ויקיטקסט:מזנון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.20</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>34</id>
    <revision>
      <id>3083964</id>
      <parentid>3083935</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T17:24:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3083964</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="264833" sha1="6ar30b3tbga6joxmf3rzx6pqeqy0tq3" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לענ״ד צריך להוסיף סימון של שווא נע בכל מקום שבו מופיעים פסוקים – גם ב׳מקרא על פי המסורה׳ וגם בשאר המקומות במיזם.
::::אין באמת סיבה לחלק בעניין הזה בין המקומות השונים, ויש כמה נקודות שמסבירות מדוע נכון להחיל את הסימון על כל המקומות שמופיעים בהם פסוקים:
::::* '''זה כבר מזמן הסטנדרט בשטח:''' סימון שווא נע הוא ממש לא גחמה – כיום זהו הסטנדרט המקובל בהוצאות לאור תורניות רבות. אפשר למצוא אותו כמעט בכל תיקון קוראים שמכבד את עצמו ובהמון חומשים חדשים. בסידורים ספרדיים הוא מופיע כמעט בכולם, ובסידורים אשכנזיים הוא הפך לערך מוסף נפוץ – אם באמצעות קו אפור מעל האות, ואם באמצעות נקודות מוגדלות או מרובעות.
::::* '''אחידות ונוחות לקוראים:''' יצירת הבחנה בין ״טקסט מסורה״ לבין טקסט ״רגיל״ רק תבלבל את המשתמשים ותיצור חוסר עקביות. מי שנכנס לויקיטקסט לקרוא פסוק מצפה לקבל טקסט ברור, מודרני ומדויק, שנוח להגות אותו, בדיוק כמו בחומשים הכי מדויקים שיש.
::::* '''מניעת טעויות בקריאה:''' כולנו יודעים כמה קל לטעות בהגייה של שווא נח לעומת שווא נע. הסימון מסייע מאוד למנוע שגיאות בקריאת התורה, בתפילה ובלימוד, בלי לחייב את הקורא לזכור בעל פה את כללי הדקדוק. ובפרט שלפעמים אי הגייתו גורמת לשינוי משמעות, ואכמ״ל.
::::'''בשורה התחתונה:''' שווא נע הוא כבר נורמה מקובלת מכדי שנשאיר אותו רק בפינה אחת של האתר. החלתו על כלל הפסוקים בויקיטקסט תהפוך את המיזם לאחיד, מדויק, מקצועי ונוח הרבה יותר לקריאה וללימוד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:24, 21 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>6ar30b3tbga6joxmf3rzx6pqeqy0tq3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083967</id>
      <parentid>3083964</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T18:42:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה למשתמש יוסף אומץ: קודם כל שיעשלבו אותו במקלדת הסטנדרטית.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3083967</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="265016" sha1="qqmsev2iea6v2r5dojpjjj7oia1icj8" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לענ״ד צריך להוסיף סימון של שווא נע בכל מקום שבו מופיעים פסוקים – גם ב׳מקרא על פי המסורה׳ וגם בשאר המקומות במיזם.
::::אין באמת סיבה לחלק בעניין הזה בין המקומות השונים, ויש כמה נקודות שמסבירות מדוע נכון להחיל את הסימון על כל המקומות שמופיעים בהם פסוקים:
::::* '''זה כבר מזמן הסטנדרט בשטח:''' סימון שווא נע הוא ממש לא גחמה – כיום זהו הסטנדרט המקובל בהוצאות לאור תורניות רבות. אפשר למצוא אותו כמעט בכל תיקון קוראים שמכבד את עצמו ובהמון חומשים חדשים. בסידורים ספרדיים הוא מופיע כמעט בכולם, ובסידורים אשכנזיים הוא הפך לערך מוסף נפוץ – אם באמצעות קו אפור מעל האות, ואם באמצעות נקודות מוגדלות או מרובעות.
::::* '''אחידות ונוחות לקוראים:''' יצירת הבחנה בין ״טקסט מסורה״ לבין טקסט ״רגיל״ רק תבלבל את המשתמשים ותיצור חוסר עקביות. מי שנכנס לויקיטקסט לקרוא פסוק מצפה לקבל טקסט ברור, מודרני ומדויק, שנוח להגות אותו, בדיוק כמו בחומשים הכי מדויקים שיש.
::::* '''מניעת טעויות בקריאה:''' כולנו יודעים כמה קל לטעות בהגייה של שווא נח לעומת שווא נע. הסימון מסייע מאוד למנוע שגיאות בקריאת התורה, בתפילה ובלימוד, בלי לחייב את הקורא לזכור בעל פה את כללי הדקדוק. ובפרט שלפעמים אי הגייתו גורמת לשינוי משמעות, ואכמ״ל.
::::'''בשורה התחתונה:''' שווא נע הוא כבר נורמה מקובלת מכדי שנשאיר אותו רק בפינה אחת של האתר. החלתו על כלל הפסוקים בויקיטקסט תהפוך את המיזם לאחיד, מדויק, מקצועי ונוח הרבה יותר לקריאה וללימוד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:24, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: קודם כל שיעשלבו אותו במקלדת הסטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 21 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>qqmsev2iea6v2r5dojpjjj7oia1icj8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083968</id>
      <parentid>3083967</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T18:42:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */</comment>
      <origin>3083968</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="265014" sha1="lphbiw2bikkexzf6nxvpn0shr6d2vy4" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לענ״ד צריך להוסיף סימון של שווא נע בכל מקום שבו מופיעים פסוקים – גם ב׳מקרא על פי המסורה׳ וגם בשאר המקומות במיזם.
::::אין באמת סיבה לחלק בעניין הזה בין המקומות השונים, ויש כמה נקודות שמסבירות מדוע נכון להחיל את הסימון על כל המקומות שמופיעים בהם פסוקים:
::::* '''זה כבר מזמן הסטנדרט בשטח:''' סימון שווא נע הוא ממש לא גחמה – כיום זהו הסטנדרט המקובל בהוצאות לאור תורניות רבות. אפשר למצוא אותו כמעט בכל תיקון קוראים שמכבד את עצמו ובהמון חומשים חדשים. בסידורים ספרדיים הוא מופיע כמעט בכולם, ובסידורים אשכנזיים הוא הפך לערך מוסף נפוץ – אם באמצעות קו אפור מעל האות, ואם באמצעות נקודות מוגדלות או מרובעות.
::::* '''אחידות ונוחות לקוראים:''' יצירת הבחנה בין ״טקסט מסורה״ לבין טקסט ״רגיל״ רק תבלבל את המשתמשים ותיצור חוסר עקביות. מי שנכנס לויקיטקסט לקרוא פסוק מצפה לקבל טקסט ברור, מודרני ומדויק, שנוח להגות אותו, בדיוק כמו בחומשים הכי מדויקים שיש.
::::* '''מניעת טעויות בקריאה:''' כולנו יודעים כמה קל לטעות בהגייה של שווא נח לעומת שווא נע. הסימון מסייע מאוד למנוע שגיאות בקריאת התורה, בתפילה ובלימוד, בלי לחייב את הקורא לזכור בעל פה את כללי הדקדוק. ובפרט שלפעמים אי הגייתו גורמת לשינוי משמעות, ואכמ״ל.
::::'''בשורה התחתונה:''' שווא נע הוא כבר נורמה מקובלת מכדי שנשאיר אותו רק בפינה אחת של האתר. החלתו על כלל הפסוקים בויקיטקסט תהפוך את המיזם לאחיד, מדויק, מקצועי ונוח הרבה יותר לקריאה וללימוד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:24, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: קודם כל שישלבו אותו במקלדת הסטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 21 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>lphbiw2bikkexzf6nxvpn0shr6d2vy4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083978</id>
      <parentid>3083968</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:12:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3083978</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="265231" sha1="20s5px2f63x571p0tucv5a04z1sg2v4" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לענ״ד צריך להוסיף סימון של שווא נע בכל מקום שבו מופיעים פסוקים – גם ב׳מקרא על פי המסורה׳ וגם בשאר המקומות במיזם.
::::אין באמת סיבה לחלק בעניין הזה בין המקומות השונים, ויש כמה נקודות שמסבירות מדוע נכון להחיל את הסימון על כל המקומות שמופיעים בהם פסוקים:
::::* '''זה כבר מזמן הסטנדרט בשטח:''' סימון שווא נע הוא ממש לא גחמה – כיום זהו הסטנדרט המקובל בהוצאות לאור תורניות רבות. אפשר למצוא אותו כמעט בכל תיקון קוראים שמכבד את עצמו ובהמון חומשים חדשים. בסידורים ספרדיים הוא מופיע כמעט בכולם, ובסידורים אשכנזיים הוא הפך לערך מוסף נפוץ – אם באמצעות קו אפור מעל האות, ואם באמצעות נקודות מוגדלות או מרובעות.
::::* '''אחידות ונוחות לקוראים:''' יצירת הבחנה בין ״טקסט מסורה״ לבין טקסט ״רגיל״ רק תבלבל את המשתמשים ותיצור חוסר עקביות. מי שנכנס לויקיטקסט לקרוא פסוק מצפה לקבל טקסט ברור, מודרני ומדויק, שנוח להגות אותו, בדיוק כמו בחומשים הכי מדויקים שיש.
::::* '''מניעת טעויות בקריאה:''' כולנו יודעים כמה קל לטעות בהגייה של שווא נח לעומת שווא נע. הסימון מסייע מאוד למנוע שגיאות בקריאת התורה, בתפילה ובלימוד, בלי לחייב את הקורא לזכור בעל פה את כללי הדקדוק. ובפרט שלפעמים אי הגייתו גורמת לשינוי משמעות, ואכמ״ל.
::::'''בשורה התחתונה:''' שווא נע הוא כבר נורמה מקובלת מכדי שנשאיר אותו רק בפינה אחת של האתר. החלתו על כלל הפסוקים בויקיטקסט תהפוך את המיזם לאחיד, מדויק, מקצועי ונוח הרבה יותר לקריאה וללימוד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:24, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: קודם כל שישלבו אותו במקלדת הסטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::למה זה נצרך? ובכל אופן, כמה זמן זה ייקח?  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 22 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>20s5px2f63x571p0tucv5a04z1sg2v4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083992</id>
      <parentid>3083978</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T04:50:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* שווא נע ודגש חזק ביוניקוד */ תגובה למשתמש יוסף אומץ ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3083992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="265603" sha1="sd2udphq5fbjxrj8azc0sbk0oy8a1hf" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)
:מהיום זה רישמי - ראו [https://blog.unicode.org/2026/09/announcing-unicode-standard-version-180.html בבלוג]  וכאן את שני התווים [https://www.unicode.org/charts/PDF/Unicode-18.0/U180-0590.pdf מודגשים בצהוב].  עכשיו צריך ״רק״ לחכות לעדכונים של מערכות ההפעלה, דפדפנים, ופונטים. בינתיים זה נראה כך: ב׈׉
:[[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:24, 16 בספטמבר 2026 (IDT)
::לא הבנתי, מה שמובא מתחת לשווא הרגיל נראה כמו דגש חזק וכולל רק נקודה אחת. מה הפשט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:48, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:פלאי פלאים!!!
:האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:45, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אני מקווה שימתינו עם זה עד שתתעדכננה מערכות ההפעלה, הדפדפנים והפונטים. בינתיים זה נראה כמו קופסאות ריקות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 20 בספטמבר 2026 (IDT)

:::&quot;האם יש תכנון להוסיף סימן של שווא נע לניקוד של התנ״ך? בויקיטקסט?&quot; כן, יש תכנון כזה בעזר&quot;ה. ואגב [https://www.facebook.com/1309148529/posts/10237666871713616/?app=fbl הנה ההודעה] של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] לפני שלושה ימים.
:::עקרונית, אנחנו יכולים לבצע שווא נע/נח ודגש קל/חזק בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] על בסיס המידע שכבר קיים בתוך '''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ התנ&quot;ך הפונטי]'''. אבל זה ייקח זמן, וצריך לעשות את זה בזהירות. הזהירות הזאת כוללת בהכרח את הבעיה שכבר זיהה נחום. אז זה יבוא בעזר&quot;ה בעתו. גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: רק אציין שכבר זיהה את הבעייה אוֹרי 5 שורות מעליי, אני רק חזרתי על דבריו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:08, 20 בספטמבר 2026 (IDT)
::::לענ״ד צריך להוסיף סימון של שווא נע בכל מקום שבו מופיעים פסוקים – גם ב׳מקרא על פי המסורה׳ וגם בשאר המקומות במיזם.
::::אין באמת סיבה לחלק בעניין הזה בין המקומות השונים, ויש כמה נקודות שמסבירות מדוע נכון להחיל את הסימון על כל המקומות שמופיעים בהם פסוקים:
::::* '''זה כבר מזמן הסטנדרט בשטח:''' סימון שווא נע הוא ממש לא גחמה – כיום זהו הסטנדרט המקובל בהוצאות לאור תורניות רבות. אפשר למצוא אותו כמעט בכל תיקון קוראים שמכבד את עצמו ובהמון חומשים חדשים. בסידורים ספרדיים הוא מופיע כמעט בכולם, ובסידורים אשכנזיים הוא הפך לערך מוסף נפוץ – אם באמצעות קו אפור מעל האות, ואם באמצעות נקודות מוגדלות או מרובעות.
::::* '''אחידות ונוחות לקוראים:''' יצירת הבחנה בין ״טקסט מסורה״ לבין טקסט ״רגיל״ רק תבלבל את המשתמשים ותיצור חוסר עקביות. מי שנכנס לויקיטקסט לקרוא פסוק מצפה לקבל טקסט ברור, מודרני ומדויק, שנוח להגות אותו, בדיוק כמו בחומשים הכי מדויקים שיש.
::::* '''מניעת טעויות בקריאה:''' כולנו יודעים כמה קל לטעות בהגייה של שווא נח לעומת שווא נע. הסימון מסייע מאוד למנוע שגיאות בקריאת התורה, בתפילה ובלימוד, בלי לחייב את הקורא לזכור בעל פה את כללי הדקדוק. ובפרט שלפעמים אי הגייתו גורמת לשינוי משמעות, ואכמ״ל.
::::'''בשורה התחתונה:''' שווא נע הוא כבר נורמה מקובלת מכדי שנשאיר אותו רק בפינה אחת של האתר. החלתו על כלל הפסוקים בויקיטקסט תהפוך את המיזם לאחיד, מדויק, מקצועי ונוח הרבה יותר לקריאה וללימוד. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:24, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: קודם כל שישלבו אותו במקלדת הסטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 21 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::למה זה נצרך? ובכל אופן, כמה זמן זה ייקח?  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: זה נצרך בגלל שצריך גם לתחזק את הדפים. אני ואחרים מגיהים מפעם לפעם טקסטים מנוקדים, ואם הניקוד אינו במקלדת, זה יוצר פתח לבעיות. זה ייקח כמה שייקח.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:50, 22 בספטמבר 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)
: סידרתי את [[רש&quot;י על בראשית רבה/א]]. כאשר עשיתי שם, יש לעשות לכל שאר 99 הפרשיות של בראשית רבה, רצוי ע&quot;י בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:04, 21 ביולי 2026 (IDT)
::אכן עדיף עם בוט, אבל בינתיים תיקנתי ידנית - לא מושלם, אבל עדיף מכלום. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:02, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)
::{{א|Nahum}}, אני משער שתהילה מתכוונת למתרגמת של [[הנסיך הקטן]]. כנראה אינך זוכר, אבל לפי [[שיחה:הנסיך הקטן]], דווקא התכתבת איתה במייל בעבר. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' באב ה'תשפ&quot;ו • 16:38, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: תודה על התזכורת. אנסה לפנות לתהילה במייל ולהעביר לה את כתובתה של יהודית אופנהיימר, אינני רוצה לחשוף אותה בפומבי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:52, 20 ביולי 2026 (IDT)

== שיטה פשוטה לעריכה חזותית בויקיטקסט ==

[[File:הצעה לעורך חזותי לויקי.webm|thumb|הצעה לעורך חזותי לויקי]]
הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה. האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מוויקי? הרעיון הוא לסמן את כל התגים התבניות והקישורים כהערה שאינה נראית. הוספתי אופציה להגדיר תבניות שכן רוצים לראות. צירפתי מספר תמונות־מסך של איך נראה קובץ במצב עריכה. הקוד נמצא אצלי ב־OneDrive\wikitext-clean-edit.zip .

::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
:
: מה דעת חברי הקהילה בנושא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 21 ביולי 2026 (IDT)

::כל עוד שזה לא יוצר כאוס בעריכה הקיימת, וכל עוד שלא נכפה עלינו כברירת מחדל - אין לי התנגדות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:11, 21 ביולי 2026 (IDT)
::: לדעתי, תחילה יש ליצור עבור זה גאדג'ט או תוסף פרטי שאינו רשמי, ולבדוק אותו על ידי משתמשים שונים. לצערי אין לי נסיון בתחום ואינני בקי בנהלים ובפרוצדורה הדרושה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 21 ביולי 2026 (IDT)
:::: גם אני לא מכיר את הנהלים. אבל אני מנחש שאין צורך ביצירת תוסף לעריכה חזותית, כיוון שכבר קיימת הרחבה כזו במדיה-ויקי, ורק צריך לבקש להפעיל אותה בוויקיטקסט. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י' באב ה'תשפ&quot;ו • 18:28, 23 ביולי 2026 (IDT)
::::: השאלה היא האם בעריכה החזותית שלהם יש את התכונות והפיצ'רים ש[[משתמש:מאירושולי]] מבקש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:39, 23 ביולי 2026 (IDT)

== שתי שאלות: אחסון מודל חישובי (Catala) והעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים ==

שלום לכולם,

אני עובד על מודל פתוח לחישוב שכר עובדי הוראה (רפורמת &quot;אופק חדש&quot;), המבוסס על המקורות המשפטיים הרלוונטיים. עלו לי שתי שאלות שאשמח לכיוונכם לגביהן:

'''1. מהו המקום המתאים לאחסון קוד Catala?'''
Catala היא שפה ייעודית לכתיבת דין כקוד מחשב — ייצוג חישובי, קריא-מכונה, של החוק. האם יש מקום למודל כזה במסגרת ספר החוקים הפתוח או בפרויקטי ויקימדיה, או שהבית הטבעי שלו הוא מאגר קוד חיצוני (GitHub / GitLab וכד')? האם קיים בפרויקט עניין בייצוג חישובי של חוקים לצד הנוסח הטקסטואלי?

'''2. מהו המקום המתאים להעלאת נוסח משולב של הסכמים קיבוציים?'''
בשונה מחקיקה, הסכמים קיבוציים (למשל הסכמי &quot;אופק חדש&quot; והסכמי מסגרת במגזר הציבורי) אינם חיקוק, ולהבנתי הם מעוררים שאלת זכויות יוצרים (הצדדים הם המדינה וההסתדרות, וההסכמים חדשים — 2008 ואילך). האם יש מקום בוויקיטקסט / בספר החוקים הפתוח לנוסח משולב של הסכמים כאלה, או שהם מחוץ לתחום הפרויקט? ואם מחוץ לתחום — האם ידוע לכם על יעד פתוח מתאים אחר?

תודה רבה, ואשמח לכל כיוון,
[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 12:18, 23 ביולי 2026 (IDT)
: מתייג לדיון את [[משתמש:Fuzzy]].{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:44, 23 ביולי 2026 (IDT)

שאלות טובות. {{ש}}
לגבי '''1.''', המקום לאחסון קוד אינו בספר החוקים הפתוח. אפשר לפתוח ספרייה יעודית באתר האחסון של הפרויקט (https://olaw.org.il) או ב-git ייעודי לכך. לכל היותר יש מקום להוסיף קישורים לקוד, בדומה לקישורים לתקן AKN:IL (מופיעים במקור אבל עדיין לא נעשה שימוש בקודים הללו). {{ש}}
לגבי '''2.''', ההסכמים הקיבוציים נמצאים כבר במאגר של עמותת התמנון - [https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=e1f7c7f73d410f50 מאגר בר-חיפוש ב-pinpoint]. מכיוון שיש עשרות אלפי הסכמים קיבוציים, אין מקום להעלות אותם לפרויקט ספר החוקים הפתוח. אפשר לבנות דף המפרט את ההסכמים הקיבוציים הענפיים עם הפניות לקבצי ההסכמים שבתוקף. {{ש}}
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:36, 23 ביולי 2026 (IDT)

::תודה רבה! רק להשלמה — התכוונתי לנוסח משולב של הסכם ענפי, לא לקבצים הגולמיים (שאותם באמת אפשר למצוא בהתמנון וברשם).
::
::מכיוון שהפרויקט עוסק בדיוק בנוסח משולב, תהיתי אם יש בו עניין או מקום בנוסח משולב של שרשרת הסכמים ענפית — למשל &quot;אופק חדש&quot; (ההסכם הבסיסי + התיקונים) — או לחלופין דף אינדקס של השרשרת עם תאריכי תוקף והפניות. או שהסכמים קיבוציים פשוט אינם בתחום הפרויקט, שעוסק בחוקים ותקנות?
::
::ואם אכן מחוץ לתחום — מה היית מציע כפתרון? היכן לדעתך נכון שנוסח משולב כזה יימצא, אם בכלל?
::
::תודה,
::[[משתמש:אריה שבסון|אריה שבסון]] ([[שיחת משתמש:אריה שבסון|שיחה]]) 14:00, 23 ביולי 2026 (IDT)

::: דפי-אינדקס של הסכמים קיבוציים ענפיים יכול להיות רעיון טוב. אבל שים לב שבמקרים רבים, החלק המסובך אינו ההקמה הראשונית אלא דווקא התחזוקה השוטפת. מצד שני, תחזוקה של דף אינדקס יותר פשוטה מאשר תחזוקה ועדכון שוטף של נוסחים משולבים. אני מציע שתתחיל בבניית דף ריכוז של ההסכמים הקיבוציים הענפיים, ומשם נוכל להמשיך. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:50, 7 באוגוסט 2026 (IDT)

== Request for comment (the future of Abstract Wikipedia) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies if this has not yet been translated into your wiki's language. {{int:Please-translate}}

You are invited to voice your opinions in a [[:m:Requests for comment/The future of Abstract Wikipedia|request for comment about the future of Abstract Wikipedia]]. {{Int:Feedback-thanks-title}}
[[:m:User:Kowal2701|Kowal2701]] ([[:m:User talk:Kowal2701|talk]])  15:25, 24 ביולי 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:DreamRimmer@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== הוספת עץ תנאים.אמוראים  ==

[[קובץ:עץ תנאים.אמוראים מרחף.png|ממוזער|250px|עץ התנאים והאמוראים]]     

הוספתי לירושלמי מאיר תכונה שכאשר העכבר מעל שם של חכם מופיע עץ שמראה מי היו רבותיו ותלמידיו אני רוצה להוסיף גם לבבלי אם אין התנגדות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:52, 29 ביולי 2026 (IDT)
: אני מתנגד להוסיף לבבלי הרגיל. אם להוסיף, אז רק לבבלי שבמרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:23, 29 ביולי 2026 (IDT)
: לצערי אני מסכים עם נחום. לא בטוח אפילו שאנשים רוצים אותם במרחב של הביאור... אני אישית הייתי חושב שזה מעצבן שיופיע 15 פעמים בדף אחד את העץ יוחסין של רבא או אביי... למה לא להסתפק לשים בדף של הקטגוריה של &quot;אביי&quot; או &quot;רבא&quot; את הפיצ'ר הזה? נשמע לי מוגזם שיופיע בכל פעם שמוזכר שמו על הדף - גם עבור הפרויקט של ביאור ירושלמי של &quot;מאירושולי&quot; עצמו.. זו דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:: זה אכן מתאים הרבה יותר לדף הקטגוריה מאשר לדפי הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:20, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::הרעיון שזה יופיע כשרוצים לראות את זה אם אני רואה מחלוקת בין שני חכמים מעניין אותי לראות מאיזה ישיבה הם באו מי היו רבותיהם מי היו תלמידהם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 30 ביולי 2026 (IDT)
:::: בשביל זה יש את דפי הקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:00, 30 ביולי 2026 (IDT)

== בקשת אישור: השלמת חלוקת דפים (דפוס וילנא) בתלמוד הירושלמי באמצעות בוט ==

שלום, כאן מאירושולי (באמצעות חשבון הבוט). בתלמוד הירושלמי במרחב הראשי, חלק מהמסכתות מחולקות לפי דפי דפוס וילנא — דפי ההלכות מכילים תגי קטע (&lt;קטע התחלה=יב א/&gt; וכד'), וקיימים דפי תצוגה &quot;ירושלמי מסכת דף עמוד&quot; המורכבים בעזרת תבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} (כפי שנעשה בברכות, שבת, פסחים, יומא ועוד). אבל בכ-24 מסכתות החלוקה הזו חסרה לגמרי או כמעט לגמרי — בהן עירובין, ביצה, כתובות, קידושין, רוב סדר נזיקין ורוב סדר זרעים.

אני מבקש אישור להשלים זאת באמצעות הבוט, בשני שלבים:
# '''הוספת תגי קטע בדפי ההלכות הקיימים''' — תיוג בלבד בגבולות דפי וילנא, ללא שום שינוי בנוסח הטקסט עצמו. מיקומי המעברים יילקחו מ[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (שכולל את סימוני דפי וילנא לאורך כל הטקסט), ויאומתו ביישור מילולי מול נוסח המרחב הראשי, כולל בדיקות עקביות (רצף דפים עולה, כיסוי מלא של כל מסכת).
# '''יצירת דפי &quot;ירושלמי &lt;מסכת&gt; דף &lt;דף&gt; &lt;עמוד&gt;&quot;''' — דפי שורה אחת עם {{תב|עמוד ירושלמי}}, בדיוק במתכונת הקיימת בברכות.

ההיקף: כ-1,400 עמודים בכ-24 מסכתות. אתחיל במסכת אחת כפיילוט (למשל עירובין) ואמתין למשוב לפני המשך. אם יש מקום מתאים יותר לבקשה כזו, או הסתייגות מהמהלך — אשמח להכוונה. תודה! [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:14, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''תוספת — ממצאי פיילוט ושאלת השלמת טקסט חסר''': הרצנו יישור &quot;על יבש&quot; על עירובין ([[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין|הדוח המלא]]): 95 מתוך 95 הדפים שיש להם טקסט במרחב הראשי יושרו בהצלחה (82 מהם בעיגון מדויק). אבל התגלה שבפרקים ח–י של עירובין דפי ההלכות מכילים רק את המשנה — הגמרא עצמה חסרה במרחב הראשי, וכנראה כך גם במסכתות נוספות. לכן שאלה נוספת לקהילה: האם להשלים את הטקסט החסר? מקור אפשרי תואם-רישיון: הטקסט העברי של מהדורת גוגנהיימר בספריא (CC-BY, מבוסס דפוס ונציה, מנוקד — הניקוד ניתן להסרה), או לחלופין נוסח המקור המוקלד ב[[ביאור:ירושלמי מאיר]] (הקלדה שלנו, נמסרת ברישיון האתר). נשמח להכוונה גם בשאלת הנוסח (ונציה/וילנא) וגם בשאלת המקור המועדף. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:44, 30 ביולי 2026 (IDT)
:'''עדכון — הפיילוט בוצע''': חלוקת הדפים הושלמה בעירובין פרקים א–ז (66 דפי הלכות תויגו, 90 דפי תצוגה נוצרו, למשל [[ירושלמי עירובין דף י ב]]). פירוט מלא ורשימת הגבולות המשוערים: [[ביאור:ירושלמי מאיר/פיילוט חלוקת דפים עירובין]]. נשמח לביקורת לפני שנמשיך למסכתות נוספות. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 09:55, 30 ביולי 2026 (IDT)
::אני יכול לבצע זה לא פוגע במה שקיים ואם תחליטו שלא תמיד אפשר לבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:56, 31 ביולי 2026 (IDT)
::: לי אישית אין התנגדות, ואם בתוך שבוע לא יהיו הסתייגויות מצד משתמשים נוספים, תוכל להתקדם. שבת שלום, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:04, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::הייתי מעדיף כמה שיותר מהר אני יוצא ל3 חדשי מילואים עוד כשבועיים והייתי רוצה שהכל יסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:46, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::אני יכול להריץ עכשיו 
:::::מקסימום לא רוצים נבטל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:51, 31 ביולי 2026 (IDT)
:::::: {{נגד}}. אסביר בהמשך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  17:52, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::: לא אספיק לפני שבת להסביר. אשתדל להגיב במרוכז גם על הבקשות האחרות במוצ&quot;ש. אם אשכח תרגיש בנוח לנדנד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:06, 31 ביולי 2026 (IDT)
::::::::מה קורה הכנתי הכל הייתי שמח להריץ הלילה מה הסיבות נגד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::: אז ככה. אני מתנגד לכל מתן גישה לבינה המלאכותית לבצע עריכות מחשבון. &lt;br&gt; הבוטים שאתה יוצר נכתבים על ידי בינה מלאכותית, וחלק מהעריכות שמבוצעות צועקות כאילו נעשו ממש על ידי הבינה המלאכותית - למשל הסקריפטים שהעלת (מתקצירי העריכה), ומספר דפים שיצרת. &lt;br&gt; לא התעמקתי בפעולות שאתה מציע, ואינני מתנגד שיבוצעו אם יעבור אחד ממפעילי הבוטים על כל הקוד ויאשר שהוא בטיחותי (והתחייבות מצידך שלבינה מלאכותית אין גישה לביצוע עריכות בפועל). אך אני לא מוכן לבוטים שנכתבים על ידי LLM בלי פיקוח מתכנת אנושי. &lt;br&gt; רק נקודה קטנה: כמות העריכות שאתה מבצע בכל דף הופכת את דף הגרסאות לבלתי נסבל לצפייה. הגישה של &quot;נעשה ומקסימום נבטל&quot; שגויה. קודם מסיימים לגבש מה לעשות, לאחר מכן ניתן לעשות. ראיתי דפים שהבוט שלך עשה בהם עשרות עריכות מינוריות. גם אם זה לא מופיע בשינויים אחרונים, העריכות עדיין קיימות ומציקות. שים לב לכך.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:06, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::אני חושב שבינה עדיפה עשרות מונים על פני בוט כיוון שהיא יכולה לבדוק מצבים משתנים מה שחוסך הרבה מאד טעויות אסור לעצור את הקידמה מסכים שהתגובות רובוטיות אבל העבודה מדהימה במיוחד שבמקרה הזה לא מדובר בעריכה אלא בסידור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:11, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::: לצערי אני נאלץ להסכים עם נריה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה למצב שניתן לסמוך עליה לרוץ לבד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:14, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::הרבה שנים ניסיתי ליצר עץ ללא הצלחה והבינה יצרה את זה בכמה דקות יש עוד הרבה מה לשפר אבל שום בוט לא היה עושה את זה אני מנסה ליצור עץ של כל המחלוקות וכללי הפסיקה שכל מי שלומד יוכל ללחוץ ולראות את כיוון ההלכה לא מכיר דרך שבוט יעזור בזה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:18, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::: לבינה המלאכותית יש יתרונות, ואפשר לעשות איתה המון. אבל צריך להבין מה אתה עושה. לתת לבינה מלאכותית גישה לעריכה בחשבון מסוכנת (וזכורני שגם עוברת על מדיניות קרן ויקימדיה). אבקש שתאפס את הסיסמה ותנתק את הגישה של הבינה המלאכותית לעריכה. תעדכן בבקשה שעשית זאת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::הבינה לא צריך סיסמה הוא משתמש בכרום כאילו אני עובד ידנית רק ביקAתי ממנו להדליק דגל בוט קוד אחר שאני מריץ משתמש בסיסמה אבל לא מבצע שינויים רק קורא את קבצי הקול מתמלל ממזג עם דברי התוס ושומר אצלי במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:56, 1 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::: אסור על פי תנאי השימוש לתת את הסיסמה לגורם שלישי. זו פירצת אבטחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::הבינה לא קיבל את הסיסמה הוא כתב לי קוד פייטון שאני מריץ ושם אני נותן את הסיסמא הוא עצמו רק על הכרום שלי בלי סיסמא זה פיצר חדש שניכנס רק ביום שישי שעבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:07, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::::::::::::זה הפקודה שהוא יצר $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
::::::::::::::::$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
::::::::::::::::python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py  אני כותב את זה בקומנד ליין ורק שם מצרף את הסיסמא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:09, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::::::::::::אני מבין שזה לא מוכר אבל בינה יכול להיכנס בשמי ללא צורך בסיסמא אם אני פותח אותו כאקסטנשיין לכרום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

העניינים הטכניים הם מעל הראש שלי ואני אשאיר אותם לדיון אצל מביני העניין. עם זאת אני כן מבקש ממשתמש מאירושולי להתחשב בעדיפויות של הסטטוס קוו גם אם נראה מסורבל ומיותר. הרצון והחשק וההתלהבות לקדם ולבצע משימות ״לפני שהולכים למילואים״ זה בהחלט מבורך ונובע ממקום טוב.  אבל מאידך חברי הקהילה כאן מלווים את האתר כאן דומני מעל 15 שנה אם לא יותר, ואני מבקש להתחשב בהסתייגויות שלהם - גם אם דוחה את הקידמה של הפרויקט בעוד חודש או יותר. כמו כן אני מבין כמה זה קשה להיות נלהב לבצע משהו ואז לשבת ולהמתין שבוע ימים עד אשר ממתינים לחברי הקהילה להתייחס למשהו או לקיים דיון. אבל בפועל חברי הקהילה מנהלים חיים שלמים וגדושים מחוץ לויקיטקסט , וצריכים להכיר בכך ולתת להם זמן להגיב בפנאי הסביר שיש להם.

בברכת הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, —[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:48, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני לא מתכוון לעשות דבר נגד רצונכם אבל אני חושב שהבינה כבר בכל מקום וזו תהיה טעות למנוע את השימוש בה דווקא כאן במקום שהיא יכולה לתרום כל כך הרבה לקידום הלימוד של ספרי הקדש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-41547-32|&amp;#126;2026-41547-32]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-41547-32|שיחה]] 09:21, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:: זה שהבינה כבר בכל מקום לא אומר שאנחנו צריכים לתת לה להתגלח על הזקן שלנו. היא עדיין סובלת ממחלות ילדות ולא ניתן לסמוך עליה עדיין. לתת בה אמון יכול לגרום כאן נזק שיהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::האם אני יכול להשתמש בבינה בביאור שאני מוסיף אני מתכוון לעבור על הכל ולודא שהדברים נכונים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:44, 2 באוגוסט 2026 (IDT)
:::: אם לבינה אין גישת עריכה לוויקיטקסט, אז כן. תעשה העתק הדבק מהטקסט של ויקיטקסט לאתר של הבינה ובחזרה. לתת גישה לבינה לעריכה, זה בשום אופן לא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== בקשה מעורכי הממשק: התקנת שני גאדג'טים לירושלמי מאיר (ניווט שמע ועץ מסורת) ==

שלום לכולם, כאן מאירושולי (כותב מחשבון הבוט, כפי שסוכם עם [[משתמש:Nahum|נחום]]).

במסגרת [[ביאור:ירושלמי מאיר]] — מהדורה מבוארת של הירושלמי הכוללת שיעורי שמע — פיתחנו שני גאדג'טים קטנים, ואני מבקש מעורכי הממשק להתקינם. שניהם נבדקו בפועל ופועלים.

=== 1. ניווט שמע לפי הלכה ===
בכל דף בפרויקט מוטמע שיעור שמע שלם (כעשר דקות לדף). כדי לשמוע הלכה מסוימת צריך כיום לחפש אותה ידנית בתוך השיעור. הגאדג'ט מוסיף לחצן {{כ}}🎧 בכותרת כל הלכה ובתחילת כל עמוד ב, ולחיצה עליו מקפיצה את הנגן לנקודת ההלכה ומתחילה השמעה. לצדו שני חצי דילוג של חמש שניות, לכיוונון בזמן ההאזנה.

הזמן נקבע בשתי דרכים: אם סומן זמן מדויק בוויקיטקסט ({{תב|ירו&quot;מ-שמע}}) — לפיו; ואם לא — לפי מיקום ההלכה בטקסט הדף ביחס לאורך קובץ השמע, שנקרא מהנגן עצמו. כלומר הגאדג'ט '''אינו דורש שום שינוי בדפים''' ועובד מיד בכולם, ואפשר לדייק בהדרגה. מי שרשאי לערוך את הדף רואה גם לחצן {{כ}}✎ הפותח חלון קטן שבו אפשר לקחת את הזמן מהנגן ולשמור אותו בוויקיטקסט בלחיצה.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט שמע לפי הלכה]].

=== 2. עץ מסורת מרחף ===
ריחוף על שם חכם מציג את רבותיו ותלמידיו בחלון צף, ומאפשר שוטטות רציפה בעץ המסורת. יתרון נוסף: כשהגאדג'ט פעיל נוכל להסיר את החלונות הצפים מהוויקיטקסט, ומכסת ה-post-expand include size של הדפים הגדולים תרד מ~90% לאזור ה-40%. הבקשה עלתה כאן קודם ונחום הפנה אותי לעורכי הממשק.

תיעוד וקוד: [[ביאור:ירושלמי מאיר/גאדגט עץ מרחף]].

=== מה נדרש ===
ריכזתי בדף אחד את שורות ההגדרה, הקוד והתיאורים לשני הגאדג'טים, כך שההתקנה תהיה קצרה: '''[[ביאור:ירושלמי מאיר/מוכן להתקנה כגאדגט]]'''.

שני הגאדג'טים מוגבלים לדפי ביאור:ירושלמי מאיר בלבד ואינם משפיעים על שאר האתר. מבחינתי מוטב להתקין '''ללא ברירת מחדל''', כהצטרפות מרצון בהעדפות, ואם יתברר שהכול חלק — לשקול הפעלה רחבה יותר.

{{פינג|Amire80|Fuzzy|Neriah|Ori229|Shalomori123|לוכסן}} — אודה מאוד לעזרתכם, וכמובן אשמח להערות או לשינויים בקוד. [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] ([[שיחת משתמש:Meirveshulibot|שיחה]]) 15:30, 30 ביולי 2026 (IDT)
: בהמשך לתשובתי למעלה: לא אכניס קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית בלי שמתכנת אנושי (עורך האתר) יעבור עליו באופן מלא ויאשר אותו. אני לא מתכוון לעשות את זה. כיוון שגם הודעה זאת נכתבה על ידי בינה מלאכותית לא אגיב יותר בפירוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:09, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Migration to Parsoid&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;em&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Parsoid Read Views/Read View Announcement|Read this in another language]]&lt;/em&gt;

Hello everyone! I am glad to inform you that as the next step in the [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|Parser Unification]] project, Parsoid will soon be turned on as the default article renderer on your wiki. We are gradually increasing the number of wikis using Parsoid, with the intention of making it the default wikitext parser for MediaWiki's next long-term support release. This will make our wikis more reliable and consistent for editors, readers, and tools to use, as well as making the development of future wikitext features easier.

If this disrupts your workflow, don’t worry! You can still opt out through a user preference or turn Parsoid off on the current page using the Tools submenu, as described in the [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|Extension:ParserMigration]] documentation.

There is [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Confidence Framework|more information about our roll-out strategy]] available, including the testing done before we turn on Parsoid for a new wiki.

To report bugs and issues, please look at our [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Known Issues|known issues]] documentation and if you found a new bug please create a phab ticket and tag the [[phab:project/view/5846|Content Transform Team in Phabricator]].
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[mw:User:MSantos (WMF)|Content Transform Team]] 19:31, 3 באוגוסט 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MSantos (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/Wikisource&amp;oldid=28221043 --&gt;

== הצעות לציטוט השבוע לקראת חודש אלול ==

שלום לכם

חודש אלול מתקרב.  מי שיש לו פיוט או מאמר שחביב עליו ורוצה לשתף אותו במדור של ציטוט השבוע - נא להציע  (יש דף מיועד להצעות ציטוטים אבל כרגע באוטובוס ואינו זמין לי להציג..).  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:58, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אמנם קצת מוקדם אבל יש לי הצעה לשבוע שלפני ראש השנה:
{{שיר מנוקד|
: קַיְּמֵנוּ קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ&lt;br&gt;רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ וּתְחָנֵּנוּ&lt;br&gt;בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר (ע&quot;פ ש&quot;ב ו טו) 
: שָׁמְרֵנוּ וְתָלִיץ בַּעֲדֵנוּ&lt;br&gt;תָּחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ&lt;br&gt;תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר (ישעיהו יח ג) 
: אֵל עֹזֵר אָיוֹם&lt;br&gt;תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלִיּוֹתֵינוּ, בַּיּוֹם&lt;br&gt;הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר (ישעיהו כז יג) }}
: 
:::[[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]] {{קטן|(מערבית לליל ראש השנה מרבי אלעזר בעל הרוקח, היתה נהוגה בוורמייזא לליל ראשון.)}}
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:15, 11 באוגוסט 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, זה יכול אולי גם להתאים לכל שבוע שהוא במהלך החודש שלפני ראש השנה גם כן. אני מניח שעד ראש השנה יהיו לנו רעיונות טובים יותר לשבוע האחרון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:31, 11 באוגוסט 2026 (IDT)

: אני דואג שבשבוע של ה-1.9 יופיע הציטוט המתייחס למטרות החינוך הממלכתי, {{תב|ציטוט השבוע 2018 35}}. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:55, 12 באוגוסט 2026 (IDT)
:: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:03, 12 באוגוסט 2026 (IDT)

:::תודה רבה לשניכם. שיבצתי את הפיוט לשבוע לפני ראש השנה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 14 באוגוסט 2026 (IDT)

== מקום לשיפור {{תב|ניווט ירושלמי הלכה}} ==

שלום לכולם

אינני יודע למה התבנית מפנה אל {{תב|ניווט משנה}} - היה נראה שיש צורך בתבניות נפרדות...

אבל באתי להעיר כי בתבנית של הניווט בירושלמי - יש להוסיף עכשיו קישורים אל הפרויקטים שנוספו לאחרונה של [[ביאור:ירושלמי מאיר]].  מכיון שאינני כבר מכיר טוב את התבניות וגם לא את הפרויקט ירושלמי מאיר - אני פונה אצל הקהילה למי שיש לו ראייה יותר בהירה איך בפועל לבצע את השילוב הזה. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 31 באוגוסט 2026 (IDT)
: מתייג את [[משתמש:מאירושולי]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:59, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
: נראה לי שיש צורך לעשות fork לתבנית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:02, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:: במחשבה שנייה, נראה שאין בכך צורך ויש להשתמש בתבנית הקיימת ולשפר את השימוש בפרמטר ירושלמי=.&lt;br&gt; בברכה, -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:32, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:{{א|Roxette5}}, אין צורך בתבניות נפרדות. התבנית מיועדת לניווט בין דפי המשנה או ההלכה השונים בכל ספר המבוסס על חלוקת המשנה לפרקים ולמשניות\הלכות. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:57, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== דיון בשיטת סימני הפיסוק הכלליים במיזם ביאור המקרא ==

[[משתמש:Naorius]] ביצע עריכה שבה החליף את סימני הפיסוק המקובלים בכתב הלטיני בכאלה שמיועדים לשפה העברית. ניתן לצפות בשינויים שביצע בהסטוריית העריכה של [[ביאור:יחזקאל כו]].

אני שיחזרתי את עריכתו ונימוקי מצוטט במלואו על ידי נאוריוס להלן. הוזפתי הבהרה בתגובה לדבריו. להלן העתקה מתוך [[שיחת ביאור:יחזקאל כו]]:
* מבקש הבהרה לגבי שחזור העריכה שלי 

[[משתמש:Nahum|ר׳ נחום]] כתב על העריכה שלי: ”הטקסט צריך להיות נגיש לחיפוש ואחיד בתצורתו. שינוי בפרק אחד מתוך 929 לא מקדם אותנו“. ראשית, אני חשבתי שמטרת ה”ביאור“ הוא להיות יותר נוח לקריאה מאשר [[יחזקאל כו|הטקסט הרגיל]], שהוא האחד שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש. שנית, לגבי שינוי הפרק היחיד, אני תיארתי לעצמי שאוכל להתחיל עם פרק כ״ו ולהמשיך לפרקים הבאים, אך אם זאת לא דרך עבודה מקובלת בויקיטקסט אשמח לשמוע על דרך יותר יעילה לתקן את התווים.

17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT) [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 17:31, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום וברכה.
:ראשית, לא ידעתי שבדעתך לבצע שינויים מסוג זה בכל 929 פרקי התנ&quot;ך.
:שנית, המקום לדון בכך הוא במזנון, וחשוב שיתקיים דיון לפני שנחליט על דרכנו.
:ברשותך, אעתיק את פסקת השיחה הזו למזנון ואפתח שם את הדיון.
:בברכה,
:--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:44, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:50, 7 בספטמבר 2026 (IDT)

:להלן השינויים המרכזיים:
:* שימוש בתווי הגרש (U+05F3) והגרשיים (U+05F4) של יוניקוד במקום השימוש השגוי ב־apostrophe (U+0027) ובמרכאות ישרות (U+0022) בראשי תיבות וגימטריה
:** דוגמה: שנת '''ה׳תשפ״ו''' ולא ה'תשפ&quot;ו, '''צה״ל''' ולא צה&quot;ל
:* שימוש בקו מפריד (U+2013) ומקף (U+05BE) במקום ב־hyphen/minus (U+002D)
:** טווח: '''1900–2000''' ולא 1990-2000, '''א׳–ת׳''' ולא א'-ת', '''חיפה–ירושלים''' ולא חיפה-ירושלים
:** צירוף תארים: '''חברתי־כלכלי''' ולא חברתי-כלכלי
:** חילוק משפט: '''בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה''' ולא בְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה - בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה
:בנוסף להחלפת תווים לטיניים במקבילים העבריים אני רואה לנכון להחליף את המרכאות הישרות (U+0022) במרכאות חכמות (U+201C, U+201D) וכן לגבי המרכאה היחידה
:* דוגמה: '''”ציטוט“''' ולא &quot;ציטוט&quot;, '''’מושג‘''' ולא 'מושג'
:[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 22:52, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
:: לגבי שימוש בקו מפריד, אני לגמרי בעד.&lt;br&gt; לגבי גרש וגרשיים בקיצורים ובראשי תיבות, תמכתי בכך בטקסטים ליטורגיים (ועודדתי את [[משתמש:Kurpaph]] לבצע זאת), ואין לי התנגדות עקרונית שכך ייעשה גם בביאור המקרא.&lt;br&gt; לגבי מרכאות &quot;חכמות&quot; (כולל מרכא בודדת) אני נוטה להתנגד מכיוון שהללו לא בשימוש אצל רוב המשתמשים וזה עלול אולי להפריע בחיפוש.&lt;br&gt; אשמח אם עוד משתמשים (גם מפעילי מערכת אבל לאו דווקא, ואפילו משתמשים חדשים יחסית) יביעו כאן את דעתם.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:58, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: אני נוטה להתנגד לשימוש במרכאות שאינן הרגילות (כלומר, לא להחליף). לגבי קו מפריד, נשמע הגיוני. כך גם נהוג בוויקיפדיה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:47, 7 בספטמבר 2026 (IDT)
::: יש לי כמה תירוצים לשימוש במרכאות החכמות:
::: 1. כפי שכבר רשמתי, נראה שהביאור הוא לא הטקסט שסביר להניח שירצו למצוא על ידי חיפוש, בשביל זה יש את הטקסט הרגיל.
::: 2. הטקסט עצמו של הביאור מעוצב בצורה ספרותית בניגוד לשאר הדף, לכן אני חושב שמרכאות חכמות מתאימות.
::: 3. בגופן Linux Libertine שבו דפי הביאור משתמשים, הפסיק והמרכאות החכמות מתאימים אחד לשני בצורתם (ראו ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%95&amp;oldid=3080775 עריכה שלי]).
::: 
::: [[קובץ:תווי פיסוק ב־Linux Libertine.png|250px|טקסט=תמונה של התווים]][[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 14:18, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::: יש גם את נושא האחידות. הביאור על המקרא כל הזמן מתעדכן, ויש מספר אנשים שעדיין עובדים על שיפורו. לא כל עורך יודע להשתמש במרכאות חכמות במקלדתו. &lt;br&gt; לעומת זאת, קו מפריד מצוי בסרגל הכלים של ויקיטקסט, והגרש וגרשיים העבריים מצויים כבר במקלדת העברית המצויה בשימוש די נרחב, ואפילו אני למדתי להשתמש בהם, כך שהמצב לגביהם שונה לדעתי.&lt;br&gt; אבל נמתין שיביעו עוד ממשתמשי האתר את דעתם.&lt;br&gt; -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:51, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: תוכל להדגים מה הגרש שאתה תומך בו, לעומת הגרש שאתה מתנגד אליו? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:04, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::: הגרש שאני תומך בו: ׳ [אלט-גרש (כשהכוונה למקש הגרש-נקודה־פסיק-זרקא בצד שמאל למעלה של המקלדת)] במקום גרש שמשמש כקיצור (כגון במילה וכו')
:::::: המרכא שאני מתנגד אליה: '''’מושג‘''' ולא 'מושג' (בפונט הרגיל קשה מאוד להבחין בהבדל). הוא דומה בצורתו למרכאות הכפולות שהודגמו בתגובת נאורוס מהיום בשעה 14:18 מעליי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:28, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: תודה על ההסבר. אני עדיין מחזיק בדעתי שכדאי להחליף את המקפים, אך לא את הגרשיים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:36, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::סלח לי אם אני טועה, אני די בטוח שגם בקיצורים כמו ”וכו“ יש להשתמש ב”אלט גרש“ ולא ב־apostrophe/single quote.
:::::::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 16:00, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::: כן, בזה אני תמכתי (וכו׳ במקום וכו').-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 9 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: מצטער שלא הייתי שותף לדיון עד כה. 
::::::::: Naorius, הנימוקים שלך טובים, ואני שמח לראות שאתה עם מוטיביציה לשפר את הטקסט הקיים. תודה! אם היינו מוצאים לאור (לדפוס) את המהדורה, אני מסכים שיש להשתמש בגרש ומרכאות ה״חכמות״ ביותר.  זה לא רק תיקני, אלא גם יותר יפה.
::::::::: אגב, שים לב שכבר היה בדף זה (ראה לעיל תחת הכותרת ״החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20)״)  דיון קצר לגבי המקפים והמרכאות. 
::::::::: לעניות דעתי כדאי להתיישר עם ויקיפדיה.  אני מציע מעין פשרה בין דעתו של נריה לנחום:  מקפים – בוודאי. מרכאות ״חכמות״ - לא (אפילו אין אותם בסרגל הכלים).  גרש וגרשיים (קיימים בסרגל הכלים) - אפשר (לא הייתי ממהר לתקן בכל התנ״ך, אבל אם מישהו ישנה לא אשחזר את העריכה שלו).  
::::::::: ועכשיו שאלה מעניינת: האם אתם חושבים שאפשרי לעשות את השינוי על ידי בוט? כגון להחליף רווח-רווח ב: רווח–רווח וכו׳
::::::::: שנה טובה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 00:24, 14 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::: נ.ב. במחשב Mac שמתי לב שכאשר המקלדת באנגלית היא כותבת  &quot; and '  אבל כשאני עובר לעברית ולוחץ על אותם מקשים מופיעים התווים ה״עיבריים״: ״ וכן ׳ - עדיף על ווינדוס? לא יודע, אבל הכוונה רצויה.

::::::::::אני בעד הצעת הפשרה של אוֹרי.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

==נא לעזור בייבוא ​​דפים==
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf

הדפים לא מופיעם, וכבר יש להם OCR

תודה [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 06:27, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach

:וגם https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Chilukay-Hanachal-Israel-c1970.pdf [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 08:44, 8 בספטמבר 2026 (IDT)Nissimnanach
: בתקופה האחרונה נעשה שינוי בטעינת תמונות בדפי מפתח. יש ללחוץ על הכפתור &quot;תמונה&quot; בראש הדף כדי לטעון אותה, ואחר כך ניתן לחזור לדף כדי לערוך אותו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 8 בספטמבר 2026 (IDT)

== מקורות מועדפים בגוגל ==
מתוך חדשות הטכנולוגיה:
* צוות הקהלים העתידיים החל ב[[en:Special:MyLanguage/Wikipedia:Village pump (proposals)#New proposed experiment to let readers know about “Google preferred sources”|דיון בוויקיאנגלית]] לגבי ניסוי חדש שהוצע בו תוצג הודעה זמנית לגבי [https://blog.google/products-and-platforms/products/search/original-high-quality-content-search/ מקורות מועדפים בגוגל] עבור קוראי ויקיפדיה שמגיעים מגוגל. הניסוי נועד לבדוק האם ההודעה הזאת תגרום לקוראים לחזור יותר לוויקיפדיה. מקורות מועדפים מאפשרים למשתמשים בהם לבחור על אילו מקורות הם סומכים יותר כדי שגוגל יוכל להבליט אותם בחיפוש גוגל ובבינה מלאכותית. הצוות מעוניין לבדוק את הנושא בשפות אחרות בהן גוגל תומך, והוא יקבל בברכה עזרה בפתיחת דיונים באתרי ויקי אחרים. המעניינים מוזמנים לפנות לצוות ב[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Preferred sources|דף השיחה]].

אני בעד הרחבת הניסוי גם אלינו. אשמח אם עוד חברים וחברות ממשתמשי האתר יחוו דעתם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:45, 14 בספטמבר 2026 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==
&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2026-09-23|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2026-09-23T14:00|en}} {{#time:H:i e|2026-09-23T14:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

* לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2026-09-23|he}}.
* במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

* משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] 15:58, 15 בספטמבר 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=30513874 --&gt;</text>
      <sha1>sd2udphq5fbjxrj8azc0sbk0oy8a1hf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קיצור ליקוטי מוהר&quot;ן סז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>227348</id>
    <revision>
      <id>3083993</id>
      <parentid>1011718</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T05:21:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-51048-28</username>
        <id>46557</id>
      </contributor>
      <comment>התורה הזו נמצאת בסימן סו תניינא</comment>
      <origin>3083993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1144" sha1="j5nrlgose7tshj29br17ar3gris4cnm" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|קיצור ליקוטי מוהר&amp;quot;ן||סו תניינא|}}

'''אות א'''
מַה שֶּׁקּוֹרִין אֶת מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים - שֵׁם ה'. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים עַל הַחֲטָאִים נוֹגְעִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹלֵחַ לְיִשְׂרָאֵל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֳנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת. עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן קוֹרִין הַיּוֹם שֶׁאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה', כִּי עַל יְדֵי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִגְדָּל שֵׁם הַשֵּׁם.

http://breslev.eip.co.il/?key=2533
[[קטגוריה:קיצור ליקוטי מוהר&quot;ן]]</text>
      <sha1>j5nrlgose7tshj29br17ar3gris4cnm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083994</id>
      <parentid>3083993</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T05:22:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-51048-28</username>
        <id>46557</id>
      </contributor>
      <origin>3083994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1137" sha1="j9atib2knnjk2jmvaq6yrs1bpz674qz" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|קיצור ליקוטי מוהרן|סו תניינא|}}

'''אות א'''
מַה שֶּׁקּוֹרִין אֶת מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים - שֵׁם ה'. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים עַל הַחֲטָאִים נוֹגְעִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹלֵחַ לְיִשְׂרָאֵל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֳנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת. עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן קוֹרִין הַיּוֹם שֶׁאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה', כִּי עַל יְדֵי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִגְדָּל שֵׁם הַשֵּׁם.

http://breslev.eip.co.il/?key=2533
[[קטגוריה:קיצור ליקוטי מוהר&quot;ן]]</text>
      <sha1>j9atib2knnjk2jmvaq6yrs1bpz674qz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלכים ב כב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237264</id>
    <revision>
      <id>3083966</id>
      <parentid>3001297</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T18:25:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3083966</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10491" sha1="bd2mb07mewcb0b16vf8ekvnys3881fw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|מלכים ב|כב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בֶּן־שְׁמֹנֶ֤ה שָׁנָה֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְדִידָ֥ה בַת־עֲדָיָ֖ה {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=מִבׇּֽצְקַֽת|ס=מִבָּֽצְקַֽת}}|2==א,ק,ש1,ל-א? (געיה באות בי&quot;ת){{ש}}ל=מִבָּצְקַֽת (אין געיה), וכמו כן בדפוסים וקורן.{{ש}}לגבי קמץ קטן באות בי&quot;ת ראו ויינברג 3.7.1b (עמ' 165), וכך צריך להיות גם לפי התעתיק של השם בתרגומים לועזיים; וכך בקורן. בסימנים העתיקו את הגעיה בכתר ועל־ידו קמץ גדול; ואילו הקמץ קטן אצלם ב[[יהושע טו/טעמים#טו לט|יהושע טו,לט]].}}׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ב|סדר=לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּכׇל־דֶּ֙רֶךְ֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיְהִ֗י בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ שָׁלַ֣ח הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־שָׁפָ֨ן בֶּן־אֲצַלְיָ֤הוּ בֶן־מְשֻׁלָּם֙ הַסֹּפֵ֔ר בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;עֲלֵ֗ה אֶל־חִלְקִיָּ֙הוּ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְיַתֵּ֣ם אֶת־הַכֶּ֔סֶף הַמּוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר אָסְפ֛וּ שֹׁמְרֵ֥י הַסַּ֖ף מֵאֵ֥ת הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{כו&quot;ק|ויתנה|וְיִתְּנ֗וּהוּ}} עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים {{כו&quot;ק|בבית|בֵּ֣ית}} יְהֹוָ֑ה וְיִתְּנ֣וּ אֹת֗וֹ לְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁר֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה לְחַזֵּ֖ק בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לֶחָ֣רָשִׁ֔ים וְלַבֹּנִ֖ים וְלַגֹּֽדְרִ֑ים וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב לְחַזֵּ֖ק אֶת־הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;אַ֚ךְ לֹא־יֵחָשֵׁ֣ב אִתָּ֔ם הַכֶּ֖סֶף הַנִּתָּ֣ן עַל־יָדָ֑ם כִּ֥י בֶאֱמוּנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַ֠יֹּ֠אמֶר חִלְקִיָּ֜הוּ הַכֹּהֵ֤ן הַגָּדוֹל֙ עַל־שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן חִלְקִיָּ֧ה אֶת־הַסֵּ֛פֶר אֶל־שָׁפָ֖ן וַיִּקְרָאֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיָּבֹ֞א שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָ֑ר וַיֹּ֗אמֶר הִתִּ֤יכוּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֣א בַבַּ֔יִת וַֽיִּתְּנֻ֗הוּ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵ֚פֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖ה הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָאֵ֥הוּ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֖י סֵ֣פֶר הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֡ן וְאֶת־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁ֠פָ֠ן וְאֶת־עַכְבּ֨וֹר בֶּן־מִיכָיָ֜ה וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֗ר וְאֵ֛ת עֲשָׂיָ֥ה עֶֽבֶד־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהֹוָ֜ה בַּעֲדִ֣י וּבְעַד־הָעָ֗ם וּבְעַד֙ כׇּל־יְהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֛י הַסֵּ֥פֶר הַנִּמְצָ֖א הַזֶּ֑ה כִּֽי־גְדוֹלָ֞ה חֲמַ֣ת יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר־הִיא֙ נִצְּתָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־שָׁמְע֜וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ עַל־דִּבְרֵי֙ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת כְּכׇל־הַכָּת֥וּב עָלֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵ֠ן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת{{מ:לגרמיה-2}} שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תִּקְוָ֗ה בֶּן־חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹֽשְׁבָ֑יו אֵ֚ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר קָרָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;תַּ֣חַת{{מ:לגרמיה-2}} אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֙עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וְנִצְּתָ֧ה חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֤חַ אֶתְכֶם֙ לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהֹוָ֔ה כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֵלָ֑יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;יַ֠עַן רַךְ־לְבָ֨בְךָ֜ וַתִּכָּנַ֣ע{{מ:לגרמיה-2}} מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֗ה בְּֽשׇׁמְעֲךָ֡ אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֩רְתִּי֩ עַל־הַמָּק֨וֹם הַזֶּ֜ה וְעַל־יֹשְׁבָ֗יו לִֽהְי֤וֹת לְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֔ה וַתִּקְרַע֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יךָ וַתִּבְכֶּ֖ה לְפָנָ֑י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י שָׁמַ֖עְתִּי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|מלכים ב|כב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;לָכֵן֩ הִנְנִ֨י אֹסִפְךָ֜ עַל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרֹתֶ֘יךָ֮ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָרָעָ֔ה אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מֵבִ֖יא עַל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיָּשִׁ֥בוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים ב כב]]</text>
      <sha1>bd2mb07mewcb0b16vf8ekvnys3881fw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית לב כה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>271208</id>
    <revision>
      <id>3083974</id>
      <parentid>2858552</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T20:26:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וַיֵּאָבֵק */</comment>
      <origin>3083974</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4713" sha1="ls3jc6lyy2scfkkztbqna3u7z1tau66" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|לב|לב כד|כה|לב כו|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.}}
== וַיֵּאָבֵק == 
=== וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ ===
יעקב חזר או נותר במחנה אחרי שהוא העביר את משפחתו ורכושו לצד המזרחי של היבוק.
* יעקב נשאר לבדו. יעקב ידע שעשו יודע את מקום המחנה ממלאכיו, ורצה לדעת אם עשו יעשה התקפת לילה עליו. יעקב רצה לדעת את כוונותיו של עשו או להוכיח אותו בדברים. 
* יעקב היה מוכן למות, במידה ועשו יתקיף, וזאת כדי שעשו יוציא את כעסו עליו ולא ימשיך להרוג את ילדיו. 

=== וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ ===
לפתע הופיע איש והם התחילו להאבק. כמובן יש משמעוית רבות למאבק, במיוחד שבסוף נרמז שהאיש הוא מלאך אלוהים ([[ביאור:בראשית לב כט]]). המלאך הזה עזר ליעקב להשאר ער כול הלילה, &quot;עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר&quot;. כך נוכח יעקב שעשו לא בא. אם יעקב היה נרדם, הוא לא היה יודע אם עשו בא, ראה שהמחנה ריק ויצא לחפש את המחנה.

אין ספק שהאיש לא רצה לנצח ורק בדק את נכונותו של יעקב להאבק על מטרה חשובה ולהוכיח את עצמו.

במידה ועשו היה בא, כנראה האיש הזה היה עוזר ליעקב, מגן עליו ומבטיח שיעקב לא יפגע.

יעקב העביר את משפחתו לצד הדרומי של היבוק, ושב למחנה להשאר לבדו. סביר שיעקב חשש שעשו יתקיף בלילה את המחנה, ויעקב הציג את עצמו &quot;[כ]שֶּׂה לְעֹלָה&quot; ([[ביאור:בראשית כב ח]]), כדי לכפר על פשעו במותו ולרצות את עשו. הוא רצה לשכך את חמת עשו ולהציל את בניו, שימשיכו את ברכת אלוהים בלעדיו. כך היה גם בעקדת יצחק, שאלוהים הודיע לאברהם שהוא גמר את תפקידו ואסור &quot;לוֹ [לעשות ליצחק] מְאוּמָה [לעולם]&quot; ([[ביאור:בראשית לב יב]]).

יעקב חשב שהאיש הנאבק עימו הוא רוצח שעשו שכר להורגו. יעקב חשב שהרוצח לא הורג אותו, כי הרוצח לא היה בטוח בזהות יעקב בחושך. כאשר האיש ביקש את שמו של יעקב, יעקב חשש שזה יהיה הרגע בו הוא יומת.

=== וַיֵּאָבֵק === 
: '''מדוע המלאך נאבק עם יעקב כל הלילה והחזיק בו?'''
אם כל מטרתו הייתה לבשר ליעקב ששמו ישונה לישראל, די היה בעשר דקות של מאבק.

אנו זוכרים שאלוהים הבטיח ליעקב: &quot;כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[ביאור:בראשית כח טו]]).&lt;br&gt;
יעקב חזר למחנה הנטוש וחיכה לעשו או לרוצח שכיר שיבוא להורגו כשהוא לבדו. למעשה, הוא הקריב את עצמו כדי לרצות את עשו.

אז מה עשה המלאך כל הלילה?
# המלאך חשש שיעקב יתחיל לחפש את הרוצח השכיר, ייפול בחשכה וייפגע.
# המלאך חשש שיעקב יפגוש עובר אורח, יתקוף אותו בטעות ויפגע בחף מפשע — או ייפגע בעצמו.
# המלאך חשש שהרוצח השכיר אכן יבוא, ולכן נשאר צמוד ליעקב והגן עליו בגופו, כדי לקיים את פקודת אלוהים.
# המלאך בחן אם יעקב יאבד את אמונתו באלוהים, יקלל, יגדף או יאשים את אלוהים. יעקב עמד בניסיון.
# המלאך בחן אם יעקב יחשוף את שמו האמיתי ויזדהה בפני הרוצח השכיר, מתוך אמונה שאלוהים ישמור עליו.
: בתמורה לניסיון העקדה של יעקב, אלוהים העניק לו את השם ישראל — שם הכולל את האבות והאמהות ואת כל הברכות שקיבלו. 
: '''ישראל זו הברכה העליונה ביותר.'''


{{סיכום על פסוק|בראשית|לב|לב כד|כה|לב כו|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>ls3jc6lyy2scfkkztbqna3u7z1tau66</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגן אברהם על אורח חיים קכז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>311702</id>
    <revision>
      <id>3083963</id>
      <parentid>1017678</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T17:20:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-51170-48</username>
        <id>46552</id>
      </contributor>
      <comment>תיקנתי שגיאה</comment>
      <origin>3083963</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2696" sha1="4zyzc0n03c1jgbhvcngltrovp9ijz2h" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|מגן אברהם|אורח חיים|קכו|קכז|קכח}}
===סעיף א===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{משע|מא|א|ולא ישחו:}}{{ררר}} פי' שישחו כדין שאר שחיות כמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים קיג ה|סי' קי&quot;ג ס&quot;ה]] [כ&quot;מ בב&quot;י] והב&quot;ח מפרש דבמודים שאומר עם הש&quot;ץ לא ישחה רק ינענע ראשו מעט והעולם לא נהגו כן:

{{משע|מא|ב|בשחיה א':}}{{ררר}} ואין להקפיד משום ה' זוקף כפופים אלא בסוף ברכה תדע דבר&quot;ה ויה&quot;כ אין המדקדקין נוהגים לזקוף אלא בסוף ברכה (שם) נ&quot;ל כוונתו דבסוף הברכה דצריך ע&quot;כ לזקוף כמו שתקנו חכמים לכן יזקוף בשם וה&quot;ה בתחלת הברכה היכא שזוקף מיד אבל הכא שאינו זוקף עד שגמר כל הברכה והתם ליכא שם אף על פי שיש שם לית לן בה ועוד יש ראיה ממלך שהתפלל כל התפלה בשחיה ואף על פי שיש בה כמה שמות והב&quot;ח כתב בשם רש&quot;ל שיזקוף מעט כשאומר השם עד סופו ואז יכרע עכ&quot;ל, והעולם נוהגין כמ&quot;ש רמ&quot;א:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
===סעיף ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{משע|מא|ג|בברכה:}}{{ררר}} בפת&quot;ח (ספר חסידים סי' תת&quot;ה) כהנים עם, אין מלת כהנים דבוק למלת עם (וכמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים קכח י|סי' קכ&quot;ח ס&quot;י]] בהג&quot;ה) שהרי קי&quot;ל כהנים שלוחי דרחמנא נינהו אלא כלומר שהכהנים נקראים עם קדושיך אף על גב דעם סתמא לא איקרי כדאי' פרק הזרוע עם קדושיך אקרי כדאי' פ&quot;ד דיומא, כתוב בזוהר חדש פ' נשא כשאומר יברכך ה' יראה לצד ההיכל וישמרך יראה לצד ימין שלו יאר ה' כלפי ההיכל, פניו אליך ויחנך יראה לצד שמאל ליחדו בימין: 

טוב לומר בשעת אמירת ברכת כהנים אל נא קרב תשועת מצפיך וכו'. והוא שם של כ&quot;ב (צ&quot;ה פ' נשא ושל&quot;ה):

{{משע|מא|ד|עד ואני וכו':}}{{ררר}} ואנו אין אומרים רק עד שלום:

{{משע|מא|ה|כן יהי רצון:}}{{ררר}} משמע שלא יענה אלא בסוף ויש נוהגים לענות בין כל פסוק כי&quot;ר אבל אותן שאומרים בתחלה רק יהי רצון טועים הם דאז אין משמעות איזה דבר יהי רצון (ב&quot;ח):
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
[[קטגוריה:מגן אברהם]]</text>
      <sha1>4zyzc0n03c1jgbhvcngltrovp9ijz2h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגן אברהם על אורח חיים קכח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>311703</id>
    <revision>
      <id>3083989</id>
      <parentid>1017679</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T22:09:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-50883-48</username>
        <id>46556</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף מג */ תיקון מראה מקום בזוהר</comment>
      <origin>3083989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42046" sha1="dzu6ero6zk7a9xrtepy71gd5ms2c89m" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|מגן אברהם|אורח חיים|קכז|קכח|קכט}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
===סעיף א===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;כתוב [[שולחן ערוך אבן העזר ג|באבן העזר סי' ג' ס&quot;א]] בהג&quot;ה מי שבא ואמר כהן אני נאמן לישא כפיו כו' וצ&quot;ע דהא הרמ&quot;ך לא כ' אלא שנאמן לקרות בתורה דמה איכפת לן אם יקרא ראשון ואף בזה חולק הב&quot;י בשם הפוסקים אבל בנשיאת כפים ליכא למ&quot;ד דנאמן ע&quot;פ עצמו דהא עובר בעשה אם עולה ועמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים רא|סי' ר&quot;א]] ואפשר דמיירי התם עם כהנים אחרים ודוחק וצ&quot;ע עיין בלבוש בסוף ספרו ובח&quot;מח שם:

{{משע|מא|א|לא ידע ר&quot;י:}}{{ררר}} פי' דא' ר&quot;י מימי וכו' ע&quot;ש בתו' וקשה דהא בכתובות אמרי' דזר הנוש' כפיו עובר בעשה ותי' בד&quot;מ דבכתובות מיירי בפ&quot;ע ובשבת מיירי עם כהנים אחרים, וצ&quot;ע מנ&quot;ל לר&quot;י חילוק זה ואפשר דס&quot;ל לר&quot;י דאיסור עשה היינו מה שמזכיר השם לבטל' בברכ' ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רטו|סוף סי' רט&quot;ו]] ולולי דברי ר&quot;י היינו אומרים דר' יוסי לא קאמר רק שהי' עולה לדוכן ואף על פי שהי' לו גנאי בדבר באמת לא היה מברך ועיין בס' ב&quot;ש ובחי' רש&quot;א ועי&quot;ל דמצינו פ&quot;י דעירובין דר&quot;י סבר אף על גב דכתיב דבר אל בני ישראל וסמך ולא בנות ישראל מ&quot;מ רשות לנשים לסמוך, א&quot;כ ס&quot;ל ג&quot;כ אף על גב דכתיב דבר אל אהרן וכו' מ&quot;מ רשות לזר לישא כפיו ולכן תמה ר&quot;י עליו והא דאי' בכתובות דזר עובר בעשה קאי אליבא דר&quot;י דאית ליה מעלין מתרומה ליוחסין ע&quot;ש סוף הפרק ולדידיה נשים אסורים לסמוך כדאית' סוף עירובין ולכן זר שנושא כפיו עובר בעשה כנ&quot;ל עיקר ע&quot;ש:
&lt;קטע סוף=א/&gt;
===סעיף ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{משע|מא|ב|כשקור' כהנים:}}{{ררר}} ודוק' שעקר רגליו בעבודה או שא&quot;ל קודם רצה לעלות אבל אם לא עקר רגליו אינו רשאי לעלות וכמ&quot;ש ס&quot;ח וכ&quot;מ בר&quot;ן ועס&quot;ך:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
===סעיף ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{משע|מא|ג|אם עלה:}}{{ררר}} ואם עלה פעם שנית מברך אפי' באותו צבור (ר&quot;מ מינץ סי' י&quot;ב ל&quot;ג):
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
===סעיף ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{משע|מא|ד|כשהכהני':}}{{ררר}} ובמרדכי כתוב שיצאו קודם שמתחילין רצה ונ&quot;ל טעמו כדי שלא יאמרו שהם פגומים כשלא יעקרו ברצה ועב&quot;י ססי' זה: 

וכתב הב&quot;ח והפסולים מדרבנן א&quot;צ לצאת לחוץ דכשהחזן קורא כהנים אין כוונתו על הפסולים ע&quot;כ, משמע דאם א&quot;ל צריכים לעלות דהא עוברים בעשה אם אין עולים אבל מלשון הרב&quot;י שכ' בס&quot;ב משמע דאם היה בו א' מן הדברים המעכבי' אפי' א&quot;ל אינו עובר וכן נראה דהא אינו נמנע מצד עצמו אלא החכמים מנעוהו ויש כח בידם לעשות זה כדאי' [[שולחן ערוך אורח חיים קצא|סי' קצ&quot;א]]:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
===סעיף ה===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{משע|מא|ה|ויש מחמירין:}}{{ררר}} נ&quot;ל דוקא כשאין מגיעים אלא עד הארכוב' וקשורים ברצועה או בסרט אבל אם הם מגיעים עד אציליהם דהם מכנסיים שרי ונ&quot;ל דשל בגד ומחופה עור שרי בכל ענין ועמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקנד טז|סי' תקנ&quot;ד סי&quot;ו]]:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
===סעיף ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{משע|מא|ו|שנטלו הכהנים:}}{{ררר}} מנהג מצרים שבשחרית אינו נוטל ידיו ובמוסף נוטל משום היסח הדעת (רדב&quot;ז ח&quot;א קמ&quot;ז):

{{משע|מא|ז|הלוי ידיו:}}{{ררר}} ואם אין שם לוי יצוק בכור שהוא פטר רחם שהוא קדוש על ידו (ב&quot;ח בשם מהר&quot;י מולין) ומשמע מלשונו דבכור לאם דוקא אבל בכור לאב לבד לא מצינו קדושה האידנא, ואם הלוי חכם והכהנים ע&quot;ה א&quot;צ ליתן מים על ידיהם רק יטול בעצמו [ר&quot;י לוי סי' ל&quot;ט והרא&quot;ש סי' מ&quot;א] ור&quot;ל סרואל חולק [כ&quot;ה] ואם קצת כהנים ת&quot;ח צריך ליצוק על כולם לכ&quot;ע [שם]:

{{משע|מא|ח|ולא נהגו:}}{{ררר}} אבל אם נגעו במקום מטונף הגון הוא ליטול ידיו [ב&quot;ח] ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים צב ו|סי' צ&quot;ב ס&quot;ו]]: 

אסור לתת בי&quot;ט שום דבר במים כדי שיריחו משום מוליד ריחא וכמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקיא|סי' תקי&quot;א]] ואפשר דבעינן ג&quot;כ מים שלא נשתנו מברייתן כמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים קס|סי' ק&quot;ס]] וכח גברא דומיא דכהנים בעבודתן ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים ד|סי' ד']]:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
===סעיף ז===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{משע|מא|ט|ובירך ענ&quot;י:}}{{ררר}} איכא למידק הל&quot;ל בקיצור דאין מברכין על נטילה זו דאטו מי לא ידעי' דאם לא בירך שחרית דמברך על נטילתו שאחריו אפי' אין רוצה לישא כפיו ואפשר דכוונתו דוקא כשידיו נקיות שלא נגע במקום מטונף א&quot;צ לברך שנית אבל אם נגע במקום מטונף צריך לברך דהרי הטור ורש&quot;י כתבו דצריך תיכף לנטילה ברכה ואף על גב דבמקום אחר כ' רש&quot;י בהיפך כבר כתבו התוס' דתלמיד טועה כתבו דלא כמ&quot;ש הב&quot;ח דהרב&quot;י כ&quot;כ ע&quot;ש ואף בהרמב&quot;ם אין שום משמעות נגד זה אדרבא פשט לשונו משמע דבעי נ&quot;י אף כשנטל שחרית אלא שנהגו בקצת מקומות שלא ליטול שנית שכמ&quot;ש הרב&quot;י דהא כהן בעבודתו אם קדש ידיו שחרית די כל היום אבל אם נגע במקום מטונף צריך לברך לכ&quot;ע דהא נטילה זו כתובה בגמ' לחיוב אבל מה אעשה שלא נהגו כן ולכן כל כהן ירא וחרד ישמור ידיו משעת נטילתו שחרי' שלא ליגע מקו' המלוכלך כנ&quot;ל. ואסו' לשהו' כדי הילוך כ&quot;ב אמה בין נטיל' לברכ' [תוס'] ולכן צריך ליטול סמוך לרצ' והחזן לא יאריך ברצ':
&lt;קטע סוף=ז/&gt;
===סעיף ח===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{משע|מא|י|ברצה שוב:}}{{ררר}} אפי' היה אנוס כגון שהיה מתפלל ואם עלה לא ירד [רדב&quot;ז ח&quot;ב תקי&quot;ו] ועקיר' רגלו מביתו לבא לביהכ&quot;נ לא מקרי עקירה [שם] ול&quot;נ שאם ביתו סמוך לבית הכנסת ועקר לילך מקרי עקירה [כ&quot;ה]:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
===סעיף ט===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{משע|מא|יא|כשעוקרין:}}{{ררר}} רש&quot;י ור&quot;ן ותוס' כתבו שאינו אומר יה&quot;ר עד שמגיע לדוכן והטור והרמב&quot;ם כתבו לשון גמ' [ב&quot;י] נ&quot;ל דדוקא בימיהם שעקרו ברצה ואמרו מודים בדרך הליכתן ואח&quot;כ יה&quot;ר אבל עכשיו שעומדין על הדוכן בשעה שמתחיל רצה פשיטא שצ&quot;ל תחיל' מודים עם הש&quot;ץ ואח&quot;כ אומר יה&quot;ר כדי שיסיים אותו עם הש&quot;ץ כמש&quot;ל:

{{משע|מא|יב|עד שיכלה אמן:}}{{ררר}} לאו דוקא אלא עד שיסיים הש&quot;ץ ולך נאה להודו' כדי שיענו הקהל אמן על שתיהן:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;
===סעיף י===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{משע|מא|יג|שנים קורא:}}{{ררר}} ואם א' מהן קטן אינו קורא כהנים [מבי&quot;ט סי' ס&quot;ד] שני כהנים השונאים זה את זה מותרין לעלו' ביחד ואין א' יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני במוסף או איפכא כי יכול לומר אני רוצה לברך בשניהם (רמ&quot;מ סימן י&quot;ב):

{{משע|מא|יד|וי&quot;א שאומרים אותו:}}{{ררר}} היינו הש&quot;ץ לבד אומרו ולא הקהל [ל&quot;ח] וכ&quot;מ בהג&quot;מ דלא כלבוש:

{{משע|מא|טו|כלפי העם:}}{{ררר}} ואם ההיכל קבוע בצד אחר מ&quot;מ יהיו הכהני' פניהם כלפי הש&quot;ץ (הר&quot;ש קאן בתשו' ב&quot;י) ואני ראיתי בקונסטנטינא יש ההיכל קבוע לצד צפון ועומדי' שם הכהנים וגם בהרבה מקומו' הכהנים מרובים ועומדים מקצתן בכותל דרום ומקצ' בכותל צפון וגם במקצת מקומו' ההיכל קבוע בכותל מזרח והתיבה פונה לרוח אחרת ונמצ' שאין פני הכהנים כלפי הש&quot;ץ (כ&quot;ה):

{{משע|מא|טז|אינו קורא:}}{{ררר}} ואפ&quot;ה מברך אף על גב דאינו מחויב לעלו' כמ&quot;ש ס&quot;ב [רמ&quot;מ סי' י&quot;ב] כהן א' עול' מדרבנן (תוס' [[מנחות מד א|מנחו' דף מ&quot;ד]] ע' בטור):
&lt;קטע סוף=י/&gt;
===סעיף יא===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{משע|מא|יז|מברכין אשר:}}{{ררר}} וכלם מברכין ואין אחד מברך והאחרים יענו אמן מפני הטירף (מבי&quot;ט ח&quot;א ק&quot;פ):

{{משע|מא|יח|באהב':}}{{ררר}} נ&quot;ל דפי' כמ&quot;ש בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא ישא כפיו:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;
===סעיף יב===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{משע|מא|יט|מגביהין:}}{{ררר}} וכתוב במהרי&quot;ל אף על פי שמגבי' קצת הימנית מ&quot;מ צריך ליזהר שיניח אצבע הימין על השמאל שלא יתפרדו כדי שלא ישבר החלון דבעי' ה' כוים, ובהגמ&quot;נ כתוב שבין מלה למלה רשאי לקרב הגודלים זה בזה, ובזוהר אית' שלא ליגע שום אצבע בחבירו ולא נהגו כן, ובבחיי כתוב ויהי ידיו אמונה משפט הכהנים לרשום שם ההוי&quot;ה באצבעותיהם קודם שנושאים כפיהם:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;
===סעיף יג===
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{משע|מא|כ|מתחילין:}}{{ררר}} ובכהן אחד שאין קוראין לו כ&quot;ע מודים דמקרינן לי' יברכך [ר&quot;מ מינץ סי' י&quot;ב]:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
===סעיף יד===
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{משע|מא|כא|אין מברכין:}}{{ררר}} אפי' בדיעבד לא יצא [כ&quot;ה]:

{{משע|מא|כב|ובעמידה:}}{{ררר}} נ&quot;ל דהצבור רשאים לישב רק שיהיו פניה' נגד הכהני' דבעי' שיהא פנים נגד פנים וכ&quot;מ בזוהר פ' נשא ע' רכ&quot;ח:

{{משע|מא|כג|ובקול רם:}}{{ררר}} המעולה שבקולות לא גדול ולא קטן אלא בינוני (טור):
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
===סעיף טו===
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{משע|מא|כד|ואומרים רבון:}}{{ררר}} ובר&quot;ה ויה&quot;כ שמאריכין בניגוני' היום וכו' לא יתחיל לומר רבון עד לבסוף שיסיימו עם הקהל כא':
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
===סעיף יז===
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{משע|מא|כה|דרך ימין:}}{{ררר}} פי' שיחזיר פניו לצד ימינו אם עומד ופניו למזרח יחזיר פניו לדרום ואח&quot;כ למערב ואם פניו למערב יחזיר פניו לצפון ואח&quot;כ למזרח ודלא כי&quot;מ איפכ' שמהפך פניו לצד שמאלו ונמצא מהפך עצמו בימינו וטעות הוא (ב&quot;י) וכן המנהג (ב&quot;ח דלא כלבוש) וכבר האריך בזה בספר ימין ה' רוממה: כשיורדין מן הדוכן יחזירו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו עיין [[שולחן ערוך אורח חיים קלב|סוף סימן קל&quot;ב]] וע' [[יומא לו א|ביומא דף ל&quot;ו]]:

{{משע|מא|כו|המטונפים:}}{{ררר}} נ&quot;ל דה&quot;ה כשהם נקיים וכמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים ד יח|סי' ד' סי&quot;ח]] [[שולחן ערוך אורח חיים צב ו|ע&quot;ס צ&quot;ב ס&quot;ו]]:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
===סעיף יח===
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{משע|מא|כז|מפי כל הצבור:}}{{ררר}} ול&quot;ד למ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים קסז טז|סי' קס&quot;ז סט&quot;ז]] דא&quot;צ להמתין על המאריכין יותר מדאי דשאני ברכת כהנים דבעינן שישמעו כלם לכן צריך להמתין (תוס'):

{{משע|מא|כח|עד שיכלה אמן:}}{{ררר}} הקשה הב&quot;ח הא אין רשאין להתחיל עד שיתחיל הש&quot;ץ שים שלום כמ&quot;ש סט&quot;ו וא&quot;ל דאם יש שמאריכין באמן והש&quot;ץ התחיל ש&quot;ש אפ&quot;ה צריכין הכהנים להמתין להם דאדרבא איפכ' מסתברא הש&quot;ץ צריך להמתין להם כדי שישמעו הברכה וכמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים קכד ט|סי' קכ&quot;ד ס&quot;ט]] והכהני' א&quot;צ להמתין דמאי איכפת להו בהמאריכים ול&quot;נ לתרץ קושי' הרב&quot;י דה&quot;ק דאם יש בקהל שמאריכים באמן המקרא רשאי להקרות דא&quot;צ לשמוע הקריאה אבל הכהני' צריכים להמתין עד שתכלה אמן מפי כולם וכמש&quot;ל כנ&quot;ל וכ&quot;מ מדכתב לעיל אין המקר' וכו' עד שיכלה מפי הצבור וכו' לא כ' כל הצבור כמ&quot;ש לבסוף:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
===סעיף יט===
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{משע|מא|כט|אין ש&quot;ץ:}}{{ררר}} שלא תתבלבל דעתו ולא ידע איזו ברכה יש לו להקרות אבל לא חשיב הפסק דאמן זה צורך תפלה חשבי' ליה (תוס') עיין [[שולחן ערוך אורח חיים קד ז|סי' ק&quot;ד ס&quot;ז]], ואם מובטח לו שלא תתבלבל רשאי (ל&quot;ח רבה פ' כי תבא) ובתי&quot;ט ד&quot;ק חזר בו וכתב דאין למדין הלכה מפי מדרש וכו' וכ&quot;כ הב&quot;ח בשם מרדכי הארוך דדוק' נ&quot;כ שרי שלא תתבטל נ&quot;כ לגמרי אבל אמן לא יענה, וגם [[שולחן ערוך אורח חיים תקפה ג|בסי' תקפ&quot;ה ס&quot;ג]] כ' בשם רש&quot;ל דאסור לש&quot;ץ לתקוע אפי' מובטח ולפ&quot;ד הש&quot;ע נ&quot;ל דשאני נ&quot;כ כיון דצריך לעקור ממקומו לא שרינן ליה אם יש שם כהן אחר אבל תקיעה כשעומד במקומו שרי וא&quot;כ ה&quot;ה אמן שרי ומכ&quot;ש האידנא שמתפללין מתוך הספר וכמ&quot;ש לעיל עמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים קטז|ריש סי' קי&quot;ו]]:
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
===סעיף כ===
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{משע|מא|ל|ולא יאמרו:}}{{ררר}} פי' קודם רצה אבל אם א&quot;ל אחר רצה אינו רשאי לעלות כמ&quot;ש ס&quot;ב וס&quot;ח ומה&quot;ט אינו עובר כשקורין כהנים כמ&quot;ש סכ&quot;ב משום דהקריא' הי' אחר רצה:

{{משע|מא|לא|מובטח שיחזור:}}{{ררר}} ולדידן שמתפללין מתוך הסידור מובטח שיחזור לתפלתו ומ&quot;מ כשיש כהנים אחרים לא יעקור רגליו [ל&quot;ח] וב&quot;ח כתב ומנהגנו עכשיו כשש&quot;צ כהן ויש כהנים אחרים עומד ישראל שהיה מכוון לתפלתו ומתחיל אלהינו כו' עד בשלום וחוזר הש&quot;ץ ואומר קדיש עכ&quot;ל משמע מדבריהם כשיש כהנים אחרים לא ישא את כפיו וכמ&quot;ש מהר&quot;מ ובתשובת מהרי&quot;ל סימן קע&quot;ט כתב וז&quot;ל אף כי היה נראה לחלק קצת דהאידנא מקרין מתוך הכתב ולא טעי כולי האי אפילו הכי מי יבוא אחרי המלך מהר&quot;ם עכ&quot;ל, ועכשיו נהגו לישא כפיו אפי' יש שם כהן אחר ולא ידעתי מנ&quot;ל הא, ובנ&quot;ץ כתוב שסומכין על שמתפללין מתוך הסידור, ותימ' דכל הגאונים שכתבתי לא רצו לסמוך ע&quot;ז ואפשר דס&quot;ל כמ&quot;ש הב&quot;ח [[טור אורח חיים תקפה|סי' תקפ&quot;ה]] בשם רש&quot;ל דלהטור שם שמתיר לתקוע לש&quot;ץ אם כן ה&quot;ה דשרי לישא כפיו אפי' יש שם כהנים אחרים, ול&quot;נ דזה דוחק גדול דהא הטור סתם כאן כמהר&quot;מ אלא העיקר כמש&quot;ל לכן נ&quot;ל דבמקום שאין מנהג לא ישא כפיו אם יש כהנים אחרים וכדעת כל הגאונים:

{{משע|מא|לב|מעט בעבודה:}}{{ררר}} כצ&quot;ל וכ&quot;ה בטור:

{{משע|מא|לג|עדיף טפי:}}{{ררר}} ומ&quot;מ צריך שיכוין הש&quot;ץ למה שאומר המקר' ולכן בעינן שיהא מובטח [ב&quot;ח] ובב&quot;י משמע שאם המקרא מסיים לא בעינן שיהא הש&quot;ץ מובטח לחזור לתפלתו:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
===סעיף כב===
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{משע|מא|לד|משתדלין:}}{{ררר}} פי' דלכתחלה משתדלין שיהא הש&quot;ץ ישראל (כ&quot;ה בשם הגדולים):
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
===סעיף כג===
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{משע|מא|לה|ולא יסתכלו בהם:}}{{ררר}} היינו נמי משום שלא יסיחו דעתם וא&quot;כ כ&quot;ש שלא יסתכלו במקום אחר ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רכט|סי' רכ&quot;ט]] דמשמע דלשון להסתכל משמע דוקא להסתכל הרבה אסור אבל ראיה בעלמא לא מיתסר', אך נוהגין שלא לראות כלל, ואפשר דעבדינן זכר למקדש דהתם אפי' ראיה בעלמא הוי אסורה משום כבוד השכינה ואם נסתכל הרבה במקדש עיניו כהות:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
===סעיף כד===
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{משע|מא|לו|ובצדיהם:}}{{ררר}} היינו צדדים שלפניו אבל לצדדים שלאחריהם כגון אותם העומדי' בכותל מזרחי והארון הקודש בולט קצת לבה&quot;כ והכהנים עומדים לפניו אינן בכלל ברכה וכתב הב&quot;ח דעכשיו שכל א' קונה מקום בבה&quot;כ חשובים אנוסים דאינו רשאי לילך ממקומו ולדחות חבירו ממקומו וכ&quot;ש מי שאין לו מקום בבה&quot;כ וצריך לעמוד בחצר בה&quot;כ דחשיב אנוס עכ&quot;ל ויש קצת ראיה לזה [[מגילה כב א|ממגילה דף כ&quot;ב]] דרב לא היה נופל על פניו משום שהיה רצפ' לפניו ולא היה רוצה לילך ממקומו למקום אחר שלא להטריח הצבור, ומ&quot;מ נ&quot;ל דכאן יכולים לילך למקום הכהנים שהוא פנוי או להתרחק מעט מכותל מזרחי שהיה בצדי הכהנים או להעמיד באמצע בה&quot;כ ואותן שבחצר פשיטא דיכולים לעמוד מצד בה&quot;כ או לצד מערב:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
===סעיף כה===
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{משע|מא|לז|לאחיהם שבשדות:}}{{ררר}} והא דלא אמרי' דמברכי' לנשים וטף דכתיב כה תברכו את בני ישראל ולא בנות ישראל (ב&quot;ח) אבל [[סוטה לח א|בסוטה דף ל&quot;ח]] איתא אין לי אלא בני ישראל גרים נשים ועבדים מנין ת&quot;ל אמור להם לכולהו וא&quot;ל דדוקא כשיש זכרים אז מתברכי' עמה' א&quot;כ בגרי' נמי נימא הכי ואם אין בעיר אלא כהנים וגרים לא יעלו כל הכהנים אלא היתרי' מי' לכן נ&quot;ל דנשים וטף לא חשיבי לברכם לחודייהו כמ&quot;ש רש&quot;י גבי פחותין מי' ע&quot;ש ומ&quot;מ פרי בטנה של אשה מתברך משל איש:

{{משע|מא|לח|יותר מי':}}{{ררר}} כיון דהעולם כהנים לא חשיבי בבציר מי' משא&quot;כ בס&quot;א דעונים ישראלים אפי' בבציר מי' סגי':
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
===סעיף כו===
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{משע|מא|לט|שלא לאומרם:}}{{ררר}} וכ&quot;כ מ&quot;ע סימן צ&quot;ה וכ&quot;כ הב&quot;ח ונ&quot;ל דהאומרן יאמרן בשעה שהחזן מקרי התיבה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
===סעיף כח===
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{משע|מא|מ|יכול לישא:}}{{ררר}} דליכא בל תוסיף בעשיי' המצוה ב' פעמים, כהן המתפלל אם אין שם כהן אחר פוסק ועולה לדוכן ואם יש שם כהנים אינו פוסק (רדב&quot;ז ח&quot;א סי' רנ&quot;ג) ול&quot;נ דאם א&quot;ל בכל ענין צריך להפסיק דהא בעש' וגדול' מזה אמרו בקראוהו לתורה דפוסק מקריאת שמע וכ&quot;מ ברשב&quot;א סי' קפ&quot;ה וכ&quot;מ בתוס' סוטה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
===סעיף כט===
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{משע|מא|מא|שלא התפלל:}}{{ררר}} ונ&quot;ל דאם יראה שאם יעלה לדוכן יעבור זמן תפלה ילך חוץ לב&quot;ה ויתפלל אבל אם א&quot;ל צריך לעלות כמ&quot;ש ס&quot;ך דהוי דאוריית' ותפלה דרבנן וכ&quot;מ בתוס' [[סוטה לח א|סוטה דף ל&quot;ח]] בשם הירושלמי ואם יראה שיעבור זמן ק&quot;ש יקרא פסוק ראשון כמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים מו|סוף סימן מ&quot;ו]]:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
===סעיף ל===
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{משע|מא|מב|בוהקניות:}}{{ררר}} מנומרים בנקודות דקות ([[טור אורח חיים רכה|טור סי' רכ&quot;ה]]):

{{משע|מא|מג|עקושות:}}{{ררר}} כפופות לצדיהן והר&quot;ן פי' שאין יכול לחלק אצבעותיו:

{{משע|מא|מד|הולך באקראי:}}{{ררר}} דלא רגילי אינשי לישא וליתן עמו (ת&quot;ה שם) וב&quot;ח מתיר אפי' באקראי בל' יום:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;
===סעיף לא===
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{משע|מא|מה|אם מנהג:}}{{ררר}} אבל אם אין המנהג כן אפילו רוצים כל הכהנים לשלשל טליתם אסור דמ&quot;מ יסתכלו בהם מפני ששינו מנהגם ויסיחו דעתם:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
===סעיף לג===
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{משע|מא|מו|לאלפי&quot;ן עייני&quot;ן:}}{{ררר}} וה&quot;ה מי שקורא לחתי&quot;ן ההי&quot;ן אא&quot;כ כל בני עירו קורין כך (רדב&quot;ז ח&quot;א סי' מ&quot;ה ורי&quot;ט ח&quot;ה סימן י&quot;ו):

{{משע|מא|מז|ולעייני&quot;ן אלפי&quot;ן:}}{{ררר}} ואף על גב שלא מצינו עי&quot;ן בברכת כהני' מ&quot;מ כשקורא יאר ה' מחזי כקורא יער בעי&quot;ן דעין ואל&quot;ף שווין אצלו (רש&quot;ל בביאורו סמ&quot;ג):
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
===סעיף לד===
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{משע|מא|מח|שלא הביא ב' שערות:}}{{ררר}} משמע אפי' הוא בן י&quot;ג אסור ולכן צריך לדקדק בדבר שלא יבא לידי ברכה לבטלה:

{{משע|מא|מט|ללמוד ולהתחנך:}}{{ררר}} ורשאי לברך כמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים רטו|סי' רט&quot;ו]]:

{{משע|מא|נ|ולא בקביעות:}}{{ררר}} נ&quot;ל דהאידנ' שאין נ&quot;כ אלא ברגל רשאי לישא כפיו בכל רגל לאחזוקי נפשיה בכהני דלא מקרי קביעות אלא כשנ&quot;כ בכל יום:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
===סעיף לה===
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{משע|מא|נא|שהרג את הנפש:}}{{ררר}} דכתיב ידיכם דמים מלאו:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;
===סעיף לו===
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{משע|מא|נב|מל תינוק:}}{{ררר}} דאכוון לשם מצוה ועוד מי יימר דכלו ליה חדשיו ועוד שמא הרוח בלבלתו (מרדכי הג&quot;מ) וטענה זו דהרוח בלבלתו שייך אפי' בהורג גדול בשוגג ולא מת מיד כדאמרי' [[גיטין ע ב|בגיטין דף ע' ע&quot;ב]] ע&quot;ש דיש עוד טענה כשפירכס ועי' בתו' שם:

{{משע|מא|נג|מרננין:}}{{ררר}} ומיהו אם יודע בעצמו שאמת הוא לא ישא כפיו (רלב&quot;ח קי&quot;ז), דחף אשה הרה והפילה נושא כפיו (שם כ&quot;ה):
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
===סעיף לז===
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{משע|מא|נד|מומר:}}{{ררר}} אפי' לא עבד ע&quot;א ואם עע&quot;א אפי' נאנס אינו נ&quot;כ להמחמירין (בד&quot;ה מדיוק ל' הרמב&quot;ם) וכן נוהגין שם במקומו (רדב&quot;ז ח&quot;ב רי&quot;ט) ומיהו אם הבטיח להמיר וחזר לא נפסל (שם כ&quot;ה) ור&quot;ל חביב כ' דמומר פי' שאמר אלי אתה וכ&quot;כ ר&quot;א ששון סימן קנ&quot;ו ולי נר' דמ&quot;ש הרמב&quot;ם שהמיר מיירי לדת הישמעאלים שאינן עובדים ע&quot;א אפי' הכי כיון שהמיר דתו לא ישא כפיו ואף על פי שכתב שהמיר לעכו&quot;ם הוא לשון המדפיסים כידוע: 

כתב ב&quot;ח ערל שמתו אחיו מחמת מילה פסול לעבודה וצ&quot;ע דלא כתבו הפוסקים שפסול לנשיאת כפים דאיתקש לעבודה עכ&quot;ל, ודבריו צ&quot;ע דבהדיא אמרינן פ' בתרא דתענית דלא איתקש אלא לקולא דמותר בחרצן אבל לחומרא לא דהא בעל מום כשר לנשיאת כפים וגם הרב' פסולים שנמנו פ&quot;ב דזבחים שכשרים לנשיא' כפים וכ&quot;כ הסמ&quot;ג בהדיא ריש מצוה כ' דמומר כשר לנשיאת כפים דלא הוקש לעבודה אלא לענין עמידה כדאי' בסוטה ובתענית ע&quot;כ ואף להרמב&quot;ם וסיעתו דפוסלין מומר היינו משום דטעמא דמומר פסול לעבודה משום דקנסינהו כדאי' בע&quot;א פ&quot;ד וא&quot;כ ה&quot;ה דקנסינהו דפסול לנשיא' כפים וה&quot;ה נושא נשים בעבירה אבל היכא דליכא קנסא מודה דכשרי' לנשיאת כפים דתלמוד ערוך הוא, ומ&quot;ש הרמב&quot;ם גבי שכור לפי שהוקשה ברכה לעבודה, היינו לומר כי היכי דעבודה אם הפסיק בו את שנתן לתוכו מים כל שהוא פטור ה&quot;נ כן דאי מנזיר ה&quot;א אפי' כל שהוא ומזוג אסור קמ&quot;ל דילפינן מעבודה ובזה יעלו דבריו כהוגן כדברי הגמ' דוק ותשכח, ואפילו לא מל עצמו במזיד כשר כמה שכתב סל&quot;ט בהג&quot;ה:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
===סעיף לח===
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{משע|מא|נה|שתה רביעית:}}{{ררר}} כתב רי&quot;ו שכור נ&quot;ל דוקא שהגיע לשכרותו של לוט לא ישא כפיו ע&quot;כ והרב&quot;י חלק עליו ע&quot;ש ול&quot;נ דדברי רי&quot;ו ברורי' ונכוני' דהרי בגמ' ילפינן מברך מנזיר דאסור ביין וא&quot;כ שאר משקין מותרין כמו בנזיר וגם הרמב&quot;ם כ' ו' דברים מונעי' נ&quot;כ וכו' היין וכו' שתה רביעית יין וכו' דאף בעבודה ליכא בשאר משקים מיתה כמ&quot;ש הרמב&quot;ם וא&quot;כ בנ&quot;כ ליכא אסור' כלל בשאר משקין (דלא כע&quot;ת והוא בעצמו סתר דבריו בס&quot;ק צ' ע&quot;ש) אא&quot;כ הוא שכור כלוט דאז פטור מכל המצות ומשמע דאפי' אינו יכול לדבר בפני המלך רשאי לישא כפיו דל&quot;ד לתפלה ולא הבינותי מ&quot;ש הרב&quot;י דרי&quot;ו מדמי לה לתפלה דליתא ע&quot;ש, ונ&quot;ל דאם שתה יין מגתו פסול דהא בנזיר אסור ובעבודה נמי אסור ולכן לא הזכירו הרמב&quot;ם כאן ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים צט ב|סי' צ&quot;ט ס&quot;ב]] ה&quot;ה כאן:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
===סעיף לט===
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;{{משע|מא|נו|המונעי' נ&quot;כ:}}{{ררר}} וראב&quot;ח ח&quot;ב סמ&quot;א כ' דוקא כשעשה תשובה ומ&quot;מ משום רינון לא פסלינן (כ&quot;ה):
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
===סעיף מ===
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;{{משע|מא|נז|גרושה:}}{{ררר}} וה&quot;ה חלוצה (הרא&quot;ם סימן ס' וצ&quot;ח), כהן רע מעללים ובליעל ועז פנים לכ&quot;ע אין מונעים (ריב&quot;ל ח&quot;א דף ק&quot;ן):

{{משע|מא|נח|ע&quot;ד רבים:}}{{ררר}} הקשה הגאון בספר בה&quot;ז סוף מנחות ל&quot;ל ע&quot;ד רבים הא קי&quot;ל כמ&quot;ד צריך לפרט הנדר וא&quot;כ כשיאמר לחכם הסיבה שבגלל' נדר לא יתיר לו החכם כדאי' בבכורות ספ&quot;ז ובגיטין פ&quot;ד בגמ' ונ&quot;ל כיון דפליגי ביה אמוראי בגמרא ולא איפסקא הלכתא בהדיא חששו הרשב&quot;א והרמב&quot;ם דלמא אזל לגבי חכם דס&quot;ל כמ&quot;ד א&quot;צ לפרט הנדר ושרי' ליה וא&quot;ל מאלמנ' דאמרי' [[גיטין לד א|פ&quot;ד דגיטין דף ל&quot;ד]] שתהא נודרת ליתומים דהיינו שתאמר יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם נהניתי מכתובתי ולא חיישינן דלמא אזלא לגבי חכם כו' והיינו משום דקי&quot;ל צריך לפרט וי&quot;ל דגבי מלתא דאיסורא החמירו טפי ועי&quot;ל דהתוספות כתבו [[ערכין כג א|בערכין דף כ&quot;ג]] שאף למ&quot;ד צריך לפרט א&quot;צ לומר הסיבה שבגללה נדר אלא שיאמר הלשון שנדר בו וכן נוהגים העולם עכשיו והש&quot;כ והפרישה תמהו על המנהג ולא ראו דברי התוס' והרשב&quot;א והש&quot;ע סוברין שצריך שיאמר הסיבה שבגלל' נדר כמ&quot;ש ביורה דעה [[שולחן ערוך יורה דעה רכח יד|סי' רכ&quot;ח סי&quot;ד]] אך חששו שמא יבא אצל חכם שיסבור כדברי התוספות ויאמר לו שנדר שלא ישא גרושה והוא לא ידע שמפני שהוא כהן נדר כן ויתיר לו לכן פסק דבעי' ע&quot;ד רבים אבל באלמנ' אף שתאמר הלשון יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם נהנתי מכתובתי לא יתיר לה החכם אבל להא לא חיישינן שאף הלשון לא תאמר דהא ודאי כ&quot;ע מודו דהלכה כמ&quot;ד צריך לפרט וע' [[שולחן ערוך אבן העזר ו|באבן העזר סימן ו']] בב&quot;י בשם הרמב&quot;ם והאריך בתשובתו של כהן שנשא פסולה, ואם אמר שאינו כהן ונשא אשה פסולה אפי' אפי' גרשה פסול לכהונה (ר&quot;י לוי סל&quot;ג וע' בלבוש אבן העזר בסוף הספר):

{{משע|מא|נט|מהנשים שהוא אסור:}}{{ררר}} אפילו נדר ממנה הנאה מעכשיו אפי' אינו יכול להוציאה מחמת אונס אפי' אונס נפשות אינו נ&quot;כ ואינו קורא ראשון עד שיוציאנה (כ&quot;כ הרא&quot;ם ח&quot;א סי' נ&quot;ט) וצ&quot;ע דהא אמרינן [[גיטין לה א|בגיטין דף ל&quot;ה]] נודר ועובד יורד ומגרש:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
===סעיף מא===
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;{{משע|מא|ס|ויקבל:}}{{ררר}} וא&quot;צ לידור דשאני עריות דיצרו תוקפו:

{{משע|מא|סא|לקדשו:}}{{ררר}} היינו לפתוח ראשון ולברך ראשון [מרדכי] אבל פשיטא דנ&quot;כ וע' סל&quot;ט:

{{משע|מא|סב|מחללת:}}{{ררר}} צ&quot;ע דהא אמרינן בסנהדרין פ&quot;ז לר&quot;ש שריפה חמורה שכן נתנה לבת כהן שזינתה ומאי חומרא שכן מחללת את אביה ואי איתא דבת כהן שעע&quot;א נמי מחללת את אביה א&quot;כ מנ&quot;ל דשריפה חמורה דהא כשעע&quot;א הי' בסקילה אלא ע&quot;כ דדוקא בזנות מחלל' אביה דהו&quot;ל לשמר' מזנו' שלא תתיחד עם אדם כדאי' בכתובות שסוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר ראו גדולים שגדלתם אבל בשאר עבירות אין יכול לשמרה: ובמרדכי כתוב וז&quot;ל כהן שיש לו בת שהמירה או רק זינתה וכו' וה&quot;פ כשהמירה א&quot;כ מסתמא זינתה ג&quot;כ כדאי' [[שולחן ערוך אבן העזר ז יא|באבן העזר סי' ז' סי&quot;א]] או אפי' רק זינתה לחוד מחללת אביה וכ&quot;מ מדקאמר בת ולא קאמר בן שהמיר אלא ע&quot;כ לא קפדינן אלא אזנות ואף על גב דכשהמיר' אינה ברשותו לשמרה מזנות מ&quot;מ ה&quot;ל ללמדה בקטנות' כמו שעשה שמואל דלא שבק לבנתיה למגני בהדי הדדי דלא לילפי גופא נוכרא' תדע דהא איכא מ&quot;ד אף נשואה שזינתה בשרפה והתם ע&quot;כ אינה ברשות אביה אלא ע&quot;כ כדאמרן:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
===סעיף מב===
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{משע|מא|סג|החלל:}}{{ררר}} פי' הנולד מגרושה ונ&quot;ל דאפי' חלל מדרבנן אינו נ&quot;כ עיין [[שולחן ערוך אבן העזר ז כ|באבן העזר סי' ז' ס&quot;כ]]:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
===סעיף מג===
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{משע|מא|סד|ובתוך ז':}}{{ררר}} וכ&quot;ש אונן שמתו מוטל לפניו דהא אסור בעבודה ונ&quot;כ עבודה הי' וכן בא מעשה לידי והסכימו עמי בעלי הורא' (ש&quot;כ) וכ&quot;פ מהר&quot;מ טיקטין במגיל' וז&quot;ל בס' הזוהר נמצא שכהן שאינו נשוי פסול לעבודה וכהן העובד מברך שנא' ויברכם וירד מעשות החטאת ומה&quot;ט אונן לא ישא כפיו שהרי אינו עובד ומה&quot;ט אין נ&quot;כ בלילה כדמוכח בתוס' ר&quot;פ ת&quot;ה וע' בהג&quot;מ פ&quot;ג דה' תפלה וברא&quot;ש ה' י&quot;כ עכ&quot;ל ועמ&quot;ש סל&quot;ז דלא איתקש לעבוד' לכל מילי (וע' ברמב&quot;ם פ&quot;ג מה' המקדש שכ' שלוי אונן מותר לעבוד ולשורר) וגם [[זהר פרשת נשא|בזוהר פ' נשא]] ע' ער&quot;ה כ' הטעם דבעינן נשוי משום דלית שכינת' שרי' במאן דלא אינסב וכו' ע&quot;ש וגם נפלאתי על האומר כן דדוקא כ&quot;ג ביום הכפורים בעינן וכפר בעדו ובעד ביתו אבל בשאר ימות השנה לא בעינן נשוי וק&quot;ו כהן הדיוט כדאי' ריש יומא ומיהו משמע [[זהר פרשת ויקרא|בזוהר ויקרא]] ע' ד' (ה, ב) דאף כהן הדיוט צריך שיהי' נשוי לכתחלה אלא עיקר הטעם כמ&quot;ש רמ&quot;א וה&quot;ה אונן דפסול משום דאינו שרוי בשמחה ומ&quot;מ לענין זמן נ&quot;כ דמי לעבודה דבעי' ביום:

{{משע|מא|סה|יצא מבה&quot;כ:}}{{ררר}} אפי' בשבת מהשבעה אפי' אם אין שם כהן אלא הוא מיהו אם קראו צריך לעלות דאם ימנע הוי פרהסי' (כ&quot;ה) ול&quot;נ דאפי' בחול צריך לעלות דאל&quot;כ עובר בעשה:

{{משע|מא|סו|י&quot;ב חדש:}}{{ררר}} וה&quot;ה כל ל' על קרובים אפי' אין שם כהן אלא הוא ואם א&quot;ל צריך לעלות כמ&quot;ש ס&quot;ך בהגה (ד&quot;מ) והוא הדין הקובר מתו ברגל דהא אסור בשמחה כמ&quot;ש [[שולחן ערוך יורה דעה שמא|ביורה דעה סי' שמ&quot;א]]:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;

===סעיף מד===
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;{{משע|מא|סז|נושא את כפיו:}}{{ררר}} והרב&quot;י בבד&quot;ה כתב דעם כהנים אחרים לכ&quot;ע נושא דלא גרע מקטן כמ&quot;ש סל&quot;ד וכ&quot;כ בד&quot;מ ועמ&quot;ש סמ&quot;ג, וביש&quot;ש סוף ב&quot;ק איתא שבני א&quot;י נושאין כפיהם אף על פי שאינו נשוי ובני בבל אין נושאין:

{{משע|מא|סח|דאינו נושא:}}{{ררר}} ומיהו נשוי שאין אשתו עמו מותר [כ&quot;ה]:

{{משע|מא|סט|בשעה שקורין כהנים:}}{{ררר}} צ&quot;ע דלפי מ&quot;ש ס&quot;ב אינו עובר כיון שלא עקר ברצה ע&quot;ש וע&quot;ש ס&quot;ד:

{{משע|מא|ע|אלא בי&quot;ט:}}{{ררר}} ומ&quot;ע כתב דמנהג גרוע הוא ובקצת מקומות נוהגין כשחל שבת בי&quot;ט שאין נ&quot;כ ולא ידעתי טעם לדבר ואפשר משום שאומרים רבש&quot;ע וכו' ויש בו איסור תחנה בשבת משא&quot;כ בי&quot;ט דלא קפדי כולי האי כמ&quot;ש בא&quot;מ שא&quot;א בשבת אח&quot;כ מצאתי בס' פתרון חלומות כ' שמצ' בתשובת הגאונים שא&quot;ל הרבון בשבת אא&quot;כ כשמתענ' בשבת ת&quot;ח והוא חולק עליהם וכ' אם מותר להתענות כ&quot;ש לומר הרבון ע&quot;כ ול&quot;נ דדברי הגאונים שרירן וקיימין דבשלמ' תענית ודאי מבטל החלום כאש לנעורת והוי כמו פקוח נפש משא&quot;כ הרבון וכמ&quot;ש [[שולחן ערוך יורה דעה קכה|ביורה דעה סוף סימן קכ&quot;ה]] דבעי' שתהיה הרפואה ידוע ע&quot;ש ולכן יש לנהוג כמ&quot;ש הגאונים דאין בנו כח לחלוק עליהם בסברא בעלמ' וגם י&quot;ל דדוקא חלומות שמתענים עליהם בשבת מותר ג&quot;כ לומר הרבון משא&quot;כ כשאין מתענים וכ&quot;כ של&quot;ה דמותר בו ביום להתודות על חטאיו ולבכות, כתב ב&quot;י בשם האגור והג&quot;מ שמנהג הכהנים לטבול לנ&quot;כ וקשה עליהם לטבול בכל יום לכן אין נ&quot;כ אלא בי&quot;ט עכ&quot;ל (ונ&quot;ל דמה&quot;ט כשחל י&quot;ט בשבת אין נ&quot;כ דלא רצו לבטל עונה האמורה בתורה) וכ&quot;כ האגודה עמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים תריג יא|סימן תרי&quot;ג סי&quot;א]], ונ&quot;ל דמטעם זה נהגו הכהנים שלא לזקוק לנשותיהם בליל י&quot;ט כדי שלא יחזרו ויטמאו בי&quot;ט בקרי ואף על פי שאפשר לטבול שחרית מ&quot;מ יהיו טבולי יום ועוד דלא נהגו לטבול בי&quot;ט כמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים שכו ז|סי' שכ&quot;ו ס&quot;ז]] אבל קצת נוהגין שאין נזקקין לנשותיהן ואין טובלין (בעי&quot;ט) ולא יאות עבדין ונ&quot;ל דאם הוא ליל טבילה ישמש ויטבול שחרית ועמ&quot;ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקפא ד|סי' תקפ&quot;א ס&quot;ד]]:

{{משע|מא|עא|אומר הש&quot;ץ כו':}}{{ררר}} וכשש&quot;ץ כהן אומר אחר אלהינו כמ&quot;ש ס&quot;ך (מ&quot;צ ח&quot;א סי' כ&quot;ט) ולכן לא יעמידו ש&quot;ץ לכהן [כ&quot;ה] ובמדינות אלו לא נהגו כן וכ&quot;ה [[שולחן ערוך אורח חיים קלה יא|סי' קל&quot;ה סי&quot;א]]:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
===סעיף מה===
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;{{משע|מא|עב|סוף ברכה:}}{{ררר}} לא ידענא מאי קאמר דהא לך אינה סוף ברכה ואפ&quot;ה הופכין פניהם ונ&quot;ל הטעם משום דכל התיבו' אלו הן לנוכח ולכן הופכין עצמן כדי שיברכו לכולן:

{{משע|מא|עג|ובשעה שמאריכין בניגון:}}{{ררר}} בסוף התיבה אבל לא בעוד שאומרים התיבה דאז צריך לשתוק וכמ&quot;ש סכ&quot;ו ואף על גב דבתיבת שלום א&quot;א להמתין עד שיסיימו התיבה שהרי מאריכין בניגון קודם שיגמרו המ' דשלום מ&quot;מ מאי דאפשר לתקן ולמיעבד כהלכתו עובדין וא&quot;ת כיון שמאריכין בניגון אם כן לא מועיל האמירה דהא בעי למימר בשעה שהם מברכין י&quot;ל דלענין זה לא חשיב עדיין סיום ברכה וכדאשכחן בשמע ישראל שמאריך בד' דאחד אף על פי שכבר גמר התיבה מקרי קבלת עול מלכות שמים [ת&quot;ה סי' כ&quot;ז]:

{{משע|מא|עד|והמקרא:}}{{ררר}} פי' ש&quot;ץ המתפלל פשיטא שלא יאמר רבון דהוי הפסק בתפל' אלא אפילו מקרא אחר לא יאמר הרבון מפני הטירוף (שם) ועמ&quot;ש סי&quot;ט, בזמן שאין שם כהן א&quot;א ותערב (ר&quot;ב לובלין סימן ל'):

{{משע|מא|עה|מחל על כך:}}{{ררר}} דכהונה שלהם ומצי מחל [שם] דהרי מצינו בגמ' פרק הזרוע שרבא היה לו עבד כהן וגם [[בבא קמא כ|בב&quot;ק דף כ']] איתא שרמי ב&quot;ח היה משמש ברב חסדא שהיה כהן ע&quot;ש, כתב רי&quot;ו נ&quot;ב ח&quot;ג הכהן חייב לעשות שום דבר פעם א' בשנה להחזיק עצמו בכהונה או ליקח מתנות או לפרוש כפיו כך פשוט בחולין פרק הזרוע עכ&quot;ל ולפי מ&quot;ש התוס' שם דמשום שבעי&quot;ה היה שוחטין הרבה בהמו' ואם לא היה נוטל היו אומרים שאינו כהן לכן נטל משמע דבלא&quot;ה אין צריך להחזיק עצמו בכהן: אבל בטי&quot;ד ס&quot;א משמע כמ&quot;ש רי&quot;ו ובגמרא פריך ולפרוס ידיה ומשני אנסי ליה עידניה ופירש&quot;י שהיה לו עת קבוע ללמוד באותה שעה, ורי&quot;ף פי' שחלה במעיו הי' ולא היה יכול לשהות עצמו כ&quot;כ:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
[[קטגוריה:מגן אברהם]]</text>
      <sha1>dzu6ero6zk7a9xrtepy71gd5ms2c89m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים ב/טו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328068</id>
    <revision>
      <id>3084015</id>
      <parentid>3081802</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T08:04:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084015</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22700" sha1="9y4y3h7uvq4woh2mvy0bnodswc433n0" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ב|יד|טו|טז|}}
== טו ==
{{טורים שווים | '''&lt;sup&gt;שיר השירים:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''אחזו לנו שועלים שועלים קטנים{{ש}}מחבלים כרמים וכרמינו סמדר.'''}}|'''&lt;sup&gt;איכה:&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''חשב ה' להשחית חומת בת ציון{{ש}}נטה קו לא השיב ידו מבלע{{ש}}ויאבל חל וחומה יחדיו אומללו.'''}}}}

הנה אמרו ז&quot;ל (ילקוט פ' לך לך, רמז ע&quot;ו): גם על וירד העיט על הפגרים (בראשית טו, יא). זה דוד שבקש לכלותם. וישב אותם אברם, שלא רצה מפני שבירר לו את המלכיות, וזהו אחזו לנו שועלים וכו' על דרך משאז&quot;ל (שהש&quot;ר ב, לג): אחזו. שמרו לנו וכו'. ויפורש ג&quot;כ אחזו שניתן להם אחיזה וכח לשלוט בישראל וזהו אחזו לנו שועלים קטנים מחבלים כרמים, והוא על דרך: ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל (שופטים ג, א). וא&quot;כ יהיה טעם לשבח על מ&quot;ש חשב ה' להשחית חומת בת ציון שעלה במחשבה לכלות את ישראל ח&quot;ו, אבל לא העיר כל חמתו רק מה עשה נטה קו ובמקום שהיתה ההשפעה יורדת בדרך ישר בבית המקדש אשר שם שער השמים ומתמציתה היו שותים א&quot;ה, עתה נטה קו והוליכו דרך עקלתון ובזה לא השיב ידו מבלע, שנבלעו ישראל בין האומות. וגם ויאבל חיל וחומה יחדיו אומללו ע&quot;ד (איכ&quot;ר ד, יד): שפך חרון אפו על העצים ועל האבנים. ועתה נתן טעם לזה ואמר אחזו לנו שועלים שועלים, כי כבר נתקן ע&quot;י אברהם שבירר לו המלכיות אשר ישתעבדו בבניו ועי&quot;ז ינצלו ישראל, ואמר אחזו לנו שועלים שועלים כי לעולם שלטו שנים שנים על ישראל, ובזה אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט כי לא יהיו לעולם שוים בעצה א' רק זה יניחנו וזה יקחנו, וכמ&quot;ש (ב&quot;ר עו, ג) על פ' (בראשית לב, ט): אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו אלו אחינו שבדרום, והיה המחנה הנשאר לפליטה אלו אחינו שבגולה. והגלות אינו אלא לצרף את ישראל למען ישובו בתשובה ויתנו ריח טוב לפניו, וזהו וכרמינו סמדר כמ&quot;ש והגפנים סמדר נתנו ריח. וכבר אמרו (שהש&quot;ר ב, כו): אלו הנשארים שעשו תשובה. אי נמי לפי דרך זה וכרמינו סמדר על דרך מ&quot;ש (פסחים פז, ב): בהא סלקינן ובהא נחתינן, כי היכי דלא ליתקרו מלכותא קטיעא. וזהו כיון שהנה הם שועלים שועלים וכו' הנה וכרמינו סמדר כמו 'שם דר' שהוא יושב שם, והוא דרך רמז. אי נמי חשב ה' להשחית וכו', הנה בימי יחזקאל הכתוב אומר: לך והתוית תיו על מצחות האנשים (יחזקאל ט, ד). ואמרו ז&quot;ל (שבת נה, א): תי&quot;ו תחיה תי&quot;ו תמות, ולעולם לא אמר טובה וחזר לאחוריו חוץ מזו. וזהו שאמר חשב ה' להשחית חומת בת ציון ולהחריב את ירושלים, ואז נטה קו תי&quot;ו של דיו תחיה, ומ&quot;מ לא השיב ידו מבלע כמ&quot;ש הכתוב: זקן בחור ובתולה וגו' תהרגו למשחית וכו' (יחזקאל ט, ו). ויאבל חיל וחומה וכו'. והנה הכתוב אומר אח&quot;כ בא אל בינת לגלגל ומלא חפניך גחלי אש (יחזקאל י, ב). ואמרו רז&quot;ל על זה (יומא עז, א): אלמלא לא נצטננו גחלים בידו של גבריאל לא נשתיירו וכו'. וזהו כנגד זה אחזו לנו שועלים מלשון: מי מדד בשעלו (ישעיה מ, יב). אחזו והחזיקו לנו ולתועלתינו אותם השעלים, שעלים קטנים שהיו מוכנים כדי לחבל כרמים, ובזה יצטננו ולא יעשה הדין.

אי נמי אמרו ז&quot;ל (קה&quot;ר י, ה): בשעה שנכנס נבוזראדן להיכל, רמז הב&quot;ה לדמו של זכריה והתחיל תוסס וכו', לבסוף אייתי סנהדרי גדולה שחט עליה ולא נח וכו' עד שחט תינוקות של בית רבן עילויה ולא נח, א&quot;ל זכריה טובים שבהם הרגתם רצונך שיאבדו כלם, לאלתר נח וכו' עכ&quot;ל. ולפי זה יאמר הכתוב חשב ה' להשחית חומת בת ציון, כבר נתבאר כי ציון הם שערים המצויינים, גם כבר נתבאר כי נטורי קרתא הם סופרים ומשנים, כל שכן תינוקות עצמם כנז', ועתה אמר חשב ה' להשחית חומת בת ציון שהם התינוקות שהם עיקר החומות ושערים המצוייני' וכתלי בית המדרש אשר הבית נכון עליהם, חשב ה' להשחיתם ואז באותו זמן נטה קו ורמז לדמו של זכריה שהתחיל תוסס, לא השיב ידו מבלע כמ&quot;ש הכתוב: כי דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות (יחזקאל כד, ח). כל כך למה כדי להעלות חימה ולנקום נקם, ובזה ובזה חיל וחומה יחדיו אומללו כי נחרב הבית ונהרגו הרבה מישראל כמ&quot;ש, באופן כי חיל פי' מלשון חַיִל, וגם החומה יחדיו אומללו והגם כי שפך חרון אפו על העצים ועל האבני' מ&quot;מ גם בני אדם גם בני איש חיל וחומה יחדיו אומללו, והנה כנגד זה אמר אחזו לנו שעלי' וכו' שהרי מסיים המדרש: א&quot;ל נבוזראדן זכריה טובים שבהם הרגתי וכו' אזל איגייר. וזהו אחזו לנו, פי' עשו באופן שתהיה אחיזה לנו באלו השועלי' שועלי' קטני' המחבלי' כרמים שהם הא&quot;ה, וגם הנה הם מחבלי' כרמינו סמדר, תתנו לנו אחיזה בהם כי ע&quot;י אותה אחיזה כנז' יבא להם איזה התעוררות לרחם עלינו, וכמאז&quot;ל ג&quot;כ (גיטין נז, ב): נבוזראדן גר צדק היה.

אי נמי התורה נקראת חומה, וכמ&quot;ש בזוהר חדש בתיקוני' (תקונא קדמאה, דף י&quot;ט ט&quot;ב) על והמים להם חומה (שמות יד, כב). והנה בפ' עשה ה' אשר זמם (פ' יז). אמרו בזוהר פ' נח (ח&quot;א ס&quot;א ע&quot;ב): אלא למלכא דהוה ליה מאן דיקר וכו'. אף כאן יאמר חשב אדנ&quot;י, וזה על דרך הפלגה כמפליג הדבר חשב ה' להשחית חומת בת ציון שהיא התורה הנאמרת בשערים המצוייני'. והנה כאשר נדקדק איזו בחי' נקראת התורה 'חומה', אפשר לומר שהיא בחי' הכללים אשר עליה נבנו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה של תורה, אשר בהם ילמדו בשערים המצויינים. והנה כל זמן שהבית קיים לא היה מחלוקת בישראל עד שרבו תלמידי שמאי והלל אשר לא שמשו כל צרכן ואז נעשית תורה כשתי תורות, וזהו חשב ה' להשחית חומת בת ציון. ואם נפרש על התינוקות כמ&quot;ש, אפשר לומר כמ&quot;ש בזוהר חדש (פ' בראשית דף י&quot;א ט&quot;א): לית דרא ההוא מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן כד אינון רכיכין בלבד, וכד אינון קשישין אורייתא אשתכחת מנהון עכ&quot;ל. וזהו חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו, פי' אותו הקו שהיה יורד דרך ישר, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב, ו). עתה נטה אותו ונמסרה התורה וסודותיה לחצונים. גם 'נטה קו' אפשר לפרש כמ&quot;ש בשער הנבואה ורוח הקדש על פ' צו לצו קו לקו (ישעיה כח, י). כי הנביא היה מרגיש בעצמו חסרון הרוח האלקי לכן היה מדבר חצי המלות, וכמבואר שם. וזהו 'נטה קו' ועי&quot;ז לא השיב ידו מבלע שנבלע ונהרס החומה אשר הבית והתקרה נכון עליה, ואפשר שזה ג&quot;כ נרמז במ&quot;ש בההוא עובדא דר' אליעזר (ב&quot;מ נ&quot;ט ע&quot;ב), שאמר כתלי בית המדרש יוכיחו ואז נטו כתלי בית המדרש ליפול. והכוונה אפשר לומר כי כיון שרצה ר&quot;א להוכיח כיון שהיו חולקי' עליו בדבר שהיה הלכה כמותו, הנה החומות שבית המדרש נכון עליהם הנה הם ראויים ליפול וכן נטו כתלי בית המדרש ליפול אילולא שגער בהם ר' יהושע: אם ת&quot;ח מנצחים זה את זה, אתם מה לכם ליפול. והכוונה כי אפי' אם נאמר שהלכה כר' אליעזר, ולסבת הגלות או שלא שמשו כמ&quot;ש נשתכחו הכללים אשר בית התורה נכון עליהם מ&quot;מ כבר אמרה תורה: אחרי רבים להטות (שמות כג, ב). וכמ&quot;ש אח&quot;כ: לא בשמים היא. והסכים הב&quot;ה על ידו ולפיכך לא נפלו מפני כבודו של ר' יהושע יען אינם ראויים ליפול, ולא זקפו מפני כבודו של ר' אליעזר, ועדיין הנה הם תלויים ועומדים, והדבר תלוי בספק עד ירחמנו עושנו. וזהו ג&quot;כ חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו כמ&quot;ש, וכמ&quot;ש הכתוב ג&quot;כ את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים (ישעיה כח, ט). אבל כאשר יגדלו הנה הם נוטים קו וחוזרים מן הדרך הישרה כמ&quot;ש אח&quot;כ למען ילכו וגו' אחור ונשברו וכו' (שם יג). וסוף דבר ויאבל חיל וחומה יחדיו אומללו, כי עתה נמצאו שני דברים אשר הנה הם גרמא בנזיקין, הא' הוא כי אינם יכולי' ישראל להתאסף לאלפים ולרבבות, וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם בהקדמתו (לס' היד החזקה). וגם אין להם הידיעה כמ&quot;ש (ירושלמי דמאי פ&quot;א ה&quot;ג, דף ג' ע&quot;ב): אם הראשונים כאנשים אנו וכו'. וזהו 'ויאבל חיל' שהם הת&quot;ח, ו'חומה' שהיא הידיעה והכללים אשר הבית נכון עליהם כמ&quot;ש, 'יחדיו אומללו' ונתפרד מהם הדבוק האלקי בעוה&quot;ר. וכנגד זה אמר אחזו לנו שועלים, ופי' בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קע&quot;ה סע&quot;ב) על פ' מי מדד בשעלו מים (ישעיה מ, יב). מאי שעלו, דא רוחא דסכלתנו. וא&quot;כ אע&quot;פ שנתמעטו הלבבות וכתלי בית המדרש נטו ליפול, ועמא דארעא אזלא ומדלדלא, הנה בכל דור ודור מעמיד הב&quot;ה פרנס לפי דורו להנהיגם בנחת וללמדם תורה כראוי להם וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד. וכבר אמרנו בשם האר&quot;י כי מה שמתמה בגמ' (חולין צג, ב): אכשור דרי. אינו אלא לכללות העם אבל לשרידים אפשר דאכשור דרי. וזהו אחזו לנו שועלי' שועלי' מלשון מבינים, כמ&quot;ש בזוהר על שעלו כמ&quot;ש, וגם קטנים כי בעוד שהם קטנים, בעוד דאינון רכיכין, הנה הבל פיהם עולה יפה, וכל אלו הנה הם מחבלים כרמי' שהם כרמי א&quot;ה, כמ&quot;ש הכתוב: שמוני נוטרה את הכרמי' וכו' (שה&quot;ש א, ו). וכרמינו סמדר על דרך שפי' מהר&quot;ש אלקבץ על והגפני' סמדר נתנו ריח, שיש בהם כח להבריח הארסיים. וזהו ע&quot;י החכמי' המופלאי' הנה המה מחבלי' הכרמי', וגם וכרמינו סמדר כמ&quot;ש.

אי נמי אז&quot;ל במדרש (איכ&quot;ר ב, יב): חשב ה' להשחית וכו', ולא מן הדין, כד&quot;א על אפי ועל חמתי (ירמיה לב, לא). והוא על דרך שפי' כי ח&quot;ו שהוא חשב להשחית אלא שנתיירא מזה, וזה היה בשעה שנטה קו והשרה שכינתו בב&quot;ה, ומ&quot;מ לא השיב ידו מבלע, וגם באותה שעה כאשר נטה קו כנז' לא השיב ידו מבלע, וכוונתו היה להשחית חומת בת ציון כנז' ובזה ויאבל חיל וחומה וכו'. וכנגד זה אמר אחזו לנו שועלי' שועלי' וכו', כי בימי דוד ושלמה נתבטל כח ד' המלכיות, וכמו שהביא למעלה בפ' וירד העיט על הפגרים (ילקוט פ' לך לך, רמז ע&quot;ו): זה דוד. ע&quot;י מה שהתיש כחן עי&quot;ז יש כח בישראל לסבול הגלות. אי נמי הנה בענין מעשה העגל עליו כתב האר&quot;י זלה&quot;ה, עלה במחשבה לפניו ית' לבטל פרצוף רחל, וזהו ואמחה את שמם מתחת השמים (דברים ט, יד). פי' 'אשר' הוא מתחת ה'שמים', כי לאה היא למעלה מן השמים שהוא ז&quot;א, אבל משה לא רצה וכו' וכמ&quot;ש בס' אוצרות חיים עכ&quot;ל. וזהו חשב ה' כי עלה במחשבה לפניו להשחית חומת בת ציון שהיא נקודה פנימית שבמלכות, ונקרא 'חומת' 'חותם', וגם 'בת ציון' כמ&quot;ש למעלה. הנה אעפ&quot;י שלא השחיתה מ&quot;מ נטה קו על דרך מ&quot;ש בפי' האדרא על מ&quot;ש (זח&quot;ג קכ&quot;ז ע&quot;ב): עד אימתי נקום בקיומא דחד סמכא. שבתחלה היה הזווג בסוד נה&quot;י ואחר החרבן איהו בהוד בלבד, וגם זה מצד האחוריים, ובמקום שבתחלה היו בסוד ג' יודי&quot;ן כנקודת סגול, ועתה נתעקמו בצורת שלש נקודות, וגם הווי&quot;ן שהם ג' ווי&quot;ן שבויסע ויבא ויט נסתלקו וזהו 'נטה קו', ואפי' על אותו הקו לא השיב ידו שהיא היו&quot;ד הנז', לא השיב אותה מבלע, שנתבלעה הקדושה כמ&quot;ש: אמלאה החרבה (יחזקאל כו, ב). ויאבל חיל וחומה יחדיו אומללו, הנה הכתוב אומר: באלקים נעשה חיל (תהלים ס, יד). שהוא סוד הכתר שבנוקבא אשר עליו נאמר: ושמתי כדכ&quot;ד (ישעיה נד, יב). שעולה כמנין חי&quot;ל. והנה בענין מ&quot;ש שנתמעטה קומתו של אדה&quot;ר, בענין החילוק אם נתחלקו ממנו בחי' הכתרים או בחי' המלכיות נתבאר שהכל אמת, כי לא נשאר רק בחי' הכתר, ואותה בחי' נתמעטה ונשארה רק כפי שיעור מה שהיתה מדת המלכות מקודם לכן, וזהו ויאבל חיל וחומה כי שני בחי' הללו, פי' בחי' הכתר ובחינת המלכות אירע בהם האבלות, אחריו אמללו ונפלו לתוך הקליפות. אי נמי ויאבל חיל וחומה על דרך מ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי על גם היא נאנחה וכו' (איכה א, ח). פי' אעפ&quot;י שבמלכות דאצילות לא הגיע פגם מ&quot;מ הנה היא מצטערת מזה וזהו ויאבל חיל וחומה, כי האבלות הגיע אל החיל שהוא הכתר ג&quot;כ, וחיל וחומה יחדיו אומללו שנתפרדו זה מזה, וכנגד כל זה אמר אחזו לנו שועלי' שועלי' קטנים, ויפורש מלת שועלים מלשון: אם ישפוק עפר שומרון לשועלי' (מ&quot;א כ, י). וזה כפי מ&quot;ש בזוהר פ' בלק (ח&quot;ג ר&quot;ט סע&quot;א) ז&quot;ל: תאנא מבין סטרי חולקהון דממנן על שאר עמין, נפיק חד שביל דקיק דמתמן אתנגיד חולקא לאינון תתאי, ומתמן אתפרש לכמה סטרין וכו' עד ודא הוא במשעול הכרמים, שביל מרברבי שאר עמין דמתברכן מיניה, כד חמא ההוא מלאכא דהא בלעם אסטי לאתון בההוא שבילא דכתיב להטותה הדרך, מיד ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים לאסתמא שבילא דלא יסתייעון ביה אינון שאר עמין עע&quot;ז ואינון כתרין תתאין, ואזלא הא כהא דא&quot;ר יצחק כתיב שמוני נוטרה את הכרמים, לנטרא ולברכא לשאר עמין בגלות, וישראל דאינון כרמי שלי וכו' בגין דאינון בגלותא ולא מתברכין כדקא חזי עכ&quot;ל. ועד&quot;ז יפורש הכתוב כיון שגברו הקליפות עד כי בשביל זה חשב ה' וכו' כמו שפי', ולכן אחזו לנו שועלי' שועלי' קטנים שהם השבילי' הנזכרי', הוא ע&quot;י &quot;וכרמינו סמדר&quot; שהם הת&quot;ח העוסקים בתורה, הנה עי&quot;ז אומר הכתוב גדר מזה וגדר מזה (במדבר כב, כד). כמ&quot;ש אח&quot;כ בזוהר: ר' יהודה אומר אורייתא מסייעא ליה דכתיב מזה ומזה הם כתובים (שמות לב, טו). ובמדרש (שהש&quot;ר ב, לג) אמרו: שועלים זה עשו [ודוכסיה] וכו'. אפשר שכוונו ז&quot;ל כי גם את זה לעומת זה עשה האלקי'. והנה בקדושה כבר אמרנו משז&quot;ל בזוהר פ' תרומה (ח&quot;ב קע&quot;ה סע&quot;ב) על מי מדד בשעלו שרומז לחכמה. והנה שם הוא סוד המחשבה כידוע, וכנגדו ג&quot;כ אפשר בקליפה כי השועל הזה הנה הוא ערום, וכמשז&quot;ל (ברכות סא, ב): אתה הוא שאומרי' עליך פקח שבחיות. והנה אז&quot;ל (קידושין מ, א): מחשבה טובה הב&quot;ה מצרפה למעשה. ופי' בליקוטי' כי הז&quot;א הוא בסוד ו' קצוות, ולפעמי' מצטרפים עמהם ג' ראשונות ונעשים י' והם ע' או לפעמים מאה, וזהו מחשבה טובה שהם ג' ראשונות הב&quot;ה מצרפה למעשה שהם ו&quot;ק כמ&quot;ש, אבל הקליפה מחשבה רעה, אין הב&quot;ה מצרפה למעשה, ולעולם אזלי בפירודא דאילו הוו מחברי הוו מטשטשי עלמא ח&quot;ו, וזהו אחזו לנו שועלי' שועלי' שהם בסוד המחשבה של הקליפה, אחזו לנו לבל יתחברו יחד. ובדרושי שק ואפר נתבאר בפי' האידרא מהאר&quot;י זלה&quot;ה ובמקומות אחרים, שהוא סוד וארבע מאות איש עמו (בראשית לב, ז). וכן הוא ג&quot;כ בגימט' שע&quot;ל חסר, ובדרוש הקליפות (שער ו' ח&quot;ב פ&quot;ה) אמרו כי הקליפה רצתה להתתקן גם אריך ואו&quot;א דיליה בסוד השערות וכו', והמאציל העליון אינו מניחה להתקן, וז&quot;ש: אם תגביה כנשר וכו' משם אורידך נאם ה' (עובדיה א, ד). כלומר [אם] היה נתקן הקליפה גם במקום גבוה היה נחרב העולם ח&quot;ו עכ&quot;ל. וזהו אחזו לנו שעלים שעלים כנז' פן יהיו מחבלים כרמים ח&quot;ו. והנה אז&quot;ל (איכ&quot;ר ב, יג): אם יאמר לך אדם יש חכמה באדום האמן, יש תורה באדום אל תאמן עכ&quot;ל. אפשר לפי הדרך שאמרנו אם יאמר לך אדם יש מציאות החכמה שהם ג' ראשונות הנכללים בחכמה, סוד המחשבה ישנה באדום, אעפ&quot;י שהוא דבר זר מ&quot;מ האמן כי העוונות גורמים שיהיה בה מציאות ג' ראשונות, אבל לומר שיש מציאות תורה שהוא אור אבא המתגלה בז&quot;א ועי&quot;ז מתיחדים המחשבה והמעשה, זה אל תאמן כי מחשבה רעה אין הב&quot;ה מצרפה למעשה. ואפשר שלזה רמזו (ברכות סא, ב): משל לשועל שהיה מהלכת על גב הנהר. כי השועל הזה רוצה להסתייע מהנהר העליון ומהלך על שפתו, דמיון הנחש שמהלך סביבות הגן כדי לפתות בני האדם לראות אם יש שומע לדבריו, וכן השועל ראה דגים מתקבצים וכו' שהם החכמים הנכנסי' לתוך הים, ואין חיותם אלא במים, שם רמש ואין מספר (תהלים קד, כה). א&quot;ל רצונכם לעלות ליבשה וכו', פי' למקום היובש שהיא החכמה החצונית מילתא דתליא בסברא, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם שהם כל הדורות שלא היה להם תורה, והם השיבו לו במקום חיותנו וכו'.

ולפי פשוטו ג&quot;כ יאמר חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו וכו' על דרך מ&quot;ש על ויבא עמלק (שמות יז, ח). כי בתחלה ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואח&quot;כ היה רוצה ליכנס בתוך הענן ח&quot;ו, וזהו בתחלה חשב ה' להשחית חומת בת ציון וכו' ואח&quot;כ ויאבל חיל וחומה הכל בכלל. ולכן אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים, צדיקים. וצא הלחם בעמלק וכו'. וכנגד זה ג&quot;כ דברי המתרגם בפסוק אחזו לנו שעלים וכו', [בתר דעברו ית ימא אתרעמו על מיא ואתא עליהון עמלק רשיעא דנטר להון דבבו על עיסק בכירותא וברכתא דשקל יעקב אבונא מן עשו ואתא לאגחא קרבא בישראל על דבטילו פתגמי אורייתא והוה עמלק רשיעא גניב מתחות גדפי ענני יקרא נפשתא משבטוי דדן ומקטיל יתהון על דהוה בידיהון פסליה דמיכה וכו'] ע&quot;ש. וסוף דבר ע&quot;י 'כרמינו סמדר' שהם הצדיקים הגינו עליהם, וכך יהיה תמיד אכי&quot;ר.</text>
      <sha1>9y4y3h7uvq4woh2mvy0bnodswc433n0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאירי על הש&quot;ס/שבת/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>380459</id>
    <revision>
      <id>3083962</id>
      <parentid>3083961</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T14:13:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */ עוד</comment>
      <origin>3083962</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10372" sha1="409cw0424sjhtgrg62iark0c8xjk1h1" xml:space="preserve">==הקדמה==
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר ז&quot;ל זאת המסכת'
מסכת שבת אמנם היא מסדר מועד והורגלו בלמודה אחר 
מסכת פסחים לסבה אשר הוזכרנו בפתיחת החיבור והיא כוללת
עשרים וארבעה פרקים וסדרם לפי שטתנו א' יציאות שבת ב' במה 
מדליקין ג' כירה ד' במה טומנין ה' במה בהמה ו' במה אשה ז' כלל
גדול ח' המוציא ט' אמר ר' עקיבא י' המצניע י&quot;א הזורק י&quot;ב
הבונה י&quot;ג האורג י&quot;ד שמנה שרצים ט&quot;ו אלו קשרים י&quot;ו כל כתבי
י&quot;ז כל הכלים י&quot;ח מפנין י&quot;ט ר' אליעזר דמילה כ' תולין כ&quot;א נוטל
כ&quot;ב חבית כ&quot;ג שואל כ&quot;ד מי שהחשיך וענין המסכתא כלו אמנם 
הוא סובב לבאר עניני הלכות שבת איזו מלאכה נאסרה בו מן
התורה הן אב תולדה עד שיתחייב בשגגתה חטאת ובזדונה
כרת בלא התראה ואיזו מלאכה נקראת אב להיות 
מינין שבה נקראים תולדה ואיזה הבדל יש בין אב לתולדה לענין
שבת ולבאר איזו מלאכה נאסרה בו מדברי סופרים ואיזה מן
הענינים הדומים למלאכה הותרו בו אף מדברי סופרים וכן לבאר
הדברים שאדם חייב לעשותו בשבת  חובה או מצוה ועל זה 
הצד יחלקו עניני המסכתא דרך כלל לארבע חלקים הראשון לבאר
המלאכות האסורות בו מן התורה ועל איזה צד הוא חייב בהן
ובאיזה שיעור והשני לבאר בו את שאסורות בן מדברי סופרים 
השלישי לבאר בו הדברים שאדם חייב לעשותם בשבת מדרך חובה
או מצוה והרביעי לבאר בו את שאדם מותר לעשות במינים הדומים
למלאכות או במלאכות גמורות אם מפני כבוד שבת או צורך רפואת 
חולי אם מצד מצווה אם מצד הרשות.
החלק הראשון הוא רוב עניני המסכתא והתחיל בראש המסכתא בזה החלק והקדים ההוצאה לשאר מלאכות מצד שרוב עניני שבת תלויים בה מחמת שהיא כוללת הוצאה וזריקה והושטה והעברה ארבע אמות ברשות הרבים. וכן כוללת ידיעת הרשויות איזה רשות הרבים ואיזה רשות היחיד או כרמלית או מקום פטור וכן כל דיני טלטול כמו שיתבאר בסמוך. ולא באו בביאורה הפרקים על הסדר אלא שהתחיל בה להיות עיקר המלאכות והיותר ארוך הדברים שבכלם והפסיק בה בקצת הפרקים עד שחזר לביאור ענינה ויתבאר ענין זה החלק קצתו ורובו בפרק במה בהמה יוצאה ובמה אשה ובפרק כלל גדול ובהמוציא ובפרק ר' עקיבא והמצניע והזורק כלם יבאו בביאור זה החלק שהזריקה בכלל הוצאה הוא כמו שביארנו ואף בשאר פרקים דברים מפוזרים ממנו שכל מה שאמרוהו בטלטול עצים ואבנים םוכיוצא בהם כלם עניינים נתלים בהוצאה וכמו שאמרו' באחרות של ביצה אטו טלטול לאו משום הוצאה הוא ולא עוד אלא שלא נשלמו ביאוריה בזאת המסכתא רק בהצטרף עמה מסכת עירובין שהיא כולה (נ)אה לתקון עניני ההוצאה וגדריה וכן שיתבאר הרבה פררטים בידיעות הראשונות שלא נתבארו כאן כגון ההר וגינה וכרפף והרבה כיוצא באלו כמו שיתפאר, בע&quot;ה
וכן יושלם עניין זה החלק בביאור שאר המלאכות בקצת הפרקים שהוזכרו ובפרק אורג ובפרק בונה ובפרק קשרים ובפרק שרצים.
והחלק השני ר&quot;ל בביאור איסור סופרים שבה, וכן החלק הרביעי במה שהותר ממיני המלאכות,אם לצורך שבת, אם אפילו לדברי הראשונות
יתבארו ביחד ובעירבוב בפרקים האחרונים ר&quot;ל כל כתבי, וכל הכלים,ומפנין ותולין ובפרק מילה, ונוטל וחבית ושואל ומי שהחשיך, וכן בקצת הפרקים הראשונים, והם כירה ובמה טומנין, וכן יתבאר קצת מזה הפרק, חלק ודברים מפוזרים ממנו בקצת שאר הפרקים. ואמנם החלק השלישי בביאור הדברים שאדם חייב לעשותם מדרך חובה יתבאר רובן בפרק שני ר&quot;ל במה מדליקין,וקצתו בפרק כל כתבי הקדש בעניןשלש סעודות או שאר דברים שבערב שבת, ודברים מפוזרים בקצת פרקים אחרים.
זהו שורש המסכתא דרך כלל אלא שיבאו בה הרבה דברים ארוכי העניינים על ידי גלגול כמו שיתבארו. והפרק הראשון אמנם יסוד ענינו להתחיל בביאור החלק הראשון ורצוני יסוב על שלושה עניינים. הראשון להתחיל בביאור עניני הוציא מרשות לרשות. והשני במה שנאסר מערב שבת מחמת שמא יבוא לידי חילול שבה, וכן בדברים שנאסרו בשבת לא מחמת עצמן, אלא שמא יבוא בסבתם לידי חילול שבת, והשלישי לבאר בקצת דברים כשהותרה התחלת עשייתן בערב שבת, אף על פי שמלאכתם נגמרת בהם בשבת מאליה. זהו שורש הפרק, אלא שיבואו בו דברים על ידי גלגול בעניין סוגיית התלמוד הדרך שקדם.

==פרק א==
והמשנה הראשונה ממנו אמנם תחל בביאור עניני ההוצאה מרשות, והוא שאמר יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ וכו'. צריך שתדע שזה שתפס לשון יציאות פירושו על ההוצאה ומפני שאין הוצאה אלא על ידי אדם, הוא קורא לה יציאות, כלומר שהוא יוצא ומוציא בידו איזה דבר ובקצת לשונות שבגמרא אמרו מפני זה רשויות קתני, כלומר רשויות שבת, שתים רשות היחיד ורשות הרבים, שהן ד', כלומר שבהם ארבעה חיובין הוצאה לשל חוץ ולשל פנים, וכן הכנסה לשניהם, וכולן לחיוב. ומה שאמר במשנתנו, שהן ארבע בפנים וכן בחוץ, פירושו (ע)ם השלים של פטור שבשניהם, יש הוצאה והכנסה לחיוב, והוצאה והכנסה לפטור, כמו שהתבאר, וכבר ביארנו שזה הוא מתחיל בהוצאה, הוא מפני שרוב ענייני המסכתא תלויים בה, ומפני שאינה דומה לשאר המלאכות, עד שהדעת מפקפקת להיותה נקראת מלאכה מטעם מה לי מזוית לזוית, מה לי מרשות לרשות. הוצרכו להביא איסור' בפרט, ולא הספיק להם הבאתה מלא תעשה כל מלאכה והביאו איסורו בפרק הזורק ממה שאמר ויצב משה ויעבירו קול במחנה, איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה במלאכת הקדש, ופרש לשעתו ויכלא העם מהביא, ומשה היה עומד במחנה לויה, והיא היתה רשות הרבים, שכל ישראל היו באים שם, לדון ולשאול דאין מי שימחה בידו, ומחנה ישראל, כל אחד ואחד היה יודע בו רשותו, ואין לחברו רשות אמו, ונמצא שבכלל הדברים שאמר להם הוא שלא יוציאו משם למחנה לויה, נמצא שהבאה זו היתה בכלל אל יעשה עוד מלאכה ודרשו ז&quot;ל, שלכך נסמכה פרשת שבת לפרשת משכן, לומר שכל שהוא מלאכה במשכן נקרא מלאכה בשבת.
ויש גורסים שם, ר&quot;ל בפרק הזורק, וממאי דבשבת קאי דילמא בחול קאי, ומשנה דשלימא ליה מלאכה דכתיב והמלאכה הייתה דיים, ולפי מה שפירשנו אין צריך בכך שאף אנו מפרשים שבחול הי', אלא שהוא מכניס הבאה בכלל מלאכה, ומכל מקום הם גורסים בתירוץ שאלה זו גמר העברה העברה מיום הכיפורים, הכא תכתיב ויעבירו קול, והתם דכתיב והעברת וכו', מה להלן ביום קדש, אף כאן ביום קדש, ומאחר שנתברר שההוצאה מלאכה בירר במשנה זו שהוצאות אלו הן שתיים, שהן ארבע בפנים, ואי אתה מוצא כן, אלא אם כן אתה כולל הכנסה בכלל הוצאה. ומפני זה הוצרכו לומר בגמרא תנא הכנסה נמי הוצאה קרי לה, שכל עקירת חפץ ממקומו הוצאה הוא, שמוציאו ממקומו, וראיה אצלם לדבר זה שהרי אמרו משה היכא קאי. הוה קאי במחנה לויה, וקאמר להו, לא תפיקו מרשות היחיד לרשות הרבים, ועל הוצאה זו נאמר ויכלא העם מהביא ומלת הבאה ומלת הכנסה אחת הן, ומכל מקום מצד א', אתה צריך לעשות איזה דבר שבה עיקר להיות נקרא בשם אב, וכל שאר המינים תולדות לא היתה ההוצאה, אב מפני שהוצאה היתה במשכן והכנסה תולדה, ומכל מקום אין הפרש בחיובן בין אב לתולדה, אלא שאם עשה אב ותולדה שלו בהעלם אחד לא יתחייב אלא בחטאת אחת. הא לשאר דברים אב ותולדה שוים. ואחר שכן, הוצאות אלו שתים שהן ארבע בפנים, ר&quot;ל לאותו העומד בפנים שזהו בעל הבית.</text>
      <sha1>409cw0424sjhtgrg62iark0c8xjk1h1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083965</id>
      <parentid>3083962</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T17:25:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */ הרחבה (עם תימלול ועריכה)</comment>
      <origin>3083965</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12896" sha1="c44xyrg7i2yz1o2xdgfmr49gi17vw7z" xml:space="preserve">==הקדמה==
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר ז&quot;ל זאת המסכת'
מסכת שבת אמנם היא מסדר מועד והורגלו בלמודה אחר 
מסכת פסחים לסבה אשר הוזכרנו בפתיחת החיבור והיא כוללת
עשרים וארבעה פרקים וסדרם לפי שטתנו א' יציאות שבת ב' במה 
מדליקין ג' כירה ד' במה טומנין ה' במה בהמה ו' במה אשה ז' כלל
גדול ח' המוציא ט' אמר ר' עקיבא י' המצניע י&quot;א הזורק י&quot;ב
הבונה י&quot;ג האורג י&quot;ד שמנה שרצים ט&quot;ו אלו קשרים י&quot;ו כל כתבי
י&quot;ז כל הכלים י&quot;ח מפנין י&quot;ט ר' אליעזר דמילה כ' תולין כ&quot;א נוטל
כ&quot;ב חבית כ&quot;ג שואל כ&quot;ד מי שהחשיך וענין המסכתא כלו אמנם 
הוא סובב לבאר עניני הלכות שבת איזו מלאכה נאסרה בו מן
התורה הן אב תולדה עד שיתחייב בשגגתה חטאת ובזדונה
כרת בלא התראה ואיזו מלאכה נקראת אב להיות 
מינין שבה נקראים תולדה ואיזה הבדל יש בין אב לתולדה לענין
שבת ולבאר איזו מלאכה נאסרה בו מדברי סופרים ואיזה מן
הענינים הדומים למלאכה הותרו בו אף מדברי סופרים וכן לבאר
הדברים שאדם חייב לעשותו בשבת  חובה או מצוה ועל זה 
הצד יחלקו עניני המסכתא דרך כלל לארבע חלקים הראשון לבאר
המלאכות האסורות בו מן התורה ועל איזה צד הוא חייב בהן
ובאיזה שיעור והשני לבאר בו את שאסורות בן מדברי סופרים 
השלישי לבאר בו הדברים שאדם חייב לעשותם בשבת מדרך חובה
או מצוה והרביעי לבאר בו את שאדם מותר לעשות במינים הדומים
למלאכות או במלאכות גמורות אם מפני כבוד שבת או צורך רפואת 
חולי אם מצד מצווה אם מצד הרשות.
החלק הראשון הוא רוב עניני המסכתא והתחיל בראש המסכתא בזה החלק והקדים ההוצאה לשאר מלאכות מצד שרוב עניני שבת תלויים בה מחמת שהיא כוללת הוצאה וזריקה והושטה והעברה ארבע אמות ברשות הרבים. וכן כוללת ידיעת הרשויות איזה רשות הרבים ואיזה רשות היחיד או כרמלית או מקום פטור וכן כל דיני טלטול כמו שיתבאר בסמוך. ולא באו בביאורה הפרקים על הסדר אלא שהתחיל בה להיות עיקר המלאכות והיותר ארוך הדברים שבכלם והפסיק בה בקצת הפרקים עד שחזר לביאור ענינה ויתבאר ענין זה החלק קצתו ורובו בפרק במה בהמה יוצאה ובמה אשה ובפרק כלל גדול ובהמוציא ובפרק ר' עקיבא והמצניע והזורק כלם יבאו בביאור זה החלק שהזריקה בכלל הוצאה הוא כמו שביארנו ואף בשאר פרקים דברים מפוזרים ממנו שכל מה שאמרוהו בטלטול עצים ואבנים םוכיוצא בהם כלם עניינים נתלים בהוצאה וכמו שאמרו' באחרות של ביצה אטו טלטול לאו משום הוצאה הוא ולא עוד אלא שלא נשלמו ביאוריה בזאת המסכתא רק בהצטרף עמה מסכת עירובין שהיא כולה (נ)אה לתקון עניני ההוצאה וגדריה וכן שיתבאר הרבה פררטים בידיעות הראשונות שלא נתבארו כאן כגון ההר וגינה וכרפף והרבה כיוצא באלו כמו שיתפאר, בע&quot;ה
וכן יושלם עניין זה החלק בביאור שאר המלאכות בקצת הפרקים שהוזכרו ובפרק אורג ובפרק בונה ובפרק קשרים ובפרק שרצים.
והחלק השני ר&quot;ל בביאור איסור סופרים שבה, וכן החלק הרביעי במה שהותר ממיני המלאכות,אם לצורך שבת, אם אפילו לדברי הראשונות
יתבארו ביחד ובעירבוב בפרקים האחרונים ר&quot;ל כל כתבי, וכל הכלים,ומפנין ותולין ובפרק מילה, ונוטל וחבית ושואל ומי שהחשיך, וכן בקצת הפרקים הראשונים, והם כירה ובמה טומנין, וכן יתבאר קצת מזה הפרק, חלק ודברים מפוזרים ממנו בקצת שאר הפרקים. ואמנם החלק השלישי בביאור הדברים שאדם חייב לעשותם מדרך חובה יתבאר רובן בפרק שני ר&quot;ל במה מדליקין,וקצתו בפרק כל כתבי הקדש בעניןשלש סעודות או שאר דברים שבערב שבת, ודברים מפוזרים בקצת פרקים אחרים.
זהו שורש המסכתא דרך כלל אלא שיבאו בה הרבה דברים ארוכי העניינים על ידי גלגול כמו שיתבארו. והפרק הראשון אמנם יסוד ענינו להתחיל בביאור החלק הראשון ורצוני יסוב על שלושה עניינים. הראשון להתחיל בביאור עניני הוציא מרשות לרשות. והשני במה שנאסר מערב שבת מחמת שמא יבוא לידי חילול שבה, וכן בדברים שנאסרו בשבת לא מחמת עצמן, אלא שמא יבוא בסבתם לידי חילול שבת, והשלישי לבאר בקצת דברים כשהותרה התחלת עשייתן בערב שבת, אף על פי שמלאכתם נגמרת בהם בשבת מאליה. זהו שורש הפרק, אלא שיבואו בו דברים על ידי גלגול בעניין סוגיית התלמוד הדרך שקדם.

==פרק א==
והמשנה הראשונה ממנו אמנם תחל בביאור עניני ההוצאה מרשות, והוא שאמר יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ וכו'. צריך שתדע שזה שתפס לשון יציאות פירושו על ההוצאה ומפני שאין הוצאה אלא על ידי אדם, הוא קורא לה יציאות, כלומר שהוא יוצא ומוציא בידו איזה דבר ובקצת לשונות שבגמרא אמרו מפני זה רשויות קתני, כלומר רשויות שבת, שתים רשות היחיד ורשות הרבים, שהן ד', כלומר שבהם ארבעה חיובין הוצאה לשל חוץ ולשל פנים, וכן הכנסה לשניהם, וכולן לחיוב. ומה שאמר במשנתנו, שהן ארבע בפנים וכן בחוץ, פירושו (ע)ם השלים של פטור שבשניהם, יש הוצאה והכנסה לחיוב, והוצאה והכנסה לפטור, כמו שהתבאר, וכבר ביארנו שזה הוא מתחיל בהוצאה, הוא מפני שרוב ענייני המסכתא תלויים בה, ומפני שאינה דומה לשאר המלאכות, עד שהדעת מפקפקת להיותה נקראת מלאכה מטעם מה לי מזוית לזוית, מה לי מרשות לרשות. הוצרכו להביא איסור' בפרט, ולא הספיק להם הבאתה מלא תעשה כל מלאכה והביאו איסורו בפרק הזורק ממה שאמר ויצב משה ויעבירו קול במחנה, איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה במלאכת הקדש, ופרש לשעתו ויכלא העם מהביא, ומשה היה עומד במחנה לויה, והיא היתה רשות הרבים, שכל ישראל היו באים שם, לדון ולשאול דאין מי שימחה בידו, ומחנה ישראל, כל אחד ואחד היה יודע בו רשותו, ואין לחברו רשות אמו, ונמצא שבכלל הדברים שאמר להם הוא שלא יוציאו משם למחנה לויה, נמצא שהבאה זו היתה בכלל אל יעשה עוד מלאכה ודרשו ז&quot;ל, שלכך נסמכה פרשת שבת לפרשת משכן, לומר שכל שהוא מלאכה במשכן נקרא מלאכה בשבת.
ויש גורסים שם, ר&quot;ל בפרק הזורק, וממאי דבשבת קאי דילמא בחול קאי, ומשנה דשלימא ליה מלאכה דכתיב והמלאכה הייתה דיים, ולפי מה שפירשנו אין צריך בכך שאף אנו מפרשים שבחול הי', אלא שהוא מכניס הבאה בכלל מלאכה, ומכל מקום הם גורסים בתירוץ שאלה זו גמר העברה העברה מיום הכיפורים, הכא תכתיב ויעבירו קול, והתם דכתיב והעברת וכו', מה להלן ביום קדש, אף כאן ביום קדש, ומאחר שנתברר שההוצאה מלאכה בירר במשנה זו שהוצאות אלו הן שתיים, שהן ארבע בפנים, ואי אתה מוצא כן, אלא אם כן אתה כולל הכנסה בכלל הוצאה. ומפני זה הוצרכו לומר בגמרא תנא הכנסה נמי הוצאה קרי לה, שכל עקירת חפץ ממקומו הוצאה הוא, שמוציאו ממקומו, וראיה אצלם לדבר זה שהרי אמרו משה היכא קאי. הוה קאי במחנה לויה, וקאמר להו, לא תפיקו מרשות היחיד לרשות הרבים, ועל הוצאה זו נאמר ויכלא העם מהביא ומלת הבאה ומלת הכנסה אחת הן, ומכל מקום מצד א', אתה צריך לעשות איזה דבר שבה עיקר להיות נקרא בשם אב, וכל שאר המינים תולדות לא היתה ההוצאה, אב מפני שהוצאה היתה במשכן והכנסה תולדה, ומכל מקום אין הפרש בחיובן בין אב לתולדה, אלא שאם עשה אב ותולדה שלו בהעלם אחד לא יתחייב אלא בחטאת אחת. הא לשאר דברים אב ותולדה שוים. ואחר שכן, הוצאות אלו שתים שהן ארבע בפנים, ר&quot;ל לאותו העומד בפנים שזהו בעל הבית.
ופירוש שתים שהם ארבע רוצה לומר שתים מן התורה לחיוב חטאת בשוגג או לכרת וסקלה במזיד, והם הוצאתו והכנסתו בעקירה והנחה שהן ארבע עם שתים אחרות שהן לפטור, אלא שאיסורן מדברי סופרים, והם הוצאתו והכנסתו בהנחה שלא בעקירה או בעקירה שלא בהנחה. ועל הדרך הזה בעצמו, שתים שהן ארבע בחוץ, רוצה לומר, לאותו העומד בחוץ ומכניס לפנים כל שלא נעשית המלאכה כולה על ידו, אף על פי שהושלמה על ידי אחר עמו, כגון זה העומד בפנים עוקר והעומד בחוץ מניח או בהפך. פטור, שכך דרשו רבותינו בגמרא, בדין כל המלאכות בעשותה יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוהו פטורים, וכדי לפרש את דבריו האריך בפרטי העניין ואמר:
כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים, כלומר כבר ידעת שכך המנהג שהעני עומד בחוץ ובעל הבית עומד בפנים, ועכשיו פשט העני ידו, ואף על פי שהיה לו תחלה לבאר דין הוצאה שהיא אב לכולן מתוך שנשא משלו בעני ובעל הבית, וכן הדרך להיות העני נמהר ושואג לטרוף, ונחפז לפשוט את ידו, הוא תופשו תחלה. ומכל מקום, כשפשט העני ידו וסלו בידו, ונתן הסל לתוך ידו של בעל הבית, ליתן לו מפיתו לתוכה, הרי עקר הסל מרשות הרבים, והניחו ברשות היחיד, ואף על פי שלא עקר ממקום ארבעה, או שלא הניח על מקום ארבעה, פירשו בגמרא, שידו של אדם חשובה כארבעה על ארבעה, וזו היא הראשונה, או שלא היה סל בידו, אלא שראה בעל הבית יוצא לקראתו, וככר בידו, וקפץ והכניס ידו ונטל הפת מידו של בעל הבית, והוציאו לחוץ עם הפת, הרי שעקר הפת והוציאו מרשות היחיד, והניחו ברשות הרבים, והרי שתים של חוץ לחיוב, ובעל הבית פטור בשני אלו, ולא פטור דוקא, עד שתאמר שיהא איסור בידו, אלא אין לזה סרח איסור, שהרי לא עשה בעל הבית שום דבר.</text>
      <sha1>c44xyrg7i2yz1o2xdgfmr49gi17vw7z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083969</id>
      <parentid>3083965</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T18:55:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */ כנ&quot;ל</comment>
      <origin>3083969</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14981" sha1="gpcc77w4raof5da9odnbiv10dl0rdcf" xml:space="preserve">==הקדמה==
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר ז&quot;ל זאת המסכת'
מסכת שבת אמנם היא מסדר מועד והורגלו בלמודה אחר 
מסכת פסחים לסבה אשר הוזכרנו בפתיחת החיבור והיא כוללת
עשרים וארבעה פרקים וסדרם לפי שטתנו א' יציאות שבת ב' במה 
מדליקין ג' כירה ד' במה טומנין ה' במה בהמה ו' במה אשה ז' כלל
גדול ח' המוציא ט' אמר ר' עקיבא י' המצניע י&quot;א הזורק י&quot;ב
הבונה י&quot;ג האורג י&quot;ד שמנה שרצים ט&quot;ו אלו קשרים י&quot;ו כל כתבי
י&quot;ז כל הכלים י&quot;ח מפנין י&quot;ט ר' אליעזר דמילה כ' תולין כ&quot;א נוטל
כ&quot;ב חבית כ&quot;ג שואל כ&quot;ד מי שהחשיך וענין המסכתא כלו אמנם 
הוא סובב לבאר עניני הלכות שבת איזו מלאכה נאסרה בו מן
התורה הן אב תולדה עד שיתחייב בשגגתה חטאת ובזדונה
כרת בלא התראה ואיזו מלאכה נקראת אב להיות 
מינין שבה נקראים תולדה ואיזה הבדל יש בין אב לתולדה לענין
שבת ולבאר איזו מלאכה נאסרה בו מדברי סופרים ואיזה מן
הענינים הדומים למלאכה הותרו בו אף מדברי סופרים וכן לבאר
הדברים שאדם חייב לעשותו בשבת  חובה או מצוה ועל זה 
הצד יחלקו עניני המסכתא דרך כלל לארבע חלקים הראשון לבאר
המלאכות האסורות בו מן התורה ועל איזה צד הוא חייב בהן
ובאיזה שיעור והשני לבאר בו את שאסורות בן מדברי סופרים 
השלישי לבאר בו הדברים שאדם חייב לעשותם בשבת מדרך חובה
או מצוה והרביעי לבאר בו את שאדם מותר לעשות במינים הדומים
למלאכות או במלאכות גמורות אם מפני כבוד שבת או צורך רפואת 
חולי אם מצד מצווה אם מצד הרשות.
החלק הראשון הוא רוב עניני המסכתא והתחיל בראש המסכתא בזה החלק והקדים ההוצאה לשאר מלאכות מצד שרוב עניני שבת תלויים בה מחמת שהיא כוללת הוצאה וזריקה והושטה והעברה ארבע אמות ברשות הרבים. וכן כוללת ידיעת הרשויות איזה רשות הרבים ואיזה רשות היחיד או כרמלית או מקום פטור וכן כל דיני טלטול כמו שיתבאר בסמוך. ולא באו בביאורה הפרקים על הסדר אלא שהתחיל בה להיות עיקר המלאכות והיותר ארוך הדברים שבכלם והפסיק בה בקצת הפרקים עד שחזר לביאור ענינה ויתבאר ענין זה החלק קצתו ורובו בפרק במה בהמה יוצאה ובמה אשה ובפרק כלל גדול ובהמוציא ובפרק ר' עקיבא והמצניע והזורק כלם יבאו בביאור זה החלק שהזריקה בכלל הוצאה הוא כמו שביארנו ואף בשאר פרקים דברים מפוזרים ממנו שכל מה שאמרוהו בטלטול עצים ואבנים םוכיוצא בהם כלם עניינים נתלים בהוצאה וכמו שאמרו' באחרות של ביצה אטו טלטול לאו משום הוצאה הוא ולא עוד אלא שלא נשלמו ביאוריה בזאת המסכתא רק בהצטרף עמה מסכת עירובין שהיא כולה (נ)אה לתקון עניני ההוצאה וגדריה וכן שיתבאר הרבה פררטים בידיעות הראשונות שלא נתבארו כאן כגון ההר וגינה וכרפף והרבה כיוצא באלו כמו שיתפאר, בע&quot;ה
וכן יושלם עניין זה החלק בביאור שאר המלאכות בקצת הפרקים שהוזכרו ובפרק אורג ובפרק בונה ובפרק קשרים ובפרק שרצים.
והחלק השני ר&quot;ל בביאור איסור סופרים שבה, וכן החלק הרביעי במה שהותר ממיני המלאכות,אם לצורך שבת, אם אפילו לדברי הראשונות
יתבארו ביחד ובעירבוב בפרקים האחרונים ר&quot;ל כל כתבי, וכל הכלים,ומפנין ותולין ובפרק מילה, ונוטל וחבית ושואל ומי שהחשיך, וכן בקצת הפרקים הראשונים, והם כירה ובמה טומנין, וכן יתבאר קצת מזה הפרק, חלק ודברים מפוזרים ממנו בקצת שאר הפרקים. ואמנם החלק השלישי בביאור הדברים שאדם חייב לעשותם מדרך חובה יתבאר רובן בפרק שני ר&quot;ל במה מדליקין,וקצתו בפרק כל כתבי הקדש בעניןשלש סעודות או שאר דברים שבערב שבת, ודברים מפוזרים בקצת פרקים אחרים.
זהו שורש המסכתא דרך כלל אלא שיבאו בה הרבה דברים ארוכי העניינים על ידי גלגול כמו שיתבארו. והפרק הראשון אמנם יסוד ענינו להתחיל בביאור החלק הראשון ורצוני יסוב על שלושה עניינים. הראשון להתחיל בביאור עניני הוציא מרשות לרשות. והשני במה שנאסר מערב שבת מחמת שמא יבוא לידי חילול שבה, וכן בדברים שנאסרו בשבת לא מחמת עצמן, אלא שמא יבוא בסבתם לידי חילול שבת, והשלישי לבאר בקצת דברים כשהותרה התחלת עשייתן בערב שבת, אף על פי שמלאכתם נגמרת בהם בשבת מאליה. זהו שורש הפרק, אלא שיבואו בו דברים על ידי גלגול בעניין סוגיית התלמוד הדרך שקדם.

==פרק א==

והמשנה הראשונה ממנו אמנם תחל בביאור עניני ההוצאה מרשות, והוא שאמר יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ וכו'. צריך שתדע שזה שתפס לשון יציאות פירושו על ההוצאה ומפני שאין הוצאה אלא על ידי אדם, הוא קורא לה יציאות, כלומר שהוא יוצא ומוציא בידו איזה דבר ובקצת לשונות שבגמרא אמרו מפני זה רשויות קתני, כלומר רשויות שבת, שתים רשות היחיד ורשות הרבים, שהן ד', כלומר שבהם ארבעה חיובין הוצאה לשל חוץ ולשל פנים, וכן הכנסה לשניהם, וכולן לחיוב. ומה שאמר במשנתנו, שהן ארבע בפנים וכן בחוץ, פירושו (ע)ם השלים של פטור שבשניהם, יש הוצאה והכנסה לחיוב, והוצאה והכנסה לפטור, כמו שהתבאר, וכבר ביארנו שזה הוא מתחיל בהוצאה, הוא מפני שרוב ענייני המסכתא תלויים בה, ומפני שאינה דומה לשאר המלאכות, עד שהדעת מפקפקת להיותה נקראת מלאכה מטעם מה לי מזוית לזוית, מה לי מרשות לרשות. הוצרכו להביא איסור' בפרט, ולא הספיק להם הבאתה מלא תעשה כל מלאכה והביאו איסורו בפרק הזורק ממה שאמר ויצב משה ויעבירו קול במחנה, איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה במלאכת הקדש, ופרש לשעתו ויכלא העם מהביא, ומשה היה עומד במחנה לויה, והיא היתה רשות הרבים, שכל ישראל היו באים שם, לדון ולשאול דאין מי שימחה בידו, ומחנה ישראל, כל אחד ואחד היה יודע בו רשותו, ואין לחברו רשות אמו, ונמצא שבכלל הדברים שאמר להם הוא שלא יוציאו משם למחנה לויה, נמצא שהבאה זו היתה בכלל אל יעשה עוד מלאכה ודרשו ז&quot;ל, שלכך נסמכה פרשת שבת לפרשת משכן, לומר שכל שהוא מלאכה במשכן נקרא מלאכה בשבת.

ויש גורסים שם, ר&quot;ל בפרק הזורק, וממאי דבשבת קאי דילמא בחול קאי, ומשנה דשלימא ליה מלאכה דכתיב והמלאכה הייתה דיים, ולפי מה שפירשנו אין צריך בכך שאף אנו מפרשים שבחול הי', אלא שהוא מכניס הבאה בכלל מלאכה, ומכל מקום הם גורסים בתירוץ שאלה זו גמר העברה העברה מיום הכיפורים, הכא תכתיב ויעבירו קול, והתם דכתיב והעברת וכו', מה להלן ביום קדש, אף כאן ביום קדש, ומאחר שנתברר שההוצאה מלאכה בירר במשנה זו שהוצאות אלו הן שתיים, שהן ארבע בפנים, ואי אתה מוצא כן, אלא אם כן אתה כולל הכנסה בכלל הוצאה. ומפני זה הוצרכו לומר בגמרא תנא הכנסה נמי הוצאה קרי לה, שכל עקירת חפץ ממקומו הוצאה הוא, שמוציאו ממקומו, וראיה אצלם לדבר זה שהרי אמרו משה היכא קאי. הוה קאי במחנה לויה, וקאמר להו, לא תפיקו מרשות היחיד לרשות הרבים, ועל הוצאה זו נאמר ויכלא העם מהביא ומלת הבאה ומלת הכנסה אחת הן, ומכל מקום מצד א', אתה צריך לעשות איזה דבר שבה עיקר להיות נקרא בשם אב, וכל שאר המינים תולדות לא היתה ההוצאה, אב מפני שהוצאה היתה במשכן והכנסה תולדה, ומכל מקום אין הפרש בחיובן בין אב לתולדה, אלא שאם עשה אב ותולדה שלו בהעלם אחד לא יתחייב אלא בחטאת אחת. הא לשאר דברים אב ותולדה שוים. ואחר שכן, הוצאות אלו שתים שהן ארבע בפנים, ר&quot;ל לאותו העומד בפנים שזהו בעל הבית.

ופירוש שתים שהם ארבע רוצה לומר שתים מן התורה לחיוב חטאת בשוגג או לכרת וסקלה במזיד, והם הוצאתו והכנסתו בעקירה והנחה שהן ארבע עם שתים אחרות שהן לפטור, אלא שאיסורן מדברי סופרים, והם הוצאתו והכנסתו בהנחה שלא בעקירה או בעקירה שלא בהנחה. ועל הדרך הזה בעצמו, שתים שהן ארבע בחוץ, רוצה לומר, לאותו העומד בחוץ ומכניס לפנים כל שלא נעשית המלאכה כולה על ידו, אף על פי שהושלמה על ידי אחר עמו, כגון זה העומד בפנים עוקר והעומד בחוץ מניח או בהפך. פטור, שכך דרשו רבותינו בגמרא, בדין כל המלאכות בעשותה יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוהו פטורים, וכדי לפרש את דבריו האריך בפרטי העניין ואמר:

כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים, כלומר כבר ידעת שכך המנהג שהעני עומד בחוץ ובעל הבית עומד בפנים, ועכשיו פשט העני ידו, ואף על פי שהיה לו תחלה לבאר דין הוצאה שהיא אב לכולן מתוך שנשא משלו בעני ובעל הבית, וכן הדרך להיות העני נמהר ושואג לטרוף, ונחפז לפשוט את ידו, הוא תופשו תחלה. ומכל מקום, כשפשט העני ידו וסלו בידו, ונתן הסל לתוך ידו של בעל הבית, ליתן לו מפיתו לתוכה, הרי עקר הסל מרשות הרבים, והניחו ברשות היחיד, ואף על פי שלא עקר ממקום ארבעה, או שלא הניח על מקום ארבעה, פירשו בגמרא, שידו של אדם חשובה כארבעה על ארבעה, וזו היא הראשונה, או שלא היה סל בידו, אלא שראה בעל הבית יוצא לקראתו, וככר בידו, וקפץ והכניס ידו ונטל הפת מידו של בעל הבית, והוציאו לחוץ עם הפת, הרי שעקר הפת והוציאו מרשות היחיד, והניחו ברשות הרבים, והרי שתים של חוץ לחיוב, ובעל הבית פטור בשני אלו, ולא פטור דוקא, עד שתאמר שיהא איסור בידו, אלא אין לזה סרח איסור, שהרי לא עשה בעל הבית שום דבר.

  ועל דרך זה בעצמו שתים לחיוב של בעל הבית, פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן פת לתוך ידו של עני, או שנטל סלו של עני מידו, והכניסו ליתן פתו לתוכו שתיהן לחיוב, והעני פטור לגמרי ומותר, ונמצאו כמו שביארנו, ארבעה דינין, שתים לבעל הבית, שתיים לעני. ואי אתה אומר שמונה עם הפטורים, אף על פי שיש בה גם שתים של פטור לעני ושתים של פטור לבעל הבית, שהארבע שאתה אומר פטור ומותר הן ואינן בכלל הוצאה. ומה שאמרו בכל מקום שנאמר בו פטור, שפירושו פטור אבל אסור, חוץ משלוש, פירושו בדבר שיש בו מעשה. אבל זה אין כאן מעשה, ולא הוצרך לומר בו פטור כלל, אלא שמתוך שחייב את האחר, צריך להזכיר שחבירו פטור. ואחד שביאר שתים של חיוב, לשל פנים ושתים של חיוב לשל חוץ, חזר וביאר אותם שאין לפטור. אלא שאיסור מדברי סופרים, והם שקצת המלאכה לשל פנים וקצתה לשל חוץ ומנה מהם שתים לכל אחד, והוא שאמר פשט העני ידו לפנים, וסלו בתוכה. והרי שעקר העני את הסל מרשות הרבים לרשות היחיד, אלא שלא הניח הוא את הסל ועודנו בידו, ובעל הבית בא ונטלו מידו, שנמצאת עקירה לעני, והנחה לבעל הבית, או שפשטה רקנית, ונתן בעל הבית לתוכה ככר, שנמצא הוא העוקר, והעני הוציא ידו מלאה, שניהם פטורים, אלא שאסור לעשות כן, שמא יבאו לעשות מלאכה שלמה וכן הדין אם פשט בעל הבית ידו מלאה לחוץ, ונטל העני את הפת מתוכה, או שהוציאה ריקנית ונתן העני את חסלו בתוכה.</text>
      <sha1>gpcc77w4raof5da9odnbiv10dl0rdcf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083970</id>
      <parentid>3083969</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T19:06:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* פרק א */ תקלדה</comment>
      <origin>3083970</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14979" sha1="fi6bg86fe3a5kpcs5drltd1svyn1xsj" xml:space="preserve">==הקדמה==
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר ז&quot;ל זאת המסכת'
מסכת שבת אמנם היא מסדר מועד והורגלו בלמודה אחר 
מסכת פסחים לסבה אשר הוזכרנו בפתיחת החיבור והיא כוללת
עשרים וארבעה פרקים וסדרם לפי שטתנו א' יציאות שבת ב' במה 
מדליקין ג' כירה ד' במה טומנין ה' במה בהמה ו' במה אשה ז' כלל
גדול ח' המוציא ט' אמר ר' עקיבא י' המצניע י&quot;א הזורק י&quot;ב
הבונה י&quot;ג האורג י&quot;ד שמנה שרצים ט&quot;ו אלו קשרים י&quot;ו כל כתבי
י&quot;ז כל הכלים י&quot;ח מפנין י&quot;ט ר' אליעזר דמילה כ' תולין כ&quot;א נוטל
כ&quot;ב חבית כ&quot;ג שואל כ&quot;ד מי שהחשיך וענין המסכתא כלו אמנם 
הוא סובב לבאר עניני הלכות שבת איזו מלאכה נאסרה בו מן
התורה הן אב תולדה עד שיתחייב בשגגתה חטאת ובזדונה
כרת בלא התראה ואיזו מלאכה נקראת אב להיות 
מינין שבה נקראים תולדה ואיזה הבדל יש בין אב לתולדה לענין
שבת ולבאר איזו מלאכה נאסרה בו מדברי סופרים ואיזה מן
הענינים הדומים למלאכה הותרו בו אף מדברי סופרים וכן לבאר
הדברים שאדם חייב לעשותו בשבת  חובה או מצוה ועל זה 
הצד יחלקו עניני המסכתא דרך כלל לארבע חלקים הראשון לבאר
המלאכות האסורות בו מן התורה ועל איזה צד הוא חייב בהן
ובאיזה שיעור והשני לבאר בו את שאסורות בן מדברי סופרים 
השלישי לבאר בו הדברים שאדם חייב לעשותם בשבת מדרך חובה
או מצוה והרביעי לבאר בו את שאדם מותר לעשות במינים הדומים
למלאכות או במלאכות גמורות אם מפני כבוד שבת או צורך רפואת 
חולי אם מצד מצווה אם מצד הרשות.
החלק הראשון הוא רוב עניני המסכתא והתחיל בראש המסכתא בזה החלק והקדים ההוצאה לשאר מלאכות מצד שרוב עניני שבת תלויים בה מחמת שהיא כוללת הוצאה וזריקה והושטה והעברה ארבע אמות ברשות הרבים. וכן כוללת ידיעת הרשויות איזה רשות הרבים ואיזה רשות היחיד או כרמלית או מקום פטור וכן כל דיני טלטול כמו שיתבאר בסמוך. ולא באו בביאורה הפרקים על הסדר אלא שהתחיל בה להיות עיקר המלאכות והיותר ארוך הדברים שבכלם והפסיק בה בקצת הפרקים עד שחזר לביאור ענינה ויתבאר ענין זה החלק קצתו ורובו בפרק במה בהמה יוצאה ובמה אשה ובפרק כלל גדול ובהמוציא ובפרק ר' עקיבא והמצניע והזורק כלם יבאו בביאור זה החלק שהזריקה בכלל הוצאה הוא כמו שביארנו ואף בשאר פרקים דברים מפוזרים ממנו שכל מה שאמרוהו בטלטול עצים ואבנים םוכיוצא בהם כלם עניינים נתלים בהוצאה וכמו שאמרו' באחרות של ביצה אטו טלטול לאו משום הוצאה הוא ולא עוד אלא שלא נשלמו ביאוריה בזאת המסכתא רק בהצטרף עמה מסכת עירובין שהיא כולה (נ)אה לתקון עניני ההוצאה וגדריה וכן שיתבאר הרבה פררטים בידיעות הראשונות שלא נתבארו כאן כגון ההר וגינה וכרפף והרבה כיוצא באלו כמו שיתפאר, בע&quot;ה
וכן יושלם עניין זה החלק בביאור שאר המלאכות בקצת הפרקים שהוזכרו ובפרק אורג ובפרק בונה ובפרק קשרים ובפרק שרצים.
והחלק השני ר&quot;ל בביאור איסור סופרים שבה, וכן החלק הרביעי במה שהותר ממיני המלאכות,אם לצורך שבת, אם אפילו לדברי הראשונות
יתבארו ביחד ובעירבוב בפרקים האחרונים ר&quot;ל כל כתבי, וכל הכלים,ומפנין ותולין ובפרק מילה, ונוטל וחבית ושואל ומי שהחשיך, וכן בקצת הפרקים הראשונים, והם כירה ובמה טומנין, וכן יתבאר קצת מזה הפרק, חלק ודברים מפוזרים ממנו בקצת שאר הפרקים. ואמנם החלק השלישי בביאור הדברים שאדם חייב לעשותם מדרך חובה יתבאר רובן בפרק שני ר&quot;ל במה מדליקין,וקצתו בפרק כל כתבי הקדש בעניןשלש סעודות או שאר דברים שבערב שבת, ודברים מפוזרים בקצת פרקים אחרים.
זהו שורש המסכתא דרך כלל אלא שיבאו בה הרבה דברים ארוכי העניינים על ידי גלגול כמו שיתבארו. והפרק הראשון אמנם יסוד ענינו להתחיל בביאור החלק הראשון ורצוני יסוב על שלושה עניינים. הראשון להתחיל בביאור עניני הוציא מרשות לרשות. והשני במה שנאסר מערב שבת מחמת שמא יבוא לידי חילול שבה, וכן בדברים שנאסרו בשבת לא מחמת עצמן, אלא שמא יבוא בסבתם לידי חילול שבת, והשלישי לבאר בקצת דברים כשהותרה התחלת עשייתן בערב שבת, אף על פי שמלאכתם נגמרת בהם בשבת מאליה. זהו שורש הפרק, אלא שיבואו בו דברים על ידי גלגול בעניין סוגיית התלמוד הדרך שקדם.

==פרק א==

והמשנה הראשונה ממנו אמנם תחל בביאור עניני ההוצאה מרשות, והוא שאמר יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ וכו'. צריך שתדע שזה שתפס לשון יציאות פירושו על ההוצאה ומפני שאין הוצאה אלא על ידי אדם, הוא קורא לה יציאות, כלומר שהוא יוצא ומוציא בידו איזה דבר ובקצת לשונות שבגמרא אמרו מפני זה רשויות קתני, כלומר רשויות שבת, שתים רשות היחיד ורשות הרבים, שהן ד', כלומר שבהם ארבעה חיובין הוצאה לשל חוץ ולשל פנים, וכן הכנסה לשניהם, וכולן לחיוב. ומה שאמר במשנתנו, שהן ארבע בפנים וכן בחוץ, פירושו (ע)ם השלים של פטור שבשניהם, יש הוצאה והכנסה לחיוב, והוצאה והכנסה לפטור, כמו שהתבאר, וכבר ביארנו שזה הוא מתחיל בהוצאה, הוא מפני שרוב ענייני המסכתא תלויים בה, ומפני שאינה דומה לשאר המלאכות, עד שהדעת מפקפקת להיותה נקראת מלאכה מטעם מה לי מזוית לזוית, מה לי מרשות לרשות. הוצרכו להביא איסור' בפרט, ולא הספיק להם הבאתה מלא תעשה כל מלאכה והביאו איסורו בפרק הזורק ממה שאמר ויצב משה ויעבירו קול במחנה, איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה במלאכת הקדש, ופרש לשעתו ויכלא העם מהביא, ומשה היה עומד במחנה לויה, והיא היתה רשות הרבים, שכל ישראל היו באים שם, לדון ולשאול דאין מי שימחה בידו, ומחנה ישראל, כל אחד ואחד היה יודע בו רשותו, ואין לחברו רשות אמו, ונמצא שבכלל הדברים שאמר להם הוא שלא יוציאו משם למחנה לויה, נמצא שהבאה זו היתה בכלל אל יעשה עוד מלאכה ודרשו ז&quot;ל, שלכך נסמכה פרשת שבת לפרשת משכן, לומר שכל שהוא מלאכה במשכן נקרא מלאכה בשבת.

ויש גורסים שם, ר&quot;ל בפרק הזורק, וממאי דבשבת קאי דילמא בחול קאי, ומשנה דשלימא ליה מלאכה דכתיב והמלאכה הייתה דיים, ולפי מה שפירשנו אין צריך בכך שאף אנו מפרשים שבחול הי', אלא שהוא מכניס הבאה בכלל מלאכה, ומכל מקום הם גורסים בתירוץ שאלה זו גמר העברה העברה מיום הכיפורים, הכא תכתיב ויעבירו קול, והתם דכתיב והעברת וכו', מה להלן ביום קדש, אף כאן ביום קדש, ומאחר שנתברר שההוצאה מלאכה בירר במשנה זו שהוצאות אלו הן שתיים, שהן ארבע בפנים, ואי אתה מוצא כן, אלא אם כן אתה כולל הכנסה בכלל הוצאה. ומפני זה הוצרכו לומר בגמרא תנא הכנסה נמי הוצאה קרי לה, שכל עקירת חפץ ממקומו הוצאה הוא, שמוציאו ממקומו, וראיה אצלם לדבר זה שהרי אמרו משה היכא קאי. הוה קאי במחנה לויה, וקאמר להו, לא תפיקו מרשות היחיד לרשות הרבים, ועל הוצאה זו נאמר ויכלא העם מהביא ומלת הבאה ומלת הכנסה אחת הן, ומכל מקום מצד א', אתה צריך לעשות איזה דבר שבה עיקר להיות נקרא בשם אב, וכל שאר המינים תולדות לא היתה ההוצאה, אב מפני שהוצאה היתה במשכן והכנסה תולדה, ומכל מקום אין הפרש בחיובן בין אב לתולדה, אלא שאם עשה אב ותולדה שלו בהעלם אחד לא יתחייב אלא בחטאת אחת. הא לשאר דברים אב ותולדה שוים. ואחר שכן, הוצאות אלו שתים שהן ארבע בפנים, ר&quot;ל לאותו העומד בפנים שזהו בעל הבית.

ופירוש שתים שהם ארבע רוצה לומר שתים מן התורה לחיוב חטאת בשוגג או לכרת וסקלה במזיד, והם הוצאתו והכנסתו בעקירה והנחה שהן ארבע עם שתים אחרות שהן לפטור, אלא שאיסורן מדברי סופרים, והם הוצאתו והכנסתו בהנחה שלא בעקירה או בעקירה שלא בהנחה. ועל הדרך הזה בעצמו, שתים שהן ארבע בחוץ, רוצה לומר, לאותו העומד בחוץ ומכניס לפנים כל שלא נעשית המלאכה כולה על ידו, אף על פי שהושלמה על ידי אחר עמו, כגון זה העומד בפנים עוקר והעומד בחוץ מניח או בהפך. פטור, שכך דרשו רבותינו בגמרא, בדין כל המלאכות בעשותה יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוהו פטורים, וכדי לפרש את דבריו האריך בפרטי העניין ואמר:

כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים, כלומר כבר ידעת שכך המנהג שהעני עומד בחוץ ובעל הבית עומד בפנים, ועכשיו פשט העני ידו, ואף על פי שהיה לו תחלה לבאר דין הוצאה שהיא אב לכולן מתוך שנשא משלו בעני ובעל הבית, וכן הדרך להיות העני נמהר ושואג לטרוף, ונחפז לפשוט את ידו, הוא תופשו תחלה. ומכל מקום, כשפשט העני ידו וסלו בידו, ונתן הסל לתוך ידו של בעל הבית, ליתן לו מפיתו לתוכה, הרי עקר הסל מרשות הרבים, והניחו ברשות היחיד, ואף על פי שלא עקר ממקום ארבעה, או שלא הניח על מקום ארבעה, פירשו בגמרא, שידו של אדם חשובה כארבעה על ארבעה, וזו היא הראשונה, או שלא היה סל בידו, אלא שראה בעל הבית יוצא לקראתו, וככר בידו, וקפץ והכניס ידו ונטל הפת מידו של בעל הבית, והוציאו לחוץ עם הפת, הרי שעקר הפת והוציאו מרשות היחיד, והניחו ברשות הרבים, והרי שתים של חוץ לחיוב, ובעל הבית פטור בשני אלו, ולא פטור דוקא, עד שתאמר שיהא איסור בידו, אלא אין לזה סרח איסור, שהרי לא עשה בעל הבית שום דבר.

ועל דרך זה בעצמו שתים לחיוב של בעל הבית, פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן פת לתוך ידו של עני, או שנטל סלו של עני מידו, והכניסו ליתן פתו לתוכו שתיהן לחיוב, והעני פטור לגמרי ומותר, ונמצאו כמו שביארנו, ארבעה דינין, שתים לבעל הבית, שתיים לעני. ואי אתה אומר שמונה עם הפטורים, אף על פי שיש בה גם שתים של פטור לעני ושתים של פטור לבעל הבית, שהארבע שאתה אומר פטור ומותר הן ואינן בכלל הוצאה. ומה שאמרו בכל מקום שנאמר בו פטור, שפירושו פטור אבל אסור, חוץ משלוש, פירושו בדבר שיש בו מעשה. אבל זה אין כאן מעשה, ולא הוצרך לומר בו פטור כלל, אלא שמתוך שחייב את האחר, צריך להזכיר שחבירו פטור. ואחד שביאר שתים של חיוב, לשל פנים ושתים של חיוב לשל חוץ, חזר וביאר אותם שאין לפטור. אלא שאיסור מדברי סופרים, והם שקצת המלאכה לשל פנים וקצתה לשל חוץ ומנה מהם שתים לכל אחד, והוא שאמר פשט העני ידו לפנים, וסלו בתוכה. והרי שעקר העני את הסל מרשות הרבים לרשות היחיד, אלא שלא הניח הוא את הסל ועודנו בידו, ובעל הבית בא ונטלו מידו, שנמצאת עקירה לעני, והנחה לבעל הבית, או שפשטה רקנית, ונתן בעל הבית לתוכה ככר, שנמצא הוא העוקר, והעני הוציא ידו מלאה, שניהם פטורים, אלא שאסור לעשות כן, שמא יבאו לעשות מלאכה שלמה וכן הדין אם פשט בעל הבית ידו מלאה לחוץ, ונטל העני את הפת מתוכה, או שהוציאה ריקנית ונתן העני את חסלו בתוכה.</text>
      <sha1>fi6bg86fe3a5kpcs5drltd1svyn1xsj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר קרניים/ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>399314</id>
    <revision>
      <id>3083984</id>
      <parentid>1288234</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:32:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פירוש דן ידין */</comment>
      <origin>3083984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42801" sha1="hnkakzjyen6yb5z2rtmsev0tn50bwfw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר קרניים||ה|ו|ז}}
&lt;קטע התחלה=קרניים/&gt;
==ספר קרניים - מאמר ו==
{{רן|
טבת הוא סוד הטובה.{{שוליים|(א)}}
והמת בו נדבק בשכינתא הנקרא 'אתי',{{שוליים|(ב)}}
כמו שמוכיח בפסוק גדלו לה' אתי.
ומיתת האזרחי מוכיח 
והוא הבשורה טובה כמו שנרמז בו.{{שוליים|(ג)}}
והוא המבטל קליפה שכנגדו{{שוליים|(ד)}}
מסוד הדין באת ונתמתקה בחסד
וכאשר באה לענפו אז נכנע מפני הקדושה בסוד האש המרמז בו.

ובקליפה נדבקים בו עזי נפש,{{שוליים|(ה)}}
תשעה מאות ומ&quot;ד,
והמה יונקים מהכלב הרע, בעל צפון,
אשר תחתיו י&quot;ג מאות וד' כלבים בשמו.
והתנא רבי מאיר מוכיח שמבטלו,{{שוליים|(ו)}}
בסוד שם של ארבע,
וענין הרמז אלף וששה,{{שוליים|(ז)}} 
והוא {{גמט|רותת}} בדמו.

וקבלה אשכנזית קבלתי בלחישה מסוד {{גמט|רש&quot;ת ד&quot;ם}}{{שוליים|(ח)}}
והבן מאד.
}}
&lt;קטע סוף=קרניים/&gt;
&lt;קטע התחלה=דן/&gt;

==פירוש דן ידין==
{{ד&quot;מ|(א)}} {{דה מפרש|טבת הוא סוד הטובה}} כי חדש טבת מורה טובה - טבת מלשון טובה.

{{ד&quot;מ|(ב)}} {{דה מפרש|והמת בו נדבק בשכינה הנקרא אתי וכו'}} פי' דע כי {{גמט דגש|טבת}} גימטריא {{גמט|תי&quot;א}}, וזהו {{גמט דגש|אתי}}, והיא השכינה הקדושה כנודע בסוד {{צ|גדלו לה' אתי}} - {{צ|לה'}} הוא ת&quot;ת, {{צ|אתי}} - זה עטרת כנודע, וק&quot;ל.

{{ד&quot;מ|(ג)}} {{דה מפרש|ומיתת האזרחי מוכיח והוא הבשורה טובה וכו'}} פי' מיתת אברהם הנקרא &quot;איתן האזרחי&quot; שמת בטבת כנודע מספרי המקובלים בסוד הכתוב {{צ|'''ת''''קבר '''ב''''שיבה '''ט''''ובה}} - ראשי תיבות  למפרע '''טבת''', והוא הבשורה טובה כנודע, וזה שנרמז בו ר&quot;ל בקרא כדפי'.

{{ד&quot;מ|(ד)}} {{דה מפרש|והוא המבטל קליפה כנגדה וכו'}} ר&quot;ל יש בקליפה גם כן נקרא 'טבת' בסוד '''ובת טבת''' הכתוב בספר דניאל, והיא באה מצנור השמאלי שבבינה שדינין מתערין מינה כנודע, ושם סוד נקודת צירי כנודע. נקודת שבא הוא סוד הגבורה, כי '''שבא''' אותיות '''באש''' - {{צ|כי באש ה' נשפט}}, וכאשר הקליפה טבת הולך דרך חסד אז נכנעת ונשפלת ואין לקליפה תקומה כלל ואז אש הגבורה, סוד שבא, באשו באת ושורפת. וז&quot;ש  {{צ|מסוד הדין}} באה ונתמתקה בחסד, {{צ|וכאשר באה לענפו}} - ר&quot;ל גבורה הוא ענף בינה כנודע, אזי אז תכנע מפני הקדושה {{צ|בסוד האש המרמז בו}} - ר&quot;ל אש המרמז בשבא כדפירשנו - '''שבא''' אותיות '''באש''' וק&quot;ל.

{{ד&quot;מ|(ה)}} {{דה מפרש|ובקליפה נדבקים וכו'}} פי' עזי נפש יונקים ונדבקים בה, {{גמט|תתקמ&quot;ד}} כלבים הנקראים 'עזי נפש', והמה יונקים מהכלב הרע, בעל צפון, כלב הנקרא 'חציר' כמ&quot;ש הקדוש לקמן סוד {{צ|ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב}} -- '''יחר&quot;ץ''' אותיות '''חצי&quot;ר''', אשר תתקמ&quot;ד{{הערה|המספר לא מובן, ולקמן כתוב מפורש תתתק&quot;ד, ועיקר הקושי הוא בכך שכל הדפוסים גורסים &quot;תשע מאות וארבעים וארבע&quot; בתורף הגירסה של ספר קרניים עצמו, ולא ראיתי שום הערה להגיה על כל, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כלבים במספרו דהיינו {{גמט|כלב}} גימטריא {{גמט|תתתק&quot;ד}} כזה:
* {{מכפלת גימטריה|כ'|פעמים|כ'}} - הוא ת'.
* {{מכפלת גימטריה|ל'|פעמים|ל'}} - הוא תת&quot;ק מאות.
* {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|ב'}} - הוא ד'.
* הכל תתקמ&quot;ד. 
הרי כלב מספרו ממש {{קיצור|י&quot;ג מאות וארבע|1304}}.

וז&quot;ש הקדוש {{צ|אשר תחתיו י&quot;ג מאות וד' כלבים בשמו}} - ר&quot;ל בשמו כלב ממש, וק&quot;ל.

{{ד&quot;מ|(ו)}} {{דה מפרש|והתנא ר&quot;מ מוכיח וכו'}} פי' כוונתו, ידוע תדע דאיתא בגמרא בע&quot;א {{ממ|עבודה זרה|יח|ב}} שנתן ר&quot;מ סימן {{צ|כשתאמרי אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני}} ינצל מכלב הרע, ויש נוסחאות בתלמוד דידן דגרסי' {{צ|אלהא דמאיר ענני ענני, אלהא דמאיר ענני ענני}}, וסודו נפלא. והכוונה כי ב' פעמים - {{גמט דגש|אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני}} - גימטריא שלו עולה ממש {{גמט|תתקמ&quot;ד}} כמנין כלבים הנדבקים תחת קליפת טבת, והוא בגימטריא {{גמט|רש&quot;ת ד&quot;ם}}. ואם הגי' כפל ב' פעמים - {{גמט|אלהא דמאיר ענני ענני אלהא דמאיר ענני ענני}} - אז מספרו ממש תתתקמ&quot;ד כמספר הכלבים שתחת בעל צפון, והוא מספר מכוון ממש אות באות ודוק. 

{{ד&quot;מ|(ז)}} {{דה מפרש|בסוד שם של ארבע וענין הרמז שבו אלף וששה וכו'}} פי' כוונתו שרבי מאיר ביטל כלבים הללו בסוד שם של הויה העולה תתר&quot;ו. ודע מספרו כזה, שם ס&quot;ג כזה: יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י 
* מספרו {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|יו&quot;ד}} עולה {{גמט|ת'}}. 
* {{מכפלת גימטריה|ה&quot;י|פעמים|ה&quot;י}} - עולה {{גמט|רכ&quot;ה}}.
* {{מכפלת גימטריה|ו&quot;ו|פעמים|וא&quot;ו}} - עולה {{גמט|קנ&quot;ו}}.
* {{מכפלת גימטריה|ה&quot;י|פעמים|ה&quot;י}} - עולה {{גמט|רכ&quot;ה}}.
* הכל עולה תתר&quot;ו.

ובזהר שיר השירים דף ב' ע&quot;ג וז&quot;ל: שיר תתר&quot;ו באתוון גליפן דשמא קדישא וכו', עי&quot;ש. 

והנה סוד זה שהוא המבטל קליפת כלבים עד שהרס שפך עליהם בסוד דם {{גמט דגש|רות&quot;ת}} שכתבו המקובלים, והדם רותת בארץ. וזהו סוד שכתב הקדוש בעל מאירת עינים כלב רותת ודמו נשפך. והבן זה מאד. ויש בזה הענין רזין דרזין סתרי דסתרין. ומפני סכנת נפשות אסור לגלותם כלל. ועיין בספרי מחנה דן עניינים נוראים נפלאים - תראה משם בעהש&quot;י. וז&quot;ש {{צ|שבו אלף וששה}} - 'בו' דייקא כדפי' כי בשם הוי&quot;ה כנ&quot;ל נרמז תתר&quot;ו בסוד ויקח''''ו''' מעפ''''ר''' שריפ''''ת''' החטא''''ת''', דסופי תיבות זה אותיות '''תתר&quot;ו''' למפרע.

(לע&quot;ד נראה שטעם רמז זא בא בפרשת פרה שאמרו רז&quot;ל כי הפרה סוד הבינה והבינה היא בשם ס&quot;ג העולה תתר&quot;ו כמ&quot;ש הק' הרש&quot;מ ז&quot;ל. ואפשר לומר שזש&quot;ה תורת ה' תמימה משיבת נפש, כי תורת ה' - ר&quot;ל הוי&quot;ה שעולה '''{{גמט|תורת}}''' - הוא מכניע קליפת הכלבים שנקראים עזי נפש. וז&quot;ש {{צ|משיבת נפש}}.  ושמעתי מרב חביבי חיבת עין ימין החו&quot;ן כה&quot;ר יצחק שמאשא הי&quot;ו שזש&quot;ה בפרשת בא למען תהיה תורת ה' בפיך, כי התפלין רמוזים בבינה שהוא בחינת שם ס&quot;ג, שכן עולה שם הוי&quot;ה דס&quot;ג תתר&quot;ו. וזהו תורת ה' דקאמ'. ודברי פי חכם חן ש&quot;ך).

{{ד&quot;מ|(ח)}} {{דה מפרש|וקבלה אשכנזית קבלתי בלחישה וכו'}} פי' כמו שפי' למעלה {{גמט דגש|רש&quot;ת ד&quot;ם}} גימטריא תתקמ&quot;ד, שהמה נדבקים בסוד הקליפה טבת הרמז בת טבת, והוא בסוד הכלבים הנדבקים בשכחה הקלי' נק' אנשי דמים ומשפך דם נדה לסוד כלב רע הנק' בעל צפון, הגם שמתקבלים מהם כחם ידוע, כי {{גמט דגש|בעל צפון}} גימטריא {{גמט|שכ&quot;ח}} בסוד {{צ|ולא שכח צעקת ענוים כי דורש דמים וכו'}}. ואין להרהר בסוד נפלא זה ונורא, וכבר מוזהר אתה שאל תבין הדברים כהוייתן ופשוטן חלילה וחס, ורזי דרזין גדולות עיין בספר מחנה דן והבן מאד מאד.
&lt;קטע סוף=דן/&gt;
&lt;קטע התחלה=צבי/&gt;

==פירוש קרן הצבי==
{{ד&quot;מ|(א*)}} {{דה מפרש|טבת וכו'}} טעם אומרו טבת סוד הטובה הוא כמו שתדע דאמרו ז&quot;ל {{צ|טבת מנוולתא - שתא טבתא}} {{ממ|תענית|ו|ב}}. ותשכיל היטב הלא תראה דכשם שאי אפשר לחלום בלא דברים בטלים, כך אי אפשר להשיג הטוב בלי שיושג מן הצער, והאי איהו הטעם דג' מתנות טובות אינם באים אלא על ידי יסורין: תורה וארץ ישראל ועולם הבא. ולזה טבת לשון נופל על הטובה הא לא אלא בהדי דיקרום בו מן הצער דניוולה, ולפיכך המת בו דנגע לו מן הצער דמיתה דקשה הפרידה - הנה חזר להיות ביותר טוב מן הכל, שנדבק בשכינה שבה ודאי האיש משתאה לה. 

והנה זה באיש שהוא צדיק, שבזמן שהצדיק בעיר - הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, פנה משם - פנה הודה פנה זיווה פנה הדרה. ואשתארת איהי בניוולא. ועם דמצטערים בעולם במיתת הצדיק וספדו לו כל העם גם בדמעות שליש ומדאים{{הערה|אולי צ&quot;ל ומראים, לא ברור בסריקה - ויקיעורך}} העם דאשתארת העולם בניוולא מחמת העדר איש האלהים מינה, וכמ&quot;ש הספדנא בגמרא {{צ|וי דחסרא ארעא גברא רבא}}, ובכח זה נמשך הטוב בכפרת אשמם כמ&quot;ש ז&quot;ל מיתת צדיקים מכפרת. גם אמרו המוריד דמעות על אדם כשר הקב&quot;ה סופרן ומניחן בבית גנזיו. טעם זה בסופרן - כי תחשוב '''דמעה''' - {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|דמעה}} איהו עולה {{גמט דגש|רח&quot;ל}} דאיהי המבכה על בניה ודמעות יורדים מב' עיניה בסוד הפסוק {{צ|עיני עיני יורדה מים}} - יורדה ביחידות דמעה דמעה מב' עיניה, והיא דמעת דם שאינה אלא ביחידות בסוד טיפת דם, ובסיבת זה נעשית היא עולמתא שפירתא דלית לה עיינין, והאי להאי אמרו סופרן דמעה דמעה ומניחן בבית גנזיו - דא איהו שכינתא דבה גניז כל טוביה. ובין כך ובין כך הצדיק - דבא זה מחמתו - נדבק איהו בשכינה המתפלל על החיים שגרמו לו כל זה התועלת שיתכפר אשמם. 

ועוד תשכיל שאמרו ז&quot;ל אם ירדו גשמים על המת סימן יפה לו כי הלא יאמרו אין טיפה יורדת מלמעלה אלא עד שטפחיים עולות כנגדה, והוא הסוד מ&quot;ן עולות תחלה אחרי זה יורדים מיין דכורין שהוא סוד הגשם  ומרחמים העולם. והאי איהו הסוד אומרם ז&quot;ל מטרא בעלא דארעא.

ולפיכך אמרו אם טבת מנוולתא ברבוי גשמים כוליה שתא טבתא איהו דא איהו סימן יפה לו ובכוליה שתא סוחרניה דההוא ירחא כוליה ובדא הוי מקושר מאמר הזה עם המאמר דלעיל הסמוך לו שבו אמר שניסן טוב שמו ושנתו שנה תמימה בכוליה ירחי דההוא שתא אמ' הכי שגם טבת הכי הוי לפרקים כענין שאמרו ז&quot;ל אם טבת מנוולתא כוליה שתא{{הערה|כך מופיע בדפוס והיה נראה לכאורה שחסר מילה וצריך להוסיף 'כוליה שתא טבתא' - ויקיעורך}}.

ובטעם דקרא לשכינה '''אתי''' לפי שהיא נקראת '''את''' דכלילה מאלף עד תי&quot;ו, ובסטרא דידה אתרבו תלמידי חכמים מ'''את''' בכח  איהי נמי דנק' &quot;חכמה זעירא&quot; בסוד הפסוק {{צ|ותרב חכמת שלמה}}, ולפיכך המת בטבת נדבק בשכינה הנקרא אתי כי היא השכינה אתי איהו בטעם סגי כדאמרן לפי שהוא נקרא את ועמה נמי דביקו של חכמה הנקרא '''י''''. והא שמת בטבת נדבק בה לפי ששוה חשבונא ד{{גמט דגש|אתי}} לחשבון {{גמט דגש|טבת}}. 

{{ד&quot;מ|(ג*)}} ואמר {{דה מפרש|ומיתת האזרחי מוכיח}} שהוא מת בטבת ועליו אסהיד בכתוב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}} דאמור בזוהר אינון יומין עילאין דאתחזו בשכינתא. ועם זה אמר {{צ|וה' בירך את אברהם בכל}} דאמרו רז&quot;ל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה - דא איהי שכינתא. ועם שזה אמור קודם מיתתו של אברהם -- הנה הוא לא הוה ידע בנפשיה אלא בכח הבשורה טובה שנתבשר {{צ|'''ת'''קבר '''ב'''שיבה '''ט'''ובה}} דאיהי ראשי תיבות למפרע '''טבת'''.  ונמצא בההוא דנתבשר שימות בטבת ידע בנפשו דאתדבק בשכינה והא להאי נתברך בכל דאיהו השכינה לפי שמלכותו בכל משלה. וה&quot;נ בטבת דאיהו שכינתא הא משיך טבתא דיליה בכוליה שתא.

{{ד&quot;מ|(ד*)}} {{דה מפרש|והוא המבטל קליפה שכנגדו}}  כתב מהרש&quot;מ כי גם בקליפה יש שנקרא '''טבת''' בסוד הפסוק בדניאל {{צ|ובת טבת}}. ונ&quot;ל כי לדא באברהם דכתיב ביה {{צ|וה' בירך את אברהם בכל}} אמרו {{צ|בת היתה לו לאברהם ובכל שמה}} - כי זה בת דקדושה נגד בת דקליפה הנקרא בת טבת, {{צ|ובכל שמה}} - שמלכותו בכל משלה, יכולה היא להכניע הך בת טבת שכנגדו.

וטעם אומרו {{צ|מסוד הדין באת}} - נ&quot;ל שהוא עם מ&quot;ש בספר הכונות דר&quot;ה, כי תרין ירחין טבת ושבט אתרמיזו בתרין עיינין. ונמצא שבט איהו עינא שמאלא, סוד הדין. והאי קליפה דבת טבת איהו מסוד הדין דעין שמאלא הרמוז בשבט. ולזה נקרא בת  מאיר בת עין. והנה מראית ניוולה בעיקול הדרכים מצד עכירו דמייא ורוח נשבא בעפר הרבה עד מאד עד דנעשית הארץ גומות - הנה נמתקה תחלה בחסד שהוא המים דגשם היורד בטבת הרבה מאד, עד דמראה ניוולה בפרסת רגל מצד הגשם. אזי כאשר בא הדבר לענפו דאיהו בחדש שבט שבו הרוח מתרבה ומושך הקרירות ביותר - הנה כבר נמתק הרוח בגשם דאיהו החסד ונכנע אז ההוא דבא מצד הדין מפני הקדושה שהוא בסוד האש המרמז בו, דהיינו שבא אותיות '''באש''' כי לולי דנמתק הרוח תחלה בחסד הנה כאשר בא אז לענפו איהו מראה גבורה ואינו נכנע מפני האש של הקדושה לפי שעיקרו בא משורשו לא יתפחד ממנו. אבל אחר שנמתק איהו בחסד ונתבטל כחו בגבורתו - אז איהו אתחלש חיליה ונכנע איהו מפני האש.

{{ד&quot;מ|(ה*)}} {{דה מפרש|ובקליפה נדבקים בה עזי נפש וכו'}} נראה מכוון זה בחשבון כלבים עזי נפש כזה: תחשוב {{גמט דגש|כלבים}} כפשוטו שהוא {{גמט|ק&quot;ב}}. ובמלות '''עזי נפש''' לפי שהם בעזות חשוב אותם בריבוע כזה: {{גמט דגש|ע' עז עזי נ נפ נפש}} -- הרי הכל {{גמט דגש|תתקמ&quot;ו}} - נוסף על חשבון עצמם (&lt;small&gt;{{גמט דגש|תתקמ&quot;ד}} - שהם בחושבן {{גמט דגש|רש&quot;ת ד&quot;ם}}&lt;/small&gt;) שנים לפי שהם אתיין בהו בכח הדביקו שנדבקו בקליפות טבת - הא חד, שנית בכח יניקתם מן הכלב הרע - הא תרי. 

ואמר {{צ|אשר תחתיו וכו'}} - נ&quot;ל שלכוונה זו הוה גריס בגמרא הכפל המכופל ענני ענני ולא קאי לומר שמבטלו ברמז אלא להאי אשר תחתיו ועמו הוא בעל צפון עצמו דאתי בכח הצפוני יצהר. והאי דאתרמיז בחושבן {{צ|אלהא דמאיר וכו'}} -- איהו דוקא למי שתחתיו, אבל לבעל צפון לא צריכא כי אחר שנתבטל ממשלתו איהו רק למותר, דעני חשוב כמת.  וכן להינך עזי נפש - הא לא הו&quot;ל מה לינק מן הכלב הרע שאין נשאר בו הכח ונמצאת היא ממלכה שפלה.

{{ד&quot;מ|(ז*)}} וענין אומרו {{דה מפרש|בסוד שם של ארבע וכו'}} לומר כי זה מורה בכפל אלהא דמאיר וכו' שהוא בד' אנפין. חד באומרו {{צ|אלהא דמאיר ענני}} מסתיין, הא דאצטריך לומר ענני הא חד יתיר, והא דכפל {{צ|אלהא דמאיר ענני ענני}} הא הוי יתיר נפיש בד' אנפין לרמוז על שם ד' שבו. והכאה מיניה וביה בכל אתוון ד' שבו ירמוז אלף וששה כמנין {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}, והוא {{גמט דגש|רותת}} שמכה בכלב הרע עד שנעשה דמו רותת. והאי הרמז באלף וששה לרמוז על אלף למודו בכל ששה סדרי משנה ותלמודא.

{{ד&quot;מ|(ח*)}} {{דה מפרש|ואמר קבלה אשכנזית קבלתי וכו'}} האי איהו סובר למגרס {{צ|אלהא דמאיר ענני}} בלא כפל &quot;ענני&quot; ב' פעמים אלא חד &quot;ענני&quot; הוא דאיכא בצד האחד, דבהכי סליק למנין {{גמט דגש|רש&quot;ת ד&quot;ם}} ולומ' דלא הוה רבי מאיר מוכח שמבטל אלא להכלבים עזי נפש אבל להכלב הרע וכל אנון שתחותיה - כל עוד ימי הגלות  - לא יכיל שום איניש לבטלו. ואם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ שבו ותער{{הערה|אולי צ&quot;ל יתער - ויקיעורך}} {{גמט דגש|משיח}} דחושבניה עם ד' אותיות איהו {{גמט|שס&quot;ב}} לקבל קליפת {{גמט דגש|כל&quot;ב חצי&quot;ר}} דחושבניה עם כללות הב' תיבות איהו {{גמט|שס&quot;ב}}.
&lt;קטע סוף=צבי/&gt;

==פירוש פרשת אליעזר==
&lt;קטע התחלה=אליעזר/&gt;
===דרך כלל===
;פירוש המאמר דרך כלל 

ראה נא אחי מ&quot;ש הרב הגדול זלה&quot;ה בלקוטי תורה פרשת ויצא מענין י&quot;ב חדש וי&quot;ב מזלות וזה לשונו:
: {{צ|ואלו הי&quot;ב הם מניסן ועד אלול - הוא הקיץ, זכרים מעילא לתתא, חג&quot;ת נה&quot;י וכו'. ומתשרי עד חודש אדר גבורת גשמים - אור חוזר, נוקבא וכו'. גם תדקדק כי טלה הוא החסד ושור גבורה וכו' אח&quot;כ מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים כסדר - דגים ביסוד דנוקבא אור חוזר}}, עכ&quot;ל. ועיין שם באורך.

והיוצא מזה שחודש טבת  ומזלו גדי הוא בסוד הנצח שסודו {{גמט דגש|טוב}} כנזכר במאמרים שעברו. ולכך {{גמט דגש|גדי}} גימטריא {{גמט דגש|טוב}}. אך מה שאמר לשון '''טובה''' ולא '''טוב''' כמו שאמר במאמר שעבר אצל ניסן {{צ|'''טוב''' שמו}} -- הוא מובן על פי האמור כי כל חדשי החורף הם בחינת אור חוזר שהוא בחינת נוקבא כנודע. ולכן אמר המאמר שהמת בו נדבק בשכינה - וקשה? מאי ענין שכינה אצל חודש טבת? אם שבגימטריא '''{{צ|אִתי}}''' המורה על השכינה כמרומז בכתוב {{ממ|תהלים|לד|ד}} {{צ|גדלו ליהו&quot;ה '''אתי'''}}; {{צ|יהו&quot;ה}} - תפארת, {{צ|אתי}} - מלכות. ו{{גמט דגש|אתי}} גימטריא {{גמט דגש|טבת}}.

אין זה ראיה כי כבר הודעתיך כמה פעמים שאין הגימטריא כי אם לרמז ולראה לעיקר החכמה אבל חלילה לסמוך על הגימטריא בלבד אשר זהו שאמרו חז&quot;ל {{ממ משנה|אבות|ג|}} {{צ|גימטריאות פרפראות לחכמה}}. עיין [[מדרש לפירושים/חלק ב/לב|מדרש לפירושים דרוש ל&quot;ב מחלק ב']]. אבל עם האמור לא קשיא מידי, כי בחינת אור חוזר הוא תמיד מסוד הנוקבא. והבן גם השייכות הפסוק {{צ|גדלו}} אל חודש טבת - תראה דבר הפלא ופלא - כי י&quot;ב צירופי הוי&quot;ה הם בי&quot;ב חדשים. ובחודש ניסן הוא צירוף הראשון - שם בן ד' כפשוטו, והוא כולל בעצמותו כל הצירופים כנודע.  ולכן מובן מ&quot;ש בסוף מאמר העבר '''בדרך כלל'''. והנה אמנם הצירוף השולט בחודש טבת הוא '''הי&quot;הו''' - יוצא מסופי תיבות {{צ|ליהו&quot;'''ה''' את'''י''' ונרוממ'''ה''' שמ'''ו'''}}, וכמפורש במ&quot;ח מסכת טבת ושבט פיסקא א', עיין שם, ודו&quot;ק. 

ודע והבן כי נגד נוקבא דקדושה יש בקליפה נוקבא דס&quot;ם - סוד {{גמט דגש|לילית}}, הנאחזת מן ה' גבורות, {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|אלהים}} - גימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ל}} הרמוז בה כמבואר במק&quot;א, והיא סוד {{גמט דגש|ארץ כנען}} - גימטריא {{גמט דגש|תפ&quot;א}}, כי היא רוכבת על {{גמט|ת&quot;פ}} מחנות כמנין שמה - הרי {{גמט|תפ&quot;א}}. ובעלה ס&quot;ם הוא סוד {{גמט דגש|כנען}} הנאחז מן {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''חו&quot;ה'''}} - גימטריא {{גמט דגש|קץ}} הימים, {{גמט דגש|קץ}} כל בשר. וכללותם הוא '''ארץ כנען'''. '''ארץ''' - נוטריקון '''א'''שה '''ר'''עה '''צ'''רעת לבעלה {{ממ|סנהדרין|ק|ב}}. ומלת {{גמט דגש|צרעת}} גימטריא {{גמט דגש|שור חמור}} שמהם יוצא סוד ה{{גמט דגש|כלב}} כנודע בסוד {{ממ|איוב|כח|ג}} {{צ|קץ שם '''לחשך'''}} - ראשי תיבות '''ח'''מור '''ש'''ור '''כ'''לב. ומלת {{גמט דגש|קץ}} גימטריא {{גמט דגש|כנען}}. 

ואמנם כאשר מתפשט מן הג' ראשונות שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{ממ|שיר|ח|ו}} {{צ|רשפיה רשפי '''אש''' שלהבת '''י&quot;ה'''}} - אזי נעשה מן {{גמט דגש|ארץ כנען}} - {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}. בתוספות אותיות {{גמט דגש|י&quot;ה}} הזה הוא מתפשט עד {{גמט דגש|הוד}} שבגימטריא {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבוא בם '''אודה יה'''}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ולכן דוד המלך שהיה בסוד {{צ|איהו בהוד}} חיבר {{גמט|ק&quot;ן}} הודאות - {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|י&quot;ה}}. 

ואם תרצה לעמוד על הדברים אלו - עיין ריש ספר [[טוב הארץ]] מה שמביא בשם הרמ&quot;ז ז&quot;ל (דף ח' ע&quot;ב ד&quot;ז), והוא מוסיף שם בסוד הכתוב {{ממ|תהלים|פא|ג}} {{צ|שאו זמרה ותנו תוף וגו'}}. וזה לשונו: {{צ|ותנו '''תוף''' שתכניע ה{{גמט דגש|לילית}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ואז '''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל וכו' - ראשי תיבות הוא '''כנען''', להורות ש'''נכנע''' ארץ '''כנען''' וכו', עיין שם באורך.

ודע והבן כי סוד {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} האמור כשהוא בקליפה בסוד {{גמט דגש|ארץ כנען}} שסודו ס&quot;ם ולילית הם עצמם סוד שור וחמור; שור - ס&quot;ם, וחמור - לילית כמ&quot;ש הרב זלה&quot;ה בטעמי מצות כי תצא בפסוק {{ממ|דברים|כב|י}} {{צ|לא תחרז בשור ובחמור יחדיו}}, עיין שם. וידוע כי מחיבור {{גמט דגש|שור}} ו{{גמט דגש|חמור}} יוצא סוד {{גמט דגש|כלב}} הרע, {{גמט דגש|בעל צפון}} שבגימטריא {{גמט דגש|חשך}} בסוד {{צ|קץ שם '''לחשך'''}}, וכמו שכתב הרמ&quot;ז זלה&quot;ה בפירוש הזוהר ריש פרשת מקץ על זה. וכל בחינת הכלבים נקראים 'עזי נפש' כמ&quot;ש {{ממ|ישעיהו|נו|יא}} {{צ|והכלבים עזי נפש}}. וטעם הדבר מבואר בדברי רבינו זלה&quot;ה בטעמי מצות פרשת ואתחנן בענין פרק שירה במציאת שיר הכלבים שהם נמשכים מצד הנפש העזה שבקליפת עשייה. עיין שם היטב.

וזה לדעתי גם כן רמז בסוד '''כנען''', נוטריקון - '''כ'''לבים '''נ'''ובחים '''ע'''זי '''נ'''פש. והנה הם נקראים בכל ספרי הקדמונים בשם {{צ|אנשי {{גמט דגש|דמים}}}}. וסוד הדבר רמזתי לך למעלה במאמר השלישי ב'''דרך פרט''' סימן י&quot;ב, כי הם נאחזים מסוד הרע של שני מיני '''דמים''' - {{גמט דגש|דם}} טהור ו{{גמט דגש|דם}} טמא, {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|ד&quot;ם}} - גימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ח}}, סוד {{גמט דגש|ידים ידי}} עשו כמו שמאריך בסוף ויקהל משה, עיין שם.

וכבר הארכתי [[מדרש לפירושים/חלק ב/טז|במדרש לפירושים (דרוש הט&quot;ז מן חלק ב')]] ובשאר מקומות. ולכן אקצר כאן.  אך אודיעך דבר חדש אשר ממנו תבין גם למעלה במאמר ג' למה נקרא שר הכלבים {{גמט דגש|פח}} על פי מ&quot;ש הרב זלה&quot;ה בכוונת {{ממ|תהלים|לג|כ}} {{צ|'''נ'''פשי '''ח'''כתה '''ל'''יהוה}} - ראשי תיבות {{גמט דגש|נחל}}, סוד {{גמט דגש|ב&quot;ן}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} אותיות דמילוי המילוי גימטריא {{גמט דגש|נחל}}, סוד מיין נוקבין. ושם זה הוא נפש דעשיה, עיין שם. ואחר שתעיין בטעמי מצות ואתחנן הנ&quot;ל שורש סוד הכלבים ואחיזתם - תבין מאוד שלכן השר שלהם נקרא {{גמט דגש|פח}} נגד בחינה זו. והוא נפלא לדעתי.


ועתה אודיעך סוד מספר {{גמט דגש|תתקמ&quot;ד}} היונקים מן הכלב הרע על פי האמור בעץ חיים בדרוש אטב&quot;ח (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער לה/פרק ד|שער ל&quot;ה הירח, פרק ד']]&lt;/small&gt;) שסוד אות '''{{גדול|ץ}}''' פשוטה האחרונה מהג' היא בהוד, ומשם נאחזים החיצונים, והיא בגימטריא {{קיצור|ט' מאות|900}}, עיין שם היטב. והבאתי דבריו [[מדרש לפירושים/חלק א/י|במדרש לפירושים (דרוש י' מחלק א')]], עיין שם בסוף הדרוש, ותבין גם כן סוד {{גמט דגש|כנען}} הנ&quot;ל שבגימטריא {{גמט דגש|קץ}} כל בשר. והנה הם בחינת {{גמט דגש|ד&quot;ם}} כדבר האמור ונאחזים מן אות '''ץ''' פשוטה שבגימטריא ט' מאות{{הערה|דהיינו {{גמט דגש|תת&quot;ק}} - ויקיעורך}} -- הרי {{גמט דגש|תתקמ&quot;ד}}.  
וזהו סוד {{גמט דגש|רשת דם}} שהזכיר בעל המאמר; כי {{גמט דגש|רשת}} סודו אות '''ץ'''. והמשכיל יבין. 

ואמנם עם הכלב בעל צפון עצמו הם כולם {{גמט דגש|תתקמ&quot;ה}} - בגימטריא {{גמט דגש|לא תחרוש}} ממש. הגם כי {{צ|{{גמט דגש|תחרש}}}} כתיב חסר בתורה -- כבר ידוע לבעלי גימטריאות כי יש אם למקרא וכמאחז&quot;ל {{ממ|סוכה|ו|ב}}. וכמו כן תראה כי {{צ|{{גמט דגש|בעל צפן}}}} חסר כתיב בתורה ואף על פי כן נחשב במקובלים למספר {{גמט דגש|חשך}} כנז&quot;ל וכנודע. ואמנם לפי מה שכתוב בתורה חסר ו' הוא בגימטריא ממש {{גמט דגש|כלב רע}}. 

כן מצאתי בדברי הרב זלה&quot;ה ומובא במאורי אור וזה לשונו: {{צ|{{גמט דגש|בעל צפן}} גימטריא {{גמט דגש|כלב רע}}, כי היה חקוק עליו צורת כלב. וזהו סוד {{ממ|שמות|יא|ז}} ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב}}, עד כאן. ואמנם אתה תראה כפי מה שאחז בעל המאמר בלשונו לשון הזהב {{צ|{{גמט דגש|הכלב הרע בעל צפן}}}}{{הערה|כאשר מתחשבים ב'''ן'''' פשוטה שווה 700 - ויקיעורך}} - עולים בגימטריא ממש {{קיצור|י&quot;ג מאות וארבע|1,304}} כלבים. והם {{צ|תחתיו}} ורמוזים בשמו כאמור. ודו&quot;ק.

והנה הביטול של הכלבים הוא על ידי שם אחד שבגימטריא {{גמט דגש|תתר&quot;ו}} - מצאתיו בדברי רבינו זלה&quot;ה בליקוטי תהלים בכתוב {{ממ|תהלים|יט|ח}} {{צ|{{גמט דגש|תורת}} ה' תמימה}} וזה לשונו:
: {{צ|ודע כי תורת ה' שהוא בחסד, ושם '''הוי&quot;ה''' זו גימטריא {{גמט דגש|תורת}} שהוא סוד {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}. וזהו סוד שיר הנזכר בשלמה המלך {{ממ|מ&quot;א|ה|יב}} ויהי שירו '''חמשה ואלף''', עם כללות -- הרי '''ו' ואלף'''. והנה שם ע&quot;ב דידוי&quot;ן כאשר תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} - {{גמט דגש|ש'}}, {{מכפלת גימטריא|ה&quot;י|פעמים|וי&quot;ו}} - {{גמט דגש|ש&quot;ל}}, {{מכפלת גימטריא|וי&quot;ו|פעמים|ה&quot;י}} - {{גמט דגש|ש&quot;ל}}. הרי {{גמט דגש|תתק&quot;ס}}. ו{{גמט דגש|מ&quot;ו}} דע&quot;ב{{הערה|דהיינו אותיות המילוי של שם ע&quot;ב, 72 - 26 - ויקיעורך}} -- הרי {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}}}. עכ&quot;ל הרב זלה&quot;ה.

ובכח השם הזה הכלב {{גמט דגש|רותת}} ו'''דמו''' נשפך, כמו שמביא מהר&quot;ש הי&quot;ד בש' הקדוש בעל מאירת עינים.


והנה התנא ר' מאיר מוכיח שמבטל את הכלב והוא כי כתיב {{ממ|משלי|טז|ז}} {{צ|ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו}}, ואמרו חז&quot;ל (&lt;small&gt;[[ירושלמי תרומות ח|ירושלמי תרומות פ&quot;ח דף מ&quot;ו ע&quot;א]]&lt;/small&gt;) {{הפניה-ירושלמי|תרומות|ח|ג|ארוך=כן}} {{צ|ר' מאיר אומר זה הכלב. ריב&quot;ל אומר זה הנחש}}. ומדאמר {{צ|זה הכלב}} מוכח שידע לבטל הכלב. ודע סודו כי סופי תיבות של {{צ|ברצו'''ת''' יהו&quot;'''ה''' דרכ'''י''' אי'''ש'''}} - הוא {{גמט דגש|תשי&quot;ו}} שהוא סגולה לנגד הכלבים כמו שבארתי הסוד באר היטב [[מדרש לפירושים/חלק ב/טז|בדרוש הט&quot;ז מחלק ב' '''בספר מדרש לפירושים''']], עיין שם ותראה נפלאות. וכמה עניינים השייכים לכאן.

וזהו סוד מאחז&quot;ל (&lt;small&gt;[[עבודה זרה יח ב|ע&quot;א פרק קמא דף י&quot;ח ריש ע&quot;ב]]&lt;/small&gt;) {{צ|הוו הנהו כלבי וכו' אמר אלהא דמאיר ענני, שבקום}}, עיין שם. וגם מהר&quot;ש הי&quot;ד מביא מאמר זה בגירסא אחרת, עיין שם. ואמנם באיזה כח ביטל את הכלב - על כרחינו לומר בכח השם האמור שבגימטריא {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}. וזה שאמרו חז&quot;ל (ב&quot;ר סוף פרשה ך') {{צ|'''בתורתו''' של ר' מאיר מצאו כתוב כתנות '''אור'''}} - '''בתורתו''' דייקא, סוד {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}, סוד {{גמט דגש|תורת}} ה' האמור. 

ודע סוד הדבר כי עצום הוא. ואם כי אינו שייך כל כך לכאן אני מוכרח להעמידך על קרן האורה. הנה נאמר {{ממ|בראשית|ג|כא}} {{צ|כתנות '''עור'''}}, ואיך היה כתוב אצל ר' מאיר '''אור'''? לך נא ראה בספר '''[[יושר לבב]]''' (בית ב' חדר ב' פרק ה' בסופו), וזה לשונו: {{צ|וכן יהיה מה שמצאו כתוב בתורתו של ר' מאיר וכו' דקאי בתורתו שבמרום וכו'. וכמו כן במעשה התחתונים מתהפכים העניינים ממטה למעלה, מחשך לאור}}, עכ&quot;ל. 

ופירוש הדברים, דאם נשתנה איזה ענין למעלה מחמת מעשה בני אדם, מטוב לרע - יכול הצדיק אחר כך במעשיו הטובים לחזור הענין לקדמותו בתורה העליונה. ולכן מאחר שכתנות '''אור''' נשתנה על ידי חטא אדם הראשון, ור' מאיר תיקון חלקו בשורש נשמתו, ודו&quot;ק. ועיין בשל&quot;ה דף כ&quot;א ע&quot;א שמאריך מאוד בזה. ותורף דבריו כי עור הוא לשון '''עִוֶר''', חושך ולא אור, עיין שם היטב. ומה ששייך לומר כן דווקא אצל ר' מאיר הוא מובן על פי מאחז&quot;ל {{ממ|עירובין|יג|ב}} {{צ|לא רבי מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו ר' מאיר שמאיר '''עיני''' חכמים בהלכה}}, עכ&quot;ל. ולכן הוא האיר אות '''עין''' מן '''עור''' ונעשה '''אור'''. ולכן אמר רב (שם בעירובין) {{צ|האי דמחדדנא מחבראי וכו'}}.  

וזהו סוד מאחז&quot;ל (מגילה פ&quot;ב דף י&quot;ח, עיין שם) {{צ|שאני ר' מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדיך}}, עכ&quot;ל. והוא פלאי - הלא אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב, ולמה ישונה רבי מאיר? אך שתיקן בחינת '''עִוֶר''' ועיניו היו מאירות. וז&quot;ש (שם להלן) {{צ|מאי ועפעפיך וכו' אלו דברי תורה דכתיב בהו {{ממ|משלי|כג|ה}} התעיף{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב &quot;התעטף&quot; וכן לקמן, ומכיון שהדבר מנוגד לפסוק אצלנו אני לכן הגהתי - ויקיעורך}} עיניך בו ואיננו, ואפילו הכי מיושרין הן אצל רבי מאיר}}, עכ&quot;ל. כי ענין התעיף עיניך וגו' זה גרם חטא אדם הראשון בסוד '''עור''' בעין, אבל ר' מאיר תיקן זה במה ששייך לשורש נשמתו.

והנה כתנות '''עור''' הוא מסוד הנחש כידוע, וכבר הודעתיך [[מדרש לפירושים/חלק ב/טז|בדרוש הט&quot;ז מחלק ב' '''במדרש לפירושים''']] שהכל הוא יוצא מן שורש הנחש הנחשים, עיין שם היטב. לכן מזה מבואר ממילא אחר שתיקן כתנות עור ועשה אותו '''אור''' -- ממילא נתבטלו הכלבים. ודו&quot;ק. 


===דרך פרט===
;ועתה אפרש דרך פרט
{{ד&quot;מ|א -}} {{דה מפרש|טבת הוא סוד הטובה}} פי' חודש טבת הוא בסוד נצח שהוא טוב כמבואר במאמרים שעברו, אך מפני שסודו באור חוזר שהוא תמיד מבחינת נוקבא כנודע אמר {{צ|טובה}} ולא &quot;טוב&quot;.

{{ד&quot;מ|ב -}} {{דה מפרש|והמת בו נדבק בשכינה הנקרא אתי}} פי' שהשכינה נקראת {{גמט דגש|אתי}} שבגימטריא {{גמט דגש|טבת}}, והוא אור חוזר - סוד הנוקבא. לכן נדבק בשכינה.

{{ד&quot;מ|ג -}} {{דה מפרש|כמו שמוכח בפסוק גדלו לה' אתי}} פ' כי {{צ|ליהוה}} תפארת, {{צ|אתי}} מלכות - סוד דוד. וכן פירש מהר&quot;ש הי&quot;ד. וכבר הודעתיך למעלה שהצירוף השייך לחודש טבת הוא יוצא מזה הכתוב - לפיכך מביאו לראיה לדבריו.

{{ד&quot;מ|ד -}} {{דה מפרש|ומיתת האזרחי מוכיח}} פי', מיתת אברהם שנקרא {{צ|איתן האזרחי}} שמת בטבת כנודע מס' המקובלים.

{{ד&quot;מ|ה -}} {{דה מפרש|והוא הבשורה טובה}} פי' שנאמר {{ממ|בראשית|טו|טו}} {{צ|תקבר בשיבה '''טובה'''}} - היינו טבת, סוד הטובה.

{{ד&quot;מ|ו -}} {{דה מפרש|כמו שנרמז בו}} פי' {{צ|'''ת'''קבר '''ב'''שיבה '''ט'''ובה}} - ראשי תיבות למפרע '''טבת'''. כל זה כתב מהר&quot;ש הי&quot;ד. ואני בעניי אשתומם על המראה שהרי מפורש (&lt;small&gt;[[ראש השנה יא א|בראש השנה פ&quot;ק דף י&quot;א ע&quot;א]]&lt;/small&gt;) {{צ|בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות}} לדעת ר&quot;י, עיין שם. ולא מצאתי שום תשובה רק על פי מ&quot;ש בסוף מאמר העבר לפנינו שבחודש ניסן כלולים כל החדשים, עיין שם היטב, ונמצא שיש בניסן ימים השייכים לחודש זה וימי' לזה. והבן. ואם כן באמת מתו בניסן, אך באותן הימים השייכים לחודש טבת. ודו&quot;ק.

{{ד&quot;מ|ז -}} {{דה מפרש|והוא המבטל קליפה שכנגדו}} פי' סוד טבת - נוקבא דקדושה, מבטלת המתנגד לה - הקליפה {{גמט דגש|לילית}}, סוד {{גמט דגש|ארץ כנען}} בחושבן.

{{ד&quot;מ|ח -}} {{דה מפרש|מסוד הדין באה ונמתקנה בחסד}} פי' שהיא באה מכח הדין - ה' גבורות{{הערה|כאן הגהתי על פי סברת דעתי, ובדפוס כתוב '''הג'''' - ויקיעורך}}, {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|אלהים}} שבגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ל}} הרמוז בשמה כמו שכתבתי [[מדרש לפירושים|במדרש לפירושים]] כמה פעמים. ועל ידי חסד נמתקנה.

{{ד&quot;מ|ט -}} {{דה מפרש|וכאשר באה לענפו אז נכנע מפני הקדושה}} פי' כאשר באה להוד - ענף הגבורה, אז נעשה מן '''כנען''' - '''נכנע''', בכח שם '''י&quot;ה''' שמתפשט ב{{גמט דגש|הוד}} שבגימטריא {{גמט דגש|י&quot;ה}}. כי אימא עילאה עד הוד אתפשטת ונעשה {{גמט דגש|ארץ ה'כנענ'י}} בסוד הקדושה.

{{ד&quot;מ|י -}} {{דה מפרש|בסוד האש המרמז בו}} פי' בסוד {{צ|רשפי '''אש''' שלהבת '''י&quot;ה'''}}, וכמש&quot;ל באורך. ויש לפרש עוד {{צ|לענפו}} על נצח - ענף החסד. והמשכיל יבין מעצמו.

{{ד&quot;מ|יא -}} {{דה מפרש|בקליפה נדבקים בו עזי נפש}} פי' בבחינת {{גמט דגש|כנען}} נדבקים כלבים עזי נפש.

{{ד&quot;מ|יב -}} {{דה מפרש|תשעה מאות וארבעים וארבעה}} פי' כל כך מספר הכלבים.

{{ד&quot;מ|יג -}} {{דה מפרש|והמה יונקים מהכלב הרע בעל צפון}} פי' שממנו יונקים. נמצא שעמו הם {{גמט דגש|תתקמ&quot;ה}} כמספר {{גמט דגש|לא תחרוש}} '''בשור ובחמור''', שמהם יוצאים הכלבים כנודע.

{{ד&quot;מ|יד -}} {{דה מפרש|אשר תחתיו שלשה עשר מאות וארבע כלבים בשמו}} פי' כי {{גמט דגש|הכלב הרע בעל צפן}}{{הערה|כנ&quot;ל כאשר ן' פשוטה נחשב 700 - ויקיעורך}} (&lt;small&gt;חסר ו' כמו שכתוב בתורה&lt;/small&gt;) בגימטריא ממש {{גמט דגש|תתתק&quot;ד}}. וזהו שאמר {{צ|בשמו}}. ודו&quot;ק.

{{ד&quot;מ|טו -}} {{דה מפרש|והתנא ר' מאיר מוכיח שמבטלו}} פי' מדאמר {{צ|גם אויביו ישלים אתו - זה הכלב}}. 

{{ד&quot;מ|טז -}} {{דה מפרש|בסוד שם של ארבע}} פי' בכח שם של ארבע במספר ההכאה.

{{ד&quot;מ|יז -}} {{דה מפרש|וענין הרמז אלף וששה}} פי' שרמוז בחשבון אלף וששה כלשון הרב זלה&quot;ה, ובכח הזה מבטל ר' מאיר את הכלבים בסוד {{צ|'''ב{{גמט|תורת}}ו''' של ר' מאיר}} - כתנור '''אור''' וכו'. 

{{ד&quot;מ|יח -}} {{דה מפרש|והוא ר&quot;ותת בדמו}} פי' על ידי השם הזה שבגימטריא {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}.

{{ד&quot;מ|יט -}} {{דה מפרש|וקבלה אשכנזית קבלתי בלחישה מסוד {{גמט|ר&quot;שת ד&quot;ם}}}} פי' הוא מספר הכלבים הנ&quot;ל הנאחזים מן אות '''ץ''' פשוטה - גימטריא {{גמט דגש|רשת}}, והוא סוד {{גמט דגש|כנען}} שבגימטריא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} שם ל{{גמט דגש|חשך}}}}. ור' מאיר הפך החשך לאור, אך הוא לא תיקן רק מה ששיך לשורש נשמתו, אבל לעתיד על ידי תרין משיחין יבוטלו שור וחמור ועל ידי אליהו יבוטל הכלב הרע - ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם. יהי רצון שיהיה במהרה בימינו אמן.

&lt;קטע סוף=אליעזר/&gt;

==הערות==</text>
      <sha1>hnkakzjyen6yb5z2rtmsev0tn50bwfw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083985</id>
      <parentid>3083984</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:33:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרך כלל */</comment>
      <origin>3083985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42801" sha1="sm2pif1irprfogdx03v1x1f9gwpuhgc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר קרניים||ה|ו|ז}}
&lt;קטע התחלה=קרניים/&gt;
==ספר קרניים - מאמר ו==
{{רן|
טבת הוא סוד הטובה.{{שוליים|(א)}}
והמת בו נדבק בשכינתא הנקרא 'אתי',{{שוליים|(ב)}}
כמו שמוכיח בפסוק גדלו לה' אתי.
ומיתת האזרחי מוכיח 
והוא הבשורה טובה כמו שנרמז בו.{{שוליים|(ג)}}
והוא המבטל קליפה שכנגדו{{שוליים|(ד)}}
מסוד הדין באת ונתמתקה בחסד
וכאשר באה לענפו אז נכנע מפני הקדושה בסוד האש המרמז בו.

ובקליפה נדבקים בו עזי נפש,{{שוליים|(ה)}}
תשעה מאות ומ&quot;ד,
והמה יונקים מהכלב הרע, בעל צפון,
אשר תחתיו י&quot;ג מאות וד' כלבים בשמו.
והתנא רבי מאיר מוכיח שמבטלו,{{שוליים|(ו)}}
בסוד שם של ארבע,
וענין הרמז אלף וששה,{{שוליים|(ז)}} 
והוא {{גמט|רותת}} בדמו.

וקבלה אשכנזית קבלתי בלחישה מסוד {{גמט|רש&quot;ת ד&quot;ם}}{{שוליים|(ח)}}
והבן מאד.
}}
&lt;קטע סוף=קרניים/&gt;
&lt;קטע התחלה=דן/&gt;

==פירוש דן ידין==
{{ד&quot;מ|(א)}} {{דה מפרש|טבת הוא סוד הטובה}} כי חדש טבת מורה טובה - טבת מלשון טובה.

{{ד&quot;מ|(ב)}} {{דה מפרש|והמת בו נדבק בשכינה הנקרא אתי וכו'}} פי' דע כי {{גמט דגש|טבת}} גימטריא {{גמט|תי&quot;א}}, וזהו {{גמט דגש|אתי}}, והיא השכינה הקדושה כנודע בסוד {{צ|גדלו לה' אתי}} - {{צ|לה'}} הוא ת&quot;ת, {{צ|אתי}} - זה עטרת כנודע, וק&quot;ל.

{{ד&quot;מ|(ג)}} {{דה מפרש|ומיתת האזרחי מוכיח והוא הבשורה טובה וכו'}} פי' מיתת אברהם הנקרא &quot;איתן האזרחי&quot; שמת בטבת כנודע מספרי המקובלים בסוד הכתוב {{צ|'''ת''''קבר '''ב''''שיבה '''ט''''ובה}} - ראשי תיבות  למפרע '''טבת''', והוא הבשורה טובה כנודע, וזה שנרמז בו ר&quot;ל בקרא כדפי'.

{{ד&quot;מ|(ד)}} {{דה מפרש|והוא המבטל קליפה כנגדה וכו'}} ר&quot;ל יש בקליפה גם כן נקרא 'טבת' בסוד '''ובת טבת''' הכתוב בספר דניאל, והיא באה מצנור השמאלי שבבינה שדינין מתערין מינה כנודע, ושם סוד נקודת צירי כנודע. נקודת שבא הוא סוד הגבורה, כי '''שבא''' אותיות '''באש''' - {{צ|כי באש ה' נשפט}}, וכאשר הקליפה טבת הולך דרך חסד אז נכנעת ונשפלת ואין לקליפה תקומה כלל ואז אש הגבורה, סוד שבא, באשו באת ושורפת. וז&quot;ש  {{צ|מסוד הדין}} באה ונתמתקה בחסד, {{צ|וכאשר באה לענפו}} - ר&quot;ל גבורה הוא ענף בינה כנודע, אזי אז תכנע מפני הקדושה {{צ|בסוד האש המרמז בו}} - ר&quot;ל אש המרמז בשבא כדפירשנו - '''שבא''' אותיות '''באש''' וק&quot;ל.

{{ד&quot;מ|(ה)}} {{דה מפרש|ובקליפה נדבקים וכו'}} פי' עזי נפש יונקים ונדבקים בה, {{גמט|תתקמ&quot;ד}} כלבים הנקראים 'עזי נפש', והמה יונקים מהכלב הרע, בעל צפון, כלב הנקרא 'חציר' כמ&quot;ש הקדוש לקמן סוד {{צ|ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב}} -- '''יחר&quot;ץ''' אותיות '''חצי&quot;ר''', אשר תתקמ&quot;ד{{הערה|המספר לא מובן, ולקמן כתוב מפורש תתתק&quot;ד, ועיקר הקושי הוא בכך שכל הדפוסים גורסים &quot;תשע מאות וארבעים וארבע&quot; בתורף הגירסה של ספר קרניים עצמו, ולא ראיתי שום הערה להגיה על כל, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כלבים במספרו דהיינו {{גמט|כלב}} גימטריא {{גמט|תתתק&quot;ד}} כזה:
* {{מכפלת גימטריה|כ'|פעמים|כ'}} - הוא ת'.
* {{מכפלת גימטריה|ל'|פעמים|ל'}} - הוא תת&quot;ק מאות.
* {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|ב'}} - הוא ד'.
* הכל תתקמ&quot;ד. 
הרי כלב מספרו ממש {{קיצור|י&quot;ג מאות וארבע|1304}}.

וז&quot;ש הקדוש {{צ|אשר תחתיו י&quot;ג מאות וד' כלבים בשמו}} - ר&quot;ל בשמו כלב ממש, וק&quot;ל.

{{ד&quot;מ|(ו)}} {{דה מפרש|והתנא ר&quot;מ מוכיח וכו'}} פי' כוונתו, ידוע תדע דאיתא בגמרא בע&quot;א {{ממ|עבודה זרה|יח|ב}} שנתן ר&quot;מ סימן {{צ|כשתאמרי אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני}} ינצל מכלב הרע, ויש נוסחאות בתלמוד דידן דגרסי' {{צ|אלהא דמאיר ענני ענני, אלהא דמאיר ענני ענני}}, וסודו נפלא. והכוונה כי ב' פעמים - {{גמט דגש|אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני}} - גימטריא שלו עולה ממש {{גמט|תתקמ&quot;ד}} כמנין כלבים הנדבקים תחת קליפת טבת, והוא בגימטריא {{גמט|רש&quot;ת ד&quot;ם}}. ואם הגי' כפל ב' פעמים - {{גמט|אלהא דמאיר ענני ענני אלהא דמאיר ענני ענני}} - אז מספרו ממש תתתקמ&quot;ד כמספר הכלבים שתחת בעל צפון, והוא מספר מכוון ממש אות באות ודוק. 

{{ד&quot;מ|(ז)}} {{דה מפרש|בסוד שם של ארבע וענין הרמז שבו אלף וששה וכו'}} פי' כוונתו שרבי מאיר ביטל כלבים הללו בסוד שם של הויה העולה תתר&quot;ו. ודע מספרו כזה, שם ס&quot;ג כזה: יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י 
* מספרו {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|יו&quot;ד}} עולה {{גמט|ת'}}. 
* {{מכפלת גימטריה|ה&quot;י|פעמים|ה&quot;י}} - עולה {{גמט|רכ&quot;ה}}.
* {{מכפלת גימטריה|ו&quot;ו|פעמים|וא&quot;ו}} - עולה {{גמט|קנ&quot;ו}}.
* {{מכפלת גימטריה|ה&quot;י|פעמים|ה&quot;י}} - עולה {{גמט|רכ&quot;ה}}.
* הכל עולה תתר&quot;ו.

ובזהר שיר השירים דף ב' ע&quot;ג וז&quot;ל: שיר תתר&quot;ו באתוון גליפן דשמא קדישא וכו', עי&quot;ש. 

והנה סוד זה שהוא המבטל קליפת כלבים עד שהרס שפך עליהם בסוד דם {{גמט דגש|רות&quot;ת}} שכתבו המקובלים, והדם רותת בארץ. וזהו סוד שכתב הקדוש בעל מאירת עינים כלב רותת ודמו נשפך. והבן זה מאד. ויש בזה הענין רזין דרזין סתרי דסתרין. ומפני סכנת נפשות אסור לגלותם כלל. ועיין בספרי מחנה דן עניינים נוראים נפלאים - תראה משם בעהש&quot;י. וז&quot;ש {{צ|שבו אלף וששה}} - 'בו' דייקא כדפי' כי בשם הוי&quot;ה כנ&quot;ל נרמז תתר&quot;ו בסוד ויקח''''ו''' מעפ''''ר''' שריפ''''ת''' החטא''''ת''', דסופי תיבות זה אותיות '''תתר&quot;ו''' למפרע.

(לע&quot;ד נראה שטעם רמז זא בא בפרשת פרה שאמרו רז&quot;ל כי הפרה סוד הבינה והבינה היא בשם ס&quot;ג העולה תתר&quot;ו כמ&quot;ש הק' הרש&quot;מ ז&quot;ל. ואפשר לומר שזש&quot;ה תורת ה' תמימה משיבת נפש, כי תורת ה' - ר&quot;ל הוי&quot;ה שעולה '''{{גמט|תורת}}''' - הוא מכניע קליפת הכלבים שנקראים עזי נפש. וז&quot;ש {{צ|משיבת נפש}}.  ושמעתי מרב חביבי חיבת עין ימין החו&quot;ן כה&quot;ר יצחק שמאשא הי&quot;ו שזש&quot;ה בפרשת בא למען תהיה תורת ה' בפיך, כי התפלין רמוזים בבינה שהוא בחינת שם ס&quot;ג, שכן עולה שם הוי&quot;ה דס&quot;ג תתר&quot;ו. וזהו תורת ה' דקאמ'. ודברי פי חכם חן ש&quot;ך).

{{ד&quot;מ|(ח)}} {{דה מפרש|וקבלה אשכנזית קבלתי בלחישה וכו'}} פי' כמו שפי' למעלה {{גמט דגש|רש&quot;ת ד&quot;ם}} גימטריא תתקמ&quot;ד, שהמה נדבקים בסוד הקליפה טבת הרמז בת טבת, והוא בסוד הכלבים הנדבקים בשכחה הקלי' נק' אנשי דמים ומשפך דם נדה לסוד כלב רע הנק' בעל צפון, הגם שמתקבלים מהם כחם ידוע, כי {{גמט דגש|בעל צפון}} גימטריא {{גמט|שכ&quot;ח}} בסוד {{צ|ולא שכח צעקת ענוים כי דורש דמים וכו'}}. ואין להרהר בסוד נפלא זה ונורא, וכבר מוזהר אתה שאל תבין הדברים כהוייתן ופשוטן חלילה וחס, ורזי דרזין גדולות עיין בספר מחנה דן והבן מאד מאד.
&lt;קטע סוף=דן/&gt;
&lt;קטע התחלה=צבי/&gt;

==פירוש קרן הצבי==
{{ד&quot;מ|(א*)}} {{דה מפרש|טבת וכו'}} טעם אומרו טבת סוד הטובה הוא כמו שתדע דאמרו ז&quot;ל {{צ|טבת מנוולתא - שתא טבתא}} {{ממ|תענית|ו|ב}}. ותשכיל היטב הלא תראה דכשם שאי אפשר לחלום בלא דברים בטלים, כך אי אפשר להשיג הטוב בלי שיושג מן הצער, והאי איהו הטעם דג' מתנות טובות אינם באים אלא על ידי יסורין: תורה וארץ ישראל ועולם הבא. ולזה טבת לשון נופל על הטובה הא לא אלא בהדי דיקרום בו מן הצער דניוולה, ולפיכך המת בו דנגע לו מן הצער דמיתה דקשה הפרידה - הנה חזר להיות ביותר טוב מן הכל, שנדבק בשכינה שבה ודאי האיש משתאה לה. 

והנה זה באיש שהוא צדיק, שבזמן שהצדיק בעיר - הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, פנה משם - פנה הודה פנה זיווה פנה הדרה. ואשתארת איהי בניוולא. ועם דמצטערים בעולם במיתת הצדיק וספדו לו כל העם גם בדמעות שליש ומדאים{{הערה|אולי צ&quot;ל ומראים, לא ברור בסריקה - ויקיעורך}} העם דאשתארת העולם בניוולא מחמת העדר איש האלהים מינה, וכמ&quot;ש הספדנא בגמרא {{צ|וי דחסרא ארעא גברא רבא}}, ובכח זה נמשך הטוב בכפרת אשמם כמ&quot;ש ז&quot;ל מיתת צדיקים מכפרת. גם אמרו המוריד דמעות על אדם כשר הקב&quot;ה סופרן ומניחן בבית גנזיו. טעם זה בסופרן - כי תחשוב '''דמעה''' - {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|דמעה}} איהו עולה {{גמט דגש|רח&quot;ל}} דאיהי המבכה על בניה ודמעות יורדים מב' עיניה בסוד הפסוק {{צ|עיני עיני יורדה מים}} - יורדה ביחידות דמעה דמעה מב' עיניה, והיא דמעת דם שאינה אלא ביחידות בסוד טיפת דם, ובסיבת זה נעשית היא עולמתא שפירתא דלית לה עיינין, והאי להאי אמרו סופרן דמעה דמעה ומניחן בבית גנזיו - דא איהו שכינתא דבה גניז כל טוביה. ובין כך ובין כך הצדיק - דבא זה מחמתו - נדבק איהו בשכינה המתפלל על החיים שגרמו לו כל זה התועלת שיתכפר אשמם. 

ועוד תשכיל שאמרו ז&quot;ל אם ירדו גשמים על המת סימן יפה לו כי הלא יאמרו אין טיפה יורדת מלמעלה אלא עד שטפחיים עולות כנגדה, והוא הסוד מ&quot;ן עולות תחלה אחרי זה יורדים מיין דכורין שהוא סוד הגשם  ומרחמים העולם. והאי איהו הסוד אומרם ז&quot;ל מטרא בעלא דארעא.

ולפיכך אמרו אם טבת מנוולתא ברבוי גשמים כוליה שתא טבתא איהו דא איהו סימן יפה לו ובכוליה שתא סוחרניה דההוא ירחא כוליה ובדא הוי מקושר מאמר הזה עם המאמר דלעיל הסמוך לו שבו אמר שניסן טוב שמו ושנתו שנה תמימה בכוליה ירחי דההוא שתא אמ' הכי שגם טבת הכי הוי לפרקים כענין שאמרו ז&quot;ל אם טבת מנוולתא כוליה שתא{{הערה|כך מופיע בדפוס והיה נראה לכאורה שחסר מילה וצריך להוסיף 'כוליה שתא טבתא' - ויקיעורך}}.

ובטעם דקרא לשכינה '''אתי''' לפי שהיא נקראת '''את''' דכלילה מאלף עד תי&quot;ו, ובסטרא דידה אתרבו תלמידי חכמים מ'''את''' בכח  איהי נמי דנק' &quot;חכמה זעירא&quot; בסוד הפסוק {{צ|ותרב חכמת שלמה}}, ולפיכך המת בטבת נדבק בשכינה הנקרא אתי כי היא השכינה אתי איהו בטעם סגי כדאמרן לפי שהוא נקרא את ועמה נמי דביקו של חכמה הנקרא '''י''''. והא שמת בטבת נדבק בה לפי ששוה חשבונא ד{{גמט דגש|אתי}} לחשבון {{גמט דגש|טבת}}. 

{{ד&quot;מ|(ג*)}} ואמר {{דה מפרש|ומיתת האזרחי מוכיח}} שהוא מת בטבת ועליו אסהיד בכתוב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}} דאמור בזוהר אינון יומין עילאין דאתחזו בשכינתא. ועם זה אמר {{צ|וה' בירך את אברהם בכל}} דאמרו רז&quot;ל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה - דא איהי שכינתא. ועם שזה אמור קודם מיתתו של אברהם -- הנה הוא לא הוה ידע בנפשיה אלא בכח הבשורה טובה שנתבשר {{צ|'''ת'''קבר '''ב'''שיבה '''ט'''ובה}} דאיהי ראשי תיבות למפרע '''טבת'''.  ונמצא בההוא דנתבשר שימות בטבת ידע בנפשו דאתדבק בשכינה והא להאי נתברך בכל דאיהו השכינה לפי שמלכותו בכל משלה. וה&quot;נ בטבת דאיהו שכינתא הא משיך טבתא דיליה בכוליה שתא.

{{ד&quot;מ|(ד*)}} {{דה מפרש|והוא המבטל קליפה שכנגדו}}  כתב מהרש&quot;מ כי גם בקליפה יש שנקרא '''טבת''' בסוד הפסוק בדניאל {{צ|ובת טבת}}. ונ&quot;ל כי לדא באברהם דכתיב ביה {{צ|וה' בירך את אברהם בכל}} אמרו {{צ|בת היתה לו לאברהם ובכל שמה}} - כי זה בת דקדושה נגד בת דקליפה הנקרא בת טבת, {{צ|ובכל שמה}} - שמלכותו בכל משלה, יכולה היא להכניע הך בת טבת שכנגדו.

וטעם אומרו {{צ|מסוד הדין באת}} - נ&quot;ל שהוא עם מ&quot;ש בספר הכונות דר&quot;ה, כי תרין ירחין טבת ושבט אתרמיזו בתרין עיינין. ונמצא שבט איהו עינא שמאלא, סוד הדין. והאי קליפה דבת טבת איהו מסוד הדין דעין שמאלא הרמוז בשבט. ולזה נקרא בת  מאיר בת עין. והנה מראית ניוולה בעיקול הדרכים מצד עכירו דמייא ורוח נשבא בעפר הרבה עד מאד עד דנעשית הארץ גומות - הנה נמתקה תחלה בחסד שהוא המים דגשם היורד בטבת הרבה מאד, עד דמראה ניוולה בפרסת רגל מצד הגשם. אזי כאשר בא הדבר לענפו דאיהו בחדש שבט שבו הרוח מתרבה ומושך הקרירות ביותר - הנה כבר נמתק הרוח בגשם דאיהו החסד ונכנע אז ההוא דבא מצד הדין מפני הקדושה שהוא בסוד האש המרמז בו, דהיינו שבא אותיות '''באש''' כי לולי דנמתק הרוח תחלה בחסד הנה כאשר בא אז לענפו איהו מראה גבורה ואינו נכנע מפני האש של הקדושה לפי שעיקרו בא משורשו לא יתפחד ממנו. אבל אחר שנמתק איהו בחסד ונתבטל כחו בגבורתו - אז איהו אתחלש חיליה ונכנע איהו מפני האש.

{{ד&quot;מ|(ה*)}} {{דה מפרש|ובקליפה נדבקים בה עזי נפש וכו'}} נראה מכוון זה בחשבון כלבים עזי נפש כזה: תחשוב {{גמט דגש|כלבים}} כפשוטו שהוא {{גמט|ק&quot;ב}}. ובמלות '''עזי נפש''' לפי שהם בעזות חשוב אותם בריבוע כזה: {{גמט דגש|ע' עז עזי נ נפ נפש}} -- הרי הכל {{גמט דגש|תתקמ&quot;ו}} - נוסף על חשבון עצמם (&lt;small&gt;{{גמט דגש|תתקמ&quot;ד}} - שהם בחושבן {{גמט דגש|רש&quot;ת ד&quot;ם}}&lt;/small&gt;) שנים לפי שהם אתיין בהו בכח הדביקו שנדבקו בקליפות טבת - הא חד, שנית בכח יניקתם מן הכלב הרע - הא תרי. 

ואמר {{צ|אשר תחתיו וכו'}} - נ&quot;ל שלכוונה זו הוה גריס בגמרא הכפל המכופל ענני ענני ולא קאי לומר שמבטלו ברמז אלא להאי אשר תחתיו ועמו הוא בעל צפון עצמו דאתי בכח הצפוני יצהר. והאי דאתרמיז בחושבן {{צ|אלהא דמאיר וכו'}} -- איהו דוקא למי שתחתיו, אבל לבעל צפון לא צריכא כי אחר שנתבטל ממשלתו איהו רק למותר, דעני חשוב כמת.  וכן להינך עזי נפש - הא לא הו&quot;ל מה לינק מן הכלב הרע שאין נשאר בו הכח ונמצאת היא ממלכה שפלה.

{{ד&quot;מ|(ז*)}} וענין אומרו {{דה מפרש|בסוד שם של ארבע וכו'}} לומר כי זה מורה בכפל אלהא דמאיר וכו' שהוא בד' אנפין. חד באומרו {{צ|אלהא דמאיר ענני}} מסתיין, הא דאצטריך לומר ענני הא חד יתיר, והא דכפל {{צ|אלהא דמאיר ענני ענני}} הא הוי יתיר נפיש בד' אנפין לרמוז על שם ד' שבו. והכאה מיניה וביה בכל אתוון ד' שבו ירמוז אלף וששה כמנין {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}, והוא {{גמט דגש|רותת}} שמכה בכלב הרע עד שנעשה דמו רותת. והאי הרמז באלף וששה לרמוז על אלף למודו בכל ששה סדרי משנה ותלמודא.

{{ד&quot;מ|(ח*)}} {{דה מפרש|ואמר קבלה אשכנזית קבלתי וכו'}} האי איהו סובר למגרס {{צ|אלהא דמאיר ענני}} בלא כפל &quot;ענני&quot; ב' פעמים אלא חד &quot;ענני&quot; הוא דאיכא בצד האחד, דבהכי סליק למנין {{גמט דגש|רש&quot;ת ד&quot;ם}} ולומ' דלא הוה רבי מאיר מוכח שמבטל אלא להכלבים עזי נפש אבל להכלב הרע וכל אנון שתחותיה - כל עוד ימי הגלות  - לא יכיל שום איניש לבטלו. ואם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ שבו ותער{{הערה|אולי צ&quot;ל יתער - ויקיעורך}} {{גמט דגש|משיח}} דחושבניה עם ד' אותיות איהו {{גמט|שס&quot;ב}} לקבל קליפת {{גמט דגש|כל&quot;ב חצי&quot;ר}} דחושבניה עם כללות הב' תיבות איהו {{גמט|שס&quot;ב}}.
&lt;קטע סוף=צבי/&gt;

==פירוש פרשת אליעזר==
&lt;קטע התחלה=אליעזר/&gt;
===דרך כלל===
;פירוש המאמר דרך כלל 

ראה נא אחי מ&quot;ש הרב הגדול זלה&quot;ה בלקוטי תורה פרשת ויצא מענין י&quot;ב חדש וי&quot;ב מזלות וזה לשונו:
: {{צ|ואלו הי&quot;ב הם מניסן ועד אלול - הוא הקיץ, זכרים מעילא לתתא, חג&quot;ת נה&quot;י וכו'. ומתשרי עד חודש אדר גבורת גשמים - אור חוזר, נוקבא וכו'. גם תדקדק כי טלה הוא החסד ושור גבורה וכו' אח&quot;כ מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים כסדר - דגים ביסוד דנוקבא אור חוזר}}, עכ&quot;ל. ועיין שם באורך.

והיוצא מזה שחודש טבת  ומזלו גדי הוא בסוד הנצח שסודו {{גמט דגש|טוב}} כנזכר במאמרים שעברו. ולכך {{גמט דגש|גדי}} גימטריא {{גמט דגש|טוב}}. אך מה שאמר לשון '''טובה''' ולא '''טוב''' כמו שאמר במאמר שעבר אצל ניסן {{צ|'''טוב''' שמו}} -- הוא מובן על פי האמור כי כל חדשי החורף הם בחינת אור חוזר שהוא בחינת נוקבא כנודע. ולכן אמר המאמר שהמת בו נדבק בשכינה - וקשה? מאי ענין שכינה אצל חודש טבת? אם שבגימטריא '''{{צ|אִתי}}''' המורה על השכינה כמרומז בכתוב {{ממ|תהלים|לד|ד}} {{צ|גדלו ליהו&quot;ה '''אתי'''}}; {{צ|יהו&quot;ה}} - תפארת, {{צ|אתי}} - מלכות. ו{{גמט דגש|אתי}} גימטריא {{גמט דגש|טבת}}.

אין זה ראיה כי כבר הודעתיך כמה פעמים שאין הגימטריא כי אם לרמז ולראה לעיקר החכמה אבל חלילה לסמוך על הגימטריא בלבד אשר זהו שאמרו חז&quot;ל {{ממ משנה|אבות|ג|}} {{צ|גימטריאות פרפראות לחכמה}}. עיין [[מדרש לפירושים/חלק ב/לב|מדרש לפירושים דרוש ל&quot;ב מחלק ב']]. אבל עם האמור לא קשיא מידי, כי בחינת אור חוזר הוא תמיד מסוד הנוקבא. והבן גם השייכות הפסוק {{צ|גדלו}} אל חודש טבת - תראה דבר הפלא ופלא - כי י&quot;ב צירופי הוי&quot;ה הם בי&quot;ב חדשים. ובחודש ניסן הוא צירוף הראשון - שם בן ד' כפשוטו, והוא כולל בעצמותו כל הצירופים כנודע.  ולכן מובן מ&quot;ש בסוף מאמר העבר '''בדרך כלל'''. והנה אמנם הצירוף השולט בחודש טבת הוא '''הי&quot;הו''' - יוצא מסופי תיבות {{צ|ליהו&quot;'''ה''' את'''י''' ונרוממ'''ה''' שמ'''ו'''}}, וכמפורש במ&quot;ח מסכת טבת ושבט פיסקא א', עיין שם, ודו&quot;ק. 

ודע והבן כי נגד נוקבא דקדושה יש בקליפה נוקבא דס&quot;ם - סוד {{גמט דגש|לילית}}, הנאחזת מן ה' גבורות, {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|אלהים}} - גימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ל}} הרמוז בה כמבואר במק&quot;א, והיא סוד {{גמט דגש|ארץ כנען}} - גימטריא {{גמט דגש|תפ&quot;א}}, כי היא רוכבת על {{גמט|ת&quot;פ}} מחנות כמנין שמה - הרי {{גמט|תפ&quot;א}}. ובעלה ס&quot;ם הוא סוד {{גמט דגש|כנען}} הנאחז מן {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''חו&quot;ה'''}} - גימטריא {{גמט דגש|קץ}} הימים, {{גמט דגש|קץ}} כל בשר. וכללותם הוא '''ארץ כנען'''. '''ארץ''' - נוטריקון '''א'''שה '''ר'''עה '''צ'''רעת לבעלה {{ממ|סנהדרין|ק|ב}}. ומלת {{גמט דגש|צרעת}} גימטריא {{גמט דגש|שור חמור}} שמהם יוצא סוד ה{{גמט דגש|כלב}} כנודע בסוד {{ממ|איוב|כח|ג}} {{צ|קץ שם '''לחשך'''}} - ראשי תיבות '''ח'''מור '''ש'''ור '''כ'''לב. ומלת {{גמט דגש|קץ}} גימטריא {{גמט דגש|כנען}}. 

ואמנם כאשר מתפשט מן הג' ראשונות שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{ממ|שיר|ח|ו}} {{צ|רשפיה רשפי '''אש''' שלהבת '''י&quot;ה'''}} - אזי נעשה מן {{גמט דגש|ארץ כנען}} - {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}. בתוספות אותיות {{גמט דגש|י&quot;ה}} הזה הוא מתפשט עד {{גמט דגש|הוד}} שבגימטריא {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבוא בם '''אודה יה'''}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ולכן דוד המלך שהיה בסוד {{צ|איהו בהוד}} חיבר {{גמט|ק&quot;ן}} הודאות - {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|י&quot;ה}}. 

ואם תרצה לעמוד על הדברים אלו - עיין ריש ספר [[טוב הארץ]] מה שמביא בשם הרמ&quot;ז ז&quot;ל (דף ח' ע&quot;ב ד&quot;ז), והוא מוסיף שם בסוד הכתוב {{ממ|תהלים|פא|ג}} {{צ|שאו זמרה ותנו תוף וגו'}}. וזה לשונו: {{צ|ותנו '''תוף'''}} שתכניע ה{{גמט דגש|לילית}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ואז '''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל וכו' - ראשי תיבות הוא '''כנען''', להורות ש'''נכנע''' ארץ '''כנען''' וכו', עיין שם באורך.

ודע והבן כי סוד {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} האמור כשהוא בקליפה בסוד {{גמט דגש|ארץ כנען}} שסודו ס&quot;ם ולילית הם עצמם סוד שור וחמור; שור - ס&quot;ם, וחמור - לילית כמ&quot;ש הרב זלה&quot;ה בטעמי מצות כי תצא בפסוק {{ממ|דברים|כב|י}} {{צ|לא תחרז בשור ובחמור יחדיו}}, עיין שם. וידוע כי מחיבור {{גמט דגש|שור}} ו{{גמט דגש|חמור}} יוצא סוד {{גמט דגש|כלב}} הרע, {{גמט דגש|בעל צפון}} שבגימטריא {{גמט דגש|חשך}} בסוד {{צ|קץ שם '''לחשך'''}}, וכמו שכתב הרמ&quot;ז זלה&quot;ה בפירוש הזוהר ריש פרשת מקץ על זה. וכל בחינת הכלבים נקראים 'עזי נפש' כמ&quot;ש {{ממ|ישעיהו|נו|יא}} {{צ|והכלבים עזי נפש}}. וטעם הדבר מבואר בדברי רבינו זלה&quot;ה בטעמי מצות פרשת ואתחנן בענין פרק שירה במציאת שיר הכלבים שהם נמשכים מצד הנפש העזה שבקליפת עשייה. עיין שם היטב.

וזה לדעתי גם כן רמז בסוד '''כנען''', נוטריקון - '''כ'''לבים '''נ'''ובחים '''ע'''זי '''נ'''פש. והנה הם נקראים בכל ספרי הקדמונים בשם {{צ|אנשי {{גמט דגש|דמים}}}}. וסוד הדבר רמזתי לך למעלה במאמר השלישי ב'''דרך פרט''' סימן י&quot;ב, כי הם נאחזים מסוד הרע של שני מיני '''דמים''' - {{גמט דגש|דם}} טהור ו{{גמט דגש|דם}} טמא, {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|ד&quot;ם}} - גימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ח}}, סוד {{גמט דגש|ידים ידי}} עשו כמו שמאריך בסוף ויקהל משה, עיין שם.

וכבר הארכתי [[מדרש לפירושים/חלק ב/טז|במדרש לפירושים (דרוש הט&quot;ז מן חלק ב')]] ובשאר מקומות. ולכן אקצר כאן.  אך אודיעך דבר חדש אשר ממנו תבין גם למעלה במאמר ג' למה נקרא שר הכלבים {{גמט דגש|פח}} על פי מ&quot;ש הרב זלה&quot;ה בכוונת {{ממ|תהלים|לג|כ}} {{צ|'''נ'''פשי '''ח'''כתה '''ל'''יהוה}} - ראשי תיבות {{גמט דגש|נחל}}, סוד {{גמט דגש|ב&quot;ן}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} אותיות דמילוי המילוי גימטריא {{גמט דגש|נחל}}, סוד מיין נוקבין. ושם זה הוא נפש דעשיה, עיין שם. ואחר שתעיין בטעמי מצות ואתחנן הנ&quot;ל שורש סוד הכלבים ואחיזתם - תבין מאוד שלכן השר שלהם נקרא {{גמט דגש|פח}} נגד בחינה זו. והוא נפלא לדעתי.


ועתה אודיעך סוד מספר {{גמט דגש|תתקמ&quot;ד}} היונקים מן הכלב הרע על פי האמור בעץ חיים בדרוש אטב&quot;ח (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער לה/פרק ד|שער ל&quot;ה הירח, פרק ד']]&lt;/small&gt;) שסוד אות '''{{גדול|ץ}}''' פשוטה האחרונה מהג' היא בהוד, ומשם נאחזים החיצונים, והיא בגימטריא {{קיצור|ט' מאות|900}}, עיין שם היטב. והבאתי דבריו [[מדרש לפירושים/חלק א/י|במדרש לפירושים (דרוש י' מחלק א')]], עיין שם בסוף הדרוש, ותבין גם כן סוד {{גמט דגש|כנען}} הנ&quot;ל שבגימטריא {{גמט דגש|קץ}} כל בשר. והנה הם בחינת {{גמט דגש|ד&quot;ם}} כדבר האמור ונאחזים מן אות '''ץ''' פשוטה שבגימטריא ט' מאות{{הערה|דהיינו {{גמט דגש|תת&quot;ק}} - ויקיעורך}} -- הרי {{גמט דגש|תתקמ&quot;ד}}.  
וזהו סוד {{גמט דגש|רשת דם}} שהזכיר בעל המאמר; כי {{גמט דגש|רשת}} סודו אות '''ץ'''. והמשכיל יבין. 

ואמנם עם הכלב בעל צפון עצמו הם כולם {{גמט דגש|תתקמ&quot;ה}} - בגימטריא {{גמט דגש|לא תחרוש}} ממש. הגם כי {{צ|{{גמט דגש|תחרש}}}} כתיב חסר בתורה -- כבר ידוע לבעלי גימטריאות כי יש אם למקרא וכמאחז&quot;ל {{ממ|סוכה|ו|ב}}. וכמו כן תראה כי {{צ|{{גמט דגש|בעל צפן}}}} חסר כתיב בתורה ואף על פי כן נחשב במקובלים למספר {{גמט דגש|חשך}} כנז&quot;ל וכנודע. ואמנם לפי מה שכתוב בתורה חסר ו' הוא בגימטריא ממש {{גמט דגש|כלב רע}}. 

כן מצאתי בדברי הרב זלה&quot;ה ומובא במאורי אור וזה לשונו: {{צ|{{גמט דגש|בעל צפן}} גימטריא {{גמט דגש|כלב רע}}, כי היה חקוק עליו צורת כלב. וזהו סוד {{ממ|שמות|יא|ז}} ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב}}, עד כאן. ואמנם אתה תראה כפי מה שאחז בעל המאמר בלשונו לשון הזהב {{צ|{{גמט דגש|הכלב הרע בעל צפן}}}}{{הערה|כאשר מתחשבים ב'''ן'''' פשוטה שווה 700 - ויקיעורך}} - עולים בגימטריא ממש {{קיצור|י&quot;ג מאות וארבע|1,304}} כלבים. והם {{צ|תחתיו}} ורמוזים בשמו כאמור. ודו&quot;ק.

והנה הביטול של הכלבים הוא על ידי שם אחד שבגימטריא {{גמט דגש|תתר&quot;ו}} - מצאתיו בדברי רבינו זלה&quot;ה בליקוטי תהלים בכתוב {{ממ|תהלים|יט|ח}} {{צ|{{גמט דגש|תורת}} ה' תמימה}} וזה לשונו:
: {{צ|ודע כי תורת ה' שהוא בחסד, ושם '''הוי&quot;ה''' זו גימטריא {{גמט דגש|תורת}} שהוא סוד {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}. וזהו סוד שיר הנזכר בשלמה המלך {{ממ|מ&quot;א|ה|יב}} ויהי שירו '''חמשה ואלף''', עם כללות -- הרי '''ו' ואלף'''. והנה שם ע&quot;ב דידוי&quot;ן כאשר תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} - {{גמט דגש|ש'}}, {{מכפלת גימטריא|ה&quot;י|פעמים|וי&quot;ו}} - {{גמט דגש|ש&quot;ל}}, {{מכפלת גימטריא|וי&quot;ו|פעמים|ה&quot;י}} - {{גמט דגש|ש&quot;ל}}. הרי {{גמט דגש|תתק&quot;ס}}. ו{{גמט דגש|מ&quot;ו}} דע&quot;ב{{הערה|דהיינו אותיות המילוי של שם ע&quot;ב, 72 - 26 - ויקיעורך}} -- הרי {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}}}. עכ&quot;ל הרב זלה&quot;ה.

ובכח השם הזה הכלב {{גמט דגש|רותת}} ו'''דמו''' נשפך, כמו שמביא מהר&quot;ש הי&quot;ד בש' הקדוש בעל מאירת עינים.


והנה התנא ר' מאיר מוכיח שמבטל את הכלב והוא כי כתיב {{ממ|משלי|טז|ז}} {{צ|ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו}}, ואמרו חז&quot;ל (&lt;small&gt;[[ירושלמי תרומות ח|ירושלמי תרומות פ&quot;ח דף מ&quot;ו ע&quot;א]]&lt;/small&gt;) {{הפניה-ירושלמי|תרומות|ח|ג|ארוך=כן}} {{צ|ר' מאיר אומר זה הכלב. ריב&quot;ל אומר זה הנחש}}. ומדאמר {{צ|זה הכלב}} מוכח שידע לבטל הכלב. ודע סודו כי סופי תיבות של {{צ|ברצו'''ת''' יהו&quot;'''ה''' דרכ'''י''' אי'''ש'''}} - הוא {{גמט דגש|תשי&quot;ו}} שהוא סגולה לנגד הכלבים כמו שבארתי הסוד באר היטב [[מדרש לפירושים/חלק ב/טז|בדרוש הט&quot;ז מחלק ב' '''בספר מדרש לפירושים''']], עיין שם ותראה נפלאות. וכמה עניינים השייכים לכאן.

וזהו סוד מאחז&quot;ל (&lt;small&gt;[[עבודה זרה יח ב|ע&quot;א פרק קמא דף י&quot;ח ריש ע&quot;ב]]&lt;/small&gt;) {{צ|הוו הנהו כלבי וכו' אמר אלהא דמאיר ענני, שבקום}}, עיין שם. וגם מהר&quot;ש הי&quot;ד מביא מאמר זה בגירסא אחרת, עיין שם. ואמנם באיזה כח ביטל את הכלב - על כרחינו לומר בכח השם האמור שבגימטריא {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}. וזה שאמרו חז&quot;ל (ב&quot;ר סוף פרשה ך') {{צ|'''בתורתו''' של ר' מאיר מצאו כתוב כתנות '''אור'''}} - '''בתורתו''' דייקא, סוד {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}, סוד {{גמט דגש|תורת}} ה' האמור. 

ודע סוד הדבר כי עצום הוא. ואם כי אינו שייך כל כך לכאן אני מוכרח להעמידך על קרן האורה. הנה נאמר {{ממ|בראשית|ג|כא}} {{צ|כתנות '''עור'''}}, ואיך היה כתוב אצל ר' מאיר '''אור'''? לך נא ראה בספר '''[[יושר לבב]]''' (בית ב' חדר ב' פרק ה' בסופו), וזה לשונו: {{צ|וכן יהיה מה שמצאו כתוב בתורתו של ר' מאיר וכו' דקאי בתורתו שבמרום וכו'. וכמו כן במעשה התחתונים מתהפכים העניינים ממטה למעלה, מחשך לאור}}, עכ&quot;ל. 

ופירוש הדברים, דאם נשתנה איזה ענין למעלה מחמת מעשה בני אדם, מטוב לרע - יכול הצדיק אחר כך במעשיו הטובים לחזור הענין לקדמותו בתורה העליונה. ולכן מאחר שכתנות '''אור''' נשתנה על ידי חטא אדם הראשון, ור' מאיר תיקון חלקו בשורש נשמתו, ודו&quot;ק. ועיין בשל&quot;ה דף כ&quot;א ע&quot;א שמאריך מאוד בזה. ותורף דבריו כי עור הוא לשון '''עִוֶר''', חושך ולא אור, עיין שם היטב. ומה ששייך לומר כן דווקא אצל ר' מאיר הוא מובן על פי מאחז&quot;ל {{ממ|עירובין|יג|ב}} {{צ|לא רבי מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו ר' מאיר שמאיר '''עיני''' חכמים בהלכה}}, עכ&quot;ל. ולכן הוא האיר אות '''עין''' מן '''עור''' ונעשה '''אור'''. ולכן אמר רב (שם בעירובין) {{צ|האי דמחדדנא מחבראי וכו'}}.  

וזהו סוד מאחז&quot;ל (מגילה פ&quot;ב דף י&quot;ח, עיין שם) {{צ|שאני ר' מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדיך}}, עכ&quot;ל. והוא פלאי - הלא אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב, ולמה ישונה רבי מאיר? אך שתיקן בחינת '''עִוֶר''' ועיניו היו מאירות. וז&quot;ש (שם להלן) {{צ|מאי ועפעפיך וכו' אלו דברי תורה דכתיב בהו {{ממ|משלי|כג|ה}} התעיף{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב &quot;התעטף&quot; וכן לקמן, ומכיון שהדבר מנוגד לפסוק אצלנו אני לכן הגהתי - ויקיעורך}} עיניך בו ואיננו, ואפילו הכי מיושרין הן אצל רבי מאיר}}, עכ&quot;ל. כי ענין התעיף עיניך וגו' זה גרם חטא אדם הראשון בסוד '''עור''' בעין, אבל ר' מאיר תיקן זה במה ששייך לשורש נשמתו.

והנה כתנות '''עור''' הוא מסוד הנחש כידוע, וכבר הודעתיך [[מדרש לפירושים/חלק ב/טז|בדרוש הט&quot;ז מחלק ב' '''במדרש לפירושים''']] שהכל הוא יוצא מן שורש הנחש הנחשים, עיין שם היטב. לכן מזה מבואר ממילא אחר שתיקן כתנות עור ועשה אותו '''אור''' -- ממילא נתבטלו הכלבים. ודו&quot;ק.

===דרך פרט===
;ועתה אפרש דרך פרט
{{ד&quot;מ|א -}} {{דה מפרש|טבת הוא סוד הטובה}} פי' חודש טבת הוא בסוד נצח שהוא טוב כמבואר במאמרים שעברו, אך מפני שסודו באור חוזר שהוא תמיד מבחינת נוקבא כנודע אמר {{צ|טובה}} ולא &quot;טוב&quot;.

{{ד&quot;מ|ב -}} {{דה מפרש|והמת בו נדבק בשכינה הנקרא אתי}} פי' שהשכינה נקראת {{גמט דגש|אתי}} שבגימטריא {{גמט דגש|טבת}}, והוא אור חוזר - סוד הנוקבא. לכן נדבק בשכינה.

{{ד&quot;מ|ג -}} {{דה מפרש|כמו שמוכח בפסוק גדלו לה' אתי}} פ' כי {{צ|ליהוה}} תפארת, {{צ|אתי}} מלכות - סוד דוד. וכן פירש מהר&quot;ש הי&quot;ד. וכבר הודעתיך למעלה שהצירוף השייך לחודש טבת הוא יוצא מזה הכתוב - לפיכך מביאו לראיה לדבריו.

{{ד&quot;מ|ד -}} {{דה מפרש|ומיתת האזרחי מוכיח}} פי', מיתת אברהם שנקרא {{צ|איתן האזרחי}} שמת בטבת כנודע מס' המקובלים.

{{ד&quot;מ|ה -}} {{דה מפרש|והוא הבשורה טובה}} פי' שנאמר {{ממ|בראשית|טו|טו}} {{צ|תקבר בשיבה '''טובה'''}} - היינו טבת, סוד הטובה.

{{ד&quot;מ|ו -}} {{דה מפרש|כמו שנרמז בו}} פי' {{צ|'''ת'''קבר '''ב'''שיבה '''ט'''ובה}} - ראשי תיבות למפרע '''טבת'''. כל זה כתב מהר&quot;ש הי&quot;ד. ואני בעניי אשתומם על המראה שהרי מפורש (&lt;small&gt;[[ראש השנה יא א|בראש השנה פ&quot;ק דף י&quot;א ע&quot;א]]&lt;/small&gt;) {{צ|בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות}} לדעת ר&quot;י, עיין שם. ולא מצאתי שום תשובה רק על פי מ&quot;ש בסוף מאמר העבר לפנינו שבחודש ניסן כלולים כל החדשים, עיין שם היטב, ונמצא שיש בניסן ימים השייכים לחודש זה וימי' לזה. והבן. ואם כן באמת מתו בניסן, אך באותן הימים השייכים לחודש טבת. ודו&quot;ק.

{{ד&quot;מ|ז -}} {{דה מפרש|והוא המבטל קליפה שכנגדו}} פי' סוד טבת - נוקבא דקדושה, מבטלת המתנגד לה - הקליפה {{גמט דגש|לילית}}, סוד {{גמט דגש|ארץ כנען}} בחושבן.

{{ד&quot;מ|ח -}} {{דה מפרש|מסוד הדין באה ונמתקנה בחסד}} פי' שהיא באה מכח הדין - ה' גבורות{{הערה|כאן הגהתי על פי סברת דעתי, ובדפוס כתוב '''הג'''' - ויקיעורך}}, {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|אלהים}} שבגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ל}} הרמוז בשמה כמו שכתבתי [[מדרש לפירושים|במדרש לפירושים]] כמה פעמים. ועל ידי חסד נמתקנה.

{{ד&quot;מ|ט -}} {{דה מפרש|וכאשר באה לענפו אז נכנע מפני הקדושה}} פי' כאשר באה להוד - ענף הגבורה, אז נעשה מן '''כנען''' - '''נכנע''', בכח שם '''י&quot;ה''' שמתפשט ב{{גמט דגש|הוד}} שבגימטריא {{גמט דגש|י&quot;ה}}. כי אימא עילאה עד הוד אתפשטת ונעשה {{גמט דגש|ארץ ה'כנענ'י}} בסוד הקדושה.

{{ד&quot;מ|י -}} {{דה מפרש|בסוד האש המרמז בו}} פי' בסוד {{צ|רשפי '''אש''' שלהבת '''י&quot;ה'''}}, וכמש&quot;ל באורך. ויש לפרש עוד {{צ|לענפו}} על נצח - ענף החסד. והמשכיל יבין מעצמו.

{{ד&quot;מ|יא -}} {{דה מפרש|בקליפה נדבקים בו עזי נפש}} פי' בבחינת {{גמט דגש|כנען}} נדבקים כלבים עזי נפש.

{{ד&quot;מ|יב -}} {{דה מפרש|תשעה מאות וארבעים וארבעה}} פי' כל כך מספר הכלבים.

{{ד&quot;מ|יג -}} {{דה מפרש|והמה יונקים מהכלב הרע בעל צפון}} פי' שממנו יונקים. נמצא שעמו הם {{גמט דגש|תתקמ&quot;ה}} כמספר {{גמט דגש|לא תחרוש}} '''בשור ובחמור''', שמהם יוצאים הכלבים כנודע.

{{ד&quot;מ|יד -}} {{דה מפרש|אשר תחתיו שלשה עשר מאות וארבע כלבים בשמו}} פי' כי {{גמט דגש|הכלב הרע בעל צפן}}{{הערה|כנ&quot;ל כאשר ן' פשוטה נחשב 700 - ויקיעורך}} (&lt;small&gt;חסר ו' כמו שכתוב בתורה&lt;/small&gt;) בגימטריא ממש {{גמט דגש|תתתק&quot;ד}}. וזהו שאמר {{צ|בשמו}}. ודו&quot;ק.

{{ד&quot;מ|טו -}} {{דה מפרש|והתנא ר' מאיר מוכיח שמבטלו}} פי' מדאמר {{צ|גם אויביו ישלים אתו - זה הכלב}}. 

{{ד&quot;מ|טז -}} {{דה מפרש|בסוד שם של ארבע}} פי' בכח שם של ארבע במספר ההכאה.

{{ד&quot;מ|יז -}} {{דה מפרש|וענין הרמז אלף וששה}} פי' שרמוז בחשבון אלף וששה כלשון הרב זלה&quot;ה, ובכח הזה מבטל ר' מאיר את הכלבים בסוד {{צ|'''ב{{גמט|תורת}}ו''' של ר' מאיר}} - כתנור '''אור''' וכו'. 

{{ד&quot;מ|יח -}} {{דה מפרש|והוא ר&quot;ותת בדמו}} פי' על ידי השם הזה שבגימטריא {{גמט דגש|תתר&quot;ו}}.

{{ד&quot;מ|יט -}} {{דה מפרש|וקבלה אשכנזית קבלתי בלחישה מסוד {{גמט|ר&quot;שת ד&quot;ם}}}} פי' הוא מספר הכלבים הנ&quot;ל הנאחזים מן אות '''ץ''' פשוטה - גימטריא {{גמט דגש|רשת}}, והוא סוד {{גמט דגש|כנען}} שבגימטריא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} שם ל{{גמט דגש|חשך}}}}. ור' מאיר הפך החשך לאור, אך הוא לא תיקן רק מה ששיך לשורש נשמתו, אבל לעתיד על ידי תרין משיחין יבוטלו שור וחמור ועל ידי אליהו יבוטל הכלב הרע - ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם. יהי רצון שיהיה במהרה בימינו אמן.

&lt;קטע סוף=אליעזר/&gt;

==הערות==</text>
      <sha1>sm2pif1irprfogdx03v1x1f9gwpuhgc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403229</id>
    <revision>
      <id>3084028</id>
      <parentid>1278882</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:23:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084028</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25940" sha1="6ezum4jc8nwj13d7a8jabwnt0yfjlwb" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כט|ל|לא|}}
== ל' ==
'''&lt;big&gt;זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' וגו' (איכה ד, יב). '''&lt;big&gt;אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דָּוִד אָסָא יהוֹשָׁפָט חִזְקִיָּה. דָּוִד אָמַר: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּׂיגֵם&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, לח). '''&lt;big&gt;אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם&lt;/big&gt;''' (ש&quot;א ל, יז). '''&lt;big&gt;מַהוּ לְמָחֳרָתָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם א', הָיָה הקב&quot;ה מֵאִיר לוֹ בְּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים, כְּמָה דִּתְנֵינַן תַּמָּן עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָועוֹת וְעַל הַבְּרָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, כט). '''&lt;big&gt;עָמַד אָסָא וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְדְּפֵם אָסָא&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב יד, יב). '''&lt;big&gt;לִפְנֵי אָסָא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ. עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב כ, כב). '''&lt;big&gt;עָמַד חִזְקִיָּה וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי, וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּלַיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&lt;/big&gt;''' (מ&quot;ב יט, לה). &lt;big&gt;'''כַּמָּה נִשְׁתַּיֵּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''יר מֵהֶם, רַב אָמַר עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנַעַר יִכְתְּבֵם'''&lt;/big&gt; (ישעיה י, יט). '''&lt;big&gt;שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת כּוֹתֵב יוּ&quot;ד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁשָּׁה, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת שׂוֹרֵט שְׂרִיטָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). '''&lt;big&gt;רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ תִּשְׁעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). ['''&lt;big&gt;רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילָאי אָמַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו)]. 

אפשר דהוקשה לו אומרו: '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו', בכלל '''יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' יש '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' גם כן, ולפיכך הביא ענין ד' מלכים כדי להביא ענין נבוכדנצר הרשע, ובזה יתורץ וכמו שנפרש. והנה טעם לאלו המלכים מה ששאל זה לא שאל זה, ביארתיו במקום אחר (שה&quot;ש א, יב), כי כל א' חשש למיעוט הזכות אשר היו הדורות מתמעטים, ומלבד מה שפי' כנז', אפשר עוד לומר קרוב לדרך זה, כי בימי דוד המלך ע&quot;ה לא היה ע&quot;ז בישראל בימיו, ולפיכך היה בוטח על זכותו וזכות כל ישראל להכרית הקליפות, וכבר אמרו ז&quot;ל (ילקוט פ' לך לך, רמז ע&quot;ו) על '''וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים, זֶה דָּוִד'''. שהיתה כונתו להכרית האומות, ולפיכך אמר: '''אֶרְדְּפָה אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם''' (ש&quot;ב כב, לח - תהלים יח, לח). וידוע ג&quot;כ כי בימי דוד ושלמה הוסרו והומתקו כל הקליפות, וכמ&quot;ש למעלה (פ' כה) דברי זוהר חדש של שיר השירים (דף ה' ט&quot;ב), ['''וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה'''] '''וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן''' ['''כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ'''] וכו' (מ&quot;א ו, ז). '''דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא''' וכו'. אבל בימי אסא כבר היו ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן, ובזה התחילה לה הקליפה להיות לה אחיזה בארץ ישראל, ובמקום שהיתה הקליפה אחוזה, הנה הקדושה מסתלקת באופן שלא היתה הקדושה מתפשטת בכל ארץ ישראל, ולפיכך התחיל לומר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. והנה בימי אסא כנז' אעפ&quot;י שהיתה ע&quot;ז בימיו, מ&quot;מ לא היו רק ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן ולא נתפשטה בכל ארץ ישראל, אך בימי יהושפט אז היה אחאב אשר עליו נאמר: '''וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם''' (מ&quot;א טז, לא). והאשרה עמדה בשומרון והבעל ג&quot;כ, ואין לך כל תלם ותלם בא&quot;י שלא העמיד בתוכו ע&quot;ז, אז נתפשטה הקליפה בכל ארץ ישראל ונסתלקה הקדושה וישבה לה בירושלים, ולפיכך נתיירא יותר מזה ואמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. כי על ידי השירה, '''וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת''' (ישעיה יח, ה). וכמאמר דהע&quot;ה: '''זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי''' (תהלים קיט, נד). '''אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים''' וכו' (דה&quot;ב כ, כב). כי על ידי השירה נתגרו הקליפות זה בזה ועי&quot;ז עלתה שירתם ורנתם לפני הקב&quot;ה, והוא על דרך מ&quot;ש במקום אחר פ' '''אֲנִי שָׁלוֹם''' וכו' (תהלים קכ, ז). פי' אמרה כנסת ישראל אני שלום ואיני מתקוטטת עם שום אדם. אי נמי אני עוסקת בתורה הנק' שלום, וכי אדבר בדברי תורה אז המה למלחמה, פי' אותם אהלי קדר וכן בני עשו שהם שונאי שלו' הנז' למעלה הם למלחמה זה עם זה. ונחזור לענין, ובימי חזקיהו נתחזקה הקליפה יותר בעוה&quot;ר, ונכנסה גם בירושלים על ידי אחז אשר הושיב אותה בעליה (סנהדרין קג, ב), ולפיכך נתיירא, אעפ&quot;י שכל מיני ע&quot;ז ביער אותם חזקיהו מ&quot;מ נתיירא שמא לא הוסרה הקליפה לגמרי, וכל שכן בראותו כי הלך סנחריב על ערי יהודה הבצורות ויתפשם אעפ&quot;י שהוסר מהם הע&quot;ז, ולפיכך אמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה''', פן יתגרו הקליפות ויבא לתקן ולא יעלה בידו, ולפיכך אמר שה' יעשה בחסדו הגדול לא זולת, כאשר כן עשה, '''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' וכו' ['''וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר'''] (מ&quot;ב יט, לה). 

['''&lt;big&gt;בֵּין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי, מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, בְּכָל יוֹם מַקִּיף אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;וְ&lt;/big&gt;''']'''&lt;big&gt;כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].

וכבר אז&quot;ל (סנהדרין צד, ב) '''וְחוּבַּל עוֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן''' (ישעיה י, כז). '''חוּבַּל עוּלוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ''' ['''שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת''']. ועל דבר זה לא חשב סנחריב וגם לא שאר האומות, רק אמר: '''הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת''' לְהַחֲרִיבָהּ (ישעיה לו, י). ומלבד מה שאז&quot;ל: כי חשב סנחריב כי להיות כי גם בירושלים היתה הע&quot;ז בימי אחז, אעפ&quot;י שהסירה חזקיהו מ&quot;מ היה מתלוצץ על זה, וכמ&quot;ש '''הֲלֹא הוּא חִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמוֹתָיו''' וכו' (דה&quot;ב לב, יב). ולפיכך מלאו לבו לבא על ירושלים. וכשראה שבא מלאך ה' ויך במחנה אשור וכו', אז חשב כי להיות ירושלים הנה היא העיר אשר בחר ה', אין נגע הע&quot;ז פוסל ולא מטמא אותה, ואפילו אם יעברו ישראל ח&quot;ו עבירות גדולות מ&quot;מ לא יניח ה' עיר מושבו תחת רשות שום אומה ולשון, ולפיכך '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו' (איכה ד, יב). ואומר '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' ואח&quot;כ '''כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''', כי המלכים בפרט לא היו מאמינים זה, וכל שכן נבוכדנצר שחיק טמיא לא היה מאמין דבר זה להיותו א' מאותם שנותרו עם סנחריב, וכמשז&quot;ל במדרש: '''הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם'''. ולפיכך אעפ&quot;י שחטאו לא ערב אל לבו ללכת הוא בעצמו, '''אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''', וכמשז&quot;ל (לעיל פ' כג): '''אָמַר רַבִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת בְּפָּלְטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאוֹמֶרֶת עַבְדָּא בִישָׁא סַק אַחֲרִיב בֵּיתָא דְּמָרָךְ, דִּבְנֵיהּ לָא שָׁמְעִין לֵיהּ''' וכו' עכ&quot;ל. מ&quot;מ לא היה מאמין רק עדיין היה חושש כי עונותיו ילכדונו ללכת שם וליפול הוא ועמו כמו שאירע לסנחריב, ואולי יותר מזה וכל שכן בהיותו חושב כי ישראל קרובים אל התשובה, ולכן אמר: '''לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי'''. ולכן '''מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח לְנְבוּזַרְאֲדָן''' וכו', עד '''וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה''' וכו', '''בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר, נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם'''. לא ידעתי מנין לו, ואם קבלה נקבל. גם לא מצאתי בשום מקום כמה היתה גובהה של חומת ירושלים, ואפשר לומר דנפקא ליה ממלת &quot;'''בָדָד'''&quot;, כי הנה הטפח הוא ד' אצבעות, וב' דלתין של בדד רמז לב' טפחים, ד' אצבעות לכל טפח, והב' הוא חצי טפח, הרי ב' טפחים ומחצה, ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה '''אֵיכָה יָשְׁבָה''', דמיון היושב שמקפל גופו על כרעיו וכיוצא, '''בָדָד''' כמ&quot;ש, '''הָעִיר רַבָּתִי עָם''' וכו', עד כי '''וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב''' חוֹמָתָהּ (ע&quot;ד ישעיה ג, כו). בעוה&quot;ר. אי נמי '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', הנה כל עיר שיש לה חומה ודלתותיה נעולות בלילה נחשבת לרשות היחיד ומערבין בה ומשתתפין בה. אמנם עיר פרוצה אין חומה כל בית ובית נחשב לרשות בפני עצמו ואין מערבין בה וזהו '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''' כל בית בפני עצמו, וזה לסיבת בליעת החומה כנז'. ועל דרך האמת אפשר לומר הנה הכתוב אומר '''צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ''' (ירמיה כו, יח). ומתחלה היתה ירושלים נקראת בית לסיבת חומתה העושה אותה רשות היחיד, שאין מקום לקליפות ליכנס, ומפני העונות עתה הכתוב אומר שתהיה בבחי' שדה, והוא על דרך מה שאמרו בענין קבלת שבת בענין הג' תחתונות, שבעוד הקדושה בתוכם נקראת בית, ובהסתלק הקדושה נקראת שדה ולא מדבר ח&quot;ו. עוד כתוב שם כי תחלה היה שיעור תחומין מן התורה שלש פרסאות, שהוא סוד הרחק הקליפה מן הקדושה ביום השבת ג' ספירות נה&quot;י שבעשיה, אמנם אחר שחטאו ישראל גרמו שתשלוט הקליפה בימות החול כשיעור נו&quot;ה וחצי יסוד דעשיה, כי תחלה היו דבוקים בסוף העשיה, אך עתה נכנסו ב' ספירות וחצי יותר לפנים, כי נו&quot;ה לבר מגופא יכולים לשלוט בהם, וכן היסוד היינו באותו הנקב השמאלי המוציא מי רגלים מזון לחצונים וכו' עכ&quot;ל בס' הכוונות לענייננו. וכבר אמרו למעלה במדרש (פ' כה): '''אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשְׂתָה שְּׁכִינָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַר הַזֵּיתִים, סְבוּרָה שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ''' וכו', עד '''וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אָמְרָה: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי''' וכו' (הושע ה, טו). והנה בעוד שהיתה שכינה יושבת על הר הזתים היתה אורה נוטה על ירושלים, ובעוד שאור שכינתו היתה שם היתה נקראת בית ואין כח בקליפות לשלוט בה, ולפיכך בזה הזמן היה מקיף את ירושלים בסוד: '''סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן''' (תהלים יב, ט). '''וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ''', אמנם אח&quot;כ כשנסתלקה הקדושה ואור שכינתו ית' ממנה, אז נשארה בבחי' שדה ושלטו בב' ספירות וחצי דעשיה, ולפיכך '''נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהָיָה מְמַדֵּד בַּחוֹמָה''', '''וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה''', כנגד ב' ספירות וחצי שנכנסו הקליפות כנגדם כמ&quot;ש בעוה&quot;ר, ונרמז זה במלת '''בָדָ&quot;ד''' כמו שאמרנו העולה עש&quot;ר, שכן בעונותיהם של ישראל גברו עשר קליפין ושלטו בב' ספירות וחצי כמ&quot;ש, ובמקום שהיו יכולים ללכת שלש פרסאות שהם י&quot;ב מיל, עתה חסרו מהם י' מילין ונשארו ב' מילין, וזה ג&quot;כ ע&quot;י עירוב דוקא כמבואר במקומו. ונחזור לענין, כי לפיכך היתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה '''עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם''', ושלטו בתוך מקום הקדושה בעוה&quot;ר, '''עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ''' וכו' כמ&quot;ש במקומו ע&quot;ש כל הפי', וא' מהם הוא כי &quot;'''מַלְכֵי אֶרֶץ'''&quot; הם מלכי א&quot;ה מצד הקליפה, '''אֶרֶץ עֵיפָתָה''' (איוב י, כב). '''וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' שהפי' שהם הנשמות. וכאן אפשר לפרש אותם האחוזים בנו&quot;ה הנקראי' יושבי תבל כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' תפלה למשה בפי' על כן נקוה לך וכו' של ר&quot;ה. '''כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב''', פי' צר למעלה ואויב למטה, '''בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָיִם''' עליונה ותחתונה כמ&quot;ש שם. אי נמי פנימית וחיצונה, ששלטו ג&quot;כ על הנשמות שבתוכה ועשקו גבר וביתו בעוה&quot;ר, ולפיכך מסיים במדרש: '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ''', כמ&quot;ש בפתיחות אחרות על זה, כיון שחטאו ושלטו האומות והקליפות ועשקו הנשמות, לפיכך גלו כדי ללקט הניצוצות, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָהוּ מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה''', כמ&quot;ש ג&quot;כ למעלה שנשארו כל בחי' ובחי' לעצמה, והנה כנגד כל זה ג&quot;כ יבא שיר השירים כמו שנפרש, וכמ&quot;ש פעמים רבות מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב): שיר חד, השירים תרי, הא תלתא. ועם מ&quot;ש ג&quot;כ כי ע&quot;י השיר מעלים כל דבר רוחני למעלה, וגם מוציאים אותו מתוך הקליפות, באופן כי אעפ&quot;י ששלטו הקליפות בנו&quot;ה וחצי יסוד כמ&quot;ש, הנה ע&quot;י שיר חד ביסוד, השירים תרין בנו&quot;ה, יעלו מתוך הקליפות, והמלכות הנקראת שיר עמהם, וזהו אפשר שרמזו ז&quot;ל שאמרו: עתידה ירושלים שתעלה עד ג' פרסאות. וז&quot;ל בבבא בתרא פ' הספינה (דף עה, ב): '''וְאָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁתִּגְבַּהּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ''' (זכריה יד, י). '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ. וּמִמַּאי דְּהַאי תַּחְתֶּיהָ תְּלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא, אָמַר רַבָּה: אֲמַר לִי הָהוּא סָבָא: יְרוּשָׁלַיִם קַמַּיְיתָא תְלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא''' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל דהכי פי' דרך דרש, כי ירושלים קמייתא תלתא פרסאי הויא היינו שיעורה כנגד נה&quot;י שהם ג' פרסאות כמ&quot;ש בס' הכוונות, ולעתיד לבא שתגדל ירושלים שהיא המלכות תגבה ג' פרסאות שהם ג' ספירות חג&quot;ת, ואח&quot;כ עוד למעלה בחב&quot;ד שנאמר וראמה וישבה תחתיה. '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', פי' בתחילה וישבה תחתיה, דמיון היושב שהוא מקופל כמעט חציו על חציו, וז&quot;ש על תחתיה. היינו תחתיה נה&quot;י ועל תחתיה הוא חג&quot;ת, וראמה אח&quot;כ בג' ראשונות חב&quot;ד, ובמה שפי' בסוף המאמר ז&quot;ל: '''וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים''' (יחזקאל מא, ו). '''מַאי ״שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים״, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַב פַּפֵּי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין, אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים מְדוֹרִים לְמַעְלָה, וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים לְמַעְלָה''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש כי כוונתו לומר כי ירושלים שהיא מלכות תתחלק לשלשים כמבואר בדרך ההגדלה, וגם תעלה ותתגדל כל א' וא' מעשר ספירותיה עד שתהיה בגודל ספירות של ז&quot;א, עד שתהיה כל א' מהם כלולה מעשר, וז&quot;ס: '''אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', שאנחנו מחשבים נה&quot;י לא' וחג&quot;ת לא' וחב&quot;ד לא', הנה כל א' מהם הנה היא כלולה מי' והם '''ל' מְדוֹרִים'''. '''וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', היינו שנחשוב כל א' כלולה מעשר, נה&quot;י שלשים וחג&quot;ת שלשים וחב&quot;ד שלשים, הם ג' עליות זו על גב זו שהם '''ג' מְדוֹרִים'''. ולפי זה יהיה פי' הכתוב מן המאוחר אל הקודם, תחלה '''תַחְתֶּיהָ''', שהם נה&quot;י שהוא מקומה הראשון, ואח&quot;כ '''וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', היינו שיסתלקו הפרקים העליונים דנה&quot;י ויעשו חג&quot;ת, וזהו וישבה שעדיין ניכר בהם הישיבה שהם תרין פרקין קדמאין דנו&quot;ה, ואח&quot;כ יכנסו כל נה&quot;י דז&quot;א ונה&quot;י דאי' עמהם ויעשו חב&quot;ד, ובאה מלת '''וְרָאֲמָה''' באל&quot;ף שלא כמנהג, לרמוז שיכנס בה ג&quot;כ הארת הכתר הרמוז באל&quot;ף, ואז יהיה כתרו וכתרה שוים כמ&quot;ש שהיא בבחי' הז', '''וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה''' (ישעיה ל, כו). ויתגלו אור שלש ראשונות, וזהו שיר השירים, קדש קדשים בבי&quot;א:</text>
      <sha1>6ezum4jc8nwj13d7a8jabwnt0yfjlwb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084030</id>
      <parentid>3084028</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:28:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084030</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25942" sha1="gk2kobjra9dpi7oz5xiqwdl9g2sea4w" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כט|ל|לא|}}
== ל' ==
'''&lt;big&gt;זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' וגו' (איכה ד, יב). '''&lt;big&gt;אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דָּוִד אָסָא יהוֹשָׁפָט חִזְקִיָּה. דָּוִד אָמַר: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּׂיגֵם&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, לח). '''&lt;big&gt;אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם&lt;/big&gt;''' (ש&quot;א ל, יז). '''&lt;big&gt;מַהוּ לְמָחֳרָתָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם א', הָיָה הקב&quot;ה מֵאִיר לוֹ בְּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים, כְּמָה דִּתְנֵינַן תַּמָּן עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָועוֹת וְעַל הַבְּרָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, כט). '''&lt;big&gt;עָמַד אָסָא וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְדְּפֵם אָסָא&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב יד, יב). '''&lt;big&gt;לִפְנֵי אָסָא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ. עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב כ, כב). '''&lt;big&gt;עָמַד חִזְקִיָּה וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי, וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּלַיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&lt;/big&gt;''' (מ&quot;ב יט, לה). &lt;big&gt;'''כַּמָּה נִשְׁתַּיֵּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''יר מֵהֶם, רַב אָמַר עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנַעַר יִכְתְּבֵם'''&lt;/big&gt; (ישעיה י, יט). '''&lt;big&gt;שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת כּוֹתֵב יוּ&quot;ד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁשָּׁה, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת שׂוֹרֵט שְׂרִיטָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). '''&lt;big&gt;רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ תִּשְׁעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). ['''&lt;big&gt;רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילָאי אָמַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו)]. 

אפשר דהוקשה לו אומרו: '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו', בכלל '''יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' יש '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' גם כן, ולפיכך הביא ענין ד' מלכים כדי להביא ענין נבוכדנצר הרשע, ובזה יתורץ וכמו שנפרש. והנה טעם לאלו המלכים מה ששאל זה לא שאל זה, ביארתיו במקום אחר (שה&quot;ש א, יב), כי כל א' חשש למיעוט הזכות אשר היו הדורות מתמעטים, ומלבד מה שפי' כנז', אפשר עוד לומר קרוב לדרך זה, כי בימי דוד המלך ע&quot;ה לא היה ע&quot;ז בישראל בימיו, ולפיכך היה בוטח על זכותו וזכות כל ישראל להכרית הקליפות, וכבר אמרו ז&quot;ל (ילקוט פ' לך לך, רמז ע&quot;ו) על '''וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים, זֶה דָּוִד'''. שהיתה כונתו להכרית האומות, ולפיכך אמר: '''אֶרְדְּפָה אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם''' (ש&quot;ב כב, לח - תהלים יח, לח). וידוע ג&quot;כ כי בימי דוד ושלמה הוסרו והומתקו כל הקליפות, וכמ&quot;ש למעלה (פ' כה) דברי זוהר חדש של שיר השירים (דף ה' ט&quot;ב), ['''וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה'''] '''וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן''' ['''כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ'''] וכו' (מ&quot;א ו, ז). '''דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא''' וכו'. אבל בימי אסא כבר היו ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן, ובזה התחילה לה הקליפה להיות לה אחיזה בארץ ישראל, ובמקום שהיתה הקליפה אחוזה, הנה הקדושה מסתלקת באופן שלא היתה הקדושה מתפשטת בכל ארץ ישראל, ולפיכך התחיל לומר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. והנה בימי אסא כנז' אעפ&quot;י שהיתה ע&quot;ז בימיו, מ&quot;מ לא היו רק ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן ולא נתפשטה בכל ארץ ישראל, אך בימי יהושפט אז היה אחאב אשר עליו נאמר: '''וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם''' (מ&quot;א טז, לא). והאשרה עמדה בשומרון והבעל ג&quot;כ, ואין לך כל תלם ותלם בא&quot;י שלא העמיד בתוכו ע&quot;ז, אז נתפשטה הקליפה בכל ארץ ישראל ונסתלקה הקדושה וישבה לה בירושלים, ולפיכך נתיירא יותר מזה ואמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. כי על ידי השירה, '''וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת''' (ישעיה יח, ה). וכמאמר דהע&quot;ה: '''זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי''' (תהלים קיט, נד). '''אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים''' וכו' (דה&quot;ב כ, כב). כי על ידי השירה נתגרו הקליפות זה בזה ועי&quot;ז עלתה שירתם ורנתם לפני הקב&quot;ה, והוא על דרך מ&quot;ש במקום אחר פ' '''אֲנִי שָׁלוֹם''' וכו' (תהלים קכ, ז). פי' אמרה כנסת ישראל אני שלום ואיני מתקוטטת עם שום אדם. אי נמי אני עוסקת בתורה הנק' שלום, וכי אדבר בדברי תורה אז המה למלחמה, פי' אותם אהלי קדר וכן בני עשו שהם שונאי שלו' הנז' למעלה הם למלחמה זה עם זה. ונחזור לענין, ובימי חזקיהו נתחזקה הקליפה יותר בעוה&quot;ר, ונכנסה גם בירושלים על ידי אחז אשר הושיב אותה בעליה (סנהדרין קג, ב), ולפיכך נתיירא, אעפ&quot;י שכל מיני ע&quot;ז ביער אותם חזקיהו מ&quot;מ נתיירא שמא לא הוסרה הקליפה לגמרי, וכל שכן בראותו כי הלך סנחריב על ערי יהודה הבצורות ויתפשם אעפ&quot;י שהוסר מהם הע&quot;ז, ולפיכך אמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה''', פן יתגרו הקליפות ויבא לתקן ולא יעלה בידו, ולפיכך אמר שה' יעשה בחסדו הגדול לא זולת, כאשר כן עשה, '''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' וכו' ['''וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר'''] (מ&quot;ב יט, לה). 

['''&lt;big&gt;בֵּין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי, מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדָּפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, בְּכָל יוֹם מַקִּיף אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;וְ&lt;/big&gt;''']'''&lt;big&gt;כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].

וכבר אז&quot;ל (סנהדרין צד, ב) '''וְחוּבַּל עוֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן''' (ישעיה י, כז). '''חוּבַּל עוּלוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ''' ['''שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת''']. ועל דבר זה לא חשב סנחריב וגם לא שאר האומות, רק אמר: '''הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת''' לְהַחֲרִיבָהּ (ישעיה לו, י). ומלבד מה שאז&quot;ל: כי חשב סנחריב כי להיות כי גם בירושלים היתה הע&quot;ז בימי אחז, אעפ&quot;י שהסירה חזקיהו מ&quot;מ היה מתלוצץ על זה, וכמ&quot;ש '''הֲלֹא הוּא חִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמוֹתָיו''' וכו' (דה&quot;ב לב, יב). ולפיכך מלאו לבו לבא על ירושלים. וכשראה שבא מלאך ה' ויך במחנה אשור וכו', אז חשב כי להיות ירושלים הנה היא העיר אשר בחר ה', אין נגע הע&quot;ז פוסל ולא מטמא אותה, ואפילו אם יעברו ישראל ח&quot;ו עבירות גדולות מ&quot;מ לא יניח ה' עיר מושבו תחת רשות שום אומה ולשון, ולפיכך '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו' (איכה ד, יב). ואומר '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' ואח&quot;כ '''כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''', כי המלכים בפרט לא היו מאמינים זה, וכל שכן נבוכדנצר שחיק טמיא לא היה מאמין דבר זה להיותו א' מאותם שנותרו עם סנחריב, וכמשז&quot;ל במדרש: '''הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם'''. ולפיכך אעפ&quot;י שחטאו לא ערב אל לבו ללכת הוא בעצמו, '''אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''', וכמשז&quot;ל (לעיל פ' כג): '''אָמַר רַבִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת בְּפָּלְטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאוֹמֶרֶת עַבְדָּא בִישָׁא סַק אַחֲרִיב בֵּיתָא דְּמָרָךְ, דִּבְנֵיהּ לָא שָׁמְעִין לֵיהּ''' וכו' עכ&quot;ל. מ&quot;מ לא היה מאמין רק עדיין היה חושש כי עונותיו ילכדונו ללכת שם וליפול הוא ועמו כמו שאירע לסנחריב, ואולי יותר מזה וכל שכן בהיותו חושב כי ישראל קרובים אל התשובה, ולכן אמר: '''לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי'''. ולכן '''מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח לְנְבוּזַרְאֲדָן''' וכו', עד '''וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה''' וכו', '''בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר, נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם'''. לא ידעתי מנין לו, ואם קבלה נקבל. גם לא מצאתי בשום מקום כמה היתה גובהה של חומת ירושלים, ואפשר לומר דנפקא ליה ממלת &quot;'''בָדָד'''&quot;, כי הנה הטפח הוא ד' אצבעות, וב' דלתין של בדד רמז לב' טפחים, ד' אצבעות לכל טפח, והב' הוא חצי טפח, הרי ב' טפחים ומחצה, ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה '''אֵיכָה יָשְׁבָה''', דמיון היושב שמקפל גופו על כרעיו וכיוצא, '''בָדָד''' כמ&quot;ש, '''הָעִיר רַבָּתִי עָם''' וכו', עד כי '''וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב''' חוֹמָתָהּ (ע&quot;ד ישעיה ג, כו). בעוה&quot;ר. אי נמי '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', הנה כל עיר שיש לה חומה ודלתותיה נעולות בלילה נחשבת לרשות היחיד ומערבין בה ומשתתפין בה. אמנם עיר פרוצה אין חומה כל בית ובית נחשב לרשות בפני עצמו ואין מערבין בה וזהו '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''' כל בית בפני עצמו, וזה לסיבת בליעת החומה כנז'. ועל דרך האמת אפשר לומר הנה הכתוב אומר '''צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ''' (ירמיה כו, יח). ומתחלה היתה ירושלים נקראת בית לסיבת חומתה העושה אותה רשות היחיד, שאין מקום לקליפות ליכנס, ומפני העונות עתה הכתוב אומר שתהיה בבחי' שדה, והוא על דרך מה שאמרו בענין קבלת שבת בענין הג' תחתונות, שבעוד הקדושה בתוכם נקראת בית, ובהסתלק הקדושה נקראת שדה ולא מדבר ח&quot;ו. עוד כתוב שם כי תחלה היה שיעור תחומין מן התורה שלש פרסאות, שהוא סוד הרחק הקליפה מן הקדושה ביום השבת ג' ספירות נה&quot;י שבעשיה, אמנם אחר שחטאו ישראל גרמו שתשלוט הקליפה בימות החול כשיעור נו&quot;ה וחצי יסוד דעשיה, כי תחלה היו דבוקים בסוף העשיה, אך עתה נכנסו ב' ספירות וחצי יותר לפנים, כי נו&quot;ה לבר מגופא יכולים לשלוט בהם, וכן היסוד היינו באותו הנקב השמאלי המוציא מי רגלים מזון לחצונים וכו' עכ&quot;ל בס' הכוונות לענייננו. וכבר אמרו למעלה במדרש (פ' כה): '''אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשְׂתָה שְּׁכִינָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַר הַזֵּיתִים, סְבוּרָה שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ''' וכו', עד '''וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אָמְרָה: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי''' וכו' (הושע ה, טו). והנה בעוד שהיתה שכינה יושבת על הר הזתים היתה אורה נוטה על ירושלים, ובעוד שאור שכינתו היתה שם היתה נקראת בית ואין כח בקליפות לשלוט בה, ולפיכך בזה הזמן היה מקיף את ירושלים בסוד: '''סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן''' (תהלים יב, ט). '''וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ''', אמנם אח&quot;כ כשנסתלקה הקדושה ואור שכינתו ית' ממנה, אז נשארה בבחי' שדה ושלטו בב' ספירות וחצי דעשיה, ולפיכך '''נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהָיָה מְמַדֵּד בַּחוֹמָה''', '''וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה''', כנגד ב' ספירות וחצי שנכנסו הקליפות כנגדם כמ&quot;ש בעוה&quot;ר, ונרמז זה במלת '''בָדָ&quot;ד''' כמו שאמרנו העולה עש&quot;ר, שכן בעונותיהם של ישראל גברו עשר קליפין ושלטו בב' ספירות וחצי כמ&quot;ש, ובמקום שהיו יכולים ללכת שלש פרסאות שהם י&quot;ב מיל, עתה חסרו מהם י' מילין ונשארו ב' מילין, וזה ג&quot;כ ע&quot;י עירוב דוקא כמבואר במקומו. ונחזור לענין, כי לפיכך היתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה '''עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם''', ושלטו בתוך מקום הקדושה בעוה&quot;ר, '''עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ''' וכו' כמ&quot;ש במקומו ע&quot;ש כל הפי', וא' מהם הוא כי &quot;'''מַלְכֵי אֶרֶץ'''&quot; הם מלכי א&quot;ה מצד הקליפה, '''אֶרֶץ עֵיפָתָה''' (איוב י, כב). '''וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' שהפי' שהם הנשמות. וכאן אפשר לפרש אותם האחוזים בנו&quot;ה הנקראי' יושבי תבל כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' תפלה למשה בפי' על כן נקוה לך וכו' של ר&quot;ה. '''כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב''', פי' צר למעלה ואויב למטה, '''בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָיִם''' עליונה ותחתונה כמ&quot;ש שם. אי נמי פנימית וחיצונה, ששלטו ג&quot;כ על הנשמות שבתוכה ועשקו גבר וביתו בעוה&quot;ר, ולפיכך מסיים במדרש: '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ''', כמ&quot;ש בפתיחות אחרות על זה, כיון שחטאו ושלטו האומות והקליפות ועשקו הנשמות, לפיכך גלו כדי ללקט הניצוצות, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָהוּ מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה''', כמ&quot;ש ג&quot;כ למעלה שנשארו כל בחי' ובחי' לעצמה, והנה כנגד כל זה ג&quot;כ יבא שיר השירים כמו שנפרש, וכמ&quot;ש פעמים רבות מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב): שיר חד, השירים תרי, הא תלתא. ועם מ&quot;ש ג&quot;כ כי ע&quot;י השיר מעלים כל דבר רוחני למעלה, וגם מוציאים אותו מתוך הקליפות, באופן כי אעפ&quot;י ששלטו הקליפות בנו&quot;ה וחצי יסוד כמ&quot;ש, הנה ע&quot;י שיר חד ביסוד, השירים תרין בנו&quot;ה, יעלו מתוך הקליפות, והמלכות הנקראת שיר עמהם, וזהו אפשר שרמזו ז&quot;ל שאמרו: עתידה ירושלים שתעלה עד ג' פרסאות. וז&quot;ל בבבא בתרא פ' הספינה (דף עה, ב): '''וְאָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁתִּגְבַּהּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ''' (זכריה יד, י). '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ. וּמִמַּאי דְּהַאי תַּחְתֶּיהָ תְּלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא, אָמַר רַבָּה: אֲמַר לִי הָהוּא סָבָא: יְרוּשָׁלַיִם קַמַּיְיתָא תְלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא''' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל דהכי פי' דרך דרש, כי ירושלים קמייתא תלתא פרסאי הויא היינו שיעורה כנגד נה&quot;י שהם ג' פרסאות כמ&quot;ש בס' הכוונות, ולעתיד לבא שתגדל ירושלים שהיא המלכות תגבה ג' פרסאות שהם ג' ספירות חג&quot;ת, ואח&quot;כ עוד למעלה בחב&quot;ד שנאמר וראמה וישבה תחתיה. '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', פי' בתחילה וישבה תחתיה, דמיון היושב שהוא מקופל כמעט חציו על חציו, וז&quot;ש על תחתיה. היינו תחתיה נה&quot;י ועל תחתיה הוא חג&quot;ת, וראמה אח&quot;כ בג' ראשונות חב&quot;ד, ובמה שפי' בסוף המאמר ז&quot;ל: '''וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים''' (יחזקאל מא, ו). '''מַאי ״שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים״, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַב פַּפֵּי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין, אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים מְדוֹרִים לְמַעְלָה, וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים לְמַעְלָה''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש כי כוונתו לומר כי ירושלים שהיא מלכות תתחלק לשלשים כמבואר בדרך ההגדלה, וגם תעלה ותתגדל כל א' וא' מעשר ספירותיה עד שתהיה בגודל ספירות של ז&quot;א, עד שתהיה כל א' מהם כלולה מעשר, וז&quot;ס: '''אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', שאנחנו מחשבים נה&quot;י לא' וחג&quot;ת לא' וחב&quot;ד לא', הנה כל א' מהם הנה היא כלולה מי' והם '''ל' מְדוֹרִים'''. '''וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', היינו שנחשוב כל א' כלולה מעשר, נה&quot;י שלשים וחג&quot;ת שלשים וחב&quot;ד שלשים, הם ג' עליות זו על גב זו שהם '''ג' מְדוֹרִים'''. ולפי זה יהיה פי' הכתוב מן המאוחר אל הקודם, תחלה '''תַחְתֶּיהָ''', שהם נה&quot;י שהוא מקומה הראשון, ואח&quot;כ '''וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', היינו שיסתלקו הפרקים העליונים דנה&quot;י ויעשו חג&quot;ת, וזהו וישבה שעדיין ניכר בהם הישיבה שהם תרין פרקין קדמאין דנו&quot;ה, ואח&quot;כ יכנסו כל נה&quot;י דז&quot;א ונה&quot;י דאי' עמהם ויעשו חב&quot;ד, ובאה מלת '''וְרָאֲמָה''' באל&quot;ף שלא כמנהג, לרמוז שיכנס בה ג&quot;כ הארת הכתר הרמוז באל&quot;ף, ואז יהיה כתרו וכתרה שוים כמ&quot;ש שהיא בבחי' הז', '''וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה''' (ישעיה ל, כו). ויתגלו אור שלש ראשונות, וזהו שיר השירים, קדש קדשים בבי&quot;א:</text>
      <sha1>gk2kobjra9dpi7oz5xiqwdl9g2sea4w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084031</id>
      <parentid>3084030</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084031</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25994" sha1="8cvxsy6nl1ffdr7tjhyeg7kxwt5z4cc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כט|ל|לא|}}
== ל' ==
'''&lt;big&gt;זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' וגו' (איכה ד, יב). '''&lt;big&gt;אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דָּוִד אָסָא יהוֹשָׁפָט חִזְקִיָּה. דָּוִד אָמַר: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּׂיגֵם&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, לח). '''&lt;big&gt;אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם&lt;/big&gt;''' (ש&quot;א ל, יז). '''&lt;big&gt;מַהוּ לְמָחֳרָתָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם א', הָיָה הקב&quot;ה מֵאִיר לוֹ בְּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים, כְּמָה דִּתְנֵינַן תַּמָּן עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָועוֹת וְעַל הַבְּרָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, כט). '''&lt;big&gt;עָמַד אָסָא וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְדְּפֵם אָסָא&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב יד, יב). '''&lt;big&gt;לִפְנֵי אָסָא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ. עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב כ, כב). '''&lt;big&gt;עָמַד חִזְקִיָּה וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי, וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּלַיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&lt;/big&gt;''' (מ&quot;ב יט, לה). &lt;big&gt;'''כַּמָּה נִשְׁתַּיֵּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''יר מֵהֶם, רַב אָמַר עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנַעַר יִכְתְּבֵם'''&lt;/big&gt; (ישעיה י, יט). '''&lt;big&gt;שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת כּוֹתֵב יוּ&quot;ד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁשָּׁה, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת שׂוֹרֵט שְׂרִיטָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). '''&lt;big&gt;רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ תִּשְׁעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). ['''&lt;big&gt;רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילָאי אָמַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו)]. 

אפשר דהוקשה לו אומרו: '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו', בכלל '''יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' יש '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' גם כן, ולפיכך הביא ענין ד' מלכים כדי להביא ענין נבוכדנצר הרשע, ובזה יתורץ וכמו שנפרש. והנה טעם לאלו המלכים מה ששאל זה לא שאל זה, ביארתיו במקום אחר ([[רפואה למכה/שיר השירים א/יב|שה&quot;ש א, יב]]), כי כל א' חשש למיעוט הזכות אשר היו הדורות מתמעטים, ומלבד מה שפי' כנז', אפשר עוד לומר קרוב לדרך זה, כי בימי דוד המלך ע&quot;ה לא היה ע&quot;ז בישראל בימיו, ולפיכך היה בוטח על זכותו וזכות כל ישראל להכרית הקליפות, וכבר אמרו ז&quot;ל (ילקוט פ' לך לך, רמז ע&quot;ו) על '''וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים, זֶה דָּוִד'''. שהיתה כונתו להכרית האומות, ולפיכך אמר: '''אֶרְדְּפָה אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם''' (ש&quot;ב כב, לח - תהלים יח, לח). וידוע ג&quot;כ כי בימי דוד ושלמה הוסרו והומתקו כל הקליפות, וכמ&quot;ש למעלה (פ' כה) דברי זוהר חדש של שיר השירים (דף ה' ט&quot;ב), ['''וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה'''] '''וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן''' ['''כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ'''] וכו' (מ&quot;א ו, ז). '''דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא''' וכו'. אבל בימי אסא כבר היו ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן, ובזה התחילה לה הקליפה להיות לה אחיזה בארץ ישראל, ובמקום שהיתה הקליפה אחוזה, הנה הקדושה מסתלקת באופן שלא היתה הקדושה מתפשטת בכל ארץ ישראל, ולפיכך התחיל לומר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. והנה בימי אסא כנז' אעפ&quot;י שהיתה ע&quot;ז בימיו, מ&quot;מ לא היו רק ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן ולא נתפשטה בכל ארץ ישראל, אך בימי יהושפט אז היה אחאב אשר עליו נאמר: '''וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם''' (מ&quot;א טז, לא). והאשרה עמדה בשומרון והבעל ג&quot;כ, ואין לך כל תלם ותלם בא&quot;י שלא העמיד בתוכו ע&quot;ז, אז נתפשטה הקליפה בכל ארץ ישראל ונסתלקה הקדושה וישבה לה בירושלים, ולפיכך נתיירא יותר מזה ואמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. כי על ידי השירה, '''וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת''' (ישעיה יח, ה). וכמאמר דהע&quot;ה: '''זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי''' (תהלים קיט, נד). '''אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים''' וכו' (דה&quot;ב כ, כב). כי על ידי השירה נתגרו הקליפות זה בזה ועי&quot;ז עלתה שירתם ורנתם לפני הקב&quot;ה, והוא על דרך מ&quot;ש במקום אחר פ' '''אֲנִי שָׁלוֹם''' וכו' (תהלים קכ, ז). פי' אמרה כנסת ישראל אני שלום ואיני מתקוטטת עם שום אדם. אי נמי אני עוסקת בתורה הנק' שלום, וכי אדבר בדברי תורה אז המה למלחמה, פי' אותם אהלי קדר וכן בני עשו שהם שונאי שלו' הנז' למעלה הם למלחמה זה עם זה. ונחזור לענין, ובימי חזקיהו נתחזקה הקליפה יותר בעוה&quot;ר, ונכנסה גם בירושלים על ידי אחז אשר הושיב אותה בעליה (סנהדרין קג, ב), ולפיכך נתיירא, אעפ&quot;י שכל מיני ע&quot;ז ביער אותם חזקיהו מ&quot;מ נתיירא שמא לא הוסרה הקליפה לגמרי, וכל שכן בראותו כי הלך סנחריב על ערי יהודה הבצורות ויתפשם אעפ&quot;י שהוסר מהם הע&quot;ז, ולפיכך אמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה''', פן יתגרו הקליפות ויבא לתקן ולא יעלה בידו, ולפיכך אמר שה' יעשה בחסדו הגדול לא זולת, כאשר כן עשה, '''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' וכו' ['''וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר'''] (מ&quot;ב יט, לה). 

['''&lt;big&gt;בֵּין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי, מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדָּפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, בְּכָל יוֹם מַקִּיף אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;וְ&lt;/big&gt;''']'''&lt;big&gt;כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].

וכבר אז&quot;ל (סנהדרין צד, ב) '''וְחוּבַּל עוֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן''' (ישעיה י, כז). '''חוּבַּל עוּלוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ''' ['''שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת''']. ועל דבר זה לא חשב סנחריב וגם לא שאר האומות, רק אמר: '''הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת''' לְהַחֲרִיבָהּ (ישעיה לו, י). ומלבד מה שאז&quot;ל: כי חשב סנחריב כי להיות כי גם בירושלים היתה הע&quot;ז בימי אחז, אעפ&quot;י שהסירה חזקיהו מ&quot;מ היה מתלוצץ על זה, וכמ&quot;ש '''הֲלֹא הוּא חִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמוֹתָיו''' וכו' (דה&quot;ב לב, יב). ולפיכך מלאו לבו לבא על ירושלים. וכשראה שבא מלאך ה' ויך במחנה אשור וכו', אז חשב כי להיות ירושלים הנה היא העיר אשר בחר ה', אין נגע הע&quot;ז פוסל ולא מטמא אותה, ואפילו אם יעברו ישראל ח&quot;ו עבירות גדולות מ&quot;מ לא יניח ה' עיר מושבו תחת רשות שום אומה ולשון, ולפיכך '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו' (איכה ד, יב). ואומר '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' ואח&quot;כ '''כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''', כי המלכים בפרט לא היו מאמינים זה, וכל שכן נבוכדנצר שחיק טמיא לא היה מאמין דבר זה להיותו א' מאותם שנותרו עם סנחריב, וכמשז&quot;ל במדרש: '''הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם'''. ולפיכך אעפ&quot;י שחטאו לא ערב אל לבו ללכת הוא בעצמו, '''אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''', וכמשז&quot;ל (לעיל פ' כג): '''אָמַר רַבִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת בְּפָּלְטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאוֹמֶרֶת עַבְדָּא בִישָׁא סַק אַחֲרִיב בֵּיתָא דְּמָרָךְ, דִּבְנֵיהּ לָא שָׁמְעִין לֵיהּ''' וכו' עכ&quot;ל. מ&quot;מ לא היה מאמין רק עדיין היה חושש כי עונותיו ילכדונו ללכת שם וליפול הוא ועמו כמו שאירע לסנחריב, ואולי יותר מזה וכל שכן בהיותו חושב כי ישראל קרובים אל התשובה, ולכן אמר: '''לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי'''. ולכן '''מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח לְנְבוּזַרְאֲדָן''' וכו', עד '''וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה''' וכו', '''בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר, נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם'''. לא ידעתי מנין לו, ואם קבלה נקבל. גם לא מצאתי בשום מקום כמה היתה גובהה של חומת ירושלים, ואפשר לומר דנפקא ליה ממלת &quot;'''בָדָד'''&quot;, כי הנה הטפח הוא ד' אצבעות, וב' דלתין של בדד רמז לב' טפחים, ד' אצבעות לכל טפח, והב' הוא חצי טפח, הרי ב' טפחים ומחצה, ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה '''אֵיכָה יָשְׁבָה''', דמיון היושב שמקפל גופו על כרעיו וכיוצא, '''בָדָד''' כמ&quot;ש, '''הָעִיר רַבָּתִי עָם''' וכו', עד כי '''וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב''' חוֹמָתָהּ (ע&quot;ד ישעיה ג, כו). בעוה&quot;ר. אי נמי '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', הנה כל עיר שיש לה חומה ודלתותיה נעולות בלילה נחשבת לרשות היחיד ומערבין בה ומשתתפין בה. אמנם עיר פרוצה אין חומה כל בית ובית נחשב לרשות בפני עצמו ואין מערבין בה וזהו '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''' כל בית בפני עצמו, וזה לסיבת בליעת החומה כנז'. ועל דרך האמת אפשר לומר הנה הכתוב אומר '''צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ''' (ירמיה כו, יח). ומתחלה היתה ירושלים נקראת בית לסיבת חומתה העושה אותה רשות היחיד, שאין מקום לקליפות ליכנס, ומפני העונות עתה הכתוב אומר שתהיה בבחי' שדה, והוא על דרך מה שאמרו בענין קבלת שבת בענין הג' תחתונות, שבעוד הקדושה בתוכם נקראת בית, ובהסתלק הקדושה נקראת שדה ולא מדבר ח&quot;ו. עוד כתוב שם כי תחלה היה שיעור תחומין מן התורה שלש פרסאות, שהוא סוד הרחק הקליפה מן הקדושה ביום השבת ג' ספירות נה&quot;י שבעשיה, אמנם אחר שחטאו ישראל גרמו שתשלוט הקליפה בימות החול כשיעור נו&quot;ה וחצי יסוד דעשיה, כי תחלה היו דבוקים בסוף העשיה, אך עתה נכנסו ב' ספירות וחצי יותר לפנים, כי נו&quot;ה לבר מגופא יכולים לשלוט בהם, וכן היסוד היינו באותו הנקב השמאלי המוציא מי רגלים מזון לחצונים וכו' עכ&quot;ל בס' הכוונות לענייננו. וכבר אמרו למעלה במדרש (פ' כה): '''אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשְׂתָה שְּׁכִינָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַר הַזֵּיתִים, סְבוּרָה שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ''' וכו', עד '''וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אָמְרָה: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי''' וכו' (הושע ה, טו). והנה בעוד שהיתה שכינה יושבת על הר הזתים היתה אורה נוטה על ירושלים, ובעוד שאור שכינתו היתה שם היתה נקראת בית ואין כח בקליפות לשלוט בה, ולפיכך בזה הזמן היה מקיף את ירושלים בסוד: '''סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן''' (תהלים יב, ט). '''וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ''', אמנם אח&quot;כ כשנסתלקה הקדושה ואור שכינתו ית' ממנה, אז נשארה בבחי' שדה ושלטו בב' ספירות וחצי דעשיה, ולפיכך '''נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהָיָה מְמַדֵּד בַּחוֹמָה''', '''וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה''', כנגד ב' ספירות וחצי שנכנסו הקליפות כנגדם כמ&quot;ש בעוה&quot;ר, ונרמז זה במלת '''בָדָ&quot;ד''' כמו שאמרנו העולה עש&quot;ר, שכן בעונותיהם של ישראל גברו עשר קליפין ושלטו בב' ספירות וחצי כמ&quot;ש, ובמקום שהיו יכולים ללכת שלש פרסאות שהם י&quot;ב מיל, עתה חסרו מהם י' מילין ונשארו ב' מילין, וזה ג&quot;כ ע&quot;י עירוב דוקא כמבואר במקומו. ונחזור לענין, כי לפיכך היתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה '''עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם''', ושלטו בתוך מקום הקדושה בעוה&quot;ר, '''עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ''' וכו' כמ&quot;ש במקומו ע&quot;ש כל הפי', וא' מהם הוא כי &quot;'''מַלְכֵי אֶרֶץ'''&quot; הם מלכי א&quot;ה מצד הקליפה, '''אֶרֶץ עֵיפָתָה''' (איוב י, כב). '''וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' שהפי' שהם הנשמות. וכאן אפשר לפרש אותם האחוזים בנו&quot;ה הנקראי' יושבי תבל כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' תפלה למשה בפי' על כן נקוה לך וכו' של ר&quot;ה. '''כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב''', פי' צר למעלה ואויב למטה, '''בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָיִם''' עליונה ותחתונה כמ&quot;ש שם. אי נמי פנימית וחיצונה, ששלטו ג&quot;כ על הנשמות שבתוכה ועשקו גבר וביתו בעוה&quot;ר, ולפיכך מסיים במדרש: '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ''', כמ&quot;ש בפתיחות אחרות על זה, כיון שחטאו ושלטו האומות והקליפות ועשקו הנשמות, לפיכך גלו כדי ללקט הניצוצות, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָהוּ מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה''', כמ&quot;ש ג&quot;כ למעלה שנשארו כל בחי' ובחי' לעצמה, והנה כנגד כל זה ג&quot;כ יבא שיר השירים כמו שנפרש, וכמ&quot;ש פעמים רבות מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב): שיר חד, השירים תרי, הא תלתא. ועם מ&quot;ש ג&quot;כ כי ע&quot;י השיר מעלים כל דבר רוחני למעלה, וגם מוציאים אותו מתוך הקליפות, באופן כי אעפ&quot;י ששלטו הקליפות בנו&quot;ה וחצי יסוד כמ&quot;ש, הנה ע&quot;י שיר חד ביסוד, השירים תרין בנו&quot;ה, יעלו מתוך הקליפות, והמלכות הנקראת שיר עמהם, וזהו אפשר שרמזו ז&quot;ל שאמרו: עתידה ירושלים שתעלה עד ג' פרסאות. וז&quot;ל בבבא בתרא פ' הספינה (דף עה, ב): '''וְאָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁתִּגְבַּהּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ''' (זכריה יד, י). '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ. וּמִמַּאי דְּהַאי תַּחְתֶּיהָ תְּלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא, אָמַר רַבָּה: אֲמַר לִי הָהוּא סָבָא: יְרוּשָׁלַיִם קַמַּיְיתָא תְלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא''' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל דהכי פי' דרך דרש, כי ירושלים קמייתא תלתא פרסאי הויא היינו שיעורה כנגד נה&quot;י שהם ג' פרסאות כמ&quot;ש בס' הכוונות, ולעתיד לבא שתגדל ירושלים שהיא המלכות תגבה ג' פרסאות שהם ג' ספירות חג&quot;ת, ואח&quot;כ עוד למעלה בחב&quot;ד שנאמר וראמה וישבה תחתיה. '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', פי' בתחילה וישבה תחתיה, דמיון היושב שהוא מקופל כמעט חציו על חציו, וז&quot;ש על תחתיה. היינו תחתיה נה&quot;י ועל תחתיה הוא חג&quot;ת, וראמה אח&quot;כ בג' ראשונות חב&quot;ד, ובמה שפי' בסוף המאמר ז&quot;ל: '''וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים''' (יחזקאל מא, ו). '''מַאי ״שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים״, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַב פַּפֵּי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין, אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים מְדוֹרִים לְמַעְלָה, וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים לְמַעְלָה''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש כי כוונתו לומר כי ירושלים שהיא מלכות תתחלק לשלשים כמבואר בדרך ההגדלה, וגם תעלה ותתגדל כל א' וא' מעשר ספירותיה עד שתהיה בגודל ספירות של ז&quot;א, עד שתהיה כל א' מהם כלולה מעשר, וז&quot;ס: '''אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', שאנחנו מחשבים נה&quot;י לא' וחג&quot;ת לא' וחב&quot;ד לא', הנה כל א' מהם הנה היא כלולה מי' והם '''ל' מְדוֹרִים'''. '''וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', היינו שנחשוב כל א' כלולה מעשר, נה&quot;י שלשים וחג&quot;ת שלשים וחב&quot;ד שלשים, הם ג' עליות זו על גב זו שהם '''ג' מְדוֹרִים'''. ולפי זה יהיה פי' הכתוב מן המאוחר אל הקודם, תחלה '''תַחְתֶּיהָ''', שהם נה&quot;י שהוא מקומה הראשון, ואח&quot;כ '''וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', היינו שיסתלקו הפרקים העליונים דנה&quot;י ויעשו חג&quot;ת, וזהו וישבה שעדיין ניכר בהם הישיבה שהם תרין פרקין קדמאין דנו&quot;ה, ואח&quot;כ יכנסו כל נה&quot;י דז&quot;א ונה&quot;י דאי' עמהם ויעשו חב&quot;ד, ובאה מלת '''וְרָאֲמָה''' באל&quot;ף שלא כמנהג, לרמוז שיכנס בה ג&quot;כ הארת הכתר הרמוז באל&quot;ף, ואז יהיה כתרו וכתרה שוים כמ&quot;ש שהיא בבחי' הז', '''וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה''' (ישעיה ל, כו). ויתגלו אור שלש ראשונות, וזהו שיר השירים, קדש קדשים בבי&quot;א:</text>
      <sha1>8cvxsy6nl1ffdr7tjhyeg7kxwt5z4cc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084032</id>
      <parentid>3084031</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:32:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26180" sha1="kmqsczb4kcvvfp9rqfsutnpyese8nj3" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כט|ל|לא|}}
== ל' ==
'''&lt;big&gt;זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' וגו' (איכה ד, יב). '''&lt;big&gt;אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דָּוִד אָסָא יהוֹשָׁפָט חִזְקִיָּה. דָּוִד אָמַר: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּׂיגֵם&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, לח). '''&lt;big&gt;אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם&lt;/big&gt;''' (ש&quot;א ל, יז). '''&lt;big&gt;מַהוּ לְמָחֳרָתָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם א', הָיָה הקב&quot;ה מֵאִיר לוֹ בְּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים, כְּמָה דִּתְנֵינַן תַּמָּן עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָועוֹת וְעַל הַבְּרָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, כט). '''&lt;big&gt;עָמַד אָסָא וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְדְּפֵם אָסָא&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב יד, יב). '''&lt;big&gt;לִפְנֵי אָסָא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ. עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב כ, כב). '''&lt;big&gt;עָמַד חִזְקִיָּה וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי, וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּלַיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&lt;/big&gt;''' (מ&quot;ב יט, לה). &lt;big&gt;'''כַּמָּה נִשְׁתַּיֵּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''יר מֵהֶם, רַב אָמַר עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנַעַר יִכְתְּבֵם'''&lt;/big&gt; (ישעיה י, יט). '''&lt;big&gt;שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת כּוֹתֵב יוּ&quot;ד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁשָּׁה, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת שׂוֹרֵט שְׂרִיטָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). '''&lt;big&gt;רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ תִּשְׁעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). ['''&lt;big&gt;רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילָאי אָמַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו)]. 

אפשר דהוקשה לו אומרו: '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו', בכלל '''יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' יש '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' גם כן, ולפיכך הביא ענין ד' מלכים כדי להביא ענין נבוכדנצר הרשע, ובזה יתורץ וכמו שנפרש. והנה טעם לאלו המלכים מה ששאל זה לא שאל זה, ביארתיו במקום אחר ([[רפואה למכה/שיר השירים א/יב|שה&quot;ש א, יב]]), כי כל א' חשש למיעוט הזכות אשר היו הדורות מתמעטים, ומלבד מה שפי' כנז', אפשר עוד לומר קרוב לדרך זה, כי בימי דוד המלך ע&quot;ה לא היה ע&quot;ז בישראל בימיו, ולפיכך היה בוטח על זכותו וזכות כל ישראל להכרית הקליפות, וכבר אמרו ז&quot;ל (ילקוט פ' לך לך, רמז ע&quot;ו) על '''וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים, זֶה דָּוִד'''. שהיתה כונתו להכרית האומות, ולפיכך אמר: '''אֶרְדְּפָה אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם''' (ש&quot;ב כב, לח - תהלים יח, לח). וידוע ג&quot;כ כי בימי דוד ושלמה הוסרו והומתקו כל הקליפות, וכמ&quot;ש למעלה ([[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה|פ' כה]]) דברי זוהר חדש של שיר השירים (דף ה' ט&quot;ב), ['''וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה'''] '''וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן''' ['''כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ'''] וכו' (מ&quot;א ו, ז). '''דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא''' וכו'. אבל בימי אסא כבר היו ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן, ובזה התחילה לה הקליפה להיות לה אחיזה בארץ ישראל, ובמקום שהיתה הקליפה אחוזה, הנה הקדושה מסתלקת באופן שלא היתה הקדושה מתפשטת בכל ארץ ישראל, ולפיכך התחיל לומר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. והנה בימי אסא כנז' אעפ&quot;י שהיתה ע&quot;ז בימיו, מ&quot;מ לא היו רק ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן ולא נתפשטה בכל ארץ ישראל, אך בימי יהושפט אז היה אחאב אשר עליו נאמר: '''וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם''' (מ&quot;א טז, לא). והאשרה עמדה בשומרון והבעל ג&quot;כ, ואין לך כל תלם ותלם בא&quot;י שלא העמיד בתוכו ע&quot;ז, אז נתפשטה הקליפה בכל ארץ ישראל ונסתלקה הקדושה וישבה לה בירושלים, ולפיכך נתיירא יותר מזה ואמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. כי על ידי השירה, '''וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת''' (ישעיה יח, ה). וכמאמר דהע&quot;ה: '''זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי''' (תהלים קיט, נד). '''אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים''' וכו' (דה&quot;ב כ, כב). כי על ידי השירה נתגרו הקליפות זה בזה ועי&quot;ז עלתה שירתם ורנתם לפני הקב&quot;ה, והוא על דרך מ&quot;ש במקום אחר פ' '''אֲנִי שָׁלוֹם''' וכו' (תהלים קכ, ז). פי' אמרה כנסת ישראל אני שלום ואיני מתקוטטת עם שום אדם. אי נמי אני עוסקת בתורה הנק' שלום, וכי אדבר בדברי תורה אז המה למלחמה, פי' אותם אהלי קדר וכן בני עשו שהם שונאי שלו' הנז' למעלה הם למלחמה זה עם זה. ונחזור לענין, ובימי חזקיהו נתחזקה הקליפה יותר בעוה&quot;ר, ונכנסה גם בירושלים על ידי אחז אשר הושיב אותה בעליה (סנהדרין קג, ב), ולפיכך נתיירא, אעפ&quot;י שכל מיני ע&quot;ז ביער אותם חזקיהו מ&quot;מ נתיירא שמא לא הוסרה הקליפה לגמרי, וכל שכן בראותו כי הלך סנחריב על ערי יהודה הבצורות ויתפשם אעפ&quot;י שהוסר מהם הע&quot;ז, ולפיכך אמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה''', פן יתגרו הקליפות ויבא לתקן ולא יעלה בידו, ולפיכך אמר שה' יעשה בחסדו הגדול לא זולת, כאשר כן עשה, '''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' וכו' ['''וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר'''] (מ&quot;ב יט, לה). 

['''&lt;big&gt;בֵּין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי, מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדָּפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, בְּכָל יוֹם מַקִּיף אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;וְ&lt;/big&gt;''']'''&lt;big&gt;כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].

וכבר אז&quot;ל (סנהדרין צד, ב) '''וְחוּבַּל עוֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן''' (ישעיה י, כז). '''חוּבַּל עוּלוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ''' ['''שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת''']. ועל דבר זה לא חשב סנחריב וגם לא שאר האומות, רק אמר: '''הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת''' לְהַחֲרִיבָהּ (ישעיה לו, י). ומלבד מה שאז&quot;ל: כי חשב סנחריב כי להיות כי גם בירושלים היתה הע&quot;ז בימי אחז, אעפ&quot;י שהסירה חזקיהו מ&quot;מ היה מתלוצץ על זה, וכמ&quot;ש '''הֲלֹא הוּא חִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמוֹתָיו''' וכו' (דה&quot;ב לב, יב). ולפיכך מלאו לבו לבא על ירושלים. וכשראה שבא מלאך ה' ויך במחנה אשור וכו', אז חשב כי להיות ירושלים הנה היא העיר אשר בחר ה', אין נגע הע&quot;ז פוסל ולא מטמא אותה, ואפילו אם יעברו ישראל ח&quot;ו עבירות גדולות מ&quot;מ לא יניח ה' עיר מושבו תחת רשות שום אומה ולשון, ולפיכך '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו' (איכה ד, יב). ואומר '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' ואח&quot;כ '''כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''', כי המלכים בפרט לא היו מאמינים זה, וכל שכן נבוכדנצר שחיק טמיא לא היה מאמין דבר זה להיותו א' מאותם שנותרו עם סנחריב, וכמשז&quot;ל במדרש: '''הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם'''. ולפיכך אעפ&quot;י שחטאו לא ערב אל לבו ללכת הוא בעצמו, '''אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''', וכמשז&quot;ל ([[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כג|לעיל פ' כג]]): '''אָמַר רַבִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת בְּפָּלְטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאוֹמֶרֶת עַבְדָּא בִישָׁא סַק אַחֲרִיב בֵּיתָא דְּמָרָךְ, דִּבְנֵיהּ לָא שָׁמְעִין לֵיהּ''' וכו' עכ&quot;ל. מ&quot;מ לא היה מאמין רק עדיין היה חושש כי עונותיו ילכדונו ללכת שם וליפול הוא ועמו כמו שאירע לסנחריב, ואולי יותר מזה וכל שכן בהיותו חושב כי ישראל קרובים אל התשובה, ולכן אמר: '''לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי'''. ולכן '''מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח לְנְבוּזַרְאֲדָן''' וכו', עד '''וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה''' וכו', '''בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר, נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם'''. לא ידעתי מנין לו, ואם קבלה נקבל. גם לא מצאתי בשום מקום כמה היתה גובהה של חומת ירושלים, ואפשר לומר דנפקא ליה ממלת &quot;'''בָדָד'''&quot;, כי הנה הטפח הוא ד' אצבעות, וב' דלתין של בדד רמז לב' טפחים, ד' אצבעות לכל טפח, והב' הוא חצי טפח, הרי ב' טפחים ומחצה, ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה '''אֵיכָה יָשְׁבָה''', דמיון היושב שמקפל גופו על כרעיו וכיוצא, '''בָדָד''' כמ&quot;ש, '''הָעִיר רַבָּתִי עָם''' וכו', עד כי '''וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב''' חוֹמָתָהּ (ע&quot;ד ישעיה ג, כו). בעוה&quot;ר. אי נמי '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', הנה כל עיר שיש לה חומה ודלתותיה נעולות בלילה נחשבת לרשות היחיד ומערבין בה ומשתתפין בה. אמנם עיר פרוצה אין חומה כל בית ובית נחשב לרשות בפני עצמו ואין מערבין בה וזהו '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''' כל בית בפני עצמו, וזה לסיבת בליעת החומה כנז'. ועל דרך האמת אפשר לומר הנה הכתוב אומר '''צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ''' (ירמיה כו, יח). ומתחלה היתה ירושלים נקראת בית לסיבת חומתה העושה אותה רשות היחיד, שאין מקום לקליפות ליכנס, ומפני העונות עתה הכתוב אומר שתהיה בבחי' שדה, והוא על דרך מה שאמרו בענין קבלת שבת בענין הג' תחתונות, שבעוד הקדושה בתוכם נקראת בית, ובהסתלק הקדושה נקראת שדה ולא מדבר ח&quot;ו. עוד כתוב שם כי תחלה היה שיעור תחומין מן התורה שלש פרסאות, שהוא סוד הרחק הקליפה מן הקדושה ביום השבת ג' ספירות נה&quot;י שבעשיה, אמנם אחר שחטאו ישראל גרמו שתשלוט הקליפה בימות החול כשיעור נו&quot;ה וחצי יסוד דעשיה, כי תחלה היו דבוקים בסוף העשיה, אך עתה נכנסו ב' ספירות וחצי יותר לפנים, כי נו&quot;ה לבר מגופא יכולים לשלוט בהם, וכן היסוד היינו באותו הנקב השמאלי המוציא מי רגלים מזון לחצונים וכו' עכ&quot;ל בס' הכוונות לענייננו. וכבר אמרו למעלה במדרש ([[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה|פ' כה]]): '''אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשְׂתָה שְּׁכִינָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַר הַזֵּיתִים, סְבוּרָה שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ''' וכו', עד '''וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אָמְרָה: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי''' וכו' (הושע ה, טו). והנה בעוד שהיתה שכינה יושבת על הר הזתים היתה אורה נוטה על ירושלים, ובעוד שאור שכינתו היתה שם היתה נקראת בית ואין כח בקליפות לשלוט בה, ולפיכך בזה הזמן היה מקיף את ירושלים בסוד: '''סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן''' (תהלים יב, ט). '''וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ''', אמנם אח&quot;כ כשנסתלקה הקדושה ואור שכינתו ית' ממנה, אז נשארה בבחי' שדה ושלטו בב' ספירות וחצי דעשיה, ולפיכך '''נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהָיָה מְמַדֵּד בַּחוֹמָה''', '''וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה''', כנגד ב' ספירות וחצי שנכנסו הקליפות כנגדם כמ&quot;ש בעוה&quot;ר, ונרמז זה במלת '''בָדָ&quot;ד''' כמו שאמרנו העולה עש&quot;ר, שכן בעונותיהם של ישראל גברו עשר קליפין ושלטו בב' ספירות וחצי כמ&quot;ש, ובמקום שהיו יכולים ללכת שלש פרסאות שהם י&quot;ב מיל, עתה חסרו מהם י' מילין ונשארו ב' מילין, וזה ג&quot;כ ע&quot;י עירוב דוקא כמבואר במקומו. ונחזור לענין, כי לפיכך היתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה '''עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם''', ושלטו בתוך מקום הקדושה בעוה&quot;ר, '''עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ''' וכו' כמ&quot;ש במקומו ע&quot;ש כל הפי', וא' מהם הוא כי &quot;'''מַלְכֵי אֶרֶץ'''&quot; הם מלכי א&quot;ה מצד הקליפה, '''אֶרֶץ עֵיפָתָה''' (איוב י, כב). '''וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' שהפי' שהם הנשמות. וכאן אפשר לפרש אותם האחוזים בנו&quot;ה הנקראי' יושבי תבל כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' תפלה למשה בפי' על כן נקוה לך וכו' של ר&quot;ה. '''כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב''', פי' צר למעלה ואויב למטה, '''בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָיִם''' עליונה ותחתונה כמ&quot;ש שם. אי נמי פנימית וחיצונה, ששלטו ג&quot;כ על הנשמות שבתוכה ועשקו גבר וביתו בעוה&quot;ר, ולפיכך מסיים במדרש: '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ''', כמ&quot;ש בפתיחות אחרות על זה, כיון שחטאו ושלטו האומות והקליפות ועשקו הנשמות, לפיכך גלו כדי ללקט הניצוצות, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָהוּ מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה''', כמ&quot;ש ג&quot;כ למעלה שנשארו כל בחי' ובחי' לעצמה, והנה כנגד כל זה ג&quot;כ יבא שיר השירים כמו שנפרש, וכמ&quot;ש פעמים רבות מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב): שיר חד, השירים תרי, הא תלתא. ועם מ&quot;ש ג&quot;כ כי ע&quot;י השיר מעלים כל דבר רוחני למעלה, וגם מוציאים אותו מתוך הקליפות, באופן כי אעפ&quot;י ששלטו הקליפות בנו&quot;ה וחצי יסוד כמ&quot;ש, הנה ע&quot;י שיר חד ביסוד, השירים תרין בנו&quot;ה, יעלו מתוך הקליפות, והמלכות הנקראת שיר עמהם, וזהו אפשר שרמזו ז&quot;ל שאמרו: עתידה ירושלים שתעלה עד ג' פרסאות. וז&quot;ל בבבא בתרא פ' הספינה (דף עה, ב): '''וְאָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁתִּגְבַּהּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ''' (זכריה יד, י). '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ. וּמִמַּאי דְּהַאי תַּחְתֶּיהָ תְּלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא, אָמַר רַבָּה: אֲמַר לִי הָהוּא סָבָא: יְרוּשָׁלַיִם קַמַּיְיתָא תְלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא''' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל דהכי פי' דרך דרש, כי ירושלים קמייתא תלתא פרסאי הויא היינו שיעורה כנגד נה&quot;י שהם ג' פרסאות כמ&quot;ש בס' הכוונות, ולעתיד לבא שתגדל ירושלים שהיא המלכות תגבה ג' פרסאות שהם ג' ספירות חג&quot;ת, ואח&quot;כ עוד למעלה בחב&quot;ד שנאמר וראמה וישבה תחתיה. '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', פי' בתחילה וישבה תחתיה, דמיון היושב שהוא מקופל כמעט חציו על חציו, וז&quot;ש על תחתיה. היינו תחתיה נה&quot;י ועל תחתיה הוא חג&quot;ת, וראמה אח&quot;כ בג' ראשונות חב&quot;ד, ובמה שפי' בסוף המאמר ז&quot;ל: '''וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים''' (יחזקאל מא, ו). '''מַאי ״שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים״, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַב פַּפֵּי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין, אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים מְדוֹרִים לְמַעְלָה, וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים לְמַעְלָה''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש כי כוונתו לומר כי ירושלים שהיא מלכות תתחלק לשלשים כמבואר בדרך ההגדלה, וגם תעלה ותתגדל כל א' וא' מעשר ספירותיה עד שתהיה בגודל ספירות של ז&quot;א, עד שתהיה כל א' מהם כלולה מעשר, וז&quot;ס: '''אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', שאנחנו מחשבים נה&quot;י לא' וחג&quot;ת לא' וחב&quot;ד לא', הנה כל א' מהם הנה היא כלולה מי' והם '''ל' מְדוֹרִים'''. '''וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', היינו שנחשוב כל א' כלולה מעשר, נה&quot;י שלשים וחג&quot;ת שלשים וחב&quot;ד שלשים, הם ג' עליות זו על גב זו שהם '''ג' מְדוֹרִים'''. ולפי זה יהיה פי' הכתוב מן המאוחר אל הקודם, תחלה '''תַחְתֶּיהָ''', שהם נה&quot;י שהוא מקומה הראשון, ואח&quot;כ '''וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', היינו שיסתלקו הפרקים העליונים דנה&quot;י ויעשו חג&quot;ת, וזהו וישבה שעדיין ניכר בהם הישיבה שהם תרין פרקין קדמאין דנו&quot;ה, ואח&quot;כ יכנסו כל נה&quot;י דז&quot;א ונה&quot;י דאי' עמהם ויעשו חב&quot;ד, ובאה מלת '''וְרָאֲמָה''' באל&quot;ף שלא כמנהג, לרמוז שיכנס בה ג&quot;כ הארת הכתר הרמוז באל&quot;ף, ואז יהיה כתרו וכתרה שוים כמ&quot;ש שהיא בבחי' הז', '''וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה''' (ישעיה ל, כו). ויתגלו אור שלש ראשונות, וזהו שיר השירים, קדש קדשים בבי&quot;א:</text>
      <sha1>kmqsczb4kcvvfp9rqfsutnpyese8nj3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084048</id>
      <parentid>3084032</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:34:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3084048</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26242" sha1="lw004djxaw7ob4n4n0hk6szpl1rm1sk" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|פתיחתא דאיכה רבתי|כט|ל|לא|}}
== ל' ==
'''&lt;big&gt;זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל&lt;/big&gt;'''] וגו' (איכה ד, יב). '''&lt;big&gt;אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵם: דָּוִד אָסָא יהוֹשָׁפָט חִזְקִיָּה. דָּוִד אָמַר: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּׂיגֵם&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, לח). '''&lt;big&gt;אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם&lt;/big&gt;''' (ש&quot;א ל, יז). '''&lt;big&gt;מַהוּ לְמָחֳרָתָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם א', הָיָה הקב&quot;ה מֵאִיר לוֹ בְּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים, כְּמָה דִּתְנֵינַן תַּמָּן עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָועוֹת וְעַל הַבְּרָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי&lt;/big&gt;''' וגו' (תהלים יח, כט). '''&lt;big&gt;עָמַד אָסָא וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְדְּפֵם אָסָא&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב יד, יב). '''&lt;big&gt;לִפְנֵי אָסָא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ. עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה&lt;/big&gt;''' וגו' (דה&quot;ב כ, כב). '''&lt;big&gt;עָמַד חִזְקִיָּה וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי, וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַּלַיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&lt;/big&gt;''' (מ&quot;ב יט, לה). &lt;big&gt;'''כַּמָּה נִשְׁתַּיֵּ'''&lt;/big&gt;&lt;big&gt;'''יר מֵהֶם, רַב אָמַר עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנַעַר יִכְתְּבֵם'''&lt;/big&gt; (ישעיה י, יט). '''&lt;big&gt;שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת כּוֹתֵב יוּ&quot;ד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁשָּׁה, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת שׂוֹרֵט שְׂרִיטָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). '''&lt;big&gt;רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ תִּשְׁעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו). ['''&lt;big&gt;רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילָאי אָמַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגִּירִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִיפֶיהָ פּוֹרִיָּה&lt;/big&gt;''' (ישעיה יז, ו)]. 

אפשר דהוקשה לו אומרו: '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו', בכלל '''יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' יש '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' גם כן, ולפיכך הביא ענין ד' מלכים כדי להביא ענין נבוכדנצר הרשע, ובזה יתורץ וכמו שנפרש. והנה טעם לאלו המלכים מה ששאל זה לא שאל זה, ביארתיו במקום אחר ([[רפואה למכה/שיר השירים א/יב|שה&quot;ש א, יב]]), כי כל א' חשש למיעוט הזכות אשר היו הדורות מתמעטים, ומלבד מה שפי' כנז', אפשר עוד לומר קרוב לדרך זה, כי בימי דוד המלך ע&quot;ה לא היה ע&quot;ז בישראל בימיו, ולפיכך היה בוטח על זכותו וזכות כל ישראל להכרית הקליפות, וכבר אמרו ז&quot;ל (ילקוט פ' לך לך, רמז ע&quot;ו) על '''וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים, זֶה דָּוִד'''. שהיתה כונתו להכרית האומות, ולפיכך אמר: '''אֶרְדְּפָה אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם''' (ש&quot;ב כב, לח - תהלים יח, לח). וידוע ג&quot;כ כי בימי דוד ושלמה הוסרו והומתקו כל הקליפות, וכמ&quot;ש למעלה ([[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה|פ' כה]]) דברי זוהר חדש של שיר השירים (דף ה' ט&quot;ב), ['''וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה'''] '''וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן''' ['''כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ'''] וכו' (מ&quot;א ו, ז). '''דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא''' וכו'. אבל בימי אסא כבר היו ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן, ובזה התחילה לה הקליפה להיות לה אחיזה בארץ ישראל, ובמקום שהיתה הקליפה אחוזה, הנה הקדושה מסתלקת באופן שלא היתה הקדושה מתפשטת בכל ארץ ישראל, ולפיכך התחיל לומר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרוֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. והנה בימי אסא כנז' אעפ&quot;י שהיתה ע&quot;ז בימיו, מ&quot;מ לא היו רק ב' עגלי ירבעם, א' בבית אל וא' בדן ולא נתפשטה בכל ארץ ישראל, אך בימי יהושפט אז היה אחאב אשר עליו נאמר: '''וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם''' (מ&quot;א טז, לא). והאשרה עמדה בשומרון והבעל ג&quot;כ, ואין לך כל תלם ותלם בא&quot;י שלא העמיד בתוכו ע&quot;ז, אז נתפשטה הקליפה בכל ארץ ישראל ונסתלקה הקדושה וישבה לה בירושלים, ולפיכך נתיירא יותר מזה ואמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה'''. כי על ידי השירה, '''וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת''' (ישעיה יח, ה). וכמאמר דהע&quot;ה: '''זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי''' (תהלים קיט, נד). '''אָמַר לוֹ הקב&quot;ה אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה' מְאָרְבִים''' וכו' (דה&quot;ב כ, כב). כי על ידי השירה נתגרו הקליפות זה בזה ועי&quot;ז עלתה שירתם ורנתם לפני הקב&quot;ה, והוא על דרך מ&quot;ש במקום אחר פ' '''אֲנִי שָׁלוֹם''' וכו' (תהלים קכ, ז). פי' אמרה כנסת ישראל אני שלום ואיני מתקוטטת עם שום אדם. אי נמי אני עוסקת בתורה הנק' שלום, וכי אדבר בדברי תורה אז המה למלחמה, פי' אותם אהלי קדר וכן בני עשו שהם שונאי שלו' הנז' למעלה הם למלחמה זה עם זה. ונחזור לענין, ובימי חזקיהו נתחזקה הקליפה יותר בעוה&quot;ר, ונכנסה גם בירושלים על ידי אחז אשר הושיב אותה בעליה (סנהדרין קג, ב), ולפיכך נתיירא, אעפ&quot;י שכל מיני ע&quot;ז ביער אותם חזקיהו מ&quot;מ נתיירא שמא לא הוסרה הקליפה לגמרי, וכל שכן בראותו כי הלך סנחריב על ערי יהודה הבצורות ויתפשם אעפ&quot;י שהוסר מהם הע&quot;ז, ולפיכך אמר: '''אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרוֹג וְלֹא לִרְדּוֹף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה''', פן יתגרו הקליפות ויבא לתקן ולא יעלה בידו, ולפיכך אמר שה' יעשה בחסדו הגדול לא זולת, כאשר כן עשה, '''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' וכו' ['''וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר'''] (מ&quot;ב יט, לה). 

['''&lt;big&gt;בֵּין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי, מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדָּפְנִי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, בְּכָל יוֹם מַקִּיף אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ&lt;/big&gt;''' ['''&lt;big&gt;וְ&lt;/big&gt;''']'''&lt;big&gt;כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה&lt;/big&gt;'''].

וכבר אז&quot;ל (סנהדרין צד, ב) '''וְחוּבַּל עוֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן''' (ישעיה י, כז). '''חוּבַּל עוּלוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ''' ['''שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת''']. ועל דבר זה לא חשב סנחריב וגם לא שאר האומות, רק אמר: '''הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת''' לְהַחֲרִיבָהּ (ישעיה לו, י). ומלבד מה שאז&quot;ל: כי חשב סנחריב כי להיות כי גם בירושלים היתה הע&quot;ז בימי אחז, אעפ&quot;י שהסירה חזקיהו מ&quot;מ היה מתלוצץ על זה, וכמ&quot;ש '''הֲלֹא הוּא חִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמוֹתָיו''' וכו' (דה&quot;ב לב, יב). ולפיכך מלאו לבו לבא על ירושלים. וכשראה שבא מלאך ה' ויך במחנה אשור וכו', אז חשב כי להיות ירושלים הנה היא העיר אשר בחר ה', אין נגע הע&quot;ז פוסל ולא מטמא אותה, ואפילו אם יעברו ישראל ח&quot;ו עבירות גדולות מ&quot;מ לא יניח ה' עיר מושבו תחת רשות שום אומה ולשון, ולפיכך '''לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' וכו' (איכה ד, יב). ואומר '''מַלְכֵי אֶרֶץ''' ואח&quot;כ '''כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''', כי המלכים בפרט לא היו מאמינים זה, וכל שכן נבוכדנצר שחיק טמיא לא היה מאמין דבר זה להיותו א' מאותם שנותרו עם סנחריב, וכמשז&quot;ל במדרש: '''הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה א' מֵהֶם'''. ולפיכך אעפ&quot;י שחטאו לא ערב אל לבו ללכת הוא בעצמו, '''אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הב&quot;ה עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ''', וכמשז&quot;ל ([[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כג|לעיל פ' כג]]): '''אָמַר רַבִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת בְּפָּלְטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאוֹמֶרֶת עַבְדָּא בִישָׁא סַק אַחֲרִיב בֵּיתָא דְּמָרָךְ, דִּבְנֵיהּ לָא שָׁמְעִין לֵיהּ''' וכו' עכ&quot;ל. מ&quot;מ לא היה מאמין רק עדיין היה חושש כי עונותיו ילכדונו ללכת שם וליפול הוא ועמו כמו שאירע לסנחריב, ואולי יותר מזה וכל שכן בהיותו חושב כי ישראל קרובים אל התשובה, ולכן אמר: '''לָא בָעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי וּמֶעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי'''. ולכן '''מֶה עֲבַד, בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח לְנְבוּזַרְאֲדָן''' וכו', עד '''וְעָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה''' וכו', '''בִּקֵּשׁ לַחֲזוֹר, נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהִתְחִיל לְמַדֵּד בַּחוֹמָה, וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם'''. לא ידעתי מנין לו, ואם קבלה נקבל. גם לא מצאתי בשום מקום כמה היתה גובהה של חומת ירושלים, ואפשר לומר דנפקא ליה ממלת &quot;'''בָדָד'''&quot;, כי הנה הטפח הוא ד' אצבעות, וב' דלתין של בדד רמז לב' טפחים, ד' אצבעות לכל טפח, והב' הוא חצי טפח, הרי ב' טפחים ומחצה, ויהיה פי' הכתוב לפי דרך זה '''אֵיכָה יָשְׁבָה''', דמיון היושב שמקפל גופו על כרעיו וכיוצא, '''בָדָד''' כמ&quot;ש, '''הָעִיר רַבָּתִי עָם''' וכו', עד כי '''וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב''' חוֹמָתָהּ (ע&quot;ד ישעיה ג, כו). בעוה&quot;ר. אי נמי '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''', הנה כל עיר שיש לה חומה ודלתותיה נעולות בלילה נחשבת לרשות היחיד ומערבין בה ומשתתפין בה. אמנם עיר פרוצה אין חומה כל בית ובית נחשב לרשות בפני עצמו ואין מערבין בה וזהו '''אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד''' כל בית בפני עצמו, וזה לסיבת בליעת החומה כנז'. ועל דרך האמת אפשר לומר הנה הכתוב אומר '''צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ''' (ירמיה כו, יח). ומתחלה היתה ירושלים נקראת בית לסיבת חומתה העושה אותה רשות היחיד, שאין מקום לקליפות ליכנס, ומפני העונות עתה הכתוב אומר שתהיה בבחי' שדה, והוא על דרך מה שאמרו בענין קבלת שבת בענין הג' תחתונות, שבעוד הקדושה בתוכם נקראת בית, ובהסתלק הקדושה נקראת שדה ולא מדבר ח&quot;ו. עוד כתוב שם כי תחלה היה שיעור תחומין מן התורה שלש פרסאות, שהוא סוד הרחק הקליפה מן הקדושה ביום השבת ג' ספירות נה&quot;י שבעשיה, אמנם אחר שחטאו ישראל גרמו שתשלוט הקליפה בימות החול כשיעור נו&quot;ה וחצי יסוד דעשיה, כי תחלה היו דבוקים בסוף העשיה, אך עתה נכנסו ב' ספירות וחצי יותר לפנים, כי נו&quot;ה לבר מגופא יכולים לשלוט בהם, וכן היסוד היינו באותו הנקב השמאלי המוציא מי רגלים מזון לחצונים וכו' עכ&quot;ל בס' הכוונות לענייננו. וכבר אמרו למעלה במדרש ([[רפואה למכה/פתיחתא דאיכה רבתי/כה|פ' כה]]): '''אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשְׂתָה שְּׁכִינָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַר הַזֵּיתִים, סְבוּרָה שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ''' וכו', עד '''וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אָמְרָה: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי''' וכו' (הושע ה, טו). והנה בעוד שהיתה שכינה יושבת על הר הזתים היתה אורה נוטה על ירושלים, ובעוד שאור שכינתו היתה שם היתה נקראת בית ואין כח בקליפות לשלוט בה, ולפיכך בזה הזמן היה מקיף את ירושלים בסוד: '''סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן''' (תהלים יב, ט). '''וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ''', אמנם אח&quot;כ כשנסתלקה הקדושה ואור שכינתו ית' ממנה, אז נשארה בבחי' שדה ושלטו בב' ספירות וחצי דעשיה, ולפיכך '''נָתַן הב&quot;ה בְּלִבּוֹ וְהָיָה מְמַדֵּד בַּחוֹמָה''', '''וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִים וּמֶחֱצָה''', כנגד ב' ספירות וחצי שנכנסו הקליפות כנגדם כמ&quot;ש בעוה&quot;ר, ונרמז זה במלת '''בָדָ&quot;ד''' כמו שאמרנו העולה עש&quot;ר, שכן בעונותיהם של ישראל גברו עשר קליפין ושלטו בב' ספירות וחצי כמ&quot;ש, ובמקום שהיו יכולים ללכת שלש פרסאות שהם י&quot;ב מיל, עתה חסרו מהם י' מילין ונשארו ב' מילין, וזה ג&quot;כ ע&quot;י עירוב דוקא כמבואר במקומו. ונחזור לענין, כי לפיכך היתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה '''עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ שֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם''', ושלטו בתוך מקום הקדושה בעוה&quot;ר, '''עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ''' וכו' כמ&quot;ש במקומו ע&quot;ש כל הפי', וא' מהם הוא כי &quot;'''מַלְכֵי אֶרֶץ'''&quot; הם מלכי א&quot;ה מצד הקליפה, '''אֶרֶץ עֵיפָתָה''' (איוב י, כב). '''וְכֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל''' שהפי' שהם הנשמות. וכאן אפשר לפרש אותם האחוזים בנו&quot;ה הנקראי' יושבי תבל כמ&quot;ש מהר&quot;ם קורדווירו זלה&quot;ה בס' תפלה למשה בפי' על כן נקוה לך וכו' של ר&quot;ה. '''כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב''', פי' צר למעלה ואויב למטה, '''בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָיִם''' עליונה ותחתונה כמ&quot;ש שם. אי נמי פנימית וחיצונה, ששלטו ג&quot;כ על הנשמות שבתוכה ועשקו גבר וביתו בעוה&quot;ר, ולפיכך מסיים במדרש: '''כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ''', כמ&quot;ש בפתיחות אחרות על זה, כיון שחטאו ושלטו האומות והקליפות ועשקו הנשמות, לפיכך גלו כדי ללקט הניצוצות, '''וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָהוּ מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה''', כמ&quot;ש ג&quot;כ למעלה שנשארו כל בחי' ובחי' לעצמה, והנה כנגד כל זה ג&quot;כ יבא שיר השירים כמו שנפרש, וכמ&quot;ש פעמים רבות מ&quot;ש רז&quot;ל (זח&quot;ב קמ&quot;ג ע&quot;ב): שיר חד, השירים תרי, הא תלתא. ועם מ&quot;ש ג&quot;כ כי ע&quot;י השיר מעלים כל דבר רוחני למעלה, וגם מוציאים אותו מתוך הקליפות, באופן כי אעפ&quot;י ששלטו הקליפות בנו&quot;ה וחצי יסוד כמ&quot;ש, הנה ע&quot;י שיר חד ביסוד, השירים תרין בנו&quot;ה, יעלו מתוך הקליפות, והמלכות הנקראת שיר עמהם, וזהו אפשר שרמזו ז&quot;ל שאמרו: עתידה ירושלים שתעלה עד ג' פרסאות. וז&quot;ל בבבא בתרא פ' הספינה (דף עה, ב): '''וְאָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁתִּגְבַּהּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ''' (זכריה יד, י). '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ. וּמִמַּאי דְּהַאי תַּחְתֶּיהָ תְּלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא, אָמַר רַבָּה: אֲמַר לִי הָהוּא סָבָא: יְרוּשָׁלַיִם קַמַּיְיתָא תְלָתָא פָּרְסָאֵי הָוְיָא''' עכ&quot;ל. ונ&quot;ל דהכי פי' דרך דרש, כי ירושלים קמייתא תלתא פרסאי הויא היינו שיעורה כנגד נה&quot;י שהם ג' פרסאות כמ&quot;ש בס' הכוונות, ולעתיד לבא שתגדל ירושלים שהיא המלכות תגבה ג' פרסאות שהם ג' ספירות חג&quot;ת, ואח&quot;כ עוד למעלה בחב&quot;ד שנאמר וראמה וישבה תחתיה. '''מַאי תַּחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', פי' בתחילה וישבה תחתיה, דמיון היושב שהוא מקופל כמעט חציו על חציו, וז&quot;ש על תחתיה. היינו תחתיה נה&quot;י ועל תחתיה הוא חג&quot;ת, וראמה אח&quot;כ בג' ראשונות חב&quot;ד, ובמה שפי' בסוף המאמר ז&quot;ל: '''וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים''' (יחזקאל מא, ו). '''מַאי ״שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים״, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַב פַּפֵּי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין, אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים מְדוֹרִים לְמַעְלָה, וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם, כׇּל א' וְא' יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים לְמַעְלָה''' עכ&quot;ל. ואפשר לפרש כי כוונתו לומר כי ירושלים שהיא מלכות תתחלק לשלשים כמבואר בדרך ההגדלה, וגם תעלה ותתגדל כל א' וא' מעשר ספירותיה עד שתהיה בגודל ספירות של ז&quot;א, עד שתהיה כל א' מהם כלולה מעשר, וז&quot;ס: '''אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', שאנחנו מחשבים נה&quot;י לא' וחג&quot;ת לא' וחב&quot;ד לא', הנה כל א' מהם הנה היא כלולה מי' והם '''ל' מְדוֹרִים'''. '''וְאִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵם''', היינו שנחשוב כל א' כלולה מעשר, נה&quot;י שלשים וחג&quot;ת שלשים וחב&quot;ד שלשים, הם ג' עליות זו על גב זו שהם '''ג' מְדוֹרִים'''. ולפי זה יהיה פי' הכתוב מן המאוחר אל הקודם, תחלה '''תַחְתֶּיהָ''', שהם נה&quot;י שהוא מקומה הראשון, ואח&quot;כ '''וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ, כְּתַחְתֶּיהָ''', היינו שיסתלקו הפרקים העליונים דנה&quot;י ויעשו חג&quot;ת, וזהו וישבה שעדיין ניכר בהם הישיבה שהם תרין פרקין קדמאין דנו&quot;ה, ואח&quot;כ יכנסו כל נה&quot;י דז&quot;א ונה&quot;י דאי' עמהם ויעשו חב&quot;ד, ובאה מלת '''וְרָאֲמָה''' באל&quot;ף שלא כמנהג, לרמוז שיכנס בה ג&quot;כ הארת הכתר הרמוז באל&quot;ף, ואז יהיה כתרו וכתרה שוים כמ&quot;ש שהיא בבחי' הז', '''וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה''' (ישעיה ל, כו). ויתגלו אור שלש ראשונות, וזהו שיר השירים, קדש קדשים בבי&quot;א:</text>
      <sha1>lw004djxaw7ob4n4n0hk6szpl1rm1sk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדרש לפירושים/חלק א/י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407473</id>
    <revision>
      <id>3083986</id>
      <parentid>2791600</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:35:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרוש העשירי - ספירת הוד */ כן מובא בספר טוב הארץ עצמו</comment>
      <origin>3083986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35880" sha1="gtvkdb7861letgqz5r7kc1i1k1qlygx" xml:space="preserve">{{מדרש לפירושים}}

==דרוש העשירי - ספירת הוד==
'''לא''' נעלם מעיני המשכיל מה שאמרו מגורי האר&quot;י זלה&quot;ה סימן לדבר הנודע שהחיצונים נאחזים מנצח והוד, והוא רמוז במלואיהם: 
* מלוי '''נצח''' כזה: {{גמט דגש|ו&quot;ן ד&quot;י י&quot;ת}} - בגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;פ}}, חושבן {{גמט דגש|לילי&quot;ת}}, נוקבא דס&quot;מ.
* ומלוי '''הוד''' כזה: {{גמט דגש|י' ו' ל&quot;ת}} - גימטריא {{גמט דגש|מות}}.

וסוד הדבר עם הנודע שזו&quot;ן דקליפה יונקים מזעיר ונוקבא דקדושה בזה האופן: דוכרא יונק מנוקבא, ונוקבא מדוכרא. ולכן במילוי נצח רמוז נוקבא דקליפה - כי נצח הוא סוד דוכרא דקדושה בסוד {{צ|איהו בנצח ואיהי בהוד}}. ולכן בהוד שסודו נוקבא דקדושה - רמוז במלויו סוד '''מות''' שהוא דכורא דקליפה. ועיין בזוהר בלק דף קפ&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קפט|א}} וזה לשונו: {{צ|דכורא מה תבן וכו' כקוף בתר בני נשא וכו'}}. {{ש}}
וזה לשון [[מקדש מלך]]: 
: {{צ|נ&quot;ב פי' כי יש גם כן בקדושה מוץ ותבן. {{גמט דגש|מו&quot;ץ}} בגימטריא {{גמט דגש|קל&quot;ו}} - ה' חסדים שמקבלת מתפארת שהוא '''ו''''. '''תבן''' - '''ת'''' מלכות, '''ב&quot;ן''' שבמלכות, עכ&quot;ל.}}
: {{צ|ולפי זה '''מוץ''' - שהוא נוקבא דקליפה - יש לו קצת יניקה מתפארת. ו'''תבן''' שהוא דכורא - יש לו קצת יניקה ממלכות דקדושה. ולפי שלא ינקו הרבה - לכך לא נעשית יניקות נוקבא דקליפה מנוקבא דקדושה, ודכורא מדכורא.}} עכ&quot;ל מקדש מלך. 
הרי מפורש שיניקת הקליפות מן הקדושה הוא דכורא מנוקבא ונוקבא מדכורא.


'''ובזה''' יש גם כן לפרש דברי האר&quot;י זלה&quot;ה שהבאתי בדרוש העבר והוא מ&quot;ש על הפסוק {{ממ|שמואל א|טו|כט}} {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר}}, שהשקר אינו אוחז בנצח, והשקר אין לו רגלים רק רגל אחד שהוא ההוד וכו'. והקשיתי לשאול ממה שמצינו מפורש כמה פעמים שהחיצונים נאחזים מן הנצח גם כן, ועי&quot;ש למעלה מ&quot;ש. ועם האמור כאן יש לומר גם כן עם הנודע ששקר הוא דכורא דקליפה, וזהו סוד {{ממ|תהלים|לג|יז}} {{צ|'''שקר הסוס''' לתשועה}} - {{גמט דגש|הסוס}} גימטריא {{גמט דגש|סמא&quot;ל}} - הרי שקר הוא דכורא. ושפיר נאמר שהשקר דייקא אינו אוחז בנצח. ובכל מקום הנמצא כתוב שהחיצונים נאחזים בנצח -- היינו נוקבא דס&quot;מ שהיא הנאחזת מן הנצח וכמדובר, והבן. 

ואמנם יש להקשות לכאורה ממה שנמצא מפורש במקומות עָצְמו מספר בזוהר ותיקונים וכתבי האר&quot;י זלה&quot;ה שיניקת הקליפות מן הקדושה הוא שיונקים דכורא מדכורא ונוקבא מנוקבא - הפך מן האמור. ואם אמנם שאין הקושיא זו עלי - כי תליתי {{קיצור|א&quot;ע|את עצמי}} באילן גדול הרב הנ&quot;ל - מכל מקום להוציא הספק מלבך ולהעמיד אותך על אמתיות תורותינו הקדושה באתי להאריך קצת. 

והט אזניך ושמע כי בודאי שניהם אמת, צדקו יחדיו. רצוני לומר שני מיני יניקת ואחיזת החיצונים מן הקדושה האמורים -- דכורא מדכורא ונוקבא מנוקבא, וכן נוקבא מדכורא ודכורא מנוקבא -- הכל אמת. ופעם יונקים כך ופעם כך, כאשר אומר לך. 

והוא שמתחלה נחקור ונאמר שבודאי אופן יניקה אחת היא יניקה מרובה יותר מן האופן השני, כלומר שאם יונקים החיצונים מן הקדושה באופן אחד משני האופני יניקה האמורים - יש להם יניקה יותר מרובה ממה שיונקים באופן השני. דאי לאו כן אלא ששני אופני היניקה הנ&quot;ל שוים -- קשה, מדוע עשה ה' ככה ליתן להם חיות בשני אופנים? אם אמנם שרצון הבורא ליתן חיות אל הקליפות עד שיהיה הזמן גרמא ויקוים {{צ|בלע המות לנצח}} וכנודע -- מכל מקום אפשר לתת להם חיות גם אם יהיה אופן יניקתם מן הקדושה באופן אחד דווקא, ושני האופנים למה לי? וכי עביד קב&quot;ה דבר אחד למגן חס ושלום?

אלא ודאי בכוונה נעשה כן מפני שיניקתם באופן אחד הוא יניקה מרובה יותר מן היניקה באופן השני, ובכוונה נעשה כן שיכלו לינוק לפי הזמן ולפי המעשה, וכאשר ארמוז לך.

ומעתה נשאר עלינו לחקור דבר זה באיזה אופן משני אופנים הנאמרים היא יניקה מרובה, ובאיזה אופן יניקתם מועטת? ודרשתי וחקרתי ומצאתי שדבר זה היא פלוגתא בין החכמים. והוא על פי מה שאיתא בזוהר בלק דף רי&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ג|ריא|א}} וזה לשונו: {{צ|און לקבליה דיעקב וכו' ואי תימא בהני לא יכילנא וכו' כי לא נחש ביעקב}}, עכ&quot;ל ועיין שם. 

וכתב ב[[מקדש מלך]] וזה לשונו: 
: {{צ|גם יש לפרש &quot;לא הביט און&quot; הוא דכורא דקליפה, &quot;ביעקב&quot; שהוא מלכות דקדושה. &quot;ולא ראה עמל&quot; שהוא נוקבא דקליפה, &quot;בישראל&quot; שהוא דכורא דקדושה.  וכדי שלא תאמר שהדכורא אינו יכול לינוק מהנוקבא והנוקבא מהדכורא אבל נוקבא מנוקבא ודכורא מדכורא  יש להם ח&quot;ו יניקה -- להכי כתיב קרא אחריני &quot;כי לא נחש&quot; - שהיא נוקבא, &quot;ביעקב&quot; - שהוא מלכות דקדושה, &quot;ולא קסם&quot; - שהוא דכורא, &quot;בישראל&quot; - שהוא זעיר דקדושה. וזה דיוק לשון הזוהר שאמר {{צ|ואי תימא בהני לא יכילנא וכו'}}, עכ&quot;ל מורינו ז&quot;ל וכו'.}}
: {{צ|אבל לפי מ&quot;ש הר' חיים ויטל ז&quot;ל בדף ר&quot;ז ע&quot;א: {{צ|קסם - נוקבא דנוגה. נחש - דכורא דנוגה}}. יש לפרש בהיפך - און נוקבא, עמל דכורא. ור&quot;ל שלא תינק נוקבא מנוקבא ודכורא מדכורא. ושמא תאמר דוקא כך, אבל דכורא דקליפה אפשר שייניק מנוקבא דקדושה או נוקבא דקליפה תיניק מזעיר דקדושה -- לכך כתיב &quot;כי לא נחש&quot; שהוא דכורא, &quot;ביעקב&quot; שהוא מלכות דקדושה, &quot;ולא קסם&quot; שהוא נוקבא, מזעיר דקדושה. וגם כן אתי שפיר מ&quot;ש &quot;ואי תימא וכו'&quot; - דר&quot;ל מלכות ממלכות ודכורא מזעיר לא יכילנא אבל להיפך יכילנא, לכך כתיב &quot;כי לא נחש&quot;. ולפי זה צדקו יחדיו דבריו הרח&quot;ו ז&quot;ל דלעיל עם פירושו דהכא}}, עכ&quot;ל מקדש מלך.

'''העתקתי כל לשונו''' שאם תשכיל היטב תראה מבורר החילוק בין פירוש מור&quot;ו ובין פירוש מוהרח&quot;ו ז&quot;ל - הוא הדבר האמור של פירוש מור&quot;ו יניקה דכורא מדכורא ונוקבא מנוקבא. ולפירוש מוהרח&quot;ו ז&quot;ל הוא בהיפך ממש, והיינו שלפירושו יניקת דכורא מדכורא ונוקבא מנוקבא היא מרובה מן יניקת דכורא מנוקבא ונוקבא מדכורא. הרי מזה שכולי עלמא מודו שאופן אחד היא יניקה מרובה מן האופן השני, ואיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי, ובהא פליגי, ודו&quot;ק. 

והנה אנו אין לנו אלא דברי מוהרח&quot;ו ז&quot;ל, כי מימיו מן המקדש הם יוצאים, וגם אני בדרוש הזה הולך בעקבותיו וממנו לא אטה ימין ושמאל.


'''ומעתה''' נחקור עוד ונאמר בלי שום ספק שאותו האופן שהיא יניקה המועטת -- דהיינו יניקת דכורא מנוקבא ונוקבא מדכורא -- לאופן הזה דווקא היתה תכלית כוונת בריאת הקליפות, ומאז ניתן להם אופן יניקה זו כדי שיחיו ולא ימותו מפני שהם צורך עולם כנודע, ולכן ניתן להם יניקה זו המועטת כדי חיותם. ואמנם אופן השני -- שהיא יניקה דכורא מדכורא ונוקבא מנוקבא -- שהוא יניקה מרובה, האופן הזה הוא דווקא לעתים ידועים כשישראל אין עושין רצונו של מקום ובזמן החורבן וכיוצא ח&quot;ו, שאז יונקים יותר מכדי חיותם. ובכוונה נעשה כן כי גם זה צריך לעתים ידועים, רחמנא ליצלן. 

היוצא מכל זה הוא איך שיש שני מיני יניקות החיצונים מן הקדושה:
* הא' הוא דכורא מנוקבא ונוקבא מדכורא, וזו היא הנקראת יניקה תמידיות הנעשית משעת בריאת הקליפות עד שיהיה הזמן גרמא ויקוים {{צ|בלע המות לנצח}}, והוא רק כדי חיותם.
* ובאופן השני הוא היניקה דכורא מדכורא ונוקבא מנוקבא, והיא יניקה המרובה ביותר מכדי חיותם כשישראל חוטאים ח&quot;ו.


והנה אם תדקדק בלשון המקדש מלך הנ&quot;ל בענין מוץ ותבן תמצא מכוון כמו שכתבנו, שכתב וזה לשונו: {{צ|ולפי זה מוץ שהיא נוקבא דקליפה, יש לה '''קצת''' יניקה מתפארת וכו' ולפי שלא ינקו '''הרבה''' לכך לא '''נעשית''' יניקת נוקבא דקליפה מנוקבא דקדושה ודכורא מדכורא}}, עכ&quot;ל. {{צ|קצת}} דייקא, {{צ|הרבה}} דייקא, {{צ|נעשית}} - ר&quot;ל מתחלת הבריאה שהיא יניקה המרובה - שלא נעשית מתחלה רק היניקה מועטת. {{ש}}
הנה המתיק תחת לשונו הדבר האמור בשם מוהרח&quot;ו שהלכה כמותו, והמשכיל יבין.


נחזור לדברינו שלכן מילוי '''נצח''' בגימטריא {{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שהיא נאחזת ויונקת מן הדכורא דקדושה, סוד 'נצח'. ומילוי '''הוד''' בגימטריא {{גמט דגש|מות}} שהוא דכורא דקליפה כמו שאמרו רז&quot;ל {{ממ|בבא בתרא|טז|א}} {{צ|הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך '''המות'''}}, ולפיכך נאחז ויונק מן ההוד דקדושה - סוד נוקבא.

ומזה תבין סוד עמוק בחז&quot;ל {{ממ|ברכות|יח|ב}} {{צ|רשעים שבחייהם קרויים '''מתים'''}}. רשעים הם דוכרין דקליפות כנודע, ועיקור '''החיות''' שלהם הוא מן מלוי '''הוד''', והרי הוא בגימטריא {{גמט דגש|מות}} כאמור. נמצא '''שבחייהם''' קרויים '''מתים'''. והבן זה כי סוד עמוק הוא, והוא סוד {{ממ|קהלת|ח|ט}} {{צ|אשר שליט{{הערה|כך מובא בספר כמה פעמים בספר זה, ודלא כגריסתנו בספרים &quot;אשר שלט&quot; - ויקיעורך}} האדם באדם לרע לו}}, וסוד שכינה בגלות בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}}. דוגמת שעיר לעזאזל. והמשכיל יבין.

והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה בטעמי מצות פרשת כי תצא וזה לשונו: {{צ|מצוה לא תחרוש בשור וחמור יחדיו {{ממ|דברים|כב|י}}, דע כי שור הוא נגד ס&quot;ם וכו' אבל לילי&quot;ת היא חמור - קליפות ישמעאל וכו' ולכן אסור לחרוש בשור וחמור יחדיו}}, עכ&quot;ל.  {{ש}}
והנה עם מה שכתבתי לעיל תבין שזהו סוד {{גמט דגש|חשמל}} דסטרא אחרא - נוטריקון '''ח'''מור '''ש'''ור '''מ'''ות '''ל'''ילית. כי '''חמור''' נוקבא יונקת מן הנצח שמילויו גימטריא {{גמט דגש|לילית}}. ו{{גמט דגש|שור}} הוא '''ס&quot;ם''' דכורא דקליפה יונק מן ההוד שמילוי גימטריא {{גמט דגש|מות}} - הרי '''חשמל''' דקליפה. 

והיינו מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה כשחס ושלום עוונות ישראל גוברים - הוסר ה'''חשמל''' דבינה השומרת זו&quot;ן, ונוגה נדבקת עם ג' קליפות אחרות ומלבשת זו&quot;ן ואז יש לו כתנות עור, משכא דחויא. ואז היא גונבת מן הקדושה ומוציאה לחיצונים השפע ונקראת '''חשמל''', כי '''חש''' וממהרת לינק מן הקדושה בזמן שערלה קיימא על גבי ברית, אך כשהוא '''מל''' - הוסר הרע שבה ויצא לג' קליפות אחרות ונשאר הטוב לבדה. '''ונקר&quot;א מ&quot;ל''' כי נגלה עטרת היסוד בקדושה, מילה עליונה, וכידוע ליודעי חן, ואין כאן מקומו.

ואתה המעיין, עיין היטב בספר [[קול ברמה]] על מאמר {{צ|עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא}} בדף נ&quot;ב ע&quot;א, מ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה וההגהות צמח בסוד המלך חשם מארץ התמני. ועיין בשער קליפות נוגה פ&quot;ב {{ממ|עץ חיים|שער מט|פרק ב}}, עי&quot;ש. והמשכיל יבין וידום.


'''נחזור לענינינו''' ונאמר שמזה תשכיל ותבין ביותר מ&quot;ש למעלה בדרוש העבר בדקדוק לשון האר&quot;י זלה&quot;ה והיינו בדכורא דקליפה שאין דרכו לינק רק מן הוד דקדושה. ואמנם כשהחטא גורם ח&quot;ו - נאחז גם מן הנצח. וכן היה בנגיעת הכף, שהיה ס&quot;ם דוכרא כנודע, ונאחז מן הנצח. ונמצא דברי הזוהר בראשית דף כ&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|א|כא|ב}} ודברי האר&quot;י זלה&quot;ה המובאים במקדש מלך מפורשים יפה, וכמו [[מדרש לפירושים/חלק א/ט|שכתבתי בדרוש נצח]] עי&quot;ש והבינהו.

הנלע&quot;ד כתבתי כדי שלא יסתרו מכתבי קודש להאר&quot;י זלה&quot;ה אהדדי. ובזה באתי להמליץ עוד בעד רבינו יהודה חייט מ&quot;ש {{צ|כי קודם שבא דוד היה הנצח לצד שמאל וההוד לצד ימין, והוא הפך שניהם בתפלתו}}, עכ&quot;ל.  ודקדקתי בדרוש העבר במ&quot;ש {{צ|'''לצד''' שמאל}} ולא &quot;בצד&quot; באות ב'. ובזה יתבאר שכוונתו מה שנאחז הדכורא דסטרא אחרא העומד תמיד בצד שמאל, ועתה נאחז מן הנצח. נמצא שהשפיע הנצח לצד שמאל, כלומר כמו שאמרנו שדרך אחיזתו מן ההוד דווקא שהוא שמאלי, ועתה נאחז מן נצח. וז&quot;ש {{צ|לצד שמאל}}. וכן ההוד נאחז בה הנוקבא הנאחזת מן הנצח דווקא שהוא ימיני. וז&quot;ש {{צ|וההוד לצד ימיני}}, וכלומר שבאחיזה זו הוי ליה כאילו נהפכו. 

וזהו גם כן כוונות הזוהר הנ&quot;ל באומרו {{צ|נצח ירכא שמאלא דיעקב}}, כי מי שנאחז תמיד מן ירך שמאל עתה נאחז מן הנצח, ובדבר זה נעשה נצח כמו הוד. ומפני שזהו עיקר הנפגם בנגיעות הכף על ידי ס&quot;ם דוכרא -- לפיכך מזכיר בזוהר נצח דווקא. ואמנם באמת שגם ההוד נפגם מה שיונקים יותר מן הראוי, אך לא ניכר הצליעה כל כך. והמשכיל יבין בדרוש העבר.

ומה שכתב {{צ|עד דאתא דוד וכליל ליה בימינא}} - ר&quot;ל שביטל משם יניקת ס&quot;ם על ידי הורדת אור החסד בכח תפלתו. והמשכיל יבין. ואם חס ושלום שגיתי - האל הקדוש יכפר.


'''ועתה אבאר ענין יעקב ועשו האמורים בפרשה על סוד ספירת הוד'''. ומה שיש לפרש על כללות נצח והוד - יבואר אי&quot;ה בדרוש שאחרי זה.{{ש}}
ונאמר בענין הבכורה איך שהיא בסוד '''הוד''', והוא על פי מה שאיתא ריש ספר [[טוב הארץ]] וזה לשונו:
: {{צ|ושמעתי מהחכם השלם מוהר&quot;ר משה זכות נר&quot;ו, ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} בגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה, מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{ממ|ישעיה|נח|יא}} אמרתי לא אראה י&quot;ה י&quot;ה בארץ החיים. וכן '''יה''' במלוי מלואו, כזה: {{גמט דגש|יו&quot;ד וי&quot;ו דל&quot;ת, ה&quot;ה ה&quot;ה}} - עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה(?) היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{ממ|משלי|ג|יט}} י&quot;י בחכמה יסד ארץ, ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י'''' וכו', וסודו הוא מ&quot;ש בזוהר אבא יסד ברתא כו' והיודע מדרגת חם בן נח שעליה נאמר {{ממ|איכה|א|יג}} כל היום '''דוה''' - ישמח ויבין כי נהפך ל'''הוד''' והדר, פי' כי בהגלות קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}}, על ארץ כנען שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה -- אז נתקדשה, וזהו סוד {{ממ|תהלים|קיח|יט}} פתחי לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''. ולכן דוד שהוא בסוד 'איהי בהוד' - חיבר {{גמט|ק&quot;ן}} הודאות - {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|י&quot;ה}}}}, עכ&quot;ל עי&quot;ש. 

מבואר מזה שסוד נוקבא - שהיא סוד הוד - נתחבר עמה שם '''י&quot;ה''' שבחכמה, ומה שהיה ארץ כנע&quot;ן סוד {{גמט דגש|דוה}} ונדה - נתחבר {{גמט דגש|י&quot;ה}} ונעשית {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - בגימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. ולכן {{גמט דגש|הוד}} גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ה}}. והוא סוד {{צ|י&quot;ה בארץ '''החיים'''}} - {{גמט דגש|חכם}} גימטריא {{גמט דגש|חיים}} כנודע.

ונודע שסוד '''הבכורה''' הוא בחכמה בסוד {{צ|בני בכורי ישראל}} - {{צ|ישראל עלה במחשבה}} כמו שהזכרנו כמה פעמים. גם תראה '''{{מכפלת גימטריא|י&quot;ה|פעמים|י&quot;ה}}''' - גימטריא {{גמט דגש|רכ&quot;ה}}, ועם ב' אותיות והכולל - גימטריא {{גמט דגש|בכור}}. וזהו סוד {{ממ|תהלים|סח|ה}} {{צ|{{גמט דגש|רוכב}} בערבות '''בי&quot;ה''' שמו}}. 

הנה הראתיך לדעת שהבכורה היא בסוד {{גמט דגש|הוד}} שבגימטריא {{גמט דגש|י&quot;ה}} בארץ '''החיי&quot;ם'''. אמנם עשו - שהוא דוכרא דסטרא אחרא - נאחז מן המילוי, שבגימטריא {{גמט דגש|מות}}, היפך '''החיי&quot;ם''' האמורים. והוא בסוד {{ממ|דניאל|י|ח}} {{צ|והודי נהפך עלי למשחית}} - '''נהפך''' דייקא, ש'''הוד''' נהפך ונעשה '''דוה''' על ידי אחיזת עשו למטה בסוד {{צ|שכינה בגלות}} להיודע סודו. וזהו סוד מארז&quot;ל (פסיקתא וילקוט) שעשו שתה במעי אמו דם נדתה, והמשכיל יבין.


'''עוד פירוש''' אחד על פסוק {{צ|והודי נהפך וגו'}} - מצאתיו בספר [[קול ברמה]] דף נ&quot;ב ע&quot;א בהגהות צמח וזה לשונו:  {{צ|והנה ההוד היא ספירה '''חמשי&quot;ת''' שנהפך '''חמשית''' ונעשה '''משחית''', וזהו והודי נהפך למשחית}}, עכ&quot;ל עי&quot;ש.{{ש}}
והנה לדעתי זה היה כוונת עשו להגביר סוד '''המו&quot;ת''' הנ&quot;ל על '''ההו&quot;ד''' ויתהפך '''הוד חמשית''' ויהיה ח&quot;ו '''דוה משחית''', ומכח זה הוא יהיה בכור אל יעקב בבחינה זו שהיא '''הוד''' שאנו מדברים בה עתה. והבן כל זה. 

וזה לדעתי פי' הפסוק שאמר עשו {{צ|הנה אנכי הולך '''למות ולמה''' זה לי בכורה}} - סודו בקיצור - {{צ|הנה אנכי '''הולך'''}} - והליכה ברגלים, ואמנם שקר אין לו רגלים אלא רגל אחד והוא '''הו&quot;ד''', ומילוי עושה עשו ממנו סוד '''מות''' כאמור לעיל. וזהו שכתוב {{צ|'''למות'''}} את אחרים, ומפרש למי, ואמר {{צ|'''ולמה''' זה}} - נוטריקון '''ולמילוי הוד זה''', ואז ממילא {{צ|'''לי בכורה'''}} - שאני אהיה הבכור מאחר שאגביר סוד המיתה, וכבר כתבתי כמה פעמים שירידה ממדריגה אצל הקדושה נקרא 'מיתה' והמשכיל יבין.

ומזה תבין איך שרצה עשו להמית את יעקב בבחינה זו, כלומר להגביר עליו סוד '''המות'''. ואמנם לא עלתה בידו כי יעקב המשיך אור '''י&quot;ה''' בארץ '''החיים''' כמ&quot;ש להלן אי&quot;ה. וז&quot;ש חז&quot;ל {{ממ|תענית|ה|א}} {{צ|יעקב לא '''מת'''}}, וזהו סוד {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} - היפך '''מת'''. 

מן אלו הדברים הבנתי מאחז&quot;ל (שוחר טוב מזמור ק&quot;ט) וזה לשונם:
: {{צ|חלצני י&quot;י מאדם רע וגו' מי הוא זה עשו הרשע. ומה היא רעתו - מות. כך אמר הקב&quot;ה כשאפדה אתכם מיד מות אני אפדה אתכם שנאמר {{ממ|הושע|יג|יד}} מיד שאול אפדם ממות אגאלם. אהי דברך מות. הרי המות עשו הרשע. לכך נאמר חלצני י&quot;י מאדם רע וגו'. וכן יעקב אמר הצילני נא מיד אחי מיד עשו}}, עכ&quot;ל. והוא פלאי.

ולדרכי האמור מובן היטב. כי עשו הרשע הוא דוכרא דקליפה, והוא סוד נחש דכורא כנ&quot;ל בדברי מהרח&quot;ו ז&quot;ל בסוד {{צ|כי לא נחש ביעקב}}. והוא סוד {{גמט דגש|מות}}, כי נאחז ממילוי '''הוד''' שבגימטריא {{גמט דגש|מות}}.   ורוצה '''להמית''' בחינת דוד נוקבא איהי בהוד. ושם נאמר {{ממ|תהלים|קמ|ד}} {{צ|שננו לשונם כמו '''נחש''' וגו'}} ושפיר נדרש על עשו, וסוד מות וכאמור, והמשכיל יבין.


'''ועתה אודיעך''' סוד מאחז&quot;ל {{ממ|סנהדרין|עח|א}} {{צ|כשתמצי לומר לדברי ר' יהודה ארס נחש בין שיניו הוא עומד}}, עכ&quot;ל עי&quot;ש. והוא מובן עם הנודע שאות '''חי&quot;ת''' מורה על הוד - ספירה ח' מלמעלה למטה, וכדאיתא במאורי אור עי&quot;ש. והנה הנחש שהוא דכורא הוא נאחז מן הוד ומשם עיקר החיות שלו, ובסוד מילוי '''הוד''' שבגימטריא {{גמט דגש|מות}} כנ&quot;ל.

והנה באותיות '''נחש''' תמצא אותיות '''שן''' מהצדדים, ואות '''ח''' באמצעיתו. והוא מורה שאוחז בשיניו ויונק מן אות '''ח'''' סוד הוד. וממנו עיקר כח ארסו. וז&quot;ש {{צ|ארס '''נחש''' בין '''שיניו''' הוא עומד}} - בין אותיות '''ש&quot;ן'''. והמשכיל יבין.  

ואם תדע שסוד '''חטא''' הוא בסוד הוד כנזכר בכוונת י&quot;ג תיקוני דיקנא, והוא סוד אות '''ח'''' כנזכר במאמר הזוהר בראשית בסוד האלפ&quot;א בית&quot;א, עי&quot;ש. וכן הוא [[מאורי אור|במאורי אור]] אות ח', עי&quot;ש מפורש, ואז תבין עמקות מאחז&quot;ל {{ממ|ברכות|לג|א}} {{צ|שאין ערוד (מין נחש) ממית אלא החטא ממית}}, עכ&quot;ל. והנה הוא סוד '''ח'''' - ארס נחש בין שיניו עוד, והוא '''החטא''' אשר ממית בסוד המילוי שבגימטריא {{גמט דגש|מות}} ודו&quot;ק.  ולפי דרכי הזה שעיקר יראת יעקב היה בשביל בחינה זו - מדוייק מאחז&quot;ל {{ממ|ברכות|ד|א}} {{צ|וכתיב ויירא יעקב מאד - אמר שמא יגרום החטא}}, עכ&quot;ל.  והיינו דאמרו '''חטא''' דוקא. וזהו סוד {{צ|הצילני '''נא'''}} - נוטריקון '''א'''רס '''נ'''חש. והבן כל זה.


'''והנה ידועים''' דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד החדשים, שחודש אב הוא בסוד הוד, ולכן נחרב בו הבית. וכן נודע שאלף החמישי הוא הוד, ועליו נאמר {{צ|כל היום '''דוה'''}} שנהפך '''הוד''' ונעשה '''דוה''', וכמו שנתבאר לעיל. וזה לדעתי סוד מאמר עשו {{צ|יקרבו ימי אבל '''אבי'''}} - ר&quot;ל חודש '''אב''' שלי, ואז {{צ|ואהרגה את '''אחי'''}} - נוטריקון '''אל&quot;ף ח&quot;מישי''' שלי, כאשר באמת גברו החיצונים באלף החמישי ונתגבר סוד '''המות''' הנ&quot;ל. והיינו כמו שבארנו כמה פעמים שעל ידי חטאים ח&quot;ו נתעורר נגיעות הכף בעונותינו הרבים. 

וזהו סוד הכתוב {{ממ|משלי|יז|יז}}{{צ|'''אח''' לצרה יולד}} - נוטריקון או&quot;ת ח&quot;ית, א&quot;לף ח&quot;מישי, ח&quot;ודש א&quot;ב. ולכן אמר אליו יצחק {{צ|והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוואריך}} ותרגום אונקלוס {{צ|כד יעברון בנוהי על פתגמי אורייתא}}, והיינו כי על ידי עסק התורה ממשיכים אור החכמה העליונה - סוד שני אותיות '''י&quot;ה''', ואז נעשה ארץ {{גמט דגש|הכנעני}} כנ&quot;ל בדברי הרמ&quot;ז ז&quot;ל, ואז נעשה מן '''{{גמט|דוה}} - {{גמט|הוד}}''', סוד {{גמט דגש|י&quot;ה}} בארץ החיים. וההפך מובן.

ומזה תבין באמת איך שהברכה תלוי בבכורה גם בבחינה זו. ולפיכך כששמע יצחק שיעקב הוא הבכור אמר {{צ|לבכור ברכתי גם ברוך יהיה}} כמו שאמרו רז&quot;ל וכן פירש&quot;י בחומש. ואפשר לומר שזהו סוד {{צ|גם ברוך '''יהיה'''}} - נרמז ב' פעמים '''י&quot;ה'''. הראשון מורה על אור החכמה, והשני על {{גמט דגש|הוד}} שבגימטריא {{גמט|י&quot;ה}}, והיינו כדבר האמור שהוריד יעקב סוד {{גמט|י&quot;ה}} העליון אל ה{{גמט|הו&quot;ד}} לתקנו.


'''ועתה נבוא לבאר איזו פסוקים מן הפרשה זו'''.{{ש}}
{{צ|וישלח יעקב מלאכים}}. אמרו חז&quot;ל {{ממ|בראשית רבה|עה|}} {{צ|מלאכים ממש}} - לדעתי רמז גדול הוא שרמזו המלאכים אשר שלח היה כדי להכניע מדת עשו שהוא '''שור מות''' כנזכר לעיל. וזהו סוד {{צ|'''ממש'''}} - נוטריקון - מ&quot;כניעין ש&quot;ור מ&quot;ות. {{ש}}
וזהו שכתוב {{צ|אל עשו '''אחיו'''}} - בסוד הוד הרמוז במלת '''אח''' כנ&quot;ל. 

{{צ|עם לבן גרתי}}. הוא סוד לובן העליון - חכמה, ונוטריקון '''ל&quot;ב נ'''תיבות, ור&quot;ל שהמשכתי למטה סוד י&quot;ה מן החכמה עליונה. ומפרש באיזה כח ואמר {{צ|גרתי}} ואמרו חז&quot;ל {{צ|תרי&quot;ג מצות שמרתי}} - בכח התורה וכנ&quot;ל. 

{{צ|ויירא יעקב מאוד}} ואמרו חז&quot;ל {{צ|שמא יגרום החטא}} - מפורש לעיל. {{ש}}
{{צ|הצילני נא}} - גם כן  מפורש לעיל.

{{צ|ויחץ וגו' לשני מחנות}} - אפשר לפרש מחנה אחת בסוד הוד, ומחנה ב' בסוד מילוי הוד. וז&quot;ש {{צ|אם יבא עשו אל המחנה האחת}} בסוד המילוי, {{צ|'''והכהו'''}} בסוד {{גמט דגש|מות}} הנעשה אצלו מן המילוי, {{צ|והיה המחנה הנשאר לפליטה}} - אמר לשון זכר כי כן שורשי האותיות הם דוכרא נגד המלואים, והמשכיל יבין.

{{צ|פן יבא והכני '''אם''' על '''בנים'''}} - הוא רזא מ&quot;ש בזוהר {{צ|אימא עילאה עד הוד אתפשטת}}, וסוד נודע.

{{צ|ויאבק איש עמו וגו'}} - כבר אמרתי מה שיש בו די.

{{צ|ויאמר שלחני וגו' ישראל יהיה שמך}}, ואמרו חז&quot;ל שבזה הודה לו על הברכות. וקשה - האיך רמיזא? ולדרכי יתכן כי {{צ|ישראל עלה במחשבה}} סוד חכמה כמו שכתבנו כמה פעמים, וכנודע. והורה לו בזה איך שיוכל לתקן את ההוד על ידי אור החכמה העליונה. ובזה תלוי סוד הבכורה והברכה כמש&quot;ל.  ונמצא ממילא הודה לו בזה על הברכה. וק&quot;ל. 

{{צ|וירץ עשו וגו' וישקהו}}, ואמרו חז&quot;ל רצה לנשכו בשיניו - הוא מש&quot;ל בסוד {{צ|ארס נחש בין שיניו עומד}}.

{{צ|יש לי רב}} - '''יש''' ראשי תיבות '''י''''רך '''ש''''מאלי. וזהו שכתוב {{צ|'''אחי'''}} - או&quot;ת ח&quot;ית, ח&quot;ודש א&quot;ב, א&quot;לף ח&quot;מישי.

{{צ|וישתחו ארצה שבע פעמים}} - אפשר לפרש שהוא סוד ז' אתוון של '''הוד''' במילוי כזה: {{גמט דגש|ה&quot;י ו&quot;ו דל&quot;ת}}, ובזה ביטל שבעה רישין של נחש, וכדאיתא ב[[מקדש מלך]] וכנודע לקדמונים. ולדרכי מובן היטב כי מכאן נאחז הנחש. והבן.


'''וזהו שאמר''' הכתוב {{צ|ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר '''בארץ כנען'''}} - דייקא מה שהיה ארץ כנען נעשה {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - באותיות '''י&quot;ה''' שבגימטריא {{גמט דגש|מלכות}}, ואיהי ב{{גמט דגש|הוד}} שנתקן על ידי {{גמט דגש|י&quot;ה}}. 

וזהו סוד {{צ|עיר '''שכם'''}} - ראשי תיבות '''ש'''ם '''כ'''בוד '''מ'''לכותו, והיינו כמ&quot;ש הרמ&quot;ז ז&quot;ל המובא למעלה. ואוסיף עוד מה שנלע&quot;ד לומר עוד בזה על פי מ&quot;ש בעץ חיים שער הירח פרק ה' בדרוש א&quot;ט ב&quot;ח {{ממ|עץ חיים|שער לה|פרק ה}} וזה לשונו שם:
: {{צ|'''ק&quot;ץ''' בהוד וכו' ו'''ץ'''' פשוטה היא {{גמט|תת&quot;ק}} וכו' וכבר ידעת כי ה' גבורות מנצפ&quot;ך הם כסדר אותיות - '''ך' ם' ן' ף' ץ'''', והם מתחלקים מחסד עד הוד, שהגבורה המגעת להוד היא '''ץ'''' פשוטה, והוא אות '''ץ'''' מן '''ק&quot;ץ''' וכו' ולא גדלו על המים המגדילין אותן רק חלק א' והוא ק' - הרי ענין '''ק&quot;ץ'''.}}
: {{צ|והנה כל החיצונים נאחזים בכאן בספירת הוד לטעם הנ&quot;ל, ושמו מוכיח עליו - '''ק&quot;ץ''' - סוד '''קץ''' כל בשר בא לפני {{ממ|בראשית|ו|יג}} כנודע שהם החיצונים, ולכן גם ס&quot;ם לא היה יכול ליעקב רק בכף ירכו השמאלית שהיא הוד. ובזה תבין סוד נפלא כי בהתאחז בו החיצונים נהפך ונעשה '''דוה''', והוא סוד &quot;והודי נהפך עלי למשחית וכו'&quot; שהיא נדה האמורה בתורה, וזהו &quot;נתנני שוממה כל היום '''דוה'''&quot;. ובזה תבין סוד נפלא במארז&quot;ל כי ימי הגלות הם אלף שנין וכו' והענין כי שית אלפי שנין הוי עלמא, והם מחסד עד יסוד וכו'. והנה חורבן בית המקדש היה סמוך לאלף החמישי שהוא הוד, שבו נאחזין החיצונים}}, עכ&quot;ל. ועיין שם באורך גדול.

המובן מדבריו שחשבון אלף שנים הוא '''ק&quot;ץ''' גבורות ההוד. והם אלף שנים דגלות. ומה שנמשך הגלות בעו&quot;ה כל כך באלף הזה הששי -- עיין בזוהר שמות דף י&quot;ז ע&quot;א {{ממ זהר|ב|יז|א}}, וזה לשונו: {{צ|אמר ר' יוסי, אי יתיר ישתעבדון לא על פום גזירת מלכא הוא אלא על דלא בעיין למהדר לקבליה}}, עכ&quot;ל.  {{ש}}
ובפרשת פקודי דף רכ&quot;ז ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רכז|ב}}, וזה לשונו: {{צ|ועל דא אתערו חברייא אינון יומין דגלותא אלף שנין הוו}}, עכ&quot;ל ועין שם. ועיין [[הדרת מלך|בהדרת מלך]] סימן מ&quot;ב שהאריך בזה, עיי&quot;ש היטב.


'''כלל העולה''' שסוד גבורות הוד הם סוד '''קץ''' כל בשר. ולפי מה שכתבתי לעיל שסוד אות '''חי&quot;ת''' הוא בהוד - יובן הפסוק {{ממ|בראשית|כז|מו}} {{צ|קצתי '''בחיי''' מפני בנות '''חת'''}} - בסוד '''ק&quot;ץ''' האמור. ואמרה {{צ|'''בחיי'''}} מפני ששם הוא סוד '''ה{{גמט|מות}}''' - חושבן מילוי '''הוד''' הנזכר לעיל. והיינו סוד ארץ {{גמט דגש|כנען}} שבגימטריא {{גמט דגש|קץ}} האמור. 

והנה כבר הודעתיך למעלה סוד {{צ|ויעקב איש '''תם'''}}, היפך '''מת''', כי {{צ|יעקב לא '''מת'''}}. ועתה אומר עוד שנרמז במלת '''תם''' איך שמיתק ותיקן את הגבורה זו אות '''&lt;big&gt;ץ'&lt;/big&gt;''' פשוטה שבהוד שבגימטריא {{גמט|תת&quot;ק}}. וזהו סוד '''תם''' - ראשי תיבות '''ת'''שעה '''מ'''אות. גם אם תחשוב מ&quot;ם סתומה של '''תם''' לששה מאות{{הערה|בדפוס כתוב &quot;וששה שמות&quot;, אך בלוח הטעות מתוקן כבפנים - ויקיעורך}} כנודע - אזי עולה מלת '''תם''' בחושבן אל&quot;ף, היינו הסוד '''ק&quot;ץ''' האמור, סוד אלף שנין דגלותא. 
וזהו שאמר הכתוב {{צ|אשר בארץ {{גמט דגש|כנען}}}} דייקא, שסודו {{גמט דגש|ק&quot;ץ}} האמור.  

ומעתה מ&quot;ש במדרש {{ממ|בראשית רבה|עט|ג}} וזה לשונו: {{צ|שכתוב ויעקב איש '''תם''' לפיכך ויבא יעקב שלם}}, עכ&quot;ל - אשר על זה בניתי כל הבנינים. ועם האמור הרי הוא כמבואר. 

גם '''שלם''' נוטריקון - '''ל'''בטל '''ש'''ור '''מ'''ות. והמשכיל יבין היטב וישביע בצחצחות נפשו.


; נשלם דרוש העשירי בס&quot;ד


-------------</text>
      <sha1>gtvkdb7861letgqz5r7kc1i1k1qlygx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:שמות א יב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1704306</id>
    <revision>
      <id>3083972</id>
      <parentid>2755933</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T20:02:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ */</comment>
      <origin>3083972</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8450" sha1="j6y3il8qm4jrv6kzc50ajsbwic7sldc" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|שמות|א|א יא|יב|א יג|הבהרה=כן|ציטוט=
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ, וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.}}

== וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ==
=== וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ ===
פרעה רצה להתחכם בסתר ולהשמיד את כל עם ישראל ותרבותו ([[ביאור:שמות א י]]). הוא חשב שעבודה קשה תחליש ותחלה את הגברים והם ימותו, והמצרים יקחו את הבנות והאלמנות לתרבותם.

פרעה עינה את בני ישראל, ככתוב: &quot;וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ&quot; ([[ביאור:שמות א יג]]). 

=== יְעַנּוּ ===
&quot;יְעַנּוּ&quot; - שורש 'ענה' - (&lt;small&gt;&lt;small&gt;הניקוד אינו מחייב כי הוא פרוש שנוסף מאות שנים מאוחר יותר&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)
:#  גרם ייסורים, הִתְאַכְזֵר, הִתְעַלֵּל, הִתְעַמֵּר, יִסֵּר (מילוג), כדי להשפיל ולדכא את בני ישראל ולהראות להם שאלוהיהם הוא חסר כוח.
:#  החזיר תשובה או מענה לשאלה, הגיב, וזאת במטרה שבני ישראל יקבלו את מרותו של פרעה, יצטרפו למצרים ויאבדו את תרבותם ויחודם.

: העינויים היו '''לגוף ולנפש'''. אנשים התחילו לפקפק באלוהים - '''איך אלוהים יכול להרשות שהעם הנבחר יסבול כל כך קשה?'''
: '''כל זה היה נסיון לעם ישראל - האם הם ישארו באמונתם!'''
פרעה רצה להראות להם שאלוהים אינו עוזר, ואינו קיים. פרעה איפשר לבני ישראל להפוך למצרים ולהשתעבד לו, וכך כל בני ישראל, ותרבותם איתם, היו נכחדים.

===1. וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ ===
אולם כפי שקורה [[W:אבולוציה|'''באבולוציה''']], החזקים שורדים ומהם יוצאים צאצאים חזקים וחסונים יותר, ככתוב: &quot;וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ&quot;, וגם &quot;וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד&quot; ([[ביאור:שמות א כ]]). בנוסף, כדי להקל על עומס העבודה על כל איש, בני ישראל רצו להרבות את מספר העובדים, ולכן הם עשו עוד ילדים.

פרעה רצה שהם יתבוללו במצרים ויהיו נתינים רגילים כמו כולם, ממשומעים ומדוכאים. סביר שרבים נטשו את בני ישראל, אולם אחרים, ככל שהוא עינה אותם הם התאחדו ודבקו אחד בשני במקום להפרד ולברוח. כך פרעה למעשה מנע התבוללות.

קרה הפוך ממה שפרעה רצה - העינויים והעבודה הקשה גרמו לבני ישראל להיות חזקים יותר ורבים יותר. סביר שהם גם נעשו חכמים יותר כדי למצוא פתרונות קלים יותר לעבודה הקשה. ייתכן שהם השתמשו במנופים וגלגלים כדי להקל על העבודה ולהיות יותר יעילים ומהירים. ייתכן שהם התאחדו לקבוצה כדי שביחד ובשיתוף פעולה הם יתגברו על המכשולים והקשיים. בטוח שאלוהים ידע שזה יקרה והוא נהנה לראות איך בני ישראל מגיבים בחוכמה כפי שהוא ציפה מהם.

===2. וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ ===
הגיוני שכאשר אנשים סובלים עבדות קשה, הם יעשו פחות ילדים שיסבלו עבדות. &lt;br&gt;
והנה כאן קורה ההפך, ככל שהם וילדיהם סובלים יותר, הם עושים יותר ילדים.

אלוהים נתן נבואה לאברם, ככתוב: &quot;הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים  אִם תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ&quot; ([[ביאור:בראשית טו ה]]), ואחר כך המשיך: &quot;גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה&quot; ([[ביאור:בראשית טו יג]]), ואחר כך &quot;וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל&quot; ([[ביאור:בראשית טו יד]]).

* עכשו הם נמצאים במצרים - &quot;בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם&quot;.
* הם עבדים - &quot;וַעֲבָדוּם&quot;.
* מענים אותם - &quot;וְעִנּוּ אֹתָם&quot;.
* ואחר כך הם יצאו - &quot;וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל&quot;.
כדי להקדים את הקץ ולהיות מוכנים להיות עם גדול וחזק שיתגבר על מצרים, ויכבוש את כנען, הם הבינו שהם צריכים להתרבות, וככל שהם יתרבו יותר הם יצאו מוקדם יותר.

=== וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ===
נאמר ברבים, אולם כל זה היה תוכניתו של פרעה לבדו, ככתוב: &quot;וַיֹּאמֶר, אֶל עַמּוֹ&quot; ([[ביאור:שמות א ט]]), ביחיד. כידוע המצרים לא שנאו את בני ישראל ואפילו השאילו להם כסף, זהב ובגדים בצאתם לחגוג לאלוהיהם.

&quot;'''וַיָּקֻצוּ'''&quot; 
:# - שורש 'קצה' - הקצו אותו, קיצרו, רצו לעשות קצה וסוף, ייחד, הפריש. זאת היתה תוכניתו של פרעה לקצץ, ולהביא לסוף לבני ישראל.
:# - שורש 'קוץ' - נִגְעָל, נִבְחַל, סָלַד, בָּחַל, מָאַס, תִּעֵב (מילוג), ככתוב: &quot;'''קַצְתִּי''' בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים&quot; ([[ביאור:בראשית כז מו]]).
:# - שורש 'קוץ' - הקיץ, התעורר, קם משנתו (מילוג)
הכול ביחד, פרעה התעורר והבין מה קורה פה, הוא כעס ובחל בבני ישראל שמתעצמים וגדלים, והסכנה מהם הולכת ומתרבה. נראה שפרעה פחד להתקיף את בני ישראל ישירות ולכן הוא התחכם בסתר, ועכשו הוא מוכן להפעיל תוכנית סודית חדשה.

לפי תאור משפחת תרח אבי אברם וצאצאהם, נראה שהיה במשפחה, מלבד לוט ובתואל, מצב תורשתי שנולדים להם רק בנים, מלבד מספר קטן של בנות: דינה ליעקב, שרח לאשר, ומחלת לישמעאל. כך בני ישראל התרבו בקצב מהיר יותר והיו חייבים לשאת נשים מצריות. דבר כזה לבטח הכעיס את המצרים שחסרו להם נשים. בני ישראל קיבלו את ביצות הדלתה ששרצו בהם תנינים ויתושים, אותם הם קיבלו אדמה ללא גבול והם יבשו את הביצות ויצרו את הטוב ביותר באדמת מצרים (עד היום הזה). נשים מצריות שמחו להצטרף לברכת אלוהים, כשם שתמר ורות התאמצו להצרטף לעם ישראל, במיוחד שבני ישראל היו חזקים ועשירים, הן הם זכו בלעדיות לספק בשר וחלב לפרעה וצבאו ([[ביאור:בראשית מז ו]]).

אין ספק שמצב כזה יוצר קנאה באנשי מצרים, והם רצו שבני ישראל או שיצטרפו להיות מצרים רגילים או יסתלקו מארצם.


{{סיכום על פסוק|שמות|א|א יא|יב|א יג}}</text>
      <sha1>j6y3il8qm4jrv6kzc50ajsbwic7sldc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מסגרת הסליחות (אשכנז)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725184</id>
    <revision>
      <id>3084045</id>
      <parentid>3083410</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:30:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* וידוי */</comment>
      <origin>3084045</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111281" sha1="tt24pskejyp2swmse6890nxznjl8p4r" xml:space="preserve">{{הור2|{{מודגש|בסליחות לימי התשובה}}, למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}.

{{מודגש|בסליחות לתענית ציבור}}, אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}.

הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה״ב.}}
===לך ד' הצדקה===
&lt;קטע התחלה=לך/&gt;לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֹֽרָה וְנָשֽׁוּבָה אֵלֶֽיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}}
לֹא בְחֶֽסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַֽקְנוּ דְלָתֶֽיךָ.{{ש}} 
דְּלָתֶֽיךָ דָפַֽקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ.{{ש}} 
מִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=לך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}}
===שומע תפילה – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=שומע פולין א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע פולין א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע פולין ב/&gt;צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע פולין ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח/&gt;&lt;קטע התחלה=מ.סלח/&gt;סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ&lt;קטע סוף=מ.סלח/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=מ.מחל/&gt;מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=סלח/&gt;&lt;קטע סוף=מ.מחל/&gt;

===שומע תפילה – נוסח ליטא===
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ.{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא ב/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}}
כִּי עֲוֺנוֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּֽינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵֽׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח הונגריה===
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה&quot;א טז כה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה ב/&gt;לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=שומע מערב א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ.]&lt;noinclude&gt;{{הערה|משפט זה חסר בחלק מהנוסחאות כגון האשכנזים באיטליה. ואף בפפד״ם אין אומרים אותו בליל יום כפור (דברי קהלות).}}&lt;/noinclude&gt; {{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹֽחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹֽעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל מַעֲשָׂיו בְּכׇל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
כׇּל הָאָֽרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַֽמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּֽרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּֽנוּ זַמֵּֽרוּ׃ כִּי מֶֽלֶךְ כׇּל הָאָֽרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע מערב א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} &lt;/noinclude&gt;{{מודגש|צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃}}{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
&lt;קטע התחלה=שומע מערב ב/&gt;לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלֶֽךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽנוּ עַל שְׁמֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}&lt;קטע סוף=שומע מערב ב/&gt;

===פתיחה===
{{הור2|בער״ה ובעשי״ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים}}

&lt;קטע התחלה=אל ארך/&gt;{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}&lt;קטע סוף=אל ארך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן {{מודגש|חצי קדיש}}.}}

===פסוקים לפני הסליחה===
{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים את הפסוקים השייכים לסליחה, ואחר כך את הפסוקים הבאים. למנהג פולין, מהסליחה השניה ואילך אומרים רק עד {{צ|ביום קראנו}}.{{הערה|ובקצת קהילות אומרים את ההמשך גם לפני העקידה (ד׳ גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ׳ ט).}} למנהג ליטא המקורי אומרים גם {{צ|סלח נא}} ו{{צ|הטה}} לפני כל סליחה, אולם כיום הרבה נוהגים כגר״א שאף {{צ|כרחם}} אין אומרים.{{הערה|כך נכתב בשמו ב&quot;תוספת מעשה רב&quot; (ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&amp;st=&amp;pgnum=29&amp;hilite= כאן] אות קצו). ואמנם לפי האמור שם לפני העקדה אומרים, אולם המנהג הרווח אינו כך (ע״פ לוח ההלכות והמנהגים – זלזניק).}}}}

&lt;קטע התחלה=כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=כרחם2/&gt;&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג יג}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ליי/&gt;לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=כרחם2/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם2/&gt;
&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;
&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה כרחם2/&gt;{{הור|חזן:}} &lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: &lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;{{הור|קו״ח:}}
&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, &lt;קטע התחלה=ליי/&gt;כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=עקידה כרחם2/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים האלו לפני הסליחה הראשונה:}}

&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ, בֹּֽשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹֽינוּ וְנִכְלַֽמְנוּ בַּעֲוֺנֵֽינוּ׃{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַֽעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵֽנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵֽינוּ, כִּי חָטָֽאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמׇד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵֽינוּ תַּעֲשֶׂה לָּֽנוּ, וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵֽינוּ תִּגְמֹל עָלֵֽינוּ׃ כִּי כִגְבֹֽהַּ הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע״י ר׳ זעליגמן בער}}&lt;/noinclude&gt; הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵֽינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תַּרְחִיק מִמֶּֽנּוּ אֶת פְּשָׁעֵֽינוּ׃ &lt;קטע התחלה=יוכק כרחם/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַֽדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָֽטְאוּ לָךְ, וּלְכׇל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּֽשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָֽחְתָּ׃{{ממס|דה&quot;ב ו כא}}{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק כרחם/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי החל מהסליחה השניה אומרים לפני כל סליחה את הפסוקים השייכים לה, ואחר כך את הפסוקים הבאים:}}

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}&lt;/noinclude&gt;

===פסוקים לפני הפזמון===

{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}
&lt;קטע התחלה=טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָֽאוּ מַֽיִם עַד נָֽפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַֽסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
עׇזְרֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=טוב/&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|למנהג האשכנזים באיטליה אומרים את הפסוקים הבאים לפני הפזמון. בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים אותם ביום כפור לפני הפזמונים של מנחה ונעילה. בפרנקפורט אומרים אותם גם בערבית של יום כפור, ובמץ אומרים אותם אף בערב יום כפור. גם למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם לפני מנחה של יום כיפור קטן:}}
&lt;קטע התחלה=נעילה טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵֽנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}&lt;קטע סוף=נעילה טוב/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים ביום כפור לפני הפזמונים של שחרית ומוסף:}}
&lt;קטע התחלה=כפור טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶֽיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
מִלְּפָנֶֽיךָ מִשְׁפָּטֵֽנוּ יֵצֵא, עֵינֶֽיךָ תֶּחֱזֶֽינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶֽדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים ט ט}}{{ש}}
(כִּי) יְיָ שֹׁפְטֵֽנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵֽנוּ, יְיָ מַלְכֵּֽנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה׃{{ממס|תהלים צג ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִֽׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶֽרֶץ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
הָעִֽירָה וְהָקִֽיצָה לְמִשְׁפָּטֵֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ וַאדֹנֵֽנוּ לְרִיבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לה כג}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵֽנוּ, וּמִשְׁפָּטֵֽנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃ {{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
כִּי עָשִֽׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַֽׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶֽדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}&lt;קטע סוף=כפור טוב/&gt;

===אל מלך יושב על כסא רחמים===
{{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}}

&lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;וּזְכׇר: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;זְכׇר&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt; לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;וְכֵן כָּתוּב:&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}&lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;

===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי===
{{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/&gt;אַל תִּזְכׇּר־לָֽנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵֽינוּ וּפְשָׁעֵֽינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכׇר־לָֽנוּ אַתָּה לְמַֽעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/&gt;זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=זכור רחמיך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/&gt;

===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=ואתה קדוש/&gt;וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רֽוּחַ נִשְׁבָּֽרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
הֵיטִֽיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִֽבְחֵי צֶֽדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
{{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִֽינוּ אָֽתָּה, אֲנַֽחְנוּ הַחֹֽמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵֽנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּֽנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים מ יב}})}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שני פסוקים אלו אינם נאמרים בק״ק, וכן נראה מנהג פפד״ם}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=ואתה קדוש/&gt;

===חטאנו===
&lt;קטע התחלה=חטאנו/&gt;אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

&lt;קטע התחלה=יוכק חטאנו/&gt;{{מודגש|חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ / סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ}}&lt;קטע סוף=חטאנו/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק חטאנו/&gt;

{{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה {{מודגש|חטאנו}} (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}}

===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו א/&gt;{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי {{מודגש|זכור ברית}}}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ב/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו פולין/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים:}}{{ש}}כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו פולין/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו פולין/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
{{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}
&lt;קטע סוף=שמע קולנו פולין/&gt;

====מנהג פולין ליום כפור====
{{הור2|המנהג הרווח לומר ביום כיפור בסדר זה (ויש אומרים כסדר של מעלה).}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור פולין כפור/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. {{מודגש|למנהג ליטא}} אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|&lt;small&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵֽינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור פולין כפור/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא===
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ליטא/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ליטא/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=שמע קולנו ליטא/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ברית/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{סוף}}

&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ברית/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע התחלה=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים (חסר או מוסגר בקצת דפוסים):}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}&lt;includeonly&gt;{{ש}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע סוף=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;

====מנהג פרנקפורט ליום כפור====
&lt;קטע התחלה=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;

===וידוי===
&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=יוכק וידוי מערבי/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}&lt;noinclude&gt;

{{הור|לפי מנהג אשכנז, בימי התשובה (וביום כפור קטן) אומרים עוד פעמיים וידוי, אבל לא ביום כפור ושאר תעניות צבור. ורבים אומרים גם בימי התשובה וידוי אחד בלבד.}}&lt;/noinclude&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

&lt;קטע התחלה=ועדין/&gt;&lt;קטע התחלה=רק ועדין/&gt;וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.&lt;קטע סוף=רק ועדין/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=ועדין/&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק וידוי מערבי/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;

&lt;קטע התחלה=ודוד עבדך/&gt;&lt;includeonly&gt;וְדָוִד עַבְדְּךָ &lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ודוד עבדך/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִכׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וְטַהֲרֵֽנוּ מִכׇּל טֻמְאוֹתֵֽינוּ. וּזְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}&lt;קטע סוף=ודוד עבדך/&gt;

&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}}

&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;מִיכָה עַבְדֶּֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵֽנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֺנֹתֵֽינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתָם׃ &lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;[&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;וְכׇל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;]&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt; תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶֽיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶֽיךָ: אֱלֹהַי, בֹּֽשְׁתִּי וְנִכְלַֽמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶֽיךָ, כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} 

וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּֽנוּ. אַל תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ, וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ בּוֹרְאֵֽנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ, וְאַל תַּֽעַש עִמָּֽנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵֽינוּ. וְקַיֵּם לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶֽנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶֽאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּֽךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶֽךָ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש״ץ, מסיימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ואל יעכב/&gt;וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֺן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכׇל חַטֹּאתֵֽינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.&lt;קטע סוף=ואל יעכב/&gt;{{סוף}}

===פיוטים===
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש״ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש״ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}}

{{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן {{מודגש|נפילת אפים}}, ואחר כך תחינות.}}&lt;קטע התחלה=מחי ומסי/&gt;

===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}&lt;קטע סוף=מחי ומסי/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;

===מכניסי רחמים===
{{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}}

&lt;/noinclude&gt;מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִֽיסוּ רַחֲמֵֽינוּ לִפְנֵי בַּֽעַל הָרַחֲמִים.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִֽיעוּ תְפִלָּתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִֽיעוּ צַעֲקָתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ צְעָקָה.{{ש}}
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִֽיסוּ דִמְעוֹתֵֽינוּ לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}}
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶֽלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
הַזְכִּֽירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִֽיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}}
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}}
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}}
מַהֵר עֲנֵֽנוּ &lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt; &lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;, וּפְדֵֽנוּ מִכׇּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}}
וְהוֹשִֽׁיעָה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, מְשִֽׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן א/&gt;

===מרן דבשמיא===
&lt;noinclude&gt;{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=מרן א/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן ב/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.&lt;קטע סוף=מרן ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מרן ג/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.&lt;קטע סוף=מרן ג/&gt;

{{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}}&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tt24pskejyp2swmse6890nxznjl8p4r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084046</id>
      <parentid>3084045</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:32:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* וידוי */</comment>
      <origin>3084046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111247" sha1="fqig32qtf1ccqan62gl2rkctotj426y" xml:space="preserve">{{הור2|{{מודגש|בסליחות לימי התשובה}}, למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}.

{{מודגש|בסליחות לתענית ציבור}}, אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}.

הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה״ב.}}
===לך ד' הצדקה===
&lt;קטע התחלה=לך/&gt;לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֹֽרָה וְנָשֽׁוּבָה אֵלֶֽיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}}
לֹא בְחֶֽסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַֽקְנוּ דְלָתֶֽיךָ.{{ש}} 
דְּלָתֶֽיךָ דָפַֽקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ.{{ש}} 
מִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=לך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}}
===שומע תפילה – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=שומע פולין א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע פולין א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע פולין ב/&gt;צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע פולין ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח/&gt;&lt;קטע התחלה=מ.סלח/&gt;סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ&lt;קטע סוף=מ.סלח/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=מ.מחל/&gt;מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=סלח/&gt;&lt;קטע סוף=מ.מחל/&gt;

===שומע תפילה – נוסח ליטא===
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ.{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא ב/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}}
כִּי עֲוֺנוֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּֽינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵֽׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח הונגריה===
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה&quot;א טז כה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה ב/&gt;לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=שומע מערב א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ.]&lt;noinclude&gt;{{הערה|משפט זה חסר בחלק מהנוסחאות כגון האשכנזים באיטליה. ואף בפפד״ם אין אומרים אותו בליל יום כפור (דברי קהלות).}}&lt;/noinclude&gt; {{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹֽחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹֽעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל מַעֲשָׂיו בְּכׇל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
כׇּל הָאָֽרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַֽמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּֽרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּֽנוּ זַמֵּֽרוּ׃ כִּי מֶֽלֶךְ כׇּל הָאָֽרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע מערב א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} &lt;/noinclude&gt;{{מודגש|צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃}}{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
&lt;קטע התחלה=שומע מערב ב/&gt;לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלֶֽךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽנוּ עַל שְׁמֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}&lt;קטע סוף=שומע מערב ב/&gt;

===פתיחה===
{{הור2|בער״ה ובעשי״ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים}}

&lt;קטע התחלה=אל ארך/&gt;{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}&lt;קטע סוף=אל ארך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן {{מודגש|חצי קדיש}}.}}

===פסוקים לפני הסליחה===
{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים את הפסוקים השייכים לסליחה, ואחר כך את הפסוקים הבאים. למנהג פולין, מהסליחה השניה ואילך אומרים רק עד {{צ|ביום קראנו}}.{{הערה|ובקצת קהילות אומרים את ההמשך גם לפני העקידה (ד׳ גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ׳ ט).}} למנהג ליטא המקורי אומרים גם {{צ|סלח נא}} ו{{צ|הטה}} לפני כל סליחה, אולם כיום הרבה נוהגים כגר״א שאף {{צ|כרחם}} אין אומרים.{{הערה|כך נכתב בשמו ב&quot;תוספת מעשה רב&quot; (ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&amp;st=&amp;pgnum=29&amp;hilite= כאן] אות קצו). ואמנם לפי האמור שם לפני העקדה אומרים, אולם המנהג הרווח אינו כך (ע״פ לוח ההלכות והמנהגים – זלזניק).}}}}

&lt;קטע התחלה=כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=כרחם2/&gt;&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג יג}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ליי/&gt;לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=כרחם2/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם2/&gt;
&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;
&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה כרחם2/&gt;{{הור|חזן:}} &lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: &lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;{{הור|קו״ח:}}
&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, &lt;קטע התחלה=ליי/&gt;כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=עקידה כרחם2/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים האלו לפני הסליחה הראשונה:}}

&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ, בֹּֽשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹֽינוּ וְנִכְלַֽמְנוּ בַּעֲוֺנֵֽינוּ׃{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַֽעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵֽנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵֽינוּ, כִּי חָטָֽאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמׇד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵֽינוּ תַּעֲשֶׂה לָּֽנוּ, וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵֽינוּ תִּגְמֹל עָלֵֽינוּ׃ כִּי כִגְבֹֽהַּ הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע״י ר׳ זעליגמן בער}}&lt;/noinclude&gt; הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵֽינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תַּרְחִיק מִמֶּֽנּוּ אֶת פְּשָׁעֵֽינוּ׃ &lt;קטע התחלה=יוכק כרחם/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַֽדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָֽטְאוּ לָךְ, וּלְכׇל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּֽשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָֽחְתָּ׃{{ממס|דה&quot;ב ו כא}}{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק כרחם/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי החל מהסליחה השניה אומרים לפני כל סליחה את הפסוקים השייכים לה, ואחר כך את הפסוקים הבאים:}}

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}&lt;/noinclude&gt;

===פסוקים לפני הפזמון===

{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}
&lt;קטע התחלה=טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָֽאוּ מַֽיִם עַד נָֽפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַֽסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
עׇזְרֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=טוב/&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|למנהג האשכנזים באיטליה אומרים את הפסוקים הבאים לפני הפזמון. בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים אותם ביום כפור לפני הפזמונים של מנחה ונעילה. בפרנקפורט אומרים אותם גם בערבית של יום כפור, ובמץ אומרים אותם אף בערב יום כפור. גם למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם לפני מנחה של יום כיפור קטן:}}
&lt;קטע התחלה=נעילה טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵֽנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}&lt;קטע סוף=נעילה טוב/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים ביום כפור לפני הפזמונים של שחרית ומוסף:}}
&lt;קטע התחלה=כפור טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶֽיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
מִלְּפָנֶֽיךָ מִשְׁפָּטֵֽנוּ יֵצֵא, עֵינֶֽיךָ תֶּחֱזֶֽינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶֽדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים ט ט}}{{ש}}
(כִּי) יְיָ שֹׁפְטֵֽנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵֽנוּ, יְיָ מַלְכֵּֽנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה׃{{ממס|תהלים צג ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִֽׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶֽרֶץ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
הָעִֽירָה וְהָקִֽיצָה לְמִשְׁפָּטֵֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ וַאדֹנֵֽנוּ לְרִיבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לה כג}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵֽנוּ, וּמִשְׁפָּטֵֽנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃ {{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
כִּי עָשִֽׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַֽׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶֽדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}&lt;קטע סוף=כפור טוב/&gt;

===אל מלך יושב על כסא רחמים===
{{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}}

&lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;וּזְכׇר: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;זְכׇר&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt; לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;וְכֵן כָּתוּב:&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}&lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;

===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי===
{{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/&gt;אַל תִּזְכׇּר־לָֽנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵֽינוּ וּפְשָׁעֵֽינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכׇר־לָֽנוּ אַתָּה לְמַֽעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/&gt;זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=זכור רחמיך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/&gt;

===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=ואתה קדוש/&gt;וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רֽוּחַ נִשְׁבָּֽרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
הֵיטִֽיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִֽבְחֵי צֶֽדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
{{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִֽינוּ אָֽתָּה, אֲנַֽחְנוּ הַחֹֽמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵֽנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּֽנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים מ יב}})}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שני פסוקים אלו אינם נאמרים בק״ק, וכן נראה מנהג פפד״ם}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=ואתה קדוש/&gt;

===חטאנו===
&lt;קטע התחלה=חטאנו/&gt;אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

&lt;קטע התחלה=יוכק חטאנו/&gt;{{מודגש|חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ / סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ}}&lt;קטע סוף=חטאנו/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק חטאנו/&gt;

{{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה {{מודגש|חטאנו}} (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}}

===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו א/&gt;{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי {{מודגש|זכור ברית}}}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ב/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו פולין/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים:}}{{ש}}כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו פולין/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו פולין/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
{{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}
&lt;קטע סוף=שמע קולנו פולין/&gt;

====מנהג פולין ליום כפור====
{{הור2|המנהג הרווח לומר ביום כיפור בסדר זה (ויש אומרים כסדר של מעלה).}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור פולין כפור/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. {{מודגש|למנהג ליטא}} אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|&lt;small&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵֽינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור פולין כפור/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא===
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ליטא/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ליטא/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=שמע קולנו ליטא/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ברית/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{סוף}}

&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ברית/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע התחלה=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים (חסר או מוסגר בקצת דפוסים):}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}&lt;includeonly&gt;{{ש}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע סוף=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;

====מנהג פרנקפורט ליום כפור====
&lt;קטע התחלה=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;

===וידוי===
&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=יוכק וידוי מערבי/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}&lt;noinclude&gt;

{{הור|לפי מנהג אשכנז, בימי התשובה (וביום כפור קטן) אומרים עוד פעמיים וידוי, אבל לא ביום כפור ושאר תעניות צבור. ורבים אומרים גם בימי התשובה וידוי אחד בלבד.}}&lt;/noinclude&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

&lt;קטע התחלה=ועדין/&gt;&lt;קטע התחלה=רק ועדין/&gt;וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.&lt;קטע סוף=רק ועדין/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=ועדין/&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק וידוי מערבי/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;

&lt;קטע התחלה=ודוד עבדך/&gt;&lt;includeonly&gt;וְדָוִד עַבְדְּךָ &lt;/includeonly&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִכׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וְטַהֲרֵֽנוּ מִכׇּל טֻמְאוֹתֵֽינוּ. וּזְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}&lt;קטע סוף=ודוד עבדך/&gt;

&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}}

&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;מִיכָה עַבְדֶּֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵֽנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֺנֹתֵֽינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתָם׃ &lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;[&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;וְכׇל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;]&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt; תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶֽיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶֽיךָ: אֱלֹהַי, בֹּֽשְׁתִּי וְנִכְלַֽמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶֽיךָ, כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} 

וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּֽנוּ. אַל תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ, וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ בּוֹרְאֵֽנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ, וְאַל תַּֽעַש עִמָּֽנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵֽינוּ. וְקַיֵּם לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶֽנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶֽאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּֽךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶֽךָ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש״ץ, מסיימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ואל יעכב/&gt;וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֺן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכׇל חַטֹּאתֵֽינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.&lt;קטע סוף=ואל יעכב/&gt;{{סוף}}

===פיוטים===
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש״ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש״ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}}

{{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן {{מודגש|נפילת אפים}}, ואחר כך תחינות.}}&lt;קטע התחלה=מחי ומסי/&gt;

===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}&lt;קטע סוף=מחי ומסי/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;

===מכניסי רחמים===
{{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}}

&lt;/noinclude&gt;מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִֽיסוּ רַחֲמֵֽינוּ לִפְנֵי בַּֽעַל הָרַחֲמִים.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִֽיעוּ תְפִלָּתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִֽיעוּ צַעֲקָתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ צְעָקָה.{{ש}}
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִֽיסוּ דִמְעוֹתֵֽינוּ לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}}
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶֽלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
הַזְכִּֽירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִֽיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}}
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}}
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}}
מַהֵר עֲנֵֽנוּ &lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt; &lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;, וּפְדֵֽנוּ מִכׇּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}}
וְהוֹשִֽׁיעָה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, מְשִֽׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן א/&gt;

===מרן דבשמיא===
&lt;noinclude&gt;{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=מרן א/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן ב/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.&lt;קטע סוף=מרן ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מרן ג/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.&lt;קטע סוף=מרן ג/&gt;

{{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}}&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fqig32qtf1ccqan62gl2rkctotj426y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084047</id>
      <parentid>3084046</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:32:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* וידוי */</comment>
      <origin>3084047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111319" sha1="qz0s5oi742inwfhanff1df7zs92msb9" xml:space="preserve">{{הור2|{{מודגש|בסליחות לימי התשובה}}, למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד׳ הצדקה}}.

{{מודגש|בסליחות לתענית ציבור}}, אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}.

הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה״ב.}}
===לך ד' הצדקה===
&lt;קטע התחלה=לך/&gt;לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָֽנוּ בֹּֽשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֹֽרָה וְנָשֽׁוּבָה אֵלֶֽיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}}
לֹא בְחֶֽסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַֽקְנוּ דְלָתֶֽיךָ.{{ש}} 
דְּלָתֶֽיךָ דָפַֽקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ.{{ש}} 
מִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=לך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}}
===שומע תפילה – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=שומע פולין א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע פולין א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע פולין ב/&gt;צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע פולין ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח/&gt;&lt;קטע התחלה=מ.סלח/&gt;סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ&lt;קטע סוף=מ.סלח/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=מ.מחל/&gt;מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.&lt;קטע סוף=סלח/&gt;&lt;קטע סוף=מ.מחל/&gt;

===שומע תפילה – נוסח ליטא===
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ.{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא ב/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}}
כִּי עֲוֺנוֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּֽינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵֽׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח הונגריה===
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה&quot;א טז כה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ יְהַלֵּכוּן׃}}{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
{{מודגש|בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִֽיעוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ יְיָ׃}}{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה ב/&gt;לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶֽךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה ב/&gt;

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּֽנוּ שָׁגִֽינוּ{{ש}}
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֺנֵֽינוּ.

===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=שומע מערב א/&gt;שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כׇל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ.]&lt;noinclude&gt;{{הערה|משפט זה חסר בחלק מהנוסחאות כגון האשכנזים באיטליה. ואף בפפד״ם אין אומרים אותו בליל יום כפור (דברי קהלות).}}&lt;/noinclude&gt; {{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵֽׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הֽוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹֽחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹֽעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כׇּל מַעֲשָׂיו בְּכׇל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
וַאֲנַֽחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַֽדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִֽילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
כׇּל הָאָֽרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַֽמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּֽרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּֽנוּ זַמֵּֽרוּ׃ כִּי מֶֽלֶךְ כׇּל הָאָֽרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קׇדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכׇל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכׇל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֽוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע מערב א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} &lt;/noinclude&gt;{{מודגש|צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃}}{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
&lt;קטע התחלה=שומע מערב ב/&gt;לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה, אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּֽבְתָּ כׇּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּֽרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל, אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלֶֽךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
אָתָֽנוּ עַל שְׁמֶֽךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.{{ש}} 
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֺנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}&lt;קטע סוף=שומע מערב ב/&gt;

===פתיחה===
{{הור2|בער״ה ובעשי״ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים}}

&lt;קטע התחלה=אל ארך/&gt;{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}&lt;קטע סוף=אל ארך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן {{מודגש|חצי קדיש}}.}}

===פסוקים לפני הסליחה===
{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים את הפסוקים השייכים לסליחה, ואחר כך את הפסוקים הבאים. למנהג פולין, מהסליחה השניה ואילך אומרים רק עד {{צ|ביום קראנו}}.{{הערה|ובקצת קהילות אומרים את ההמשך גם לפני העקידה (ד׳ גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ׳ ט).}} למנהג ליטא המקורי אומרים גם {{צ|סלח נא}} ו{{צ|הטה}} לפני כל סליחה, אולם כיום הרבה נוהגים כגר״א שאף {{צ|כרחם}} אין אומרים.{{הערה|כך נכתב בשמו ב&quot;תוספת מעשה רב&quot; (ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&amp;st=&amp;pgnum=29&amp;hilite= כאן] אות קצו). ואמנם לפי האמור שם לפני העקדה אומרים, אולם המנהג הרווח אינו כך (ע״פ לוח ההלכות והמנהגים – זלזניק).}}}}

&lt;קטע התחלה=כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=כרחם2/&gt;&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג יג}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ליי/&gt;לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=כרחם2/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם2/&gt;
&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;
&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה כרחם2/&gt;{{הור|חזן:}} &lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: &lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;{{הור|קו״ח:}}
&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, &lt;קטע התחלה=ליי/&gt;כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=עקידה כרחם2/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים האלו לפני הסליחה הראשונה:}}

&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}}
לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ, בֹּֽשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹֽינוּ וְנִכְלַֽמְנוּ בַּעֲוֺנֵֽינוּ׃{{ש}}
אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַֽעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵֽינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵֽנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵֽינוּ, כִּי חָטָֽאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמׇד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}}
יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵֽינוּ תַּעֲשֶׂה לָּֽנוּ, וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵֽינוּ תִּגְמֹל עָלֵֽינוּ׃ כִּי כִגְבֹֽהַּ הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע״י ר׳ זעליגמן בער}}&lt;/noinclude&gt; הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵֽינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תַּרְחִיק מִמֶּֽנּוּ אֶת פְּשָׁעֵֽינוּ׃ &lt;קטע התחלה=יוכק כרחם/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַֽדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָֽטְאוּ לָךְ, וּלְכׇל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּֽשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָֽחְתָּ׃{{ממס|דה&quot;ב ו כא}}{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק כרחם/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי החל מהסליחה השניה אומרים לפני כל סליחה את הפסוקים השייכים לה, ואחר כך את הפסוקים הבאים:}}

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}&lt;/noinclude&gt;

===פסוקים לפני הפזמון===

{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}
&lt;קטע התחלה=טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָֽאוּ מַֽיִם עַד נָֽפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
הוֹשִֽׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַֽסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
עׇזְרֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶֽךָ, וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=טוב/&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|למנהג האשכנזים באיטליה אומרים את הפסוקים הבאים לפני הפזמון. בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים אותם ביום כפור לפני הפזמונים של מנחה ונעילה. בפרנקפורט אומרים אותם גם בערבית של יום כפור, ובמץ אומרים אותם אף בערב יום כפור. גם למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם לפני מנחה של יום כיפור קטן:}}
&lt;קטע התחלה=נעילה טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵֽעַ חֹֽסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵֽנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}&lt;קטע סוף=נעילה טוב/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים ביום כפור לפני הפזמונים של שחרית ומוסף:}}
&lt;קטע התחלה=כפור טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶֽפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶֽיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
מִלְּפָנֶֽיךָ מִשְׁפָּטֵֽנוּ יֵצֵא, עֵינֶֽיךָ תֶּחֱזֶֽינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶֽדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים ט ט}}{{ש}}
(כִּי) יְיָ שֹׁפְטֵֽנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵֽנוּ, יְיָ מַלְכֵּֽנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָֽתָּה׃{{ממס|תהלים צג ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִֽׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶֽרֶץ סֶֽלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
הָעִֽירָה וְהָקִֽיצָה לְמִשְׁפָּטֵֽנוּ, אֱלֹהֵֽינוּ וַאדֹנֵֽנוּ לְרִיבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לה כג}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵֽנוּ, וּמִשְׁפָּטֵֽנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃ {{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
כִּי עָשִֽׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַֽׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶֽדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}&lt;קטע סוף=כפור טוב/&gt;

===אל מלך יושב על כסא רחמים===
{{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}}

&lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;וּזְכׇר: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;זְכׇר&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt; לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;וְכֵן כָּתוּב:&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}&lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;

===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי===
{{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/&gt;אַל תִּזְכׇּר־לָֽנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵֽינוּ וּפְשָׁעֵֽינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכׇר־לָֽנוּ אַתָּה לְמַֽעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/&gt;זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=זכור רחמיך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/&gt;

===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=ואתה קדוש/&gt;וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רֽוּחַ נִשְׁבָּֽרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
הֵיטִֽיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִֽבְחֵי צֶֽדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
{{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִֽינוּ אָֽתָּה, אֲנַֽחְנוּ הַחֹֽמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵֽנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּֽנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרֽוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים מ יב}})}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שני פסוקים אלו אינם נאמרים בק״ק, וכן נראה מנהג פפד״ם}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פׇּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח.{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכׇל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=ואתה קדוש/&gt;

===חטאנו===
&lt;קטע התחלה=חטאנו/&gt;אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

&lt;קטע התחלה=יוכק חטאנו/&gt;{{מודגש|חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ / סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ}}&lt;קטע סוף=חטאנו/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק חטאנו/&gt;

{{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה {{מודגש|חטאנו}} (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}}

===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו א/&gt;{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי {{מודגש|זכור ברית}}}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ב/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו פולין/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים:}}{{ש}}כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו פולין/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו פולין/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
{{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}
&lt;קטע סוף=שמע קולנו פולין/&gt;

====מנהג פולין ליום כפור====
{{הור2|המנהג הרווח לומר ביום כיפור בסדר זה (ויש אומרים כסדר של מעלה).}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור פולין כפור/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. {{מודגש|למנהג ליטא}} אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|&lt;small&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵֽינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור פולין כפור/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא===
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ליטא/&gt;עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
תְּבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קׇדְשֶֽׁךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכׇל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ליטא/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/&gt;שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנּוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֽוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=שמע קולנו ליטא/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ברית/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ.{{סוף}}

&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ברית/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע התחלה=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים (חסר או מוסגר בקצת דפוסים):}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}&lt;includeonly&gt;{{ש}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע סוף=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;

====מנהג פרנקפורט ליום כפור====
&lt;קטע התחלה=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּֽׁלֶג יַלְבִּֽינוּ, אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ׃{{ממס|לפני=ע״פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;

===וידוי===
&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=יוכק וידוי מערבי/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}&lt;noinclude&gt;

{{הור|לפי מנהג אשכנז, בימי התשובה (וביום כפור קטן) אומרים עוד פעמיים וידוי, אבל לא ביום כפור ושאר תעניות צבור. ורבים אומרים גם בימי התשובה וידוי אחד בלבד.}}&lt;/noinclude&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

&lt;קטע התחלה=ועדין/&gt;&lt;קטע התחלה=רק ועדין/&gt;וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.&lt;קטע סוף=רק ועדין/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=ועדין/&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

וַעֲדַֽיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִטָּעוּתֵֽנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנַקְשֶׁה עׇרְפֵּֽנוּ, לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ, אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק וידוי מערבי/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;

&lt;קטע התחלה=ודוד עבדך/&gt;&lt;includeonly&gt;וְדָוִד עַבְדְּךָ &lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ודוד עבדך/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ &lt;קטע התחלה=ודוד עבדך/&gt;אָמַר לְפָנֶֽיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִכׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וְטַהֲרֵֽנוּ מִכׇּל טֻמְאוֹתֵֽינוּ. וּזְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}&lt;קטע סוף=ודוד עבדך/&gt;

&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}}

&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;מִיכָה עַבְדֶּֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ: מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵֽנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֺנֹתֵֽינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתָם׃ &lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;[&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;וְכׇל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;]&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt; תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶֽיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶֽיךָ: אֱלֹהַי, בֹּֽשְׁתִּי וְנִכְלַֽמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶֽיךָ, כִּי עֲוֺנֹתֵֽינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵֽנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָֽיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} 

וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּֽנוּ. אַל תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ, וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ בּוֹרְאֵֽנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ, וְאַל תַּֽעַש עִמָּֽנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵֽינוּ. וְקַיֵּם לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶֽנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶֽאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּֽךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶֽךָ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש״ץ, מסיימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ואל יעכב/&gt;וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֺן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכׇל חַטֹּאתֵֽינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.&lt;קטע סוף=ואל יעכב/&gt;{{סוף}}

===פיוטים===
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש״ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש״ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}}

{{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן {{מודגש|נפילת אפים}}, ואחר כך תחינות.}}&lt;קטע התחלה=מחי ומסי/&gt;

===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}&lt;קטע סוף=מחי ומסי/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;

===מכניסי רחמים===
{{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}}

&lt;/noinclude&gt;מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִֽיסוּ רַחֲמֵֽינוּ לִפְנֵי בַּֽעַל הָרַחֲמִים.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִֽיעוּ תְפִלָּתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִֽיעוּ צַעֲקָתֵֽנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵֽעַ צְעָקָה.{{ש}}
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִֽיסוּ דִמְעוֹתֵֽינוּ לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}}
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶֽלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
הַזְכִּֽירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִֽיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}}
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}}
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}}
מַהֵר עֲנֵֽנוּ &lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt; &lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;, וּפְדֵֽנוּ מִכׇּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}}
וְהוֹשִֽׁיעָה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, מְשִֽׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן א/&gt;

===מרן דבשמיא===
&lt;noinclude&gt;{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=מרן א/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן ב/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.&lt;קטע סוף=מרן ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מרן ג/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.&lt;קטע סוף=מרן ג/&gt;

{{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}}&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qz0s5oi742inwfhanff1df7zs92msb9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/וידוי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725826</id>
    <revision>
      <id>3083980</id>
      <parentid>3083917</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:23:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083980</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31769" sha1="ctx3vgnigrcfixmu7eom2snolxoyetz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}} {{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;&lt;קטע התחלה=סלח1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ&lt;קטע סוף=סלח1/&gt;

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}} {{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע&quot;פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}
===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{:אתה מבין}}

&lt;noinclude&gt;===על חטא===

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=על חטא/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. {{ש}}
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. {{ש}}
אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, {{ש}}
וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ&quot;. ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: &quot;שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':{{הערה|למנהג וורמייזא באותיות ו', ל', נ', ע', צ', ר. {{ש}}
למנהג אשכנזים באיטליה באות ע'. {{ש}}
למנהג מץ באותיות ה', מ', נ', ס', ע', ר', ש'.}}}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר&lt;noinclude&gt;{{הערה|הניקוד המסורתי: &quot;בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; הַלֵּב. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה ליתא &quot;וּמוֹרִים&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה: &quot;בְּ{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם|נוסח פרנקפורט כאן: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''. נוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ כאן: '''סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt;. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי}}&lt;/noinclude&gt;. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|ברוב קהילות אשכנז המערבי כאן אין אומרים.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;לֵב&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם}}

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:{{הערה|סדר וורמייזא: עולה, חטאת, אשם, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר האשכנזים באיטליה: חטאת, אשם ודאי ותלוי, עולה, עולה ויורד, כרת וערירי, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר מץ: אשם, חטאת, עולה, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.}}}}

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''{{הערה|לנוסח אשכנז המזרחי אין אומרים כאן. לנוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ, הנוסח: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. {{ש}}
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: &quot;עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים &quot;וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: &quot;הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: {{ש}}
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=על חטא/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ&quot; וכו'.}}&lt;/noinclude&gt; וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;אַשְׁמוֹתֵֽנוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;noinclude&gt;{{הור1|בשבת בחזרת הש&quot;ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}&lt;/noinclude&gt; ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְכׇל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים &quot;אֵלֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;רַחוּם וְחַנּוּן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: &quot;וֶאֱמֶת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} &lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש&quot;ץ אומר בנעילה:}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן &quot;בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר&quot;}}&lt;/noinclude&gt; וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;noinclude&gt;{{הערה|רש&quot;ס השמיט &quot;אֶלָּא אָֽתָּה&quot; כדעת רמב&quot;ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;

&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;מְחוֹק&quot;. וכן לנוסח ספרד וורמייזא.}}&lt;/noinclude&gt; בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>ctx3vgnigrcfixmu7eom2snolxoyetz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083982</id>
      <parentid>3083980</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:29:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספת לחזרת הש&quot;ץ */</comment>
      <origin>3083982</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31772" sha1="nt0fqg8a9puego061y2d24uh9b4ickl" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}} {{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;&lt;קטע התחלה=סלח1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ&lt;קטע סוף=סלח1/&gt;

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}} {{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע&quot;פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָֽתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}

===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{:אתה מבין}}

&lt;noinclude&gt;===על חטא===

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=על חטא/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. {{ש}}
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. {{ש}}
אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, {{ש}}
וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ&quot;. ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: &quot;שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':{{הערה|למנהג וורמייזא באותיות ו', ל', נ', ע', צ', ר. {{ש}}
למנהג אשכנזים באיטליה באות ע'. {{ש}}
למנהג מץ באותיות ה', מ', נ', ס', ע', ר', ש'.}}}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר&lt;noinclude&gt;{{הערה|הניקוד המסורתי: &quot;בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; הַלֵּב. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה ליתא &quot;וּמוֹרִים&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה: &quot;בְּ{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם|נוסח פרנקפורט כאן: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''. נוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ כאן: '''סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt;. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי}}&lt;/noinclude&gt;. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|ברוב קהילות אשכנז המערבי כאן אין אומרים.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;לֵב&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם}}

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:{{הערה|סדר וורמייזא: עולה, חטאת, אשם, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר האשכנזים באיטליה: חטאת, אשם ודאי ותלוי, עולה, עולה ויורד, כרת וערירי, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר מץ: אשם, חטאת, עולה, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.}}}}

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''{{הערה|לנוסח אשכנז המזרחי אין אומרים כאן. לנוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ, הנוסח: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. {{ש}}
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: &quot;עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים &quot;וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: &quot;הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: {{ש}}
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=על חטא/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ&quot; וכו'.}}&lt;/noinclude&gt; וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;אַשְׁמוֹתֵֽנוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;noinclude&gt;{{הור1|בשבת בחזרת הש&quot;ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}&lt;/noinclude&gt; ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְכׇל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים &quot;אֵלֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;רַחוּם וְחַנּוּן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: &quot;וֶאֱמֶת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} &lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש&quot;ץ אומר בנעילה:}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן &quot;בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר&quot;}}&lt;/noinclude&gt; וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;noinclude&gt;{{הערה|רש&quot;ס השמיט &quot;אֶלָּא אָֽתָּה&quot; כדעת רמב&quot;ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;

&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;מְחוֹק&quot;. וכן לנוסח ספרד וורמייזא.}}&lt;/noinclude&gt; בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>nt0fqg8a9puego061y2d24uh9b4ickl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083983</id>
      <parentid>3083982</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:32:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083983</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31774" sha1="p7xwuwkno9rkllhbok1xgfo8q8v4wyr" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}} {{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;&lt;קטע התחלה=סלח1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ&lt;קטע סוף=סלח1/&gt;

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===
{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}} {{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע&quot;פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָֽתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}

===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{:אתה מבין}}

&lt;noinclude&gt;===על חטא===

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=על חטא/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. {{ש}}
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. {{ש}}
אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, {{ש}}
וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ&quot;. ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: &quot;שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':{{הערה|למנהג וורמייזא באותיות ו', ל', נ', ע', צ', ר. {{ש}}
למנהג אשכנזים באיטליה באות ע'. {{ש}}
למנהג מץ באותיות ה', מ', נ', ס', ע', ר', ש'.}}}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר&lt;noinclude&gt;{{הערה|הניקוד המסורתי: &quot;בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; הַלֵּב. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה ליתא &quot;וּמוֹרִים&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה: &quot;בְּ{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם|נוסח פרנקפורט כאן: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''. נוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ כאן: '''סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt;. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי}}&lt;/noinclude&gt;. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|ברוב קהילות אשכנז המערבי כאן אין אומרים.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;לֵב&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם}}

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי. &lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:{{הערה|סדר וורמייזא: עולה, חטאת, אשם, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר האשכנזים באיטליה: חטאת, אשם ודאי ותלוי, עולה, עולה ויורד, כרת וערירי, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר מץ: אשם, חטאת, עולה, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.}}}}

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''{{הערה|לנוסח אשכנז המזרחי אין אומרים כאן. לנוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ, הנוסח: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. {{ש}}
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: &quot;עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים &quot;וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: &quot;הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: {{ש}}
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=על חטא/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ&quot; וכו'.}}&lt;/noinclude&gt; וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;אַשְׁמוֹתֵֽנוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;noinclude&gt;{{הור1|בשבת בחזרת הש&quot;ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}&lt;/noinclude&gt; ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְכׇל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים &quot;אֵלֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;רַחוּם וְחַנּוּן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: &quot;וֶאֱמֶת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} &lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש&quot;ץ אומר בנעילה:}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן &quot;בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר&quot;}}&lt;/noinclude&gt; וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;noinclude&gt;{{הערה|רש&quot;ס השמיט &quot;אֶלָּא אָֽתָּה&quot; כדעת רמב&quot;ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;

&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;מְחוֹק&quot;. וכן לנוסח ספרד וורמייזא.}}&lt;/noinclude&gt; בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>p7xwuwkno9rkllhbok1xgfo8q8v4wyr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083987</id>
      <parentid>3083983</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:36:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31775" sha1="fh2jadau01yzf479thp4zmyg9xovmln" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}} {{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;&lt;קטע התחלה=סלח1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ&lt;קטע סוף=סלח1/&gt;

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}} {{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע&quot;פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָֽתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}

===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{:אתה מבין}}

&lt;noinclude&gt;===על חטא===

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=על חטא/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. {{ש}}
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. {{ש}}
אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, {{ש}}
וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ&quot;. ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: &quot;שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':{{הערה|למנהג וורמייזא באותיות ו', ל', נ', ע', צ', ר. {{ש}}
למנהג אשכנזים באיטליה באות ע'. {{ש}}
למנהג מץ באותיות ה', מ', נ', ס', ע', ר', ש'.}}}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר&lt;noinclude&gt;{{הערה|הניקוד המסורתי: &quot;בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; הַלֵּב. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה ליתא &quot;וּמוֹרִים&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה: &quot;בְּ{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם|נוסח פרנקפורט כאן: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''. נוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ כאן: '''סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt;. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי}}&lt;/noinclude&gt;. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|ברוב קהילות אשכנז המערבי כאן אין אומרים.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;לֵב&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם}}

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי. &lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:{{הערה|סדר וורמייזא: עולה, חטאת, אשם, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר האשכנזים באיטליה: חטאת, אשם ודאי ותלוי, עולה, עולה ויורד, כרת וערירי, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר מץ: אשם, חטאת, עולה, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.}}}}

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''{{הערה|לנוסח אשכנז המזרחי אין אומרים כאן. לנוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ, הנוסח: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. {{ש}}
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: &quot;עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים &quot;וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: &quot;הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: {{ש}}
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=על חטא/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ&quot; וכו'.}}&lt;/noinclude&gt; וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;אַשְׁמוֹתֵֽנוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;noinclude&gt;{{הור1|בשבת בחזרת הש&quot;ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}&lt;/noinclude&gt; ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְכׇל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים &quot;אֵלֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;רַחוּם וְחַנּוּן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: &quot;וֶאֱמֶת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} &lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש&quot;ץ אומר בנעילה:}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן &quot;בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר&quot;}}&lt;/noinclude&gt; וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;noinclude&gt;{{הערה|רש&quot;ס השמיט &quot;אֶלָּא אָֽתָּה&quot; כדעת רמב&quot;ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;

&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;מְחוֹק&quot;. וכן לנוסח ספרד וורמייזא.}}&lt;/noinclude&gt; בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>fh2jadau01yzf479thp4zmyg9xovmln</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084038</id>
      <parentid>3083987</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:44:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084038</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32230" sha1="lhu992wk2c7ogdj9p2wr0uqxn679n4k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==וידוי==
===פתיחה בחזרת הש&quot;ץ ביום כיפור===
&lt;קטע התחלה=חזרה/&gt;&lt;קטע התחלה=חזרה1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ, וְאַל תָּפֵר בְרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לַעֲו‍ֺנֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא:{{ממס|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=חזרה1/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים קטע זה כאן:}} {{ש}}
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מְחַל וּסְלַח לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|שֶׁאָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם. אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים. אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.}} מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. {{הור1|למנהג פרנקפורט|וְתִתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲנִינוּתֶיךָ וְתִתְאַזָּר בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךָ.}}
וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה {{ק|(וּלְיִרְאָה)}} אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, בחזרת הש״ץ של נעילה מתחילים מכאן:}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח לנו/&gt;&lt;קטע התחלה=סלח1/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ&lt;קטע סוף=סלח1/&gt;

{{טורים שווים|{{הור|נוסח אשכנז המערבי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}
|{{הור|נוסח אשכנז המזרחי:}}{{:כי אנו עמך|נוסח=מזרחי}}
}}
&lt;noinclude&gt;===אשמנו===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים &quot;וַאֲבוֹתֵֽינוּ&quot;, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}&lt;/noinclude&gt; חָטָֽאנוּ.

&lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;&lt;קטע התחלה=אשמנו/&gt;{{סי|אָ}}שַֽׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַֽדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַֽלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: {{סי|הֶ}}עֱוִֽינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַֽׁעְנוּ. {{סי|זַֽ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַֽסְנוּ. {{סי|טָ}}פַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: {{סי|יָ}}עַֽצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּֽבְנוּ. {{סי|לַֽ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַֽדְנוּ. {{סי|נִ}}אַֽצְנוּ: {{סי|סָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|עָ}}וִֽינוּ. {{סי|פָּ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|צָ}}רַֽרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: {{סי|רָ}}שַֽׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַֽתְנוּ. {{סי|תִּ}}עַֽבְנוּ. {{סי|תָּ}}עִֽינוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}&lt;קטע סוף=אשמנו/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;קטע סוף=סלח לנו/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|בנעילה מדלגים עד {{צ|מה נאמר}}.}}
===תוספת לחזרת הש&quot;ץ===&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=הרשענו/&gt;הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ לָכֵן לֹא נוֹשָֽׁעְנוּ, וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לַעֲזֹב דֶּֽרֶךְ רֶֽשַׁע, וְחִישׁ לָֽנוּ יֶֽשַׁע, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:{{ממס|ישעיהו נה ז}}&lt;קטע סוף=הרשענו/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג אשכנז המערבי מדלגים עד {{צ|הזדונות}}:}} {{ש}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. סְלַח וּמְחַל לַעֲו‍ֺנוֹתֵֽינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום|נוסף בקצת דפוסים ע&quot;פ [[ספר המנהגים]] וה[[לבוש]].}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. וְהֵעָֽתֶר לָֽנוּ בִּתְפִלָּתֵֽנוּ. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וְהַכְנַע אֶת עׇרְפֵּֽנוּ לָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת. וְחַדֵּשׁ כִּלְיוֹתֵֽינוּ לִשְׁמֹר פִּקֻּדֶֽיךָ. וּמֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶֽךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַֽעַן חַיֶּֽיךָ:{{ממס|דברים ל ו}}

הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת אַתָּה מַכִּיר. הָרָצוֹן וְהָאֹֽנֶס, הַגְּלוּיִם וְהַנִּסְתָּרִים, לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשֻׁעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו|נוסח אשכנז המערבי: &quot;מַה צִּדְקֵֽנוּ, [מַה יִשְׁעֵֽנוּ]&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המערבי כאן: &quot;וּמַה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}
&lt;noinclude&gt;===מה נאמר===&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=חזרה2/&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;

&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בנעילה ממשיכים ב{{צ|אתה נותן}}}}

===אתה מבין===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בחזרת הש״ץ, &lt;/noinclude&gt;יש אומרים כאן את הפיוט {{צ|אתה מבין}}, והרבה אומרים רק את הסיום שלו ({{צ|שִׁמְךָ מֵעוֹלָם…}})&lt;noinclude&gt; למנהג אשכנז המערבי מקדימים {{צ|אתה יודע רזי עולם }} עד {{צ|מנגד עיניך}}, ואח&quot;כ {{צ|שמך מעולם}}&lt;/noinclude&gt;:}}

{{:אתה מבין}}

&lt;noinclude&gt;===על חטא===

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;&lt;קטע התחלה=על חטא/&gt;&lt;קטע התחלה=אתה יודע/&gt;אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כׇּל חָי. {{ש}}
אַתָּה חוֹפֵשׂ כׇּל חַדְרֵי בָֽטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. {{ש}}
אֵין (כׇּל) דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּֽךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ. 

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
שֶׁתִּסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, {{ש}}
וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, {{ש}}
וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח זה נמצא ברוב דפוסי מנהג אשכנז המערבי. ונוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;שֶׁתְּכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחַל לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ&quot;. ויש עוד נוסחאות, כגון לדעת הרוקח: &quot;שֶׁתִּמְחׇל לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל כׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה יודע/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כסדר מנהג אשכנז המערבי. בדפוסי מנהג אשכנז המזרחי עד דפוסי רעדעלהיים (ובמחזורי נוסח ספרד) הסדר הפוך באותיות ג', ד', ה' ו', ז', ט', כ', ל', ס':{{הערה|למנהג וורמייזא באותיות ו', ל', נ', ע', צ', ר. {{ש}}
למנהג אשכנזים באיטליה באות ע'. {{ש}}
למנהג מץ באותיות ה', מ', נ', ס', ע', ר', ש'.}}}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אֹֽ}}נֶס וּבְרָצוֹן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|אִ}}מּוּץ הַלֵּב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דָעַת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גָ}}לוּי וּבַסָּֽתֶר. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דִ}}בּוּר פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|דַֽ}}עַת וּבְמִרְמָה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|הַ}}רְהוֹר&lt;noinclude&gt;{{הערה|הניקוד המסורתי: &quot;בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; הַלֵּב. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹנָאַת רֵֽעַ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן וּבִשְׁגָגָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה ליתא &quot;וּמוֹרִים&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חֹֽ}}זֶק יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי האשכנזים באיטליה: &quot;בְּ{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָֽיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|יֵֽ}}צֶר הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם|נוסח פרנקפורט כאן: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''. נוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ כאן: '''סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹֽׁחַד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|כַֽ}}חַשׁ וּבְכָזָב. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|לָ}}צוֹן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן {{נוא|בְּ{{סי|מַ}}רְאִית עַיִן}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי|כן נוסח אשכנז המזרחי.}}&lt;/noinclude&gt;. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|מַ}}אֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|נֶֽ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן {{נוא|בְּ{{סי|נִ}}בּוּל פֶּה}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מזרחי}}&lt;/noinclude&gt;. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}קּוּר עָֽיִן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִֽׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַֽיִם רָמוֹת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶֽצַח.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|ברוב קהילות אשכנז המערבי כאן אין אומרים.}}&lt;/noinclude&gt;

עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עוֹל. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|פְ}}לִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵֽעַ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|צָ}}רוּת עָֽיִן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}לּוּת רֹאשׁ. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|קַ}}שְׁיוּת עֹֽרֶף. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַֽיִם לְהָרַע. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}בוּעַת שָׁוְא. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בִּ{{סי|תְ}}שֽׂוּמֶת יָד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח ישן: &quot;לֵב&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=ועל כולם}}

{{הור|סדר המחזורים הנפוצים כמנהג אשכנז המזרחי:}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי. &lt;noinclude&gt;

{{הור|סדר מנהג אשכנז המערבי:{{הערה|סדר וורמייזא: עולה, חטאת, אשם, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר האשכנזים באיטליה: חטאת, אשם ודאי ותלוי, עולה, עולה ויורד, כרת וערירי, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות. {{ש}}
סדר מץ: אשם, חטאת, עולה, עולה ויורד, כרת, מיתה בידי שמים, מלקות ארבעים, מרדות.}}}}

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת {{הור1|בפרנקפורט למנחה|וַעֲרִירִי}}. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָֽיִם. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.

'''וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ.'''{{הערה|לנוסח אשכנז המזרחי אין אומרים כאן. לנוסח וורמייזא, האשכנזים באיטליה, מץ, הנוסח: '''וְעַל כֻּלָּם, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ'''.}}&lt;/noinclude&gt;

וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָֽנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶֽרֶג וְחֶֽנֶק. {{ש}}
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה,&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי המקורי: &quot;עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
בֵּין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ. {{ש}}
אֶת הַגְּלוּיִם לָֽנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶֽיךָ וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי משמיטים &quot;וְהוֹדִֽינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָֽנוּ לְפָנֶֽיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח אשכנז המערבי המקורי: &quot;הַכֹּל גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: {{ש}}
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָֽנוּ וּלְבָנֵֽינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:{{ממס|דברים כט כח}}&lt;קטע סוף=על חטא/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה/&gt;&lt;קטע סוף=חזרה2/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;

===אתה נותן===
{{הור|תוספת לנעילה:}}

&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;לְמַֽעַן תְּקַבּלֵֽנוּ&quot; וכו'.}}&lt;/noinclude&gt; וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז המזרחי הישן: &quot;אַשְׁמוֹתֵֽנוּ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=מה צדקנו}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל. 

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;noinclude&gt;{{הור1|בשבת בחזרת הש&quot;ץ| הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}&lt;/noinclude&gt; ({{ק|צוֹם}})&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=צום}}&lt;/noinclude&gt; הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְכׇל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ&lt;noinclude&gt;{{הערה|בנוסח הישן אין אומרים &quot;אֵלֶֽיךָ&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}} וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז|שם פסוק ז}} וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;רַחוּם וְחַנּוּן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסי רעדעלהיים חסר: &quot;וֶאֱמֶת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם.&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, ... בְּמִיתָתָן&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|יחזקאל לג יא}} וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃{{ממס|יחזקאל יח כג}} וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃{{ממס|יחזקאל יח לב}} &lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;
&lt;קטע התחלה=ליחיד/&gt;
&lt;noinclude&gt;===חתימה ליחיד===
{{הור|למנהג אשכנז המזרחי, אף הש&quot;ץ אומר בנעילה:}}
&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אתה נותן/&gt;כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח הישן אין אומרים כאן &quot;בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר&quot;}}&lt;/noinclude&gt; וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.&lt;noinclude&gt;{{הערה|רש&quot;ס השמיט &quot;אֶלָּא אָֽתָּה&quot; כדעת רמב&quot;ם ואבודרהם.}}{{הערה|נוסח החתימה: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַסׇלְחָן&quot;. הפוסקים התנגדו לאמירתה, אך היא נדפסה במחזור &quot;מעגלי צדק&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=אתה נותן/&gt;

&lt;noinclude&gt;===עד שלא נוצרתי===
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=עד שלא נוצרתי/&gt;אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד,&lt;noinclude&gt;{{הערה|לנוסח ישן ליתא &quot;עוֹד&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;מְחוֹק&quot;. וכן לנוסח ספרד וורמייזא.}}&lt;/noinclude&gt; בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.&lt;קטע סוף=עד שלא נוצרתי/&gt;&lt;קטע סוף=ליחיד/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|כתב מהרי&quot;ל להמשיך {{צ|אלהי נצור}} כבכל יום וכן המנהג. היו שנהגו להמשיך {{צ|עשה למען שמך}} או {{צ|יהיו לרצון אמרי פי}}, וכן מופיע במחזור &quot;מעגלי צדק&quot;.}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:וידוי]]</text>
      <sha1>lhu992wk2c7ogdj9p2wr0uqxn679n4k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1727376</id>
    <revision>
      <id>3083988</id>
      <parentid>3078746</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:58:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיצול מנהגי אשכנז ביום הכיפורים */ תגובה</comment>
      <origin>3083988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19104" sha1="6ypntoor5vvpj9bcvk5t7o43wqune5a" xml:space="preserve">== פיצול מנהגי אשכנז ביום הכיפורים ==

מכיוון שביומא רבא רבים ההבדלים בין מנהג אשכנז (המערבי) למנהג פולין-ליטא, לדעתי ראוי לשקול פיצול הדפים לשתי מערכות שונות. בנוסף, ראוי להוסיף דפים נפרדים למנהגי הסליחות השונים הנהוגים כיום. (ידוע לי על פולין, ליטא, אונגארן, פרנקפורט ועלזאס). 
[[משתמש:בן עדריאל]] [[משתמש:מו יו הו]]
[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]] ([[שיחת משתמש:Hornikishay|שיחה]]) 12:34, 14 במאי 2025 (IDT)

:לדעתי ההבדלים בתפילות יום כיפור לא מספיק רבים כדי להצדיק דפים נפרדים, ניתן להציג את כל הפיוטים על סדר התפילה ולסמן את אלו שאומרים רק למנהג אחד. אולי בנעילה אפשר לשקול פיצול. ממליץ לך לראות את [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים|לוח הפיוטים]] שהכנתי, שם גם סימנתי אלו פיוטים נאמרים רק למנהג אחד. לגבי הסליחות, התחלתי להוסיף את הסליחות לפי נוסח אשכנז המערבי [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי|כאן]], נראה לי שזהו נוסח פרנקפורט שהזכרת. לגבי האחרים, אתה בטוח שהם נהוגים כיום? בכל מקרה, מבחינת סדר עדיפויות מניח שייקח זמן עד שהתור שלהם יגיע. כמובן יותר מאשמח אם יהיה לך זמן להמשיך ולקדם את נושא הפיוטים בוויקיטקסט. אעדכן שלאחרונה התחלתי 'לעשות סדר' ולהעביר כל פיוט לדף משלו כשבסדרי התפילה יישארו רק קישורים להכללת הפיוטים, כך כל פיוט יופיע רק במקום אחד, מה שיחסוך הרבה כפילויות (הרבה פיוטים, בפרט סליחות, נאמרים בכמה מנהגים ובכמה זמנים) ויסייע להשלים מאגר איכותי של כל הפיוטים. לצורך כך הכנתי את לוח הפיוטים, שם ניתן לעקוב אחריהם בצורה מסודרת וכן לראות אלו מהם חסרים וצריך להשלים (לא סיימתי להעביר, אז כרגע לא כל מה שחסר שם בהכרח לא קיים). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:41, 15 במאי 2025 (IDT)
::אני מתלבט לגבי יום הכיפורים. ברמת העיקרון בשני המנהגים אומרים את אותן יוצרות וקרובות, ולכן הדעת נותנת להסתפק בדף אחד. מצד שני, בתוך הקרובות יש הבדלים די רבים ברהיטים שאומרים ולא אומרים, אז אולי הבאה של הכל תוך ציון כל פעם על מה לדלג כבר תהפוך למכבידה מדי. &lt;small&gt;הנטיה הטבעית שלי היא ליצור רק דף אחד כל עוד ההבדלים לא רבים מדי, אם כי אפשר בעצם מה יש להפריד מיצירת דפים נפרדים.&lt;/small&gt; כל זה כמובן למעט הסליחות של יום כיפור, הן בערבית ונעילה והן ביתר התפילות, שבהן ההבדלים באמת גדולים יותר ושם דרוש כנראה פיצול.
::לגבי המנהגים השונים בסליחות, פולין וליטא הם המנהגים הנפוצים באר&quot;י ובארה&quot;ב, אבל מנהג בהמן-אונגארן הוא המנהג הנפוץ כיום בקהילות באנגליה לפי מה ששמעתי, כך שהוא בהחלט קיים. מנהג אשכנז הכללי-פפד&quot;מ נוהג בקהילות שהוקמו לפי מנהג פרנקפורט ברחבי העולם. מנהג עלזאס נוהג בקהילות בעלזאס שיש בהן מנין (שטרסבורג כמובן, וכנראה גם קולמאר ומילהוז) וכן בבאזל ובלוקסמבורג. יתר מנהגי הסליחות האשכנזיים שהיו בעבר כנראה כבר אינם נוהגים היום. מוזמנים גם לראות את הדיון [[W:שיחת משתמש:Dovidroth#י&quot;ד נוסחאות הסליחות כיום|כאן]]. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:44, 16 במאי 2025 (IDT)
:::אכן ההבדל הגדול הוא בסליחות. הזכרתי את נעילה, אבל אכן גם עבור ערבית הגיוני ליצור דף חדש כשיתווסף המנהג המערבי. לגבי שאר התפילות, מאחר שכיום ברוב הקהילות לא אומרים סליחות, וגם בעבר הן לא הודפסו ברוב המחזורים, נראה לי שיהיה נכון לשים אותן בדפים נפרדים אם וכאשר יוסיפו אותן. לגבי ההכבדה בשילוב המנהגים, יש לזכור שבניגוד לתפילות החול, המחזורים מיועדים יותר למטרות עיוניות (סיכוי נמוך שמשתמשים ידפיסו כדי להשתמש בבית כנסת), ולגביהן זה פחות מפריע. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:24, 16 במאי 2025 (IDT)
::::אני מסכים שאת הסליחות לשחרית מוסף ומנחה עדיף לשים בדפים נפרדים, ולו בשל העובדה שיש פיצול בתוך שני המנהגים הראשיים לפולין/ליטא וכו' (וזו כנראה אותה סיבה שמלכתחילה הן הודפסו בנפרד). ללא הסליחות, אני נוטה לחשוב שבשחרית ובמנחה ההבדלים אינם גדולים ואין צורך בפיצול. במוסף ההבדלים גדולים יותר ואולי יש מקום לשקול פיצול גם של התפילה ללא הסליחות. לגבי ההערה האחרונה, ביום כיפור זה אכן פחות סביר, כי לכולם יש מחזורים, אבל על פיוטי השנה אני דוקא יודע על אנשים שמדפיסים מכאן לשבתות וכו'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:29, 16 במאי 2025 (IDT)
:שלום [[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]]. העליתי היום ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים|לוח הפיוטים]] את לוח הסליחות למנהג בהמן-אונגארן ולמנהג עלזאס בתקוה שבעתיד יועלו סדרי הסליחות המלאים. תודה שהעלית את הנושא. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 במאי 2025 (IDT)
אני מבקש לחדש את הדיון שהחל כאן. האם כדאי לפצל את דפי המחזור ליום הכיפורים (לא הסליחות) לדפים נפרדים עבור המנהג המזרחי והמנהג המערבי? אני רואה שבדיון הקודם עמדתי היתה שבמוסף ההבדלים גדולים דיים שכדאי לפצל, ובשחרית ובמנחה להשאיר יחד. מתייג כאן את [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]], [[משתמש:Yack67|Yack67]], ו-[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]]. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:42, 23 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני גם מתלבט מאד (לא רק ליו&quot;כ). מצד אחד חשוב מאד האיחוד (את זה נראה לי לכולנו) שלא יהיה כשתי תורות רק בשביל איזה חילופי סדר ומנהג. מצד שני לי חשוב מאד לתעד את החילופים האלו עד כדי שידנו משגת. עבודה זו לעולם לא נעשתה ברצינות, אפילו לא במחזורי גולדשמידט.{{ש}}
:אם נסתכל על שאלה זו מבחינת היעד, הרי שבניגוד לימי חול אנחנו לא כ&quot;כ מצפים שאנשים יתפללו מתוך דפים של יום כפור, כך שהלחץ להביא נוסח תמציתי מוכר למתפלל ובלי הערות פחות נרגש. אבל עדיין צריך להיות אופן ברור וקריא למי שרוצה להתעניין בנוסח ובפיוטים, וקשה אפילו לחשוב איך ניתן לשלב את המנהגים בקדושה ובוידוי ובפיוטים שאחר סדר העבודה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:33, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
::דעתי האישית קצת שונה בעניין הזה, אני מצדד יותר בפיצול מלא לשני סידורים. מחד, למרות שאני מבין את החשיבות של סידור מאוחד, כנראה שעבורי הדבר פחות חשוב מאשר עבורכם. מאידך, הייתרונות בפיצול דווקא כן נוגעים בעניינים שחשובים לי. אציין בקצרה כמה ייתרונות בשיטה זו, כנראה לא אחדש לכם הרבה, אבל אני חושב שכדאי להציג את הדברים בצורה שלמה לצורך מיצוי הדיון. הנה: 
::# יש לזכור שמשתמשים רבים (כנראה הרוב) לא באמת מודעים לחלוקה בין נוסח מערבי ומזרחי, כך שהערות הביניים הנוגעות לחלוקה זו עשויות לבלבל אותם. לדוגמה: אם לפני קטע מסוים נאמר כי הוא נהוג במנהג אשכנז המזרחי, מתפלל עשוי לתהות מהו המנהג 'שלו' בעניין זה. אבל אני לא מדבר רק על טעויות של ממש – דבר שניתן לשער שלא קורה הרבה – אלא אפילו על סתם חוסר נוחות כאשר משתמש לא מוצא את התוכן הסידור בדיוק כפי שהוא רגיל. כמובן שניתן לטעון שדווקא השיטה הקיימת תגביר את המודעות לחלוקת המנהגים. לדעתי (האישית!) חינוך הציבור אינו חלק מהגדרת התפקיד שלנו כאן. 
::# דיוק. בשיטה הקיימת קיימת תמיד ההתלבטות עד כמה כדאי לפרט על ההבדלים. בדרך כלל הפירוט שלנו לוקה בחסר כדי לא להעמיס, ובצדק (לדעתי). במידה ונפצל את הסידורים, נוכל לייצג את כל ההבדלים בין הנוסחים בצורה מלאה ובלי לוותר על אף פרט. 
::# אני סבור שכדאי לנו להיצמד בדרך כלל לפורמט של סידורי הדפוס ולא להמציא פורמט חדש, בין השאר משום שבאופן זה יהיו הרבה יותר ספקות לגבי הדרך הנכונה במקרים שונים. 
::# עבודה קלה יותר עבור העורכים. לפעמים קל יותר להכין שני סידורים מאשר סידור משולב. אם כי אולי בשלב זה כאשר רוב רובו של הסידור כבר קיים הייתרון הזה מוטל בספק. 
::למרות שנראה שאני בדעת מיעוט, אכתוב כיצד לדעתי אמור להיראות הסידור כנוסח אשכנז המערבי, להשלמת דעתי בנושא עבור הדיון התיאורטי. כמובן שקיימים כמה מנהגים גם בתוך מנהג אשכנז המערבי, מה שעשוי להביא להתלבטות במה לבחור. כנראה שכיום נפוצה יותר – לפחות בארץ ישראל – הגירסה ההולכת בעקבות מנהגי פפד&quot;מ שהיו שמרניים וטהרניים יותר (באופן טבעי, אנשים שעושים מאמץ לשמר מנהג נדיר הם בדרך כלל גם אלו שנוטים יותר לטהרנות בנוגע למנהגם, כך שהיתה פה גם סוג של ברירה טבעית). מסיבה זו נראה שכדאי שהסידור יהיה בנוסח זה. עדיף אפילו לכנות אותו &quot;סידור/נוסח פפד&quot;מ&quot;. אני חושב שבדרך כלל אפשר ללכת בעקבות הכרעות הסידורים מבית מכון מורשת אשכנז והקרובים לשיטתו. סיבה נוספת שאני סבור שנוסח זה עדיף היא בכדי לייצג כמה שיותר נוסחאות מקוריות שהשתמרו רק בנוסח הזה. הרי בסופו של דבר מסתבר שסידור כזה ישמש למטרות עיון לא פחות מאשר לתפילה בפועל. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:47, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
:::&lt;small&gt;זה מעניין כי בשנה שעברה סברת אחרת...&lt;/small&gt; זכור לי שכבר היה לנו היכנשהו דיון על השאלה האם בעצם לפצל את כל דפי המחזורים, אבל אני לא זוכר איפה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:07, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
::::אם נעשה דפים כמנהג אשכנז המערבי טבעי שייתחשבו בכל הווריאציות. השיטה להביא רק מנהג פרנקפורט אינה מסורתית, תמיד ניסו לשלב את כל המנהגים (שהמדפיס הכיר), כך שזה לא מבהל את מתפללי נוסח זה, שגם בדרך כלל טבעית מעצם היות מנהג המיעוט יודעים על קיום מנהגים שונים. ודווקא בגלל שבדפוסי 'מכון מורשת אשכנז' חידשו שיטה זו (ובצדק כי אין להם עניין להדפיס מה שאינם נוהגים לומר) יש סיבה להציג כאן את כולם שלא ילכו לאיבוד. אני עשיתי זאת בדפי הסליחות ולא נראה לי שיוצא מזה שום גרעון, להיפך. גם נוסח המשלב מנהגי פולין ואשכנז אינו פורמט חדש, הוא קיים בהרבה דפוסים.{{ש}}
::::אני מסכים שיש סיכון לבלבול המתפלל הרגיל כמנהג פולין או ליטא בהכנסת מושגים אלו, שאין הוא פוגש אותם בסידורים המצויים להם התרגל. ובימות החול אני מסכים שמטרתנו קודם כל להציג נוסח רגיל ושימושי למתפלל ולאו דווקא לחנך אותו. מאידך בדפי המחזור אני חושב שזה קצת אחרת, קודם כל כי כמו שהסכמנו כולנו, אנחנו לא כ&quot;כ מצפים שנוסח שלנו ישמש למתפללים בזמן אמת (בניגוד לסליחות וקינות, שם הסיכוי גדול כי זה לא נמצא בכל מקום). אלא המטרה יותר עיונית או שישתמשו בנוסחנו לבסיס למהדורות דפוס, שאלו יותאמו למטורת וטעמי המהדירים. וכשהמטרה היא העיון תמיד יותר טוב אם אפשר להציג בדף אחד את כל התוכן. אבל באמת אני לא יודע אם זה יתאפשר טכנית בצורה ברורה. למשל, אני מסכים שמקום סוף הסליחות מ&quot;זכור רחמיך&quot; למנהג המזרחי צריך להיות במחזור ולא בדפי הסליחות, כיון שזה משותף לכל המנהגים ובגלל זה כן אומרים את זה. אבל זה עכשיו יוצר אי הבנה כאילו גם למנהג המערבי אחר הסליחות אומרים את זה. אפשר לסדר את זה למתפללים כמנהג המערבי ע&quot;י שנשים הוראות וקישורים בסוף דפי הסליחות, אבל למתעניין שלא יפתח דף הסליחות צריך למצוא פיתרון אחר. וכך עוד אלפי נידונים כאלו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:57, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::דיונים בעבר: 
:::::*[[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה]]
:::::*[[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום א]]
:::::[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:15, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::כמובן שמאז שכתבתי את מה שכתבתי למעלה נודעו לי עוד הבדלים רבים שלא הכרתי קודם, וגם: שם התייחסתי בעיקר לשינויים בפיוטים ופחות לשינויים בתפילות הקבע שבזמנו גם היו פחות מיוצגים בסידור. לגבי שינויים אלו, הם לא קיימים דווקא בתפילות יום כיפור אלא בכל השנה. בהתאם לכך, כל עוד מדובר על פיצול דף זה או אחר אני באמת פחות רואה עניין, אם כי גם זה בסדר מבחינתי, אני פשוט חושב שאם כבר אז עדיף להפריד לגמרי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:49, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::אולי הסטתי את הדיון במקום לענות בבירור על השאלה שנשאלה. אז לגבי מחזור יום כיפור בשורה התחתונה אני בעד לפצל אותו לחלוטין מכיון שלדעתי כמות ההבדלים בתפילות יום זה (שכאמור גדולה משחשבתי בתחילה) מצדיקה זאת. במחזורים האחרים כנראה שאין מספיק הבדלים בשביל לפצל אותם אם לא מפצלים את כל הסידור (כמובן חוץ מאלה שבהם הפיוטים שונים לגמרי, ובהם כבר נעשתה ההפרדה). 
:::::::לגבי הסידור באופן כללי, מאחר ש{{א|Yack67}} לא קיבל את הצעתי להכין סידור 'ידידותי למשתמש' המבוסס על מנהג פפד&quot;ם המחודש, ומעונין לייצג כמה שיותר מנהגים, אם כן לדעתי אין צורך דווקא בפיצול בכדי לעשות זאת, אפשר לחילופין להכניס את כל המידע הזה בדפי המקור הקיימים ולסמן אותו לא להכללה, בדומה לעבודה (המרשימה!) שעשית ב[[סידור/נוסח אשכנז/וידוי|וידוי]]. בסך הכול יש רק דפים מעטים של סדרי תפילות שאינם מכלילים מדפי מקור אלא מהווים בעצמם את המקור (כמו [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]]), וניתן לחפש פיתרון נקודתי עבורם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:58, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6ypntoor5vvpj9bcvk5t7o43wqune5a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084040</id>
      <parentid>3083988</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:52:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיצול מנהגי אשכנז ביום הכיפורים */ תגובה</comment>
      <origin>3084040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19841" sha1="5wdayaf9nr01446k9hanceiym7s3rnt" xml:space="preserve">== פיצול מנהגי אשכנז ביום הכיפורים ==

מכיוון שביומא רבא רבים ההבדלים בין מנהג אשכנז (המערבי) למנהג פולין-ליטא, לדעתי ראוי לשקול פיצול הדפים לשתי מערכות שונות. בנוסף, ראוי להוסיף דפים נפרדים למנהגי הסליחות השונים הנהוגים כיום. (ידוע לי על פולין, ליטא, אונגארן, פרנקפורט ועלזאס). 
[[משתמש:בן עדריאל]] [[משתמש:מו יו הו]]
[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]] ([[שיחת משתמש:Hornikishay|שיחה]]) 12:34, 14 במאי 2025 (IDT)

:לדעתי ההבדלים בתפילות יום כיפור לא מספיק רבים כדי להצדיק דפים נפרדים, ניתן להציג את כל הפיוטים על סדר התפילה ולסמן את אלו שאומרים רק למנהג אחד. אולי בנעילה אפשר לשקול פיצול. ממליץ לך לראות את [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים|לוח הפיוטים]] שהכנתי, שם גם סימנתי אלו פיוטים נאמרים רק למנהג אחד. לגבי הסליחות, התחלתי להוסיף את הסליחות לפי נוסח אשכנז המערבי [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי|כאן]], נראה לי שזהו נוסח פרנקפורט שהזכרת. לגבי האחרים, אתה בטוח שהם נהוגים כיום? בכל מקרה, מבחינת סדר עדיפויות מניח שייקח זמן עד שהתור שלהם יגיע. כמובן יותר מאשמח אם יהיה לך זמן להמשיך ולקדם את נושא הפיוטים בוויקיטקסט. אעדכן שלאחרונה התחלתי 'לעשות סדר' ולהעביר כל פיוט לדף משלו כשבסדרי התפילה יישארו רק קישורים להכללת הפיוטים, כך כל פיוט יופיע רק במקום אחד, מה שיחסוך הרבה כפילויות (הרבה פיוטים, בפרט סליחות, נאמרים בכמה מנהגים ובכמה זמנים) ויסייע להשלים מאגר איכותי של כל הפיוטים. לצורך כך הכנתי את לוח הפיוטים, שם ניתן לעקוב אחריהם בצורה מסודרת וכן לראות אלו מהם חסרים וצריך להשלים (לא סיימתי להעביר, אז כרגע לא כל מה שחסר שם בהכרח לא קיים). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:41, 15 במאי 2025 (IDT)
::אני מתלבט לגבי יום הכיפורים. ברמת העיקרון בשני המנהגים אומרים את אותן יוצרות וקרובות, ולכן הדעת נותנת להסתפק בדף אחד. מצד שני, בתוך הקרובות יש הבדלים די רבים ברהיטים שאומרים ולא אומרים, אז אולי הבאה של הכל תוך ציון כל פעם על מה לדלג כבר תהפוך למכבידה מדי. &lt;small&gt;הנטיה הטבעית שלי היא ליצור רק דף אחד כל עוד ההבדלים לא רבים מדי, אם כי אפשר בעצם מה יש להפריד מיצירת דפים נפרדים.&lt;/small&gt; כל זה כמובן למעט הסליחות של יום כיפור, הן בערבית ונעילה והן ביתר התפילות, שבהן ההבדלים באמת גדולים יותר ושם דרוש כנראה פיצול.
::לגבי המנהגים השונים בסליחות, פולין וליטא הם המנהגים הנפוצים באר&quot;י ובארה&quot;ב, אבל מנהג בהמן-אונגארן הוא המנהג הנפוץ כיום בקהילות באנגליה לפי מה ששמעתי, כך שהוא בהחלט קיים. מנהג אשכנז הכללי-פפד&quot;מ נוהג בקהילות שהוקמו לפי מנהג פרנקפורט ברחבי העולם. מנהג עלזאס נוהג בקהילות בעלזאס שיש בהן מנין (שטרסבורג כמובן, וכנראה גם קולמאר ומילהוז) וכן בבאזל ובלוקסמבורג. יתר מנהגי הסליחות האשכנזיים שהיו בעבר כנראה כבר אינם נוהגים היום. מוזמנים גם לראות את הדיון [[W:שיחת משתמש:Dovidroth#י&quot;ד נוסחאות הסליחות כיום|כאן]]. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:44, 16 במאי 2025 (IDT)
:::אכן ההבדל הגדול הוא בסליחות. הזכרתי את נעילה, אבל אכן גם עבור ערבית הגיוני ליצור דף חדש כשיתווסף המנהג המערבי. לגבי שאר התפילות, מאחר שכיום ברוב הקהילות לא אומרים סליחות, וגם בעבר הן לא הודפסו ברוב המחזורים, נראה לי שיהיה נכון לשים אותן בדפים נפרדים אם וכאשר יוסיפו אותן. לגבי ההכבדה בשילוב המנהגים, יש לזכור שבניגוד לתפילות החול, המחזורים מיועדים יותר למטרות עיוניות (סיכוי נמוך שמשתמשים ידפיסו כדי להשתמש בבית כנסת), ולגביהן זה פחות מפריע. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:24, 16 במאי 2025 (IDT)
::::אני מסכים שאת הסליחות לשחרית מוסף ומנחה עדיף לשים בדפים נפרדים, ולו בשל העובדה שיש פיצול בתוך שני המנהגים הראשיים לפולין/ליטא וכו' (וזו כנראה אותה סיבה שמלכתחילה הן הודפסו בנפרד). ללא הסליחות, אני נוטה לחשוב שבשחרית ובמנחה ההבדלים אינם גדולים ואין צורך בפיצול. במוסף ההבדלים גדולים יותר ואולי יש מקום לשקול פיצול גם של התפילה ללא הסליחות. לגבי ההערה האחרונה, ביום כיפור זה אכן פחות סביר, כי לכולם יש מחזורים, אבל על פיוטי השנה אני דוקא יודע על אנשים שמדפיסים מכאן לשבתות וכו'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:29, 16 במאי 2025 (IDT)
:שלום [[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]]. העליתי היום ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים|לוח הפיוטים]] את לוח הסליחות למנהג בהמן-אונגארן ולמנהג עלזאס בתקוה שבעתיד יועלו סדרי הסליחות המלאים. תודה שהעלית את הנושא. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 במאי 2025 (IDT)
אני מבקש לחדש את הדיון שהחל כאן. האם כדאי לפצל את דפי המחזור ליום הכיפורים (לא הסליחות) לדפים נפרדים עבור המנהג המזרחי והמנהג המערבי? אני רואה שבדיון הקודם עמדתי היתה שבמוסף ההבדלים גדולים דיים שכדאי לפצל, ובשחרית ובמנחה להשאיר יחד. מתייג כאן את [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]], [[משתמש:Yack67|Yack67]], ו-[[משתמש:Hornikishay|Hornikishay]]. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:42, 23 באוגוסט 2026 (IDT)

:אני גם מתלבט מאד (לא רק ליו&quot;כ). מצד אחד חשוב מאד האיחוד (את זה נראה לי לכולנו) שלא יהיה כשתי תורות רק בשביל איזה חילופי סדר ומנהג. מצד שני לי חשוב מאד לתעד את החילופים האלו עד כדי שידנו משגת. עבודה זו לעולם לא נעשתה ברצינות, אפילו לא במחזורי גולדשמידט.{{ש}}
:אם נסתכל על שאלה זו מבחינת היעד, הרי שבניגוד לימי חול אנחנו לא כ&quot;כ מצפים שאנשים יתפללו מתוך דפים של יום כפור, כך שהלחץ להביא נוסח תמציתי מוכר למתפלל ובלי הערות פחות נרגש. אבל עדיין צריך להיות אופן ברור וקריא למי שרוצה להתעניין בנוסח ובפיוטים, וקשה אפילו לחשוב איך ניתן לשלב את המנהגים בקדושה ובוידוי ובפיוטים שאחר סדר העבודה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:33, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
::דעתי האישית קצת שונה בעניין הזה, אני מצדד יותר בפיצול מלא לשני סידורים. מחד, למרות שאני מבין את החשיבות של סידור מאוחד, כנראה שעבורי הדבר פחות חשוב מאשר עבורכם. מאידך, הייתרונות בפיצול דווקא כן נוגעים בעניינים שחשובים לי. אציין בקצרה כמה ייתרונות בשיטה זו, כנראה לא אחדש לכם הרבה, אבל אני חושב שכדאי להציג את הדברים בצורה שלמה לצורך מיצוי הדיון. הנה: 
::# יש לזכור שמשתמשים רבים (כנראה הרוב) לא באמת מודעים לחלוקה בין נוסח מערבי ומזרחי, כך שהערות הביניים הנוגעות לחלוקה זו עשויות לבלבל אותם. לדוגמה: אם לפני קטע מסוים נאמר כי הוא נהוג במנהג אשכנז המזרחי, מתפלל עשוי לתהות מהו המנהג 'שלו' בעניין זה. אבל אני לא מדבר רק על טעויות של ממש – דבר שניתן לשער שלא קורה הרבה – אלא אפילו על סתם חוסר נוחות כאשר משתמש לא מוצא את התוכן הסידור בדיוק כפי שהוא רגיל. כמובן שניתן לטעון שדווקא השיטה הקיימת תגביר את המודעות לחלוקת המנהגים. לדעתי (האישית!) חינוך הציבור אינו חלק מהגדרת התפקיד שלנו כאן. 
::# דיוק. בשיטה הקיימת קיימת תמיד ההתלבטות עד כמה כדאי לפרט על ההבדלים. בדרך כלל הפירוט שלנו לוקה בחסר כדי לא להעמיס, ובצדק (לדעתי). במידה ונפצל את הסידורים, נוכל לייצג את כל ההבדלים בין הנוסחים בצורה מלאה ובלי לוותר על אף פרט. 
::# אני סבור שכדאי לנו להיצמד בדרך כלל לפורמט של סידורי הדפוס ולא להמציא פורמט חדש, בין השאר משום שבאופן זה יהיו הרבה יותר ספקות לגבי הדרך הנכונה במקרים שונים. 
::# עבודה קלה יותר עבור העורכים. לפעמים קל יותר להכין שני סידורים מאשר סידור משולב. אם כי אולי בשלב זה כאשר רוב רובו של הסידור כבר קיים הייתרון הזה מוטל בספק. 
::למרות שנראה שאני בדעת מיעוט, אכתוב כיצד לדעתי אמור להיראות הסידור כנוסח אשכנז המערבי, להשלמת דעתי בנושא עבור הדיון התיאורטי. כמובן שקיימים כמה מנהגים גם בתוך מנהג אשכנז המערבי, מה שעשוי להביא להתלבטות במה לבחור. כנראה שכיום נפוצה יותר – לפחות בארץ ישראל – הגירסה ההולכת בעקבות מנהגי פפד&quot;מ שהיו שמרניים וטהרניים יותר (באופן טבעי, אנשים שעושים מאמץ לשמר מנהג נדיר הם בדרך כלל גם אלו שנוטים יותר לטהרנות בנוגע למנהגם, כך שהיתה פה גם סוג של ברירה טבעית). מסיבה זו נראה שכדאי שהסידור יהיה בנוסח זה. עדיף אפילו לכנות אותו &quot;סידור/נוסח פפד&quot;מ&quot;. אני חושב שבדרך כלל אפשר ללכת בעקבות הכרעות הסידורים מבית מכון מורשת אשכנז והקרובים לשיטתו. סיבה נוספת שאני סבור שנוסח זה עדיף היא בכדי לייצג כמה שיותר נוסחאות מקוריות שהשתמרו רק בנוסח הזה. הרי בסופו של דבר מסתבר שסידור כזה ישמש למטרות עיון לא פחות מאשר לתפילה בפועל. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:47, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
:::&lt;small&gt;זה מעניין כי בשנה שעברה סברת אחרת...&lt;/small&gt; זכור לי שכבר היה לנו היכנשהו דיון על השאלה האם בעצם לפצל את כל דפי המחזורים, אבל אני לא זוכר איפה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:07, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
::::אם נעשה דפים כמנהג אשכנז המערבי טבעי שייתחשבו בכל הווריאציות. השיטה להביא רק מנהג פרנקפורט אינה מסורתית, תמיד ניסו לשלב את כל המנהגים (שהמדפיס הכיר), כך שזה לא מבהל את מתפללי נוסח זה, שגם בדרך כלל טבעית מעצם היות מנהג המיעוט יודעים על קיום מנהגים שונים. ודווקא בגלל שבדפוסי 'מכון מורשת אשכנז' חידשו שיטה זו (ובצדק כי אין להם עניין להדפיס מה שאינם נוהגים לומר) יש סיבה להציג כאן את כולם שלא ילכו לאיבוד. אני עשיתי זאת בדפי הסליחות ולא נראה לי שיוצא מזה שום גרעון, להיפך. גם נוסח המשלב מנהגי פולין ואשכנז אינו פורמט חדש, הוא קיים בהרבה דפוסים.{{ש}}
::::אני מסכים שיש סיכון לבלבול המתפלל הרגיל כמנהג פולין או ליטא בהכנסת מושגים אלו, שאין הוא פוגש אותם בסידורים המצויים להם התרגל. ובימות החול אני מסכים שמטרתנו קודם כל להציג נוסח רגיל ושימושי למתפלל ולאו דווקא לחנך אותו. מאידך בדפי המחזור אני חושב שזה קצת אחרת, קודם כל כי כמו שהסכמנו כולנו, אנחנו לא כ&quot;כ מצפים שנוסח שלנו ישמש למתפללים בזמן אמת (בניגוד לסליחות וקינות, שם הסיכוי גדול כי זה לא נמצא בכל מקום). אלא המטרה יותר עיונית או שישתמשו בנוסחנו לבסיס למהדורות דפוס, שאלו יותאמו למטורת וטעמי המהדירים. וכשהמטרה היא העיון תמיד יותר טוב אם אפשר להציג בדף אחד את כל התוכן. אבל באמת אני לא יודע אם זה יתאפשר טכנית בצורה ברורה. למשל, אני מסכים שמקום סוף הסליחות מ&quot;זכור רחמיך&quot; למנהג המזרחי צריך להיות במחזור ולא בדפי הסליחות, כיון שזה משותף לכל המנהגים ובגלל זה כן אומרים את זה. אבל זה עכשיו יוצר אי הבנה כאילו גם למנהג המערבי אחר הסליחות אומרים את זה. אפשר לסדר את זה למתפללים כמנהג המערבי ע&quot;י שנשים הוראות וקישורים בסוף דפי הסליחות, אבל למתעניין שלא יפתח דף הסליחות צריך למצוא פיתרון אחר. וכך עוד אלפי נידונים כאלו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:57, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::דיונים בעבר: 
:::::*[[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה]]
:::::*[[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/שחרית יום א]]
:::::[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:15, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
::::::כמובן שמאז שכתבתי את מה שכתבתי למעלה נודעו לי עוד הבדלים רבים שלא הכרתי קודם, וגם: שם התייחסתי בעיקר לשינויים בפיוטים ופחות לשינויים בתפילות הקבע שבזמנו גם היו פחות מיוצגים בסידור. לגבי שינויים אלו, הם לא קיימים דווקא בתפילות יום כיפור אלא בכל השנה. בהתאם לכך, כל עוד מדובר על פיצול דף זה או אחר אני באמת פחות רואה עניין, אם כי גם זה בסדר מבחינתי, אני פשוט חושב שאם כבר אז עדיף להפריד לגמרי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:49, 23 באוגוסט 2026 (IDT)
:::::::אולי הסטתי את הדיון במקום לענות בבירור על השאלה שנשאלה. אז לגבי מחזור יום כיפור בשורה התחתונה אני בעד לפצל אותו לחלוטין מכיון שלדעתי כמות ההבדלים בתפילות יום זה (שכאמור גדולה משחשבתי בתחילה) מצדיקה זאת. במחזורים האחרים כנראה שאין מספיק הבדלים בשביל לפצל אותם אם לא מפצלים את כל הסידור (כמובן חוץ מאלה שבהם הפיוטים שונים לגמרי, ובהם כבר נעשתה ההפרדה). 
:::::::לגבי הסידור באופן כללי, מאחר ש{{א|Yack67}} לא קיבל את הצעתי להכין סידור 'ידידותי למשתמש' המבוסס על מנהג פפד&quot;ם המחודש, ומעונין לייצג כמה שיותר מנהגים, אם כן לדעתי אין צורך דווקא בפיצול בכדי לעשות זאת, אפשר לחילופין להכניס את כל המידע הזה בדפי המקור הקיימים ולסמן אותו לא להכללה, בדומה לעבודה (המרשימה!) שעשית ב[[סידור/נוסח אשכנז/וידוי|וידוי]]. בסך הכול יש רק דפים מעטים של סדרי תפילות שאינם מכלילים מדפי מקור אלא מהווים בעצמם את המקור (כמו [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]]), וניתן לחפש פיתרון נקודתי עבורם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:58, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::תודה. אני חושב שעדיין מוקדם לקבל החלטה סופית, אבל אלו בהחלט דרכים מעניינים להמשך. חשבתי גם שאולי כדאי לעשות שלושה דפים לתפילות יום כפור. אחד ידידותי לרוב המתפללים המכיל בעיקר הנוסח הנפוץ במחזורי פולין/ליטא. השני משולב עם בסיסי המנהג המערבי ואולי גם וריאציות של המנהג המזרחי, כגון מנהגי פראג ופוזן. והשלישי כמנהג אשכנז המערבי עם חילופי הקהילות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:52, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5wdayaf9nr01446k9hanceiym7s3rnt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה מבין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727770</id>
    <revision>
      <id>3083973</id>
      <parentid>3083905</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T20:21:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083973</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4453" sha1="110p6gtdvdyohum4s4kisg9e433bvcr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|פיוט הנאמר בסדר הווידוי למנהגי אשכנז. כיום ברוב הקהילות אומרים רק את הסיום שלו.}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין תַּעֲלוּמוֹת לֵב / {{סי|אֶ}}פֶס לְךָ נִגְלוֹת וְגַם נִסְתָּרוֹת {{ש}}
{{סי|בָּ}}אנוּ בִדְבָרִים לְפַתּוֹתְךָ בָם / {{סי|בְּ}}רִשְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן וְלֹא בְמַעֲלָלֵינוּ {{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתֵּנוּ בְּיוֹם זֶה כְּיָרֵא וְחָרֵד / {{סי|גֵּ}}אֶה כְּרַחוּם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה חָסֶד {{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אַל תִּמְתַּח מוּל עָפָר וָאֵפֶר / {{סי|דַּ}}ע אַחֲרִיתֵנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה {{ש}}
{{סי|הַ}}אִם שָׁגַגְנוּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ / {{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה לְבַד מֵבִין שְׁגִיאוֹת {{ש}}
{{סי|וְ}}אַל תַּחֲשָׁב לָנוּ כְּעוֹשֶׂה בְזָדוֹן / {{סי|וִ}}דּוּי שְׂפָתֵינוּ שְׁעֵה בְּעֵת רָצוֹן {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה כַּפֶּר לָנוּ הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע / {{סי|זָ}}דוֹן וְנֶעְלָם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה {{ש}}
{{סי|חַ}}לְּצֵנוּ מֵעֹנֶשׁ כָּרֵת וּמִיתָה / {{סי|חֲ}}מֹל עַל חֹמֶר מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{ש}}
{{סי|טָ}}פַשְׁנוּ בְרֹעַ יֵצֶר אֲשֶׁר מִנְּעוּרֵינוּ / {{סי|טָ}}מוּן בְּקִרְבֵּנוּ כְּרֶשֶׁת לִפְעָמֵינוּ {{ש}}
{{סי|י}}וֹצְרֵנוּ וְעוֹשֵׂנוּ יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ / {{סי|יֶ}}הֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ {{ש}}
{{סי|כִּ}}י מִלְּפָנֶיךָ מִי יִסָּתֵר / {{סי|כֹּ}}ל גָּלוּי לְךָ כָּאוֹר וְכַצָּהֳרָיִם {{ש}}
{{סי|לְ}}בֵית דִּין הוֹרֵיתָ אַרְבַּע מִיתוֹת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה וּמֵהֶם חַלְּצֵנוּ {{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז יְצַרְתָּנוּ חֲקַרְתָּנוּ וַתֵּדַע / {{סי|מַ}}עֲשֵׂינוּ כִּי הֵמָּה עָמָל וָאָוֶן {{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ כִּי בְיָדְךָ כָּל נֶפֶשׁ / {{סי|נָ}}א תִּיקַר נֶפֶשׁ מִמְּעַנֵּי לְךָ נָפֶשׁ {{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק / {{סי|ס}}וֹדָם גִּלִּיתָ לְיוֹדְעֵי אֲמִתֶּךָ {{ש}}
{{סי|עַ}}ל כָּל פְּשָׁעֵינוּ אֱלוֹהַּ כַּפֶּר לָנוּ / {{סי|עַ}}ל יָדוּעַ לָנוּ וְעַל נֶעְלָם מִמֶּנוּ {{ש}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ הוֹדִינוּ לְךָ חוֹקֵר לֵב / {{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן {{ש}}
{{סי|צ}}וּר אַל תֵּפֶן בֶּאֱנוֹשׁ חָצִיר / {{סי|צְ}}דָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּעָשִׂיתָ עִם כָּל חָי {{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְנוּ בַנֶּשֶׁף קָרַבְנוּ בְשֶׁוַע / {{סי|קָ}}רַבְנוּ אֵלֶיךָ קְשֹׁב קְרִיאָתֵנוּ {{ש}}
{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ אַל תֵּפֶן רַחֲמֵנוּ וְנִצְטַדְּקָה / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְבֹאוּנוּ רַחוּם וְחַנּוּן {{ש}}&lt;includeonly&gt;
&lt;/includeonly&gt;
{{סי|שִׁ}}מְךָ מֵעוֹלָם עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ תַאֲזִין בְּעָמְדֵנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּה {{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲבֹר עַל פֶּשַׁע לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע / {{סי|תִּ}}מְחֶה &lt;noinclude&gt;אַשְׁמָתֵנוּ (&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=אַשְׁמָתֵנוּ|פְשָׁעֵינוּ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;)&lt;/noinclude&gt; מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. &lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>110p6gtdvdyohum4s4kisg9e433bvcr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/תוכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735065</id>
    <revision>
      <id>3083981</id>
      <parentid>3083949</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:28:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח */ 84 עמוד ראשון</comment>
      <origin>3083981</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309358" sha1="27k251kryyop6zwcqf0db7q7eqsvcel" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{ש}}
דע כי ארץ ישראל נקראה 'לאה ורחל'. וזהו סוד כוונת ההליכה בארץ ישראל - הם שתי בחינות; האחד בלאה ואחד ברחל. 

וברחל תכוין שהרגלים ההולכים הם נצח הוד דזעיר אנפין המושכין מוחין לרחל כנודע כי אין לה רק שני מוחין, ושני מוחין אלו הם שתי שמות {{גמט דגש|נ&quot;ה ה&quot;י}}(?) והם בגימטריא {{גמט דגש|ע'}} במנין {{גמט דגש|הליכה}}.

ובלאה תכוין מה שאמרו ז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל וכו'}}. והענין כי לאה היא אחורי ישראל, ואין כנגדה יעקב. ולכן יותר נקרא לאה {{צ|ארץ ישראל}} מרחל. והנה תכוין שהלא כבר ידעת שהמוחין שנכנסים בזעיר אנפין הם מוחין דאבא ואמא. וכבר ידעת איך יוצאים {{גמט|ד'}} בחינות לאה: אחד ביסוד דחכמה, ואחד ביסוד דבינה, ואחר מבפנים ואחד מאחורי זעיר אנפין. והשנים מהם הם הארת חכמה, ושנים הארת בינה. וסדרם הם או&quot;א או&quot;א(?). וכבר ידעת שכל המוחין הם ד' חכמה ובינה חסד וגבורה. 

והנה האמת הוא שבלאה הראשונה הסמוכה אל יסוד החכמה - שם הם כל הד' הארות דחכמה. ובשניה נסתלקה הארת דחכמה ונשארו השלשה. ובשלישית נשארו ב' לבד. ובחיצונה לא יש רק הארת הגבורות דחכמה לבד. ואלו הם {{צ|ארבע אמות}} - אל תקרי אַמות אלא אִימות מלשון אֵם. 

והנה כל ארבע אלו הם מוחין דחכמה - כי במוחין דבינה אין לנו עסק בהם. וכבר ידעת שכללות חכמה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ומילויו {{גמט דגש|מ&quot;ו}} - והוא בגימטריא {{גמט דגש|אמה}}. ואלו הם סוד {{צ|ארבע אמות}} שמהם נעשים ארבע אימות. ואף על פי שהם סוד חכמה ובינה חסד וגבורה - להיותם כולם בחינת חכמה נקרא כולם בארץ ישראל מילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|מ&quot;ו}} כמנין {{גמט דגש|אמה}}.

ולפי שכל המוחין הם בזעיר אנפין וכשיוצאים אל הנוקבא אינו יוצא רק מילוי לבדו - ולכן אינו יוצא רק שיעור {{גמט דגש|אמה}} לבד שהוא המילוי; כי  {{גמט דגש|מלוי}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}} שהוא דין. ולכן הנוקבא היא דינים. 

והנה ההליכה בלאה אינה כמו רחל - כי שם הוא נצח הוד דזעיר אנפין וכאן הוא נצח הוד דבינה שני פרקין עילאין. ותכוין בהליכה **(?) אל נצח הוד דבינה. 


גם יש חילוק אחר. כי בכאן הם ד' אמות שהם סוד כל הארבע מוחין דחכמה. אך למטה הם שני מוחין לבד דבינה. ולפי שכל ההארות אלו היוצאות מחכמה אינם יוצאות אלא על ידי בינה - ולכן נקרא {{צ|מהלך}}. וזהו {{צ|'''המהלך''' ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|מהלך}} גימטריא {{גמט דגש|צה}} והוא מילוי אחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהיא בינה שגימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. וכשתסיר {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהם אחוריים מ{{גמט דגש|קס&quot;ו}} - ישאר {{גמט דגש|צ&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|מהלך}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


'''האופן הב'''' על דרך מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בספר דרושים. וזה לשונו:{{ש}}
דע כי קומת המלכות הנקרא {{צ|ארץ ישראל}} שיעורה עשר ספירות. והיא שוה אל שיעור קומת זעיר אנפין. וכבר נודע שמחצי תפארת שבבינה עילאה - משם התחיל רישא דזעיר אנפין. וכשהיא גדולה כמוהו ממש כי גם ראשה מגיע שם. ונמצא שמחצי הבינה ולמטה מתחלת ארץ ישראל. ונשארו למעלה ב' ספירות וחצי שהם כתר וחכמה וחצי בינה.  וכדוגמא זו ממש היא למטה כי הלא שיעור היא עשר ספירות, והנה מתחלת מקום העיקרי בחצי תפארת דזעיר אנפין כנזכר באדרא. ונמצא אם נחלק עשר ספירות משם ולמטה יתמשך עשר ספירות דמלכות עד חצי נצח שבבריאה - כי הלא יש לה מקום בזעיר אנפין שיעור ג' ספירות וחצי שהם מחצי תפארת עד יסוד. ואחר כך לוקחת לתשלום העשר ספירות שלה {{גמט|ו'}} ספירות וחצי אחרות בבריאה והם כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת וחצי נצח. ואז נשלמת לחשבון עשר שלה - כי שם מקומה האמיתי מחצי תפארת דזעיר אנפין עד חצי נצח דבריאה.

ונמצא שנשאר מבריאה שלשה ספירות וחצי. וכבר ביארנו שהמלכות דבריאה היא תמיד בהיכל שביעי דיצירה. וכן הענין בכל מלכות דבריאה יצירה עשייה כנודע. אם כן נמצא שנשארו שתי ספירות וחצי שאין שם גבול 'ארץ ישראל' שהיא המלכות דאצילות. ולכן כנגדם נשארו שני שבטים וחצי בחוצה לארץ.{{ש}}
עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שבזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} (שהם חצי נצח העליון ותפארת וגבורה וחסד וחצי בינה של י' ספירות דבריאה) {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מפני שהוא זוכה לבינה דבריאה שנקראת {{צ|עולם הבא}}.


'''האופן הג'''' - הוא על דרך מה שמביא הרב חיים ויטאל ז&quot;ל בספר הגלגולים פרק ט&quot;ו - כי הששה תחתונות דיצירה היו קודם חטא אדם הראשון במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דבריאה, וארבע ספירות הראשונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה ד' תחתונות דבריאה.  והששה אחרונות דעשיה היו אז במקום שהם עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. 

ונמצא כי סיום ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה היו מסתיימים במקום שמסתיימים עתה {{גמט|ו'}} ראשונות דיצירה. ונמצא כי זעיר ונוקבא דאצילות היו אז במקום שהם עתה אבא ואמא דאצילות - כי עולם הבריאה היה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דיצירה היו במקום נוקבא דאצילות. 

ונמצא כי מה שהיה עתה ארבע אחרונות דיצירה וכל עשר ספירות דעשיה היה אז חלל ומקום פנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים. והנה שיעור מקום החלל הזה הם שיעור {{גמט|י&quot;ד}} ספירות כנזכר. וכמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שדי - שאמר לעולמו {{גמט דגש|די}}}} - ר&quot;ל שלא יתפשטו יותר מזה השיעור של {{גמט דגש|די}} כדי שבמקום ה{{גמט דגש|ד&quot;י}} אלו ישאר מקום פנוי אל מדור הקליפות כנזכר.

ואחר שחטא אדם הראשון ירדו העולמות למטה בתוך הקליפות. נמצא כי במקום של הקליפות שהיו בתחלה ירדו עתה ד' תחתונות דיצירה ועשר ספירות דעשיה וכולי. ועיין שם.

והנה צריך האדם לתקן מתתא לעילא. מתחלה צריך לתקן כל בחינת {{קיצור|נר&quot;ן ח&quot;י|נפש רוח נשמה חיה יחידה}} דמלכות דעשיה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דזעיר דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דבינה, ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דחכמה דעשיה. ואחר כך נר&quot;ן ח&quot;י דאריך דעשיה. וכמו אלו כמה וכמה ****ות(?) לאלפים ורבבות שיש בעולם העשיה. כל אלול צריך לתקן בר נש כדי שיוכל לעלות ממדרגה למדרגה עד עולם היצירה. {{ש}}
וכן צריך לתקן גם כן כל אלו הבחינות הנ&quot;ל ביצירה. וכן בבריאה וכו'. עיין שם בספר הגלגולים פ&quot;א. 

והנה כל זמן שהאדם מתקן את עצמו וגם העולמות - כל זמן שלא הגיע לתפארת דיצירה לתקן אותו - עדיין הוא בסכנה גדולה שלא יפתוהו הקליפות. כי אלו ה{{גמט דגש|י&quot;ד}} עולמות הם נקרא מדור הקליפות, עץ הדעת טוב ורע. ויקלקל פעם אחרת כל מה שתיקן. אבל כאשר זכה והגיע לתפארת דיצירה ויצא מחוץ לקליפות - שוב לא במהרה הוא חוטא. ועליו נאמר {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - כי נכנס בעץ החיים ואז מובטח שהוא בן עולם הבא. 

וזה שאמר רבי יוחנן {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}}, שהם הארבע ספירות נצח הוד יסוד מלכות, והגיע עד תפארת דיצירה - אזי הוא {{צ|מובטח שהוא בן עולם הבא}} כי הקב&quot;ה מסייע אותו וישמור אותו מכל חטא ועון.  ומה שאמר {{צ|בן עולם הבא}} הוא על דרך שידוע שיש {{צ|חלק עולם הבא}} במלכות, {{צ|בן עולם הבא}} בתפארת, {{צ|מזומן לחיי עולם הבא}} ב***(?). והנה מאחר שזה הגיע בתיקונו עד תפארת דיצירה - לכן נקרא {{צ|בן עולם הבא}}. 

אבל {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}}, שגימטריא {{גמט דגש|ארץ הצבי}}, שיוכל לתקן בזמן הזה כל הבחינות דעשיה ומכל שכן דיצירה. ומי יקום במקום קדש שהוא בתפארת דיצירה. שכבר יצא ממדור הטמא ונכנס בארץ הקדושה ארץ החיים שהוא בעץ החיים בלבד ולא טוב ורע.  ולכן גם כן {{גמט דגש|מי יעלה בהר יהוה}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרו&quot;ן}} - דמטטרון מקנן ביצירה כנודע.

וזהו סוד שאמרו רז&quot;ל {{צ|נותן נשמה לעם עליה}} - ר&quot;ל למי נותנים נשמה פרטית - {{צ|לעם עליה}} - לאלו שזכו לעלות למעלה מארץ ישראל שהוא למעלה מעולם היצירה שהוא לעולם הבריאה דתמן היא בחינת 'נשמה'.  אבל {{צ|ורוח להולכים בה}} - רוצה לומר שכל זמן שהוא עדיין בתיקון דיצירה - אין לו אלא בחינת 'רוח' שהוא בחינת יצירה. 

וגם נודע כי בבריאה הוא {{גמט דגש|אל שדי}}, ובעולם היצירה הוא {{גמט דגש|אל הויה}}, ובעולם העשיה הוא {{גמט דגש|אל אדני}}. {{ש}}
והנה {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|מזבח}} - דתמן בעולם היצירה הוא המזבח - עיין שם בדרוש {{צ|אסור חג עד קרנות המזבח}}. וזהו שאמר רב ענן במסכת כתובות פרק י&quot;ג {{צ|כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם וכפר אדמתו עמו}}, עכ&quot;ל. והוא הדבר אשר דברנו - כי מאחר שכל ארץ ישראל הוא נקרא {{גמט דגש|מזבח}} - אם כן מי שקבור שם כאילו קבור במקום המזבח עצמו. 


'''האופן הרביעי''' - הוא הדרך שדורשי רשומות אומרים {{צ|וכפר '''אדמתו'''}} - '''ד' אמות'''. הנה מה טוב ומה נאה *כוין זה לדרכנו כי ארבע ספירות תחתונות דיצירה נקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}}, כי המזבח היא מלכות דיצירה העומדת בראש העשיה, וארבע ראשונות דעשיה הם עולים במקום ארבע תחתונות דיצירה שהם נקרא {{צ|קרנות המזבח}}. עיין שם באורך.

וז&quot;ש {{צ|וכפר ארבע אמות עמו}} - ר&quot;ל הארבע ספירות תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|ארבע קרנות המזבח}} - הם בעצמם מכפרים - ששם שורש המזבח שמכפרת עונות ישראל.

וז&quot;ש גם כן {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - רוצה לומר מאחר שעלה למעלה מהמזבח - אם כן כבר נמחלו לו כל עונותיו. ומאחר שאין לו עוננות - בוודאי שמובטח לו שהוא בן עולם הבא. ובזה מתורץ שאמרו רז&quot;ל {{צ|ארץ ישראל הוא באמצע היישוב}}. הכוונה כי עולם האצילות נקרא 'עולם הזכר - עולם עמידה'. אבל שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה נקרא 'עולם הנקבה - עולם הישיבה'.  וז&quot;ש {{צ|ארץ ישראל}} - שהוא עולם היצירה - הוא {{צ|באמצע עולם היישוב}} - שהוא בין בריאה לעשיה. 


'''האופן החמישי''' - הוא על דרך שמביא שם האר&quot;י זלה&quot;ה כי אותם ארבע ראשונות דעשיה עומדים בארבע תחתונות דיצירה הנקרא {{צ|קרנות המזבח}} - הם סוד ארבע מוחין שנמשכים מן אצילות עד שם. והם סוד ארבע שמות '''יה&quot;ו''' של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. ומלובשים בארבע '''אה&quot;י''' (שנים דיודין, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחר דההי&quot;ן) שהם סוד המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא, ונמשכים למטה בעשיה. ושמות אלו בגימטריא {{גמט דגש|קרנות}}.

והם ארבע ראשונות דעשיה כנז&quot;ל והם בגימטריא {{גמט דגש|שנות}} '''חיים''' - כי מוחין אלו נקראים 'חיי המלך', ובם {{גמט דגש|אהיה הויה אהיה}} בגימטריא {{גמט דגש|חיים}}. ונחלקים לארבע מוחין בסוד השמות הנזכר שעולין {{גמט דגש|שנות}} ונקראו {{צ|שנות חיים}}. 

וזהו סוד ההארה הנמשכת לעשיה ביום אסרו חג וגו', עיין שם. 

והנה נודע כי ארבע שמות {{גמט דגש|הויה אהי&quot;ה}} גימטריא ארבעה {{גמט דגש|אמה}} - שכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אמה}} עם הכולל.  והנה בכל שחרית גם כן בפרשת צו בקרבן התמיד צריך לכוין להעלות פנימיות דעשיה שמלבישין הארבע חיצוניות אחרונים דיצירה. לכן צריך גם כן לכוין להמשיך '''קרנות''' המזבח אליהם כדי שיוכלו בכח זה לעלות. 

וזהו שאמר {{צ|כל המהלך}} - שהוא גורם שהולך בסוד המשכת השפע ה{{צ|ד' אמות}} הנ&quot;ל שהם ארבעה {{גמט דגש|אהיה}} וארבעה {{גמט דגש|יהו&quot;ה}}. {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - כי אלו הם המוחין המלובשים בנצח הוד יסוד דאימא הנקראת 'עולם הבא', ומאחר שגורם שמהלכים שם הד' אמות - זוכה הוא גם כן לבינה שהיא עולם הבא; שהוא גם כן מקבל משם תמיד השפע של הבינה. כי {{צ|ברכות לראש צדיק}} כנודע. 

וזהו שמדייק {{צ|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל}} - כי {{גמט דגש|שנות חיים}} עם כללות ארבעה '''יהו&quot;ה''' וארבעה '''אהי&quot;ה''' - גמטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}. ולכן יש לו גם כן חיי עולם הבא. 


'''האופן הששי'' - נראה לי שרז&quot;ל רמזו בארץ ישראל שהיתה מקודם חטא אדם הראשון שהיו ארבע ראשונות דיצירה במקום שהוא עתה נוקבא דאצילות כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין. וששה תחתונות דיצירה במקום שהם עתה ששה ראשונות דבריאה.  וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - שהם הארבע ספירות עליונות דיצירה, ירצה(?) שזכה לתקן כל המדרגות עד שהגיע לארבע עליונות ד'ארץ ישראל' (שהיא עתה נוקבא דאצילות). {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - מאחר שזכה לנפש דאצילות - מובטח הוא שלא יבא חטא לידו. כי מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} הוא מי שזכה לנפש דאצילות. והבן היטב.


'''האופן השביעי''' - הוא על דרך מה שאמר בספר הגלגולים סוף פרק י&quot;ז שאם(?) שנברא אדם הראשון משעה חמישית ולמעלה היו העולמות עולים יותר כי זעיר אנפין עלה במקום אריך אנפין, ונוקבא דזעיר אנפין במקום חכמה, ועשר ספירות דבריאה במקום בינה  דאצילות, ועשר ספירות דיצירה במקום זעיר דאצילות, וארבע ראשונות דעשיה במקום נוקבא דאצילות. נשארו ששה תחתונות דעשיה מחוץ לאצילות בסוד {{צ|עיבורה של עיר וכו'}}, עיין שם.

והנה עתה זעיר דאצילות נקרא 'ארץ ישראל', וזה נעשה בכל מנחת שבת. אבל אין מעלה יותר לעולמו לעלות מפני חטא אדם הראשון. אם כן מוכרח שארבע מוחין דזעיר נקרא {{צ|ד' אמות דארץ ישראל}}. וזהו שאמר {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל}} - הכוונה שגורם ליכנס המוחין בתוך הזעיר אנפין בסוד גדלות. {{צ|מובטח לו שהוא בן העולם הבא}} - שיש לו נשמה דחכמה ובינה דאצילות, שיש כח בידו שיוכל להמשיך המוחין בתוך הזעיר.

והנה המוחין ה' ארבע '''אהיה''' וארבע '''הויה'''. וכל {{גמט דגש|הויה אהיה}} - גימטריא {{גמט דגש|אמה}} כמו שפירשנו למעלה, עיין שם.


'''האופן השמינית''' - על דרך הידוע על שם הפסוק {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. והנה בחכמה יש לו עשר ספירות - כל אחד שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} - הרי {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ארבע אמות}}. וזה שאמר {{צ|כל המהלך '''ארבע אמות''' בארץ ישראל}} שהיא נוקבא דזעיר אנפין, {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. כי כמו שזעיר אנפין (שהוא נקרא {{צ|בן עולם הבא}}) והוא מתקן את המלכות - כן הוא גם כן מתקן המלכות על ידי המשכת {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|ע&quot;ב}} דחכמה בתוכה הנקרא 'ארץ ישראל' (שהוא זעיר), כי אין תיקונה אלא על ידי חכמה כנודע.


'''התשיעית''' - על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה שכל בניינה דנוקבא דזעיר נעשית מנצח הוד יסוד דזעיר הנקרא 'בונים', שנאמר {{צ|וכל בניך למודי יהוה}} - אל תקרי בניך אלא בוניך מפני שהם בונים פרצוף דנוקבא. 
* כי ג' פירקין ראשונים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חכמה בינה דעת דנוקבא. 
*ו{{גמט|ג'}} פרקין אמצעים דנצח הוד יסוד דזעיר אנפין נעשים חסד גבורה תפארת דנוקבא. 
* וג' פרקין תחתונים נעשית נצח הוד יסוד דנוקבא. 
* ושליש תחתון דתפארת דזעיר אנפין נעשה כתר דנוקבא.

והענין הוא כי ההארה של תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין יוצאה לחוץ ומתקן ובונה פרצוף דנוקבא הנקראת {{צ|ארץ ישראל}}. ואלו ה{{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא {{צ|ארבע אמות}}. כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|מיום שנחרב בית המקדש אין לו להקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה}}. הכוונה הוא שנתמעטה פרצופה ואין שיעור קומתה מגיע אלא כנגד ארבע ספירות תפארת נצח הוד יסוד שלו. ולכן עיקר התיקון שאנו עושים לה עתה בגלות הוא להאיר אותם ד' אמות בתוך המלכות הנקראת 'ארץ ישראל'. 

וזהו שאמרו {{צ|כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות}} - ירצה שגורם על ידי קיום מצותיו בארץ ישראל התלויות בארץ שמאירים אור ד' אמות (תפארת נצח הוד יסוד דזעיר אנפין) בארץ ישראל שהיא המלכות - {{צ|מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} - ר&quot;ל מובטח שהוא עלה במדרגת 'בן עולם הבא' שהוא זעיר אנפין - בן הבינה הנקראת 'עולם הבא'. כי כמו שהזעיר תמיד עיני ה' בה ומאיר בה - גם כן זה שגורם הליכת ד' אמות בה - הוא בדמות בעלה דמטרוניתא הנקרא {{צ|בן עולם הבא}}.


===במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ===
'''במעלת מיתת ארץ ישראל וחוץ לארץ'''

נאמר שהם ד' מדרגות דרך כלל
* '''א'''' - משובחי ארץ ישראל
* ה'''ב'''' - שאר יושבי ארץ ישראל
* ה'''ג'''' - משובחי חוצה לארץ
* ה'''ד'''' - שאר יושבי חוצה לארץ

המעלה הראשונה - משובחי ארץ ישראל - אלו לא יצדק בהם לשון 'מיתה' כלל, אלא על דרך שיתוף השם. ועליהם נאמר 'גויעה'. והם משל לאיש השוכב על ערסו כלוא בבית, לא יצא ולא יבא. כך האיש המשובח - אף בשרו ישכון לבטח כענין ר' אלעזר שעמד כך שנה בלי קבורה קיים (כמו שאמרו רז&quot;ל במסכת מציעא) וכענין אחאי בר יאשיה דגששיה, וכמה יחידים בדורות. ומכללם בתוספת מעלה האבות. וזה מפני שקדשו עצמם במותר להם אפילו בהרהור. וכאילו אינם מתים.

וקרובים למעלה זו היא מעלת הקדושים המתים בחוצה לארץ כענין יעקב. ולזה לא מנע עליית גופו לארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחצונים עליו שלא נהנה ממנו. וכזה היתה קדושת רבי בשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו. וכן מעלת משה רבנו ע&quot;ה שנתעסק הקב&quot;ה בקבורתו. וכמעלת מיתת אהרן ומרים - הכל מעלה א' מפני קדושתם. ואלו אינם חייבים בכליון הגוף בעפר מפני שפלטו להם מעון אדם הראשון וטהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה, וגופם קיים ולא מתו. והם {{צ|ישיני עפר}}.

'''המעלה השלישית''' היא מעלת שאר מתי ארץ ישראל שהם אינם חייבים לקליפה מה שנזונו ממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה - שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסתה תחת יד ורשות הבורא. לכך כשתבא לדרוש מה אכלו יאמרו לה כי לא מדילה אכלו ושתו, רק מדיליה אכלו ושתו. אמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש {{צ|כי עפר אתה}}. ומיד הגוף כלה והנשמה מתקדשת.

ומטעם  זה הם מטמאים במגע ובמשא מצד קליפה ראשונה שפגם אדם ודבקה בהם המות. ובזה יש תקנה אל הדרים בחוצה לארץ שלא תשלוט עליהם טומאה כלל - כי הלא מצינו כמה וכמה צדיקים לאלפים ולרבבות שמתו בחוצה לארץ. אמנם תקנתם היתה כי לא אתענגו כל יומיהן בתר הנהו הנאות הגוף, כי כל מזונות והנאות הגוף הוא מצד הקליפה כנודע. ואמנם לא אתענגו רק בתענוגי מצוה כגון סעודת מצוה דחתן וברית מילה או בסעודתי דשבת ויום טוב - כי אז אין טומאה שורה כלל דכולהו מטמרי בנוקבא דתהומא רבא. ואין המזון יורד בשבת אלא מצד הקדושה. ואז אפילו בהיותם בחוצה לארץ - אין טומאה שורה עליהם לפי שיאמרו &quot;הלא לא נהנינו ממך בחול כלל אפילו בגופינו! אלא כדי קיום הנפש לעסוק בתורה&quot;, כמו שכתוב {{צ|צדיק אוכל לשובע נפשו}}. ובזה יש תקנה אפילו למתים בחוצה לארץ.

'''המעלה הרביעית''' - היא לאותם אשר אתענגו בתענוגים ובהכרח היה לאשלטא עליה רוחא דמסאבותא - אפילו יש בידם תורה ומעשים טובים - ההוא רוחא דמסאבותא אסתאיב בגוויה וכד מית גם כן לא סליק מיניה עד שישוב גופו עפר כנודע.

והנה כיון שרוח הטומאה אסתאיב ביה - נמצא דאי סלקין לההוא גופא לאתקברא בארץ ישראל בתר דמית - נמצא אף על פי שנקבר בארץ ישראל - אין לו תקנה. והטעם כי האדם אף על פי שדר כל ימיו בחוצה לארץ ואחר כך בא בחיים חייתו לארץ ישראל - הנה הטומאה בורחת ממנו כנ&quot;ל. אמנם כד מית בחוצה לארץ - וברחה הנשמה הטהורה - ואשתאר ההוא רוחא דמסאבותא ואסתאיב בגוויה כנודע. 

וזהו סוד הטפה שזורק חמלאך המות בגוף להמיתו. ולכך המת הוא אבי אבות הטומאה - כי אסתאיב ואתקשיר ההוא רוחא בגוויה ונשמה קדושה שתדחה אותו אינה שם. ולכך אפילו בבואו לארץ ישראל להקבר שם - אין לו תקנה כיון שיצתה נפשו בחוצה לארץ. ועליו כתיב {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי}}. 

הנה מי לנו גדול מיוסף הדבק בארץ ישראל בסוד 'צדיק וצדק'. ולא שלטא כלל רוח מסאבא עליה. ועם כל זה לפי שיצאת נשמתו בחוצה לארץ לא רצה ליכנס לארץ ישראל עד שישוב עפר וישארו עצמותיו לבד, כי אז אין שליטת הטומאה אפילו ברשעים אלא על הבשר והדם, כל שכן בצדיק גמור כמותו. ואם כן מכל שכן וקל וחמר לכל הדרים בחוצה לארץ כי אף על פי שיהיו צדיקים גמורים כיוסף - עם כל זה יותר טוב היה אם היו דרים בארץ ישראל, ואסור להביא גופם להקבר בארץ ישראל.

אמנם בעצמות נראה מכאן בפירוש שלא נאמר {{צ|ותבואו ותטמאו}}, אלא דוקא במביאים העצמות קודם שיתעכל הבשר. וכך ראוי. שאחרי עיכול הבשר נשיב קודשא בריך הוא רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר. דהא איהו חס על ארעיה. עיין שם בזוהר בפרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}.

ואכתי קשה אם כן למה יעקב אבינו ע&quot;ה צוה שיוליכו גופו ממש - לא עצמותיו כיוסף?{{ש}}
התירוץ הוא כי לא היה בעולם איש אחר כיעקב שלם בכל הני י&quot;ב שבטים ושבעים נפש - הכל כדוגמת מרכבת השכינה. ולזה צוה כי לא יגע בו איש אחר. וכל זה כדי שלא ישרה עליו טומאה כלל. 

ותו, דאיהו גופא. כי אברהם ויצחק ושאר הצדיקים לא תקנו מחטא אדם הראשון אלא אברים  וקצוות ממנו. אמנם יעקב תיקן כל הגוף, וכל גופיה נפק מתחת יד הטומאה ונסתלקה זוהמת הנחש בסוד לקיחת הברכה ובכורה ממנו. גם הכניע סמא&quot;ל כנזכר בפרשת תולדות. והנה נסתלקה לגמרי רוח הטומאה וזוהמת הנחש מיניה. ואם כן לא הוה דחיל כלל.

ועוד ראיה אחרת - כי כבר נתבאר בזוהר כי הן לצדיק והן לרשע יש תועלת גדול להתרקב גופו, ואינו זוכה ליכנס למחיצה שלו עד שיתרקב גופו. אם כן למה צוה יוסף לחנוט את אביו? ובמה שכתבנו ניחא. כי אדרבה צריך שיהיה שלם כי קדוש הוא ואין שום זוהמת נחש דביקה בו כלל. 


ונחזור לעיל.{{ש}}
דע כי כל חטא אדם הראשון הוא הגוף הזה ומעשהו והנאותיו. והכל הוא מצד הנחש. שעל ידי החטא נתגשמו אחר שהיו רוחניים ודבקות המחשבה בחכמת האל יתברך. והנה המשכיל אשר ידחה כל התאו', ויקח מהגשמי צורך חיותו לבד הצורך אל קיום הגוף, לא הנאת המעשה. איש כזה לא תדבק בו טומאת הגוף וחלאתו אלא עטיו של נחש שתדבק בו מאדם הראשון. לא מיתת עצמו. 

אמנם אותם הנהנים מן העולם ותאוותיו - הם מוסיפים על עטיו של נחש, שהם מחדשים בעצמם חטא אדם הראשון. ולכן מתים מיתת עצמם. נמצא שיש שני מיני טומאות. האחד  היא {{צ|עטיו של נחש}} - אין נקי ממנה אלא כמו חנוך ואליהו ואותם שנכנסו חיים לגן עדן וכיוצא. והנה טומאה דקה אינה מזקת לנשמה, רק טורח פרידת הנפש מהגוף כל אחד כפי כחו וכפי מעשיו. ויש קליפה עבה נוספת והוא מרדפת את האדם אחר התוואת הגשמיות אפילו במותר לו באכילה גסה ושינת שחרית ומשגל מרובה למלאת תאוות גופו. כל זה הוא לו 'עטיו של נחש' נוסף לו על חטא אדם הראשון. וכפי מה שמוסיף לה קליפה - ואחר כך בשרו עליו יכאב. וזה היה סוד רבי שזקף עשר אצבעותיו וגו'. וסוד רבי אלעזר שאמר {{צ|אף בשרי ישכון לבטח}}.


'''והנה נודע''' שכל המתים של ישראל נשמותיהם עולות דרך ישר, וההיא חופאה קלישא כנז&quot;ל מקבלא לון. ואפילו ישראל המתים בחוץ לארץ הם גם כן נכנסים דרך שם, רק שיש להם צער גדול כי אזלא וסחרא סביבות ארץ ישראל ונכללים במקוריהם על ידי טורח גלגוליהם מקליפה לקליפה, משר אל שר, עד שתעבור אל מקום הקדש.

והנה כמו שארץ ישראל מקיאה ופולטת נשמות הגויים (כמו שאמר בזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}) ודחי לון לבר ואזלין ושאטין מתגלגלים בכמה גלגולים עד דנפקו מארעא קדישא וסחרן לסורחנייהו במסאבו דילהון -- כן חוץ לארץ פולטת נשמות ישראל! שאין כח בה לסבול הקדושה. והולכת הנשמה בצער עד שתכנס אל פתח ארץ ישראל ועולה שם. הכוונה לומר כי לא יכלה הקליפה לדחות את ישראל מארץ ישראל כי אם גופם ולא נשמתם. גם לא היה יכלת(?) כל הגוים להיות בארץ ישראל רק בגופן ולא בנשמתן.

ונודע כי ארץ ישראל נמשלה לגן עדן, וחוצה לארץ נמשלה לגיהנם. וזהו שאמרו רז&quot;ל עתידה גן עדן אומרת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; בסוד {{צ|וינערו הרשעים ממנו}} - שהם אפילו גופן של הרשעים. והגיהנם אומרת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; - שהן אפילו הגופים שלהם. כי כבר הם נזדככו ואין להם כח לסובלם בתוכם. ולכן יתגלגלו כולם בסוד גלגול מחילות לארץ ישראל ושם יעמדו בתחיית המתים. 


והנה אחר שבא זה המאמר לבית מלוני - לא אפטרנו בלא לינה. ועם זה יובן גם כן מה שאמרו רז&quot;ל שהקב&quot;ה תפש בבגדו של ירבעם ואמר לו חזור בך וכו'. וקשה. אפשר שהקב&quot;ה היה מדבר עם ירבעם שחטא והחטיא את הרבים והיה תופס בבגדו?!

אך דע כי מלבד הנשמה והרוח והנפש יש לאדם לבוש אחד לנפשו והוא אמצעי בין הנפש והגוף. וזהו ענין אדם הראשון שאחר שחטא היה בגן עדן, ושם היו נפשות אדם וחוה מלובשות באלו הבגדים. והנה דרך הנחש לחזור ולסבב אחרי כותלי גן עדן פעמים בשבוע להראות גדולתו ולפתות את מי שיוכל מאותם אשר בתוך הגן. ואמנם המכירים אותו אינם עושים חשבון ממנו כלל. אבל המתפתה אחר דבריו - יוצא לבוש נפשו לחוץ אליו ומתפתה אחריו. וזה אירע לאדם וחוה שחטאו ויצאו לבושי נפשם ונתפתו אחר הנחש.  ולכן ידעו כי ערומים הם. כי קודם החטא היו מלובשים באותו הלבוש. והלבוש הזה של ירבעם - תפס הקב&quot;ה שיחזור בו, ולא בלבושי גופו אלא בבגד זה שהוא מעולה יותר מהגוף כנזכר. וזה סוד {{צ|ובגד בוגדים בגדו}}. ואריכות הענין תמצא בספר הגלגולים ובפרט בפרק שבעים, עיין שם. 

&lt;big&gt;[&lt;/big&gt;  '''ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו'''  הרחיב הענין מעט בכאן ואמר כי ירבעם היה משורש {{גמט דגש|קין}} שהוא סוד ה{{גמט דגש|צלם}} כידוע. והגביר עליו '''הסיגים''' - כי כולו {{גמט דגש|ס&quot;ג}}, ונהפך ל{{גמט דגש|גס}} רוח. ואז עלו למעלה הפנים מ{{גמט דגש|נועם}} ה{{גמט דגש|עליון}} שהוא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|כי אחוריים של שם ס&quot;ג עולה {{גמט דגש|עליון}} - {{גמט דגש|יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי}} - ויקיעורך}}, ויצא {{גמט דגש|עגל}}. ולהיותו משני {{גמט דגש|קס&quot;א}} - סוד שני צלמים - העולים {{גמט דגש|ירבעם}} - לכן עשה שני עגלים. 

ואמנם אין עבירה מכבה תורתו - הוא שמלתו החדשה. ולכן אמר לו הקב&quot;ה {{צ|חזור '''בך'''}}, פירוש שוב והכנס בעצמך, בעצמותך. פן תכין וצדיק ילבש. ואז {{צ|אני ואתה ובן ישי}} - פירוש {{גמט דגש|בן ישי}} הוא סוד ב' פעמים '''אל''' בסוד {{גמט דגש|הק&quot;ף}}{{הערה|כי '''אל''' במילוי עולה {{גמט דגש|אלף למד}} - {{גמט דגש|הקף}} - ויקיעורך}}, שמהם ה{{גמט דגש|מלבוש}} וה{{גמט דגש|חשמל}} כנודע. ואתה מפעמיים {{גמט דגש|קס&quot;א}} שגם מהם פעמיים '''אל''' כידוע - ואז נטייל בגן {{גמט דגש|עדן}} שהוא סוד {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|אל}} המאירים מ'''אור פני אל''' כידוע בסוד {{צ|מפני שיבה תקום}}.

והטיול הוא ה'''שעשוע''' שהם ה{{גמט דגש|ד'}} הנזכר{{הערה|ד' פעמים אל במילוי - ויקיעורך}}  בגימטריא {{גמט דגש|שעש&quot;ע}}. אבל להיות שהשיב לו ש{{צ|בן ישי בראש}} - כי כן הוא מן המתוקנים, לא רצה לחזור ונטרד. 

ובסוד דרוש זה גם תבין מה שאמרו רז&quot;ל במשה רבינו ע&quot;ה {{צ|הוא עברי ולבושו מצרי}} בסוד {{גמט דגש|תיבה}} שנכנס בה בסוד {{גמט דגש|בתיה}}. והמשכיל יבין ודבריו חיים ונאמנים.   &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;


ועוד צריך לדעת כי הנשמה כשיוצאה מזה העולם צריכה לעבור ולטבול בנהר דינור, {{קיצור|כמ&quot;ש ב&quot;ה|כמו שיתבאר בעזרת השם??}}, שהרי אפילו המלאכים כשבאים לעולם הזה לאיזה שליחות בשובם צריכים לטבול שם כידוע. והנה יארע שם בטבילה זו לנשמות - כל אחד כפי מדרגתה וכפי מצותיה. והנוגע לפסוק זה הוא כי הצדיק הגמור שהוא מהמדרגה עליונה - כעברו באותו אש - אין צריך לומר שאין מגיע לו שום נזק ולא חמימות אותו אש השורף, אלא אדרבה הופכים אותו למעין מים חיים שבזה נהנים. וזהו שכתוב {{צ|עוברי בעמק הבכה}}, שהוא נהר או גהינם עצמו, {{צ|מעין ישיתוהו}}. ולא זו בלבד אלא {{צ|גם ברכות יעטה מורה}} - ר&quot;ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה, רוצה לומר שהוא ממורי הוראות. {{ש}}
ובזה תבין מ&quot;ש רז&quot;ל שהצדיק עובר בגיהנם ולוקח משם נפשות. והוא מובן מעצמו.


ונחזור לענין. שאחר שהצדיק מתלבש ומתעטה באותן הנשמות אז {{צ|{{גמט|ילכו מחיל אל חיל}}}} - גימטריא {{גמט דגש|עץ החיים}} - שם הולכת נשמת הצדיק מלובשת בלבוש זה וילך מישיבה לישיבה באופן שזוכות אלו הנפשות בעבור הצדיק ליכנס לפנים ממחיצתם בהיותם לבוש על נשמת הצדיק. ולכן אמר {{צ|ילכו}} בלשון רבים. 

וז&quot;ש הפסוק {{צ|פרי צדיק '''עץ חיים'''}} - ר&quot;ל שעל ידי מעשיו הטובים יש לו זכות לילך מחיל אל חיל בעץ החיים כנזכר. אבל {{צ|ולוקח נפשות חכם}} - ר&quot;ל מי שעובר בעמק הבכא וגומר כדי ליקח נפשות צריך שיהיה חכם כמו שאמר {{צ|ברכות יעטה מורה}} שהוא ממורי הוראות.  ואמר אחר כך {{צ|יראה אל אלהים בציון}} בלשון יחיד לאמר שכשנשמת הצדיק עולה למדריגה יותר עליונה {{צ|אל אלהים בציון}} - אז צריך להסיר מעליו אותו הלבוש כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ולכן אמר {{צ|יראה}} בלשון יחיד.

עד כאן מהר' חיים ויטאל זלה&quot;ה.

ובזה יובן היטב עד מאד לעתיד' הגיהנם צועקת &quot;אין לי חפץ בצדיקים&quot; מפני שהם עוברים בתוכם ולוקחים משם נפשות הרשעים כנז&quot;ל. והגן עדן צועקת &quot;אין לי חפץ ברשעים&quot; שהם '''סמא&quot;ל ונחש''', שהם מסבבים פעמים בשבוע סביבות כותלי הגן כדי לפתות ולהוציא משם הלבושים של הנפשות.


'''ונחזור למיני המיתה בחוץ לארץ ובארץ ישראל'''. הענין שהם ג' מינים בסוד המיתה.

הראשון היא שחיטה בסכין פגום והיא נבלה. והיינו המתים על ידי סמא&quot;ל שהוא סכין פגום שהפגימות הם אוגרת(?) ומסוכסכת(?). אמנם המתים בארץ ישראל אינם מתים על ידי סכין שיש בו אחד מאלו המדות הנזכרות אלא על ידי חרב של הקב&quot;ה, והם עמי הארץ שהם כבהמות על ידי סכין ועל ידי שחיטה. דהיינו בעד(?) המיתה הם מתכפרין ונתרים(?) בסוד {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה. כ'''נחש''' ולא נחש ממש. מה שאין כן בחוץ לארץ שהוא נחש ממש. ופי' אוגרת היינו שהיא סוד '''אגרת בת מחלת''' שהיא אחת מהפגימות, והיא פוגמת הנפש מכל צד.  וקשה היא הרבה לבני אדם. והיינו '''נבלה - נבל ה''''. '''נבל''' - סמא&quot;ל. '''נבלה''' - '''לילית'''. והיינו 'אוגרת' האוספת כל החיילים הטמאים, אמן דשדים, אגרת ודאי. ובה נפגמין אלו המחממין עצמן לבטלה. והיא האוספת אותן הטיפות לעשות בהם רצונ' ומולידה עמהם בנים זרים כנודע רחמנא ליצלן, והיא אוגרת ועושה נבלה.  

'''מסוכסכת''' - זו קשה ולא כל כך מפני שיש בה צד הטהור. האמנם כב**** כאדם ***** קשה הרבה ואוחז בו מרוח אחד טמא.

ושני סכינים הנזכרים הם עושים נבלה - לכך שחיטתן היתה ממש(?) שנמצא שם סמאל ונחש בחרבו ובשרו נעשה טמא מפני שאחזו בו החיצונים(?).

אמנם תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורת השם שהיא עץ חיים - אינם צריכים שחיטה על ידי שום אחד משני מיני ס***** הנזכר שהם ב' פגומים ואחד כשר כנז&quot;ל, אלא על ידי '''אסיפה''' אל אלהים '''בציון''', דהיינו שכינה מתגלת עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן. והוא גוע(?) עצמו מהגשמות והחומר ומתאסף אל עמיו עם השכינה. ואסיפתן ואל  כבוד ה' מתרת אותו. 

וענין הים היינו '''ים''' התורה. ואסיפתו מן הים היינו דפסיק גירסא מפומיה כענין רבא בר נחמני ודוד המלך ע&quot;ה, וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן.


והנה סמא&quot;ל נקרא 'מותא רברבא' שנברא ביום שני. ולילי&quot;ת נקרא 'מותא זוטרא' שנבראת ביומא רביעא. והנה מי שהוא תלמיד חכם אין יכול עליו לא לזה ולא לזה, אלא הקב&quot;ה לוקח ממנו הנשמה בסוד הנשיקה כנזכר. וזהו סוד הפסוק {{צ|לא יבא בקהל יהוה ממזר}} - כי '''ממזר''' ראשי תיבות '''מ''''ותא '''ר''''ברבא '''מ''''ותא '''ז''''וטרתא, כנזכר בזוהר פרשת פנחס, שנתהוו מסוד '''מת''' {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} - בגימטריא {{גמט דגש|ממזר}}. לא יבא {{צ|בקהל יהוה}} שהם הצדיקים, אלא הם מתים בנשיקה.


ונחזור לעיל. כי כמו שהמיתה בחוץ לארץ על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל על ידי מלאך הקדוש - כך חשובה(?) הזו הישן בח&quot;ל הוא על ידי הקליפה החיצוניות, ובארץ ישראל על ידי הקדושה שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר פרשת תרומה.  וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה שתעלה למעלה לגן עדן - כך השינה היא למנוחת הנשמה שתדבק בקדושה ותתעדן מאור מתוק עליון. וכמו שהרשעים בעונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקדש - כך ממש בחייהם. ולזה רשעים בחייהם קרויים 'מתים'.

אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול. כי המיתה האמיתית שולטים החיצונים בנשמה להענישה כדי רשעתה. אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה שלא ישלטו בה החיצונים רק ל***** עליה. והיינו טעם קריאת שמע שעל המטה כדי להרחיקה מאל אחר בעת עלותה. 


'''הנה הר' חיים ויטאל''' כתב זה לשונו:{{ש}}
כי יש ב' מלאכים ממונים על המיתה. אחד ממונה על מתי חוץ לארץ ושמו '''סמא&quot;ל'''. ואחד על מתי ארץ ישראל ושמו '''גבריאל'''. וכל אחד ואחד יש לו חיילות רבות. וכל חיילותיו נקראים {{צ|מלאכי מות}}. ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו&quot;ן. והקב&quot;ה מודיע למטטרו&quot;ן בכל יום ויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו&quot;ן מצוה לסמא&quot;ל עבדו ליטול הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחוצה לארץ. ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה בארץ ישראל באותו יום. 

ואלו השני ממונים מעולם לא נטלו נשמה אלא שולח כל אחד ואחד מחיילותיו. כי יש מלאך אחד לכל נפש ונפש ומדרגות כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדרגת מעלת הנפש שהולך ליטול. ואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר ביד הממונה ששלחו - אז אותו מלאך בטל מן העולם, כי לא נברא אלא ליטול נפש אחד בלבד. כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|כאשר תעשינה הדבורים}} - כי חיות הדבורים תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם, ולכן היא תכף תמות. ועם כל זה הן שמחות במיתתן כדי לצער בני אדם. וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה בנטילת נפש בחשבו איך ניתן לו כח ורשות ליטול נפש אחד מזרע עם קדוש.{{ש}}
עד כאן לשונו.

והנה לפי מה שאמרו לעיל לשאין כח לסמא&quot;ל בארץ ישראל ליקח נפשות ישראל - בזה יישר מה שאמרו רז&quot;ל במסכת חולין פרק ז'(?) {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך}} - מאי רבותיה? הלא ארבע אמות משכביה הבטיחו לתת לבניו?! אלא אמר ר' יצחק מלמד שקפלה הקב&quot;ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתה' נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות. עכ&quot;ל.

ויש לדקדק שבכאן משמע שעל ידי שקפל הקב&quot;ה ארץ ישראל תחת יעקב אבינו ע&quot;ה - ולכן היתה נוחה ליכבש לבניו. שמעינן מינה אם לא היה עושה כן לא היו יכולים בניו לכבוש הארץ. אם כן איה הבטחה שהבטיח לאברהם אבינו ע&quot;ה בברית בין הבתרים {{צ|ביום ההוא כרת יהוה את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת וגו'}}? ואפשר לומר מה שהבטיח לאברהם{{הערה|כאן הגהתי על פי סברתי. ובדפוס ויניציא כתוב 'ליעקב' - ויקיעורך}} אבינו ע&quot;ה הוא שלעולם בניו ירשו את הארץ, אבל אפשר שיהיה להם טורח גדול ליכבשה ולכן היה מוכרח להבטיח ליעקב אבינו ע&quot;ה שתהיה לבניו נוחה ליכבש כד' אמות. 

מכל מקום איכא למידק טובא. וכי זאת הבטחה לא יוכל הקב&quot;ה להבטיח לו בדבור הקל ולא כביכול להטריח עצמו ולקפל כל ארץ ישראל תחתיו?{{ש}}
הנה על פי סוד נוכל לומר מ&quot;ש בכאן {{צ|ויפגע במקום וילן שם}}, ר&quot;ל שבאותה הלילה פגע יעקב במלכות דאצילות ונתחבר עמה שנקראת {{גמט דגש|מקום}}. כי מילוי ה'''מלכות''' כזה: {{גמט דגש|מ&quot;ם למ&quot;ד כ&quot;ף ו&quot;ו תי&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|מקום}}. והיא נקרא 'ארץ' דישראל זוטא. ועומדת אחורי ד' אמות דזעיר שהם תפארת נצח הוד יסוד. וכן יעקב עומד בפניו דזעיר גם כן כנגד תפארת נצח הוד יסוד בלב'. וכשנתחב' עמה היא היתה כבושה תחתיו כנודע בסוד הייחוד. וזהו שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|הארץ אשר אתה שוכב עליה}} דייקא - {{צ|לך אתננה}} לבת זוגך, שתתייחד עמה תמיד, {{צ|ולזרעך}} בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}} שמביא בריא דרב ספרא בפרשת תרומה.

שקפל הקב&quot;ה כל ארץ ישראל הכוונה היא שמלכות בכליה חיצונים שלה מתלבשת בסוד נשמה בעשיה, ובכלים אמצעים שלה מתלבשת בסוד נשמה ביצירה, ובכלים פנימיים שלה מתלבשת בסוד נשמה בבריאה.  ועשר אורותיה נשארים באצילות, שהם עשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} עם עשר אורותיה. כי השלשים כלים שיורדים למטה הם בחינות ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}, כי בעל אבידה מחזיר על אבידתו כדי לברר הבירורים שנפלו משבירת הכלים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}}. ולכן הוא יורד להעלותם לשורשם. 

וז&quot;ש שארץ ישראל מתפשטת ד' מאות פרסה על ד' אמות פרסה מפני שכל שעורה כלולה מעשר - הרי שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה - שלש מאות פרסה. ועשר ספירות ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} שנשארים באצילות גם כן כל אחד כלולה מעשר - הרי איך נתפשט ארץ ישראל לארבע מאות על ארבע מאות.

ומה עשה הקב&quot;ה? קפל כל השלשים כלים זה על גב זה, והביא אותה פנים בפנים עם יעקב כנגד ד' אמות שלו (שהם תפארת נצח הוד יסוד שלו), ונתחברו ביחד. וזהו {{צ|וישכב במקום ההוא}} - כי הלואי שכל השלשים ספירות שלה יהיה מספיקים לה שתוכל לעמוד עם הזעיר פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|שתהא נוחה ליכבש לבניו בארבע אמות}} - ר&quot;ל בנקל יהיה כח לבניך לתקן אותה כמו תפארת נצח הוד יסוד דזעיר עצמו. 

והנה זאת המלכות פעם אחת היא מתחברת עם '''יעקב''' בעת הקטנות, ולפעמים עם '''ישורון''' בעת היניקה, ולפעמים עם '''ישראל''' בעת הגדלות (כמו שיתבאר אחר כך בעזרת השם במשנה של עשר קדושות). להורות שהיא ארץ שזורעים בתוכה השלשה הנ&quot;ל שהם במספר {{גמט דגש|ארץ}}.  וסופי תיבות {{גמט דגש|לבן}} להורות כי על ידי בית '''לבן''' זכה '''יעקב''' למדת '''ישראל וישורן''', על ידי שלקח '''רחל ולאה''' כנודע. וזה רמז במלת '''ארץ''' בא&quot;לף רבתי עולה {{גמט דגש|ישראל יעקב ישורון}}.

או נאמר לפי דרכנו למה קפל הקב&quot;ה הארץ תחת יעקב אבינו ע&quot;ה נבין אותו על דרך שמביא גלי רזייא שהוא '''רבי אליעזר מגרמיזא זלה&quot;ה'''. וזה לשונו:{{ש}}
כשראה הקב&quot;ה שבניו אחר כך יחטאו ויאבדו מן העולם מה עשה הקב&quot;ה בהיות שהוא חפץ שלא תאבד שום נפש מישראל סבא שהם זרעו של אברהם אבינו ע&quot;ה? קודם הכל צוה לו שימול בשר ערלתם. ואם לא - {{צ|ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. ותיקן להם גלגול נפש לתקן עצמם כדי שתחזור למקורה הראשון. באותה שעה נתקבצו סמא&quot;ל עם {{גמט דגש|ע'}} שריו לפני הקב&quot;ה ואמרו לפניו &quot;רבונו של עולם! גם אנחנו מיציר כפך יצאנו! אתה אב אחד לכולנו! כמו שעשית תקנה לנפשותם של בני ישראל על ידי גלגוליהם שסוף סוף כולם יש להם חלק לעולם הבא - ומה ראית שבחרת בזרע אברהם יותר מכולנו?!&quot;

השיב להם הקב&quot;ה: אם הייתם עושים כמו שעשה אברהם שהכיר(?) אותי(?) מקטנותו ונכנס באור כשדים לאהבתי, ואתם ראיתם שאני הצלתי אותו מידכם ומכבשן האש שלא שלט בו - ועם כל זה לא האמנתם בי להקדישני - לכן מכאן ואילך אל תדברו מטוב ועד רע!

השיב סמא&quot;ל: רבונו של עולם! הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא! מאחר שאני גורם להם תאות המשגל לכן הם באים בעולם!{{ש}}
אמר לו הקב&quot;ה: רשע! ובעבור שאני הייתי יודע שעתיד אתה לומר כאלה הדברים - לכן צויתי לאברהם אוהבי שימול כל יליד ביתו וכתבתי בתורתי {{צ|וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה}}. והחלק שלך יהיה הערלות מאחר שאתה מעורר התאוה. {{ש}}
וכשראה שלא היה הדין עמו אמר **: רבונו של עולם! תן לי רשות שאכרות ברית עם יעקב שעתיד להיות חתני ואתן לו את בנותי לנשים ונפיק בשלום יחד.{{ש}}
אז נתן לו הקב&quot;ה רשות שיתן לו את בנות לבן.

אז והמן יצא שמח וטוב לב, והמתין עד שבא הזמן ששלח(?) יצחק   ורבקה את יעקב ונתנו לו רשות שילך  לפדנה ארם. אז הלך אחריו להרוג אותו שהיה בכעס עמו מאחר שרמה את עשו ולקח ממנו הברכה והבכורה. וגם ראה שיצחק קיים הברכות פעם שנית כמ&quot;ש {{צ|ואל שדי יברך אותך}}. ולכן מה עשה סמא&quot;ל? תכף כשיצא יעקב מבאר שבע הלך והגיד לאליפז שיעקב ברח, ופיתה אותו שיצא לקראתו. ופגש בו באותו היום ממש שיצא מבית אביו. ולקח כל אשר לו ממנו. וזהו {{צ|ויצא יעקב מבאר שבע}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך חרנה}} - שהוא ענין בפני עצמו כדי להורות על סמא&quot;ל שנקרא {{צ|חרון אף}} - הוא יצא עמו כדי לעשות בו נקמה כנזכר.

ואחר כך כשבא השמש אז נפל פחד על יעקב שנשאר יחידי בלילה על השדה, ותלמיד חכם צריך שימור. אז התחיל יעקב לבכות ותקן תפלת ערבית על ידי הבכיה. הנה כשאה סמא&quot;ל שיעקב הוא נכנע תחת ידו ויש לו פחד ממנו - אז הניח אותו ולא הזיק לו. 

עד כאן לשון גלי רזייא.

ונלע&quot;ד שזהו דוחק גדול - וכי משום שהיה מפחד יעקב מפניו ולכן יניח אותו ולא יזיק לו?! אדרבה! כי על ידי הפחד אתרעיה מזליה ובנקל היה יכול לו. כי נפיל תורא חדיד סכינא. ובפרט(?) מכח הכעס הגדול שהיה עליו מיום שנולד - איך ירחם עליו עתה שהוא נפל בידו?  וכי רחמנות יש לסמא&quot;ל? והלא כל מרה וכל רוגזה שרא בגויה! וזה קשה בעיני.

והנה  בהאבקי(?) תחת כפות רגליו הנה נ&quot;ל שזהו מה שאמרנו לעיל מאחר שסמא&quot;ל אין לו שליטה בארץ ישראל על ישראל - ולכן כשראה הקב&quot;ה שהוא רודף אחיו בכעס וחרון אף כמ&quot;ש {{צ|וילך חרנה}}, ועתה שמצא ליעקב יחידי היה לו רשות בידו להזיק אותו חס ושלום. מה עשה הקב&quot;ה? קיפל הארץ תחתיו והיה שוכב על ארץ ישראל ואז לא היה יכולת לסמא&quot;ל להזיק ליעקב אבינו ע&quot;ה כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל. ואז חרק עליו שיניו איך יעשה לו. ובפרט אחר כך שהראה לו הקב&quot;ה במראת הסולם כל הבטחות ליעקב. וכיון שראה סמא&quot;ל כל אלו  ההבטחות - אז יותר ויותר היה חורק עליו שיניו.

ולכן בבקר מאי כתיב? {{צ|וישא יעקב רגליו}} ר&quot;ל שיעקב נשא רגליו והלך במרוצה בשמחת לב על הבטחות שהבטיח הקב&quot;ה כמו שאמרו רז&quot;ל כרסא(?) טעין רגליה. אז {{צ|וילך ארצה בני קדם}} כי {{צ|וישא יעקב רגליו}} - יש טעם של אתנחתא למטה. {{צ|וילך ארצה בני קדם}} הוא דבר בפני עצמו להורות שס&quot;מ הלך לבני קדם ליקח עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשו עם יעקב כי שיוכלו לו. 

הנה לפי ענין זה צריך לפרש מה היה מרמז לו הקב&quot;ה במראה הסולם. ונא' שזו היא כונת הפסוק מאחר שראה הקב&quot;ה שנפל פחד סמא&quot;ל על יעקב - ולכן הראה לו בחלום {{צ|והנה '''סלם''' מוצב ארצה}}. {{גמט דגש|סלם}} גימטריא {{גמט דגש|סמאל}} - שהוא '''סמל''' המקנה לכפור ביחודו של עולם. ור&quot;ל אף על פי שהוא עומד למטה אצלך להרוג אותך - אל תפחד! כי אין בידו רשות לעשות לך מטוב ועד רע. כי {{צ|ראשו מגיע השמימה}} - ר&quot;ל הראש שלו שהוא מטטרו&quot;ן - הוא בשמים, ואין לו כח לעשות וליטול שום נשמה בלי רשותו. ולא עוד - הנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} במטטרו&quot;ן - רוצה לומר כי אין רשות לסמא&quot;ל בארץ ישראל כי אם לגבריאל שהוא ממונה בארץ ישראל כנזכר. וזה שאמר {{צ|מלאכי אלהים}} שהם '''סמא&quot;ל וגבריא&quot;ל''', תרי מלאכי דין, עולים ומשטינים ויורדים ונוטלים נשמתם. {{צ|בו}} - ברשות מטטרו&quot;ן שהוא מנהיג, שהוא ששת יומי דחול. וזה שאמר {{צ|בו}} דייקא.

{{צ|והנה יהוה נצב עליו}} - ר&quot;ל שלא תטעה כמו אלישע אחר שטעה במטטרו&quot;ן שהיה סבור שיש שני רשויות ח&quot;ו. ולכן גם שאתה רואה שאלו מלאכי אלהים הם תחת רשות של מטטרו&quot;ן והוא מצוה להם לכל אחד כמה נשמות יביאו מארץ ישראל ומחוצה לארץ - אל תהיה סבור שהכל הוא תחת רשותו ויש בידו כח לעשות לך מה שהוא רוצה.

ולכן אמר {{צ|הנה יהוה נצב עליו}} - הכוונה הוא שאני עומד על מטטרו&quot;ן ולכן אל תפחד. {{צ|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך}}, ואף על פי שבא מיכאל ויאבק עם יעקב, והוא שם אחד משבעים שמות שיש למטטרו&quot;ן, ונגע בכף ירכו כמו שמביא במדרש ילקוט על פסוק {{צ|ויאבק איש עמו}} עיין שם מ&quot;מ(?) מביא שם במדרש שהלך מיכאל והביאו עמו רפאל החבר שלו לרפאתו. ולכן {{צ|וישא יעקב רגליו}} שהלך בשמחה גדולה על הבשורה טובה שבישר לו. וסמא&quot;ל הלך ל{{צ|נופל וגלוי עינים}} איך יעשו עם יעקב כדי שיוכל לו. ונתנו לו עצה שילך ללבן לפתות אותו שיתן לו את בנותיו.  

תכף הלך ללבן והלביש את עצמו בתוך התרפים, וכשנכנס יעקב לבית לבן בידים רקניות לא רצה לקבל לבן את יעקב שאמר בלבו העבד של זקנו, שהוא אליעזר, כשבא הביא עמו כל כך כסף וזהב, וזהו בנו ובא בידים רקניות?! ולא ידע מה יעשה עמו. באות' הפעם הלך לשאול בתרפים מה יעשה לו. והשיב ס&quot;מ שהיה מלובש בתוכם &quot;אל תגרש את זה האיש מביתך! תן לו בנותיך לנשים כדי שתהיינה הן שולטות עליו ויכניע את עצמו תחת הקליפה ונעשה עמו כל חפצנו&quot;.

אז חזר לבן אצל יעקב ויאמר {{צ|הכי אחי אתה ועבדתני חנם. הגידה לי מה משכרתך}}. ואז נתן לו בנותיו. והיה חשוב(?) דאינון מסטרא דיליה שינצח(?) ליעקב. והקב&quot;ה הפר עצתו ובקדרה שחשב לבשל ליעקב - שם נתבשל הוא. וזהו יעץ צר אחרי קדושו והפוך צור עמלו בראשו. וזהו {{צ|מהרסייך ומחריביך ממך יצאו}} - הוא היה חושב שבנות לבן יפתו אותו ללכת אחרי אלהי אביהן - והן מרדו באביהן ובאלהיו דכתיב {{צ|ותאמרנה לו העוד יש לנו חלק ונחלה בבית אבינו}}.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונחזור לעיל.{{ש}}
כי '''גבריאל וסמאל''' אינם נוטלים הנשמה אלא שולחים חיילותיהם. ונודע שהם מהסיגים שנפלו משבירת הכלים שהוא שם '''ס&quot;ג'''. ומשם בא היצר הרע לכל אחד ואחד. 

והנה הראשי תיבות של '''ס''''מאל '''ג''''בריאל הוא '''ס&quot;ג'''. וזהו סוד הפסוק {{ממ|תהלים|נג|ד}} {{צ|כולו '''סג'''}} - ר&quot;ל כל אלו שנוטלים הנשמות של בני אדם הם עבדים של '''ס&quot;ג'''.  וכשהם נוטלים הנשמה תכף הם מתים גם כן. וז&quot;ש {{צ|יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ}} - ששניהם ביחד - היצר הרע ואדם יחדיו מתים.  

{{צ|אין עושה טוב אין גם אחד}} - ועתה הוא מפרש למה יחדיו נאלחו. וז&quot;ש {{צ|אין עושה טוב}} - מאחר שהוא השטן והוא היצר הרע - אם כן {{צ|אין עושה טוב}}, אלא כל אחד מפתה לרעה, כי הוא יורד ומשטין ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמתו. ואז הוא מת גם כן. וז&quot;ש {{צ|אין גם אחד}} - ר&quot;ל אף על פי שהוא יודע והוא רואה מאחרים שאין אחד מהם נשאר בחיים בעת שמת האדם - עם כל זה {{צ|אין עושה טוב}} - כי הוא מתרצה באחד מיהודים מבאלף מאומות העולם כנודע. וזהו אף על פי שאין {{צ|גם אחד}}, ששניהם ביחד מתים ואין נשאר אחד מהם. לא היצר הרע ומכל שכן האדם.


===קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל===
'''ועתה נבאר קבורת חוץ לארץ וארץ ישראל'''

כבר נודע כי הארץ הקדושה היא נקראת {{צ|ארץ החיים}}. והקבור בה נשמתו עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחוץ לארץ הוא נכלל בנשמתו חוצה לארץ העליונה דהיינו בסוד עולם דמטטרו&quot;ן, והם הנקראים מתי חוץ לארץ. ואומרו {{צ|אינם חיים}} - היינו שסוד החיים העליונים אינם נמשכים לחוצה לארץ עליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור **' הנקרא עץ החיים, הוא סוד התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה שעליה נאמר {{צ|והחכמה  תחיה בעליה}}. ומשם נמשך עד הגיעו לארץ החיים שהיא מלכות. והשפע הוא {{גמט|ה'}} חסדים, ועם {{גמט|ב'}} כוללים דיסוד ומלכות - הרי {{גמט|ז'}} חסדים, שהם {{גמט|ז'}} הויות. וכן *גבורות שהם גם כן {{גמט|ז'}} הויות -- הרי {{גמט|י&quot;ד}} הויות - גימטריא {{גמט דגש|ארץ החיים}}. והם גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} כי החסדים הם רחמים מתערבים בגבורות שהם '''דין''', ונמתקים ביחד. ונקראו כלנו(?) חיים.  

וזהו סוד {{צ|יעקב יעקב - קדמאה לא שלים}}, מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} גבורות. ובתראה שלים מסטרא ד{{גמט דגש|ז'}} חסדים. ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יעקב}} גימטריא {{גמט דגש|רחמים בדין}} מפני שיונק מחמשה חסדים וגבורות והוא בתפארת. וגם נקרא {{צ|עץ החיים}}. 

וזהו ארץ החיי&quot;ם שאינו פועל לשם הדין לבדו אלא {{גמט דגש|רחמים בדין}}. ולכן אין {{גמט דגש|השטן}} שולט בה ב{{גמט דגש|שס&quot;ד}} ימות השנה, וכל שכן ביום הכפורים, אלא {{גמט דגש|גבריאל}} - הוא המלאך המות בארץ ישראל כנז&quot;ל. והוא כלול ב{{גמט דגש|מיכאל}} חבירו כנודע.  וזהו {{גמט דגש|רחמים בדין}}.

אבל בחוץ לארץ לפעמים הדין לבדו פועל בלי רחמים. ולכן אינו מתפש' מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי שלא יהנו מהם החיצונים שהם חוצה לארץ ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ולזה מתי חוץ לארץ אינם חיים - כלומר אינם מקבלים מאותה החיים הנצחיים הנשפעים. והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חוץ לארץ עד תחייתם והעלתם לארץ ישראל כמ&quot;ש למטה בע&quot;ה. 

ורז&quot;ל דרשו בפסיקתא רבא והובא בילקוט תהלים דף קכ&quot;ו ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר, ארץ ישראל נקרא ארץ החיים. והלא מתים שם!? אלא שמתיה חיים לימות המשיח ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו. ואף שחטאו יותר מדאי - כבר נפרעו מהם. דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש שנאמר {{צ|גפרית ומלח שרפה כל ארצה}}. ובאותן שבע נפרע הקב&quot;ה מירבעם וחבריו. ולכך יהיו חיים לימות המשיח. ומי גרם להנצל מדינה של גהינם? קבורת ארץ ישראל שנאמר {{צ|וכפר אדמתו עמו}}.

עוד אמרו רז&quot;ל: {{צ|הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת - אינו רואה דין חיבוט הקבר}}.{{ש}}
הנה אפשר ד{{צ|או}} קאמר - או האי או האי - כל אחד מהם מספקת. וזה הפירוש אינו. דאם כן בטלת דין קבר בארץ ישראל מכל וכל וזה אינו. אלא דווקא שניהם יחדיו דהיינו שהוא בארץ ישראל מפני קדושתה, וילוה גם כן אל ענין זה קדושת היום. וכשיהיו שניהם יחד - אזי ינצל מחיבוט הקבר מפני שכיון שקדש היום בארץ ישראל - אין כח לחיצונים. 

אמנם אם לא קדש היום או שהוא בחוץ לארץ החיצונית מתגברת ושולטת ודנה אותו בחיובו אפילו שמת בערב שבת. 

וא&quot;ת - אם מת בערב שבת ובארץ ישראל - סוף סוף מעשיו הרעים במה יתוקנו? אם נאמר שזכות ארץ ישראל מנכה(?) - מה נאמר במיתת ערב שבת שאינו בזכות? אם לא שנאמר שהקב&quot;ה גרם לו שימות בערב שבת כדי שיהא ניצול מדין קבר מפני שאינו חייב. 

ועדיין קשה אם זה פטור אם כן אפילו לא ימות בערב שבת יהיה גם כן ניצול?{{ש}}
וי&quot;ש כאותו מעשה דאיתא בזוהר מאותו תינוק שתפסוהו הכרובים ונכנס לגן עדן שלא מן הדין. וקאמר אתם {{צ|ואפילו הכי לא אתסי אלא בצערי סגיא}}. וכן זה גם כן.


===המת בארץ ישראל===
'''המת בארץ ישראל'''

דע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר {{צ|ולא תטמא את אדמתך}}. והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא דשמאלא להכנס ביום בארץ ישראל אלא דווקא בלילה. ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע. אבל בזמן שאין מת על גבי קרקע - אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ. אפילו חניית(?) פרסת רגלם בארץ אין להם. וביום אין להם רשות כל עיקר אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע. ירצה כי יש קליפה קשה עבה יותר מטומאת מת, דהיינו אחיזת החיצונים, והקפידה עליה התורה באומרו {{צ|כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא תטמא את אדמתך}} בטומאה ההיא הגבוהה עד שכמעט יקרא המת ההוא 'טהור' בארץ ישראל בערך אותה הטומאה הנוספת. וז&quot;ש בזהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}} {{צ|לא שלטא עליה רוח מסאבא}}. 

אמנם טומאת מת והליכותיו אינם גרועות ממנו אלא שאותה אחיזה אשר לחיצונים השולטים בחוץ לארץ אין לו כלל זולתי אם הלינו מפני שהלילה מקום מוכן לחיצונים למשטטיה. ובהיות להם כלי להדבק - יתדבקו. וזה יגרום רע למת שתסתאב אותה הטומאה בגופו כדמסיק הגורמת עונש למת עצמו ומטריחין אותו בענין דבקות הנפש למעלה. אמנם שאר טומאת מת אינה גורמת עונש. 

והביא ראיה שאין אחיזת החיצונים בארץ ישראל ממה שאותו מזון הניתן להם במזבח היה נוט' עצמו לצפון ששם פתח כניסת מזונם כנז&quot;ל. {{ש}}
ובזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} כתב זה לשונו:{{ש}}
{{צ|&quot;לא תלין נבלתו בעץ כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'&quot; - בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא - יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב&quot;ה מלעבד. דאפשר דקב&quot;ה גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא אחר' מיד בההוא יומא דאתפשט לאוטבא ליה, וכל זמנא דלא אתקבר גופא - נשמתא לאו עאלת קמי קב&quot;ה ולא יכלא למהוי בגופא אחרא בגלגולא תניינא. דלא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה וכו'. וכל מה דגופא לא אתקבר - צערא הוא לנשמתא ורוח מסאבא אזדמן לשריי' עלוי ולסאבא לההוא גופא. ובגין דההוא רוח מסאבא אזדמן - לא לבעי ליה לאיניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאב יתיר.}}{{ש}}
עד כאן לשון הזוהר.

ונראה מכאן {{גמט דגש|ג'}} פגמים שפוגמים בהלנת המת על גבי הקרקע בארץ ישראל.
* '''א'''' - שפוגם בצלם אלהים
* '''ב'''' - משום הגלגול שיוכל לתקן אותו בגלגול שני
* '''ג'''' שמטמא את הארץ.

והשלשה רמוזים בזה הפסוק {{צ|לא תלין נבלתו על הארץ כי קבור תקברנו ביום ההוא}}. 
* ירצה שהקב&quot;ה מדבר עם ישראל כי קבור תוכל לקברו פעם שנית כי יוכל לבא בגלגולא תניינא אם תקברנו ביום ההוא. כי לא יהבין לנשמתא גופא אחרא עד דיתקבר קדמאה. וזהו כפל ב' פעמים הקבורות. 
* שנית - {{צ|כי קללת אלהים תלוי}} - רוצה לומר בגין דמיתא דישתהי כ&quot;ד שעות בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא שהוא בצלם אלהים, שמטמאים אותו. וזהו {{צ|קללת אלהים תלוי}}. 
* שלישית - {{צ|ולא תטמא את אדמתך}} הוא כפשוטו כמ&quot;ש דרוח מסאבא אשתכח בליליא ואשתטח בכל ארעא לאשכחא גופא בלא נפשא לסאבא ליה ואסתאיב יתר.  ירצה ממת אחר שקוברים תכף באותה היום. 

הנה מפני ג' טעמים הנ&quot;ל לכן אסור הלנת המת בארץ ישראל.

===מעלת קצת מקומות של ארץ ישראל===
'''במעלת קצת מקומות של ארץ ישראל'''

מספר כנפי יונה - ואף על פי שדבריו אינם מובנים כלל למבינים - מכל מקום העתקתי לשונו מפני קצת דברים שיש בהם מעט ממשות. וזה לשונו:

* דע כי '''ירושלים''' במספר קטן הוא {{גמט דגש|י&quot;ט}}. גם '''מלכות''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ט}}. כי ירושלים היא מדת המלכות. 

* '''ושכם''' הוא סוד היסוד. כי יסוד רמז ליוסף ולזה שכם ניתן ליוסף שמדתו יסוד. 

* ו'''טבריה''' גימטריא {{גמט דגש|י&quot;ט}} במספר קטן. ו{{גמט דגש|הוד}} עולה {{גמט דגש|י&quot;ט}} עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות והמלה. ומשמעות טבריה מלשון {{צ|טבור הארץ}}. ו'ארץ' רומז למלכות. ועיקר טבריה רומז להוד. גם '''טבר''' במספר קטן {{גמט דגש|י&quot;ג}} - שמקבל כח מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות.

* '''צפת''' רומז ל'''נצח'''. כי '''צפת''' במספר קטן {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ו'''נצח''' במספר קטן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} - לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי&quot;ג מדות של רחמים גמורים ממדת הכתר, ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות.

: וגם '''צפת''' בחושבן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות התורה לרמוז שצפת מו**ת ומזומנת להשיג בה עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר '''צפת'''.   ו{{גמט דגש|נצח}} גימטריא {{גמט דגש|קמח}} בסוד {{צ|אם אין קמח אין תורה}}. 

* '''מרא&quot;ן''' רומז לתפארת. תרגום {{צ|צאן}} - מרובא(?). וצאן רומז לתפארת. וכן נקראו ישראל על שמו 'צאן' על דרך {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. וגם כי '''מראן''' במספר קטן עולה {{גמט דגש|י&quot;ב}}, ומדת תפארת נקרא '''אמת''' במספר קטן {{גמט דגש|ט'}}. עם {{גמט דגש|ג'}} אותיות עולה {{גמט דגש|י&quot;ג}} - לרמוז ל{{גמט דגש|י&quot;ג}} מדות רחמים כנזכר.

* '''ומערת המכפלה אשר בחברון''' תוב&quot;ב - שם קבורת האבות. וידוע כי הוא מ**ר(?) לגן עדן התחתון. כי {{צ|עֹבֵר {{גמט דגש|לַסֹּחֵר}}}} בגימטריא {{גמט דגש|אורח לגן}}. כי {{צ|לסחר}} חסר '''ו'''' כתיב. ובגימטריא {{גמט דגש|חצר}} - לרמוז כי המערה בחצר לגן עדן כאשר יתבאר. 
: וכן {{גמט דגש|עֹבֵר לַסֹּחֵר}} גימטריא {{גמט דגש|תק&quot;ע}} - כי {{צ|עבר לסחר}} חסר - לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח וכל הנפטרים בה והנקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן תחתון בלא עיכוב ובלא מי שימחה בידם כדי ללכת לגן עדן תחתון בלא צער.  

:ומלת {{צ|תקע}} נרמזה ג' פעמים בתורה:
* '''א'''' באומרו {{צ|ויעקב תקע את אהלו בהר}}
* וכן {{צ|ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד}}.
* וכן {{צ|ותקע כף ירק '''יעקב'''}}

פירוש: יעקב תקע, ר&quot;ל כיון לתקוע. {{צ|את אהלו}} - ר&quot;ל אשתו. {{צ|את}} - לרבות את עצמו. {{צ|בהר}} - ר&quot;ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גב זו. שתי מערות בהר תחתון ושתי מערות בהר עליון. ומלת {{גמט דגש|תקע}} גימטריא {{גמט דגש|עבר לסחר}} - ר&quot;ל כי מערת המכפלה הוא דרך  מעבר לגן עדן כנזכר, וכיון להתפלל לה' ב**** לבו שיזכה להקבר במערת המכפלה הוא ואשתו שכן נזכר מששת ימי בראשית. 

וכן {{צ|לבן {{גמט דגש|תקע}} את אחיו}} - ר&quot;ל שכיון בחכמת כשפים להעתיק את יעקב שלא יזכה להקבר במערת המכפלה אלא רצה להרוג אותו שם ולתקוע את אחיו, ר&quot;ל אדום וישמעאל, שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן עדן שהם נאחזים באברהם ויצחק כנודע. ואם ח&quot;ו לא היה נקבר יעקב במערת המכפלה - שום אחד מישראל לא היה עובר דרך שם וכל האומות הנלוים עם אדום וישמעאל היו נכנסים ועוברים דרך שם על ידי אחיזת אדום וישמעאל באברהם ויצחק הנקברים במערת המכפלה. וזהו מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי}}. 

וכן '''סמא&quot;ל''' עם  יעקב דכתיב {{צ|ותקע כף ירק יעקב}}. והענין דע שכוונתו היתה לעשות יעקב בעל מום כדי שלא יקבר במערת המכפלה עם האבות כדי לקבור שם עשו ובת זוגו. ולא עלה בידו. שמי' רפא אותו והאל יתבאר {{קיצור|באו'|באומרו(?)}} {{צ|ויבא יעקב שלם}} ואמרו רז&quot;ל {{צ|שלם בגופו}}. כי האל יתברך ברוב חסדיו הפך כוונת(?) סמאל ותקעו ליעקב ביתד תקועה במקום נאמן להקבר במערה כנזכר, כדי לעבור זרעו דרך שם. 

וכמו כן {{גמט דגש|צפת}} - גימטריא {{גמט דגש|תקע}} - לרמוז שכל הדר בעיר {{גמט דגש|צפת}} בזמן הזה בגלות יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל - לכן במהרה נפשו שטת(?) ופורחת למערת המכפלה לעבור לגן עדן תחתון ומשם לגן עדן העליון.

===סוד חבלי המשיח מהרח&quot;ו===
'''לבאר סוד חבלי המשיח מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה'''

הענין - דע כי מסטרא דאצילות התורה מתבארת מצד הספירות הנאצלות, וכל ענייני התורה ופירושיה אינם מצד הגשמיות אלא בסוד פירוש הזוהר. וכאשר תהיה הגאולה שיתבטלו הקליפות ויתבררו ישראל אוכל מתוך פסולת ויהיו כולם בסוד הטוב ואין רע עמהם כלל - הנה אותם שקשטו עצמן בסוד מעשים טובים ונתעסקו במעשה מצות' ותפלת' על דרך הסוד בטהרה ובנקיות - אלו בלי ספק בהתנוצץ סוד עץ החיים, דהיינו סטרא ד***** דאצילות. ואלו אינם צריכים לעת הגאולה לנסותם מפני שהנסיון היא לאותם שהם עוסקים בסוד פשטי התורה מסטרא דעץ הדעת טוב ורע שנשמתם מסטרא דבריאה ויצירה ועשיה ששם {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. וצריך  לנסותם לראות אם יתדבקו בטוב או ברע. אבל אלו שהם מסטרא דאילנא דחיי - עליהם נאמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}}, דהיינו מסטרא דאצילות. ולא יכבד עליהם נסיון הגלות באחרית הימים כסתם(?) הפושעים. ואחר הגאולה יתגלו סודות התורה הנעלמים לכל ישראל. ואפילו לאותם שלא עסקו על דרך הסוד - אחר שעסקו נגלות בתורה - לכן ישיגו גם כן דרך הסוד. ושני כתות אלו יעסקו בדיני התורה על דרך הסוד בפירוש משניות והמצות על דרך הנסתר, כטעמי המצות שבספר רעיא מהימנא  וכיוצא. 

ולא שחס ושלום תתבטל התורה והמשנה. אמנם הכוונה כמו שהיו ישראל במדבר מתפרנסין במן שבו היה טעם וכח כל מאכל שבעולם - ודאי שלא היו צריכים לדיני בשר בחלב וגם לדיני חלב ודם, ולא לדיני שחיטה ובדיקה. ועל דרך זה כל דיני איסור והיתר. וכן אם לא ימותו ולא ימצא ביניהם שרצים ונבלות - אם כן לא יצטרכו לדיני טומאה וטהרה, וכל שכן שלא יהיה בהם נדה ומצורע ויולדת וזב וזבה וכיוצא. וכן לעתיד יתפרנסו גם כן מהמן שהוא מהעץ החיים. אמנם עמי הארץ שלא יתפרנסו מהמן אלא מבשר ולחם מעץ הדעת טוב ורע - להם יצטרכו כל דיני התורה כפשטן. ויהיה הענין כדיני הנדה שלא יצטרכו אלא למי שהיה נדה. וכיוצא לשאר הדינים. 


'''ועתה נבאר עוד'''. {{ש}}
דע שהגאולה תהיה בעזה&quot;ו בסוד {{צ|שמאל דוחה}}, דהיינו מאריכין בגלות עוד ששה חדשים מתשרי. שמאל דוחה. עד ניסן - ימין מקרבת. כי בששה חדשים אלו יהיה בעוני וצרה וצירוף כמ&quot;ש למטה - עד שישובו כולם ויהי(?) כל ישראל זוכים לגאולה על ידי היסורים והגלות ועוני לעת בוקר. כאומרו {{צ|והשארתי בהם עם עני ודל וחסו בשם יהוה}}. והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה - ימעטו ח&quot;ו מישראל הרבה, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהון של ישראל ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול. ואין זו הכוונה. אלא שישבו ויזכו כולם. כי אם יתמעטו ח&quot;ו(?) - ימעט כבוד העליון ויתמעטו המקורות העליונים, כי ברוב עם הדרת מלך, שאין השכינה שורה בפחות מששים רבוא. ולכן יעמוד העולם עד מלאת עת הגאולה ולא יפחתו משעורם, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבו מקורות השפע. 

וענין - דע שהגאולה יש לה שתי עתות. {{צ|בעתה}} - דהיינו שתהיה הגאולה לישראל בנחת - {{צ|עת לשחוק}}, ולא יזכו אלא הכשרים שבהם לימות המשיח, וכל החוטאים לא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה. ויש 'עת' שילחץ עני בעוניו(?) וישובו בתשובה ויזכו כולה אשר החייבים. והיינו שתרבה הצרה אשר כמוה לא נהייתה, שאין לישראל אז כי אם גויתם מרוב עוני ותרבה הבכיה ויתרככו הלבבות הקשים מרוב הצער. והיינו שכבר לא נשארה הבטחה אלא בנורא(?) השמים. כי לפעמים הרבה מתעור' הבכיה על צרת ענין אחד. והם בנחת מצד' הלח' או בצער מצר' הלח', והם בנח' מצר' המים או הם בצרת המו' *** בנח' מצר' העוני. וכיוצא בזה כמה מיני צרות. והיינו {{צ|משגב לעתות בצרה}}. 

אמנם(?) צרה שתהיה להם אז תהיה צרה כוללת כל הצרות ביחד עד שלא יהיה שום נחת משום  בחינה, דהיינו ב*** דדלות אין לחם ואין שמלה אין נחת אין מושב אין בית ואין עיר אין כסות בקרה, אלא כל אחד ואחד אין לו כי אם גויתו מצד השביה '''והמיתה''' ומהחרב שהקב&quot;ה מחליף להם מיתה בעוני. והיינו {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמין כענין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר, ויצא אל המדבר ממש דומה בדומה - כן יהיה צרתן של ישראל. וכולם יהיו נפוצים על פני המדבר. שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא יהיה כצער הזה עד ששם יתגלה משה רבנו ע&quot;ה לישראל ויבכה עמהם בצרתם כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל. ושם ימנו ישראל {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ימים כנגד מדת משה רבנו ע&quot;ה שהוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר - שרשים מלוחים. ואז ישובו שם כולם בתשובה. ומי שלא יוכל לסבול ויאמר {{צ|נתנה ראש}} וילך אל האומות ויתערב עמהם. והשאר יצטרפו{{הערה|אולי יש להגיה כאן 'יצרפו', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בצער ההוא כל אחד ואחד  כפי שיעור עונו.

והצדיק יתברך - השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו. והבינוני ישוב בתשובה. והרשע - ידחה או ישוב ויצטע' ואין כח ביד משה רבנו ע&quot;ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכיה והתשובה שם. ומיד יקומו מתי המדבר ותצמח גאולה וחירות. ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי ותבא עמהם השכינה ותשרה במקדש ויבאו דגלים כמי צאתם ממצרים. ואז יאחז הקב&quot;ה בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.

עם כל זה - אין להם כי אם גוייתם. ואחר כך יעשרו עושר גדול מביזת הים ומביזת גג ומגוג שימצאו. ועם כל זה אין להם שמחה אלא בבנין בית המקדש כדכתיב {{צ|זה היום עשה יהוה נגילה ונשמה בו}}. 

===מעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח===
'''ועתה נבאר במעלת הדר בארץ ישראל בביאת משיח בעזרת האל'''

דע כי מסורת בידינו כי באותו יום כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל - באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ. ובאותו יום יסתלקו חומות אש מירושלים. ובאותו יום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות. ובאותו יום  יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים. וכן השבעת אלפים הנמצאים חיים - כולם יעשו בריה חדשה, גוף רוחני כגוף של אדם קודם שחטא, וכגופו של משה רבנו ע&quot;ה. ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים. 

וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו בני קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך - אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו &quot;וכי אין אנו בני ישראל כמותם?! ומאין זכו הם להיות רוחניים בגוף בנפש, מה שאין כן אנו!&quot;. 

ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב&quot;ה הם מדה כנגד מדה. אותם שהיו בחוץ לארץ והשתדלו לבא לארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חסו על ממונם, ולא על גופם, ובאו בים וביבשה ולא חששו להיותם נטבעים בים או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם - לכן חזרו רוחניים מדה כנגד מדה.{{ש}}
אמנם אתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון, וחששתם לממונכם וגופכם ועשיתם מהם עיקר, ומנפשכם ורוחכם עשיתם טפל - לכן גם כן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה. ולחמדת הממון שחמדתם הנה האל יתברך נותן לכם ממון שכל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שנטבעו בים - הנה כל הימים הם מושבעים להביא אותם בים של יפו תוך שלשה ימים לטביעתם. וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה המלך ע&quot;ה - הכל הקיא ים יפו ליבשה ומשם נתעשר שלמה. וזהו שכתוב {{צ|אין הכסף נחשב בימי שלמה למאומה}}.

ומה שנטבע מזמן שלמה המלך ע&quot;ה עד זמן קיבוץ גליות - הכל עתידים יפו להקיא אותו ליבשה והמלך משיח יחלק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפע ימים יינקו}}.  וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להוליך כל אוצרות המלכים ולהוליד אותם לארץ ישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ושפוני טמוני חול}}. והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו. וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על גופם ועל ממונם ישארו גשמיים ושבעים ממון. ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד - הקב&quot;ה עושה אותם בריה חדשה ומוליך אותם לגן עדן תחתון כנז&quot;ל.

'''עד כאן לשון הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===תחיית המתים בארץ ישראל===
'''בסוד תחיית המתים בארץ ישראל'''

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם לתחיית המתים של חוץ לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו אחד ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו - בין איש בין אשה - יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. 

וסוד זה ברמז במסכת פסחים בפרק &quot;תמיד נשחט&quot; באומרו {{צ|עתידין צדיקים שיחיו המתים - הדא הוא דכתיב כה אמר יהוה עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. וכתיב ושמת משענתי על פני הנער}}. עד כאן. {{ש}}
ומה שתלה בה התחיה בזקנה וצדקות - הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים 'צדיקים' כאומר {{צ|ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ}} כנז&quot;ל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראים 'זקנים' כאומר {{צ|והדרת פני זקן}} ופירשו רז&quot;ל {{צ|זה שקנה חכמה}}.

'''עד כאן מהר' חיים ויטאל ז&quot;ל'''.

===רזא דמשיחא===

'''רזא דמשיחא'''

הנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש {{צ|יהוה מי יגור באהליך}}, וזה לשונו:{{ש}}
בעת יציאת מצרים פתח הקב&quot;ה סוף ה'''מ&quot;ם''' בלב(?) של {{צ|למרבה המשרה}}, ואז יצאו ממצרים. אבל לעתיד לבא בגאולה האחרונה - יפתח אותה לגמרי באלכסון וישארו שני דלתות פתוחות - דלת של '''דוד''' ראשון ואחרון, שהוא המשיח האחרון. 

( ונלע&quot;ד שזה סוד שסדרו אנשי כנסת הגדולה בתפלת יוצר {{צ|תהלות לאל עליון גואלם}} כנזכר בכוונת האר&quot;י זלה&quot;ה. ורזא דמלה כי {{צ|תהלות}} - שם ב' דלתי&quot;ן - רחל ולאה. ועתה הם מחוברים ביחד באחורי הזעיר; רגלי לאה בכתר דרחל כנודע. ולעתיד שתעלה רחל במקום הבינה, ולאה (שהיא אחורים דבינה שנפלו בשבירת כלים) תעלה גם כן ויחזרו באחורי הבינה.  וזהו סוד {{צ|לאל עליון}}. רוצה לומר שיעלו למדרגה העליונה ויתפרדו התחברותם, ואז יפתחו השתי דל&quot;תות ותבא הגאולה. וזהו '''גאולם - גואל ם'''. ר&quot;ל כי {{גמט דגש|גואל}} גימטריא {{גמט דגש|ם'}} - שעיקר הגאולה תלוי באות '''ם''' כדי שיפתח אותה ויעשה שתי '''דלתי&quot;ן''' מפורדות. )

וז&quot;ש מלך חזקיה בתפלתו {{צ|ויחי מחליו}} {{ממ|ישעיהו|לח}} - {{צ|דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד־לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי וכו'}}. כי חזקיהו היה בו ניצוץ  מהמשיח, כמ&quot;ש רז&quot;ל {{צ|ראוי היה לחזקיהו לעשות משיח וכו'}}. והכונה שבכל דור ודור שולח הקב&quot;ה ניצוץ אחד ממשיח - או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיים העולם בדורות הרעים כדורו של שמד, או להאיר העולם בגל** תורתו שלא יאבד העולם לגמרי. וחזקיהו היה ניצוץ ממנו כנזכר '''חזק יה''' משבט יהודה וקרני ראם קרניו בהם ינגח יחדיו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח שיהרוג את כל העמים.

( ונלע&quot;ד שאז יקרא שמו של משיח {{גמט דגש|איש מלחמה}} שגימטריא {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. ואז תתגלה נשמת המשיח שהיא בחינת '''יחידה''' והיא נקראת {{גמט דגש|האור הבהיר}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ).

והוא אמר בתפלתו {{צ|דורי נסע ונגלה מני כאהל רועי}} - שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום - כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ. {{צ|קפדתי כאורג חיי}} - כמו שהאורג כשרואה שבחצי הבגד שארג החוטים דקים חותך את הבגד וחוזר לארוג אותו מחדש מאותו מקום שהיה דק. והנני עושה תפלה ש{{צ|מדלה יבצעני}} - ה'''מ&quot;ם''' סגורה תחתוך אותה לשנים וזהו {{צ|'''מדלה'''}} - '''מ' דלה'''. {{צ|תבצעני}} לשון חיתוך, ויהיו שנים דלתו&quot;ת. ואז {{צ|מיום עד לילה}}, שהוא בסוף הגלות, {{צ|תשלימני}} - שעתה בכל דור ודור אני בא בגלגול וחסר ניצוץ אחד וכו', עיין שם. 

ונלע&quot;ד שזהו סוד הפסוק {{צ|מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק}} - ר&quot;ל כי המילוי של '''אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} - רוצה לומר {{צ|מכנף}} שהוא מסוף {{צ|הארץ}}, ממילוי שלה, שגימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}} - {{צ|זמירות שמענו}} - שהיא השכינה שנקרא בגלותא דלה ועניה. {{צ|צבי לצדיק}} - רוצה לומר שהיא מתאוה תמיד לצדיק יסוד עלמא שהוא אות '''ו'''' של השם, להתחבר עמה בין שני דלתות וציריהן כדי להוציא נשמת {{גמט דגש|משיח בן דויד}} שהיא גימטריא {{גמט דגש|דל&quot;ת}}. כי הוא עני רוכב על החמור. כי בעת שנכנס אות '''ו'''' שהוא היסוד בין שני '''דלתות''' - אזי נעשה אותיות '''דוד'''.  וזהו שאמר '''דוד''' המלך ע&quot;ה {{צ|דלותי ולי יהושיע}} - רוצה לומר כשיפתחו הדלתות - אזי {{צ|'''ו'''' לי יהושיע}} - הכוונה שיכנס האות '''ו'''' בין שני דלת&quot;ין ויצא נשמתי על ידי חיבור ההוא, והטיפה שיוציא מתוך ה'''וא&quot;ו''' הוא אות '''י'''' של '''דויד''' כנזכר בדברי הימים. 

ואומר {{צ|צבי לצדיק}} כי מילוי '''צבי''' כזה '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - גימטריא {{גמט דגש|דלת}} -  שחשק אות '''ד'''' הוא לאות '''ו''''. וזה שאמר {{צ|ואומר '''רזי''' לי '''רזי''' לי}} - כי ב' פעמים {{גמט דגש|רזי רזי}} גימטריא {{גמט דגש|דלת}} במספר {{גמט דגש|משיח בן דויד}}. שכל תאוה וחשקה על אות המ&quot;ם של {{צ|למרבה המשרה}} שיפתחו ויעשה שתי דלתו&quot;ת. 

ולכן נקראת '''ארץ''' ישראל - '''ארץ צבי'''. כי במילוי אל&quot;ף רי&quot;ש צד&quot;י{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ש ד&quot;י}}}} - '''צד&quot;י בי&quot;ת יו&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ד&quot;י י&quot;ת ו&quot;ד}}}} - הם שני דלתו&quot;ת של אות '''ם''' ד{{צ|למרבה המשרה}}. רוצה לומר כשיפתחו השני דלתין של אות '''ם''' סתומה דל{{צ|מרבה המשרה}} - אזי יסגרו האות '''מ''' פתוחה של {{ממ|נחמיה|ב|יג}} {{צ|המפרוצים}} חומת ירושלים הכתוב בנחמיה, ויבא {{גמט דגש|משיח בן דויד}} ותבנה ארץ הקדושה במהרה בימינו.

וזהו סוד הפסוק {{צ|אשר אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום}} - ירצה {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>27k251kryyop6zwcqf0db7q7eqsvcel</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה מבין שרעפי לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1746897</id>
    <revision>
      <id>3084042</id>
      <parentid>3037879</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:19:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084042</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11876" sha1="kwrgz5hni1nd6jvl1xm25jqc3ui0q56" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=לבדך/&gt;לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה&lt;קטע סוף=לבדך/&gt;

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (משולש)}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין / שַׂרְעַפֵּי לֵב / וְעֶשְׁתֹּנוֹת אֱנוֹשׁ {{ש}}
{{סי|אֱ}}נוֹשׁ תּוֹלֵעָה / מְחֹלָל בְּעָוֹן / וּמָוֶת אַחֲרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|אַ}}חֲרִיתוֹ לַמָּוֶת / וְתִקְוָתוֹ לַהֶבֶל / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|בַּ}}מֶּה יְזַכֶּה / מַעֲלָלָיו אֱנוֹשׁ / וְכָל מַעֲשָׂיו בֹּשֶׁת {{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת מִפְעָלָיו / כִּי כָל יָמָיו / רִיק, וְגַם בֶּהָלָה {{ש}}
{{סי|בֶּ}}הָלָה הֵם / וְכַצֵּל יַחֲלֹפוּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|גְּ}}בַהּ רוּחַ אִם יְהִי / יִתְבּוֹנֵן בַּעֲקֵב / תִּקְוַת גָּלְמוֹ {{ש}}
{{סי|גָּ}}לְמוֹ לְדוּמָה / יֻתַּן לְרִמָּה / וְיָשְׁפַּל גָּבְהוֹ {{ש}}
{{סי|גָּ}}בְהוֹ יָכְנַע / כִּי רוּחַ יַעֲבֹר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|דִּ}}ין אִם תִּמְתַּח / מוּל חֲצִיר יָבֵשׁ / יִבֹּל כְּמוֹ דֶשֶׁא {{ש}}
{{סי|דֶּ}}שֶׁא כִּי נִמְשָׁל / יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ / וְאֶפֶס דִּמְיוֹנוֹ {{ש}}
{{סי|דִּ}}מְיוֹנוֹ כְּנֵבֶל / נִשְׁבָּר כְּמוֹ חֶרֶשׂ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|הֲ}}בֵל הֲבָלִים / אָדָם בְּעוֹדוֹ / וּבְמוֹתוֹ הָבֶל {{ש}}
{{סי|הֶ}}בֶל אַחֲרִיתוֹ / וְיָמָיו כַּצֵּל / הֱיוֹת כְּלֹא הָיָה {{ש}}
{{סי|הָ}}יָה הַיּוֹם / וּמָחָר אֵינֶנּוּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|וּ}}בִסְחֹרַת יָד / בְּאָלָה וָכַחַשׁ / יִשָּׂא וְיִתֵּן {{ש}}
{{סי|וְ}}יִתֶּן יָד לְפֶה / כִּי כָל יְגִיעוֹ / עָמָל וָאָוֶן {{ש}}
{{סי|וְ}}אָוֶן יַחְשֹׁב / וְיֵבוֹשׁ מֵעֲצָתוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|זְ}}מַנִּים סֹפֵר / יָמִים וְלֵילוֹת / וְעִתִּים זֹמֵם {{ש}}
{{סי|זֹ}}מֵם הוּא / אֶת יוֹם מוֹתוֹ / חָכְמָתוֹ זֹאת {{ש}}
{{סי|זֹ}}את חָכְמָתוֹ / תִּתְבַּלַּע כְּרָגַע / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|חֵ}}טְא יְסִיתוֹ / כִּי כָל מַעֲשָׂיו / עָוֹן וְחֵטְא {{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא פָּעֳלוֹ / וְעִנְיָנוֹ כַעַס / כִּי רוּחַ חַיָּיו {{ש}}
{{סי|חַ}}יָּיו כִּי הֵמָּה / כַּחֲצִיר גַּגּוֹת / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|טֻ}}מְאָה יַלְדוּתוֹ / וּשְׁנוֹתָיו כְּמוֹ הֶגֶה / וְיָמָיו טְפָחוֹת {{ש}}
{{סי|טְ}}פָחוֹת יָמָיו / וּבְאֶרֶץ תַּחְתִּית / חַבְלוֹ טָמוּן {{ש}}
{{סי|טָ}}מוּן חַבְלוֹ / בִּנְקִיק סֶלַע / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|י}}וּכַח בְּמַכְאוֹב / עַל מִשְׁכָּבוֹ / וּמַעֲשָׂיו יוֹדֶה {{ש}}
{{סי|י}}וֹדֶה רִשְׁעוֹ / בְּחֹזֶק חָלְיוֹ / וְאָז יֵרָפֵא {{ש}}
{{סי|יֵ}}רָפֵא מֵחָלְיוֹ / וְיִשְׁכַּח מְזוֹרוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|כֵּ}}ן בָּאֳנִיּוֹת / עוֹבְרוֹת בַּיָּם / אִם יָבוֹא כַעַס {{ש}}
{{סי|כַּ}}עַס כִּי יָשׁוּר / יִקְרָא בְחָזְקָה / וְיָשָׁב אַף כְּרָגַע {{ש}}
{{סי|כְּ}}רֶגַע כִּי יָנוּחַ / יֶחֱטָא לְצוּרוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|לְ}}עֵת יְעַקֵּל / דֶּרֶךְ, וְשָׁב / כְּכֶלֶב לְקֵאוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}קֵאוֹ יָשׁוּב / וְיוֹסִיף חֲטָאִים / וְאַחֲרִיתוֹ לַמָּוֶת {{ש}}
{{סי|לַ}}מָּוֶת אַחֲרִיתוֹ / וְסוֹפוֹ לֶעָפָר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|מִ}}בְצָרִים וְחוֹמוֹת / וּמַחֲנַיִם יִבְנֶה / וְגַם בֵּית מִדּוֹת {{ש}}
{{סי|מִ}}דּוֹת יְכוֹנֵן / וּבָתֵּי גָזִית / וְזֶה בֵּית מְלוֹנוֹ {{ש}}
{{סי|מְ}}לוֹנוֹ בְקֶבֶר / מְחִלּוֹת עָפָר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|נֶ}}אָצוֹת מַשְׁמִיעַ / בְּכָל יוֹם בְּכָל עֵת / וּבְכָל שָׁעָה נֶגְדֶּךָ {{ש}}
{{סי|נֶ}}גְדְּךָ כִּי הוּא / כְּאַיִן וּכְאֶפֶס / וְעָלָיו נִחַמְתָּ {{ש}}
{{סי|נִ}}חַמְתָּ בְחַיָּיו / כִּי תֹהוּ הֵמָּה / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|סִ}}פְרוֹ חָתוּם / כִּי כָל מַעֲשָׂיו / כְּתוּבִים עַל סֵפֶר {{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר שְׁנוֹתָיו / מִנִּי רָץ קַלּוּ / מִבֶּטֶן וְעַד סוֹף {{ש}}
{{סי|ס}}וֹף כָּל דָּבָר / לַמִּשְׁפָּט יָבוֹא / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת לִבּוֹ / עִמְּךָ כָמַסְתָּ / וְעַל יָד עָמַסְתָּ {{ש}}
{{סי|עָ}}מַסְתָּ לְתוֹכָחוֹת / כִּי אַתָּה תִבְחֹן / לֵב עָקֹב {{ש}}
{{סי|עָ}}קֹב הַלֵּב / וְסֶלָה תֵדָעֶנּוּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|פֹּ}}נֶה בְכָל פֶּשַׁע / וְעַל כָּל צַעַד / יַרְבֶּה פֶשַׁע {{ש}}
{{סי|פֶּ}}שַׁע בְּאֹרְחוֹתָיו / וְגַם לְמִצְעָדָיו / רִשְׁתּוֹ פְרוּשָׂה {{ש}}
{{סי|פְּ}}רוּשָׂה הִיא לוֹ / לְמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|צֹ}}בֵר כֶּסֶף / מַרְבֶּה לּוֹ עֹשֶׁר / וְנִשְׁפָּט בְּכָל צַעַד {{ש}}
{{סי|צַ}}עַד מֵישָׁרִים / בְּעֵת כִּי יָרוּץ / וְיִרְדֹּף צֶדֶק {{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק לִפְעָמָיו / אָז יוֹעִילֵם / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|ק}}וֹל יַשְׁמִיעַ / בְּלַחַשׁ, וְיֶעְתַּר / אֶל אֱלוֹהַּ קָרוֹב {{ש}}
{{סי|קָ}}רוֹב הוּא לוֹ / בְּעֵת יִקְרָאֶנּוּ / וְיֹאמַר קְנֵנִי {{ש}}
{{סי|קְ}}נֵנִי בִתְשׁוּבָה / כִּי כַצֵּל יָמַי / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|רֹ}}אֶה יְמֵי אָדָם / צָבָא עֲלֵי אֶרֶץ / וְרַחֲמָיו רַבִּים {{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים רַחֲמָיו / מְקָרֵב רְחוֹקִים / בְּרַחֲמִים וְלֹא רֹגֶז {{ש}}
{{סי|רֹ}}גֶז תָּעִיר / יִנָּתֵק כְּרֶגַע / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|שׁ}}וּר נָא בְעָנְיֵנוּ / בְּעֵת כִּי נַעֲמֹד / לְפָנֶיךָ שֹׁפֵט {{ש}}
{{סי|שֹׁ}}פֵט כָּל הָאָרֶץ / בְּכַעַס אַל תְּדִינֵנוּ / בְּרַחֲמִים שָׁפְטֵנוּ {{ש}}
{{סי|שָׁ}}פְטֵנוּ כְצִדְקָתֶךָ / כִּי מְאֹד צָדַקְתָּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|תְּ}}פִלָּה תִקַּח / תְּשׁוּבָה תִרְצֶה / מְחִילָה תַרְבֶּה {{ש}}
{{סי|תַּ}}רְבֶּה לַעֲשׂוֹת / צְדָקָה בַּעֲדֵנוּ / אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹחַלְתֵּנוּ אַתָּה / לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>kwrgz5hni1nd6jvl1xm25jqc3ui0q56</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084050</id>
      <parentid>3084042</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:50:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3084050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11929" sha1="t0eh61u3m7eefiz61i25i3b4sdpo1tu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=לבדך/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה'''&lt;קטע סוף=לבדך/&gt;

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (משולש)}}

{{סי|אַ}}תָּה מֵבִין / שַׂרְעַפֵּי לֵב / וְעֶשְׁתֹּנוֹת אֱנוֹשׁ {{ש}}
{{סי|אֱ}}נוֹשׁ תּוֹלֵעָה / מְחֹלָל בְּעָוֹן / וּמָוֶת אַחֲרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|אַ}}חֲרִיתוֹ לַמָּוֶת / וְתִקְוָתוֹ לַהֶבֶל / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|בַּ}}מֶּה יְזַכֶּה / מַעֲלָלָיו אֱנוֹשׁ / וְכָל מַעֲשָׂיו בֹּשֶׁת {{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת מִפְעָלָיו / כִּי כָל יָמָיו / רִיק, וְגַם בֶּהָלָה {{ש}}
{{סי|בֶּ}}הָלָה הֵם / וְכַצֵּל יַחֲלֹפוּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|גְּ}}בַהּ רוּחַ אִם יְהִי / יִתְבּוֹנֵן בַּעֲקֵב / תִּקְוַת גָּלְמוֹ {{ש}}
{{סי|גָּ}}לְמוֹ לְדוּמָה / יֻתַּן לְרִמָּה / וְיָשְׁפַּל גָּבְהוֹ {{ש}}
{{סי|גָּ}}בְהוֹ יָכְנַע / כִּי רוּחַ יַעֲבֹר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|דִּ}}ין אִם תִּמְתַּח / מוּל חֲצִיר יָבֵשׁ / יִבֹּל כְּמוֹ דֶשֶׁא {{ש}}
{{סי|דֶּ}}שֶׁא כִּי נִמְשָׁל / יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ / וְאֶפֶס דִּמְיוֹנוֹ {{ש}}
{{סי|דִּ}}מְיוֹנוֹ כְּנֵבֶל / נִשְׁבָּר כְּמוֹ חֶרֶשׂ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|הֲ}}בֵל הֲבָלִים / אָדָם בְּעוֹדוֹ / וּבְמוֹתוֹ הָבֶל {{ש}}
{{סי|הֶ}}בֶל אַחֲרִיתוֹ / וְיָמָיו כַּצֵּל / הֱיוֹת כְּלֹא הָיָה {{ש}}
{{סי|הָ}}יָה הַיּוֹם / וּמָחָר אֵינֶנּוּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|וּ}}בִסְחֹרַת יָד / בְּאָלָה וָכַחַשׁ / יִשָּׂא וְיִתֵּן {{ש}}
{{סי|וְ}}יִתֶּן יָד לְפֶה / כִּי כָל יְגִיעוֹ / עָמָל וָאָוֶן {{ש}}
{{סי|וְ}}אָוֶן יַחְשֹׁב / וְיֵבוֹשׁ מֵעֲצָתוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|זְ}}מַנִּים סֹפֵר / יָמִים וְלֵילוֹת / וְעִתִּים זֹמֵם {{ש}}
{{סי|זֹ}}מֵם הוּא / אֶת יוֹם מוֹתוֹ / חָכְמָתוֹ זֹאת {{ש}}
{{סי|זֹ}}את חָכְמָתוֹ / תִּתְבַּלַּע כְּרָגַע / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|חֵ}}טְא יְסִיתוֹ / כִּי כָל מַעֲשָׂיו / עָוֹן וְחֵטְא {{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא פָּעֳלוֹ / וְעִנְיָנוֹ כַעַס / כִּי רוּחַ חַיָּיו {{ש}}
{{סי|חַ}}יָּיו כִּי הֵמָּה / כַּחֲצִיר גַּגּוֹת / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|טֻ}}מְאָה יַלְדוּתוֹ / וּשְׁנוֹתָיו כְּמוֹ הֶגֶה / וְיָמָיו טְפָחוֹת {{ש}}
{{סי|טְ}}פָחוֹת יָמָיו / וּבְאֶרֶץ תַּחְתִּית / חַבְלוֹ טָמוּן {{ש}}
{{סי|טָ}}מוּן חַבְלוֹ / בִּנְקִיק סֶלַע / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|י}}וּכַח בְּמַכְאוֹב / עַל מִשְׁכָּבוֹ / וּמַעֲשָׂיו יוֹדֶה {{ש}}
{{סי|י}}וֹדֶה רִשְׁעוֹ / בְּחֹזֶק חָלְיוֹ / וְאָז יֵרָפֵא {{ש}}
{{סי|יֵ}}רָפֵא מֵחָלְיוֹ / וְיִשְׁכַּח מְזוֹרוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|כֵּ}}ן בָּאֳנִיּוֹת / עוֹבְרוֹת בַּיָּם / אִם יָבוֹא כַעַס {{ש}}
{{סי|כַּ}}עַס כִּי יָשׁוּר / יִקְרָא בְחָזְקָה / וְיָשָׁב אַף כְּרָגַע {{ש}}
{{סי|כְּ}}רֶגַע כִּי יָנוּחַ / יֶחֱטָא לְצוּרוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|לְ}}עֵת יְעַקֵּל / דֶּרֶךְ, וְשָׁב / כְּכֶלֶב לְקֵאוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}קֵאוֹ יָשׁוּב / וְיוֹסִיף חֲטָאִים / וְאַחֲרִיתוֹ לַמָּוֶת {{ש}}
{{סי|לַ}}מָּוֶת אַחֲרִיתוֹ / וְסוֹפוֹ לֶעָפָר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|מִ}}בְצָרִים וְחוֹמוֹת / וּמַחֲנַיִם יִבְנֶה / וְגַם בֵּית מִדּוֹת {{ש}}
{{סי|מִ}}דּוֹת יְכוֹנֵן / וּבָתֵּי גָזִית / וְזֶה בֵּית מְלוֹנוֹ {{ש}}
{{סי|מְ}}לוֹנוֹ בְקֶבֶר / מְחִלּוֹת עָפָר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|נֶ}}אָצוֹת מַשְׁמִיעַ / בְּכָל יוֹם בְּכָל עֵת / וּבְכָל שָׁעָה נֶגְדֶּךָ {{ש}}
{{סי|נֶ}}גְדְּךָ כִּי הוּא / כְּאַיִן וּכְאֶפֶס / וְעָלָיו נִחַמְתָּ {{ש}}
{{סי|נִ}}חַמְתָּ בְחַיָּיו / כִּי תֹהוּ הֵמָּה / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|סִ}}פְרוֹ חָתוּם / כִּי כָל מַעֲשָׂיו / כְּתוּבִים עַל סֵפֶר {{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר שְׁנוֹתָיו / מִנִּי רָץ קַלּוּ / מִבֶּטֶן וְעַד סוֹף {{ש}}
{{סי|ס}}וֹף כָּל דָּבָר / לַמִּשְׁפָּט יָבוֹא / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת לִבּוֹ / עִמְּךָ כָמַסְתָּ / וְעַל יָד עָמַסְתָּ {{ש}}
{{סי|עָ}}מַסְתָּ לְתוֹכָחוֹת / כִּי אַתָּה תִבְחֹן / לֵב עָקֹב {{ש}}
{{סי|עָ}}קֹב הַלֵּב / וְסֶלָה תֵדָעֶנּוּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|פֹּ}}נֶה בְכָל פֶּשַׁע / וְעַל כָּל צַעַד / יַרְבֶּה פֶשַׁע {{ש}}
{{סי|פֶּ}}שַׁע בְּאֹרְחוֹתָיו / וְגַם לְמִצְעָדָיו / רִשְׁתּוֹ פְרוּשָׂה {{ש}}
{{סי|פְּ}}רוּשָׂה הִיא לוֹ / לְמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|צֹ}}בֵר כֶּסֶף / מַרְבֶּה לּוֹ עֹשֶׁר / וְנִשְׁפָּט בְּכָל צַעַד {{ש}}
{{סי|צַ}}עַד מֵישָׁרִים / בְּעֵת כִּי יָרוּץ / וְיִרְדֹּף צֶדֶק {{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק לִפְעָמָיו / אָז יוֹעִילֵם / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|ק}}וֹל יַשְׁמִיעַ / בְּלַחַשׁ, וְיֶעְתַּר / אֶל אֱלוֹהַּ קָרוֹב {{ש}}
{{סי|קָ}}רוֹב הוּא לוֹ / בְּעֵת יִקְרָאֶנּוּ / וְיֹאמַר קְנֵנִי {{ש}}
{{סי|קְ}}נֵנִי בִתְשׁוּבָה / כִּי כַצֵּל יָמַי / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|רֹ}}אֶה יְמֵי אָדָם / צָבָא עֲלֵי אֶרֶץ / וְרַחֲמָיו רַבִּים {{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים רַחֲמָיו / מְקָרֵב רְחוֹקִים / בְּרַחֲמִים וְלֹא רֹגֶז {{ש}}
{{סי|רֹ}}גֶז תָּעִיר / יִנָּתֵק כְּרֶגַע / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|שׁ}}וּר נָא בְעָנְיֵנוּ / בְּעֵת כִּי נַעֲמֹד / לְפָנֶיךָ שֹׁפֵט {{ש}}
{{סי|שֹׁ}}פֵט כָּל הָאָרֶץ / בְּכַעַס אַל תְּדִינֵנוּ / בְּרַחֲמִים שָׁפְטֵנוּ {{ש}}
{{סי|שָׁ}}פְטֵנוּ כְצִדְקָתֶךָ / כִּי מְאֹד צָדַקְתָּ / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

{{סי|תְּ}}פִלָּה תִקַּח / תְּשׁוּבָה תִרְצֶה / מְחִילָה תַרְבֶּה {{ש}}
{{סי|תַּ}}רְבֶּה לַעֲשׂוֹת / צְדָקָה בַּעֲדֵנוּ / אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹחַלְתֵּנוּ אַתָּה / לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר / {{מילת קבע|וְאַתָּה חַי לְבַדֶּךָ}} 
{{רפרן|לְבַדְּךָ נִקְרֵאתָ / חַנּוּן וְרַחוּם / וּמַרְבֶּה סְלִיחָה}} 

[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>t0eh61u3m7eefiz61i25i3b4sdpo1tu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק שלישי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755052</id>
    <revision>
      <id>3083995</id>
      <parentid>3083903</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T05:33:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>השלמת שני עמודי כתב יד ליידן שדולגו (צילום a011) ותיקון יישור עמודת הליידן ב-12 דפים; שאר הדף, ובכלל זה התיקונים הידניים, לא שונה</comment>
      <origin>3083995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340527" sha1="4gew55bt7ee0400sb1gdcbrr954rr6w" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטותלכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דכאיש ליה רפרש סמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה טעיסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפין עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות כלא תעשה · אתא לא אמרית ליה כלום · חייתעיה ואתא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מרדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שפק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטייטוס מלכא להכא חמיון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מיצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת הוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא עריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא זכות הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתנית' ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>4gew55bt7ee0400sb1gdcbrr954rr6w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083996</id>
      <parentid>3083995</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T05:37:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340526" sha1="493461l81i1p8hj3tobo36jmog85b1c" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דכאיש ליה רפרש סמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה טעיסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפין עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות כלא תעשה · אתא לא אמרית ליה כלום · חייתעיה ואתא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מרדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שפק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטייטוס מלכא להכא חמיון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מיצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת הוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא עריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא זכות הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתנית' ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>493461l81i1p8hj3tobo36jmog85b1c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083997</id>
      <parentid>3083996</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T05:43:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340528" sha1="9kvf4iylgn6u1yp598phmg572m1j2iu" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפין עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות כלא תעשה · אתא לא אמרית ליה כלום · חייתעיה ואתא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מרדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שפק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטייטוס מלכא להכא חמיון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מיצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת הוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא עריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא זכות הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתנית' ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9kvf4iylgn6u1yp598phmg572m1j2iu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083998</id>
      <parentid>3083997</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T05:47:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340530" sha1="d3t2lrwn22gwalmky3gw2msuf3sftug" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מרדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שפק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטייטוס מלכא להכא חמיון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מיצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת הוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא עריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא זכות הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתנית' ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>d3t2lrwn22gwalmky3gw2msuf3sftug</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3083999</id>
      <parentid>3083998</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T05:59:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3083999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340553" sha1="m6j8es7p2ijaqbcdqj0dn5mi3ut1rye" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתנית' ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>m6j8es7p2ijaqbcdqj0dn5mi3ut1rye</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084000</id>
      <parentid>3083999</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T06:03:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340554" sha1="0stn1fc05cx021sowlvaoovmcjrlhy3" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0stn1fc05cx021sowlvaoovmcjrlhy3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084001</id>
      <parentid>3084000</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T06:07:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340567" sha1="j9cgg0w3pl4s2rbplkilfb5y5xb7k43" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;\ראשונה
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>j9cgg0w3pl4s2rbplkilfb5y5xb7k43</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084002</id>
      <parentid>3084001</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T06:07:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340568" sha1="ip7aesgx36bp5j2w3rbkv6ibg33evfv" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה&lt;/div&gt;\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ip7aesgx36bp5j2w3rbkv6ibg33evfv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084003</id>
      <parentid>3084002</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T06:09:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084003</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340567" sha1="picm29to93n0lipukjcw4q7khs5lq85" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מיצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מיצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מיצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מיצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממיצות ציצית שהוא מיצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>picm29to93n0lipukjcw4q7khs5lq85</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084004</id>
      <parentid>3084003</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:04:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084004</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340555" sha1="fs1kvhj847uf17z4xq4n1tesganzsp9" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמיצות עשה דוחה למיצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מיצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המיצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מיצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fs1kvhj847uf17z4xq4n1tesganzsp9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084005</id>
      <parentid>3084004</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:06:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084005</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340545" sha1="ablvwmb53kg4ckoqkw32v9nhpcppxxg" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא משען בפין · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ablvwmb53kg4ckoqkw32v9nhpcppxxg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084006</id>
      <parentid>3084005</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:13:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084006</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340566" sha1="iks02tt209240w6uyc9ts9watlfjpbj" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו באות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>iks02tt209240w6uyc9ts9watlfjpbj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084007</id>
      <parentid>3084006</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:15:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084007</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340566" sha1="4axt9t3jb4jh7sjprcymj9fgipvd0mg" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>4axt9t3jb4jh7sjprcymj9fgipvd0mg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084008</id>
      <parentid>3084007</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:16:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084008</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340573" sha1="pdzoa2bumwc35kd6n6i9sg0nudjxgwx" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' לעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>pdzoa2bumwc35kd6n6i9sg0nudjxgwx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084009</id>
      <parentid>3084008</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:22:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084009</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340575" sha1="6m376mxaxfu2x64fbr6mol7p88ubauy" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · ג' ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6m376mxaxfu2x64fbr6mol7p88ubauy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084010</id>
      <parentid>3084009</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:31:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084010</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340971" sha1="je79lqe1vkxucqadnh19870iisv7rtt" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכילאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · כרבי אלעי בראשית הגז דתנא ר' אלעי אומ' אין ראשית הגז אלא בארץ כר' יאשיה בכלאי' דתני ר' יאשיה אומ' לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושערה וחרצן במפולת יד כר' יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני ר' יהודה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה  ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>je79lqe1vkxucqadnh19870iisv7rtt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084011</id>
      <parentid>3084010</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:36:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084011</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="340996" sha1="kdwwjgjgsk559udzdvb700gt06x0fy3" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · כרבי אלעי בראשית הגז דתנא ר' אלעי אומ' אין ראשית הגז אלא בארץ כר' יאשיה בכלאי' דתני ר' יאשיה אומ' לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושערה וחרצן במפולת יד כר' יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני ר' יהודה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה  ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך בתריה על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא בעי מסחי אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתהא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה ג' מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>kdwwjgjgsk559udzdvb700gt06x0fy3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084026</id>
      <parentid>3084011</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:56:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084026</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="341090" sha1="szwr6w1u1jgpwm2xf11a08zysnujp56" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · כרבי אלעי בראשית הגז דתנא ר' אלעי אומ' אין ראשית הגז אלא בארץ כר' יאשיה בכלאי' דתני ר' יאשיה אומ' לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושערה וחרצן במפולת יד כר' יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני ר' יהודה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה  ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך בתריה על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא בעי מסחי אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה מקילין בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בין לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בין לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זכרא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן עתן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>szwr6w1u1jgpwm2xf11a08zysnujp56</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084027</id>
      <parentid>3084026</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:05:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084027</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="341105" sha1="o0gtz9jjiqd6tudxi4x8xk6j68ldez3" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · כרבי אלעי בראשית הגז דתנא ר' אלעי אומ' אין ראשית הגז אלא בארץ כר' יאשיה בכלאי' דתני ר' יאשיה אומ' לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושערה וחרצן במפולת יד כר' יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני ר' יהודה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה  ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך בתריה על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא בעי מסחי אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה מקילין בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בינו לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בינו לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ג' בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמ שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה חיממא חוין חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · ר'ש'ב'ג' או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן לעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר אייבי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטויגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חנינא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · מתני' לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>o0gtz9jjiqd6tudxi4x8xk6j68ldez3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084029</id>
      <parentid>3084027</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:27:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084029</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="341236" sha1="fu0g69ibl6maxwjqjgu8t3vczyzyjl0" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · כרבי אלעי בראשית הגז דתנא ר' אלעי אומ' אין ראשית הגז אלא בארץ כר' יאשיה בכלאי' דתני ר' יאשיה אומ' לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושערה וחרצן במפולת יד כר' יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני ר' יהודה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה  ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך בתריה על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא בעי מסחי אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה מקילין בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בינו לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בינו לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ואם אינו יכול לוכל כזית דגן אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ארבע אמות בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה איממא הוינן חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא וקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים וקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · רשב'ג או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן אלעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר זבדי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטיגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חונא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממטה קיימת · מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fu0g69ibl6maxwjqjgu8t3vczyzyjl0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084035</id>
      <parentid>3084029</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:38:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084035</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="341277" sha1="5m3jb0r6zytp98m2u43da5hxlju54ah" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · כרבי אלעי בראשית הגז דתנא ר' אלעי אומ' אין ראשית הגז אלא בארץ כר' יאשיה בכלאי' דתני ר' יאשיה אומ' לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושערה וחרצן במפולת יד כר' יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני ר' יהודה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה  ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך בתריה על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא בעי מסחי אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה מקילין בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בינו לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בינו לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ואם אינו יכול לוכל כזית דגן אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ארבע אמות בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה איממא הוינן חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא וקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים וקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · רשב'ג או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן אלעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר זבדי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטיגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חונא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או' אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממשה קיים מים אין ממשה קיים· מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · אן נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסות · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5m3jb0r6zytp98m2u43da5hxlju54ah</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084039</id>
      <parentid>3084035</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:50:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="341272" sha1="sqx9bfosekr832ahu2ixz75olcxkdet" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק שלישי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
המיטה, ואת שלאחר המיטה; את שהמיטה צורך בהן פטורין, ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין. {{שוליים|ג_ג}}אילו ואילו פטורין מן התפילה. קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות. זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין}}. תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גירסא הפוכה במחלוקת מתי אבל מניח תפילין|אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ}}]] {{ירו&quot;מ-הוסר|ביום}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מיום}} השני, הוא נותן תפילין. ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|בראשונה}} בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן. אם אפילו ביום השני {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאבלות}} אינו נותן תפילין, צורכה מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מי שמתו מוטל לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינו מניח}}? אלא בגין דתנא דא, {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מקריאת שמע}} תנא דא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שפטור מתפילין}} רבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ג_ד}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בנתינה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שביום שני מניח}} וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} בחליצה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם באו פנים חדשות לא חולץ}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי: נתן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, מהו שיעשה  {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי אליעזר }}כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מה שאמר רבי יהושוע שאינו חולץ, זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושוע, מיום ראשון שמניח אינו חולץ, ואפילו ביום השני}}. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכיני. נותן ביום השני כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, נעשה [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} שלא לחלוץ. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואינו חולץ}} ואין כיני, {{ירו&quot;מ-ביאור|אם כך}} נימר הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהנחה, ואני אבין שאין הלכה כמותו בחליצה. ולמה צריך לאמר הלכה כרבי יהושוע בחליצה? מכאן שביום שני מניח כרבי אליעזר בן הורקנוס, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושוע}}. &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
הדרן עלך פרק היה קורא. נמצא שאנחנו בפרק ג' הלכה א'. מתניתין: '''מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. '''נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המיטה, ואת של אחר המיטה'''. כלומר, מי שסוחב את המיטה בלוויה - בין אם הוא כבר פעם אחת סחב את המיטה, בין אם עדיין לא סחב. '''את שהמיטה צורך בהן פטורין''', כלומר מי שמתכוון עוד פעם לסחוב פטור, '''ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין'''. '''אילו ואילו פטורין מן התפילה''', כלומר כולם פטורים מן התפילה.

'''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כי אם היו מנחמים אז היו עומדים בשורה. אז אם הוא יכול להתחיל את קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה של המנחמים - יתחילו. '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדין בשורה, הפנימיין פטורין, והחיצונין חייבין'''. כלומר אם הם נמצאים בשורה, אז הפנימיים - אלה שהאבלים רואים אותם - פטורים, והחיצוניים - שהאבלים לא רואים אותם - חייבים בקריאת שמע.

'''נשים ועבדים וקטנים, פטורים מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון'''. '''בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון, מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהן ולאחריהן'''.

'''היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. יש מהאומרים מה זה בדיוק לקצר - האם הכוונה שהוא אומר את ההתחלה וסוף כל ברכה, שזה בעצם הפירוש העיקרי, או שהוא אומר ברכה אחת שכוללת את כולם.

'''ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים'''. '''וכמה ירחיק מהן ומן הצואה? ד' אמות'''. כלומר צריך להרחיק ממים הרעים או מצואה ארבע אמות.

'''זב שראה קרי''' - זב הוא טמא טומאה חמורה, והוא ראה קרי, אז בעצם הטבילה לא תעזור, הוא צריך שבעה נקיים. '''ונדה שפלטה שכבת זרע''' - גם כן נידה צריכה שבעה נקיים, אז הטבילה לא תעזור לה להיטהר משכבת הזרע. '''והמשמשת שראתה נדה''' - כלומר הפוך, היא הייתה בהתחלה טהורה, שימשה, נגע בה שכבת זרע, אז היא צריכה לטבול. מצד שני, אם מיד אחרי זה ראתה נידה, אז לכאורה שוב פעם הטבילה לא תעזור לה. '''צריכין טבילה. ורבי יהודה פוטר'''.

גמרא. תנן, '''מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין'''. תני: '''אבל, ביום הראשון, אינו נותן תפילין'''. כלומר לא מניח תפילין. '''השני, הוא נותן תפילין'''. כלומר ביום השני הוא יכול להניח תפילין, '''ואם באו פנים חדשות, הוא חולצן כל שבעה, דברי רבי אליעזר'''. כלומר לפי רבי אליעזר, מהיום השני הוא מניח תפילין, אבל אם הגיעו פנים חדשות לנחם אותו - אנשים שלא היו בהלוויה, לא ראו אותו קודם - אז הוא חולץ את זה, כל השבעה.

'''רבי יהושע אומר: בראשון ובשני, אינו נותן תפילין. ביום השלישי, הוא נותן תפילין, ואם באו פנים חדשות, אינו חולצן'''. זאת אומרת, בעצם לפי רבי אליעזר מתחיל להניח מהיום השני, אבל אם הגיע פנים חדשות הוא חייב לחלוץ עד היום השביעי, ולפי רבי יהושע מתחיל ביום השלישי, אבל אם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

שואלת הגמרא: '''אם אפילו ביום השני אינו נותן תפילין, צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו'''? כן, אם אפילו ביום השני הוא לא מניח, קל וחומר לפני הקבורה כשמתו מוטל לפניו. אומרת הגמרא: '''אלא בגין דתנא דא, תנא דא'''. כלומר כיוון שהיה צריך להגיד שפטור גם משאר הדברים כמו קריאת שמע, אז תנא דאפטור מתפילין - שאר הדברים תפילין הוא חייב, קריאת שמע הרי הוא חייב, אפילו ביום הראשון אחרי הקבורה. אז בעצם כיוון שהיה צריך להגיד לנו שמי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע, בין היתר כלל גם את התפילין עם זה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני מי שמתו מוטל לפניו.''' אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל עליו לקוברו

'''פטור מק&quot;ש ומן התפילין.''' משום דטריד טרדא דמצוה

'''וחילופיהן.''' שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה

'''את שלפני המטה ואת שלאחר המטה.''' כלומר בין אלו ובין אלו את שהמטה צורך בהן שצריכין לשאת את המטה פטורין ואת שאין המטה צורך בהם כגון ההולכין ללוות את המת בלבד לכבודו חייבין

'''אלו ואלו פטורין מן התפלה.''' דלאו דאורייתא היא כמו ק&quot;ש ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירה

'''גמ' תני ומן התפילין.''' קתני במתני' ומן התפילין וקשיא מאי איצטריך ליה כדמסיק לקמן הקושיא מהאי ברייתא דלקמיה כמו שהיא שנויה בפ' אלו מגלחין ואגב מייתי לה לכולא

'''ואם באו פנים חדשות.''' מן המנחמין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין. נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת של אחר המיטה את שהמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין אילו ואילו פטורין מן התפילה.

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין. נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. ר' יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר. ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ור' יהודה פוטר
מי שמתו מוטל לפניו כול' · תני ומן התפילין · אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין · ביום השיני הוא נותן תפילין · ואם באו פנים חדשות הוא חולצן כל שבעה דברי ר' אלעזר ר' יהושע אומ' בראשון ובשני אינו נותן תפילין ביום השלישי הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולצן · אם ביום השיני אינו נותן תפילין צורכה מיימר מי שמתו מוטל לפניו · אלא בגין דתנא דא תנא דא · ר' זעירה רב ירמיה בשם רב הל' כר' אלעזר בנתינה וכר' יהושע בחליצה · ר' זעירא בעי נתן ביום השיני כר' אליעזר מהו שיעשה ר' ליעזר כ' יהושע שלא לחלוץ · אמ' ר' יוסי ביר' בון וכיני נתן ביום השיני כר' אליעזר נעשה ר' אליעזר כר' יהוש' שלא לחלוץ · ואין כיני נימא הל' כר' אליעזר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין.''' עליו דילפינן מדקאמר ליה הקדוש ב&quot;ה ליחזקאל פארך חבוש עליך זה תפילין מכלל דלכ&quot;ע אסור וכתיב ואחריתה כיום מר והלכך אינו נוהג אלא יום אחד

'''הוא חולצן כל שבעה.''' כלומר מיום השני עד סוף כל שבעה חולץ אותן כשיבאו ומשילכו מניחן

'''ר' יהושע.''' ס&quot;ל דשני ימים אסור להניחם והא דכתיב כיום מר עיקר מרירות הוא דהוי חד יומא אבל אבילות שני ימים הוין

'''ואם באו פנים חדשות.''' משלישי ואילך אינו צריך לחולצן

'''אם ביום השני.''' השתא מסיק להקושיא דאם ביום השני של אבילות אסור להניח תפילין אם כן צריכא למימר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפילין בתמיה

'''אלא בגין דתנא דא.''' בשביל דתני ק&quot;ש במתני' תני נמי תפילין ואע&quot;ג דמשנה דלא צריכא היא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''הלכה כר&quot;א בנתינה.''' דביום השני הוא נותן תפילין וכר' יהושע בחליצה דמשלישי ואילך אינו חולצן אף אם באו פנים חדשות

'''נתן ביום השני כר&quot;א.''' דהלכתא כוותיה בנתינה אלא הא דמספקא לן מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ כלומר מהו שיעשה בדיניה דר&quot;א כסברת ר' יהושע בחליצה דהיינו ביום השני אם אינו צריך לחולצן אם באו פנים חדשות דאלו ר&quot;א לדידיה ס&quot;ל דאפי' כל שבעה הוא חולצן מיהו לדידן דלא קי&quot;ל כר&quot;א בחליצה כ&quot;א כר' יהושע ולדידיה משלישי ואילך הוא דקאמר אינו חולצן דהא ביום השני ס&quot;ל דאינו נותן כלל והשתא הבעיא היא ביום השני אי נהגינן כסברת ר' יהושע בחליצה שאינו צריך לחולצן

'''א&quot;ר יוסי בר' בון וכיני.''' וכך הוא הדין באמת דכר&quot;א בנתינה הוא דקי&quot;ל אבל לא בחליצה וא&quot;כ אם נתן בשני כדיניה דר&quot;א אינו צריך לחולצן דהא בחליצה כר' יהושע הוא דקי&quot;ל דכל זמן שמותר להניחן אינו חולצן אפי' אם באו פנים חדשות

'''ואין כיני נימא הלכה כר&quot;א.''' כלומר דמתמה הש&quot;ס דאם כן הוא דאפי' ביום השני אינו חולצן א&quot;כ לאיזה ענין הוא דאיצטריך ליה למימר הלכה כר' יהושע בחליצה שהרי לר' יהושע גופיה משלישי ואילך הוא דקאמר ואי אנן נהגינן גם בשני דאין לחולצן לא לימא אלא הלכה כר&quot;א בנתינה לחודיה וממילא שמעינן דדוקא בנתינה הלכתא כוותיה אבל לא בחליצה ואף ביום השני אינו חולצן: א&quot;ר בון כתיב וכו' טעמא דמתני' דפטור מק&quot;ש הוא דמפרש וכיון שפטור מקבלת מלכות שמים כ&quot;ש דפטור מן התפילין והא דתני להו משום דשייכין אהדדי כדלעיל
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי זעירה ורב ירמיה בשם רב: הלכה כרבי אליעזר בנתינה, וכרבי יהושע בחליצה'''. כלומר שביום השני הוא מתחיל להניח, ושאם יבואו פנים חדשות הוא לא חולץ.

'''רבי זעירא בעי: נתן ביום השני כרבי אליעזר, מהו שיעשה כרבי יהושע שלא לחלוץ?''' הרי אמרנו שלפי רבי יהושע אמנם מניח ביום השלישי, אבל אם באו פנים חדשות לא חולץ. האם אני אומר שפסקתי כרבי אליעזר שמניח ביום השני, אבל כבר מהיום השני אם יבואו פנים חדשות לא חולץ, כמו רבי יהושע שאומר שביום שהוא מניח לא חולץ? כלומר, האם מה שאמר רבי יהושע שאינו חולץ זה דווקא ביום השלישי, או שלרבי יהושע, ביום שמניח, אינו חולץ - אפילו אם זה יום שני. כלומר, אם אני מתיר לו להניח ביום שני, אז ממילא לא לחלוץ גם אז.

'''אמר רבי יוסי ברבי בון: וכיני. נותן ביום השני כרבי אליעזר, נעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ'''. אומרת הגמרא: אם ככה, שהלכה שמניח ביום השני ומשאיר אותם - לא חולץ - אז שיגיד הלכה כרבי אליעזר בהנחה, ואני לבד אבין שהלכה לא כמותו בחליצה - שלא חולצים אפילו ביום השני. אז למה צריך לומר הלכה כרבי יהושע בחליצה? '''ואין כיני, נימר הלכה כרבי אליעזר'''. למה אמר לנו הלכה כרבי יהושע בחליצה? אלא מכאן שביום השני מניח כרבי אליעזר, ואם באו פנים חדשות חולץ כרבי יהושע עד היום השלישי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כא עמוד ב'''

{{שוליים|ג_ג}} '''העומדים בשורה בלוויה - הפנימיים (הסמוכים למת) פטורים מתפילה והחיצונים חייבים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי: הפנימיים הרואים את המת פטורים מן התפילה, והחיצונים שאינם רואים חייבים בה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן קו סעיף א).

{{שוליים|ג_ד}} '''אבל שלא הניח תפילין ביום שני ובאו פנים חדשות ביום שלישי, האם חולץ את תפיליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפח סעיף א &lt;קטע סוף=כא ב/&gt; ==דף כב עמוד א== &lt;קטע התחלה=כב א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר בנתינה (שביום שני מניח תפילין) וכרבי יהושע בחליצה (שאם באו פנים חדשות אינו חולץ), כפי שפסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (יו&quot;ד שפח, א).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;42&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקרית שמע ומן התפילין. מאי טעמא? אמר}} רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבין|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבין}}: כתיב ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פטור העוסק במת|ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן בחיים, ולא ימים שאת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עוסק בהן במתים.]] תני: {{שוליים|ג_ה}}אם רצה להחמיר על עצמו, אין שומעין לו. למה? מפני כבודו של מת, או משום שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויתעסק בקבורה}}? מה נפיק מביניהן? היה לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו. {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין תימר מפני כבודו של מת, אסור. ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו, הרי יש לו מי שישא {{ירו&quot;מ-הוסר|משואו}} משאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומותר}}.  והתני: פטור מנטילת לולב! {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי ביום טוב אין עוסקים בקבורה, מכאן שהאיסור משום כבוד המת}}. תיפתר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|המועד}}. והתני: פטור מתקיעת שופר! אית לך מימר בחול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא ביום טוב? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה}}, מכיון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא טרוד, מפני}} שהוא זקוק {{ירו&quot;מ-הוסר|לו }}להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן: {{שוליים|ג_ו}}{{ירו&quot;מ-הוסר|משנה שבת כג ד }}מחשיכין על התחום, לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות. כמי שהוא נושא משאו. מאימתי כופין את המיטות? משיצא המת מפתח החצר, דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: {{שוליים|ג_ז}}משיסתם הגולל. וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, כיון שיצא מפתח החצר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן. {{שוליים|ג_ח}}בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן. [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: {{שוליים|ג_ט}}שומט&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כב. המשנה אמרה כן, מי שמתה מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן המצוות בין הצריכים. שואלת הגמרא מהי הטעם? אמר רבי בון: כתיב '''&quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך&quot;''', ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שעוסק בהם במתים - כמו מי שמתה מוטל לפניו הוא בעצם עוסק במתים, ממנו הוא פטור מן המצוות.

תני, אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעים לו. כלומר אדם שמתה מוטל לפניו, גם אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע בין הצריכים לא שומעים לו. שואלת הגמרא למה? האם מפני כבודו של מת? או מפני שאין לו מי שישא משאו ויתעסק בקבורה. כלומר, האם זה בגלל כבוד המת או בגלל שכדי שיהיה מי שיתעסק בקבורה? הרי אם הבן אדם ילך להתפלל, באותו רגע המת יהיה מוטל. אז לכן פטרו אותו מהתפילה ומקריאת שמע ומכל המצוות.

שואלת הגמרא '''מה נפיק מביניהן?''' כלומר מה אכפת לי? הרי בכל מקרה הוא פטור. אמרה: '''היה לו מי שישא משאו'''. כלומר אם יש אנשים אחרים שיתעסקו בקבורה - '''אין תימר מפני כבודו של מת, אסור''', כן, הקרוב אסור לו לעבוד, אסור לו לעשות שום דבר, אסור לו להתפלל, אסור לו לקרוא קריאת שמע כיוון שזה כבוד המת שהתבטלו לכבודו. '''ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משאו, הרי יש לו מי שישא משאו''', כלומר בעצם זה תקנת חכמים כדי שיתעסקו בקבורה. אם יש לו מישהו אחר שעושה את זה, אז יהיה חייב במצוות.

שואלת הגמרא: '''והתני: פטור מנטילת לולב'''. הרי ביום טוב כתוב שפטור מנטילת לולב, הרי ביום טוב לא קוברים. אז רואים מכאן שהאיסור הוא משום כבוד המת, שלמרות שהם לא מתעסקים בקבורה, בכל זאת הם מתבטלים מן המצוות. ועונה הגמרא שזה לא ראיה, '''תיפתר בחול''' - במועד. אני יכול להגיד לך שמה שכתוב פטור מנטילת לולב, הכוונה בחול המועד שבחול המועד כן קוברים.

'''והתני: פטור מתקיעת שופר'''. '''אית לך מימר בחול לא ביום טוב'''. כלומר, אתה יכול להגיד שמדובר בחול ולא ביום טוב, כי תקיעת שופר זה רק ביום טוב. כמובן, כנראה פה מדובר שהיו נוהגים ביום טוב רק יום אחד את ראש השנה. כי אנחנו יודעים שביום טוב שני של ראש השנה כן קוברים, אבל בכל אופן כנראה מדובר בזמן שנהגו רק יום טוב אחד בראש השנה.

אמר רבי חנינא: אף על פי שביום טוב אינו עוסק בקבורה, '''מכיון שהוא זקוק להביא לו ארון ותכריכין''', כמו שלמדנו במקום אחר: '''מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת''', כלומר מותר ללכת עד התחום - אלפיים אמה - מותר לאדם ללכת אלפיים אמה, כלומר להתקדם עד הגבול כדי שמיד במוצאי החג הוא יוכל להמשיך כדי להביא צורכי המת - '''להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות'''. אז כיוון שהוא טרוד אפילו ביום טוב, אפילו בשבת, אז '''כמי שהוא נושא משאו''' כי הוא כמו שהוא מתעסק בקבורה עצמה.

שואלת הגמרא: '''מאימתי כופין את המיטות?''' '''משיצא המת מפתח החצר, דברי רבי אליעזר'''. לפי רבי אליעזר, כיוון שהמת יוצא מפתח החצר כבר חייבים בכפיית המיטה. '''רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל''' - רק אחרי שסיימו את הקבורה. '''וכשמת רבן גמליאל, כיון שיצא מפתח החצר, רבי אליעזר לתלמידיו: כפו את המיטות. וכשנסתם הגולל, רבי יהושע: כפו את המיטות. אמרו לו: כבר כפינום על פי הזקן'''. כלומר כבר כפינו על פי מה שאמר לנו רבי אליעזר.

'''בערב שבת הוא זוקף את מיטתו, ובמוצאי שבת הוא כופן'''. כלומר לפני שבת הוא זוקף את המיטה, ובמוצאי שבת הוא חוזר וכופה אותה.

'''תני: דרגש נזקפת ואינה נכפית'''. כלומר הדרגש, אני משער לפי התיאור של הגמרא שמדובר על מסגרת, כמו מסגרת של ארבעה קרשים שיש בהם חבלים שמחברים את היריעה, יש כל מיני חורים באמצע הקרשים ויש חבל שנכנס בתוך החורים האלה והוא מתחבר ליריעה ומותח אותה. עכשיו בעצם אם יהפכו את המיטה הזאת היא תראה אותו דבר, כלומר מכל הכיוונים אותו דבר משני הצדדים, אז לכן לא שייך להפוך אותה. אז לכן מה שעושים - זוקפים אותה, פשוט מעמידים אותה ולא יושבים עליה.

'''רבי שמעון בן אלעזר אומר: שומט קלבינטרין שלה ודיו'''. כלומר הוא משחרר את החבל, ואז היריעה שהחבל מותח - אמרנו שיש את המסגרת של ארבעה קרשים ויש חורים בקרשים האלה, ובחורים נכנס חבל ויש יריעה שבחורים והחבל נכנס לחורים האלה ואז בעצם הוא מותח את היריעה. אז בעצם אם משחררים את החבל, היריעה הזאת פשוט נופלת על הרצפה. אז קיבלנו כמו מיטה הפוכה.

'''רבי יוסה בשם רבי יהושוע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה'''. כלומר, אם יש מיטה שיש לה בצדדים עמודים שעליהם היו פורסים את הכיליל נגד יתושים, אז אם המוטות האלה עולים ויורדים, כלומר אפשר לפרק אותם - '''שומטן ודיו''', כלומר הוא מוריד אותם וכופה את המיטה, אבל אם הם קבועים אי אפשר להפוך את המיטה, אז מטה על צידה ודיו.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אם רצה להחמיר על עצמו.''' ולקרות ק&quot;ש אין שומעין לו וצריך למחות בידו

'''למה.''' אין שומעין לו אם מפני כבודו של מת שמראה עצמו שאינו חשוב בעיניו להתאבל עליו או משום שטרוד הוא שאין לו מי שישא משואו להתעסק בקבורתו ומפרש ואזיל דמאי בינייהו בין הני תרי טעמי אם יש לו אחד מי שיתעסק ויטפל בצרכי קבורת המת דאין תימר מפני כבודו לעולם אסור ואי תימא מפני שאין לו וכו' מותר דהרי יש לו אתר שיתעסק בו

'''והתני פטור מנטילת לולב.''' וקא סלקא דעתיה בי&quot;ט מיירי וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו של מת שהרי בי&quot;ט אינו טרוד לישא משאו ודחי לה הש&quot;ס דתיפתר בחול המועד איירי דעושין כל צרכי המת והלכך פטור מנטילת לולב ולעולם טעמא מפני שטרוד הוא וכשאין לו אחר להתעסק בו מיירי

'''והתני פטור מתקיעת שופר וכי אית לך למימר בחול.''' בתמיה לא בי&quot;ט על כרחך הוא וא&quot;כ תפשוט דמפני כבודו הוא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' בון כת' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך · ימים שאת עוסק בהן בחיים · ולא ימים שאת עוסק בהן במתיה · תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו · למה מפני כבודו שלמת · או משום שאין לו מי שישא משואו · מה נפוק מביניהן היה לו מי שישא משואו · ואין תימר מפני כבודו שלמת אסור · ואם תאמ' מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו · והתני פטור מנטילת לולב · תיפתר בחול · והתני פטור מתקיעת שופר · אית לך מימר בחול לא ביום טוב · אמ' ר' חנינא מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כיי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח על עיסקי הכלה ועל עיסקי המת להביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות כמי שהוא נושא משאו · מאימתי כופין את המיטות משיצא המת מפתח החצר דברי ר' אליעזר · ור' יהושע או' משייסתם הגולל · וכשמת רבן גמליאל כיון שיצא מפתח החצר אמ' ר' אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות · וכשנסתם הגולל אמ' ר' יהושע כפו את המיטות · אמרו לו כבר כפינום על פי הזקן · בערב שבת הוא זוקף את מיטתו · ובמוצאי שבת הוא כופן · תני דרגש נזקפת ואינה נכפית · ר' שמעון בן אלעזר&lt;/div&gt; או' שומט
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''א&quot;ר חנינא.''' לעולם לא תפשוט דאכתי איכא למימר דמפני שאין לו לישא משאו ובשאין לו אחר מיירי וטעמא דפטור הוא דמכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין שהרי אין לו אחר להתעסק בזה וזה מותר בי&quot;ט כהאי דתנינן תמן פ' כ&quot;ד דשבת מחשיכין וכו' וא&quot;כ איכא למימר דדעתו להחשיך על התחום להתעסק בצרכי המת וכל היום טרוד הוא וכמי שהוא נושא משאו דמי ולעולם בדאיכא אחר להתעסק בצרכי המת מיבעיא לן אם מותר להחמיר על עצמו ולקרות ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד א'''

{{שוליים|ג_ו}} '''מותר להחשיך על התחום לצורכי מת וכלה, ומאימתי כופים המיטות באבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שבת, פרק כד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג סמ&quot;ג לאוין סה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע, שכופים המיטות משיסתם הגולל, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן שו סעיף ג.

{{שוליים|ג_ז}} '''חיוב היפוך המיטות באבלות מתחיל משעה שנסתם הגולל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כר' יהושע, שמשעת סתימת הגולל חל האבלות ואז כופין המיטות, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_ח}} '''אבל חייב לזקוף מיטתו בערב שבת ולכפותה במוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק י, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן ת סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שדרגש נזקפת ואינה נכפית, כלשון הברייתא המובאת בסתם; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_ט}} '''אבל חייב לכפות מיטתו (מיטה) או להטותה על צידה כאבלות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ה, הלכה יח , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שפז &lt;קטע סוף=כב א/&gt; ==דף כב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון בן אלעזר: אם ניקליטין נשלפים - שומטם וכופה המיטה, ואם קבועים או שהיא דרגש - מטה על צידה ודיו, כרבי יוסה בשם ריב&quot;ל ורבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי; כך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע יו&quot;ד שפ&quot;ז..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;43&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
קלבינטרין {{ירו&quot;מ-ביאור|רצועות}} שלה ודיו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מיטה שניקליטיה {{ירו&quot;מ-ביאור|מוטות ארוכים לכילה}} עולין ויורדין בה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שניתן להסירם}} שומטן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכופה. ואם הם קבועים, מטה על צידה}} ודיו. אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש? [[קובץ:דרגש.jpg|ממוזער|50px]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: כל שמסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שהעור מתוח מעל הקרשים של המלבן של המיטה}} זו היא מיטה. וכל שאין מסרגין על גופה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שבקרשי המלבן באמצעם יש חורים, ובכל חור לולאה, ואף בעור יש לולאות, והקלבינטרין שהוא חבל ארוך, נכנס בלולאה של הקרש ושל העור ומותחו באמצע עובי המלבן. ואין לה רגלים, כך שלא יועיל להפוך אותו כיוון ששני הצדדים שוים}} זהו דרגש. והא תנינן: {{שוליים|ג_י}}המיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הערסה {{ירו&quot;מ-ביאור|מקבלים טומאה}} משישופם בעור הדג. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאז נגמרה מלאכתם}} אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי כל הקרש מכוסה? אמר}} רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא {{ירו&quot;מ-ביאור|מטות שבקסריה}} דאית להן נקבין, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין העור מכסה את כל הקרש}}. מניין לכפיית המיטה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי קריספא[[ביאור:עץ מסורת#רבי קריספא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[איוב ב יג]]) &quot;וישבו אתו לארץ&quot;. &quot;על הארץ&quot; אין {{ירו&quot;מ-הוסר|כתוב}} כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;, דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא[[ביאור:עץ מסורת#בר קפרא|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויכפה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון דניכפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|איקונין}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת האדם}} כפה הסרסור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא המיטה שעליה נוצרו החיים}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי}} בשם רבי שמעון בן לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שיהא}} יהא נוער בלילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יהיה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ונזכר}} נזכר שהוא אבל. וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. {{שוליים|ג_יא}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כל זמן שמתו לפניו לא אוכל כל צרכו|אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו]]. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. {{ירו&quot;מ-הוסר|שולא}} ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא {{ירו&quot;מ-הוסר|בחולש}} בחול, אבל בשבת, מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם {{ירו&quot;מ-הוסר|אמןש}} אמן. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חלכח}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הלכה}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל{{ירו&quot;מ-הוסר|ש}}. {{שוליים|ג_יב}}נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין; נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים. כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}, קביל רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. {{ירו&quot;מ-ביאור|יין}} כד דמך רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]], קביל רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אביליו, ואייכלון {{ירו&quot;מ-הדגשה|בסעודת הבראה}} בשר ואשקיון חמר. כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]], קביל רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אביליו, ואייכלון טלופחין. {{ירו&quot;מ-ביאור|עדשים ולא האכילם בשר}} מימר, {{ירו&quot;מ-הוסר|כמה }}דהוא מנהגא. {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שזה רק מנהג}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקום שנהגו לאכול בשר, יאכלו. מקום שנהגו שלא לאכול בשר, אין אוכלים}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] מידמך {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני שמת}} פקיד ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: לא תקבלון עלי יומא דין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביום הקבורה}} אבילא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ולמחר}} למחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תעשו}} מזרחייא. {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודת הבראה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהיו רגילים להשתכר בלילה הראשון שנאמר &quot;תנו שכר לאובד ויין למרי נפש}}&quot; &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש?''' אמר '''רבי ירמיה: כל שמסרגין על גופה''' - כן, אמרנו שהמיטה זה בעצם מסגרת של ארבעה קרשים, מעין מלבן כזה. אז אם את היריעה מותחים מעל הקרשים, זה נקרא מיטה. זאת אומרת, אם הופכים אותה, בעצם מקבלים דבר שונה, כי עכשיו היריעה תהיה צמודה לרצפה וזה לא נוח לישון על זה. אז זה נקרא מיטה, שסורגים על גופה - היריעה היא מעל הקרש. '''וכל שאין מסרגין על גופה''', אלא כמו שאמרנו שיש חורים באמצע והיריעה היא ממש באמצע הקרשים - '''זהו דרגש'''. ובאמת כמו שאמרנו, אי אפשר להפוך את זה. אם תהפוך את זה, זה יהיה אותו דבר.

ואומרת הגמרא: '''והא תנינן: המיטה הערסה משישופם בעור הדג'''. כלומר, כל כלי מקבל טומאה כשמסתיימת המלאכה שלו. המשנה דנה שם לגבי דרגש, מיטה וערסה - מתי מקבל טומאה? מתי גמר המלאכה שלהם? משישופם בעור הדג - היו מלטשים את זה עם עור דג, פשוט כדי לגרום שהעץ עצמו, שיש בו סיבים שיכולים לפצוע, יוחלק. ואז זה גמר המלאכה. עכשיו אני אומר שמיטה מסרגים מעל גופה, כלומר את היריעה של המיטה - היא באה מעל העצים ומכסה את העצים. אז למה צריך לשוף את זה? הרי הכול מכוסה עם הבד, עם היריעה?

'''אם מסרג הוא על גופה, לאי זה דבר הוא שפה'''. אמר '''רבי אלעזר: תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין'''. כלומר, בקיסריה העור לא היה מלבני לגמרי, הוא לא היה מכסה את כל הקרש, אלא היה בו קטעים, נקבים, שכדי למתוח את העור יותר טוב היו עושים צורה מסוימת - זה לא היה מלבני, אלא היו קטעים בולטים מהמלבן, ועליהם באים החורים ואותם היו מותחים על הקרש. אז בעצם לא כל הקרש היה מכוסה עם היריעה הזאת.

שואלת הגמרא: '''מניין לכפיית המיטה?''' כלומר, איזה רמז יש בכתובים. אמר '''רבי קריספא בשם רבי יוחנן''': דכתיב '''&quot;וישבו אתו לארץ&quot;'''. '''&quot;על הארץ&quot; אין כתיב כאן, אלא &quot;וישבו אתו לארץ&quot;''' - משהו קרוב לארץ, '''דבר שהוא סמוך לארץ'''. '''מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות'''.

'''בר קפרא אמר''' סיבה אחרת למה בעצם הופכים את המיטות: '''איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך, וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך'''. כלומר, אדם נפטר, עזב אותך, אז תהפוך את מיטתך. '''ואית דמפקין לישנא: כפה הסרסור'''. כלומר, אמרו את זה בצורה מליצית - המיטה שעליה נצרו החיים, מאז שהחיים האלה מתו, אז תהפוך את המיטה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''קלבינטרין.''' רצועות שלה

'''עולין ויורדין בה.''' שיכולין להוציאן ולחזור להכניסן

'''על גופה.''' אם החבלים מסורגין למעלה על העצים כדרך שמסרגין את המטות

'''והא תנינן.''' בפ' ט&quot;ז דכלים המטה והעריסה מאימתי מקבלין טומאה משישופם בעור הדג להסיר קסמין שבהם וקודם לכן לא חזו למלאכתן שמשרטין את הבשר ואם מסרג את המטה על גופה לאיזה דבר הוא שפה והלא ראויה היא קודם לכן

'''קיסרייתא.''' של עיר קיסרי שיש להם נקבים ומכניסין החבלים בתוך הנקבים ומסרגין אותה והלכך עד שלא שפה בעור הדג מלמעלה לא חזיא למלאכתה

'''לארץ.''' משמע דבר שהוא סמוך לארץ והיא מטה כפויה שפניה סמוכות לארץ

'''איקונין אחת טובה.''' על שם כי בצלם אלהים עשה את האדם

'''ואית דמפקין לישנא דכפה כפה הסרסור.''' כלומר לאו לשון כפיפה הוא כדמשמע מלישנא קמא כשם שגרמו להאיקונין לכופפה כך יכופפו את מטתם אלא לישנא דכפיה הוא כמו שאומרים כפה אותם הסרסור בדברים עד שנתרצו אף כאן לשון כפיה הוא כשם שכפו והכריחו להאיקונין לילך מן העולם כך יוכרחו להטות מטתם ולהפכה אין בין אלו הלשונות אלא משמעות לישנא בעלמא

'''ונזכר שהוא אבל.''' כלומר להאי מ&quot;ד סבירא ליה כדי שאם יהיה נועור בלילה מאיליו מתוך שרואה עצמו על מטה כפויה יזכור ולא יסיח דעתו מאבילות ולאידך מ&quot;ד ס&quot;ל דעיקר הטעם כדי שמתוך כך יהא ניעור ולא ישן כל הלילה וישכח האבילות וכשהוא שוכב על מטה כפויה שלא הורגל בה יהיה ניעור מחמת זה ויזכור שהוא אבל

'''הואיל והתרתי לו את כל אלו.''' בשבת א&quot;כ חייבוהו גם בשאר כל המצות של תורה שנוהג בהן לקיימן שהרי ק&quot;ו הוא

'''נמסר לרבים.''' שיתעסקו בו בטלה ממנו דין האנינות

'''נמסר לכתפים.''' שנושאין אותו על המטה

'''קביל.''' עליו ר' חייא בר ווא אבילותו מפני שהיה רבו ואפי' כן אכל בשר ושתה יין ולא נהג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו ר' חייא בר אבא אבל ר' זעירא לא אכל כ&quot;א עדשים

'''מימר כמה דהוא מנהגא.''' מכאן אמרו שהכל לפי המנהג ולא שחייב לנהוג דין אנינות וכן נהג ר' שמואל בר יצחק על רבו

'''מי דמך.''' כשנפטר צוה קודם מותו לתלמידיו ואמר לא תקבלון עלי תנחומין של אבל היום למחר מזרחייא הצידה והבראה כדרך האבלים לקבל תעשו למחרתו ולשנות מדין אבל ממש צוה לעשות כן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;או' שומט קלביטרין שלה ודיו · ר' יוסה בשם ר' יהושע בן לוי הל' כר' שמעון בן אלעזר · ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מיטה שניקליטיה עולין ויורדין בה שומטן ודיו · אי זו היא מיטה ואי זה הוא דרגש · אמ' ר' ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין על גופה זהו דרגש · והא תנינן המיטה והערסה משישופם בעור הדג · אם מסרג הוא על גופה לאי זה דבר הוא שפה · אמ' ר' לעזר תיפתר באילין ערסתא קיסרייתא דאית להן נקבין · מניין לכפיית המיטה · ר' קריספא בשם ר' יוחנן וישבו אתו לארץ · על הארץ אין כת' כאן אלא וישבו אתו לארץ · דבר שהוא סמוך לארץ · מיכן שהיו ישינין על גבי מיטות כפופות · בר קפרא אמ' איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה · אף את כפה מיטתך · ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור · ר' יונה ור' יוסי תרויהון בשם ר' שמעון בן לקיש חד אמ' מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · וחרנה אמ' מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל · אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר · ואם אין לו בית אחר עושה מחיצה ואוכל · ואם אינו יכול לעשות מחיצה הופך את פניו לכותל ואוכל · ולא מיסב ולא אוכל כל צורכו ולא שותה כל צורכו · ולא אוכל בשר ולא שותה יין · ואין מזמנין עליו · ואם בירך אין עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו אינו עונה אחריהן אמן · הדא דתימ' בחול · אבל בשבת מיסב ואוכל · ואוכל בשר ושותה יין ואוכל כל צורכו ושותה כל צורכו ומזמנין עליו ואם בירך עונין אחריו אמן · ואחרים שבירכו עונה אחריהן אמן · אמ' רבן שמעון בן גמליאל הואיל והתרתי לו את כל אילו חייבתהו בשאר כל המצות שלתורה · אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כל שכן · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הל' כרבן שמעון בן גמליאל · נמסר לרבים אוכל בשר ושותה יין · נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים · כד דמך ר' יסא קביל ר' חייא בר ווה אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' חייא בר אבא קביל ר' שמואל בר רב יצחק אבילוי ואייכלון בשר ואשקיתון חמר · כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק קביל ר' זעירא אבילוי ואייכלון טלופחין מימר כמה דהוא מנהגא · ר' זעירא מי דמך פקיד ומר לא תקבלון עלי יומא הן אבלא למחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מזרחייא.''' צידה וסעודה מלשון המשנה דפ' כ' דכלים אף הרובצל והמזורה והיא כלי שנותנים בו צידה לדרך ועל שם הצידה נקרא מזורה א&quot;נ מרזחייא גרסינן אבילות כד&quot;א אל תבא אל בית מרזח וגו' וצוה להם שלא ינהגו אבילות כ&quot;א ביום המחרת מפני שאם ינהגו ביום הראשון ויעשו סעודת הבראה יבאו לידי שכרות כמו שהיו נוהגין כהאי עובדא דלקמיה אבל יום המחרת ליכא למיחש לפי שאין הבראה אלא ביום הראשון&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש: חד אמר: מפני מה הוא ישן במיטה כפויה?''' כלומר, למה בעצם ישנים האבלים במיטה כפויה? כדי ש'''יהא נוער בלילה'''- כלומר אם הוא יתעורר בלילה - '''נזכר שהוא אבל''', שלא יחשוב שהוא אדם רגיל וילך ויתנהג כמו אדם רגיל, אלא שיזכור שהוא אבל. '''וחרנה אמר: מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה, הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל'''. כלומר, הסיבה כדי שלא ישכח את האבלות. הוא יתעורר, יזכור שהוא אבל - זה יגרום שהוא לא יוכל לישון טוב, הוא יתעורר בגלל המיטה, ואז הוא לא יסיח דעתו מהאבלות.

אומרת הגמרא: '''אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו, אוכל אצל חבירו. ואם אין לו חבר, אוכל בבית אחר. ואם אין לו בית אחר, עושה מחיצה ואוכל. ואם אינו יכול לעשות מחיצה, הופך את פניו לכותל ואוכל. ולא מיסב, ולא אוכל כל צורכו, ולא שותה כל צורכו, ולא אוכל בשר, ולא שותה יין, ואין מזמנין עליו. ואם בירך, אין עונין אחריו אמן. ואחרים שבירכו, אין עונה אחריהם אמן. הדא דתימא בחול, אבל בשבת''' - שהוא, כן, אין אנינות בשבת - '''מיסב ואוכל. ואוכל בשר ושותה יין, ואוכל כל צרכו ושותה כל צרכו. ומזמנים עליו, ואם בירך, עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו, עונה אחריהם אמן'''.

'''אמר רבן שמעון בן גמליאל: הואיל והתרתי לו את כל אלו, חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרת לו- חיי עולם לא כל שכן?''' אלא בא לומר שבעצם מה נשאר? הרי פטרנו אותו מהכול. מה עוד נשאר? הוא אומר: מצוות עונה.

'''אמר רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: כרבן שמעון בן גמליאל'''. '''נמסר לרבים, אוכל בשר ושותה יין'''. כלומר אם מסר את הנפטר לרבים - יש חברה קדישא או קבוצה שמתעסקת עם המת - ברגע שהוא מסר להם אותו, נגמר האנינות והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין. '''נמסר לכתפים, כמי שנמסר לרבים'''. כלומר, לא רק אם רבים מתעסקים בו, אלא גם במצב רגיל שיש כתפים - האנשים שסוחבים את הנפטר ברגעים האחרונים - זה גם נחשב כאילו הוא כבר לא אונן ברגע שהוא מסר להם, והוא יכול לאכול בשר, לשתות יין וכולי.

'''כד דמך רבי יסא, קביל רבי חייא בר ווא אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. כלומר רבי יסא נפטר, רבי חייא בר ווא קיבל את האבלים, האכיל אותם בשר והשקה אותם יין - התיר להם לאכול בשר וגם יין.

'''כד דמך רבי חייא בר אבא, קביל רבי שמואל בר רב יצחק אביליו, ואייכלון בשר ואשקיון חמר'''. גם הוא האכיל אותם בשר והשקה אותם יין.

'''כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק, קביל רבי זעירא אביליו, ואייכלון טלופחין'''. כלומר נתן להם עדשים דווקא ולא בשר. '''מימר, דהוא מנהגא'''. כלומר, זה רוצה להגיד לנו שיש כאלה שעושים ככה ויש כאלה אחרת - יש כאלה שנוהגים שהאבל אוכל בשר, יש כאלה שלא אוכל בשר. זה הכול תלוי במנהג. מקום שנהגו לאכול בשר יאכלו, מקום שנהגו שלא לאכול בשר אין אוכלים.

'''רבי זעירא מידמך פקיד ומר: לא תקבלון עלי יומא דין אבילא, למחר מזרחייא'''. כלומר שרבי זעירא נפטר, ציווה את הקרובים שלו: רק למחרת תעשו סעודת הבראה. הם היו רגילים שביום הראשון של האבלות היו מגיעים אנשים ושותים כמויות של יין - נראה בהמשך כמה כוסות היו שותים. ואז הוא לא רצה שישתכרו באבלות שלו, אז לכן אמר להם: אל תקבלו את האבלים, את האורחים שבאים אליכם ביום הראשון, ובעצם תעשו רק למחרת סעודת הבראה, כי למחרת זה כבר יותר רגוע ואנשים פחות שותים, פחות משתכרים. כן, הם נהגו להשתכר כמו שכתוב: &quot;תנו שכר לעובד ויין למרעי נפש&quot;.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כב עמוד ב'''

{{שוליים|ג_י}} '''מיטה וערסה מקבלות טומאה משישוף העור בעור הדג, וכפיית המיטה על אבלות נלמדת מ&quot;וישבו אתו לארץ&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלים, פרק ה, הלכה א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אלעזר בשם רבי יוחנן שהמיטה נגמרת בשיפת העור, וכפיית המיטה נלמדת מפסוק זה כדברי רבי קריספא בשם רבי יוחנן.

{{שוליים|ג_יא}} '''אונן אסור לאכול בשר ולשתות יין, ואינו מיסב, ואינו אוכל ושותה כל צרכו, ואין מזמנין עליו ואינו עונה אמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קצט סעיף ה , סמ&quot;ג עשין ב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם ושו&quot;ע יו&quot;ד סימן שמא ואו&quot;ח סימן קצט פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;44&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יצחק בריה דרב כתובה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בריה דרב כתובה|°]] מטתיה אונס, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמת אחד ממשפחתו}} ועלין לגביה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} ורבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|לנחמו}}. והוה חמר טב, ואישתון סגין וגחכין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שתו הרבה וצחקו}} למחר אתון בעיין למיעל גביה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להיכנס אליו לנחמו שוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לון}}: רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה? לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד. תני: {{שוליים|ג_יג}}עשרה כוסות שותין בבית האבל: שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון. אילו שלשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}אחר המזון: אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, {{ירו&quot;מ-ביאור|לכבוד המנחמים שבאו לגמול חסד עם המת}} ואחד לתנחומי {{ירו&quot;מ-הוסר|האבליםשוכשמת}} האבלים וכשמת [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד ל[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום {{ירו&quot;מ-הוסר|למקומו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|למקומן}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לצורך מה מותר לכהן להיטמא, היתר לצאת לחו&quot;ל|כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?]] {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים בטומאה דרבנן}} רבי ינאי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי זעירא|°]] דמך חמוי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}הוא הוה חמוי, והוא הוה רביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא}} שאל לרבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}. ואסר ליה שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: יטמאו לו תלמידיו. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד דמך}}, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: חדא מן תרתי לא פליט לכון: {{ירו&quot;מ-ביאור|מאחד משני עבירות לא תנצלו}} {{שוליים|ג_יד}}אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם {{ירו&quot;מ-הוסר|מתאבלים}} אבלים, למה נטמאתם? מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} הוה יתיב מתני, ועאל מיתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבית המדרש}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכניסו את המת לחדר פנימי אחד והם למדו בחדר פנימי אחר, שהטומאה רק דרבנן משום סוף טומאה לצאת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהסתפק בדבר}}, מן דנפק ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיצא}} לא אמר לו: כלום, ומן דיתיב ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שנשאר לשבת}} לא אמר לו: כלום. רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא|°]] אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שער ויש אומרים הקמרונות של אמת המים}} דקיסרין. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה ספק טומאה שם. ויש אומרים: כשהיה מת בעיר, משום דסוף טומאה לצאת, שהיו עתידים להוציא את המת לקבורה דרך שם.}} רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] הוו מטיילין באילין פלטיותא {{ירו&quot;מ-ביאור|רחבה}} דצפורי. הגיעו לכיפה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה שם ספק טומאה}} ופירש רבי כהן[[ביאור:עץ מסורת#רבי כהן|°]]. הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן. אמר לון: במאי עסקין? אמר רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] לרבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא תימר ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעינן}} אי משום דבאש ליה דפריש, {{ירו&quot;מ-ביאור|כעס עליו על שפרש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר}} שמטמא לתלמוד תורה,  {{ירו&quot;מ-הוסר|לא ידעין }}ואי משום דהוה {{ירו&quot;מ-הוסר|גייסן}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|סייסן}}{{ירו&quot;מ-הוסר| לא ידעין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|וכחן}} תני: {{שוליים|ג_טו}}מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|קטע}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ג. אומרת הגמרא רבי יצחק בריה דרב הווה סופר.''' מתתיה אונס, כלומר אחד הקרובים שלו נפטר '''ועלין לגביה רבי מנא ורבי יודן''', ו'''הווה חמר טב'''- כלומר שם יין טוב, '''ואישתון סגין וגחכין''' - כלומר שתו, השתכרו והתחילו לצחוק. '''למחר אתון בעיין למיעל גביה''' - אתו אליו עוד הפעם. '''אמר להם רבנן, הכין בר נש עביד לחבריה?''' - כלומר, וכי אדם כך עושה לחבר שלו? '''לא הוינן חסרין אתמול אלא מיקום ומירקוד''' - כלומר היה חסר רק שנקום ונרקוד.

'''תני: עשרה כוסות שותין בבית האבל''' - זה מראה לנו את מה שאמרנו מקודם שמשתכרים. הברייתא אומרת שנהגו לשתות עשרה כוסות בבית האבל, '''שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, וג' לאחר המזון'''. ואלו שלושה שאחר המזון, למה היו צריכים שלושה? '''אחד לברכת המזון, ואחד לגמילות חסדים, ואחד לתנחומי האבלים'''. '''וכשמת רבן גמליאל, הוסיפו עליהן עוד שלשה: אחד לחזן הכנסת, ואחד לראש הכנסת, ואחד לרבן גמליאל'''. '''וכיון שראו בית דין שהיו משתכרים והולכים, גזרו עליהן והחזירום''' - כלומר, בכל אופן חזרו לעשרה, שזה גם כן המון.

אומרת הגמרא: '''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו?''' כלומר, האם מותר לכהן להטמא? יש אומרים שהכוונה בטומאה דרבנן ויש אומרים שכן דאורייתא, אבל בכל אופן - מחלוקת. אומרת הגמרא: '''רבי ינאי זעירא דמך חמוי''', והוא היה גם הרב שלו, הוא נפטר. '''שאל לרבי יוסי''' אם מותר לו להטמא לרב שלו, '''ואסר ליה'''. '''שמע רב אחא ומר: יטמאו לו תלמידיו''' - הוא אמר שפתאום תלמידים צריכים להטמא לרב שלהם. '''רבי יוסי, נטמאו לו תלמידיו, ואכלו בשר ושתו יין'''. כלומר מצד אחד הם נטמאו, גם הכהנים נטמאו, מצד שני הם אכלו בשר ושתו יין. '''אמר לון רבי מנא: חדא מן תרתי לא פליט לכון''' - כלומר דבר אחד בטוח לא הייתם בסדר. '''אם אבילים אתם, למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין? ואם אין אתם אבלים, למה נטמאתם?'''

אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לתלמוד תורה?''' כהן שרוצה ללמוד תורה, האם מותר להטמא? שוב פעם, גם פה יש שאלה אם מדובר בטומאת דרבנן או טומאה דאורייתא. '''רבי יוסי הוה יתיב מתני, ועאל מיתא''' - הוא ישב ולימד, ונכנס המת לבית מדרשא. צריך להבין שהבית מדרש היה בנוי כך שהיה חדר מרכזי וחדרים פנימיים. הוא לימד באחד החדרים הפנימיים והמת היה בחדר אחר. עכשיו בעצם כל האיסור הוא מדרבנן, משום גזירה שמא יגרם לצאת. הוא הסתפק האם מותר להישאר בחדר להמשיך ללמוד או לא, אז לכן '''מן דנפק ליה לא אמר לו כלום, ומן דיתיב ליה לא אמר לו כלום'''.

'''רבי נחמיה בריה דרבי חייא בר אבא אמר: אבא לא הוה עבר תחות כיפתה דקיסרין''' - הוא לא עבר דרך השער של קיסריה כשהיה שם מת בעיר, כי עמדו להוציא את המת מהעיר, ומשום גזירה שמא יעברו הטומאה תחת השער. כיוון שהטומאה וודאי תעבור דרך השער, הוא הקפיד על עצמו ולא עבר דרך השער. זה אחד ההסברים; יש הסברים שאומרים שזו הייתה כיפה שהיה שם ספק טומאה.

'''רבי אמי רבי חזקיה רבי כהן ורבי יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דצפורי''' - הם הסתובבו ברחבות של ציפורי, '''והגיעו לכיפה''' שהיה בה ספק טומאה, '''ופירש רבי כהן''' - כלומר רבי כהן עזב אותם ועקף את המקום. '''הגיעו למקום טהרה, וחזר אצלן''', '''אמר לון: במאי עסקין?''' - כלומר מה למדתם? '''אמר רבי חזקיה לרבי יעקב בר אחא: לא תימר ליה כלום''' - אל תגיד לו כלום. עכשיו לא יודעים מה הסיבה: '''אי משום דבאש ליה דפריש''', שהוא כעס שהוא עזב אותם ובעצם ביטל תורה בגלל טומאה, שהוא סובר שמטמא אין תלמוד תורה, או משום שהוא כהן וסבל - אז לכן אל תגיד, כי אחרת נבזבז את כל הזמן.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוה כתובה.''' או בתונה שם מקום

'''ומטתיה אונס.''' אירע לו אבילות ונכנסו אצלו ר' מנא ור' יודן והיה להם יין טוב ושתו הרבה ממנו עד שבאו לידי שחוק ע&quot;י שכרות ולמחרת כשרצו לבא אצלו אמר להם רבנן וכי כך עושה אדם לחבירו שבא לנחמו והלא לא היינו חסרין אתמול כ&quot;א לקום ולרקוד כדרך שעושין בבית המשתה

'''תני.''' בשמחות פ' י&quot;ד

'''וא' לגמילות חסדים.''' בשביל כבוד המנחמין הבאין לגמול חסד

'''וא' לתנחומי אבילים.''' לכבוד אבילים עצמן ולנחם אותם

'''א' לחזן וכו'.''' לפי שהם היו מתעסקים במתים ובשאר צרכי ציבור

'''ואחד לרבן גמליאל.''' לכבודו לפי שבראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שבא ר&quot;ג ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו כן

'''כהן מהו שיטמא לכבוד רבו.''' גרסינן להא בפ&quot;ז דנזיר בהלכה א'

'''דמך חמוי.''' נפטר חמיו והוא היה ג&quot;כ רבו ושאל לר' יוסי אם מותר להטמא לכבוד רבו ואסר ליה שמע ר' אחא והתיר ואמר יטמאו לו תלמידיו

'''תחות כפתא דקסרין.''' שהיתה כפה זו אהל על הטומאה ולא עבר דרך שם ואע&quot;פ שהלך ללמוד תורה

'''פלטיותא.''' רחבה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מרזחייא · ר' יצחק בריה דר' הוה כתובה מטתיה אונס ועלון לגביה ר' מנא ור' יודן והוה חמר טב ואישתון סגין וגחכין · למחר אתון בעיין מיעול גביה · אמ' לון רבנן אכן בר נש עביד לחבריה · לא הוינן חסרין אתמל אלא מיקום ומירקוד · תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון · ושלשה לאחר המזון · אילו שלשה שלאחר המזון · אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים · ואחד לתנחומי אבילים · וכשמת רבן שמעון בן גמליאל הוסיפו עליהן עוד שלשה · אחד לחזן הכנסת · ואחד לראש הכנסת · ואחד לרבן גמליאל · וכיון שראו בית דין שהיו משתכרין והולכין גזרו עליהן והחזירום למקומן · כהן מהו שיטמא לכבוד רבו · ר' ינאי זעירא דמך חמוי · הוא הוה חמוי והוא היה רביה · שאל לר' יוסי ואסר ליה · שמע ר' אחא ומר יטמאו לו תלמידיו · ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין · אמ' לון ר' מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון · אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין · ואם אין אתם מתאבלין למה נטמאתם · מהו שיטמא כהן לכבוד תורה · ר' יוסי הוה יתיב מתני ועאל מיתא מן דנפיק ליה לא אמ' ליה כלום · ומן דיתיב ליה לא אמ' ליה כלום · ר' נחומיה בריה דר' חייא בר אבא אמ' אבא לא הוה עבור תחות כפתה דקיסרין · ר' אמי ר' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוו מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר' כהן · הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן · אמ' לון במה עסקין · אמ' ר' חזקיה לר' יעקב בר אחא לא תימור ליה כלום אין משום דבאיש ליה דפרש שמטמא לתלמוד תורה לא ידעין · ואין משום דהוה נוייסן לא ידעין · תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור שנה להציל שדה מן הגוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''חדא מן תרתי לא פלטת לכון.''' אחד משני דברים לא נצלתם ממנו דממ&quot;נ שלא כדין עשיתם אם אתם מחזיקים עצמיכם כאוננים מפני כבוד רבכם מפני מה אכלתם בשר ושתיתם יין ואם אין אתם כקרובים ממש להיות לכם דין אוננים מפני מה נטמאתם

'''לכבוד תורה.''' ללמוד תורה אם הולך ללמוד תורה וצריך לעבור במקום טומאה ואין שם דרך אחר ובנזיר גריס בהדיא לתלמוד תורה הוה יתיב ומתני. ונכנס טומאת המת לשם ומי שיצא משם מפני הטומאה לא א&quot;ל כלום וכן מי שישב שם לא מיחה בידו משום דמספקא ליה אם מותר להטמאות בשביל ללמוד תורה

'''ופירש רבי כהן.''' מפני הטומאה וכשחזר אצלן והם היו עוסקין בדברי תורה שאל להם במאי אתם עוסקין

'''לא תימא ליה כלום.''' וקאמר הש&quot;ס דמספקא לן מפני מה צוה שלא לומר לו אם מפני שהרע בעיני ר' חזקיה על שפירש מהם מפני שמותר להטמאות ללמוד תורה או משום דהוה סייסן. וכך הוא בנזיר. כלומר שהיה סרסן ועקש ולנצח בדברים ושלא יקפחנו בתשובות. ולא ידעין טעמיה דר' חזקיה

'''ויוצא חוצה לארץ.''' דוקא טומאת ארץ העמים שהיא מדבריהם הותרה לו לאלו הדברים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה.''' ליטור כמו לעיטור כלומר אפי' אינו בודאי שיצילה אותה מידו אלא שיש בידו עיטור שטר ערעור יוצא ועורר עליה ובנזיר ליתא להאי ואפי'

'''אלא א&quot;כ הבטיחו לו אשה.''' אם הולך בשביל לישא אשה לא הותר לו להטמאות בארץ העמים אא&quot;כ הבטיחו לו ויודע בודאי שישאנה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ, לדיני ממונות ולדיני נפשות, ולקידוש החודש ולעיבור שנה, ולהציל השדה מיד גוי, ואפילו''' לערער - כלומר, אפילו אם אינו ברור לו אם יזכה, הוא הולך לערער, יוצא ועורר עליה, וללמוד תורה ולישא אישה. זה כל המקרים שמותר לצאת לחוץ לארץ, כלומר להיטמא בטומאת חוץ לארץ. '''רבי יהודה אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא''' - כלומר, אם בארץ ישראל יש רבנים - שלא ילך לחוץ לארץ. '''רבי יוסי אומר: אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא'''. '''שלא מכל אדם זוכה ללמוד'''. '''אמרו עליו על יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן''' - כלומר לצאת מחוץ לצידון לחוץ לארץ, לעניין טומאת ארץ העמים. הוא יצא לשם כדי ללמוד תורה. '''אבל אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה''' - אבל לא יצא אפילו כדי לחפש אישה. ההיתר לצאת לחוץ לארץ אפילו כדי להתחתן זה לא כדי לחפש שם אישה, אלא אם הבטיחו לו שיש אישה שהוא הולך לראות אותה כדי לשאת אותה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד א'''

{{שוליים|ג_יג}} '''שותים עשרה כוסות בבית האבל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ח. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם פסק כברייתא בירושלמי שמונים בבית האבל עשרה כוסות - שנים לפני המזון, חמישה בתוכו ושלושה לאחריו, כלשון הסוגיה, ולא הזכיר את התוספת שבטלו בית דין משום שגורמת שכרות.

{{שוליים|ג_טו}} '''כהן היוצא לחו&quot;ל ללמוד תורה או לישא אשה אם יש לו ממי ללמוד או אשה בארץ ישראל, אסור לו לצאת ולהיטמא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א &lt;קטע סוף=כג א/&gt; ==דף כג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה בר עילאי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שאם יש לו ממי ללמוד בארץ ישראל אינו יוצא לחו&quot;ל ואינו נטמא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;45&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ליטור}} {{ירו&quot;מ-ביאור|לתבוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא ברור שיזכה, יוצא ועורר עליה. וללמוד תורה ולישא אשה}}. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: אם יש לו מאיכן ללמוד, אל יטמא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: {{שוליים|ג_טז}}אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה, יטמא. שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסף הכהן|°]]&lt;nowiki/&gt;יוסף הכהן, שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן{{ירו&quot;מ-הוסר| סוףכג א קטע התחלהכג בחזלית}}. אבל {{ירו&quot;מ-הדגשה|חכמים}} אמרו: אל יצא כהן לחוץ לארץ, אלא אם כן הבטיחו לו אשה. {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לא יצא כדי לחפש אשה}} מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן[[ביאור:עץ מסורת#מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]]: מיטמא כהן לנשיאת כפים. שמע רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אנא לא אמרית ליה כלום. חזר ואמר: או דילמא {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} לא שמע מיני, אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כהן שלא נושא את כפיו עובר רק בעשה אחד|כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו,]] {{שוליים|ג_יז}}עובר בעשה. וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} אנא לא אמרית ליה כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דבאמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה, שאינם כאחד}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא התירו אלא כגון כלאים בציצית, שבזמן שלובש כלאים גם מקיים מצוות לבישת ציצית, או מילה בצרעת, שכשחותך את הצרעת גם מקיים מצוות מילה. אבל כאן קדם נטמא ורק אחר כך נושא כפיו.}} אייתוניה ואנא אלקוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|על שאמר בשמי דבר שלא אמרתי}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] הוה יתיב מתני בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית כנסת}} מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא. {{ירו&quot;מ-ביאור|והיה שם מת בבית הכנסת והדרך היחדה לצאת הייתה דרך בית הכנסת.}} אתת ענתא {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן}} דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם ליטמא כדי לשאת כפיים}}. אתת ענתא דמיכלא, {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיע זמן האוכל}} ושאלון ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם מותר לעבור דרך בית הכנסת לביתם כדי לאכול}}. אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי? כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מבושה}}. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: {{שוליים|ג_יח}}מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיע}} דוקליטיינוס מלכא להכא, חמון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראו}} לרבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כדי לראותו}} רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] ורבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|מצוה לראות גדולי המלכות;]] לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#התירו לכהנים להיטמא לרבי יהודה הנשיא|מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?]] כד דמך {{ירו&quot;מ-ביאור|כשמת}} רבי יודן נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], אכריז רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: {{שוליים|ג_כ}}אין כהונה היום! כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה|°]], דחף רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] לרבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}} בכנישתא {{ירו&quot;מ-ביאור|בבית הכנסת}} דגופ{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}א דציפורין, וסאביה. {{ירו&quot;מ-ביאור|וטימא אותו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נהוראי הוא גם שם של אישה|כד דמכת נהוראי]] אחתיה דרבי יהודא נשיאה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה נשיאה|°]], שלח רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} בתר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיה כהן}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיבא ויטמא לכבוד הנשיא דאחות מלך כמלך}}, ולא סליק. {{ירו&quot;מ-ביאור|לא בא}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלך מטמאים לו בחיו כדי לכבדו, אחות מלך, אין מטמאים לה בחייה כדי לכבדה}}. אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן. אמר רבי נסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי נסא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן צריך להטמא להן במותן, ש}}במיתתן עשו אותן כמת מצוה. מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייהם}}? רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} שמע דאתת {{ירו&quot;מ-ביאור|שבאה}} אימיה לבוצרה. אתא שאל לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: מהו לצאת? אמר לו: אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה חושש לאמך}} מפני סכנת דרכים, צא. אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע. אטרח עליו {{ירו&quot;מ-ביאור|שאל פעם אחר פעם}} {{ירו&quot;מ-הוסר|רבי יוחנן }}{{ירו&quot;מ-הוסר|ומר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}}: אם גמרת לצאת, תבוא בשלום. אמר רבי שמואל ברבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]: עוד&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים?''' כלומר ברכת כהנים דאורייתא - האם מותר לכהן להטמא? '''מגבילה אחוי דרבי אבא בר כהן אמר קומי רבי יוסי בשם רב אחא: מיטמא כהן לנשיאת כפים''' - כהן יכול להטמא. '''שמע רב אחא ומר: אנא לא אמרית ליה כלום''' - אני לא אמרתי לו שום דבר. '''חזר ואמר: או דילמא לא שמע מיני''' - אולי הוא לא שמע ממני, אבל הוא הסיק מתוך הדברים שלי, '''אלא כיי דמר רבי יודא בן פזי בשם רבי אלעזר: כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו, עובר בעשה'''. כלומר, כהן שלא נושא כפיים עובר בעשה - אומרים שדוחים עשה בכל זאת, אבל הוא עובר בעשה. ומתוך הדברים האלה, '''וסבר מימר, שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה''' - הוא הסיק מכאן שמותר להיטמא, כי להיטמא זה לא תעשה, וברכת כהנים זה מצוות עשה, ממילא עשה דוחה את לא תעשה. אבל '''אנא לא אמרית ליה כלום''', כי באמת אין כאן עשה דוחה לא תעשה - הם לא כאחד, הרי קודם כל הוא נטמא ורק לאחר מכן אומר ברכת כהנים, לא כמו כלאים בציצית, שכשהוא לובש את הכלאים הוא גם מקיים מצוות ציצית בו זמנית, או מילה בצרעת שכשהוא חותך את הצרעת הוא בו זמנית מקיים מילה. אבל כאן קודם הוא נטמא ורק אחרי זה נושא כפיו, זה לא ביחד, וממילא אין פה עניין של עשה דוחה לא תעשה. אז לכן כיוון שהוא אמר בשמי דברים שלא אמרתי - '''אייתוניה ואנא אלקוניה''' - תביא אותו ואני אלקה אותו.

'''רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא''' - שוב פעם הוא דרש בחדר אחד בתוך הבית כנסת, שהיה בית כנסת גדול ומסביבו היו חדרים. הוא ישב באחד החדרים ושם דרש, '''והוה תמן מיתא''' - היה מת בחדר אחר, ובסוף הוא לא יצא. '''אתת ענתא דנשיאת כפים, ולא שאלון ליה''' - הגיע הזמן נשיאת כפיים, ואף אחד מהכהנים לא שאל אותו אם לצאת לברכת כהנים. '''אתת ענתא דמיכלא, ושאלון ליה''' - הגיע הזמן לאכול, שאלו אותו אם מותר להם לעבור דרך הבית כנסת כדי לאכול. '''אמר לון: על נשיאת כפים לא שאלתון לי, ולמיכלא שאלתון לי?''' - דבר כמו נשיאת כפיים לא שאלתם אם מותר, ולאכול גם כן שואלים אותי? '''כיון דשמעו כן, הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק''' - התבייש כל אחד ואחד ועזב לאט לאט.

'''אמר רבי ינאי: מטמא כהן לראות את המלך'''. '''כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא''', '''חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור, בגין מחמוניה''' - ראו שרבי חייא בר אבא הולך על הקברים של צור כדי לראות אותו. '''רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן: מצוה לראות גדולי המלכות; לכשתבוא מלכות בית דוד, יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לנשיאת כפים.''' אם יש טומאה בבית הכנסת אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו

'''מגבילה.''' שם חכם

'''חזר.''' ר' אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהאי דאמר ר&quot;י בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור מגבילה מימר שמצות עשה דנשיאת כפים דוחה למצות ל&quot;ת דטומאה ואנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדולה היא הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר בשמי דבר שלא אמרתי מעולם

'''מדרתא דקיסרין.''' בשער העיר

'''והוה תמן מיתא.''' ולא יצאו התלמידים שהיו לומדין בתורה וסוברים שמותר ליטמאות בשביל תלמוד תורה

'''מטמא כהן לראות את המלך.''' אפי' מלכי עכו&quot;ם כדאמר לקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה ולישא אשה · ר' יודה או' אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא · ר' יוסי או' אפי' יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד · אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן · אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה · מהו שיטמא כהן לנשיאות כפים · מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מיטמא כהן לנשיאות כפים · שמע ר' אחא ומר אנא לא אמרית ליה כלום · חזר ואמ' או דילמ' לא שמע מיני אלא כיי דמר ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה · וסבר מימר שמצות עשה דוחה למצות בלא תעשה · אנא לא אמרית ליה כלום · חייתוניה ואנא אלקוניה · ר' אבהו הוה יתיב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא שאלון ליה.''' אם מותר להפסיק מלימוד תורה ולשהות שם כדי לישא כפיהם וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלו ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה חל איסור טומאה עליהם וכעס עליהם ואמר בתחילה בשביל נשיאת כפים לא שאלתם אם להפסיק ועכשיו בשביל האכילה אתם שואלים וכששמעו זה השמיט כל א' וא' את עצמו וברח ויצא מבהכ&quot;נ כדי לאכול

'''לכבוד הנשיא.''' ופשט ליה דכד דמך ר' יודן נשיאה הוא רבינו הקדוש הכריז ר' ינאי ואמר אין כהונה היום שמותרין הכהנים להתעסק בו

'''בכנישתא דגופנא.''' בבהכ&quot;נ שהיתה בכרם והיה שם המת ודחפו וטמאוהו בעל כרחו: בתר ר' מנא שהיה כהן ולא רצה לעלות ואמר אם בחייהון אין מטמאין להן בימי נדת טומאתן במיתתן לכ&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ר' נסא במיתתן.''' שאני לפי שעשו אותה כמת מצוה מפני כבוד הנשיא

'''מהו שיטמא לכבוד אביו ואמו.''' בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפי' במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפ' אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו

'''מהו לצאת.''' לח&quot;ל ולקבל פניה ור' יוחנן היה מסופק בשאלתו וא&quot;ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם היא לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה לבד איני יודע אם מותר הוא

'''עוד היא צריכה.''' כלומר אע&quot;פ ששמענו שאמר לו ר' יוחנן אח&quot;כ גמרת לצאת תבא בשלום עדיין הדבר בספק ולר' יוחנן גופיה ספוקי מספקא ליה אלא מפני שהטריחו ר' ייסא בדברים הרבה אמר לו כן
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא?''' כלומר אם הנשיא מת, האם מותר לכהן להיטמא? '''כד דמך רבי יודן נשיאה, אכריז רבי ינאי ומר: אין כהונה היום!''' - כלומר חובה על כל הכהנים להיטמא. '''כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה''' - הנכד של רבי יהודה הנשיא, '''דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא''', כי רבי זעירא היה כהן, '''בכנישתא דגופ א דציפורין, וסאביה''' - טימא אותו. '''כד דמכת נהוראי אחתיה דרבי יהודא נשיאה''' - האחות של רבי יהודה הנשיא, '''שלח רבי חנינא בתר רבי מנא''', כי רבי מנא היה כהן, שיבוא להיטמא לכבוד הנשיא, כי אחות מלך כמלך, '''ולא סליק''' - הוא לא הסכים לבוא. אמר לו: '''אם בחייהון אין מטמאין להון כדי לכבדן, כל שכן במיתתן'''. מלך מטמאים לו בחייו כדי לכבדו, כמו שאמרנו, כדי שאם נזכה נוכל להבדיל בין מלך המשיח או מלכות בית דוד לבין מלכי אומות העולם. אבל אחות מלך לא מטמאים לה בחייה כדי לכבדה - אין שום מצווה לכבד אותה בחיים, אז גם אין מצווה לכבד אותה אחרי מיתה, וכל שכן במיתתן. '''אמר רבי נסא: במיתתן עשו אותן כמת מצוה''' - למרות שלא מכבדים אותם בחייהם, צריכים לכבד אותם במותם, כי מת מצווה יש בו עניין מיוחד לכבד אותו. כיוון שהכבוד שלה - שיבואו הרבה אנשים - זה נחשב כאילו חלק מהכבוד הרגיל שלה בקבורה.

שואלת הגמרא: '''מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו?''' '''רבי יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה''' - הוא שמע שאמא שלו הגיעה לכיוון בוצרה. '''אתא שאל לרבי יוחנן: מהו לצאת?''' '''אמר לו: אם מפני סכנת דרכים, צא''' - מותר לך, זה פיקוח נפש. '''אי משום כיבוד אב ואם, איני יודע''' - לא יודע מה להגיד לך אם מותר או אסור. '''אטרח עליו''' - שאל עוד פעם ועוד פעם. '''אם גמרת לצאת, תבוא בשלום''' - אם החלטת סופית לצאת, לך ותחזור בשלום. '''אמר רבי שמואל ברבי יצחק: עוד''' איצריכא - זה שהוא ענה לו &quot;תבוא בשלום&quot; זה עדיין לא אומר שזה מותר, כי הרי הוא ענה לו רק בגלל שהוא הכריח, הפציר הרבה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כג עמוד ב'''

{{שוליים|ג_טז}} '''כהן שאין לו רב ראוי ללמוד ממנו במקומו, מותר לו לצאת לחו&quot;ל להיטמא כדי ללמוד תורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן בירושלמי (מעשה יוסף הכהן) - מותר לכהן להיטמא כדי ללמוד תורה ולישא אישה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_יז}} '''כהן טמא (שנטמא באונס/מחלה) אינו נושא את כפיו, ואין בכך &quot;עשה דוחה לא תעשה&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק טו, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כ. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שאין כלל עשה דוחה לא תעשה כאן כיוון שאין קיום שני המצוות כאחת (בניגוד לכלאים בציצית או מילה בצרעת); כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שכהן טמא אינו נושא כפיו.

{{שוליים|ג_יח}} '''כהן מיטמא כדי לראות את המלך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שכהן מטמא לראות את המלך, כדמוכח ממעשה רבי חייא בר אבא שפסע על קברים כדי לראות את המלך דוקליטיינוס, וכך פסק הרמב&quot;ם.

{{שוליים|ג_כ}} '''כהן חייב להיטמא למת מצווה ולקרובים, אך לא לנשיא או לאחות המלך אף שאמרו &quot;אחות מלך כמלך&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעד סעיף יא &lt;קטע סוף=כג ב/&gt; ==דף כד עמוד א== &lt;קטע התחלה=כד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי מנא, שאין כהן מיטמא לנשיא ולא לקרוביו שאינם קרובי משפחתו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שפסקו שאין כהן נטמא אלא לשבעה קרובים ולמת מצווה בלבד.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;46&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
היא צריכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בירור, האם מותר לצאת משום כבוד הורים. שלא התיר רבי יוחנן, אלא בגלל שהפציר בו הרבה}}. שמע רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: אין רשות גדולה מזו. מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים? תני: היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה; אם לאו, הולך בקרובה, מפני כבוד הרבים. עד כדון {{שוליים|ג_כא}}בטומאה של דבריהם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כטומאת ארץ העמים ובית הפרס. האם}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}טומאה שהיא מדברי תורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול להטמא}}? מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כבוד הרבים דוחה גם לאו דאורייתא|גדול {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא כבודה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת.]] אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי גליליא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי גליליא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יסא בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יסא בר חנינא|°]]: {{שוליים|ג_כב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אין שואלים הלכה לפני המת|אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת.]] והא רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאל לרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} קומי ערסיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לפני מטתו}} דרבי שמואל בן יוצדק[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בן יוצדק|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הדין אם}} הקדיש עולתו לבדק הבית, {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם יש התפסה לבדק הבית, בדבר שכבר קדוש למזבח}}? והוא מגיב ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|ענה לו}} נימר, {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארבע אמות}}, או כד הוון מסקין ליה לסדרה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהכניסו את המת לבית המדרש להספידו, והם עוד היו בחוץ. או שענה רק אחר שהסתימה הלויה ויצאו מבית העלמין.}} והא רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] שאל לרבי זעירה[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]]. נימר {{ירו&quot;מ-ביאור|אולי}} כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה; כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה. תני: {{שוליים|ג_כג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נושאי המת אסורים בנעילת הסנדל|הכתפים אסורין בנעילת הסנדל,]] שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]שרע בדיבורא. {{ירו&quot;מ-ביאור|נשתתק בהספדים}} אתון בעיין מיזקפניה, {{ירו&quot;מ-ביאור|רצו להעמיד אותו}} ואשכחוניה איעני. {{ירו&quot;מ-ביאור|מצאו שהוא חלש}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מסוגל לעמוד}} אמרו ליה: מהו כן? אמר לון: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שעסקנו במספד, הרהרתי בדברים ונחלשתי}}, לכן דאתינן, {{ירו&quot;מ-ביאור|קרה לי מה שקרה}} על שם: ([[קהלת ז ב]]) &quot;והחי יתן אל לבו&quot;&lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_כד}}קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו; ואם לאו, לא יתחילו. {{שוליים|ג_כה}}העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: {{שוליים|ג_כו}}אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו. והא תנינן: קברו את המת וחזרו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יכולים לקרותה וכ&quot;ו. משמע שהוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע}}? תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, {{ירו&quot;מ-ביאור|שחשבו שיש זמן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויספיקו לקבור קדם שיעבור זמנה}}, ולית ביה עונה. {{ירו&quot;מ-ביאור|והתברר שאין זמן}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ד. נחזור שורה אחת מהדף הקודם. אמרנו ש-- שאלנו האם מותר לצאת להיטמא לכבוד ההורים, כלומר כשהם חיים, כן? והגמרא מספרת שרבי אסא שמע שאימא שלו הגיעה לבוצרה, כלומר היא באה מבבל והגיעה לבוצרה. ובעט שאל את רבי יוחנן מה הוא לצאת. כלומר, האם מותר לצאת לקראתה. אמר לו מה הסיבה? אם אתה חושש לאמך מפני שכל הדרכים אז מותר כי זה פיקוח נפש. אבל אם זה רק בגלל כבוד אביי, אין לי יודע. אתה חלב, כלומר שאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסוף אמר לו אם גמרת לצאת תבוא בשלום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק עוד יצריך, כלומר עדיין צריך בירור אם בכלל מותר או לא, כי כל ההיתר שרבי יוחנן התיר זה רק בגלל שהפצירו, אז אולי זה סתם, זה לא היתר אמיתי.

שמע רבי אלעזר ו'''אמר: אין רשות גדולה מזו'''. כלומר רבי יוחנן זה לא אדם שאפשר לכופף אותו. אם הוא התיר כנראה מותר. שואלת הגמרא '''מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים'''. תני, למדנו בברייתא שאומרת '''היו שם שתי דרכים מתאימות, אחת רחוקה וטהורה, ואחת קרובה וטמאה'''. אז אם, נניח הפריעו לו, '''אם היו הרבים הולכין ברחוקה, הולך ברחוקה, ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים'''. זאת אומרת, רואים מכאן שמותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

אומרת הגמרא '''עד כדון בטומאה של דבריהם''', כלומר טומאת ארץ העמים או בית הפרס, כמו שהברייתא מדברת. אבל האם '''אפילו טומאה שהיא מדברי תורה''' יכול להיטמא? אומרת הגמרא '''מן מה דאמר רבי זעירא: גדול רבים, שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת'''. '''אדא אמרה, אפילו בטומאה שהיא מדבר תורה'''. כלומר, אם רבי זעירא אומר שכבוד הרבים גדול עד כדי כך שדוחים מצוות לא תעשה לפעם אחת - כלומר לא תמיד, אלא פעם אחת - אז רואים מכאן שאפילו טומאה של דברי תורה יהיה מותר לכהן להיטמא לכבוד הרבים.

רבי יונה ורבי יוסי גליליא אמרו בשם רבי יסא בר חנינא: '''אין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת'''. זה ביזיון למתים, שהם לא יכולים לעסוק בתורה ואנחנו עוסקים, אז לכן לא מדברים תורה על יד מת, אלא אם כן זה מדובר על הספד או משהו כזה לכבוד המת.

שואלת הגמרא '''והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי קומי ערסיה דרבי שמואל בן יוצדק'''. מה הוא שאל אותו? '''הקדיש עולתו לבדק הבית''' - כלומר אם אדם היה לו עולה, קורבן עולה שהוא הקדיש אותו קודם, ועכשיו את הקורבן הזה הוא רוצה גם להקדיש לבדק הבית. האם יש הקדשה לבדק הבית בדבר שהוא כבר קדוש למזבח? '''והוא מגיב ליה''', כלומר רבי ינאי באמת ענה לו. אז לכאורה רואים מכאן שמותר. אומרת הגמרא זה לא ראיה. '''נימר, כד הוה רחיק''' - אולי הוא היה רחוק ארבע מאות אמה - '''או כד הוון מסקין ליה לסדרה''', ששם הוא ענה לו, כלומר ברגע שהארון של הנפטר עבר את שער בית העלמין והם היו מחוץ לחומה, למרות שהיו קרובים, אבל החומה כביכול מפרידה ביניהם, אז הוא יכול לענות לו.

שואלת הגמרא '''והא רבי ירמיה שאל לרבי זעירה קומי ערסיה דרבי שמואל בר רב יצחק'''. הוא כן שאל. אומרת הגמרא שוב פעם '''נימר כד הוה רחיק, הוה מגיב ליה''' - אולי רק אחרי שהתרחקו מספיק רק אז הוא ענה לו. אבל '''כד הוה קריב, לא הוה מגיב ליה''', כלומר כשהוא היה קרוב הוא לא ענה לו.

תני, למדנו ברייתא שאומרת '''הכתפים אסורין בנעילת הסנדל''' - אלה שסוחבים את הארון לקבורה, החברה קדישא של ימינו, אסורים בנעילת הסנדל. למה? '''שמא יפסוק סנדלו של אחד מהן, ונמצא מתעכב מן המצוה'''.

'''רבי זעירא שרע בדיבורא''', כלומר תוך כדי ההספד הוא פשוט התעלף. '''אתון בעיין מיזקפניה''', רצו להקים אותו, '''ואשכחוניה איעני''', ראו שהוא חלוש ולא מסוגל לעמוד. '''אמרו ליה: מהו כן?''' כלומר, מה קרה? '''אמר לון''', כיוון שעסקנו במספד הערתי בדברים ונחלשתי, כן, לכן קרה מה שקרה, על שם '''והחי יתן אל לבו''', כלומר הוא לקח את ההספדים ללב, ובעצם בגלל זה הוא נחלש.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''שמע ר' אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזו.''' מכיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזו ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן

'''לכבוד הרבים.''' שהולכין עמו לנחמו. וכן משמע בשמחות שם

'''היו שני דרכים מתאימות.''' כלומר שתיהן מדרך אחד פורשות ואחת רחוקה וכו'

'''עד כדון בטומאה של דבריהם.''' כגון ארץ העמים או בית הפרס

'''אפי'.''' בעיא היא אם אפי' בטומאה מד&quot;ת מותר מפני כבוד הרבים

'''מן מה דאמר ר&quot;ז גדול כבוד הרבים.''' והיא קבורת מת מצוה שדוחה ל&quot;ת שבתורה הדא אמרה דכבוד הבריות דוחה ואפי' בטומאה מדבר תורה

'''אין שואלין הלכה לפני מטתו של מת.''' דהוי כלועג לרש

'''והא ר' יוחנן שאיל לר' ינאי.''' לפני מטתו של ר&quot;ש זה הדין אם הקדיש עולתו לבדק הבית מהו אם נתפסת קדושת בדק הבית בעולה שהיא קדשי המזבח

'''נימר כד הוה רחיק.''' מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא

'''הכתפים.''' נושאי המטה

'''אתון.''' ובעו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני בכנישתא מדדתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה · אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה · אמ' לון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ולמיכלא שאילתון לי · כיון דשמעון כן הוה כל חד וחד שבק גרמיה וערק · אמ' ר' ינאי מטמא כהן לראות את המלך · כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה · ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות · לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות · מהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא · כד דמך ר' יודן נשיאה אכריז ר' ינאי ומר אין כהונה היום · כד דמך ר' יודה נשיאה בר בריה דר' יודה נשיאה · דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא בכנישתא דגופנה דציפורין וסאביה · כד דמכת נהוראי אחתיה דר' יהודה נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק · אמ' ליה אם בחייהן אין מיטמאין להן כל שכן במיתתן · אמ' ר' נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה · מהו שיטמא כהן לכבוד אביו ואמו · ר' יסא שמע דאתת אימיה לבוצרה · אתא שאל לר' יוחנן מהו לצאת · אמ' ליה אי · מפני סכנת דרכים צא · אי משום כבוד אביו ואמו איני יודע · אמ' ר' שמואל בר רב יצחק עוד היא צריכה אטרח ר' יוחנן עלוי ומר אם גמרת לצאת תבא בשלום · שמע ר' אלעזר ומר אין רשות גדולה מזו · מהו שיטמא כהן לכבוד הרבים · תני היו שם שתי דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה · ואחת קרובה וטמיאה · אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך ברחוקה · אם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים · עד כדון בטומאה שלדבריהם אפי' טומאה שהיא מדברי תורה · מן מה דמר ר' זעירא גדול הוא כבוד הרבים שהוא דוחה מצוה בלא תעשה שעה אחת · אדא אמרה אפי' בטומאה שהיא מדבר תורה · ר' יונה ר' יוסי גליליא בשם ר' יסא בר' חנינא אין שואלין הלכות לפני מיטתו שלמת · והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר' שמואל בין יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב ליה · נימר כד הוה רחיק או כד הוון מסקין ליה לסכרה\לסדרא · והא ר' ירמיה שאל לר' זעורא קומי ערסיה דר' שמואל בר רב יצחק · נימר · כד הוה רחיק הוה מגיב ליה · כד הוה קריב לא הוה מגיב ליה · תני הכתפיים אסורין בנעילת הסנדל שמא יפסוק סנדלו שלאחד מהן ונמצא מתעכב מן המצוה · ר' זעירא שרע בדיבורא אתון בעיין מיזקפניה ואשכחוניה איעני · אמרו ליה מהו כן · אמ' לון לכן דאתינן · על שם והחי יתן אל לבו · מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיים פטורין · החיצונים חייבין · תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת · או אם איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפללו · והא תנינן קברו את המת וחזרו · תיפתר באילין דהוון סברין דאית ביה ענה ולית ביה ענה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והוא מגיב ליה.''' ור' ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו אלמא דתרווייהו ס&quot;ל שמותר ומשני אימר כד הוו מסקון לי' לערסת דר&quot;ש לסודרא לסדר וכבוד שעשו לו היה כלומר שלא בפני מטתו ממש היה המעשה

'''ר' זעירא שרע בדיבורא.''' נפסק בתוך דיבורו ונשתומם כשעה חדא מלשון או שרוע

'''לכן דאתינן.''' מפני שעסוקין היינו בעניני הספד ומיתה ונתתי הדברים אל לבי וגוע כחי והייתי נחלש על שם. דכתיב והחי יתן אל לבו

'''מתני' קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור.''' פ' אחד של ק&quot;ש

'''לשורה.''' שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר

'''ואם לאו.''' שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה

'''הפנימים.''' הרואים את האבילים והחיצונים שאינם רואים פני האבילים

'''גמ' תני.''' באבל רבתי פ&quot;י ומייתי להסוגיא בפ' שני דסנהדרין בהלכה ב'

'''סמוך לק&quot;ש.''' בענין שאין יכולין לקברו קודם שיגיע זמן ק&quot;ש&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''והתנינן קברו וכו' אם יכולין להתחיל וכו'.''' אלמא דסמוך לזמן ק&quot;ש הוציאו

'''תיפתר באילין דהוון סברין וכו'.''' שהיו סבורין שיש עדיין עת וזמן לקברו שיגיע זמן ק&quot;ש ונתאחרו ונתעכבו בקבורתו ולא מצאו זמן

'''תני.''' בתוספתא דמכלתין פרק ב' הסופד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לק&quot;ש וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אנחנו במתניתין: '''קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו'''. כלומר, אם יכולים להתחיל קריאת שמע ולגמור עד שלא יגיעו לשורה שבה היו מנחמים, כי הם נוהגים לעמוד בשורה. תכף נראה את ההבדלים, את המנהגים, אבל המנחמים היו עומדים והאבלים היו עוברים. היו תקופות שזה היה הפוך, אבל בכל אופן זה נקרא שורה. אז אם יכולים להתחיל ולגמור עד שיגיעו לשורה, יתחילו, '''ואם לאו, לא יתחילו'''. '''העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין''' - כלומר אם נניח היו המנחמים עומדים, אז הם לא עומדים רק בשורה אחת, אלא יש כמה שורות אחת אחרי השנייה. אז הפנימיים, אלה שיראו את האבלים, הם פטורים, אבל החיצוניים, כלומר יותר בשורות היותר פנימיות, הם חייבים.

תני: '''אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע, אלא אם כן הקדימו שעה אחת, או אם איחרו שעה אחת, כדי שיקראו ויתפללו'''. כך כתוב בברייתא. שואלת הגמרא '''והא תנינן: קברו את המת וחזרו'''! משמע שיוציאו את המת סמוך לזמן קריאת שמע. אומרת הגמרא '''תיפתר באילין דהוו סברין דאית ביה עונה, ולית ביה עונה'''. כלומר הם חשבו שיש להם מספיק זמן, והתברר שאין להם מספיק זמן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד א'''

{{שוליים|ג_כא}} '''כהן שמצא מת מצווה בדרכו, מותר לו להיטמא לו כדי לקוברו אף שהוא כהן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ג, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שעב סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שכהן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים, שכבוד הרבים/מת דוחה איסור טומאה, כלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_כב}} '''אין לשאול שאלת הלכה לפני מיטתו של מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יג, הלכה ט , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שדמ סעיף טז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאין שואלין הלכה לפני מיטתו של מת, ומעשה ר' יוחנן שנשאל על ידי ר' ינאי מתפרש כשהיו רחוקים ד' אמות מהמת או כשהעלוהו לבית המדרש להספידו, ובכך אינו סותר את הכלל.

{{שוליים|ג_כג}} '''נושאי המיטה ומלוויה אסורים בנעילת סנדל בשעת ההלוויה שמא יפסוק הסנדל ויתעכבו מן המצווה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק ד, הלכה ג , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שנח סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי - האבל ונושאי המיטה אסורים בנעילת הסנדל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כד}} '''העומדים בשורת אבלים לאחר הקבורה, כשמגיע זמן קריאת שמע, חייבים להתחיל בקריאה רק אם יוכלו לסיימה לפני שיגיעו לשורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשונו בירושלמי: אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה - יתחילו, ואם לאו - לא יתחילו, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_כה}} '''העומדים בשורת המנחמים אבלים בברכה, מי שרואה את האבלים חייב בברכה ומי שרואה רק המנחמים פטור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עב סעיף ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שהחיצונים הרואים את פני האבל חייבים בברכה, והפנימים הרואים רק את המנחמים ולא את האבל פטורים, וכן הביאו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;47&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
תני: {{שוליים|ג_כז}}{{ירו&quot;מ-הוסר|ההספד}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|המספיד}}, וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה. והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. משמע שבהספד פטורים מקריאת שמע, אז למה הפסיקו}}? מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרה שפטורים מקריאת שמע}} ביום הראשון, ומה דתני תנא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמפסיקים}} ביום השני. אמר רבי שמואל בר אבדומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר אבדומא|°]]: {{שוליים|ג_כח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המאחר לתפילה בציבור, האל הקדוש ושומע תפילה|זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין;]] אם יודע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו' אל יתפלל. באיזה אמן אמרו? תרין {{ירו&quot;מ-הוסר|אמוראין}} אמוראי, חד אמר: באמן של האל הקדוש. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שדין זה נאמר קדם שתקנו לומר קדושה בחזרת השליח ציבור. ויש אומרים שהמשנה לדעת התנא שסובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא צריך שישמע קדושה מהשליח ציבור}} וחד אמר: באמן של שומע תפילה. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ולא}} לא פליגי. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בשומע תפילה, בחול. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: העומדים בשורה, הפנימים פטורין החיצונים חייבין}}. תני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה אומר: היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד {{ירו&quot;מ-הדגשה|עצמן}}, {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם ממכירי המת אלא ראו לויה והצטרפו כדי ללוות את המת}} חייבין. משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אבל, פטורין. ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה {{ירו&quot;מ-הוסר|אחרונה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ראשונה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים וגם}} הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה ראשונה. {{ירו&quot;מ-הוסר|והיי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי כהן גדול}}: {{שוליים|ג_כט}}וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}משנה  אחרונה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים}}.&lt;br&gt;{{ירו&quot;מ-הוסר|סא ראשונה}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
תני: '''וכל העוסקין בהספד, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. מעשה היה, והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה'''. שואלת הגמרא '''והא תנינן: אם יכולין להתחיל ולגמור''' - כן, משמע שמי שעוסק בהספד פטור מקריאת שמע. אז למה אתה אמרת שמפסיקים? אומרת הגמרא '''מתניתא ביום הראשון''', ביום הקבורה, כשקוברים ומגיעים לשורה, שם בעצם היו מספידים, ואם לא יספיקו להגיע לשורה עד שהאבלים יגיעו אז לא יקראו. אבל '''מה דתני תנא ביום השני''' - בשאר הימים, שגם כן יהיו עומדים וגם כן יהיו מנחמים, אז מפסיקים את התפילה ולקריאת שמע.

אמר רבי שמואל בר אבדומא: '''זה שהוא נכנס לבית הכנסת, ומצאן עומדין ומתפללין, אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל'''. שואלת הגמרא: '''באיזה אמן אמרו?''' אז פה יש מחלוקת, תרין אמוראין. '''חד אמר: באמן של האל הקדוש''', וחד אמר: '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגי. מאן דאמר באמן של האל הקדוש, בשבת''' - כי אין שם שומע תפילה - '''ומאן דאמר בשומע תפילה, בחול'''. ויש כל מיני פירושים שאומרים שבעצם הכוונה שהוא צריך להספיק לשמוע גם את מי האל הקדוש עד שומע תפילה. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

אמרנו במשנה שכשהיו עומדים בשורה כדי לנחם, המנחמים היו עומדים שורה אחרי שורה והאבלים היו עוברים. אז השורה הפנימית, זאת שרואה את האבלים, פטורים, ויותר חיצוניים שהאבלים לא רואים אותם, אז הם חייבים.

תני רבי יודה אומר: '''היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד, חייבין. משום אבל, פטורין'''. כלומר אם לא היה כל כך הרבה אנשים, היה רק שורה אחת, אז העומדים משום כבוד עצמם חייבים, משום אבל פטורים. הרבה אנשים באים לניחום, באים ללוויה. עכשיו לא כולם באים מחמת האבל, כן? קרובים, חברים, שכנים - אלא הרבה באים, מצטרפים ללוות את הנפטר. אז זה נקרא שהם באים מחמת עצמם. אז מי שבא מחמת עצמו, האבל לא מכיר אותו, אז הוא חייב למרות שהוא באותה שורה, כי האבל זו לא פגיעה בכבוד אם הוא יקרא קריאת שמע באותו זמן, כי הוא גם לא מתייחס יותר מדי אליו. אבל אלה שבאים מחמת האבל, הקרובים, החברים, אז הם פטורים, כי האבל כן רואה אותם וכן מתייחס.

'''ירדו לספד, הרואין פנים פטורין, ושאינן רואין פנים חייבין'''. '''הוי הדא דתנינן: העומדין בשורה, הפנימים פטורין והחיצונים חייבים''' - '''משנה''' ראשונה. אנחנו תכף נראה, היו שני שלבים בעניין של ניחום אבלים. אז מה שכתוב כאן, שהעומדים בשורה, הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים - זאת אומרת, בעצם מי עומד זה המנחמים שעומדים בשורה. המנחמים הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים. זאת אומרת שהמנחמים עומדים והאבלים הם העוברים. אז זה כמשנה ראשונה, שהמנחמים היו עומדים והאבלים עוברים.

'''הדא דתני העומדים משום כבוד חייבין משום אבל פטורין''' - '''משנה ראשונה''' - זה גם כמשנה ראשונה, שהמנחמים עומדים.

'''דתנינן תמן: וכשהוא מנחם את אחרים, דרך כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו בינו לבין העם''' - כהן גדול שמת לו מת, כשהוא מנחם את האחרים, דרך כל העם עוברים זה אחר זה, כלומר בעצם האבל עומד, המנחמים עוברים זה אחר זה, והממונה - הסגן - עומד בינו לבין העם. אז בכל אופן, רואים מכאן שהאבל עומד והמנחמים עוברים. אז זה '''משנה אחרונה''', שהתקינו שהאבל עומד והמנחמים עוברים.

אמר רבי חנינא: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברים, משרבתה אחרות בציפורין התקין רבי יוסי ברבי חלפתא שיהיו משפחות עוברות ואבלים עומדים. אמר רבי שמעון בתוספתא: חזרו הדברים ליושנן - יותר מאוחר עוד הפעם חזרו ותיקנו שהמנחמים עומדים והאבלים עוברים.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כד עמוד ב'''

{{שוליים|ג_כט}} '''בעת ניחום אבלים - מי עומד ומי עובר?.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש, פרק ה, הלכה ד &lt;קטע סוף=כד ב/&gt; ==דף כה עמוד א== &lt;קטע התחלה=כה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כתקנת רבי יוסי בן חלפתא, שהאבל עומד והמנחמים עוברים, כמשנה אחרונה שהתקינו משרבתה התחרות בציפורין, וכן הוא ברמב&quot;ם הלכות אבל..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור.''' עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע

'''מתני' ביום הראשון.''' מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק&quot;ש בהספד של יום השני

'''אם יודע הוא מתחיל וגומר.''' אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו'

'''תני ר' יודא אומר וכו'.''' בתוספתא שם

'''העומדים משום כבוד.''' עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע

'''משום אבל.''' משום כבוד האבל פטורין

'''הרואים פנים.''' פני האבל פטורין&lt;/div&gt;
⁣‌​​‌‌​​‌‌​‍תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה · מעשה היה והפסיקו רבותי' לקרית שמע ולתפילה · והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור · מתניתא ביום הראשון · ומה דתני תנא ביום השיני · אמ' ר' שמואל בר אבדומא זה שהוא נכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע הוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · באי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחד אמ' באמן של שומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגי מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר בשומע תפילה בחול · תני ר' יודה או' היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · ירדו לספד הרואים פנים פטורין · ושאינן רואין פנים חייבין · הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין · משנה אחרונה הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין · משום אבל פטורין · משנה ראשונה והיי דתנינן תמן · וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה · והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה\ראשונה 
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוי הדא דתנינן וכו'.''' כלומר דהש&quot;ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא&quot;כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''משנה אחרונה.''' היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ&quot;ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע&quot;כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש&quot;ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה&quot;ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק&quot;ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;48&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבה תחרות בציפורין, התקין [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות, והאבלים עומדים. אמר רבי שמעון דתוספתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון דתוספתא|°]]: חזרו הדברים ליושנן.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;{{שוליים|ג_ל}}נשים ועבדים וקטנים, פטורין מקריאת שמע {{שוליים|ג_לא}}ומן התפילין, וחייבין {{שוליים|ג_לב}}בתפלה {{שוליים|ג_לג}}ובמזוזה {{שוליים|ג_לד}} ובברכת המזון.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פסוקים לאשה עבד וקטן, ברה&quot;מ באשה, ג&quot;ש לה לה|נשים מניין?]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא יט|דברים עקב יא יט]]) &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;. את בניכם ולא את בנותיכם. עבדים מניין? שנאמר: ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) &quot;שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד&quot;. את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא העבד, שיש לו אדון אחר. קטנים מניין? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות יג ט|שמות בא יג ט]]) &quot;למען תהיה תורת ה' בפיך&quot;, בשעה שהוא תדיר בה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקטן אינו תדיר בה, שאינו יודע לשמר את גופוף}} &quot;וחייבין בתפילה&quot;, כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. &quot;ובמזוזה&quot; דכתיב ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot;, &quot;וברכת המזון&quot; דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;. תמן תנינן: {{שוליים|ג_לה}}כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות. וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין. אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, לולב, שופר, ותפילין. ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא? כגון: אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{שוליים|ג_לו}}פוטר את הנשים ממצות ציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ה. אנחנו מתחילים במשנה פרק ג' הלכה ג'.

מתניתין: '''נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון'''.

שואלת הגמרא נשים מנין? כלומר איפה נשים פטורות? דכתיב, כתוב בפרשת שמע &quot;'''ולמדתם אותם את בניכם'''&quot;. את בניכם ולא בנותיכם, מכאן שהבנות של נשים פטורות.

עבדים מנין? כלומר נשים ועבדים פטורים. מאיפה שעבדים פטורים? שנאמר &quot;'''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'''&quot;, את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא. יצא עבד שיש לו אדון אחר.

קטנים מנין? כלומר, מאיפה שקטנים פטורים? דכתיב &quot;'''למען תהיה תורת ה' בפיך'''&quot;. כלומר תהא תורת השם בפיך, כלומר תדיר, תמיד. אז רק אדם שהתורה יכולה להיות בפיך תמיד ולא קטן שהוא לא יודע לשמור על גופו, לכן רוב הזמן הוא לא יכול לעסוק בתורה ולכן בעצם הוא פטור.

אמרה המשנה שהם חייבים, כלומר כל אלה חייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון. אז חייבים בתפילה, למה? '''כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כלומר תפילה זה רחמים. כן. אז מה נשים לא צריכות רחמים? כן, עבדים לא צריכים רחמים? קטנים לא צריכים? כן, כל אחד צריך רחמים, אז לכן בעצם הם חייבים.

ובמזוזה דכתיב &quot;'''וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'''&quot;. כן, והגמרא בבא בתרא אומרת את זה בצורה יותר ברורה. כן. המזוזה זה שמירה. מה נשים לא צריכות שמירה? כן.

ובברכת המזון דכתיב &quot;'''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך'''&quot;. כן, וכל מי שאוכל צריך לברך, וכיוון שהם אכלו ונהנו הם צריכות לברך.

תמן תנינן, '''כל מצות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבים והנשים פטורות'''. כן, במסכת קידושין אנחנו רואים שמצוות עשה של זמן גרמא אנשים חייבים, נשים פטורות. '''וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין'''.

עכשיו מה זה? איזה דוגמאות של מצוות עשה שהזמן גרמא? '''כגון סוכה, לולב, שופר, ותפילין'''. כלומר זה מצוות שבעצם יש להם זמן קבוע, כן. סוכה זה רק בסוכות. כן, אדם יושב בסוכה בזמן אחר לא יצא ידי חובה. לא מקיים מצווה. לולב זה גם כן רק בסוכות, שופר זה רק בראש השנה. כן, תפילין זה רק ביום, לא בשבתות וימים טובים. עכשיו אז יש להם זמן קבוע, ממילא נשים פטורות.

עכשיו איזה מצוות עשה שאין לה זמן גרמא? כלומר איזה מצוות אלה לא תלויים בזמן? '''כגון אבידה, ושילוח הקן, מעקה, וציצית'''. כן, ציצית זה חובה של הבגד לא חובה של האדם. כן, כלומר זה לא קשור לעניין שרואים אותו ביום ובלילה, אלא בגד שלובשים ביום אז הוא חייב בציצית גם אם ישנים איתו בלילה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד א'''

{{שוליים|ג_ל}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים ממצוות קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן ע סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - נשים עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.

{{שוליים|ג_לא}} '''חייב להסיר תפילין בבית הקברות או ליד מת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שהרחקת ד' אמות מן המת מתפילין - וחייבים להסירן, כמובא ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע או&quot;ח סימן לח סעיף ג.

{{שוליים|ג_לב}} '''חובת תפילה יומית מהי מקורה - האם מהתורה או מדרבנן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קו סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שהתפילה מדאורייתא, אך נוסח וזמנים קבועים מדרבנן; שו&quot;ע (או&quot;ח קו,א) הביא דעת הרמב&quot;ם להלכה, אף שרבים מהראשונים חלקו וסברו שהיא מדרבנן בלבד.

{{שוליים|ג_לג}} '''חובה לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצא סעיף ג , סמ&quot;ג עשין כג. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהמזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_לד}} '''נשים, עבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע וברכת המזון (או: חייבים בברכת המזון מדרבנן).''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק שנשים, עבדים וקטנים פטורים מן התורה מקריאת שמע, ופטורים מדאורייתא מברכת המזון אך חייבים בה מדרבנן, כדברי הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.

{{שוליים|ג_לה}} '''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, וחייבות בשאינה תלויה בזמן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות עבודה זרה, פרק יב, הלכה ג סמ&quot;ג לאוין נז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי שמעון שהעיקרון תלוי בגרמת הזמן ולא במיהות המצווה, ורמב&quot;ם פסק שנשים פטורות מציצית מדין זה, אף שהבבלי (מנחות מג.) נחלק בטעם החיוב.

{{שוליים|ג_לו}} '''נשים חייבות או פטורות ממצוות ציצית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יז סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כו &lt;קטע סוף=כה א/&gt; ==דף כה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שנשים פטורות מציצית אך רשאיות ללבוש טלית ולברך עליה, כדעת רבנן שמצות ציצית תלויה בכסות יום, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן יז.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין · משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין · אמ' ר' שמעון דתוספתא חזרו הדברים ליושנן · מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם את בניכם ולא את בנותיכם עבדים מניין שנ' שמע יש' יי אלהינו יי אחד · את שאין לו אדון אלא הקב'ה יצא העבד שיש לו אדון אחר · קטנים מניין למען תהיה תורת יי בפיך בשעה שהוא תדיר בה · וחייבין בתפילה כדי שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · ובמזוזה דכת' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך · וברכת המזון דכת' ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין והנשים פטורות · וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין · אי זהו מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה לולב שופר ותפילין · ואי זו היא מצות עשה שאין הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן מעקה וציצית · ר' שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית שהוא מצות עשה שהזמן גרמא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;49&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחייבים נשים בציצית}}, {{שוליים|ג_לז}}שכן אם היתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כסות אחת}} מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור, אלא סוג הבגד}}. תני: {{שוליים|ג_לח}}כל מצות שאדם {{ירו&quot;מ-הוסר|פטור אדם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר יצא ונפטר}}, מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון. והא {{ירו&quot;מ-הוסר|דתנינן}} תנינן: {{שוליים|ג_לט}}כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון? אמר}} רבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}}: שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך&quot;, מי שאכל הוא יברך. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי יודא בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ו}} הוו מתיבין, אמרו: לא מסתברא בקריאת שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, שכן כתוב ושיננתם, שצריך}} שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו. לא מסתברא בתפילה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא לא יוציא אחרים, כדי}} שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו. מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד. לולב טעון ברכה כל שבעה. רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} ורבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] הוו יתבין אמרין: מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן די בברכה אחת}}. לולב אינו נוהג אלא ביום, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהלילות מפסיקים, מברך כל יום}}. התיב רבי יעקב דרומיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב דרומיא|°]]: הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומברכין בכל יום}}. מיי כדון? {{ירו&quot;מ-ביאור|למה יש הבדל}} סוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} איפשר לה ליבטל, {{ירו&quot;מ-הוסר|תת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף לישון חייב בסוכה. תלמוד תורה, אי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|איפשר}} אפשר לו שלא ליבטל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חייב לישון ובטל מלימוד תורה}}. תני: אבל אמרו: {{שוליים|ג_מ}}אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו! לא כן אמר רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בי רבי נהוראי|°]]: כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיך מוציא את אביו}} תיפתר בעונה אחריהן, {{ירו&quot;מ-הוסר|אמן }}כיי דתנינן תמן: מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו,&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי שמעון פוטר את הנשים ממצות ציצית''', כי הוא אומר זה מצוות עשה שהזמן גרמא. ומה הראיה? '''שהרי כסות לילה, פטור מן הציצית'''. כן, בגד שלובשים בלילה פטור מציצית.

אמר רבי לייא, טעמון דרבנן, כלומר למה רבנן כן מחייבים? '''שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה, שהיא חייבת בציצית''' אפילו בלילה. כלומר מזה שאתה רואה שבגד שהוא לובש ביום, או אפילו בגד יום ולילה, בגד שהוא לובש אותו ביום חייב בציצית גם אם הוא לובש אותו בלילה. משמע שלא הלילה הוא הסיבה לפטור אלא סוג הבגד.

תני: '''כל מצות שאדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון'''. כן, מדין של ערבות. ברכת המזון בעצם זה עניין של הנאה, אז לא שייך שאדם שלא נהנה יברך למישהו אחר.

מקשה: והא תנינן, '''כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן. הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, אפילו ברכת''' המזון. כלומר כל הברכות, כל המצוות, אדם ששייך בו מצווה יכול להוציא אחרים, לא קשור אם הוא חייב בזה או לא. הוא שייך בהם, יכול להוציא. אז כיוון שהוא שייך בברכת המזון, לכאורה יכול להוציא.

אמר רבי לייא: '''שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך. מי שאכל הוא יברך'''. כלומר עניין של ברכת המזון, התורה תלתה את זה בהנאה של האדם. אדם שנהנה הוא צריך לברך.

רבי יוסי ורבי יודא בן פזי הוו מתיבין, אמרו: '''לא מסתברא בקריאת שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו'''. כלומר לכאורה באותו רעיון כמו שאמרנו שברכת המזון רק מי שאוכל מברך כי יש עניין שמי שנהנה יודע, אז גם בקריית שמע התורה אמרה ושיננתם, שכל אחד ואחד ישנן. אז ממילא כל אחד ואחד חייב בקריאת שמע, ולא אחד אומר עבור השני.

אותו דבר, '''לא מסתברא בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו'''. כן, הרי תפילה זה רחמים. כל אחד יכול לבקש על עצמו יותר טוב מכל אחד אחר.

שואלת הגמרא, אמרנו שיש לנו מצוות עשה שהזמן גרמא כמו סוכה ולולב. שואלת הגמרא: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה אינה טעונה ברכה, אלא לילי יום טוב הראשון בלבד'''. כלומר סוכה מברכים רק ביום הראשון, ככה לפי ירושלמי. '''לולב טעון ברכה כל שבעה'''. כן, כל יום מברכים על הלולב. אז מה ההבדל? הרי לכאורה שתיהן נוהגות כל שבעת הימים.

רבי יוסי ורבי אחא הוו יתבין אמרין: '''מה בין סוכה ומה בין לולב? סוכה נוהגת בלילות ובימים'''. לכן די בברכה אחת. כלומר סוכה הרי זה רצף, אין רגע שפטורים מהסוכה, אז ממילא זה הכל מצווה אחת לכן מברכים פעם אחת. אבל '''לולב אינו נוהג אלא ביום''', כיוון שהוא לא נוהג בלילות, הלילות מפסיקים, לכן מברך כל יום.

התיב רבי יעקב דרומיא: '''הרי תלמוד תורה נוהג בלילות כבימים'''. כן, הרי תלמוד תורה גם כן &quot;והגית בו יומם ולילה&quot;, אז המצווה היא כל היום וכל הלילה, אין זמן שאין בו מצווה. אז למה מברכים כל יום?

עונה הגמרא: '''מיי כדון? סוכה איפשר לה ליבטל'''. כלומר אין רגע שאדם יכול להיבטל מהסוכה, כי גם לישון יש לך בסוכה, גם בשינה, גם בלילה. אבל '''אפשר לו שלא ליבטל''' — כלומר, אין מציאות שאדם ילמד יום ולילה בלי הפסקה כי הוא יירדם, הוא חייב להירדם, הוא בטל. אז כיוון שכך, הוא חייב לברך כל פעם מחדש כל יום.

תני: '''אבל אמרו: אשה מברכת לבעלה, ועבד מברך לרבו, וקטן לאביו'''! אומרת הגמרא: לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי, '''כל שאמרו בקטן, כדי לחנכו'''. כלומר כל מקום שכתוב במשניות קטן, הכוונה רק שהוא לא חייב באמת, אלא רק מדין חינוך. אז איך אתה אומר שהקטן מברך לאביו ומוציא אותו?

אומרת הגמרא: '''תיפתר בעונה אחריהן'''. כלומר לא כמו שחשבנו שהבן מברך והאב יוצא, אלא הבן אומר מילה מילה והאבא חוזר אחריו. כי האי תניא תמן, '''מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו''', עונה אחרי מה שהם אומרים, כלומר הוא חוזר על מה שהם אומרים, ותהא לו מארה — כן, דבר עליו קללה — אבל אמרו: תבוא מארה לבן עשרים שקורא לבן עשר. כלומר אדם בגיל עשרים שלא יודע לקרוא, הבן שלו התינוק צריך להקריא לו, אז תבוא לו מארה.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב'''

{{שוליים|ג_לז}} '''בגד המיוחד ללבישת יום ולילה גם יחד, האם חייב בציצית בלילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות ציצית, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן יח סעיף א , סמ&quot;ג עשין כו. ''הכרעה:'' נפסק שכסות המיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית אף בלילה, שהפטור מציצית בלילה תלוי בייחוד הבגד ולא בזמן החיוב, וכן פסקו הרמב&quot;ם (הל' ציצית פ&quot;ג ה&quot;ז-ח) והשו&quot;ע (או&quot;ח סי' יח ס&quot;א) מלשון הירושלמי.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והאי דתנינן תמן.''' בפ&quot;ב דסנהדרין גבי כ&quot;ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס&quot;א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר&quot;ש תוספאה קאי דאמר שאח&quot;כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא

'''וקטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק&quot;ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק&quot;ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן

'''וחייבין בתפלה.''' דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים

'''ובברכת המזון.''' הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד&quot;א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ&quot;ל

'''מבקש רחמים על עצמו.''' זה צריך לכולם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;שהרי כסות לילה פטור מן הציצית · אמ' ר' לייא טעמון דרבנן שכן אם היתה מיוחדת לו ליום וללילה שהיא חייבת בציצית · תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן · חוץ מברכת המזון · והא דתנינן כל שאינו חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן · הא אם היה חייב אפי' אם יצא מוציא · אמ' ר' לייא שנייא היא ברכת המזון דכת' בה ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך · מי שאכל הוא יברך · ר' יוסי ור' יודה בן פזי הוו מתיבין אמרו לא מסתברא בקרית שמע שיהא כל אחד ואחד משנן בפיו · לא מסתברא בתפילה שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו · מה בין סוכה ומה בין לולב· סוכה אינה טעונה ברכה אלא לילי יום טוב הראשון בלבד · לולב טעון ברכה כל שבעה · ר' יוסי ור' אחא הוון יתבין אמרין מה בין סוכה ומה בין לולב · סוכה נוהגת בלילות ובימים · לולב אינו נוהג אלא ביום · התיב ר' יעקב דרומיא הרי תלמוד תורה נוהג בלילות ובימים · מיי כדון סוכה איפשר לה ליבטל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל · תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה · ועבד מברך לרבו · וקטן לאביו · לא כן אמ' ר' אחא בשם ר' יוסי ביר' נהוראי · כל שאמרו בקטן כדי לחנכו · תיפתר בעונה אחריהן אמן · כיי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' נשים ועבדים פטורין מק&quot;ש.''' ואע&quot;פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי&quot;ל דמ&quot;ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד&quot;א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ&quot;ל ותפילין אף למ&quot;ד שהן מ&quot;ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ&quot;ד סד&quot;א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ&quot;ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות

'''ובמזוזה.''' דמהו דתימא נקיש מזוזה לת&quot;ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת&quot;ת נשים פטורות ה&quot;נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ&quot;ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי

'''ואכלת ושבעת וברכת.''' מי שהוא אוכל חייב לברך&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''גמ' נשים מנין.''' דפטורות מק&quot;ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני'

'''בשעה שהוא תדיר בה.''' וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק&quot;ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק&quot;ש

'''דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך.''' ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כה עמוד ב (המשך)'''

{{שוליים|ג_לח}} '''מי שיצא ונפטר ממצווה יכול להוציא רבים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק א, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפה סעיף ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרצב סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק שברכת המזון שונה משאר מצוות ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם אם כבר יצא בעצמו, כדעת הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן.

{{שוליים|ג_לט}} '''מי שאינו חייב במצווה (כגון שופר) אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שופר, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקפט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;כל שאינו חייב בדבר, אין מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;; כך פסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע לגבי תקיעת שופר – מי שאינו מחויב בתקיעה אינו מוציא אחרים.

{{שוליים|ג_מ}} '''קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא גדול ידי חובת ברכת המזון, אלא הגדול רק עונה אחריו מילה במילה ואינו יוצא בכך ידי חובתו האמיתית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טו , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק ה, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קפו סעיף ב , סמ&quot;ג עשין כז &lt;קטע סוף=כה ב/&gt; ==דף כו עמוד א== &lt;קטע התחלה=כו א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אחא בשם רבי יוסי בי רבי נהוראי שחינוך קטן אינו מספיק להוציא גדול, ופירש הירושלמי שהשומע רק &quot;עונה אחריהם&quot; ואין זו יציאה גמורה ידי חובה, וכך נפסק ברמב&quot;ם הל' ברכות פ&quot;ה הט&quot;ו-ט&quot;ז ובשו&quot;ע או&quot;ח קפו,ב.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;50&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהא לו מאירה. אבל אמרו: תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה לו ללמוד ולא למד}}.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_א|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון, מברך לאחריה, {{שוליים|ג_מא}}ואינו מברך לפניה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: מברך לפניה ולאחריה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: בעל קרי, מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הרהור בברכות|מהו מהרהר? ברכות]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל קרית שמע מוציא בפיו, שהיא מדאוריתא}}. מתניתא במקום שאין מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל במקום שיש מים, לא יקרא עד שיטבול}}. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר, דתני: בעל קרי שאין לו מים לטבול, הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל מהרהר בליבו}} דברי [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר; וחכמים אומרים: קורא את שמע ומשמיע לאזניו, ומברך לפניה ולאחריה. {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קרי בריא צריך טבילה בארבעים סאה מתקנת עזרא. ולחולה די שיפלו עלין תשעה קבין}} תני: בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שזה משמונה עשר דברים שגזרו עליהם טומאה מכל מקום}} טהר לעצמו, {{ירו&quot;מ-ביאור|ויכול להתפלל וללמוד לבדו}} אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, עד שיבא בארבעים סאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: ארבעים סאה מכל מקום. {{ירו&quot;מ-ביאור|אפילו לחולה}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] ורבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעזרא תיקן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|טבילה לבעלי}} קרי, {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|זה רק כשראה קרי}} מתשמיש המיטה. רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] אמר: ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום. הוון בעיין מימר: ובלבד מאשה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] ורבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} תרויהון אמרין: ואפילו מדבר אחר. תמן תנינן: {{שוליים|ג_מב}}יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה, וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה. ותני עלה: {{שוליים|ג_מג}}בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים. ולית הדא פליגא {{ירו&quot;מ-ביאור|האם זה לא חולק}} על רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]? דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: אין קרי אלא מתשמיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|המיטה! והרי יום הכיפורים אסור בתשמיש}} המיטה. פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום, ושכח ולא טבל. והתני: מעשה ב[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסה בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסה בן חלפתא{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה'''. המזון מברך אחריה כי אחריה זה דאורייתא, כתוב &quot;אכלת ושבעת&quot;. לפני זה רק דרבנן, אז הוא לא מברך. '''רבי יהודה אומר מברך לפניה ולאחריה'''.

למדנו במשנה בעלי קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. שואלת הגמרא '''מהו מהרהר'''? מה זה נאמר? אי אפשר להגיד שמדובר על קריאת שמע, כי קריאת שמע זה דאורייתא, אלא מה הוא מהרהר? על הברכות. כלומר מה שכתוב &quot;בעל קרי מהרהר בלבו&quot; הכוונה את הברכות, ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה - לא מברך בקול, רק מהרהר. אבל קריאת שמע ודאי הוא חייב להגיד בקול, כיוון שזה דאורייתא.

אומרת הגמרא '''מתניתא במקום שאין מים'''. כלומר אין לו מים לטבול, אבל במקום שיש שם מים לא יקרא לטבול. והמשנה שלנו הולכת '''כרבי מאיר''': '''תני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה, דברי רבי מאיר'''. בדיוק כמו המשנה שלנו. '''וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה'''.

אומרת הגמרא, עזרא תיקן טבילה בארבעים סאה לבעלי קרין, ולחולה די שיפול עליו תשעה קבין. יש מחלוקת האם באמת זו תקנת עזרא לחולה, או שלחולה תשעה קבין זה משהו יותר מאוחר. '''תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים'''. הוא לא נטהר בזה לגמרי, כי להיטהר צריך ארבעים סאה, אבל אם נפל עליו תשעה קבין - אם היה בעל קרי חולה, או טהור שנפלו עליו שלושה לוגין.

אנחנו יודעים שכתוב במסכת שבת &quot;מעשה ורבו נמנו ורבו בית שמאי ובית הלל, ובו ביום גזרו&quot;. הגמרא מספרת שהיו נוהגים לטבול במי בורות, שיחין ומערות, שהמים היו מסריחים, לכן היו טובלים במרחצאות במים שאובים, והתחילו להגיד שבעצם מה שמטהר זה דווקא מרחצאות. אז לכן גזרו עליהם שמי שטובל במים שאובים אז הוא נטמא, ויותר מאוחר גם הוסיפו עוד גזירה שגם מי שנפלו עליו שלושה לוגין של מים שאובים הוא נטמא. בכל אופן הוא נטמא לעניין זה, שהוא לא יוכל להוציא אחרים ידי חובתם, כך הגמרא אומרת כאן. אבל לעצמו הוא מספיק.

כלומר גם הבעל קרי שלמרות שהוא צריך לטבול בארבעים סאה, נפלו עליו תשעה קבין, אם היה חולה אז '''טהר לעצמו'''. כלומר הוא יכול להתפלל, יכול ללמוד לבדו, '''אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן'''. כלומר, להוציא את הרבים ידי חובתם צריך שיטבול בארבעים סאה. '''רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום'''. כלומר, אפילו לחולה, גם אפילו להתפלל ולימוד תורה יחידי.

'''רבי יעקב בר אחא ורבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי: קרי, מתשמיש המיטה'''. מה שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי זה רק כשראה קרי מחמת תשמיש, אבל אם לא מחמת תשמיש אז הוא לא צריך לטבול. '''רב הונא אמר ואפילו ראה את עצמו ניאות בחלום'''. כלומר תשמיש, אבל לא רק אמיתי, אלא גם אם זה היה בדמיון, בחלום. '''הוון בעיין מימר ובלבד מאשה'''. חזרו: דווקא מתי הוא חייב לטבול? רק אם הוא ראה שהוא משמש עם אישה בחלום. אבל אם זה לא עם אישה אלא עם דבר אחר, אז הוא יהיה פטור. '''רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין ואפילו מדבר אחר'''.

'''תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה'''. '''ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים'''. אומרת הגמרא, ולית הדא פליגא על רבי יהושע בן לוי? '''רבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה'''. הרי ביום כיפור אסור תשמיש. אז אומרת הגמרא, פתר לה בששימש מיטתו בעוד יום ושכח ולא טבל. הוא שימש עם אשתו לפני יום כיפור, אבל שכח ולא טבל, ואז מותר לו לטבול ביום כיפור.

אומרת הגמרא, והתני מעשה ברבי יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים. אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? יכול להיות שהוא שימש לפני כן ושכח לטבול לפני יום כיפור? לא יכול להיות, אלא כנראה שבאמת חייבים טבילה גם כל מי שראה קרי אפילו לא מתשמיש המיטה.

אומרת הגמרא, מה הטעם שתיקנו טבילה זו? '''אמר רבי יעקב בר אבון: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל'''. כלומר בעצם כל מה שהוא יחיה כל החיים שלו זה יהיה אוכל, הולך לאשתו, הולך לעבוד, חוזר, אוכל, אשתו וכן הלאה.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' פ&quot;ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן

'''ותפילין.''' שאינו נוהג בשבתות וי&quot;ט שהן גופן אות

'''שהרי כסות לילה פטור מן הציצית.''' אפילו לובשו ביום: טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה

'''כל מצוה שאדם פטור וכו'.''' כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע&quot;פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן

'''והא דתנינן.''' בסוף פ&quot;ג דר&quot;ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע&quot;פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא

'''שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'.''' מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם

'''הוו מתיבין.''' היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עונה אחריהן מה שהן אומ' ותהא לו מאירה · אבל אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר · מתני' בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן מהו מהרהר ברכות· מתניתא במקום שאין מים וכר' מאיר דתני בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה דברי ר' מאיר · וחכמ' אומ' קורא את שמע ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה · תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו עליו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טהור לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה · ר' יודה או' ארבעים סאה מכל מקום · ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה · רב חונא אמר ואפי' ראה עצמו נאות בחלום · הוון בעיין מימר ובלבד מאשה · ר' יונה ור' יוסי תרויהון אמרין ואפי' מדבר אחר · תמן תנינן יום הכיפורים אסור באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה · ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים · ולית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי דר' יהושע בן לוי אמ' אין קרי אלא מתשמיש המיטה · פתר לה במשמש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל · והתני מעשה ביר' יוסה בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אמרו לא מסתברא בק&quot;ש וכו'.''' כלומר מאי שנא ק&quot;ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא&quot;כ נימא נמי בק&quot;ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו

'''מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ&quot;ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה

'''הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים.''' ואפ&quot;ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה

'''מאי כדון.''' והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה

'''תני.''' בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ&quot;ג דסוכה ובפ&quot;ג דר&quot;ה

'''מהרהר ק&quot;ש בלבו.''' כשהגיע זמן המקרא

'''וכרבי מאיר.''' היא דהכי ס&quot;ל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו&quot;ט הראשון בלבד.''' שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י&quot;ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח&quot;כ אע&quot;פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן

'''ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב.''' כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י&quot;ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י&quot;ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א&quot;כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''סוכה אפשר לה ליבטל.''' בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא&quot;כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא&quot;כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו

'''לא כן וכו'.''' כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס&quot;ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו

'''תיפתר בעונה אחריהם.''' ול&quot;ג אמן וכן ליתא להא בר&quot;ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם

'''אבל.''' באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן

'''מתני' בעל קרי.''' עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים

'''ואינו מברך.''' ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן

'''ועל המזון מברך לאחריו.''' דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק&quot;ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר

'''גמ' מהו מהרהר ברכות.''' אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק&quot;ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ&quot;ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה

'''מתניתא במקום שאין לו מים.''' לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק&quot;ש ובברהמ&quot;ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד א'''

{{שוליים|ג_מא}} '''בעל קרי שאין לו מים - האם מברך לפניה ולאחריה על קריאת שמע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא שמהרהר בלבו ואינו מברך כלל, לא לפניה ולא לאחריה, שכן קרית שמע עצמה נאמרת מדאורייתא בפיו אך ללא ברכות; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מב}} '''ביום הכיפורים אסור באכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק א, הלכה ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א סמ&quot;ג לאוין סט, סמ&quot;ג עשין לב. ''הכרעה:'' נפסק כן, שכן חמישה עינויים אלו נלמדים בירושלמי מן הכתובים, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תריא סעיף א.

{{שוליים|ג_מג}} '''בעל קרי מותר לטבול ביום הכיפורים לצורך קריאת שמע ותפילה, ובלבד שיטבול בצינעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות שביתת עשור, פרק ג, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תריג סעיף יב &lt;קטע סוף=כו א/&gt; ==דף כו עמוד ב== &lt;קטע התחלה=כו ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים, כמעשה רבי יוסה בן חלפתא, ופתרו קושייתם מדר' יהושע בן לוי באופן ששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;51&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח? {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה ראה עזרא לתקן טבילה זו}}? אמר רבי יעקב בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אבון|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שני טעמים לטבילת בעל קרי|כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני טומאה, שאין דברי תורה מקבלים טמאה}}, אלא {{שוליים|ג_מד}}שלא יהו ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוין אצל נשותיהן}} כתרנגולין הללו, משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} הוה עבר על תרעי דימוסין {{ירו&quot;מ-ביאור|שער בית מרחץ}} בקריצתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בהשכמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וראה אנשים שמחכים לפתיחת המרחץ}} ואמר: מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון, {{ירו&quot;מ-ביאור|ילכו ללמוד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. בההיא דצפרא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאלו שאינם תלמידי חכמים שבאו בבקר לטבול לקרית שמע ותפילה}} הוה אמר: מאן דאית ליה עבידא, ייזול ועבד! {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר ביטלו את הצורך בטבילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שבהנץ אמר להם ללכת לטבול, שכל מה שהתירו לשנות קדם טבילה, זה כאשר אי אפשר.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בהרהור בדברי תורה בבית הכיסא|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מהו להרהר בבית הכסא?]] חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]] אמר: מותר. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} אמר: {{שוליים|ג_מה}}אסור. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: כל סבר קשי דהוה לי, תמן סבירתיה. אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי שמעון|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בר שמעון: כל ההוא סברא קשיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בהלכות}} דטבול יום, תמן סבירתיה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם תנחום ברבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#תנחום ברבי חייא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ר}}: ביומוי דרבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]], ביקשו לעקור את הטבילה הזאת, מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהבעלים פרשו מהם כדי שלא יצטרכו לטבול בקור}} אמר להן רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|חבר}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|דבר}} שהוא גודר את ישראל מן העבירה, אתם מבקשים לעקור אותו? מהו גודר ישראל מן העבירה? מעשה בשומר כרמים אחד, שבא להיזקק עם אשת איש. עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין, עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה. מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי, אף אני}} איני טובלת {{ירו&quot;מ-הדגשה|לקרי. אבל כיוון שגברתי טובלת לקרי, אף אני איני משמשת, עד שאמצא מקום להיות טובלת בו אחר תשמיש}}. אמר לה: ולא כבהמה את? אמרה לו: ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר: ([[שמות כב יח|שמות משפטים כב יח]]) &quot;כל שוכב עם בהמה מות יומת&quot;. {{הערה|הסוגיה עוסקת בטבילת בעל קרי, ובסיפור הקודם הובאה בשם רבי יהושע בן לוי מעלת הטבילה, ש'גודרת את ישראל מן העבירה'. גם סיפור זה הובא אף הוא כדי לדבר בשבח הטבילה. אדם רצה לקיים יחסי אישות עם שפחתו של רבי, אך השפחה משיבה לו שהיא טובלת רק כשגבירתה טובלת, ומכאן מובן הן שנידה היא והן שהיא מסרבת לקיים עימו יחסים.[2] האדם עונה לה 'תשובה הילכתית': 'ולא כבהמה את'. השוואתה לבהמה מבהירה כי לדידו היא שפחה כנענית,[3] ולכן אינה חייבת בטבילה. השפחה, כיאה לשפחה בבית רבי, משיבה לו גם היא 'תשובה הלכתית': 'ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל', היינו, אם היא בהמה, דינו סקילה כדין הבא על בהמה,[4] וכך הפכה השפחה את תשובתו לעבירה חמורה אף יותר. אך מן הראוי לציין כי עצם איזכור הסקילה, עשוי ליצור אצל האדם תחושה שאי טבילה היא איסור חמור הראוי לעונש. מכל מקום העובדה שהשפחה לא טבלה 'הצילה' את הנזקק לה, מנעה ממנו לעבור עבירה. מגמתה של הסוגיה להבהיר כי טבילת בעל קרי גודרת את ישראל מהעבירה, אך כיוון שהסיפור עוסק בטומאת נידה, ייתכן כי הובאה כדי להרחיב את הטענה ולומר שכל טבילה מרחיקה מעברה.[5] [1] בכ&quot;י וטיקן נכתב 'ומעשה', כלומר סיפור זה מובא אף הוא כהמשך לתקנה המונעת עבירות מישראל.
[2] עניין הצמדת טבילת השפחה לטבילת גבירתה אינו ברור, ואפשר כי כשפחה נתנה לה הזדמנות הטבילה רק בעת טבילת גבירתה (הפני משה על הדף) .
[3] חכמים השוו גוי לבהמה על פי מדרש הפסוק 'ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם' (בראשית כ&quot;ב ה) . המילים 'עם החמור' נדרשו 'עם הדומה לחמור'. ראו בבלי יבמות סב ע&quot;א, כתובות קיא ע&quot;א, קידושין סח ע&quot;א ועוד.
[4] כל־שכב עם־בהמה מות יומת (שמות כ&quot;ב י&quot;ח) .
[5]'ומעשה בשפחתו של ר' משום טבילה דנידות הוה ואף על גב דאטבילת קרי מייתי לה, אגב גררא מייתי לה דאיכא פרישת עבירה על ידי טבילה' (ראבי&quot;ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקנ) . }} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א&quot;ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}}: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת, אלא מפני תלמוד, שאם אתה אומר לו שהוא מותר, אף הוא אומר: אני אלך ואעשה צרכי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ובטוח שאחר כך}} ובא ושונה כל צורכו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתעיף ומתבטל מלימוד}}. ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו. תמן אמרין: אפילו לשמוע דברי תורה אסור. מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר טיטם|°]] רב אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בתחילה. שנאמר ([[שמות יט יא|שמות יתרו יט יא]]) &quot;והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה&quot;, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ושם רק שמעו}}. תני: {{שוליים|ג_מו}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם זבות נידות ויולדות מותרות בדברי תורה|זבין וזבות ,נדות ויולדות, קורין בתורה]] ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן. רבי אבא בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי: שונה הלכות {{ירו&quot;מ-הדגשה|פסוקות}} ואינו שונה הגדות. תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}}: שונה הילכות רגיליות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא יבא לעיון}} ובלבד שלא יציע את המשנה. אית דבעי מימר: ובלבד שלא יזכיר אזכרות. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומוי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}}: לית רבי פשט בי {{ירו&quot;מ-ביאור|לא לימדתה אותי}} עם רבי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה רבי}} בין פירקיא בליליא? {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר תשמיש אף שלא הספיק לטבול}} אמר לו: אין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין אני מקפיד על טבילה זו}}. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] פשט {{ירו&quot;מ-ביאור|למד והסביר}} עם רבי נחמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחמיה|°]] בריה פירקיה בליליא. בההיא צפרא הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר: מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד! {{ירו&quot;מ-ביאור|שביטלו את הטבילה הזו. ויש אומרים שבבקר אמר מי שצריך לטבול שילך ויטבול. שלא התירו ללמוד קדם טבילה, אלא למי שלא יכול לטבול, כגון בלילה.}} מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין. כיון שהגיע להזכרה, התחיל מגמגם בה. אמר לו [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ונהגין}} נהגין תמן כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאי הכרם, וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירא{{ירו&quot;מ-הוסר|ה}} בבעלי קריין. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי בראשית הגז דתנא: [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעי אומר: {{שוליים|ג_מז}}אין ראשית הגז אלא בארץ. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה בכלאים דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יאשיה (תנא)|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יאשיה אומר: {{שוליים|ג_מח}}לעולם אינו חייב, עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן {{ירו&quot;מ-הוסר|במפולת}} במפלת יד. כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן בתירא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא {{ירו&quot;מ-ביאור|שביל}} בליליא, והוה חמרא {{ירו&quot;מ-ביאור|מנהיג חמורים}} מהלך בתריה. על חד בית שיח {{ירו&quot;מ-ביאור|הגיעו לבור מים}} אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה לטבול}} אמר לו: לא תסכן נפשך. אמר לו: מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי. אמר לו: אפילו כן {{ירו&quot;מ-הוסר|אל }}לא תסכן בנפשך. כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! {{ירו&quot;מ-ביאור|ירד ולא יעלה}} וכן הוות ליה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כך היה לו}} רבי יוסי בן יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בן יוסי|°]] &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''דתני.''' בתוספתא פ&quot;ב

'''ואינו משמיע לאזניו.''' אלא מהרהר בלבו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח · אמ' ר' יעקב בר אבון כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא שלא יהו יש' כתרנוגלין הללו משמש מיטתו ועולה ויורד ואוכל · ר' חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא ואמ' מה טובלי שחרית עושין פה ייזלון ויתבון בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזיל ועבד · מהו להרהר בבית הכסא · חזקיה אמ' מותר · ר' יסא אמ' אסור · אמ' ר' זעורא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה · אמ' ר' אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה · ר' אחא בשם תנחום ביר' חייא ביומוי ר' יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה · אמ' להן ר' יהושע בן לוי דבר שהוא גודר את יש' מן העבירה אתם מבקשין לעקור אותו · מהו גודר יש' מן העבירה · מעשה בשומר כרמים · אחד שבא להיזקק עם אשת איש · עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה · מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו שלר' · אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת · אמ' לה ולא כבהמה את' אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל · שנ' כל שוכב עם בהמה מות יומת · אמ' ר' חייא בר ווה כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד · שאם אתה או' לו שהוא מותר אף הוא או' אף אני אלך ואעשה צרכיי ובא ושונה כל צורכו ומתוך שאתה או' אסור הוא בא ושונה כל צורכו · תמן אמרין אפי' לשמוע דברי תורה אסור · אמ' ר' יודה בר טיטס ר' אחא בשם ר' אלעזר כתחילה והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אל אשה · תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות· ובעל קרי אסור בכולן · ר' אבא בר אחא בשם ר' שונה הלכות ואינו שונה הגדות· תני בשם ר' יוסי שונה הילכות רגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה · אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות · ר' זעירא בעי קומוי ר' יסא לית ר' פשט בי עם ר' בין פירקיה בליליא אמ' ליה אין · ר' חייא בר אבא פשט עם ר' נחמיה בריה פירקיה בליליא בההיא צפרא הוה מר מה דאית ליה עבידא ייזיל עביד · מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה אמ' לו ר' יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה · אמ' ר' יעקב בר אחא ונהגין תמן כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאי הכרם · וכר' יהודה בן בתירא בבעלי קריין · כרבי אלעי בראשית הגז דתנא ר' אלעי אומ' אין ראשית הגז אלא בארץ כר' יאשיה בכלאי' דתני ר' יאשיה אומ' לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושערה וחרצן במפולת יד כר' יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני ר' יהודה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה  ר' יוסי בר חלפתא הוה אתי · באיסמטא בליליא והוה חמרא מהלך בתריה על חד בית שיח · אמ' ליה ההוא גברא בעי מסחי · אמ' ליה לא תסכן נפשך · אמ' ליה מן נידה ומן אשת איש · ההוא גברא בעי מסחי אפי' כן אמ' ליה לא תסכן בנפשך · כיון דלא שמע ליה · אמ' ליה ייחות ההוא גברא ולא יסוק · וכן הוות ליה · ר' יוסי בן יוסי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי חנינא הוה עבר על תרעי דימוסין בקריצתא''', כלומר עבר ליד מקומות שבהם היו המקוואות, ממש בהשכמה לפני עלות השחר. הוא ראה שם אנשים שהתחילו בית המרחץ בקריצתא. '''אמר מה טובלי שחרית עושין פה? ייזלון ויתנון''', כן, ילכו וילמדו - כבר ביטלו את הצורך בטבילה. '''בההיא דצפרא הוה אמר מאן דאית ליה עבידא ייזול ועבד''' - אנשים שהגיעו קצת יותר מאוחר, כי הם רצו לטבול לפני קריאת שמע, עם הנץ החמה. אז אמר להם, מי שיש לו עבודה, ילך ויעשה - כבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מהו להרהר בבית הכסא?''' כלומר אם מותר להרהר בדברי תורה בשירותים. '''חזקיה אמר מותר, רבי יסא אמר אסור'''. '''אמר רבי זעירא כל סבר קשי דהוה לי תמן סבירתיה''' - כל הסברות הקשות ביותר שלי שם חשבתי עליהן. '''אמר רבי אלעזר בר שמעון כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה''' - גם כן כל הסברות הקשות ביותר בטבול יום, שם הגעתי להן.

'''רב אחא בשם תנחום ברבי חייא: ביומוי דרבי יהושע בן לוי ביקשו לעקור את הטבילה הזאת מפני נשי הגליל שהיו נעקרות מפני הצינה'''. הבעלים שלהן פרשו מהן כי לא רצו לטבול בחורף, בקור, אז בעצם לא היה להם ילדים. '''אמר להן רבי יהושע בן לוי: שהוא גודר את ישראל מן העבירה אתם מבקשים לעקור אותו?'''

שואלת הגמרא, '''מהו גודר ישראל מן העבירה?''' איפה ראינו דבר כזה שבאמת גודר את ישראל מן העבירה? אז היא מביאה כמה סיפורים כאלה. '''מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש, עד שהן מתקינין להן מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העבירה'''.

עוד '''מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי, אמרה לו אם אין גבירתי טובלת איני טובלת'''. כלומר זה מנהג עם הגבירה - היא לא הייתה טובלת, גם אני לא אהיה טובלת, אבל כיוון שהגבירה שלי מקפידה וטובלת אז גם אני לא מוכנה לשמש עד שאני אמצא מקום שאני אוכל לטבול. '''אמר לה ולא כבהמה את?''' הרי עבדים ושפחות זה כמו בהמות. '''אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל, שנאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת'''. ותוך כדי זה כבר התבטלה העבירה.

'''רבי חייא בר ווה: כל עצמן לא התקינו את הטבילה הזאת אלא מפני תלמוד'''. כלומר זה לא בגלל שהאדם הוא טמא ולא יעסוק בתורה, אלא כדי שיאכל וילמד. '''שאם אתה אומר לו שהוא מותר אף הוא אומר אני אלך ואעשה צרכי'''. כלומר הוא בא מהעבודה, אומר: אני אוכל, אלך להיות עם אשתי קצת, ואז אני אקום ואלמד. אבל אחרי שהוא עם אשתו ואין לו כוח, הוא יבטל מלימוד. '''ומתוך שאתה אומר אסור, הוא בא ושונה כל צורכו'''.

'''תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור'''. כלומר לא רק ללמוד, אלא גם לשמוע דברי תורה אסור, לא רק להוציא בפה. '''מאי טעמא? אמר רבי יודה בר טיטם רב אחא בשם רבי אלעזר: בתחילה, שנאמר והיו נכונים ליום השלישי אל תגשו אל אשה''' - כמו במעמד הר סיני, ושם רק שמעו.

'''תני זבין וזבות נדות ויולדות קורין בתורה ושונין מדרש והלכות והגדות, ובעל קרי אסור בכולן'''. כלומר שזה לא קשור לטומאה - זבין זבות נדות יולדות זה טומאה הרבה יותר חמורה, ואין להם שום בעיה לקרוא בתורה ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל בעל קרי אסור, כמו שאמרנו, או בגלל שכדי שלא יגיע הביתה עם אשתו לא יהיה לו כוח ללמוד, או שלא ימציאו את עצמם לשדה עם קרי מגולה. זה רק הגזירה.

'''רבי אבא בר אחא בשם רבי: שונה הלכות ואינו שונה הגדות'''. כלומר בעל קרי יכול ללמוד הלכות, אבל לא אגדות. '''תני בשם רבי יוסי: שונה הילכות רגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה'''. כלומר לא יאמר בגמרא. '''אית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר אזכרות''', כמו לא להזכיר את שם השם.

'''רבי זעירא בעי קומוי רבי יסא: לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקיא בליליא?''' רבי זעירא שואל את רבי יסא, אתה לימדת אותי באותו לילה שהיית עם אשתך ולא טבלת? '''אמר לו אין''' - אני בעצם לא מקפיד על הטבילה הזו.

'''רבי חייא בר אבא פשט עם רבי נחמיה בריה פירקיה בליליא'''. כלומר אחרי שהוא היה עם אשתו הוא הלך ולימד את הבן שלו. '''בההיא צפרא הוה אמר מה דאית ליה עבידא ייזיל ויעביד''' - שיש לו עבודה שילך לעשות, כיוון שכבר ביטלו את הצורך הזה.

'''מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין, כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה: פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כלומר פה ביטלו את הטבילה הזאת - אין שום בעיה לקרוא בתורה וללמוד תורה גם בלי טבילה.

'''רבי יעקב בר אחא: נהגין תמן כרבי אלעי בראשית הגז'''. כלומר בחוץ לארץ נהגו בבבל כמו רבי אלעי בראשית הגז - עוד נסביר מה דעת רבי אלעי. '''וכרבי יאשיה בכלאי הכרם, וכרבי יהודה בן בתירא בבעלי קריין'''.

'''כרבי אלעי בראשית הגז, דתנא רבי אלעי אומר אין ראשית הגז אלא בארץ'''. כלומר למרות שגז זה גז כבשים ולא רק תלוי בארץ, אבל בגלל שהתורה הסמיכה את זה - &quot;ראשית בקר... צאנך&quot; - התורה הסמיכה אותם, אז גם זה נוהג רק בארץ.

'''כרבי יאשיה בכלאים, דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד'''. כלומר כדי להתחייב על זריעת כלאיים צריך שיזרע חיטה ושעורה שזה כלאיים בתוך כרם - הכוונה עם חרצן של גפן.

'''כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין, דתני רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה'''. כמו שאמרנו מקודם, הסיפור שאותו תלמיד קרא לפניו בתורה ואז הוא אמר לו שאין דברי תורה מקבלין טומאה.

'''רבי יוסי בר חלפתא הוה אתי באיסמטא בליליא, והוה חמרא מהלך בתריה'''. עבר באיזו סמטה בחושך בלילה, והיה מנהיג חמורים מהלך בתריה. '''על חד בית שיח אמר לו: ההוא גברא בעי מסחי'''. אמר: אני רוצה לטבול, לכן הגעתי לפה. '''אמר לו לא תסכן נפשך''' - בשעה כזאת בלילה מאוחר אתה לא רואה מה יש שם. '''אמר לו מן נדה ומן אשת איש ההוא גברא בעי למיסחי''' - הייתי עכשיו עם אשת איש שהייתה גם נידה, ואני רוצה לטבול. '''אמר לו אפילו כן לא תסכן בנפשך'''. '''כיון דלא שמע ליה, אמר לו: ייחות ההוא גברא ולא יסוק! וכן הוות ליה'''. הוא נכנס וטבע שם.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כו עמוד ב'''

{{שוליים|ג_מד}} '''אין לשמש אדם את מיטתו בפריצות ובחיפזון כתרנגול אלא בצניעות ובדרך ארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות דעות, פרק ה, הלכה ד , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ד , שו&quot;ע אה&quot;ע סימן כה סעיף ב סמ&quot;ג לאוין פא. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם (הלכות דעות ה,ד; הלכות תפילה ד,ד) והשו&quot;ע (אה&quot;ע כה,ב) פסקו כלשון זה, שלא יהיו ישראל מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים..

{{שוליים|ג_מה}} '''בעל קרי אינו חייב לטבול לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פה סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק להלכה שאין צריך טבילה כלל לבעל קרי לצורך קריאת שמע ותפילה, כדברי רבי יהושע בן לוי שדבר שהועמד על תקנתו לא יעקר לגמרי אך אינו לעיכובא, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_מו}} '''בעל קרי בתלמוד תורה - האם מותר לו ללמוד תורה, משנה, הלכות והגדה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פח , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כדעה המקילה - בעל קרי מותר בקריאת שמע ובדברי תורה, שלא גזרו על ביטול תורה, כשיטת רמב&quot;ם ושו&quot;ע שהתירו לבעל קרי ללמוד תורה ולקרוא שמע, בניגוד לפשט המשנה כאן שאסרה עליו לגמרי; הבבלי (ברכות כב.) מכריע שבעל קרי מותר בדברי תורה מדין &quot;אין דברי תורה מקבלין טומאה&quot;.

{{שוליים|ג_מז}} '''מצוות ראשית הגז חלה רק בארץ ישראל ואינה נוהגת בחוץ לארץ.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ביכורים, פרק י, הלכה א , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן שלג סעיף א , סמ&quot;ג עשין קמג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יאשיה כדברי הירושלמי, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שראשית הגז אינה נוהגת אלא בארץ ישראל.

{{שוליים|ג_מח}} '''אין חייבים על זריעת כלאיים בכרם עד שיזרע חיטה, שעורה וחרצן בהעלמת יד אחת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות כלאים, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רצו סעיף א סמ&quot;ג לאוין רפ &lt;קטע סוף=כו ב/&gt; ==דף כז עמוד א== &lt;קטע התחלה=כז א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי בגמרא זו; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שאין חייב עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד אחת, כלשון הסוגיה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;52&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
הוה אתי באילפא, {{ירו&quot;מ-ביאור|בא בספינה}} חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי, {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אחד שקשר חבל לספינה ולעצמו כדי לטבול בים}} אמר לו: לא תסכן בנפשך. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הוסר|ההוא }}מיכל בעינא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אני רוצה להטהר כדי לאכול}} אמר לו: אכיל. אמר לו: ההוא גברא בעי מישתה. אמר לו: שתי. כיון דמטון {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהגיעו}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ללמינה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לנמל}}, אמר לו: תמן לא שרית לך, {{ירו&quot;מ-ביאור|שם לא התרתי לך}} אלא בגין סכנתא דנפשא. ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי. אמר רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המחמיר בטבילה מאריכים ימיו בטובה|שמעתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש}} שמקילין {{ירו&quot;מ-הוסר|ומחמירין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בה, ויש שמחמירין}} בה,]] {{שוליים|ג_מט}}וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|יש}} מקילין בה, לרחוץ במים שאובין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויש}} מחמירין בה, לטבול במים חיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|יש אומרים שהכוונה למקווה ולא מעין}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ה&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; {{שוליים|ג_נ}}היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. {{שוליים|ג_נא}}ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ליבו רואה את הערווה|ואם לאו, יתכסה במים ויקרא.]] אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר}}. מתניתא, ברבים, אבל בינו לבין עצמו, יפסיק. וכ[[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר{{ירו&quot;מ-הוסר|וכ}}. ברם כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|כ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול היה לטבול ולא טבל}} אף [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודה שהוא מפסיק. חולה ששימש מיטתו, אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם הוא גרם לעצמו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא הקלו לו שיתפלל בלא טבילה אלא}} יטבול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו יכול לחלות}} וימות {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגלל הטבילה}}; ואם באונס, אין מטריחים עליו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומתפלל בלא טבילה}}. רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]]: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו. חולה מרגיל {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא על אשה}} צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה. {{שוליים|ג_נב}}חולה מאונס אין מטריחים עליו; בריא מאונס צריך תשעה קבין. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי|°]] בשם רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]]: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים, {{ירו&quot;מ-ביאור|שמתביש לטבול בבקר בזמן שהרבה אנשים במקווה}} עשו אותו כמעיין רחוק. פיסקא: ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. מתניתין {{שוליים|ג_נג}}בעכורים, אבל בצלולין אסור. {{ירו&quot;מ-ביאור|שרואה את הערווה}} ואם הוא יכול {{ירו&quot;מ-הוסר|לעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לעכור}} ברגליו, {{ירו&quot;מ-הוסר|יעבור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|יעכור}}. תני: {{שוליים|ג_נד}}מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, {{ירו&quot;מ-הוסר|ו }}בשעה שהוא נותן לעורות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] {{שוליים|ג_נה}}נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שלא רק מצואת כלבים מרחיק, אלא מכל דבר שריחו רע}}. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אמר רבי שמאי[[ביאור:עץ מסורת#שמאי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין זו ראיה}} תפתר {{ירו&quot;מ-ביאור|אפשר להסביר שמדובר}} במשרה של כובסין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחלק מהבגדים מלוכלכים בצואה. אמר לו}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כז ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''הוה אתי באילפא''', כלומר רבי יוסי בן יוסי בא בספינה, '''וחמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי''', קשר את עצמו לחבל בספינה כדי שהוא יוכל לקפוץ למים ולא יטבע. '''אמר לו: לא תסכן בנפשך'''. אמר לו: '''מיכל בעינא''', אני רוצה לאכול. אמר לו: '''אכיל''', אין בעיה, תאכל. אמר לו: '''ההוא גברא בעי מישתה''', אני רוצה לשתות. אמר: '''שתי''', אין בעיה, תשתה. '''כיון דמטון''' לנמל, כלומר כשהגיעו לנמל, אמר לו: '''תמן לא שרית לך, אלא בגין סכנתא דנפשא'''. שם באונייה, באמצע לב ים, התרתי לך לאכול ולשתות בלי לטבול כדי שלא נסכן. '''ברם הכא, אסור לההוא גברא למיטעם כלום, עד שעתא דיסחי''', כלומר עד שתטבול אסור לך כלום.

אמר רבי ינאי: '''שמעתי שמקילין בה, וכל המחמיר בה, מאריך ימים בטובה'''. כלומר בעניין הטבילה על הקרי, יש כאלה מחמירים ויש כאלה מקילים. '''מקילין בה, לרחוץ במים שאובין'''. יש כאלה שאומרים שהכוונה לא מים חיים באמת, לא מעיין, אלא מקווה. אבל בסדר, בכל מקרה, '''מחמירין בה, לטבול במים חיים''', כמו טבילה רגילה.

במשנה, פרק ג' הלכה ה', '''מתני': היה עומד בתפילה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר'''. כלומר יקצר - הכוונה יקרא רק תחילה וסוף כל ברכה. '''ירד לטבול, אם יכול לעלות להתכסות, ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''.

למדנו במשנה שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק אלא יקצר. אומרת הגמרא, '''מתניתא, ברבים''', כלומר זה דווקא אם הוא מתפלל ברבים, בציבור. '''אבל בינו לבין עצמו, יפסיק'''. זה '''כרבי מאיר''', אבל '''ברם כרבי יהודה, אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק'''. כל זה '''כשאין לו מים לטבול; אבל יש לו מים לטבול, אף רבי יהודה מודה שהוא מפסיק'''.

אומרת הגמרא: '''חולה ששימש מיטתו''', מה דינו? '''אמר רבי אמי: אם הוא גרם לעצמו, יטבול וימות''', ואפילו אם יכול להגיע למות, בגלל הטבילה לא יקל עליו. '''ואם באונס, אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי באונס, אז לא מטריחים עליו ומתפלל. '''רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי: בין כך ובין כך אין מטריחים עליו'''. '''חולה מרגיל צריך תשעה קבין; בריא מרגיל צריך ארבעים סאה'''. '''חולה מאונס אין מטריחים עליו'''. כלומר אם הוא ראה קרי אבל לא בגלל ששימש עם אשתו אז לא מטריחים עליו. '''בריא מאונס צריך תשעה קבין'''. כלומר יש פה הדרגה: בריא מרגיל, כלומר שבא עם אשתו, צריך ארבעים סאה, חולה מרגיל או בריא מאונס - די להם בתשעה קבין, וחולה מאונס פטור מכלום.

'''אמר רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה: עיר שמעיינה רחוק, הרי זה קורא את שמע, ויורד וטובל, ועולה ומתפלל'''. כלומר התירו לו לקרוא קריאת שמע לפני הטבילה. '''אם הוא אדם מסוים, עשו אותו כמעיין רחוק'''. אם הוא אדם מסוים שמתבייש לטבול בבוקר, אז גם אם המעיין קרוב אסור לו, כמו אם המעיין רחוק. התירו לו לקרוא קריאת שמע ורק אחרי זה לטבול ולהתפלל.

פיסקא: אמרנו שאם '''ואם לאו, יתכסה במים ויקרא''', כלומר אם אין לו זמן והוא לא יספיק לטבול ולעלות, אז יתכסה במים ויקרא. אומרת הגמרא: '''מתניתין בעכורים''', דווקא במים עכורים יכול להתכסות. '''אבל בצלולין אסור''', כי יש עניין שהוא רואה את הערווה. עכשיו, '''ואם הוא יכול ברגליו''' - אם הרצפה הייתה אדמה, עם הרגליים הוא עוכר את המים ואז זה בסדר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תני.''' בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי&quot;ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח&quot;כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י&quot;ח בברכתו ובתפלה

'''מכל מקום.''' ואפילו בעל קרי חולה

'''אין קרי אלא מתשמיש המטה.''' אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה

'''ואפי' ראה את עצמו ניאות.''' בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג&quot;כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה&quot;כ אמתני' שהביא לקמיה

'''ולית הדא פליגא.''' וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב&quot;ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה&quot;כ אסור הוא בתשמיש המטה

'''פתר לה ריב&quot;ל.''' דהא דקתני טובלין ביה&quot;כ בששימש מטתו מבע&quot;י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה&quot;כ

'''מהו להרהר.''' בדברי תורה בבית הכסא

'''שפחתו של רבי.''' שפחה כנענית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אתי באילפא חמא חד קטר גרמיה בחבלא מיחות ומיסחי · אמ' ליה לא תסכן בנפשך · אמ' ליה ההוא מיכל בעינא אמ' ליה אכיל ההוא גברא בעי מישתא אמ' ליה שתי · כיון דמטון ללמינה אמ' ליה תמן לא שרית לך אלא בגין סכנתא דנפשא ברם הכא אסור לההוא גברא למיטעם כלום עד שעתא דיסחי · אמ' ר' ינאי שמעתי שמקילין ומחמירין בה · וכל המחמיר בה מאריך ימים בטובה מקילין בה לרחוץ במים שאובין מחמירין בה לטבול במים חיים מתני' היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר · ירד לטבול אם יכול להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא · ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא ברבים אבל בינו לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בינו לבין עצמו אינו מפסיק בשאין לו מים לטבול · אבל יש לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק · חולה ששימש מיטתו אמ' ר' אמי אם הוא גרם לעצמו יטבול וימות · ואם באונס אין מטריחין עליו · ר' חגיי בשם ר' אבא בר זבדא בין כך ובין כך אין מטריחין עליו · חולה מרגיל צריך תשעת קבין · בריא מרגיל צריך ארבעים סאה · חולה מאונס אין מטריחין עליו · בריא מאונס צריך תשעת קבין · ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בשם ר' יונה עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל · אם הוא אדם מסויים עשו אותו כמעיין רחוק · פיס' ואם לאו יתכסה במים ויקרא · מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור · ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור · תני מרחיקין מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן לעורות · ר' ירמיה בשם ר' זעורה נבילה שנסרחה צריך להרחיק ממנה ארבע אמות · אמ' ר' אבינא ומתניתא אמרה כן · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות אמ' ר' אמי אמ' ר' שמאי תיפתר במישרה שלכובסין · אמ' ליה ר' מני&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח.''' ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה

'''על תרעי דימוסין בקריצתא.''' על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה

'''בההיא דצפרא.''' ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ&quot;א טובלין בשביל ק&quot;ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה

'''כל סבר קשי דהוה לי.''' אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו

'''שהיו נעקרות.''' עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן

'''מן העבירה.''' כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה

'''איני טובלת.''' ונדה אני

'''ולא כבהמה את.''' עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה

'''תני.''' בתוספתא שם&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''ומתוך שאתה אומר אסור הוא.''' ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול

'''תמן.''' בבבל אמרין אפי' לשמוע ד&quot;ת מאחרים אסור בלא טבילה

'''כתחילה.''' כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו'

'''אסור בכולן.''' מפני שבא ע&quot;י קלות ראש

'''ואינו שונה הגדות.''' משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן

'''הילכות רגיליות.''' אותן שהוא רגיל בהן וא&quot;צ לעיין בהם

'''שלא יציע את המשנה.''' שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה: שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם

'''לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא.''' כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול

'''א&quot;ל אין.''' כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו

'''ונהגין תמן.''' כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא

'''באיסמטא.''' כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא&quot;ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא&quot;ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א&quot;ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א&quot;ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו

'''הוה אתי באילפא.''' היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא&quot;ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א&quot;ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה

'''מתני' לא יפסיק.''' תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד

'''ולקרות עד שלא תנץ החמה.''' שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש

'''יתכסה במים.''' ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא

'''ולא יתכסה לא במים הרעים.''' מים סרוחים
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות, ומצואת כלבים ארבע אמות, בשעה שהוא נותן לעורות'''. יהודים שהיו מעבדים את העורות היו מעבדים אותם עם צואת כלבים, ואז כשמניחים את העורות בתוכם הצואה ממש מסריחה. אז בזמן הזה צריך להתרחק מהצואה ארבע אמות.

'''רבי ירמיה בשם רבי זירא: נבילה שנסרחה, צריך להרחיק ממנה ד' אמות'''. כלומר גם נבלה. '''אמר רבי אבינא: ומתניתין אמרה כן: וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? ארבע אמות'''. שמעת מיניה? בעצם כל דבר שיש לו ריח רע צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, משמע שלא רק מצואת כלבים ירחיק עליה, אלא מכל דבר שיש בו ריח רע.

'''אמר רבי אמי אמר רבי שמאי''': זה לא ראיה. למה? אני יכול להסביר שמה שכתוב &quot;ומן הצואה&quot;, הכוונה '''במשרה של כובסין''' - שחלק מהבגדים זה בעצם בגדים מלוכלכים בצואה. אז שוב הגענו שהאיסור הוא רק בצואה.

'''רבי מנא: אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה'''. המשנה אמרה שני מושגים: מים הרעים ומי משרה, משמע שמדובר בשני סוגי מים. מים הרעים - בכלל מי משרת כובסים, וזה אין בעיה לקבל שיש שם צואה, אבל כתוב גם &quot;מי משרה&quot;, הכוונה מים של שריית פשתן.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד א'''

{{שוליים|ג_נ}} '''מי שנזכר שהוא בעל קרי באמצע תפילת העמידה - לא יפסיק אלא יקצר בברכותיו ויסיים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי - לא יפסיק אלא יקצר, שכן הפסק מתפילה חשוב מקרי, כדברי הרמב&quot;ם בהלכות תפילה פרק ד הלכה ו.

{{שוליים|ג_נא}} '''מי שירד לטבול ואינו יכול לעלות ולהתכסות קודם הנץ החמה, רשאי להתכסות במים ולקרוא קריאת שמע תוך שהותו בהם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי; הרמב&quot;ם פסק שאם היה עומד במים ולא היה לו במה להתכסות, מתכסה במים וקורא, ובלבד שלא יהיו מים רעים ולא מי המשרה עד שיטיל לתוכם מים כדי שישתנו ממראיהם.

{{שוליים|ג_נב}} '''חובת טבילה קודם קריאת שמע/תפילה כשהמעיין רחוק.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו. ''הכרעה:'' הרמב&quot;ם השמיט תקנת עזרא לגמרי (טבילה קודם ק&quot;ש), משום שבטלה תקנה זו ולא נהגו בה, ולכן לא הביא דין מעיין רחוק ולא חילוקיו.

{{שוליים|ג_נג}} '''אין לקרוא קריאת שמע או להתפלל כשעומד במים צלולים הנוכרים בהם ערוותו, אלא אם כן עכרם ברגליו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שבמים צלולים אסור מפני חשש ראיית הערווה, ואם יכול לעכור המים ברגליו יעשה כן ויתפלל, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_נד}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת אדם ומצואת כלבים בזמן שנותנים לעורות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א , עין משפט טוש&quot;ע|או&quot;ח|עט|ד , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זירא, כפי שהובא בירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;53&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אם במשרה של כובסין, הא תנינן: לא במים הרעים ולא במי המשרה! {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שמדובר בשני סוגי מים: מים רעים שבכללם מי משרת כובסים, וגם במי שריית פישתן}} תני: {{שוליים|ג_נו}}קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות. בעון קומי רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות? אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות. אמרין ליה: ולא קטן הוא? אמר לון: ולא כתיב ([[בראשית ח כא|בראשית נח ח כא]]) &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]]: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מרחיקים מגללי חמור ותרנגולים אדומים|מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות.]] רבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] אמר: ברכים, ובלבד בשל חמור. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] אמר: בבא מן הדרך. לוי[[ביאור:עץ מסורת#לוי בר סיסי|°]] אמר: {{שוליים|ג_נז}}מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_נח}}ובלבד באדומים. תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: {{שוליים|ג_נט}}מסוף ריח רע ארבע אמות. הדא דאמר, {{שוליים|ג_ס}}לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו. כהדא, דרבי לייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעאי (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא. {{ירו&quot;מ-ביאור|ישבו לפני פונדק בלילה והיה המקום מטונף, אך לא ראו בחשך}} אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא? {{ירו&quot;מ-ביאור|האם מותר לאמד דברי תורה}} אמר לון: {{שוליים|ג_סא}}מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין {{ירו&quot;מ-ביאור|היינו רואים}} מה קומינן, {{ירו&quot;מ-הוסר|ברם}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|עכשיו}} אסור. תני: {{שוליים|ג_סב}}גרף אחד של ריעי ואחד של מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו ריק}} צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, ושלפני המטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששימושו ארעי}}, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי זכאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זכאי אמר: {{שוליים|ג_סג}}נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא. ומהו כדי רביעית? {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם הכוונה, שיתן}} {{שוליים|ג_סד}}רביעית בתוך {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל}} רביעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מי רגלים, או ש}}אחד כלי קטן ואחד כלי גדול {{ירו&quot;מ-הדגשה|די ברביעית אחת}}? [[ביאור:עץ מסורת#רבן שמעון בן גמליאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: {{שוליים|ג_סה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גרף}} של אחר המיטה, יקרא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהמיטה מפסיקה}}. ושלפני המיטה, לא יקרא. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא {{שוליים|ג_סו}}עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה. רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: הורי רבי חנינה תרתיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא תורתיא|°]] כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן אלעזר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן אלעזר. רבי בנימין בר יפת[[ביאור:עץ מסורת#רבי בנימין בר יפת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ג_סז}}צואה כל שהוא, מבטלה ברוק. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]] הוו יתבין, חמון {{ירו&quot;מ-הוסר|ציאתה}} צאתה. קם רבי יעקב בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר זבדי|°]], רקק עלה. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|יריקה מועילה רק עד שיבלע הרוק, וזה מועיל לז}}מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצר, כמו}}{{ירו&quot;מ-הוסר| ימא לטיגנא}} {{שוליים|ג_סח}} {{קיצור|מן ימא לטיגנא|כלומר, אין ביטול הרוק מועלת אלא לשעה מועטת כמהלך מן הים לטיגנא, שהוא דבר מועט, ואח&quot;כ הרוק מתיבש וחוזרת הצואה למקומה (פסקי הרא&quot;ש, ברכות ג)}} תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחת המיטה ל}}מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה. הורי רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רב שמואל בר יצחק|°]] כהדא דרבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{שוליים|ג_סט}}לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: עושה לו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק שלישי#דף כח א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''תני: קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן, פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות; ואם אינו יכול לאכול כזית דגן, אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד' אמות'''. '''בעון קומי רבי אבוה: מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות?''' כלומר, למה יש עניין לפרוש מתינוק שאוכל כזית דגן ארבע אמות? '''אמר לון: מפני שמחשבותיו רעות'''. כלומר, בגיל הזה שהוא מתחיל לאכול כזית דגן כבר יש לו מחשבות רעות. '''אמרין ליה: ולא קטן הוא?''' הוא תינוק. '''אמר לון: ולא כתיב &quot;כי יצר לב האדם רע מנעוריו&quot;''' - '''אמר רבי יודן: &quot;מנעריו&quot; כתיב, משעה שהוא ננער ויוצא לעולם''', כבר יש לו יצר רע.

'''רבי יוסי בר חנינא אמר: מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות. רבי שמואל בר רב יצחק אמר: ברכים''', כלומר דווקא אם גללי הבהמה רכים, '''ובלבד בשל חמור''' - לא כל בהמה, אלא רק חמור. '''רבי חייא בר אבא אמר: בבא מן הדרך''', כלומר רק אחרי שהוא בא מן הדרך יש לגללים שלו ריח רע.

'''לוי אמר: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ותני כן: מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות, ומצואת הנמייה ארבע אמות, ומצואת התרנגולין ארבע אמות'''. '''רבי יוסי בר אבון בשם רבי חונא: ובלבד באדומים'''. כלומר דווקא תרנגולים אדומים, תרנגול ערבי, שהצואה שלהם ריח רע.

'''תני: מרחיקין מריח רע ארבע אמות. אמר רבי אמי: מסוף ריח רע ארבע אמות'''. כלומר, לא מהמקור של הריח, אלא מתרחקים עד שנגמר הריח ואז עוד ארבע אמות. '''הדא דאמר, לאחריו. אבל לפניו, עד מקום שעיניו רואות אותו''', כלומר שלא יראה בכלל את מקור הריח.

'''כהדא, דרבי לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא'''. הם ישבו לפני פונדק בלילה, והיה שם מקום מטונף, אבל בחושך לא ראו כלום. '''אמרין: מהו מימר מיליא דאוריתא?''' כלומר, מותר להגיד פה דברי תורה? '''אמר לון: מכיון דאילו הוה ביממא, הוינן חמיין מה קומינן, כדון אסור'''. כלומר, אם היה יום היינו רואים את הלכלוך שלפנינו, אז גם בלילה, למרות שלא רואים, אסור. זה למרות שאין ריח - כי אם היה ריח היו מריחים גם בלילה. אלא הכוונה, כיוון שביום היינו רואים את זה, גם בלילה אסור.

'''תני: גרף אחד של ריעי ואחד של מים, צריך להרחיק ממנו ארבע אמות'''. '''ושלפני המטה, נתן לתוכו מים כל שהוא, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. '''רבי זכאי אמר: נתן לתוכו רביעית מים, יקרא. ואם לאו, אל יקרא'''. שואלת הגמרא: '''ומהו כדי רביעית?''' האם רביעית בתוך כל רביעית של מי רגליים, או שהכוונה '''רביעית בתוך רביעית, אחד כלי קטן ואחד כלי גדול''' - די ברביעית אחת.

'''רבן שמעון בן גמליאל אומר: של אחר המיטה, יקרא. ושלפני המיטה, לא יקרא'''. כלומר אם הגרף נמצא אחרי המיטה, והוא עומד לפני המיטה, יכול לקרוא כי המיטה מפסיקה. אבל אם הגרף נמצא לפני המיטה - לא יקרא. '''רבי שמעון בן אלעזר אומר: אפילו טריקלין עשר על עשר, לא יקרא עד שיכסנו, או עד שיניחנו תחת המיטה'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כז עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא במי המשרה.''' מים ששורין בהן פשתן

'''עד שיטיל לתוכן מים.''' התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה&quot;ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית

'''וכמה ירחיק מהן.''' מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה

'''ארבע אמות.''' ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח&quot;כ יקרא

'''גמ' מתניתא.''' דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר&quot;מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס&quot;ל כת&quot;ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו

'''ואם באונס.''' שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אם במישרה שלכובסין הא תנינן לא במים הרעים ולא במי המשרה · תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגלין ארבע אמות ואם אינו יכול לוכל כזית דגן אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ארבע אמות בעי קומי ר' אבהו מפני מה פורשין מצואתו וממימי רגליו · אמ' לון מפני שמחשבותיו רעות · אמרין ליה ולא קטן הוא · אמ' לון ולא כת' כי יצר לב האדם רע מנעוריו · אמ' ר' יודן מנעריו כת' משעה שהוא ננער ויוצא לעולם · ר' יוסי בר חנינא אמ' מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות · ר' שמואל בר רב יצחק אמ' ברכים ובלבד בשלחמור · ר' חייא בר אבא אמ' בבא מן הדרך לוי אמ' מרחיקין מצואת חזיר ד' אמות · ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות · ומצואת הנמייה ארבע אמות · ומצואת התרנגולין ארבע אמות · ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים · תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות · אמ' ר' אמי מסוף ריח רע ארבע אמות · הדא דא' אמ' לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו · כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מהו מימר מילייא דאורית' · אמ' לון מכיון דאילו הוה איממא הוינן חמיין מה קומינן ברם כדון אסור · תני גרף אחד שלריעי ואחד שלמים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות · ושלפני המיטה נותן לתוכו מים כל שהוא וקרא ואם לאו לא יקרא · ר' זכאי אמ' נותן לתוכו רביעית מים וקרא ואם לאו לא יקרא · ומהו כדי רביעית רביעית בתוך רביעית · אחד כלי קטון ואחד כלי גדול · רשב'ג או' שלאחר המיטה יקרא שלפני המיטה לא יקרא · ר' שמעון בן אלעזר או' אפ' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחינו תחת המיטה · ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנין תרתיה כהדא דר' שמעון בן אלעזר ר' בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק · ר' זעורא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין ציאתה קם ר' יעקב בר זבדי רקק עלה · אמ' ליה ר' זעורא מן ימא לטיגנא · תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה · ר' אבון בשם ר' חונא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים · ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה · הורי ר' יסא במקומיה דר' שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונה · לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית · ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר · ר' יהושע בן לוי עושה לו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ברם כר' יהודה.''' דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה&quot;נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק

'''בשאין לו מים לטבול.''' כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח&quot;כ יתפלל

'''יטבול וימות.''' כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו

'''מרגיל.''' ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו

'''אין מטריחין עליו.''' כלל אפי' לנתינת ט' קבין

'''עיר שמעיינה רחוק.''' וצריך שהות הרבה לילך לשם ה&quot;ז קורא את שמע בתחלה ואח&quot;כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח&quot;כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר

'''תני.''' בתוספתא פ&quot;ב&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אם הוא אדם מסוים.''' כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק&quot;ש ואח&quot;כ יורד וטובל

'''ובשעה שהוא נותן לעורות.''' שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע

'''ומתניתא אמרה כן.''' שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ&quot;ל ר' ירמיה

'''תיפתר במישרה של כובסין.''' ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי

'''אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'.''' כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא&quot;כ ש&quot;מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש&quot;מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה

'''תני.''' תוספתא שם

'''מפני שמחשבותיו רעות.''' ומתוך כך מימיו נסרחין: ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה

'''ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו.''' וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי&quot;ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע

'''ברכים.''' שעדיין רכין הן

'''בבא מן הדרך.''' שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה

'''ותני.''' בברייתא כן

'''ובלבד באדומים.''' בתרנגולים אדומים

'''מסוף ריח רע.''' ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות

'''כהדא וכו'.''' כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא

'''מהו מימר מיליא דאורייתא.''' שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא&quot;ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א&quot;כ אף עכשיו אסור הוא

'''תני.''' בתוספתא שם

'''גרף.''' הוא הכלי

'''ומהו כדי רביעית.''' כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא

'''רביעית בתוך רביעית.''' כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו

'''אחד כלי קטן ואחד כלי גדול.''' שיעורו ברביעית מים

'''שלאחר המטה.''' והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף

'''שלפני המטה לא יקרא.''' עד שירחיק ד' אמות

'''תרתיה.''' שם המקום

'''מן ימא לטיגני.''' כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני

'''מראשותי המטה.''' שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה

'''חבלי המטה.''' היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה

'''עושה לו כיליון.''' כמו כילה ומחיצה בפני עצמו
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''רבי יעקב בר אחא בשם רבי חייא בר ווא: הורי רבי חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר'''. '''רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן: צואה כל שהוא, מבטלה ברוק''', כלומר אם זה משהו קטן יכול לירוק ואז הרוק מכסה את זה.

'''רבי זעירא ורבי יעקב בר זבדי הוו יתבין, חמון צאתה'''. ראו צואה, כמות קטנה מאוד. '''קם רבי יעקב בר זבדי, רקק עלה''', רצה לכסות את זה ברוק. אמר לו רבי זעירא, שהיריקה מועילה רק לזמן קצר, כמו מן ים עלה תיגנא, כמו שתופסים דג בים עד שמביאים אותו למחוזות - זמן קצר, אז זה הזמן שיש לנו שנוכל ללמוד או להתפלל, אבל צריך להזדרז.

'''מן תיבה שהיא מליאה ספרים, נותנה מראשותי המיטה, ואינו נותנה מרגלות המיטה''', שלא יהיה ביזיון. '''רבי אבון בשם רבי חונא: והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים, ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה'''. צריך שהמיטה תהיה גבוהה עשרה טפחים, שזה יהיה כאילו רשות אחרת, וגם שלא יגעו החבלים בארגז שבו שמים את ספר התורה.

'''הורי רבי יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דרבי חונא: לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית'''. '''רבי ירמיה בשם רבי אבהו: אם היה כרוך במפה, או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים, מותר''', שזה רשות אחרת. '''רבי יהושע בן לוי: עושה לו''' כיליון - כלומר לא מספיק לכסות אותו, אלא צריך לעשות מעין אוהל, מעין כילה שתהיה מחיצה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כז עמוד ב'''

{{שוליים|ג_נו}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת קטן וממימי רגליו רק אם הגיע לגיל שיכול לאכול כזית דגן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פא סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; רמב&quot;ם ושו&quot;ע פסקו שהקטן שיכול לאכול כזית דגן דינו כגדול לענין הרחקת ארבע אמות מצואתו ומימי רגליו, ומקודם לכן אין צריך להרחיק.

{{שוליים|ג_נז}} '''יש להרחיק ארבע אמות מצואת חזיר, מצואת נמייה ומצואת תרנגולים לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא שברחיקין ארבע אמות מצואת חזיר, נמייה ותרנגולים; כך הובא ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך או&quot;ח סימן עט סעיפים ה-ו, וכן בסמ&quot;ג.

{{שוליים|ג_נח}} '''חיוב הרחקה ארבע אמות מריח רע לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ה , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא &quot;מרחיקין מריח רע ארבע אמות&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ג_נט}} '''יש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסופו לפני קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתרחק ריח רע ארבע אמות מסוף הריח, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_ס}} '''צואה שאינה נראית לפניו – עד היכן צריך להתרחק ממנה כדי לומר דברי תורה או תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יב , רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שצואה לפניו אסור עד מקום שעיניו רואות אותה, ולאחריו די בד' אמות, כדברי רבי אילעא לחבריא בפונדק שהיה מטונף ולא נראה בחושך שהתירו לומר דברי תורה, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עט סעיף א.

{{שוליים|ג_סב}} '''אין לקרוא קריאת שמע ותפילה סמוך לגרף של רעי או של מים אלא אם הרחיק ארבע אמות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף א , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרישא דסוגיין שגרף של רעי או מים צריך הרחקת ארבע אמות, ואילו סיר המשמש ארעי תחת המטה דיו בנתינת מים לתוכו כדי להתירו בקריאה, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_סג}} '''כמות המים הנדרשת ליין המהול לצורך קריאת שמע בסמוך לו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק שאם נתן לתוכו רביעית מים יקרא, כדברי הירושלמי; כן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ג_סד}} '''כמות מי הרגליים הפוסלת מלקרוא קריאת שמע היא רביעית, בין בכלי קטן ובין בכלי גדול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבן שמעון בן גמליאל שדי ברביעית אחת לפסול, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן עז סעיף א.

{{שוליים|ג_סו}} '''המתפלל בפני צואה או מי רגליים חייב לכסותם או להרחיקם עד שיכסה או יניח תחת המיטה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פז סעיף ג. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שמעון בן אלעזר שהורה כמותו רבי חנינה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שדי בכיסוי או בהנחה תחת המיטה.

{{שוליים|ג_סז}} '''צואה מועטת שאין לה ריח - האם ניתן לבטלה ברוק לצורך קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זעירא שאין ברוק ביטול קבוע אלא רק זמני עד שיבלע הרוק בקרקע, ולכן צואה כל שהוא מבוטלת ברוק רק לזמן קצר; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו כירושלמי שרוק מבטל צואה מועטת אך רק באופן ארעי.

{{שוליים|ג_סח}} '''אין להניח תיבה מלאה ספרים מתחת המיטה למרגלות המיטה, אלא רק למראשותיה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן עו סעיף ו. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבון בשם רבי חונא, שדווקא כשהמיטה גבוהה עשרה טפחים וחבלי המיטה אינם נוגעים בתיבה מותר להניחה תחת המראשות ולא למרגלות, וכן הורה רבי יסא כדבריו; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ג_סט}} '''אין לשמש מיטה בחדר שספר תורה מונח בו בפני עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רמ סעיף ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כב &lt;קטע סוף=כז ב/&gt; ==דף כח עמוד א== &lt;קטע התחלה=כח א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי אבהו וכריב&quot;ל: אם כרוך במפה או מונח בחלון גבוה עשרה טפחים, או שעשה לו מחיצה של עשרה (כיליון/אהל), מותר לשמש מיטתו בפני הספר תורה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;54&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
כיליון {{ירו&quot;מ-ביאור|כילה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|כאהל למחיצה}} {{שוליים|ג_ע}}לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש. אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר. עד היכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך הספר תורה להיות מוגבה ממקום הישיבה? אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רבי חונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: טפח. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: אפילו כל שהוא. {{שוליים|ג_עא}}דייסקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שק עם שני תאים (דו־סק)}} שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה {{שוליים|ג_עב}}עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב. {{שוליים|ג_עג}}תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] ורבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה. רבי חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חזקיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]]: ובלבד דלא יעביד כהדין {{קיצור|דייקלרא|סבל הנושא שני שקים על כתפו, אחד מכל צד, קשורים זה לזה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|סל שתולים אותו בידיות}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא יתלה ברצועות}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דייקלרא }}אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא [[ביאור:עץ מסורת#רבי חלפתא בן שאול|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חלפתא בן שאול: העוטש בתפילתו סימן רע לו. {{שוליים|ג_עד}}הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא. אתיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רבי חנינא,  דאמר}} רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אני ראיתי את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפהק ומעטש, {{שוליים|ג_עה}}ונותן ידיו על פיו, {{שוליים|ג_עו}}אבל לא רוקק. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו {{ירו&quot;מ-ביאור|פיו}} נקי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויהיה פנוי לתפילה}}. לפניו אסור, לאחריו מותר. לימינו אסור, {{ירו&quot;מ-הוסר|לשמואל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|לשמאלו}} מותר. הדא הוא דכתיב ([[תהילים צא ז]]) &quot;יפל מצדך אלף&quot;, כל עמא מודיי בההין דרקק {{שוליים|ג_עז}}איצטלין, {{ירו&quot;מ-ביאור|לתוך בגד}} דהוא {{ירו&quot;מ-הוסר|אסור}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר}}. רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנאמר: &quot;והיו עני וליבי שם כל הימים}}&quot; {{שוליים|ג_עח}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] רקק ושייף. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי שמואל בר חלפתא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר חלפתא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי אדא בר אחוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא בר אחוה|°]]: {{שוליים|ג_עט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יריקה לפני התפילה ואחריה|המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות.]] אמר רבי יוסי בי רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: וכן {{שוליים|ג_פ}}הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. תני: {{שוליים|ג_פא}}המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו {{שוליים|ג_פב}}שהא כדי הילוך ארבע אמות. אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: אם אומר אתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאסור להתפלל}} עד שיהלך ארבע אמות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממקום שהטילו בו מי רגלים, אז כל מקום}} יהא אסור, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אני אומר: אחר בא והטיל שם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אסור להתפלל כנגד}} {{שוליים|ג_פג}}צואה, עד שתיבש כעצם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד}} מים, כל זמן שהן מטפיחין. גניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] אמר: מים, כל זמן שרישומן ניכר. שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|צואה}}, עד שיקרמו פניה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] ורבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: צואה, אפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|עשויה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קשה}} כעצם אסורה. {{ירו&quot;מ-הוסר|שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר יוחנן עד שיקרמו פניה }}אמר חזקיה[[ביאור:עץ מסורת#חזקיה בן רבי חייא|°]]: רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר בשם רב או רב עצמו ששמו האמיתי היה אבא}} מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר לו רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם התכוונתה שמה שאמר רבי אבא בשם רב, שצואה עד שתיבש כעצם, קל}} מן הדא דגניבא[[ביאור:עץ מסורת#גניבא|°]] ,{{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר מים כל זמן שרישומן ניכר}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין זו קושיה, כי אולי גניבה לשיטתו מחמיר במים יותר מצואה לשיטת רב}} אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא מגניבא}}, אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א ממה שאמר רבי אבא בשם רב, דאמר: צואה}} אפילו עשויה {{ירו&quot;מ-ביאור|קשה}} כעצם אסורה, {{ירו&quot;מ-הוסר|מפני}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|הא יבשה כעצם, אף}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שמשמשה}} שממשה קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|מותר לקרא כנגדה. ואילו ב}}מים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אין {{ירו&quot;מ-הוסר|משמשה}} ממשה קיים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי נבלעו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר רב שאסור לקרא כנגדם}}

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו|ירושלמי ברכות, פרק ג, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ג_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בירושלמי מסכת ברכות, דף כ&quot;ח. אומרת הגמרא: '''לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו. מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו, והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש'''. מה הוא לא ידע, הוא לא שם לב. מאיפשהו זיהה שיש ספר תורה, שמה הוא קפץ כאילו שיושב איזה נחש. אבל '''אם היה נתון על גבי דבר אחר, מותר'''. כלומר, אם התורה נתונה על משהו אחר מותר.

שואלת הגמרא '''עד היכן'''? כלומר בכמה צריך להיות ספר התורה מוגבה יותר מהמקום ישיבה? אמר רבי אבא בשם רבי חונא: טפח. כלומר, צריך להיות לפחות טפח. רבי ירמיה בשם רבי זעירא: אפילו כלשהו. כלומר, לא משנה, ישים איזה משהו, אפילו דק, העיקר שיהיה הפרדה.

'''דייסקי שהיא מליאה ספרים, או שהיו בתוכה עצמות המת, הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב'''. כלומר, שק שהוא מלא ספרים או שיש בתוכה עצמות המת - שלא ישב עליהם. ההמשך של הברייתא שאם קיימת סכנה או משהו כזה מותר לו אפילו לשבת עליהם.

'''תפילין, תולה אותן מראשות המיטה, ואינו תולה אותם מרגלות המיטה'''. שמואל, רבי אבהו ורבי אלעזר אמרו בשם רבי חנינא: '''רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה'''. רבי חזקיה אמר בשם רבי אבהו: '''ובלבד דלא יעביד כהדין אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן'''. כלומר, שלא יתלה אותם מהרצועות, אלא מהקציצה, שלא יהיה כמו שתולים סל.

תנא רבי חלפתא בן שאול: '''העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר, מלמטה. אבל מלמעלה, לא'''. כלומר אם זה מפיח מלמטה, אבל אם יתעטש מהפה אז לא.

אומרת הגמרא, אתיא דמר רבי חנינא: '''אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש, ונותן ידיו על פיו, אבל לא רוקק'''. רבי יוחנן אמר: '''אפילו רוקק, כדי שיהא כוסו נקי'''. מותר גם כן לירוק, כלומר אפילו באמצע התפילה כדי שהפה שלו יהיה נקי שיוכל להתפלל פנוי ולא לרוק בפה.

אומרת הגמרא: '''לפניו אסור, לאחריו מותר'''. כלומר כשהוא יורק, לפניו אסור, לאחריו מותר, '''לימינו אסור''', לשמאלו מותר. '''הדא הוא דכתיב &quot;יפל מצדך אלף&quot;''', כלומר רוב המלאכים כביכול נמצאים מצד ימין, אז לכן לא ירק לצד ימין - זה יותר חשוב. '''כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין, דהוא''' מותר. כלומר אם הוא יורק לתוך איזה בגד, זה כולם מודים שמותר.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד היכן.''' יהיה גבוה זה הדבר אחר

'''דיסקי.''' שק

'''מפשילן.''' על החמור מאחוריו ורוכב ואינו חושש

'''כהדין דיקלרא.''' כמו הסל הזה שתולין הרצועה מלמעלה והסל מלמטה שהוא דרך בזיון אלא צריך שיהו קציצות התפילין מלמעלן ורצועות יהיו תלוין מלמטן דיקולרא סל בפ&quot;ק דמגילה אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית

'''אתיא.''' הא כדאמר ר' חנינא שראה את רבי מעטש מלמעלה בתפלתו

'''ונותן ידיו על פיו.''' מפני הפיהוק

'''כדי שיהא כוסו נקי.''' פיו ושפתיו יהיו נקיים בתפלה

'''לפניו אסור.''' לרוק כלל

'''לימינו.''' אם רוקק לצדו אסור לרוק לימינו ולשמאלו מותר

'''הדא הוא דכתיב יפול מצדך אלף.''' ורבבה מימינך אלמא דהימין שהוא חשיב והוא סובל הרבבה שלא יגשו אליו

'''בההין דהוא רקק איצטלין דהוא מותר.''' גרסי' וט&quot;ס בספרי הדפוס. אם הוא רוקק באיצטלא ובבגד שלו או במטפחת כ&quot;ע מודים שהוא מותר

'''ושייף.''' ברגלו

'''המתפלל אל ירוק.''' מיד אחר שסיים מפני שעדיין תפלתו שגורה בפיו

'''עד שיהלך ד' אמות.''' לאו דוקא אלא כלומר עד שישהא כדי הילוך ד' אמות כדלקמן

'''וכן הרוקק אל יתפלל.''' מיד אחר הרקיקה

'''לא סוף דבר וכו'.''' כדפרישית

'''א&quot;ר אמי.''' ודאי דהכי הויא שאם אתה אומר עד שיהלך ארבע אמות בדוקא א&quot;כ המטיל מים והולך ד' אמות יהא אסור להתפלל שם לפי שאני אומר שמא אחר בא והטיל שם מים מתחלה וכלומר אם אתה חושש לכך אין לדבר סוף שאפי' בכל הדרך יהא אסור להתפלל שמא אחד הטיל מים בכאן אלא ודאי אין חוששין לזה המקום וכששוהא כדי הילוך ד' אמות שאז אינם ניכרין מותר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כיליון · לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו · מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש · אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר · עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח · ר' ירמיה בשם ר' זעורא אפי' כל שהוא · דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב · תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה · ר' שמואל ר' אבהו ר' לעזר בשם ר' חנינא ר' היה תולה את התפילין במראשות המיטה · ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן · תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו · הדא דאת אמ' מלמטה אבל מלמעלה לא · אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את ר' מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק · ר' יוחנן אמ' אפילו רוקק · כדי שיהא כוסו נקי · לפניו אסור לאחריו מותר · לימינו אסור לשמאלו מותר · הדא היא דכת' יפל מצידך אלף · כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין דהוא אסור · ר' יהושע בן לוי אמ' הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו · ר' יונה רקק ושייף · ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יוסי ביר' אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות · וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות · אמ' ר' יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות · אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות · אמ' ר' אמי אם אומ' אתה עד שיהלך ד' אמות יהא אסור אני או' אחר בא והטיל שם · ר' אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם · מים כל זמן שהן מטפיחין · גניבא אמ' מים כל זמן שרישומן ניכר · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · ר' ירמיה ר' זעורא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה · שמואל אמ' עד שיקרמו פניה · שמעון בר ווא אמ' בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה · אמ' חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה · אמ' ליה ר' מנא מן הדא דגניבה · אמ' ליה אפי' עשויה כעצם אסורה מפני שממשה קיים מים אין ממשה קיים· מתני' זב שראה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''עד שתיבש כעצם.''' ואז מותר לקרות ק&quot;ש כנגדה ולהתפלל

'''מים.''' מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסור

'''כל זמן שרישומן ניכר.''' אפי' אינן מטפיחין אסור

'''עד שיקרמו פניה.''' שלמעלה בצואה וכן אמר שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן ולא בעינן עד שתיבש כעצם

'''ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב.''' לא כדאמר ר' אבא בשמו אלא כך אמר רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה

'''שמואל אמר וכו'.''' כלומר בהא דקאמר משמיה דשמואל ור' יוחנן מודו ר' ירמיה ור&quot;ז דכן סבירא להו כדאמר ר' אבא בשמייהו

'''אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה.''' בתמיה ואכתי לא פירש דבריו עד לקמן

'''א&quot;ל ר' מנא מן הדא דגניבא.''' כלומר אם כך הוא כוונת דעתך בתמיה דהא אי למאי דאמר ר' אבא משמיה דרב אתה מתמיה שמחמיר במי רגלים יותר מן הצואה וכי היכן הוא מחמיר והלא איהו קאמר דרב סבר במים כל זמן שהן מטפיחין דוחא ובצואה צריך שתיבש כעצם ואם כן בצואה הוא מחמיר ואם מן הדא דגניבא דקאמר ר' אבא משמיה כל זמן שרישומן ניכר אתה מתמיה שלפ&quot;ז הן חמורין יותר מן הצואה שאע&quot;פ שרישומה ניכר אם יבשה כעצם מותר קשיא ומאי שייך סברא דגניבא לדרב דילמא באמת גניבא מחמיר עוד יותר בצואה

'''מתני' זב שראה קרי.''' אף ע&quot;פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ&quot;ה צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי וכן נדה שפלטה שכבת זרע הרי היא כבעל קרי וצריכה טבילה אם באת להתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''א&quot;ל.''' חזקיה לא כמאי דסלקא אדעתך שאני מתמיה מן הדא דגניבא אלא למאי דאמר ר' אבא משמיה דרבגופיה אני מתמיה לפי שבדין הוא שצואה אפי' היא יבישה כעצם אסורה שעדיין משמשות שלה קיים אבל מי רגלים אין ממשן קיים ואע&quot;פ שמטפיחין מ&quot;מ נבלעין בארץ הן ואיהו קאמר דרב ס&quot;ל במים כל זמן שהן מטפיחין אסור וצואה אם יבשה כעצם מותר ועל זה אני תמה דלדידיה אליבא דרב מחמיר הוא במים יותר מן הצואה אלא ודאי מחוורתא כר' זעירא בשם רב

'''וכן המשמשת.''' והכי פירושא נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה וכל תוך ג' ימים שכבת זרע מטמא האשה בפליטתו והמשמשת מטתה אע&quot;פ שלא פלטה ואף שעכשיו ראתה נדה אחר ששימשה צריכין טבילה

'''ור' יהודה פוטר.''' ואף על גב במשמשת שראתה נדה איכא למימר דמעיקרא בת טבילה היתה ולא פקעה חובת טבילה מינה אפ&quot;ה פוטר ר' יהודה מן הטבילה הואיל דעכשיו נדה היא. וכבר נתבאר לעיל דהאידנא בטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''


רבי יהושע בן לוי אמר: '''הרוקק בבית הכנסת, כרוקק בבבת עינו'''. כביכול כאילו רוקק בשכינה, שנאמר &quot;והיו עיני וליבי שם כל הימים&quot;. רבי יונה רקק ושייף, כלומר רוקק ומיד מנקה. כמובן היום זה לא שייך שיש רצפה, הם דיברו כשהיה אדמה.

רבי ירמיה ורבי שמואל בר חלפתא בשם רבי אדא בר אחוה: '''המתפלל, אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות'''. כלומר אסור לירוק במקום שבו התפלל, ילך ארבע אמות ורק אחרי זה ירוק. אמר רבי יוסי בי רבי אבון: '''וכן הרוקק, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''. תני: '''המתפלל, אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות. וכן המטיל מים, אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות'''.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות, אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות'''. לא צריך ממש ללכת, אלא לשהות כדי הילוך. אמר רבי אמי: '''אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור, אני אומר: אחר בא והטיל שם'''. כלומר אסור להתפלל במקום שבו הטילו מים, אז אם ככה כל מקום יהיה אסור - הרי בעבר שהיו מטילים מים ברחוב, אז כל מקום היה, בתוך ארבע אמות, מקום שהטילו מים. מישהו אחר הטיל שם מים, אז אסור להתפלל בשום מקום. אז כנראה שמה שאסור זה רק צריך לשהות ויכול מיד אחרי זה להטיל מים. אסור להתפלל באותו מקום שבו הטילו, אבל ליד זה מותר.

אמר רבי אבא בשם רב: '''צואה, עד שתיבש כעצם. מים, כל זמן שהן מטפיחין'''. כלומר שאם נוגעים בהם נרטבים. גניבא אמר: '''מים, כל זמן שרישומן ניכר'''. כלומר לא רק מטפיחים, גם אם יתייבשו לגמרי, אבל אם עדיין נשאר איזה רושם, הסימן של המים, אז אסור להתפלל שם. שמואל אמר: '''עד שיקרמו פניה'''. כלומר אם קרמו פניה כבר אפשר להתפלל. וכן אמר שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן: '''עד שיקרמו פניה'''.

רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב: '''צואה, אפילו כעצם אסורה'''. כלומר אסור להתפלל ליד צואה אפילו אם היא ממש קשה כמו עצם. אמר חזקיה: '''רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה'''. כלומר לפי זה יוצא - למרות שנראה לנו לכאורה שהוא אומר אפילו קשה כמו עצם, הוא מחמיר יותר במים מאשר בצואה.

אמר לו רבי מנא: האם התכוון שמה שאמר רב שצואה עד שתיבש כעצם זה קל ממה שאמר גניבא שמים כל זמן שרישומן ניכר? אמר לו: לא מגניבא, אלא מרב עצמו. כלומר רב עצמו אמר דברים דומים, '''דאמר אפילו עשויה כעצם אסורה'''. משמע שאם היא הייתה יבשה כעצם, למרות '''שממשה קיים''', ואילו במים אפילו אם ממשה קיים אסור עד שיבלו לגמרי באדמה. זאת אומרת שהוא מחמיר.

אנחנו במשנה, פרק ג' הלכה ו'. אומרת המשנה: '''זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ורבי יהודה פוטר'''. כלומר בעצם היה טמא טומאה חמורה זב, והוא ראה קרי. נידה שפלטה שכבת זרע - שוב פעם הייתה נידה, כלומר הייתה טומאה חמורה צריכה שבעה ימים, אבל היא פלטה שכבת זרע. והמשמשת שראתה נידה, כלומר היא קודם כל ראתה קרי ואחרי זה טמאת נידה. כיוון שכל אלה בעצם הטבילה לא תעזור להם לטהרה, אף על פי כן הם צריכים טבילה מטומאת שכבת זרע. ורבי יהודה פוטר.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כח עמוד א'''

{{שוליים|ג_ע}} '''אין לשבת על ספסל שספר תורה מונח עליו, אלא אם כן מוגבה ממקום הישיבה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן רפב סעיף ז , סמ&quot;ג עשין כב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה בשם רבי זעירא שמספיק כל שהוא, כפי שהביאו הרמב&quot;ם (הל' תפילין פ&quot;י ה&quot;ו) והשו&quot;ע (יו&quot;ד רפב, ז) להקל בכל שהוא.

{{שוליים|ג_עב}} '''המוצא עצמות מת בדרך ואין לו כלי לשאתם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות אבל, פרק יד, הלכה יד , שו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י. ''הכרעה:'' כהירושלמי - מפשילן לאחוריו ורוכב עליהם, כמפורש ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע יו&quot;ד סימן תג סעיף י.

{{שוליים|ג_עג}} '''אין לתלות תפילין מרגלות המיטה אלא מראשותיה, ואם תולה - התפילין מלמעלן והרצועות מלמטן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילין, פרק ד, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן מ סעיף ה. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בשם רבי אבהו (ורבי חזקיה בשם רבי אבהו) שתולים במראשות המיטה, ובלבד שהתפילין יהיו מלמעלן והרצועות מלמטן, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע.

{{שוליים|ג_עו}} '''מותר לרקוק בזמן התפילה כדי לפנות פיו לצורך התפילה, אך אסור לרקוק לפניו או לימינו, ומותר לאחריו או לשמאלו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמותר לרקוק, ובלבד שלא לפניו ולא לימינו אלא לאחריו או לשמאלו, כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח סימן צז סעיף ב).

{{שוליים|ג_עז}} '''אין לרוק בבית הכנסת ומי שנצרך לרוק צריך לרוק לתוך בגדו ולא לקרקע.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שהרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו, ולכן חייב לרוק לתוך בגדו כדין הרוצה לרוק בפני רבו.

{{שוליים|ג_פב}} '''אין להתפלל במקום שהוטלו בו מי רגלים עד שישהה כדי הילוך ארבע אמות ממקומם.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן פב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא בשם רב שאסור להתפלל כנגד מי רגלים ועד ריחוק ארבע אמות, כפי שהובא בירושלמי ונפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן פב.

{{שוליים|ג_פג}} '''עד כמה זמן צואה ומים בסביבת אדם אוסרים עליו קריאת שמע ותפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק ד, הלכה ח , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה ו , , טור או&quot;ח סימן פח, סמ&quot;ג עשין י&quot;ח &lt;קטע סוף=כח א/&gt; הדרן עלך פרק מי שמתו ג. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל ורבי יוחנן שצואה מותרת משיקרמו פניה, ולענין מים כל זמן שמטפיחין אסור וכשיבשו מותר, כדעה הראשונה בסוגיה; הרמב&quot;ם והטור פסקו כן להלכה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;55&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והמשמשת שראתה נדה, צריכים טבילה; ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פטר רבי יהודה בר עילאי, אלא}} זב שראה קרי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמתחילה היה טמא בטומאה חמורה. אבל האם פוטר רבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואפילו}} אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בעל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|שרי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרי}} שראה זוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מועיל הוא שהוא טובל? נשמענא מן הדא: &quot;המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר.&quot; מאי טעמא? ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שפטר זב שראה קרי? האם}} משום מה מועיל הוא שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בכל מקרה הוא נשאר טמא}}, או {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שטומאת זב החמורה לא אסרתו בלימוד תורה, לא גזרו חכמים שטומאת קרי הקלה תאסור אותו בלימוד תורה}}, 
שאין שם לטומאה קלה אצל  טומאה חמורה? מה נפיק מביניהון? ראה קרי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונעשה זב}}. אין תימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} מה מועיל שהוא טובל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי ישאר טמא}} מועיל הוא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתקנה תקנה זו אלא משום לימוד תורה. וטבילה מועילה ללימוד תורה אף שנשאר טמא לשאר דברים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שלרבי יהודה זב שראה קרי פטור מטבילה}}, הוי לית טעמא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא,{{ירו&quot;מ-הוסר|משום שאין שם לטומאה קלה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אצל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}}{{ירו&quot;מ-הוסר| טומאה חמורה עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפי באת לו טומאה חמורה לבסוף נשמענא מן הדא והמשמשת שראתה נדה צריכה טבילה ורי פוטר הדא אמרה: היא הדא היא הדא}}&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_כט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; =

==דף כט (התחלה)==
=  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''עד כדון''' לא פטר רבי יהודה, אלא '''זב שראה קרי'''. כן, שבתחילה הוא היה טמא בטומאה חמורה ולאחר מכן הוא ראה קרי, אז אני אומר שממילא הטומאה החמורה - היא לא תיטהר על ידי הטבילה. השאלה מה יקרה הפוך, כלומר בעל קרי שראה זיבה - האם גם אותו רבי יהודה פוטר או לא? בעצם זה תלוי - האם '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל'''? כלומר למה רבי יהודה פטר בטבילה? האם משום שזב או נידה, גם אם יטבלו בגלל הקרי זה לא יעזור להם, הם יישארו טמאים, וכיוון שהטבילה לא מועילה, לכן הוא פטר אותם. אבל אם זו הסיבה, אז גם הפוך - בעל קרי שיראה זיבה, או משמשת שראתה נידה, גם אז לא יעזור שהם יטבלו, כי הרי ממילא יש להם את הטומאה החמורה יותר. האם זו הסיבה, '''או שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה'''? לכן אומר: לא, כיוון שבעצם כשהוא היה קודם כל זב אז כבר יש לו שם של זב, אז מעכשיו בעצם לא יכול לחול שם טומאה קלה כמו טומאת קרי על הטומאה שלו. אבל אם מראש היה קודם כל טמא בקרי ולאחר מכן באה הזיבה, אז אולי גם רבי יהודה מודה שהוא חייב לטבול.

אומרת הגמרא: '''מה נפיק מביניהון'''? כלומר איזה נפקא מינה ביניהם אם הוא '''ראה קרי''' ונעשה זב. כלומר, קודם כל הוא ראה את הטומאה הקלה ואז נעשה זב. אם אני אומר שזה בגלל '''משום מה מועיל הוא שהוא טובל''', אז גם פה - הטבילה לא תעזור כלום, הוא יישאר טמא. אבל אם אני אומר משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, אז זה דווקא אם הטומאה החמורה הייתה קודם, אבל כאן הרי הטומאה הקלה הייתה קודם, אז כבר היה שם של טומאה קלה, ממילא הוא צריך לטבול גם לפי רבי יהודה. כי בעצם אנחנו סוברים שהטבילה הזו לא נתקנה לעניין טהרה, אלא בעזרת השם יתברך, שיהיה לו כוח ללמוד.

אומרת הגמרא: '''אין תימר מה מועיל שהוא טובל? מועיל הוא'''. כן, כלומר מה באמת הסברה של רבי יהודה. אומרת הגמרא נשמענא מן הדא - זה הרי בהמשך כתוב בסוף המשנה '''המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה'''. הרי פה משמשת שראתה נידה - היא קודם כל הייתה בטומאת קרי ורק לאחר מכן באה לה הטומאה החמורה, וגם פה רבי יהודה פוטר. רואים מכאן שבעצם רבי יהודה לא מחלק בין אם הטומאה החמורה הייתה קודם או הטומאה הקלה הייתה קודם, כי מבחינתו הוא פוטר מטבילה כיוון שהטבילה לא תעזור.

אדרנא לך פרק &quot;מי שמתו&quot;.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כח עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' עד כדון זב שראה קרי.''' אליבא דר' יהודה קא מיבעיא ליה דעד כאן לא שמענו דפוטר אלא אם טומאת הזיבה קדמה והואיל דכבר טמא הוא ואינו מועיל לו טבילה זו לטהרו מזיבתו הלכך הוא דפוטר ואע&quot;ג דמדינא מועיל לו הטבילה משום קרי לד&quot;ת דהא זב מותר בד&quot;ת כדאמרי' לעיל בהלכה ד' מ&quot;מ כיון דחלה שם טומאה עליו מעיקרא ולהאי טומאה אין טבילה זו עכשיו כלום אינה מועילה לו אפילו להוציאו מטומאת קרי ומכיון דאינה מועילה לו למה יטבול

'''ואפי' קרי שראה זוב.''' בעיא היא דהשתא מספקא לן אי נימא דאף אם ראה קרי בתחלה ואח&quot;כ באה לו טומאת זיבה נמי פוטר ר' יהודה או לא

'''מועיל הוא שהוא טובל.''' סיומא דבעיא היא כלומר להאי טעמא דאמרן לפי שאין מועיל לו הטבילה הואיל וטומאת זיבה קדמה אם כן היכא דטומאת קרי קדמה איכא למימר דמועיל לו עכשיו טבילה זו דמעיקרא בעל טבילה הוה ואפילו ר' יהודה מודה בזה שהוא צריך טבילה או דילמא דטעמיה דר' יהודה לאו משום שאינו מועיל לו הויא אלא טעמא אחרינא איכא משום דאינו צריך לטבילה כלל דכיון דטומאה חמורה דזיבה עליו ובאותה טומאה החמורה מותר הוא בד&quot;ת תו לא אתיא טומאה קלה דקרי וחיילא עליה כלל לאסרו בד&quot;ת ואינו צריך לטבילה מדינא קאמר. והש&quot;ס לא אסיק הכא לטעמא אחרינא ולהבעיא עד לקמן

'''מה נפק מביניהון.''' ומאי בינייהו בין הני טעמי

'''ראה קרי.''' כלומר אם ראה קרי מקודם שבא עליו טומאת זיבה איכא בינייהו&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;קרי ונידה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · עד כדון זב שראה קרי · ואפי' קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל · נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · מה טע' דר' יודה משם · מה מועיל הוא שהוא טובל · שאם שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · מה נפק מביניהון ראה קרי · אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה · עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף · אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף · נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נידה צריכה טבילה · ור' יודה פוטר · הדא אמרה היא הדא · היא אדא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''נישמעינה מן הדא והמשמשת וכו' מה טעם דר' יהודה.''' השתא מפרש לה להבעיא ובתחלה מהדר אחר טעמיה דר' יהודה ולבתר מסיק להבעיא ומה דאיכא לספוקי במילתיה דר' יהודה וכלומר לכשתמצי לומר מה דמספקא לן בטעמיה יכילנא למיפשט לך ומיהו אכתי תיבעיא לן במילתיה ואף דפשיט לך טעמיה וכדמפרש ואזיל

'''משום מה מועיל הוא שהוא טובל שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' כלומר מה דהוה מספקא לן בטעמיה אם הוא משום דמה מועיל לו שהוא טובל עכשיו והרי טומאת זיבה עליו או דלאו היינו טעמיה אלא משום שאין שם לטומאה קלה לחול עליו אצל טומאה חמורה ולא חיילא עליו טומאה קלה כלל

'''אין תימר מה מועיל שהוא טובל מועיל הוא.''' אי תימא דטעמיה משום מה מועיל הוא הרי הכא דטומאת קרי קדמה מועיל הוא דמעיקרא בר טבילה הוה ותו לא אתי טומאת זיבה לאפקועי טבילה מיניה והיה צריך לטבילה אף לר' יהודה ואי נימא דטעמיה הוי משום שאין שם טומאה קלה לחול עליו כלל במקום שיש עליו טומאה חמורה א&quot;כ אינו צריך טבילה כלל לטומאה קלה וכדפרישית

'''הוי לית טעמיה דלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה.''' האי דלא כמו אלא הוא כדרך לשון הש&quot;ס הזה בכל דוכתי דאיכא כה&quot;ג. כלומר על כרחך טעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת שראתה נדה דההיא נמי מעיקרא בת טבילה היתה ואפ&quot;ה פוטר בה ר' יהודה א&quot;כ לית טעמיה משום מה מועיל אלא דטעמיה משום שאין מקום לטומאה קלה לחול עליו כלל אצל טומאה חמורה וא&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה וכדאמרן&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''עד כדון כשבאת לו טומאה קלה בסוף.''' השתא מסיק לה לעיקר הבעיא וכלומר דאף ע&quot;ג דטעמיה דר' יהודה איפשיטא לן מההיא דהמשמשת מ&quot;מ איכא לספוקי במילתיה דשמא לא קאמר דאין שם לטומאה קלה לחול במקום החמורה אלא דוקא אם בתחלה באת לו הטומאה חמורה וטומאה קלה באת לו בסוף כדינא דרישא דמתני' זב שראה קרי

'''אפי' באת לו טומאה חמורה בסוף.''' אס אפי' בכה&quot;ג דנקט בריש הבעיא בעל קרי שראה זוב שבאת לו טומאה חמורה בסוף נימא נמי דאין שם טומאה קלה כלל אצל טומאה חמורה ואע&quot;ג דקדמה והאי מילתיה לא הוי פשיטא ליה לבעל הבעיא מההיא דהמשמשת ואף דהתם נמי טומאה חמורה לבסוף באת לה משום דקס&quot;ד דשאני זב מנדה ומשום דהא עיקר טעמא דתקנת עזרא בטבילה לבעלי קריין בשביל אנשים הויא שלא יהו ישראל כתרנגולין הללו כדאמר לעיל בריש הלכה ד' וא&quot;כ אפשר דבזב שקדמו קרי מודה ר' יהודה דצריך טבילה הואיל דהטומאה חמורה לבסוף הוא דבאת לו וחלה עליו טומאה קלה מעיקרא להצריכו טבילה. ופשיט ליה הש&quot;ס נישמעינה מן הדא המשמשת וכו'. כלומר לא כדקס&quot;ד לחלק בין נדה לזב דהא מיהת תקנת עזרא אף על הנשים היתה והמשמשת צריכה טבילה משום ק&quot;ש ותפלה וברכות וטעמא דכשהן מוכרחות לטבול אף הן ימנעו בעליהן מלהיות מצוין אצליהן ואפ&quot;ה קאמר בה ר' יהודה דפטורה מן הטבילה

'''הדא אמרה היא הדא היא הדא.''' היינו המשמשת שראתה נדה והיינו בעל קרי שראה זוב דדין אחד להם דאין שם לטומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה ואפי' החמורה היא לבסוף ובין באנשים ובין בנשים א&quot;צ טבילה מדינא לר' יהודה: הדרן עלך מי שמתו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;56&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
 משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה. עד כדון כשבאת לו טומאה קלה לבסוף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כאן שראה קרי ואחר כך נעשה זב}} באת לו טומאה חמורה לבסוף. {{ירו&quot;מ-ביאור|וחייב לטבול אף שנשאר טמא, שכן לא נתקנה טבילה זו לעניין טהרה, אלא בכדי שלא יהיו מצויים אצל נשותיהן כתרנגולין. מאי כדון?}} נשמענא מן הדא דתנן: המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} פוטר. הדא אמרה, היא הדא היא הדא. {{ירו&quot;מ-ביאור|זה כמו זה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהסיבה שרבי יהודה פוטר זה מפני שהטבילה לא מועילה}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק מי שמתו&lt;/strong&gt;

==פרק רביעי: &quot;תפלת השחר&quot; ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי מאיר ברכות פרק רביעי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; תפילת השחר, עד חצות; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: {{שוליים|ד_א}}עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב; [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר: עד פלג המנחה. {{ירו&quot;מ-ביאור|עד אחד עשר שעות חסר רביע}} תפילת הערב, אין לה קבע. ושל מוספים כל היום.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; כתיב: ([[דברים יא יג|דברים עקב יא יג]]) &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot; {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_כט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף כט ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין · נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את של פני המיטה ואת שלאחר המיטה · את שהמיטה צורך בהן פטורין · ואת שאין המיטה צורך בהן חייבין · אילו ואילו פטורין מן התפילה · קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יתחילו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו · העומדין בשורה הפנימיין פטורין והחיצונין חייבין · נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון · בעל קרי מהרהר בליבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה · ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו · ר' יהודה או' מברך לפניהן ולאחריהן · היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק לא יקצר · ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא · לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים · וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות · זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה · ור' יהודה פוטר ·
סליק פירקא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>sqx9bfosekr832ahu2ixz75olcxkdet</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק רביעי)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755053</id>
    <revision>
      <id>3084041</id>
      <parentid>3081570</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084041</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="357694" sha1="8ju2a9b3tjtf3lkfpxhlucb4io02fiy" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק רביעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;57&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש עבודה בלב, ואיזו? {{שוליים|ד_ב}}זו תפילה. וכן הוא אומר: ([[דניאל ו יז]]) &quot;אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור| אלוקיך שאתה עובד אותו תמיד הוא יצילך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש פולחן בבבל, ואיזו? זו תפילה. {{שוליים|ד_ג}}יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? פירש בדניאל: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} ומצלא&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו להתפלל (ערבית ושחרית ומנחה [רש&quot;י])}} יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|חלונות פתוחים לו בעלייתו כנגד ירושלים}} יכול משבאו לגולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התחיל לעשות}} כן? תלמוד לומר: ([[דניאל ו יא]]) &quot;כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שהיה עושה זמן רב קדם}} יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: ([[תהילים נה יח]]) ערב ובוקר וצהרים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} אשיחה ואהמה&quot;. {{שוליים|ד_ד}}יכול יהא מגביה קולו ומתפלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} פירש בחנה: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;. יכול יהא מהרהר בלב? תלמוד לומר: ([[שמואל א א יג]]) &quot;רק שפתיה נעות&quot; הא כיצד? מרחיש בשפתותיו. אמר רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: מן הפסוק הזה את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} למד ד' דברים: &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ה}}שהתפילה צריכה כוונה. &quot;רק שפתיה נעות&quot; מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. &quot;וקולה לא ישמע&quot; מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. &quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ו}}שהשיכור אסור להתפלל. {{קיצור|מילתיה ד°חנן בר אבא פליגא|&quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; לא שייך לכאן, והסופר היה צריך להתחיל: &quot;חנן בר ווא אמר לחבריא...&quot; וטעה, מפני שהעתיק זה מברכות א,ה (&quot;על הירושלמי&quot;, עמוד 14) . וכן כתב ב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;. אף אם המילים &quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; יתירות כמו שכתבו ב&quot;על הירושלמי&quot; וב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;, צריך לפרש שהקטע הזה מובא כאן בהקשר לברייתא המספרת על רבי עקיבא (מתוך פירוש אור לישרים) .}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילתיה דחנן בר אבא פליגא }}דחנן בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר לחבריא: נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב עושה}} ואמריתה קומי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, וקם ונשקי על פומי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה אומר}} {{שוליים|ד_ז}}&quot;ברוך אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} שוחה; בא להזכיר את השם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זוקף. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזה שידע באיזה מילה רב שח או זקף, סימן שרב התפלל בקול.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ואנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|למה זוקפים כשמזכיר שם השם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפניה לפסוקים|תהילים|קמו|ח}} &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לזקוף בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרא}} &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שצריך להיות כפוף בשם}}. אמר רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; הוה יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא. רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]] מצלי בקלא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה מתפלל בקול}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] כד הוה מצלי בכנישתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה מתפלל בבית הכנסת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל בקול או בלחש|הוה מצלי בלחישה.]] וכד הוה מצלי גו בייתיה, הוה {{שוליים|ד_ח}}מצלי בקלא, {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}} על מנת דילפון {{ירו&quot;מ-ביאור|שילמדו}} בני בייתיה צלותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילתו}} מיניה. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובני}} בני בייתיה דאבא ילפי צלותא מיניה. ומאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הטעם לשלוש תפילות ביום|כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות.]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילות לומר בשחר במנחה ובערב|בשחר צריך לאדם לומר:]] מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה. במנחה צריך אדם לומר: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב. בערב צריך לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה. רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית יט כז|בראשית וירא יט כז]]) &quot;וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'&quot;. ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: ([[תהילים קו ל]]) &quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot;. תפילת המנחה מיצחק אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית כד סג|בראשית חיי שרה כד סג]]) &quot;ויצא יצחק לשוח בשדה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפנות ערב}}&quot;, ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קב א]]) תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו תפילת הערב מיעקב אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית כח יא|בראשית ויצא כח יא]]) &quot;ויפגע במקום וילן שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי בא השמש}}&quot; ואין פגיעה אלא תפילה, כמה {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימר}} דאת אמר: ([[ירמיהו כז יח]]) &quot;יפגעו נא בה' צבאות&quot; ואומר: ([[ירמיהו ז טז]]) &quot;אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי&quot;. ורבנן אמרי: {{שוליים|ד_ט}}תפילות מתמידין גמרו. תפלת השחר, מתמיד של שחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. תפילת המנחה, מתמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;ואת הכבש השני תעשה בין הערבים&quot;. תפילת הערב, לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם. הדא היא דתנינן: תפילת הערב אין לה קבע. {{ירו&quot;מ-ביאור|הכוונה שאין כנגד מה לקבוע אותה}} ושל מוספין כל היום. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת ערבית}}, עוד היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד הקרבנות, ש}}קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. מאי טעמא? דרבי יהודה}}?  מדברי תורה למד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;וחם השמש ונמס&quot;, בארבע שעות. אתה אומר &lt;span id=&quot;דף_ל_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף ל א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף כ&quot;ט. אנחנו מתחילים פרק ד', הלכה א', משנה. אומרת המשנה: '''תפילת השחר עד חצות''', כלומר עד אמצע היום. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. כלומר, מדובר על שעות זמניות כמובן. '''תפילת המנחה עד הערב''', כלומר עד יציאת הכוכבים. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה. כן, אנחנו יודעים שקורבן תמיד שבין הערביים, היו שוחטים אותו בשעה שמונה וחצי ומקריבים אותו בתשע וחצי, כלומר בעצם שעתיים וחצי לפני השקיעה. אז את השעתיים וחצי הם מחלקים לשניים, פלג. חצי מזה מוסיפים ליום. אז אם התחלנו בתשע וחצי, יש לנו עוד שעה ורבע, שעתיים וחצי מחלקים לשעה ורבע לכאן, שעה ורבע לכאן, אז בעצם קיבלנו אחת עשרה שעות פחות רביע, זה הזמן שמותר להתפלל מנחה. אחרי זה, זה כבר זמן של תפילת ערבית. '''תפילת הערב אין לה קבע'''. כן, הגמרא אומרת - יש כל מיני הסברים מה זה אין לה קבע, או שהכוונה שהיא לא חובה, או שהכוונה - אנחנו נראה בירושלמי - שלא מצאו על מה להסמיך את זה. '''ושל מוספים כל היום'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' תפלת השחר עד חצות.''' שכן תמיד של שחר קרב עד חצות לרבנן ולר' יהודה אינו קרב אלא עד ד' שעות ביום והיינו עד סוף שעה רביעית שהוא שליש היום בזמן שהיום י&quot;ב שעות וכן הלילה ואותן שעות נקראו שעות זמניות וכן זמנה לעולם עד סוף שליש היום לפי ערך הימים כדאמרינן לעיל בפ&quot;ק גבי ק&quot;ש והלכה כר' יהודה

'''תפלת המנחה עד הערב.''' שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב ור' יהודה סבר שקרב והולך עד פלג המנחה ופלג המנחה היא שעה ורביע קודם הלילה מפני שזמן מנחה קטנה מתחיל מתשעה שעות ומחצה שהם שתי שעות ומחצה קודם הלילה ופסק הלכה בזה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עבידו הרוצה לעשות כדברי חכמים ולהתפלל תפלת המנחה עד הערב יעשה ואם בא לעשות כדברי ר' יהודה שלא להתפלל מנחה אלא עד שעה ורביע קודם הלילה עושה ומשם ואילך יכול להתפלל ערבית ובלבד שלא יעשה פעם כך ופעם כך אלא לעולם יעשה כחד מינייהו שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה ואם עושה כדברי ר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר ששוב לא יתפלל מנחה באותה שעה

'''תפלת הערב אין לה קבע.''' שזמנה כל הלילה והא דנקט בלישניה אין לה קבע ולא קתני זמנה כל הלילה לאשמועינן דתפלת ערבית רשות לפי שהיא כנגד הקרבת איברים ופדרים שקריבין כל הלילה והנך רשות נינהו שכיון שנזרק הדם נרצה הקרבן ואע&quot;פ שנטמאו האברים ופדרים או שאבדו אינו מעכב ומיהו האידנא קבלוה עליהם לתפילת ערבית בחובה

'''ושל מוספין כל היום.''' אם אחרה אחר שבע סעות יצא אבל נקרא פושע וכן הלכה

'''גמ' כתיב לאהבה וגו'.''' שינה הכתוב מפ' הראשונה ולעבדו ללמד על התפילה

'''וכי יש עבודה בלב וכו'.''' ברייתא היא בספרי פ' עקב

'''יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת.''' תוספתא פ&quot;ג

'''יכול משבאו לגולה.''' התחיל לנהוג כן ולא מקודם

'''בכל שעה שירצה.''' דלא למדנו מדניאל אלא שלא יתפלל כל שלשתן רצופות זא&quot;ז וזמן קבוע לכל אחת מנין כבר פי' דוד וכו'

'''מרחיש בשפתותיו.''' ומשמיע לאזניו בלחש

'''על לבה.''' בכוונת לבה

'''מילתיה דחנן בר אבא פליגא.''' האי לאו הכא הוא דאיתמר ולא שייכא אדלעיל ובפ&quot;ק בהלכה ד' איתמר הכי אהא דדריש התם מכל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שאף בהזכרת השם צריך שיהא ראשו כפוף ועלה קאמר מילתיה דחנן בר בא פליגא וכו' עד כבר ניחת הוא ואיידי דאיירי הכא בדיני דתפלה מייתי לה כמו דאיתמר התם כדרך הש&quot;ס הזה

'''מצלי בקלא.''' כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו כדר' יונה

'''ובני ביתיה דאבא.''' כלומר כך היה נוהג ג&quot;כ אבא שילמדו בני ביתו התפילה ממנו

'''מאיכן למדו.''' דוד ודניאל מהיכן למדו לג' תפלות

'''כך תזכינו לראות במערב.''' כן צריך להיות

'''עוד היא.''' גם היא יש לך סמך לקבוע כנגד עיכול איברים וכו' ולפיכך זמנה כל הלילה

'''מדברי תורה למד ר' יהודה.''' לומר דתמיד של שחר קרב עד ד' שעות כדתני ר' ישמעאל וכו' ודריש בבקר בבקר ולפיכך תפלת השחר שהוא כנגדו ג&quot;כ עד ד' שעות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תפילת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ד' שעות. תפילת המנחה עד הערב ר' יהודה אומר עד פלג המנחה. תפילת הערב אין לה קבע, ושל מוספים כל היום ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה. אמר לו מה טיבה של תפלה זו? אמר להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי ר&quot;ג אומר בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה ורבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה ר&quot;ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו יתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשרה ר&quot;א אומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים. רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר הושיעה ה' את עמך את ישראל בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך בא&quot;י שומע תפלה ותחנונים היה רוכב על החמור ירד אם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים היה יושב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש שם חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין תפילת השחר עד חצות כול'· כת' לאהבה את י'י אלהיכם ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשיכם· וכי יש עבודה בלב· ואי זו זו תפילה· וכן הוא או' אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך· וכי יש פולחן בבבל· ואי זו זו תפילה· יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת· פירש בדניאל וזימנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי וגו'· יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה· ת'ל וכוין פתיחין ליה בעיליתה נגד ירוש' יכול משבאו לגולה כן· ת'ל כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא· יכול יהא מיתפלל שלשתן בכל שעה שירצה· כבר פירש דוד ערב ובקר וצהרים· יכול יהא מגביה קולו ומתפלל· פירש בחנה וחנה היא מדברת על לבה· יכול יהא מהרהר בלב· ת'ל רק שפתיה נעות· הא כיצד מרחיש בשפתותיו· אמ' ר' יוסי בר חנינא מן הפסוק הזה את למד ארבעה דברים· וחנה היא מדברת על לבה· מיכן שהתפילה צריכה כוונה· רק שפתיה נעות· מיכן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו· וקולה לא ישמע· מיכן שלא יהא אדם מגביה את קולו ויתפלל· וחשבה עלי לשכורה· מיכן שהשיכור אסור להתפלל· מילתיה דחנן בר אבא פליגא· דחנן בר ווא אמ' לחבריא נימר לכון מילתא טבתא דחמי' עביד ואמריתה קומי שמואל וקם ונשק על פומיה· ברוך אתה שוחח· בא להזכיר את השם זוקף· שמואל אמ' ונא אמרית טעמ' י'י זוקף כפופים· אמ' ר' אמי לא מסתברא דלא אמ' לא מפני שמי נחת הוא· אמ' ר' אבין אילו הוה כת' בשמי ניחת הוא· הוה יאות· לית כת' אלא מפני שמי ניחת הוא· קודם עד שלא הזכיר את השם כבר נחת הוא· ר' אבא בר זכרא מצלי בקלא· ר' יונה כד הוה מצלי בכנישתא הוה מצלי בלחישה· כד הוה מצלי בביתא הוה מצלי בקלא· עד דיילפון בני בייתה צלותיה מיניה· מאיכן למדו שלש תפילות· ר' שמואל בר נחמני אמ' כנגד שלשה פעמים שהיום מישתנה על הבריות· בשחר צריך אדם לומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שהוצאתני מאפילה לאורה· במנחה צריך אדם לומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי כשם שזכיתני לראות החמה במזרח כך זכיתני לראות במערב· בערב צריך לומ' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה· כך תוציאיני מאפילה לאורה· ר' יהושע בן לוי אמ' תפילות מאבות למדום· תפילת השחר מאברהם אבינו· וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני י'י· ואין עמידה אלא תפילה· כמה דתימר ויעמד פינחס ויפלל· תפילת המנחה מיצחק אבינו· ויצא יצחק לשוח בשדה· ואין שיחה אלא תפילה כמ' דתימ' תפילה לעני כי יעטוף ולפני יי' ישפוך שיחו · תפילת הערב מיעקב אבינו ויפגע במקום וילן שם · ואין פגיעה אלא תפילה כמ' דתימ' יפגעו נא ביי' צבאות · ואמ' אל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי · ורבנן אמרו תפילות מתמידין גמרו · תפילת השחר מתמיד שלשחר · את הכבש אחד תעשה בבקר תפילת המנחה מתמיד שלבין הערבים · תפילת הערב לא מצאו חכמ' לתלותה ושנו אותה סתם · הדא היא דתנינן תפילת הערב אין לה קבע ושלמוספין כל היום · אמ' ר' תנחומא עוד היא קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה מדברי תורה ולא מדברי ר' יהודה · דתני ר' ישמעאל וחם השמש ונמס בארבע שעות · אתה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: '''&quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot;''' - וכי עבודה בלב? העבודה שבלב זה הקורבנות. זה אומר: זו תפילה. וכן הוא אומר: '''&quot;אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך&quot;''', כלומר האלוקים שאתה עובד אותו באופן קבוע, הוא יציל אותך. כן, וכי פולחן בבבל? זה אומר: זו תפילה. יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? כבר פירש בדניאל: '''&quot;וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי&quot;''', כלומר שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו. יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר: '''&quot;וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם&quot;''' - יש לו חלונות פתוחים לכיוון ירושלים כדי שיוכל להתפלל. יכול משבאו לגולה כן? כלומר רק שם הוא התחיל להתפלל. תלמוד לומר: '''&quot;כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא&quot;''', כמו שהוא היה עושה מן קדמת דנא, מזמן. יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: '''&quot;ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה&quot;'''. יכול יהא מגביה קולו ומתפלל? פירש בחנה: '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;'''. יכול יהא מהרהר בלב, כלומר בכלל לא לבטא בשפתיים? תלמוד לומר: '''&quot;רק שפתיה נעות&quot;'''. הא כיצד? '''&quot;מרחיש בשפתותיו&quot;''', כלומר הוא צריך להניע את השפתיים, אבל לא להשמיע קול.

אמר רבי יוסי בר חנינא: מן הפסוק הזה את למד ד' דברים. '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;''' - מכאן שהתפילה צריכה כוונה. '''&quot;רק שפתיה נעות&quot;''' - מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. '''&quot;וקולה לא ישמע&quot;''' - מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. '''&quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot;''' - מכאן שהשיכור אסור להתפלל.

אומרת הגמרא: המעשה של חנן בר אבא מלמד שאין חובה להתפלל בלחש, כלומר בלי שישמעו. מה הראיה? חנן בר אבא אמר לחבריא: '''&quot;נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרברב עביד&quot;''', אני אומר לכם משהו יפה שראיתי שרב עשה. אמרתי את זה לפני שמואל, וקם ונשקני על פי. כשהיה רב אומר '''&quot;ברוך אתה&quot;''' - היה שוחה, וכשבא להזכיר את השם - זוקף. עכשיו, אם רב אמר בלחש בלי להוציא קול, אז איך הוא ידע? אלא כנראה שרב התפלל בקול. אמר שמואל: ואני אסביר למה באמת הוא היה שוחה כשהיה אומר ברוך אתה, והיה זוקף כשהיה מזכיר את שם השם. למה? דכתיב '''&quot;ה' זוקף כפופים&quot;'''. אמר רבי אמי: '''&quot;לא מסתברא דא&quot;''', כלומר לא הגיוני, בדיוק הפוך צריך להיות, שהרי כתוב '''&quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;''', משמע שצריך לכפוף בשם, לא לזקוף. אמר רבי אבין: אילו היה כתוב '''&quot;בשמי ניחת הוא&quot;''' - היית צודק, כי בשם צריך לכפוף, אבל '''&quot;לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא&quot;''', כלומר לפני שמזכירים את השם אז כורעים, אבל בשם זוקפים.

רבי אבא בר זבדי מצלי בקלא, היה מתפלל בקול. רבי יונה כד הוה מצלי בכנישתא, כשם היה מתפלל בבית כנסת, הוה מצלי בלחישה. וכד הוה מצלי גו ביתיה, הוה מצלי בקלא - הוא כן רצה שהבנים שלו ילמדו להתפלל, אז לכן בבית היה מתפלל בקול. אמר רבי מנא: באמת בני ביתיה דאבא ילפי צלותא מיניה, באמת כל הבנים למדו מאבא שלהם איך להתפלל.

שואלת הגמרא: מאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני אמר: כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות. בשחר, בבוקר, וחכמים תיקנו כנגד כל אחד מהזמנים האלה ברכה מיוחדת. בשחר צריך לאדם לומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה&quot;. במנחה צריך אדם לומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, כשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב&quot;. בערב צריך לומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה&quot;.

רבי יהושוע בן לוי אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו, דכתיב: '''&quot;וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'&quot;'''. ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: '''&quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot;'''. תפילת המנחה מיצחק אבינו, דכתיב: '''&quot;ויצא יצחק לשוח בשדה&quot;'''. ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: '''&quot;תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו&quot;'''. תפילת הערב מיעקב אבינו, דכתיב: '''&quot;ויפגע במקום וילן שם&quot;'''. ואין פגיעה אלא תפילה, כמה דאת אמר: '''&quot;יפגעו נא בה' צבאות&quot;''', ואומר: '''&quot;אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי&quot;'''. כן, רואים מכאן שבעצם &quot;לפגוע&quot; פירושו להתפלל.

ורבנן אמרי: תפילות מתמידין גמרו, כלומר למדו מקורבנות תמידים. תפילת השחר מתמיד של שחר, דכתיב: '''&quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;'''. תפילת המנחה מתמיד של בין הערבים, דכתיב: '''&quot;ואת הכבש השני תעשה בין הערבים&quot;'''. תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם, כלומר בלי מקור. הדא היא דתנינן: '''תפילת הערב אין לה קבע''', כלומר אין כנגד מה לקבוע אותה - זה הכוונה &quot;אין לה קבע&quot;. '''ושל מוספין כל היום'''.

אמר רבי תנחומא: תפילת ערבית עוד היא כנגד הקורבנות, כלומר זה לא שכמו שאמרת שאין לה במה לקבוע אותה - היא עצמה כנגד הקורבנות, שקבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. כן, אנחנו יודעים שאסור לשחוט בלילה, אבל קורבנות ששחטו ביום - אז את האיברים ופדרים שלהם מקטירים כל הלילה.

תנן: תפילת השחר עד חצות, ורבי יהודה אומר רק עד ארבע שעות. אומרת הגמרא: מאי טעמא דרבי יהודה? למה רבי יהודה אומר רק עד ארבע שעות? עונה הגמרא: מדברי תורה למד רבי יהודה, דתני רבי ישמעאל: כתיב '''&quot;וחם השמש ונמס&quot;''' - גם לגבי המן כתוב שהמן, כשחם השמש הוא נמס. אז זה בארבע שעות.

נעצור כאן כדי שלא נאריך יותר מדי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כט עמוד ב'''

{{שוליים|ד_ב}} '''יש להתפלל כנגד המקדש בכיוון ירושלים, שהתפילה היא הפולחן שבלב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהתפילה היא פולחן, ולכן יש לכוון בה כנגד המקדש כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_ג}} '''חייב להתפלל שלוש תפילות ביום ולכוון לירושלים בתפילתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדניאל שהתפלל שלוש פעמים ביום וכוון בתפילתו כנגד ירושלים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_ד}} '''יש להתפלל בלחש, מניע שפתיו ואינו משמיע קולו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' הלכה כברייתא הנלמדת מחנה: &quot;רק שפתיה נעות&quot; - צריך להניע שפתיים ולא להשמיע קול, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב.

{{שוליים|ד_ה}} '''התפילה חייבת כוונת הלב ואמירה בהרחשת שפתיים בלא הגבהת קול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי הלומד ממעשה חנה שהתפילה צריכה כוונה, שיש להרחיש בשפתיים ושלא להגביה קול בתפילה, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף א.

{{שוליים|ד_ו}} '''שיכור אסור להתפלל, וצריך שיסיר שכרותו קודם התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרב שהיה מסלק שכרותו קודם התפילה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_ז}} '''באילו מקומות בברכות יש לכרוע ובאילו לזקוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שכורעין ב&quot;ברוך&quot; וזוקפין קודם הזכרת השם, כדעת שמואל ורב, שכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: שוחה ב&quot;ברוך&quot; וזוקף בעת אמירת השם.

{{שוליים|ד_ט}} '''תפילות שחר ומנחה נתקנו כנגד תמידי השחר והערביים, ותפילת ערבית נתקנה סתם ואינה קבועה כנגד קרבן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ה , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=כט ב/&gt; ==דף ל עמוד א== &lt;קטע התחלה=ל א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שתפילות היום נתקנו כנגד התמידים, ותפילת ערבית אין לה קבע כנגד קרבן קבוע, כדברי הירושלמי, וכן פסקו רמב&quot;ם (הל' תפילה א,ה-ו) ושו&quot;ע (או&quot;ח צח,ד).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;58&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות? כשהוא אומר: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;כחום היום&quot;, הרי שש {{ירו&quot;מ-הוסר|שעות }}אמור; הא מה אני מקיים &quot;וחם השמש ונמס&quot;? בד' שעות. ואת דריש {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה שווה. במן נאמר}}: ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וילקטו אותו}} בבוקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבוקר&quot; ובקרבן תמיד של שחר נאמר}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש אחד תעשה}} בבוקר&quot; מה בבוקר שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במן}} בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של שחר}} בד' שעות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש? דכתיב: וחם השמש}} בארבע שעין שמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בשמש}} חמין, וטולא {{ירו&quot;מ-ביאור|בצל}} קריר, בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא יושב פתח האהל כחום היום}}&quot; מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל ברייה. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מצלי בתלת שעין. רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מצלי בתלת שעין. רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין. והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות}}. {{שוליים|ד_י}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה! נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה. אי {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמי}} מעדות למד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקרבן תמיד קרב עד שעה רביעית}}. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה שהקריבו את התמיד בארבע שעות|בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב,]] והיו מעלין להן  שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|טלאים. פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב, והעלו להן שני}} גדיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|וגדי פסול לתמיד שנאמר את הכבש האחד תעשה בבקר, כבש ולא גדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והתעכבו לחפש עד שעה רביעית}}, באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שנבדקו ונמצאו כשרים}} בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר בבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה בר בבא, על תמיד של שחר {{שוליים|ד_יא}}שקרב בארבע שעות. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: אף בימי מלכות רשעה הזאת, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומי}} היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית. מאי טעמא? דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו עד שעה שישית? דכתיב}} &quot;שנים ליום&quot;, חלוק את היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא שתים עשרה שעות עד שעה שישית לתמיד של שחר, מכאן ואילך לתמיד של בן הערבים}} טעמא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? &quot;שנים ליום&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שנים}} חובה ליום; &quot;שנים ליום&quot; שני פרקליטין ליום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן לשם היום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן כנגד היום. הדא היא דתנינן תמן: {{שוליים|ד_יב}}תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום. ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו עשרים וארבע טבעות מסודרים בשש שורות של ארבע כל אחד ממערב למזרח, שבהם היו מחזיקים את הבהמה לשחיטה}} והוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה סימן}} שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: תפלת המנחה ותפילת המוספין, {{שוליים|ד_יג}}תפלת המנחה קודמת. הוון בעון מימר, כשאין ביום כדי להתפלל שניהם, אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתדיר ושאינו תדיר תדיר קדם. וכן אמר}} רבי נתן בר טוביה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן בר טוביה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ל_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף ל ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל'. נתחיל שני שורות לפני כן: למד רבנן תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. שואלת הגמרא מה טעמא דרבי יהודה? כלומר, למה רבי יהודה אומר ארבע שעות? הרי לכאורה עד חצות זה עדיין בוקר. עונה הגמרא מדברי תורה למד רבי יהודה, דתני רבי ישמעאל: כתיב &quot;וחמה שמש ונמס&quot;. כן, יש ברייתא בשם רבי ישמעאל שהוא למד מהפסוק לגבי המן.

עכשיו הברייתא אומרת שזה היה בשעה רביעית. אומרת הגמרא: '''אתה אומר בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות?''' כלומר, אולי זה שש שעות, מנין לך שזה ארבע שעות? '''כשהוא אומר כחום היום, הרי שש אמור''', כלומר &quot;חום היום&quot; זה שש שעות, &quot;וחם השמש&quot; זה ארבע שעות. הגמרא תסביר לנו יותר מאוחר למה. '''הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס''' - זה בארבע שעות.

'''ואת דריש''' - גזירה שווה. במה נאמר &quot;והלקטו אותו בבוקר בבוקר&quot;, ואמרנו שזה היה עד ארבע שעות, וקורבן תמיד של שחר נאמר בו &quot;את הכבש האחד&quot; - &quot;בבוקר&quot;. '''מה בבוקר שנאמר להלן בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן בארבע שעות'''. אז זה גזירה שווה, והרי תפילת שחרית היא כנגד קורבן תמיד של שחר, ממילא זה יהיה רק עד ארבע שעות.

שואלת הגמרא: והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש שעות? אמר, דכתיב &quot;וחם השמש ונמס&quot;. &quot;וחם השמש&quot; זה בארבע שעין. למה? כי '''בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר'''. אני אומר &quot;חם השמש&quot; סימן שרק השמש חמה אבל הצל קריר. אז זה בארבע שעות, כי '''בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין''' - בשש שעות לא רק השמש חמה אלא גם הצל חם, כלומר אין מקום שהוא לא חם.

אמר רבי תנחומא: כתיב &quot;והוא יושב פתח האוהל כחום היום&quot;. כתוב על אברהם אחרי ברית מילה, ביום השלישי. '''מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל בריה''', כלומר באמצע היום שאין שום צל.

'''רבי יסא מצלי בתלת שעין''', כלומר רבי יסא התפלל בשעה השלישית. '''רבי חייא בר ווא מצלי בתלת שעין''' - גם כן הוא התפלל בשעה השלישית. '''רבי ברכיה חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין''', כלומר הוא התפלל יותר מאוחר. '''והא תנינן''' - עד שלוש שעות, שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות. '''הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה'''. הרי כשהם מתפללים תפילת שחרית גם קוראים קריאת שמע, וקריאת שמע הרי מותר רק עד שלוש שעות כמו שאמרנו. אז איך הוא עשה את זה? מתי הוא קרא קריאת שמע? עונה הגמרא: '''נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה'''. כלומר באמת הוא קם מוקדם, אמר שמע ישראל, אבל תפילה התפלל יותר מאוחר, חזר עוד פעם וקרא קריאת שמע אולי כדי לשמור סדר תפילה, אבל בעצם הוא כבר יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתה.

'''אי מעדות למד רבי יודה''' - הסבר אחר: הוא למד מעדות. כלומר, אנחנו אמרנו מקודם שרבי יהודה למד מהפסוקים; הסבר אחר הוא שמעדות למד רבי יהודה. במסכת עדויות כתוב שם עדות, אבל משם הוא למד שקורבן תמיד קרב עד שעה רביעית.

'''אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להן שני גדיים'''. פעם אחת שלשלו להם שתי קופות של זהב והעלו להם שני גדיים. עכשיו זה בקורבן תמיד כתוב &quot;את הכבש האחד&quot;, כלומר צריכים להיות כבשים. הם העלו גדי, וגדי פסול לתמיד. אז בעצם לא יכלו להקריב, והם התעכבו לחפש עד שעה רביעית - זו מסורת.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בארבע שעין שמשא חמין וכו'.''' כלומר דהיינו טעמא דדריש וחם השמש על ארבע שעות שאז השמש הוא בלבדו חם ובמקום הצל קר הוא

'''בשית שעין וכו'.''' ומפני ששתיהן חמין הן כלומר שאין הצל ניכר דרשו כחום היום על שש שעות וכדר' תנחומא דאמר מהו כחום היום בשעה שאין צל לכל בריה לפי שהצל הוא תחתיו

'''מצלי בתלת שעין.''' לפי שזמן קריאת שמע הוא וכדי לסמוך גאולה לתפלה

'''חמוניה.''' ראוהו שהיה קורא וכו'

'''והא תנינן וכו'.''' דאין לו שכר קריאת שמע אחר ג' שעות אלא כקורא בתורה ומ&quot;ט עביד הכי

'''נימר.''' שכך היה נוהג כבר קיבל מלכות שמים בעונתה וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה והיה ממתין להתפלל עם הציבור וקרא ק&quot;ש עם הברכות ולסמוך גאולה לתפלה

'''אי מעדות למד.''' ואי בעית אימא דמעדות למד ר' יודה לומר עד ד' שעות כמו ששנינו בפ&quot;ו דעדיות העיד ר&quot;י בן בבא על תמיד של שחר וכו' כדמפרש לקמן דעל אותו מעשה נשנית עדות זו

'''והיו מעלין להם שני גדיים.''' והם לא היו רוצין לשנות למה שהיו נוהגין להקריב טלאים לתמידין

'''וקפץ.''' החזיר ארבעים פרסה מא&quot;י

'''חלוק את היום.''' ויום הוא י&quot;ב שעות והחלק הראשון לתמיד של שחר

'''טעמא דר' יודה.''' דלא דריש הכי משום דמיבעי ליה לדרשא אחרינא כדדריש בספרי שנים ליום וכו' כנגד היום. נגד השמש

'''הדא הוא דתנינן תמן.''' בריש פ&quot;ד דתמיד

'''על קרן מערבית צפונית.''' שבבקר השמש במזרח וזורחת למערב ושם הוא כנגד השמש ובערבית השמש במערב ומאירה למזרח והיה נשחט על קרן צפונית מזרחית

'''והוא שיהא יודע וכו'.''' כלומר טעמא דהך מילתא הוא כדי שיהא ניכר וידוע איזה מהן כשחט בשחרית וכו' לפי שלפעמים הוו שוהין אחר זריקת הדס ולא הקריבו אברי תמיד. של שחר עד שנשחט של בין הערבים ושלא יתערבו והיה להם מקום שחיטתן לסימן

'''תפלת המנחה ותפלת המוסף.''' לא התפלל של מוסף עד שהגיע זמן תפלת המנחה תפלת המנחה קודמת

'''הוון.''' בני הישיבה בעון מימר דוקא כשאין שהות ביום כדי להתפלל שניהן שעד שיתפלל מוסף יעבור זמן המנחה אבל אם יש שהות ביום תפלת מוסף שקדמה היא קודמת למנחה וקאמר ר' זעירא דלא היא דכך קיבל בשם ר' יוחנן דלעולם תפלת מנחה קודמת וכן אמר ר' נתן בשם ר' יוחנן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות · כשהוא או' וחם השמש ונמס [מחוק בקו] הרי שש אמור · הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בד' שעות · ואת דריש בבוקר בבוקר · מה בבוקר של להלן בד' שעות · אף בבוקר שלכאן בד' שעות · בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר · בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין · אמ' ר' תנחומא מהו כחום היום · בשעה שאין צל לכל ברייה · ר' יסא מצלי בתלת שעין · ר' חייא בר ווא מצלי בתלת שעין · ר' ברכיה חמונה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין · והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה · אימר כבר קיבל מלכות שמים בעונתה · אי מעדות למד ר' יודה דמר ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי בימי מלכות יוון היו משלשלין להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני טליים · פעם אחת שילשלו להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני גדיים · באותה שעה האיר הקבה' עיניהם ומצאו שני טליים בלישכת הטלאים · על אותה שעה העיד ר' יודה בר אבא על תמיד שלשחר שקרב בארבע שעות · אמ' ר' לוי אף בימי מלכות רשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני כבשים · ובסוף שילשלו להם שתי קופות שלזהב והעלו להן שני חזירין · לא הספיקו להגיע לחצי חומה עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה וקפץ ארבעים פרסה מארץ יש' · באותה שעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית · מה טעמון דרבנן שנים ליום · חלוק את היום · טעמ' דר' יודה שנים ליום · חובה ליום · שנים ליום · מיני פרקליטין ליום · שנים ליום שתהא שחיטתן לשם היום · שנים ליום שתהא שחיטתן כנגד היום · הדא היא דתנינן תמן שלשחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית על טבעת שנייה כנגד היום · ושלבין הערביים היה נשחט על קרן [מחוק: צפונית מזרחית] על טבעת שנייה כנגד היום · והוא שיהא יודע אי זה מיהן נשחט בשחרית · ואי זה מהן נשחט בערבית · ר' חייא בשם ר' יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוספת · תפילת המנחה קודמת · הוון בעיין מימר בשאין ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת מוסף קודמת · ר' זעירא בשם ר' יוחנן ואפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת · ר' נתן בר טובי בשם ר' יוחנן אפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד רבי יודה בר בבא על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות'''. זה מה שהופיע במסכת עדויות - שהעיד רבי יהודה בר בבא שתמיד של שחר קרב בארבע שעות, ועל סמך זה רבי יהודה סובר שתמיד שחר קרב בארבע שעות.

'''אמר רבי לוי: אף בימי מלכות רשעה הזאת''' - כלומר בימי הרומאים - '''היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית'''.

שואלת הגמרא: '''מאי טעמא דרבנן''' - כלומר אמרו שעד שעה שישית מותר, '''&quot;שנים ליום&quot; - חלוק את היום''', עד שעה שישית תמיד של שחר, מכאן ואילך תמיד של בין הערביים. ורבי יהודה אמר: לא, מה שכתוב &quot;שנים ליום&quot; הכוונה '''&quot;שנים ליום&quot; חובה ליום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שני פרקליטין ליום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן לשם היום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן כנגד היום'''.

מה הכוונה? '''הדא היא דתנינן תמן''', גם כתוב שם במסכת יומא: '''תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום'''. יש שם שלוש שורות של ארבע טבעות בכל שורה. את קורבן תמיד של שחר שחטו על טבעת שנייה בקרן צפון-מערבית, '''ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום'''. זה תמיד בבוקר, שהשמש זורחת במזרח אז הקרניים בעצם יפגעו במקום שבו שוחטים, וההיפך בשקיעה - שחטו בכיוון המזרחי, ששם בעצם הקרניים שהגיעו מכיוון מערב יפגעו, אז זה כנגד היום. '''והוא שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית''' - זה הסימן, שחטו את זה בבוקר ואת זה בין הערביים.

'''רבי חייא בשם רבי יוחנן: תפלת המנחה ותפילת המוספין, תפלת המנחה קודמת'''. אעון בהון - כלומר אתם לומדים, זה דווקא כשאין ביום כדי להתפלל את שניהם, הוא צריך להחליט אחד מהם. '''אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת'''.

'''רבי זירא בשם רבי יוחנן: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת'''. למה? כיוון שזה תדיר ושלא תדיר, תדיר קודם - הרי תפילת מנחה זה תדיר. וכן '''רבי נתן בר טוביה בשם רבי יוחנן: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד א'''

{{שוליים|ד_י}} '''עד איזו שעה זמן קריאת שמע של שחרית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נח סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שהזמן נמשך עד שעה רביעית, למד ממאורע קרבן התמיד שקרב עד שעה רביעית, ואם קרא מכאן ואילך לא הפסיד אלא כקורא בתורה..

{{שוליים|ד_יא}} '''קרבן התמיד קרב פעם אחת ביום, בבוקר, ואם נתעכב - קרב עד ארבע שעות ביום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קצ. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שבסוגיה, וכן פסק הרמב&quot;ם שזמן שחיטת התמיד עד ארבע שעות ביום כנגד המעשה שהיה בימי מלכות רשעה שבו הקרבן קרב בשעה זו.

{{שוליים|ד_יב}} '''תמיד של שחר נשחט על קרן מערבית-צפונית ותמיד של בין הערביים נשחט על קרן צפונית-מזרחית, שניהם על הטבעת השנייה כנגד היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה יא , סמ&quot;ג עשין קצ. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו בירושלמי; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות תמידין ומוספין פרק א הלכה יא.

{{שוליים|ד_יג}} '''מי שהתפלל בסדר הפוך צריך להקדים בכל מקרה תפילת מנחה למוסף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפו סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=ל א/&gt; ==דף ל עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמנחה קודמת בכל מקרה מדין תדיר קודם לשאינו תדיר, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;59&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דווקא}} לשעבר, הא בתחילה לא בדא! פתר לה בשלא הגיע זמן {{ירו&quot;מ-הוסר|התפילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחה קטנה, שהיא עיקר}} כהדא דרבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון, {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודה גדולה}} ומטא יומא לשית שעין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא זמן מנחה גדולה}}, עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע דווקא אם היה להם סעודה גדולה התפללו מנחה גדולה, אבל עיקר זמנה הוא מנחה קטנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: תפילת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה}}. וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע. תמן תנינן: {{שוליים|ד_יד}}תמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעי: הכא את עביד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מנחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטנה בתשע ומחצה}}, שתי שעות ומחצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני השקיעה}}, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי תמיד של בין הערבים קרב בשמונה ומחצה, שלוש שעות ומחצה קדם השקיעה}} אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמא ב]]) &quot;תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot; צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה. רבי יוסי בן חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] היה מתפלל עם דמדומי חמה, כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום. אמר רבי יוסי בן חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויהא}} יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לב ו]]) &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא&quot; מהו לעת מצוא? לעת {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מצויין של יום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשמש יוצאת או נכנסת}} אחוי דאימיה דרב אדא[[ביאור:עץ מסורת#יוחאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ד}} הוה מצייר {{ירו&quot;מ-ביאור| שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור| גלימה}} דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בצומא רבא {{ירו&quot;מ-ביאור|יום כיפור}}. אמר לו: כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן, {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}} יממא הוא  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא דמדומי חמה}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|הכא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מד כז]]) &quot;האומר לצולה חרבי&quot; זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ירמיהו נא מט]]) &quot;גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ&quot; כתיב ([[בראשית יא ב|בראשית נח יא ב]]) &quot;וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot;. אמר ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול. דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בצער}} בלא נר ובלא מרחץ. דבר אחר: שנער — שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר. דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים. דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}? זה נבוכדנצר הרשע.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא'''. כתוב &quot;אם הקדים&quot; - זאת אומרת זה רק בדיעבד, אבל לכתחילה - &quot;'''לשעבר, הא בתחילה לא בדא'''&quot; - צריך מוסף קודם.

'''פתר לה בשלא הגיע זמן''' תפילת מנחה קטנה שהיא עיקר. כלומר בעצם מה שאמרנו שאם יש את שניהם אז תפילת מנחה קודמת, זה דווקא כשמגיע תפילת מנחה קטנה שהיא עיקר תפילת מנחה. אבל קודם לכן בעצם מתפלל קודם כל מוסף.

'''כהדא דרבי יהושוע בן לוי מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון''' - כלומר יש לך איזו סעודה - '''ומטא יומא לשית שעין''', כלומר אתם רואים שעברתם את השעה השישית, כלומר הגיע זמן מנחה גדולה, '''עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון'''. כלומר, קודם תתפללו מנחה גדולה ורק אחרי זה תלכו לסעודה, כי אולי תשתכרו, אולי תרדמו וכולי. אבל מה שאמרנו שעיקר התפילה, תפילת מנחה, זה דווקא תפילת מנחה קטנה, עד הערב. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה.

'''וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע'''. כמו שאמרנו שהקורבן תמיד בין הערביים נשחט בשעה שמונה וחצי ומקריבים אותו בשעה תשע וחצי, בעצם עד סוף היום נשארו עוד שעתיים וחצי. את זה מחלקים לשתיים - זה שעה ורבע - ואת זה מוסיפים לתשע וחצי, קיבלנו אחת עשרה פחות רביע. אז עד אז זה נקרא פלג המנחה - הזמן שמותר להתפלל מנחה.

'''תמן תנינן: תמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערב פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת'''. כלומר בין אם פסח חל ביום חול בין אם הוא חל בשבת, שוחטים בשעה שבע וחצי ומקריבים אותו בשמונה וחצי.

'''רבי ירמיה בעי: הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה?''' כלומר, אם אתה אומר שתמיד נשחט בשבע וחצי ומקריבים אותו בשמונה וחצי, יוצא שיש שלוש וחצי שעות עד השקיעה. אז יוצא שזמן המנחה יותר גדול, כי פלג המנחה זה לא שעה ורבע מהזמן של ההקרבה, אלא אם יש לנו משמונה וחצי שלוש וחצי שעות, אז זה שעה ושלושת רבעי. זה הרבה יותר זמן. איך זה יכול להיות?

'''אמר רבי יוסי: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת'''. כלומר, לא כמו שחשבנו שהמנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים - כי התמיד פעם מקריבים אותו בשבע וחצי, פעם בשמונה וחצי, פעם בתשע וחצי - אלא בעצם תפילת מנחה הוקשה לקטורת. מה הראיה? '''מה טעם? &quot;תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot;''' - ואת הקטורת תמיד היו מקטירים באותה שעה, בשעה תשע וחצי, כי אחרי שהקריבו את הקורבן, '''צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה'''. כלומר שעה אחת אתה מכין, ואז בתשע וחצי אתה מקטיר את הקטורת, ויש לך עוד שעתיים וחצי שזה נקרא זמן המנחה. וכמו שאמרנו לפי רבי יהודה, פלג המנחה - שעה ורבע מאותו זמן - עדיין מותר להתפלל מנחה, ואחרי זה כבר אסור.

'''רבי יוסי בן חנינא היה מתפלל עם דמדומי חמה''', כלומר ממש בשקיעה. למה? '''כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום'''. '''אמר רבי יוסי בן חנינא: יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה'''. הגמרא אומרת בבבלי שרב היה מקלל את מי שמתפלל בשקיעה, כיוון שסיכוי טוב מאוד שהוא גם יפספס. '''מה טעם? &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא&quot;'''. מהו לעת מצוא? עת זה זמן, '''לעת מצויין של יום''' - הזמן שהוא מצוין, ברור. אמצע היום הוא לא זמן ברור, לא מוגדר. הזמנים המצוינים זה הזריחה והשקיעה.

'''אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא''', כלומר אח של אמו של רב אדא שמר על הגלימה של רב בצום יום כיפור. ורב אמר לו: '''כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא''' - כלומר, שתראה את השמש בראש האילנות, תביא לי את הבגד המכובד שאני אוכל להיות חזן ולהתפלל תפילת מנחה.

אומרת הגמרא: '''ושמשא בריש דיקלי תמן, יממא הוא''' - זה בכלל לא, זה עדיין יום, זה לא מתקרב לדמדומי חמה. אז רב סובר כמו רבי יהודה, שזמן מנחה זה עד פלג המנחה.

'''אמר רבי יוחנן: &quot;האומר לצולה חרבי&quot; זו בבל שהיא זוטו של עולם''' - המקום הכי נמוך בעולם. '''אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול''', כלומר כל מיתי דור המבול נסחפו לשם, '''דכתיב &quot;גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ&quot;''', '''כתיב &quot;וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot;'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והתני.''' בברייתא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין יצא ומשמע דוקא לשעבר אם עבר והקדים יצא בדיעבד הא בתחלה לא בדא אמרו שיקדים לתפילת המנחה וקשיא לר' יוחנן

'''פתר לה.''' ר' יוחנן להברייתא בשלא היה זמן התפלה כלומר שלא הגיע זמן להתפלל לא למנחה ולא למוסף שהיה קודם שש שעות ומחצה הלכך לא יקדים לכתחילה למנחה אבל אם הגיע זמן התפלה אפי' יש שהות ביום אלא שמתירא שמא יעבור השעה אח&quot;כ כגון שהיה הולך לסעודה גדולה וצריך להתפלל שניהם וכהאי דריב&quot;ל דלקמיה אז אפילו לכתחילה יקדים לתפלת מנחה כיון שכבר הגיע זמנה ואח&quot;כ יתפלל מוסף כהדא דר' יהושע בן לוי

'''מפקד.''' היה מצוה לתלמידיו אם הוה לכון אריסטון סעודה גדולה ומתייראים אתם שמא מתוך כך ימשוך הזמן ויעבור זמן המנחה ומטא יומא לשית שעין כלומר שהוא אחר ששה שעות שהוא זמן מנחה גדולה אז עד שלא תלכו לעלות לסעודה תתפללו מקודם תפלת מנחה ואח&quot;כ תלכו להסעודה והשתא שמעינן נמי מהא דאם הוא יום שיש בו מוסף וצריך הוא להתפלל שתיהם מטעם שמא ימשוך אז יקדים הוא לתפלת המנחה כיון שכבר הגיע זמנה היא קודמת ואח&quot;כ יתפלל מוסף

'''וכמה הוא פלג המנחה.''' דקתני במתני'

'''אחת עשרה שעה חסר רביע.''' כך הוא לשון התוספתא פ&quot;ג ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה וכמה הוא פלג המנחה אחד עשר שעות חסר רביע כלומר פלג המנחה דמתני' דבמנחה קטנה מיירי וזמנה מתשעה שעות ומחצה ולמעלה ופלג מנחה זו י&quot;א חסר רביע שהוא שעה אחת ורביע קודם הלילה

'''תמן תנינן.''' ריש פ&quot;ה דפסחים תמיד נשחט וכו'

'''הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה.''' דקאמרת פלג המנחה י&quot;א חסר רביע וא&quot;כ כל זמן המנחה שתי שעות ומחצה קודם הלילה שהוא מט' ומחצה ולמעלה והכא את עביד מנחה ג' שעות ומחצה דקתני תמיד נשחט בשמנה ומתצה ואם כן זמן מנחה שהוא כנגד תמיד של בין הערבים גם כן שלש שעות ומחצה הויא וקשיין אהדדי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;והתני הקדים תפילת המנחה לתפילת המוספין יצא · לשעבר · הא בתחילה לא · ברם פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה כהדא ר' יהושע בן לוי מפקד לתלמ' לתלמידין · אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תשקון לאריסטון תהוון מצלון דמנחתה עד דלא תשקון · וכמה הוא פלג המנחה אחת עשרה שעות חסר רביע · תנין תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה · ערב פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת · ר' ירמיה בעי הכא את עבד מנחה שתי שעות ומחצה אמ' ר' יוסי הוקשה תפילת המנחה לתמיד שלבין הערבים אלא לקטורת · מה טעם תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפיי מנחת ערב · צא שעה אחת לעיסוקו עבד מנחה שתי שעות ומחצה · ר' יוסי בן חנינה היה מתפלל עם דמדומי חמה כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום · אמ' ר' יוסי בן חנינא ויהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה · מה טעם על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא · מהו לעת מצוא · לעת מיצויו שליום · אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא · אמ' ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דנצלי דמנחתא · ושימשא בריש דיקלי תנין אימת הוא הכא · דמר ר' יוחנן האומר לצולה חרבי · זו בבל שהיא זוטו שלעולם · אמ' ר' יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול· גם בבבל לנפול חללי יש'· גם בבבל נפלו חללי כל הארץ· כת' וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם· אמ' ריש לקיש למה נקרא שמה שנער ששם ננערו מיתי דור המבול· דא' שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר· בלא מרחץ· דא' שנער שהן מנוערין מן המ' המצות בלא תרומה ובלא מעשר· דא' שנער ששריה מתים נערים· דא' שנער שהעמידה שוטא ועד להקבה ואי זה זה נבוכדנצר הרשע·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא הוקשה תפלת המנחה.''' לזמן שחיטת חמיד אלא לקטורת של בין הערבים שהיתה אחר הקרבתו של תמיד וכדכתיב תכון תפלתי קטרת וגו' מנחת ערב יצא שעה אחת לעיסוקו והקרבתו של תמיד והוא עד ט' שעות ומחצה ואז היו מקטירין קטרת ונמצא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה כדתנינן בתוספתא הכא: עם דמדומי חמה בשחרי

'''לעת מיצויו של יום.''' כשהשמש יוצא וזורח ומצוי הוא על הארץ

'''הוה מצייר גולתיה דרב.''' וכן הוא לקמן ובפ' בתרא דתענית היה תופסו ושומרו לגלימיה דרב ביה&quot;כ וא&quot;ל כשתראה השמש בראש דקלים שהוא סמוך לשקיעתו תתן לי ואני מתפלל מנחה דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה בין בשחרית בין במנחה

'''ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא.''' כצ&quot;ל וקושיא היא הא כשהשמש בריש דיקלי בבבל הוא יום גדול עדיין כאן בארץ ישראל דאמר ר' יוחנן וכו' שבבל זוטו של עולם שהיא במצולה ותחתיתו ועמקו והיכי עביד רב הכי והוא בבבל היה והלא זה הזמן בבבל אינו עם דמדומי חמה ולקמן משני לה רב כר' יודה ס&quot;ל דאמר עד פלג המנחה ולפיכך נהג כן דכשהשמש בריש דיקלי בבבל זמן פלג המנחה הוא בא&quot;י

'''בתשנוק.''' בצער מבלי נחת שאין להם לא נר ולא מרחץ

'''מן המצות.''' שלא נתתייבו אלא בא&quot;י

'''רב כר' יודה.''' כדפרישית

'''אין תעבדיניה כרבנן.''' וקאמר הש&quot;ס דהיינו טעמיה אם אתה נוהג בעצמך כדברי חכמים דאמרי תפלת המנחה עד הערב א&quot;כ זה הוא דלא כר' יהודה דהא ר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה כערב משוי ליה אבל אם תעשה כר' יהודה להתפלל מנחה קודם פלג המנחה בזה אף חכמים מודים שהוא זמן מנחה והלכך מוטב לנהוג כר' יהודה דהכל מודים בה: מנין לנעילה היכן הוא הרמז לתפלה זו דשלשה האחרות יש להן רמז אי למ&quot;ד אבות תיקנום אי למ&quot;ד כנגד תמידין ואברים ופדרים וכן מוסף כנגד קרבנות מוספין ולנעילה מנין&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול'''. '''דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ''', כלומר מתים בצער. '''דבר אחר: שנער — שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר''' - הרי לא היו מצוות גדולות בארץ. '''דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים'''. '''דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה? זה נבוכדנצר הרשע'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד ב'''

{{שוליים|ד_יד}} '''זמן שחיטת תמיד של בין הערבים וזמן מנחה קטנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ה , סמ&quot;ג עשין קצ &lt;קטע סוף=ל ב/&gt; ==דף לא עמוד א== &lt;קטע התחלה=לא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שתמיד קרב בשמונה ומחצה ומנחה קטנה מתחילה מתשע ומחצה, שכן אין זמן התפילה מוקש לזמן הקרבן.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;60&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|נהג}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמן מנחה רק עד פלג המנחה. והרי הלכה כחכמים, ולמה רב נהג כרבי יהודה? סבר}} אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}} עבדינא כרבנן, לית [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודי. אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}} עבדינא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אוף רבנן מודו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוטב לנהוג כרבי יהודה ולצאת ידי הכל}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת נעילה|מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|רמז לתפילת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לנעילה}} נעילה?]] אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו א טו]]) &quot;גם כי תרבו תפלה&quot;, מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. מחלפא שיטתיה דרבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]? תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע דסכנין[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע דסכנין|°]] בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי יד כג]]) &quot;בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור&quot; חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל, שאמרה: ([[שמואל א א כב]]) &quot;וישב שם עד עולם&quot;, והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה, דכתיב: ([[במדבר ח כה|במדבר בהעלותך ח כה]]) &quot;ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והוויין}} הוויין ליה חמשין ותרתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חמישים}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ששמאל חי חמישים ושתים שנים}} אמר רבי יוסי בר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: שתים שגמלתו. ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שטוב להרבות בתפילה}}?{{ירו&quot;מ-הוסר|אי אמרה}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שלא ירבה תפילה}} ליחיד, הן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שטוב להרבות בתפילה}} לציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל א א יב]]) &quot;והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'&quot; מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. אימתי הוא נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ד_טו}}בנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עם שקיעת החמה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_טז}}בנעילת שערי היכל. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים וסיום עבודות היום שזה מבעוד יום}} אמר רבי יודן אנתורדיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן אנתורדיא|°]]: מתניתין מסייע לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום, בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים: בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שתפילת נעילה נאמרת ביום}} אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא על כרחך נעילת שערי היכל}}. אחוי דאימא דרב אדא[[ביאור:עץ מסורת#יוחאי|°]] הוה צייר {{ירו&quot;מ-ביאור|שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|גלימה}} דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בצומא רבא. אמר לו: כד תיחמי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה}} שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים. מחלפא שיטתיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה בסוף היום}}, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר בנעילת שערי היכל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי התפלל נעילה כשהשמש בריש דקלי שהוא מבעוד יום}} אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: על ידי דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} נעילה מהו שתפטור את של ערב? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נעילה פוטרת את של ערב. אמר לו רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: היאך הוא מזכיר של הבדלה? אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] לרבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: ולא כבר איתתבת? {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר הקשתי על דבריו}} אמר לו? בגין דאיתתבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקושיה קלה}} תיבטל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכול רב לתרץ שכוללים את ההבדלה בברכה האמצעית}} {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_לא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;א. בדף הקודם הזכרנו שאח של אמא של רב אדא שמר על הגלימה של רב ביום הכיפורים, ורב אמר לו שכשהשמש תהיה בראש הדקלים אז שיביא לו את הגלימה שיוכל להתפלל מנחה. שואלת הגמרא, כלומר, בעצם שאלנו למה הוא לא התפלל עם השקיעה. עונה הגמרא שהוא סובר כמו רבי יהודה. שואלת הגמרא: איך הוא יכול דבר כזה?

עכשיו אנחנו בדף ל&quot;א. שואלת הגמרא איך הוא עושה דבר כזה, הרי ההלכה כחכמים. אז למה הוא נוהג כמו רבי יהודה? עונה הגמרא: '''אין עבדינא כרבנן, לית רבי יהודה מודי'''. כלומר רבי יהודה אומר לעצמו, אם אני אנהג כמו רבנן ואתפלל סמוך לשקיעה, כלומר אחרי פלג המנחה, אז לית רבי יהודה מודה. רבי יהודה סובר שאני לא עשיתי את זה חובה, אבל '''אין עבדינא כרבי יהודה, אוף רבנן מודו'''. גם רבנן מודים. לכן מוטב לנהוג כמו רבי יהודה ולעשות את זה הכל.

שואלת הגמרא: מנין רמז לתפילת נעילה? כלומר, מאיפה יש עניין להוסיף תפילות? אמר רבי לוי: '''גם כי תרבו תפלה'''. '''מכאן שכל המרבה בתפלה נענה'''. שואלת הגמרא: '''מחלפא שיטתיה דרבי לוי'''? כלומר, פה הוא אומר שלהוסיף תפילות זה טוב. ותמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: '''בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור'''. מה זה דבר שפתיים אך למחסור? כאילו מי שמוסיף בדיבור אז זה גורם חיסרון. '''חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל''', שהיא אמרה '''וישב שם עד עולם'''. כלומר, היא הוסיפה ואמרה וישב שם עד עולם. '''והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה'''. אז בעצם היא גזרה על שמואל לחיות רק חמישים שנה. איך רואים שבעת ימיו של לוי זה רק חמישים שנה? דכתיב '''ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה'''.

שואלת הגמרא: רגע, הרי שמואל לא חי חמישים, הוא חי חמישים ושתיים שנה. '''הוויין ליה חמשין ותרתין'''? עונה הגמרא: אמר רבי יוסי בר רבי בון: '''שתים שגמלתו'''. כלומר, בעצם במשקל הוא היה חמישים שנה. והכא אמר אכן שטוב להרבות תפילה. עונה הגמרא: '''כן ליחיד, הן לציבור'''. כלומר, ליחיד באמת אין עניין להרבות בתפילה, אבל לציבור הוא אומר שבאמת ככל שמרבים יותר בתפילה זה יותר טוב. כדאמר רבי חייא בשם רבי יוחנן, ורבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר: '''והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה''''', מכאן שכל המרבה בתפילה נענה כמו שהיא ביתה ונענתה.

אימתי הוא נעילה? מתי זה זמן נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב ורבי יוחנן. יש מחלוקת בין רב ורבי יוחנן. רב אמר: '''בנעילת שערי שמים'''. כלומר עם השקיעה. ורבי יוחנן אמר: '''בנעילת שערי היכל'''. כלומר, אחרי שמכוונים את הנר, שזה בעצם עדיין מבעוד יום.

אמר רבי יודן אנתורדיא: '''מתניתין מסייע לרבי יוחנן'''. כלומר, יש לנו משנה שמסייעת לרבי יוחנן, שבעצם מדובר בנעילת שערי ההיכל, באמצע היום עדיין. תנן, '''בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום'''. מה זה ארבע פעמים ביום? '''בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים'''. מתי הימים האלה? '''בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים'''. אז בכל אופן כתוב שהכהנים נושאים כפיים ארבע פעמים ביום. משמע שתפילת נעילה זה היה עדיין ביום. זה כמו רבי יוחנן. '''אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום'''? הרי השקיעה זה כבר מתחיל לילה אחרי זה. אלא על כורחך נעילת שערי היכל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גם כי תרבו תפלה אינני שומע.''' מכאן דבדין הוא שכל המרבה בתפלה נענה וכלומר אף תפלת נעילה לריבוי תפלה תקנוה

'''מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן.''' בריש פ&quot;ב דבכורים הוא אומר דאין שבח ברבוי תפלה כדדריש בכל עצב וגו' ודבר שפתים שמרבה להתפלל אך למחסור הוא כמו שמצינו בחנה

'''והלא עולמו של לוי וכו'.''' כלומר דאגב מפרש להפסוק עד עולם והוא היה חי נ&quot;ב שנה ומאי עד עולם דקאמר ומשני דשתי שנים שגמלתו אינם מן המנין דוישב שם אמרה

'''וכה אמר הכין.''' מ&quot;מ קשיא דהכא אמר דטוב הוא להרבות בתפלה

'''אי אמרה.''' אף דאמרה ר' לוי התם להך לא קשיא כאן ליחיד הוא דקאמר שם

'''הן.''' דאמר הכא לציבור הוא דטוב להם שירבו בתפלה כדדרוש מקרא דגם כי תרבו והתם ברבים משתעי

'''ר' חייא בשם ר' יוחנן.''' לא סבר לה להא דר' לוי אלא אפי' יחיד המרבה בתפלה נענה כדדריש מקרא דחנה משום דמיהת נענתה בתפלתה וזה היה ע&quot;י שהרבתה להתפלל

'''אימתי היא נעילה.''' האי נעילה שאמרו

'''בנעילת שערי שמים.''' שהוא בלילה בתחלתה בנעילת שערי היכל. שהוא ביום סמוך לחשיכה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב בר יודה חין תעבדינה ברכין לית ר' יודה מודי אין תעבדיניה כר יודה· רבנן מודו· מניין לנעילה· אמ' ר' לוי גם כי תרבו תפילה· מיכן שכל המרבה בתפילה נענה· מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי בבל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור· חנה על ידי שריבת בתפילה קשה בימיו שלשמואל שאמרה וישב שם עד עולם· והלא אין עולמו שללוי אלא חמשים שנה הויין ליה חמשין ותרתין· אמ' ר' יוסי ביר' בון שתים שגמלתו וכה אומ' הכן אוי אמרה כן ליחיד בן לעיבור· ר' חייא בשם ר' יוחנן ר' שמעון בן חלפתא בשם ר' מאיר והיה כי הרבתה להתפלל אל י'י· מיכן שכל המרבה בתפילה נענה· אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמ' אמרין מיתפלגון רב ור' יוחנן רב אמ' בנעילת שערי שמים· ור' יוחנן אמ' בנעילת שערי היכל· אמ' ר' יודן ענתירדיא מתניתא מסייעא לר' יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום· בשחרית· במוסף· במנחה· ובנעילת שערים· בתעניות ובמעמדות· וביום הכיפורים· אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום· אחוי דאימא דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא· אמ' ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דניצלי נעילת שערים· מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמ' בנעילת שערי שמים· וכה אמ' בנעילת שערי היכל· אמ' ר' מתנה על ידי דהוה מאריך רב בצלותיה סגין הוה מגיע לנעילת שערי שמייה· נעילה מהו שתפטור שלערב· ר' אבא ורב הונא בשם רב נעילה פוטרת שלערב· אמ' ליה ר' אבא לרב הונא היאך הוא מזכיר שלהבדלה· אמ' ר' יונה לר' אבא היאך יהו שבע פוטרות שמונה עשרה· אמ' ליה ולא כבר איתתבת· אמ' ליה בגין דאיתתבת תיבטיל·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אחוי דאימא דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא'''. פה זה סיפור כמו הקודם, רק הפעם לא מדובר על תפילת מנחה אלא על תפילת נעילה, כמו שאנחנו תכף נראה. כלומר, אח של אמא של רב אדא שמר על הגלימה של רב ביום הכיפורים, ורב אמר לו: '''כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים'''. כלומר כשתראה את השמש בראש הדקלים, תביא לי את הגלימה שאני אוכל להתפלל תפילת נעילת שערים.

שואלת הגמרא: '''מחלפא שיטתיה דרב'''? הרי רב מקודם אמרנו שהוא אומר שנעילת שערים זה נעילת שערי שמיים. כלומר, תפילת נעילה צריכה להיות בשקיעה, ואילו כאן הוא אומר לו שיביא לו את הגלימה כשהשמש עדיין באמצע השמיים, שזה עדיין מוקדם, זה באמצע היום לכאורה. אמר רב מתנה: '''על ידי דרב מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים'''. כלומר, באמת רב היה מתחיל מוקדם להתפלל, אבל כשהיה מגיע לנעילה זה כבר היה השקיעה כי היה מאריך מאוד בתפילה.

שואלת הגמרא: נעילה מהו שתפטור את של ערב? כלומר, האם אדם שהתפלל נעילה, לדוגמה ביום הכיפורים, יהיה פטור מהתפלל ערבית? רבי אבא ורב הונא בשם רב: '''נעילה פוטרת את של ערב'''. אמר לו רבי אבא לרב הונא: '''היאך הוא מזכיר של הבדלה'''? כן, הרי במוצאי יום כיפור צריך להגיד הבדלה. אמר רבי יונה לרבי אבא: '''היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה'''? הרי ביום הכיפורים בנעילה מתפללים רק שבע ברכות, ובמוצאי יום כיפור צריך שמונה עשרה. אז איך תפילת שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: '''ולא כבר איתתבת'''? מה אתה מוסיף עוד שאלה? גמרנו כבר, פתרתי. אמר לו: '''בגין דאיתתבת תיבטל'''? כלומר, אתה שאלת קושיה קלה, בגלל זה הדעה של רב תיבטל? כי רב יכול בקלות לתרץ שכל עניין ההבדלה בברכה אמצעית, אז הוא פתר אותך. אז לכן הוספתי את השאלה שלי שהיא קושיה קשה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד א'''

{{שוליים|ד_טו}} '''זמן תפילת מנחה נמשך עד שקיעת החמה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שסוף זמן מנחה עם נעילת שערי שמים, כלומר שקיעת החמה, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;61&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אדרבא}}, מה דאקשי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בכל השנה אומרה בחונן הדעת ולא מתקבל על הדעת שישנו מהמקובל ודווקא}} מה דאקשי רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]], לא קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפשר לתרץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}קל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה. רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] אמר לחברייא: מריי, מן כולכון שמעית, {{שוליים|ד_יז}}שאין נעילה פוטרת של ערב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אין נעילה פוטרת של ערב. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: ותני רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}}: בכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|חול}} אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בר נחמני|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, {{שוליים|ד_יח}}מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_יט}}מזכיר של חנוכה במוסף. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה. אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_כ}}מזכיר הוא של חנוכה במוסף. ראש חודש שחל להיות בתענית, הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} מזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא }}של {{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} תענית במוסף? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בתפילה אומרה בין גואל לרופא ובמוסף ליכא י&quot;ח, אז היכן אומרה}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אומר: בהודייה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו על הניסים}} רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] אמר: בעבודה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו יעלה ויבא}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] אמר: אומרה ברכה רביעית. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]. במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתענית ציבור שחל בראש חודש}}? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: קורין ברכות וקללות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו כל תענית ציבור}}. אמר ליה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בטלתה קריאת ראש חודש}}, בגין מודעתין כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} תענית? רביעין על מעיהון, {{ירו&quot;מ-ביאור|שוכבים על בטנם מרעב}} ולא ידעין דהוא תעניתא!&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי יוסי: '''מה דאקשי רבי אבא קשי יאות. מה דאקשי רבי יונה, לא קשי יאות'''. כי הרי בכל השנה אומרים שלא מקובל שישנו במקום שבע. לא נראה הגיוני שדווקא ביום כיפור ישנו, אבל מה דאקשיא רבי יונה זה לא קשה, כי מה הוא שאל? האח שבע פוטרים שמונה עשרה, אפשר שבגלל שאנשים בצום, אז חכמים הקלו עליהם שתפילת שבע תפתור שמונה עשרה. '''קל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה'''.

רבי אבא בר ממל אמר לחברייא: '''מריי, מן כולכון שמעית, שאין נעילה פוטרת של ערב'''. זאת אומרת מכל הדברים שאמרתם אני מבין שתפילת נעילה לא פוטרת את תפילת ערבית. וכן אמר רבי סימון בשם רבי יהושוע בן לוי: '''אין נעילה פוטרת של ערב'''.

אמר רבי יוסי ברבי בון: ותני רבי חייא: '''בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור'''. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושוע בן לוי: '''יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, מזכיר של שבת בנעילה'''. כן, בשבת יש רק שלוש תפילות. אז אם אני מוסיף עכשיו תפילת נעילה בגלל יום כיפור, זה לא שייך לשבת, ואף על פי כן בתפילת נעילה יזכירו שבת.

'''אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילה'''. אמר רבי סימון בשם רבי יהושוע בן לוי: '''שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, מזכיר של חנוכה במוסף'''. בחנוכה אין קורבן מוסף, אבל אף על פי כן מזכירים של חנוכה במוסף. '''אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, מזכיר הוא של חנוכה במוסף'''.

'''ראש חודש שחל להיות בתענית, היך מזכיר של תענית במוסף'''? כלומר, איך הוא אומר את זה? רבי זעירא אומר: '''בהודייה''', כלומר כמו שאומרים על הניסים במודים. רבי אבא בר ממל אמר: '''בעבודה''', כמו שאומרים יעלה ויבוא. רבי אבינא אמר: '''אומרה ברכה רביעית''', כלומר ברכה רביעית בפני עצמה. אמר רבי אבא: '''מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית'''. כלומר בכל יום רגיל אומרים את הברכה הרביעית בפני עצמה, אז גם כאן אומרה ברכה רביעית. '''וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא''', שאומרים את הברכה הרביעית.

שואלת הגמרא, במה קורין בתענית ציבור שחל להיות בראש חודש? רבי יוסי אומר: '''קורין ברכות וקללות''', כמו כל תענית ציבור, ובעצם מדלגים על ראש חודש. אמר ליה רבי מנא: למה ביטלת קריאת ראש חודש? '''בגין מודעתין כי תענית'''? כלומר, אתה אומר לקרוא כך בתענית, למה? כנראה כדי להודיע לציבור שזה תענית. איך הם יכולים לשכוח את זה? '''רביעין על מעיהון, ולא ידעין דהוא תעניתא'''! כלומר, הם רועבים ברעב, לא אכלו כל היום, והם לא יודעים שזה תענית? אמר ליה להודיעך שקריאת ברכות וקללות דוחה קריאת ראש חודש. כלומר ככה הלכה פשוט, ולא כדי להזכיר להם שהם בצום.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד ב'''

{{שוליים|ד_יז}} '''תפילת נעילה ביום הכיפורים אינה פוטרת מתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שאין נעילה פוטרת של ערב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שיש להתפלל ערבית במוצאי יום הכיפורים כבכל מוצאי שבת ותענית ציבור.

{{שוליים|ד_יח}} '''יש להזכיר בתפילת נעילה של תענית ציבור שחלה בראש חודש את עניין ראש חודש, אף שאין תפילת נעילה בראש חודש עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכג סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי שמזכירים בנעילה מה שאין מתפללים בו בפני עצמו, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_יט}} '''חובת הזכרת &quot;על הניסים&quot; בתפילת מוסף של ראש חודש שחל בתוך חנוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפב סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמזכירין של חנוכה במוסף של ראש חודש אף שאין מוסף מיוחד לחנוכה עצמו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' יוסי מה דאקשי ר' אבא קשי יאות: מה דקשי ר' יונה לא קשי יאות: קל היקלו עליו משום תעניתא שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה· ר' אבא בר ממל אמ' לחברייא מריי מן כולכון ע' שמעית שאין נעילה פוטרת שלערב· ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אין נעילה פוטרת שלערב—· אמ' ר' יוסי ביר' בון ותני ר' חייא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה· במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור· ר' יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי יום הכיפורים שחל להיות בשבת אעפ' שאין נעילה בשבת מזכיר שלשבת בנעילה· אוספון עליה ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור אעפ' שאין נעילה בראש חודש מזכיר שלראש חודש בנעילה· ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי שבת שחלה להיות בחנוכה מזכיר שלחנוכה במוסף· ראש חודש שחל להיות בתענית היאך מזכיר הוא שלראש חודש· ר' זעורא אמ' בהודיה· ר' אבא בר ממל אמ' בעבודה· ר' אבינא אמ' או' ברכה רביעית· אמ' ר' אבא מיצע בכל מקום אומרה ברכה רביעית· אף כאן אומרה ברכה רביעית· וכן נפק עבדא כהדא דר' אבא· במה קורין· ר' יוסי אמ' קורין בברכות וקללות· אמ' ליה ר' מנא בגין מודעתון בי תענית רביעין על מעיהון ולא ידעין דהיא תעניתא·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;62&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר לו: להודיעך שקורין ברכות וקללות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שקריאה של תענית דוחה קרית ראש חודש שכך ההלכה ולא כדי להזכיר שתענית}} רבי יודן קפודקיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן קפודקיא|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]: קורין בראש חודש. קם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} עם רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] אמר לו: את שמעת מאבוך הדא מילתא? אמר לו&quot; אבא לא הוה אמר כן, אלא בעין טב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם היו מקדשים את החדש, ושם נהגו שקורין בראש חודש ד}}על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאינון}} אינון ידעין דהוא ריש ירחא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתקדש החדש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קורין ברח }}הא שאר כל המקומותקורין ברכות וקללות. ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ד_כא}}ראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|למפטיר}}? אמר לו: קורין בראש חודש. אמר רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] קומי רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתניתא}} מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_כב}}לכל מפסיקים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסדר ההפטרות}}, לראשי חדשים {{שוליים|ד_כג}}ולחנוכה ולפורים. יצחק סחורא שאל לרבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין? אמר לו: {{שוליים|ד_כד}}קורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי אבא בר זמינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבינא|°]] מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימי דמן חיפה|°]]: קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש, להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. בר שלמיא ספרא {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קורא}} שאל לרבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שישה בשל שבת ושביעי בשל ראש חודש}} אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואיזה סימן יש שראש חודש}} שאילתינהו לספרייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעו }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והדא}} הדא שאילתא דספרא. {{ירו&quot;מ-ביאור| זו שאלה של חכמים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ודאי בראש חדש שחל בשבת לא מוסיפים עליה נוספת שיקראו בה בראש חדש. אבל בחול שמוסיפים עולה בגלל ראש חדש עושים בו סימן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן[[ביאור:עץ מסורת#אבדן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} ליצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה יכול להתפלל ערבית ביום מפלג המינחה כרבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: משכני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בי רבי יוסי אצל פונדק אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כה}}של ליל שבת בערב שבתץ אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פליג, ולא הוה צריך מפלגא על הדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מודה בערב שבת}} למה? שכן מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דסלקון חומרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שיירת חמורים}} מן ערב לציפורין ואמרו: כבר שבת [[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בן דוסא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חנינא בן דוסא בעירו. ווידא אמרה דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|ועל מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} דאמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]: משכני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כו}}של מוצאי שבת בשבת. ואפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|אף }}עלה לא הוה צריך מפלגא, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן[[ביאור:עץ מסורת#אבדן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: &lt;span id=&quot;דף_לב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כן, אנחנו בשורה השנייה. רבי יהודה קפודקיא אמר קומי רבי יוסי בשם רבי יהודה בן פזי: '''קורין בראש חודש.''' כלומר אם יש תענית בראש חודש, אז שאלנו לפני כן מה קורין. אז הדעה הקודמת הייתה שקורין בתעניות. בא רבי יהודה קפודקיא ואומר לפני רבי יוסי בשם רבי יהודה בן פזי, קורין דווקא לראש חודש.

קם רבי יוסי עם רבי יהודה בן פזי. אמר ליה: '''את שמעת מאבוך הדא מילתא?''' אתה אומר את זה, האם ככה שמעת מאביך? אמר ליה: '''אבא לא הוה אמר כן''', אבא שלי לא אמר ככה, '''אלא בעין טב''', כלומר רק במקום שבו הם מקדשים את החודש, רק שמה נהגו לקרוא בראש חודש כדי לפרסם שראש חודש התקדש. כן? אבל שאר המקומות '''קורין ברכות וקללות''', כלומר כמו שביום תענית.

ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה: '''ראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין?''' אמר ליה: '''קורין בראש חודש.''' אמר רבי חלבו קומי רבי אמי: '''מתניתא אמרה כן''', כלומר יש משנה שאומרת ככה, דתנן: '''לכל מפסיקים, לראשי חדשים ולחנוכה ולפורים.''' כן? אז אם אתה רואה שמפסיקים לראש חודש, יש מחלוקת אם הכוונה שמפסיקים את הקריאה או מפסיקים את ההפטרה, אבל משמע שבעצם מפסיקים את ההפטרה. אז אם כן, בשבת לא קוראים את המפטיר הרגיל, אלא קוראים את המפטיר של ראש חודש.

יצחק סחורא שאל לרבי יצחק: '''ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין?''' אמר ליה: '''קורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה.''' כלומר שלושה יקראו. הרי מעלים ארבעה עולים, אז שלושה יקראו של ראש חודש ואחד יקרא של חנוכה.

רבי פנחס ורבי סימון ורבי אבא בר זמינא מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא, הפוך: '''קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש.''' למה? כי הרי רק בראש חודש קוראים ארבעה, בחנוכה קוראים רק שלושה. אז בעצם '''להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש.'''

בר שלמיא ספרא שאל לרבי מנא: '''הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין?''' כן, אז אם כן, אין לך משהו. הרי ביום חול אתה אומר לי קוראים את הראש חודש רביעי כי בעצם העולה הרביעי זה רק בגלל ראש חודש, אבל בשבת תמיד קוראים שבעה, כן? אז אין משהו שמסמן לנו שראש חודש. '''אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש''', הרי תמיד קוראים שבעה. אז אין סימן של ראש חודש. אמר ליה: '''הדא שאילתא דספרא.''' זה בעצם שאלה של תלמידי חכמים, של סופרים, אבל באמת לא קשה, כי כשאני יכול לבצע איזה סימן אני עושה כמו ביום חול, אבל בשבת שאני לא יכול, אני קורא רק את המפטיר בראש חודש.

רבי מפקד לאבדן אמוריה, כן? אבדן היה הכרוז שרבי היה מדבר והוא היה מכריז לקהל. אז רבי ציווה את אבדן, המורה שלו: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, ליצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כלומר מי שמתפלל ערבית, יכול להתפלל מבעוד יום, כן? מפלג המנחה כמו רבי יהודה. וכן רבי חייא בר ווה מפקד לאמוריה: '''אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כן? מפלג המנחה.

אמר רבי חנינא: '''משכני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אצל פונדק אחד. אמר לי: כאן נתפלל אבא של ליל שבת בערב שבת.''' כלומר הוא התפלל את תפילת שבת עוד לפני השקיעה, כן? כמו רבי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתניתא.''' דריש פ&quot;ד דתענית דקתני בג' פרקים וכו' ביום וכי אית לך למימר נעילת שערי שמים ביום הן אלא נעילת שערי היכל כר' יוחנן

'''מחלפה שיטתיה דרב.''' דהא לעיל קאמר נעילה בלילה זמן נעילת שערי שמים והכא אמר כד תיחמי שימשי בריש דיקלי וא&quot;כ זה הוא זמן נעילת שערי היכל

'''ע&quot;י דהוה מאריך רב.''' בתפלתו הרבה וכשהתחיל כשהשמש בריש דיקלי היה מגיע לזמן נעילת שערי שמים ועדיין היה עומד בתפלה

'''נעילה מהו שתפטר של ערב.''' למ&quot;ד דזמנה בתחלת הלילה א&quot;כ מהו שיוצא בה לתפלת ערבית שא&quot;צ להתפלל עוד של ערבית

'''היאך הוא מזכיר של הבדלה.''' הרי אין בה ברכת אתה חונן והיכן הוא כולל להבדלה

'''היאך יהו שבע.''' ברכות שבע של נעילה היך יהו פוטרות י&quot;ח של ערבית

'''א&quot;ל.''' ר' אבא לר' יונה ולא כבר איתתבת והלא כבר הקשיתי על זה מהבדלה ולמה לך תו לאהדורי בתר פירכי אחריני

'''א&quot;ל בגין דאיתתבת תיבטיל.''' בתמיה כלומר אם בשביל הקושיא דילך דאותבית עלה מהבדלה תבטל דברי רב דאמר דפוטרת של ערבית דהא לאו קושיא היא שהרי יכול לכלול להבדלה בכלל ברכות דנעילה

'''אמר ר' יוסי.''' לא היא דאדרבה מה דאקשי ר' אבא מהבדלה מקשי שפיר דהואיל וכל השנה אומר הבדלה בחונן הדעת אין לשנות הסדר אבל מה דאקשי ר' יונה היאך יהו שבע פוטרות י&quot;ח לאו קושיא היא משום דקל הקילו עליו מפני התענית שלא יהא צריך להאריך ויהיו ברכות שבע פוטרות שמונה עשרה

'''מריי.''' מוריי מכלכם שמעתי וקבלתי שאין תפלת נעילה פוטרת של ערבית ועכשיו שמעתי ג&quot;כ מר' סימון בשם ריב&quot;ל דאמר הכי וכן ר' יוסי בר' בון משום תני ר' חייא וכו' ובמוצאי יה&quot;כ ובמוצאי ת&quot;צ שחל להיות בשבת כדקאמר לקמן בר&quot;ח וכו' וכן היו מתענין בשבת כדתנן על אלו מתריעין בשבת ואיכא מ&quot;ד מתענין איכא למ&quot;ד מתריעין בענינו וכלומר שאע&quot;פ שיש בהן נעילה צריך להתפלל י&quot;ח של ערבית מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת

'''אע&quot;פ שאין נעילה בשבת.''' אי לאו יה&quot;כ אפ&quot;ה מזכיר של שבת בתפלת נעילה

'''אוספון.''' הוסיפו עלה עוד דאפי' ר&quot;ח שאינו חמור כשבת אם חל להיות בתענית ציבור שגוזרין על הגשמים ובא ר&quot;ח בתוכן ותפלת נעילה נוהגת בת&quot;צ מזכירין של ר&quot;ח בנעילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ליה להודיעך שיקורין ברכות וקללות· ר' יודן קפודקיא אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' יודה בן פזי קורין בראש חודש קם ר' יוסי עם ר' יודה בן פזי· אמ' ליה את שמעת מאבוך הדא מילתא· אמ' ליה אבא לא הוה אמר כן אלא בעין טב על ידי דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בראש חודש· הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות· ירמיה ספרא שאל לר' ירמיה ראש חודש שחל להיות בשבת במה קורין· אמ' ליה קורין בראש חודש· אמ' ר' חלבו קומי ר' אמי ומתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים· ר' יצחק סחורא שאל לר' יצחק ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין· אמ' ליה קורין שלשה בראש חודש ואחד בחנוכה · ר' פינחס ור' סימון ר' אבא בר זמינא מטו בה בשם ר' אבדימא דמן חיפא קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש חודש · להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש · בר שלמיא ספרא שאל לר' מנא הגע עצמיך שחל ראש חודש שלחנוכה להיות בשבת ולא שבעה אינון קורין אית לך למימ' שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש · שאילתינהו לספרא אמ' ליה והדא שאילתא דספר · ר' מפקד לאבדן הו אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · אמ' ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ביר' יוסי אל פונדק אחד אמ' לי כאן נתפלל אבא שללילי שבת בערב שבת · אמ' ר' אמי ר' יוחנן פליג ולא הוה צריך מפלגה על הדא למה שכן מוסיפין מחול על קודש · ועוד דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין ואמרין כבר שבת · ר' חנינא בן דוסא בעירו ויידה אמרה דא דאמ' ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ביר' יוסי אל פונדוק אחד אמ' לי כאן נתפלל אבא שלמוצאי שבת בשבת · ואפי' אף עלה לא הוה צריך מיפלגה דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריזו קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · דבית ר' ינאי אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היאך מזכיר הוא של ראש חדש.''' אתפלת נעילה קאי דקאמרת דגם בנעילה מזכירין של ר&quot;ח היכן הוא מזכיר

'''אמר ר' אבא.''' מסתברא כר' אבינא דמה מצינו בכל מקום בתפילת נעילה מזכיר מעין המאורע בברכה רביעית אף כאן בשל ר&quot;ח אומרה בברכה רביעית בנעילה וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא

'''במה קורין.''' בתורה בר&quot;ח של תענית

'''קורין ברכות וקללות.''' כמו בשאר ימים של תענית צבור

'''א&quot;ל ר' מנא בגין מודעתין די תעניתא.''' כך כתובה היא בסוף פ&quot;ב דתענית. כלומר אם בשביל להודיע להעם שהוא תענית אף שהיום ראש חדש

'''רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא.''' בתמיה כלומר הן נופלין על פניהם שכך היו נוהגין בר&quot;ח שהוא ביום התענית וא&quot;כ יודעין הן מהתענית אף שהוא ר&quot;ח ומה צריך עוד סימן להודיעם

'''א&quot;ל להודיעך שקורין ברכות וקללות.''' כלומר לא בשביל סימן להודיע להעם אני אומר כן אלא כך הוא הדין ולהודיעך שאין ר&quot;ח דוחה קריאת התורה ס&quot;ל תענית וקורין ברכות וקללות: קם ר' יוסי עמד ר' יוסי והלך לשאול מר' יודה בן פזי וא&quot;ל אם קבלת כך הוא מאביך שאתה אומר שקורין בר&quot;ח וא&quot;ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר&quot;ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר&quot;ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר&quot;ח לפי ששם בית הועד היה שב&quot;ד מקדשין החדש כדאמרינן פ' ראוהו ב&quot;ד א&quot;ל ר' לר&quot;ח זיל לעין טב וקדשיה הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ואין של ר&quot;ח דוחה קריאתן

'''ר&quot;ח שחל להיות בשבת במה קורין.''' להמפטיר

'''ומתני'.''' דפ&quot;ד דמגילה אמרה כן לכל מפסיקין לראש חודש וכו' דמפסיקין מהפטרה של פ' השבוע וקורין בשל ראש חודש

'''ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין.''' בתחלה בשל ראש חודש או בשל חנוכה

'''קורין ג' בראש חודש.''' דתדיר קודם והד' הוא קורא בחנוכה

'''ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הד' אלא מחמת ראש חודש.''' לפיכך קורא הרביעי בו

'''הגע עצמך בר&quot;ח של חנוכה שחל בשבת.''' והלא שבעה קורין בשבת וא&quot;כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר&quot;ח

'''עלה אדם על מטתו.''' אם התפלל של ערבית מבעוד יום ועלה על מטתו שוב אין מטריחין אותו לירד ולחזור ולהתפלל בזמנו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ליה והדא שאלתא דספר.''' כך היא כתובה בתענית שם ול&quot;ג הכתוב כאן שאילתינהו לספרא וצריך למחקו. וכלומר דרך בדיחותא השיב לו וא&quot;ל וזאת השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין שבעה ואי אפשר לעשות סימן לד' בשל ר&quot;ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול

'''מאן דמצלי.''' מי שהוא רוצה להתפלל של ערבית ולהקדים עצמו יתפלל ואף שעדיין עומד השמש ויום גדול הוא במוצאי שבת קאמר כדלקמן: משכני משך אותי ר' ישמעאל בר' יוסי אצל בית פונדק אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בע&quot;ש מבעוד יום

'''אמר ר' אמי ר' יוחנן פליג.''' על זה וקאמר הש&quot;ס ולא היא דלא הוה צריך לחלוק על זה דלמה לא יעשה כן להקדים של שבת שכן מוסיפין מחול על הקדש

'''ועוד דהא סלקין.''' החמרים ממקום ערב ששם היה ר' דוסא שרוי והם עולין לציפורי ואומרים כבר שבת ר' דוסא בעירו ומקדים לקבל עליו שבת מבעוד יום גדול

'''ווידה אמרה דא.''' ואם באיזה דבר שמעת שחולק ר' יוחנן עליו זה הוא מה דאמר ר' חנינא שאמר ר' ישמעאל בשם אביו ר' יוסי שכאן נתפלל של מוצאי שבת בשבת ועלה אפשר הוא דפליג ר' יוחנן

'''ואפי' עלה.''' והדר וקאמר דאפי' עלה לא צריך ר' יוחנן למיפלג דהא רבי היה מצוה לאבדן מתורגמניה להכריז דאף של מ&quot;ש הרוצה להקדים ולהתפלל יתפלל מבעוד יום וכן ר' חייא בר ווה וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי אמי: '''רבי יוחנן פליג.''' כן, רבי יוחנן חולק, אבל '''לא הוה צריך מפלגא על הדא'''. כלומר רבי יוחנן לא היה צריך לחלוק על זה, כן? כי בעצם גם רבי יוחנן מודה בערב שבת, כי יש מצווה להוסיף מחול על הקודש. '''שכן מוסיפין מחול על הקודש.''' ועוד, הרי אנחנו יודעים ממעשה שהיה, '''דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין''', כלומר שיירת חמרים היא באה מערב, מהאזור של החוראן, הם באו משם לציפורי, כן? כלומר ביום שישי. וכשהם הגיעו הם אמרו: '''כבר שבת רבי חנינא בן דוסא בעירו.''' כלומר הוא כבר קיבל שבת מוקדם.

אז אם כן, על מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק? '''על הדא דאמר רבי חנינה'''. על מקרה אחר. אמר רבי חנינה: '''משכני רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד. אמר לי: כאן נתפלל אבא של מוצאי שבת בשבת.''' על זה, אם רבי יוחנן חלק, זה על זה, כן? כי רבי יוחנן אמר לא מקדימים את התפילה של מוצאי שבת.

אומרת הגמרא: לא נכון, '''ואפילו עלה לא הוה צריך מפלגא''', כן? כי הרי רבי מפקד לאבדן אמוריה: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' הרי הוא הכריח, אמר שכל מי שרוצה יכול להתפלל ערבית אפילו מוקדם. וגם רבי חייא בר ווא מפקד לאמוריה: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כן, בעצם אז גם על זה רבי יוחנן לא היה צריך לחלוק.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לב עמוד א'''

{{שוליים|ד_כא}} '''ראש חודש שחל בשבת - מה קורא המפטיר בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' קורין בענייני ראש חודש (פרשת פינחס - קרבנות המוספים), כלשון הירושלמי &quot;קורין בראש חודש&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_כב}} '''בקריאת התורה לראש חודש קוראים בפרשת פינחס את קרבן ראש חודש, ואין קוראים לפי סדר הפרשות הרגיל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;לכל מפסיקין לראשי חדשים&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג שקוראים בראש חודש בפרשת &quot;ובראשי חדשיכם&quot;.

{{שוליים|ד_כג}} '''ראש חודש שחל בחנוכה - סדר הקריאה בתורה מהו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' קוראים ארבעה בשל ראש חודש ואחד בשל חנוכה, כדעת הירושלמי, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תרפד ב.

{{שוליים|ד_כד}} '''כמה קוראים לתורה בראש חודש שחל בחנוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, שקוראים שלושה לחנוכה וקוראים רביעי לראש חודש, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תרפד,ב.

{{שוליים|ד_כה}} '''יש להתפלל תפילת ליל שבת של ערב שבת מבעוד יום, קודם השקיעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רסז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בן דוסא, שהיה מקבל שבת מבעוד יום מדין תוספת חול על הקודש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שמתפללין תפילת ערבית של שבת בעוד יום.

{{שוליים|ד_כו}} '''זמן תפילת ערבית של מוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצג סעיף ג &lt;קטע סוף=לב א/&gt; ==דף לב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זירא שהמתפלל מבעוד יום צריך להבדיל קודם, שלא יהנה מהעולם הזה קודם שיבדיל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;63&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|התפלל מבעוד יום ו}}עלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד. אמר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת ערבית מבעוד יום|כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן להלכה}}, לית לך אלא כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: תניא תמן: תפילת הערב מהו? [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: חובה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: רשות. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא. מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב. ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המעשה בתלמיד ששאל על תפילת ערבית|ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל]] את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: {{שוליים|ד_כז}}רשות. בא ושאל את [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי: רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי: רשות! אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|את הוא}} אתה אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך. והיה [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} יושב ודורש, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי חוצפית המתורגמן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חוצפית המתורגמן הפטר את העם! אמרו ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי זינון החזן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זינון החזן: אמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}} ([[נחום ג יט]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;התחיל}} &quot;כי על מי לא עברה רעתך תמיד.&quot; עמד ואמר התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד }}הלכו ומינו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא בישיבה. בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות. {{ירו&quot;מ-ביאור|מרוב שהיה טורח בלימוד, ויש אומרים שנעשה לו נס והפך שיערו לבן כאילו היה זקן, כדי שיראה מכובד יותר בתפקידו החדש}} והיה [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא? שהיה דור עשירי לעזרא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי}}. וכמה ספסלין היו שם? רבי יעקב בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר סיסי|°]] אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. כיי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
דבית רבי ינאי אמרין: '''עלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד.''' כלומר אם אדם כבר התפלל והלך לישון, לא מטריחים אותו לירד ולהתפלל מחדש. אבל לכתחילה שלא יתפלל, לא יתפלל מוקדם. אמר רבי זירא: '''כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא.''' כלומר, אם הייתי מתפלל מוקדם והייתי הולך לישון ישר ולא הייתי חוזר ומתפלל אז הייתי מפחד.

אומרת הגמרא: '''לית לך אלא כהדא דרבי מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' וכן רבי חייא בר ווא מפקד לאמוריה: '''מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' לעמוד הכול בעצם הלכה שיכול להתפלל מוקדם, כמו שאמרנו עם פלג המנחה.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''תניא תמן: תפילת הערב מהו?''' כן, רבן גמליאל אומר חובה ורבי יהושע אומר רשות. אמר רבי חנינא: '''אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא.''' זה כמו מחלוקת אחרת. '''מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב''', כי זה חובה, כן? אז הנעילה לא פותרת את הערב כי ערב זה חובה. '''ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב.'''

מספרת הגמרא מעשה: '''ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע: תפלת הערב מהו? אמר לו: רשות. בא ושאל את רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא רבי יהושע אמר לי: רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא רבי יהושע אמר לי: רשות! אמר רבן גמליאל לרבי יהושע: אתה אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך.''' הרי יש מישהו שחולק עליך, מישהו אומר שאמרת לו שתפילת ערבית זו רשות.

'''והיה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו לרבי חוצפית המתורגמן: הפטר את העם! אמרו לרבי זינון החזן: אמור''', כלומר תקרא את הפסוק על רבן גמליאל, כן, '''&quot;כי על מי לא עברה רעתך תמיד.&quot; עמד ואמר, התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריא בישיבה.''' כלומר מינו את רבי אלעזר בן עזריה במקום רבן גמליאל לנשיא. הוא היה רק '''בן שש עשרה שנה, ונתמלא כל ראשו שיבות.''' כן, יש שאומרים שמרוב שהיה טורח בלימוד, כלומר זה לא כמו שמופיע בבבלי שפתאום נעשה לו נס, אלא מרוב שהוא היה טורח בלימוד אז הוא היה זקן מרוב ההשקעה שהוא השקיע בלימוד.

'''והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה.''' שואלת הגמרא: '''וכי מה היתה יתידתו של רבי אלעזר בן עזריא? שהיה דור עשירי לעזרא.'''

שואלת הגמרא '''וכמה ספסלין היו שם?''' כלומר כמה אנשים היו בסוף. '''רבי יעקב בר סיסי אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר.'''
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לב עמוד ב'''

{{שוליים|ד_כז}} '''תפילת ערבית - האם היא חובה או רשות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ט , טור או&quot;ח סימן רלה, טור או&quot;ח סימן רלו, טור או&quot;ח סימן רלז, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לב ב/&gt; ==דף לג עמוד א== &lt;קטע התחלה=לג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבן גמליאל שתפילת ערבית חובה, כדברי הרמב&quot;ם והטור; אף רבי יהושע הודה בסוף למעשה שהלכה כרבן גמליאל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כל מן דהוינא עבד כן.''' כל זמן שהייתי עושה כך והתפללתי מבע&quot;י והלכתי לישן הייתי מתפחד כל אותו הלילה

'''לית לך.''' סתמא הש&quot;ס הוא דקאמר לה אין לך אלא כהאי דאמרי' לעיל שאפי' לכתחילה מותר להקדים ולהתפלל מבעוד יום

'''אתיין אילין פלגוותא.''' אם היא חובה או רשות כאלין פלגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה פוטרת לשל ערבית דלמ&quot;ד רשות פוטרת ולמ&quot;ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה

'''הפטר את העם.''' ותשתוק מלתרגם

'''לר' זינון החזן.''' חזן הכנסת שהוא ממונה על צרכי הצבור

'''אמרו לו אמור.''' יתחיל לומר מה דאמרו לקמיה מקרא הזה כי על מי לא עברה רעתך תמיד ועל שם שהיה מצער איתו בכמה וכמה פעמים

'''וכמה ספסלין היו שם.''' שהוסיפו בו ביום לפי שכולם היו באין לבית המדרש לשמוע וללמוד

'''כהאי דתנינן תמן.''' בריש זבחים ביום וכו' שכל הלכות הספיקות נשנו בו ביום&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עלה אדם על מיטתו אין מטריחין אותו לירד · אמ' ר' זעורא כל מן דהויט עבד כן הוינא מפקד בליליא · לית לך דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קיים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה כלל · אמ' ר' יעקב בר אחא תניי תמן תפילת הערב מהו רבן גמליאל או' חובה · ר' יהושע או' רשות · אמ' ר' חנינא אתיין אילין פלג' פלגוותא כאינון פלגוותא מאן דמר חובה אין נעילה פוטרת שלערב · ומאן דמר רשות נעילה פוטרת שלערב · מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את ר' יהושע תפילת הערב מהו אמ' ליה רשות בא ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו אמ' ליה רשות חובה · אמ' לו והא ר' יהושע אמ' לי רשות אמ' לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת · למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו אמ' לו חובה · אמ' לו הא ר' יהושע אמ' לי רשות · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע את הוא או' רשות · אמ' ליה לאו · אמ' לו עמוד על רגליך ויעידוך · והיה רבן גמליאל יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לר' חצפית התורגמן הפטר את העם · אמרו לר' זינון החזן אמור · התחיל ואמ' התחילו ועמדו כל העם על רגליהם ואמרו לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד · הלכו ומינו את ר' לעזר בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות · והיה ר' עקיבה יושב ומצטער ואו' לא שהוא בן תורה יותר ממני · לא שהוא בן גדולים יותר ממני · אשרי אדם שזכו לו אבתיו · אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה · וכי מה היתה יתידתו שלר' אלעזר בן עזריה שהיה דור עשירי לעזרא · וכמה ספסלין היו שם · ר' יעקב בן סיסי אמ' שמונים פיסלים היו שם שלתלמ' חכמ' חוץ מן העומדין לאחורי הגדר · ר' יוסי ביר' אבון אמ' שלש מאות היו שם חוץ מן העומדין לאחורי הגדר · כיי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;64&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דתנינן תמן: ביום שהושיבו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא &lt;/div&gt;בישיבה, תמן תנינן: זה מדרש דרש [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים, שהיו עשוין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אצל כל אחד ואחד, לפייסו בביתו. אזל גבי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}, אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}אילין את חיי? אמר לו: ועד כדון את בעי מודעי? {{ירו&quot;מ-ביאור|רק עכשיו אתה יודע}} אוי לו לדור שאתה פרנסו! אמר לו: נעניתי לך. ושלחון גבי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא חד קצר. {{ירו&quot;מ-ביאור|כובס}} ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} הוה. אמר לו: מי שהוא מזה בן מזה יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה, יימר למזה בן מזה: מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה! אמר לו: נתרציתם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף אני מסכים}} אני ואתם נשכים לפתחו של [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. אף על פי כן, לא הורידוהו מגדולתו, אלא מינו אותו אב בית דין.&lt;br&gt;

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ב]] ==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#רבי נחוניא בן הקנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל {{שוליים|ד_כח}}בכניסתו לבית המדרש {{שוליים|ד_כט}}וביציאתו תפלה קצרה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה טיבה של תפלה זו? אמר להן: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה לפני ואחרי הלימוד|בכניסתו מהו אומר?]] יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור, ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת, שנאמר&quot; ([[תהילים טז י]]) &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת&quot; רבי פדת[[ביאור:עץ מסורת#רבי פדת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה אחר התפילה|היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו.]] מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מוסיף: ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך. דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתעורר מברך מחיה המתים|{{ירו&quot;מ-הוסר|הנוער}} הנעור משנתו צריך לומר: ברוך אתה ה' מחיה המתים]] רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טוב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו. רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא. רבי יודן בי רבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בירבי ישמעאל|°]] קבע ליה לאמוריה. דיימר בתר פרשתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הדרשה}} כן. רבי תנחום בר איסבלוסטיקא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר איסבלוסטיקא|°]] מצלי: ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהיא רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי. אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|[[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר]]}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בנוסח זה, ברכת &quot;בונה ירושלים&quot; מאוחדת עם הברכה שאחריה, &quot;את צמח דוד&quot;, לברכה אחת שחתימתה &quot;אלהי דוד ובונה ירושלים&quot;, ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} 

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: מעין שמונה עשרה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: {{שוליים|ד_ל}}אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ג. אנחנו נתחיל מהמשנה, פרק ד' הלכה ב'. מתניתין: '''רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה'''. אמרו לו: מה טיבה של תפילה זו? אמר להם: '''בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי'''.

גמרא. אומרת הגמרא: בכניסתו מה הוא אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור''', ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מה הוא אומר? '''מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת''', שנאמר &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת&quot;.

רבי פדת בשם רבי יעקב בר אידי: רבי אלעזר היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו. מה הוא אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך'''. רבי חייא בר אבא מוסיף: '''ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך'''.

דבית רבי ינאי אמרין: הנעור משנתו צריך לומר: '''ברוך אתה ה' מחיה המתים'''. תראה, הוא קם מהשינה שזה כאחד עומד מן המת. '''רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טוב, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. אל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ה דכתובות

'''א&quot;ל אילין את חיי.''' מאלו אתה מפרנס עצמך א&quot;ל ועד עכשיו עדיין לא ידעת מצערן של החכמים בפרנסתם

'''נעניתי לך.''' בדברים ומחול לי ונתפייס ר' יהושע

'''חד קצר.''' כובס אחד להודיעו שנתפייס ועם ר&quot;ג ויחזור לנשיאות ואית דאמרין ר&quot;ע בעצמו הוא שהלך להודיע לבה&quot;מ

'''מי שהוא מזה בן מזה יזה.''' מי שהוא רגיל להזות אפר פרה וכמו אביו כן [הוא] ודרך משל הוא כלומר מי שרגיל בחשיבות ונשיאות וירשה מאביו הוא ינהג הנשיאות

'''מי שאינו וכו'.''' כלומר בלשון תמיה וכי אחר שאינו רגיל בכך לא הוא ולא אביו יאמר לזה הרגיל מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה ופסולין להזאה הן זה ודאי לא אלא מי שהוא מזה בן מזה הוא יזה: אמר לו ר&quot;א בן עזריה נתרציתם וכו' ואע&quot;פ כן לא הורידו לר&quot;א בן עזריה מגדולתו לגמרי אלא לאב&quot;ד מינו אותו ור&quot;ג חזר לנשיאתו

'''מתני' שלא תארע תקלה על ידי.''' שלא אכשל בדבר הלכה כדמפרש בגמרא

'''גמ' ונמצאתי מתבייש לעה&quot;ז.''' בפני חביריי

'''בבתי טרטיות וכו'.''' שעושין בו מיני שחוק ויכלו בהבל ימיהם

'''היה מתפלל שלש תפלות.''' של כל יום ויום ואחר כל תפלה מהו אומר וכו'

'''מחיה המתים.''' כעין נוסח הברכה שלנו המחזיר נשמות לפגרים מתים

'''קבע ליה לאמוריה.''' להמתורגמן שתרגם הפרשה כדרך שהיו נוהגין וקבע לו תפלה זו שיאמר אותה אחר שסיים הפרשה

'''לאל שחלק לי.''' כלומר דר' אבון מפרש להא דקאמר הודיה על חלקי דא&quot;צ להאריך כל כך כמו דתני בברייתא לעיל ביציאתו מהו אומר וכו' אלא דבהא לחוד סגי לצאת ידי תפלה זו שאומר מודה אני לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב ועוד שזה ג&quot;כ מעין הבקשה בכניסתו שעכשיו נותן הודיה על שחלק לו דיעה ולא נכשל בדבר הלכה ומעשה טוב שלא הקפיד כנגד חביריו

'''מתני' מעין שמנה עשרה.''' פליגי בה בגמרא מאי היא

'''אם שגורה תפלתו בפיו.''' שהוא למוד ורגיל בה. והלכה כר&quot;ע שמי שאין תפלתו שגורה בפיו או בשעת הדחק מתפלל שלש ראשונות ושלש אחרונות והביננו באמצע שהוא מעין כל הברכות האמצעות חוץ מימות הגשמים שאינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים וחוץ ממוצאי שבת וי&quot;ט שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתנינן תמן ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה בישיבה · תמן תנינן זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמ' בכרם ביבנה · וכי כרם היה שם אלא אילו תלמ' חכמ' שהיו עשויין שורות שורות ככרם · מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד לפייסו בביתו · אזל גבי ר' יהושע אשכחיה יתיב עביד מחטין · אמ' ליה אילין את חיי · אמ' ליה ועד כדון את בעי מידע · או לו לדור שאתה פרנסו · אמ' לו נעניתי לך · ושלחון גבי ר' אלעזר בן עזריה חד קצר · ואית דמרין ר' עקיבא הוה · אמ' לו מי שהוא מזה בן מזה יזה · מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יימר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה · אמ' לו נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו שלרבן גמליאל · אעפ'כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין · מתני' ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה · אמרו לו מה טיבה שלתפילה זו · אמ' להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי · וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי · בכניסתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שלא אקפיד כנגד חביריי ולא חביריי יקפידו כנגדי · שלא נטמא את הטהור ולא נטהר את הטמא · שלא טוסור את המותר · ולא נתיר את האסור ונמצאתי מתבייש לעולם הבא הזה ולעולם הבא · וביציאתו מהו אומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כניסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות שאני עמל והן עמילין · אני שוקד והן שוקדין · אני עמל לירש גן עדן · והן עמילין לבאר שחת שנ' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת · ר' פדת בשם ר' יעקב בר אידי ר' אלעזר היה מתפלל שלש תפילות · לאחר תפילתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שלא תעלה שנאתינו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על לבינו · ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבינו ותהא תורתך מלאכתינו כל ימי חיינו ויהיו דברינו תחנונים לפניך · ר' חייא בר אבא מוסיף ותייחד לבבינו ליראה את שמך ותרחקינו מכל מה ששנאת ותקרבינו לכל מה שאהבת ותעשה עמנו למען שמך · דבית ר' ינאי אמרין הנעור משנתו צריך לומ' בא'י מחיה המתים · רבון חטאתי לך יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתתן לי לב טוב חלק טוב יצר טוב ונפש טוב ונפש שפלה ורוח נמוכה וסבר טוב · אל יתחלל שמך בנו ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות ואל תהי אחריתינו להכרית ולא תקוותינו למפח נפש · ואל תצריכינו לידי מתנות בשר ודם ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה · ותן חלקינו בתורתך עם עושי רצונך · בנה ביתך היכלך עירך ומקדשך במהרה בימינו · ר' חייא בר ווא מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבתינו שתתן בליבינו לעשות תשובה שלימה לפניך שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא · ר' יודן ביר' ישמעאל קבע לה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה כן · ר' תנחום בר איסכולסטיקא מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשבור ותשבית עולו שליצר הרע מלבינו שכך בראתנו לעשות רצונך את חפץ ואנו חפיצים ומי מעכב שאור שבעיסה גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו · אלא יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשביתהו מעלינו ותכניעהו ונעשה רצונך כרצונינו בלבב שלם · ר' יוחנן הוה מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות ותצליח סופינו אחרית ותקוה ותרבה גבולינו בתלמידים ונשיש בחלקינו בגן עדן ותקנינו לב טוב וחבר טוב ונשכים ונמצא ייחול לבבינו ותבוא לפניך קורת נפשינו לטובה · וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי · אמ' ר' אבון לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי חייא בר ווא מצלי: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא'''. רבי יודן בי רבי ישמעאל קבע ליה לאמוריה, דיימר בתר פרשתיה כן. כלומר, אחרי שהוא היה דורש, אז שתמיד יאמר את מה שאמרנו מקודם.

רבי תנחום בר איסבלוסטיקא מצלי: '''ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, את חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם'''.

רבי יוחנן הוה מצלי: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה'''.

אמרנו במשנה שרבי נחוניא בן הקנה אומר ביציאתי - שאלו אותו מה אתה מתפלל, אז הוא אמר שהוא מתפלל בכניסה וגם ביציאה. אז אומרת המשנה: '''וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי'''. אמר רבי אבון - מה זה &quot;על חלקי&quot;? '''לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ג', משנה. מתניתין: '''רבן גמליאל אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה'''. '''רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה''', כלומר לא שמונה עשרה שלמות, אלא רק מעין שמונה עשרה - הוא אומר בהמשך בגמרא מה הכוונה. '''רבי עקיבא אומר: אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה'''. כן, אתה רואה, אדם שהתפילה שגורה, הוא רגיל והיא יוצאת לו מהפה בחלקות, אז יגיד שמונה עשרה, אבל אם הוא לא מצליח - אז יגיד מעין שמונה עשרה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד א'''

{{שוליים|ד_ל}} '''מי שאין תפילתו שגורה בפיו רשאי להתפלל תמצית של שמונה עשרה ברכות במקום הנוסח המלא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לג א/&gt; ==דף לג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם אין תפילתו שגורה בפיו יתפלל מעין שמונה עשרה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_כח}} '''יש לומר תפילה קצרה בכניסתו לבית המדרש שלא יארע תקלה על ידו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כהוראת הירושלמי בעניין נוסח הכניסה לבית המדרש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_כט}} '''יש לומר תפילה קצרה בכניסה לבית הכסא ובצאתו לומר הודאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתפלל בכניסה &quot;שלא אקפיד כנגד חבירי...&quot; ולומר הודאה ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;65&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ולמה שמונה עשרה? אמר רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרקים}} הן? אמור לו: ([[תהילים ב א]]) &quot;למה רגשו גוים&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי אשרי ולמה רגשו גוים זה פרק אחד, נמצא שיענך נאמר אחרי שמונה עשרה פרקים}}, מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב &quot;יענך ה’&quot; מכאן}} רמז לתלמיד חכם, שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך. רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] אמר: כנגד י&quot;ח חוליות שבשדרה. שבשעה שאדם עומד ומתפלל, {{שוליים|ד_לא}}צריך לשוח בכולן. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] אמר: כנגד י&quot;ח אזכרות שכתוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}([[תהילים כט א]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;בה בו}} &quot;הבו לה' בני אלים&quot;. אמר רבי הונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קושיא על מספר הברכות בתפילה|אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות}} אינון?]] אמור לו: של מינים {{ירו&quot;מ-הוסר|כבר }}קבעוה חכמים ביבנה. התיב רבי אלעזר ברבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי יוסי|°]] קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא כתיב ([[תהילים כט ג]]) &quot;אל הכבוד הרעים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף הוא שם קדוש, ולמה לא תקנו ברכה כנגדו}}? אמר לו: והתני: כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שבתחילה היו רק שמונה עשר, ועם ברכת למינים — ואחר כך חלקו את של דוד ובונה ירושלים, כך נהיו תשע עשרה ברכות}} אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} אדכרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינה נהגת, וכנגד אל הכבוד שהוא אדכרה שנהגת, תקנו ברכת למינים}}. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: כנגד י&quot;ח פעמים שאבות כתובים {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}} בתורה אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} י&quot;ט הם, אמור לו: ([[בראשית כח יג|בראשית ויצא כח יג]]) &quot;והנה ה' נצב עליו&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי יעקב לא מוזכר שם בפירוש}}. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך, הא}} י&quot;ז הם, אמור לו: ([[בראשית מח טז|בראשית ויחי מח טז]]) &quot;ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק&quot; מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף ששמו של יעקב לא מוזכר, כיוון שיעקב אומר ויקרא בהם שמי, כאילו כתוב יעקב}}. רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כנגד י&quot;ח ציוויין שכתוב בפרשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשית ה}}משכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שני{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|פרשת פקודי}} אמר רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: ובלבד מן ([[שמות לח כג|שמות פקודי לח כג]]) &quot;ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן&quot;, עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין? אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}} שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים. אמר רבי יודן אנתוריא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן אנתוריא|°]]: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}} שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין? אמר רבי אבא קרטוגנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא קרטוגנא|°]]: כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה, וכתיב בסופה: ([[שמואל א ב י]]) &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;. כ&quot;ד של תעניות מניין? רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורבי שמואל בר רב נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר רב נחמן|°]] תרוויהון אמרין: כנגד כ&quot;ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה &quot;רינה&quot; ו&quot;תפילה&quot; ו&quot;תחינה&quot;. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? בין &quot;גואל ישראל&quot; ל&quot;רופא חולים&quot;. ומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} אומר? &quot;ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר ([[תהילים קז כ]]) &quot;ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה', העונה בעת צרה. רבי ינאי ברבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם בית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]: {{שוליים|ד_לב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אומר }}ב&quot;שומע תפלה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ד_לג}}אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
גמרא. ולמה שמונה עשרה? כלומר למה מתפללים שמונה עשרה ברכות? אמר רבי יהושוע בן לוי: '''כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;'''. כלומר בעצם התפילה תתקבל. עכשיו, אם יאמר לך אדם הרי יש תשע עשרה פרקים, אמור לו &quot;'''למה רגשו גוים'''&quot; - למה רק זה? זה לא פרק נפרד, כי זה המשך של &quot;אשרי&quot;, זה אותו פרק. אז זה נשאר שמונה עשרה. '''מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית'''. כי כתוב בהמשך &quot;כי יענך ה' ביום צרה&quot;. וגם מכאן למדו שתלמיד חכם צריך לומר לרבו &quot;תשמע תפילתך&quot; - כמו שכתוב &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;, כאילו שהוא אומר תשמע תפילתך.

רבי סימון אמר: '''כנגד י&quot;ח חוליות שבשדרה'''. כלומר למה תיקנו שמונה עשרה ברכות? כנגד שמונה עשרה חוליות שבעמוד השדרה, '''שבשעה שאדם עומד ומתפלל, צריך לשוח בכולן'''. מה טעם? זה דכתיב &quot;'''כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך'''&quot;.

רבי לוי אמר: '''כנגד י&quot;ח אזכרות שכתוב &quot;הבו לה' בני אלים&quot;'''. יש שם שמונה עשרה פעמים שם השם. אמר רבי הונה: אם יאמר לך אדם - הרי תשע עשרה ברכות אינון, יש גם כן המינים כמנין? אמור לו: '''של מינים קבעוה חכמים ביבנה''' - זה תוספת מאוחרת.

התיב רבי אלעזר ברבי יוסי קומי רבי יוסי: והא כתיב &quot;'''אל הכבוד הרעים'''&quot; - הרי גם זה שם קודש, אז אמרו תקנו ברכה כנגדו? אמר לו: והתני '''כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים'''. כלומר נמצא שבהתחלה באמת היו שבע עשרה ברכות ולכן צירפו. יותר נכון, בהתחלה צופפו את הברכות, וביחד עם ברכת המינים יש שמונה עשרה. לאחר מכן חילקו את &quot;של דוד&quot; ו&quot;בונה ירושלים&quot;, ואז בעצם קיבלנו תשע עשרה, וככה יש לך ברכה כנגד כל אחת מהאזכרות שאינה נהגית, וכנגד &quot;אל הכבוד&quot; שזה אזכרה שנהגית - כן אומרים אותה, אומרים &quot;אלוקים&quot; - אז כנגדה תקנו ברכת המינים. כלומר בעצם בהתחלה כדי להגיע לשמונה עשרה צופפו, ולאחר מכן כדי לאפשר שיהיה גם ברכה כנגד &quot;אל הכבוד הרעים&quot; הוסיפו את המינים.

רבי חנינא בשם רבי פנחס: '''כנגד י&quot;ח פעמים שאבות כתובים בתורה אברהם יצחק יעקב'''. כלומר שמונה עשרה פעמים כתוב אברהם יצחק ויעקב ביחד. אם יאמר לך אדם - הרי יש תשע עשרה, תגיד לו: לא, מה שכתוב &quot;'''והנה ה' נצב עליו'''&quot; - אמנם זה הכוונה ליעקב, אבל זה לא נחשב כי יעקב לא מוזכר בפירוש. אם יאמר אחד - האם כך יש שבע עשרה? אמרו לא, &quot;'''ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק'''&quot; - זה כן נחשב, כי הרי &quot;ויקרא בהם שמי&quot; זה כלומר לשמו של יעקב, כי למרות שהוא לא מוזכר בפירוש, כיוון שיעקב אומר את זה - זה כאילו כתוב יעקב.

רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן: למה שמונה עשרה ברכות? '''כנגד י&quot;ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני''' - פרשת פקודי. אז שמונה עשרה פעמים כתובה המילה &quot;צוו&quot;. אמר רבי חייא בר ווא: '''ובלבד מן &quot;ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן&quot;, עד סופיה דסיפרא''', כלומר עד סוף הספר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' ולמה.''' תקנו שמינה עשרה ברכות וכנגד מי הן

'''עד יענך ה' וגו'.''' וסוף המזמור יהיו לרצון אמרי פי שזה רמז על סיום ברכות התפלה ומהאי טעמא נמי אומרים פסוק זה אחר תפלת י&quot;ח

'''תשע עשרה הן.''' המזמורים

'''למה רגשו גוים לית היא מינון.''' אינו מן המנין בשני עצמו דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא

'''מיכאן אמרו.''' מרמז הפסוק יענך וגו' שהוא אחר י&quot;ח מזמורים למדו גם כן שהמתפלל ולא נענה צריך תענית וזהו יענך ה' ביום צרה

'''רמז לת&quot;ח וכו'.''' שלפי שאחר י&quot;ח כתוב יענך לשון נוכח וזהו רמז שצריך לומר לרבו אחר שהתפלל י&quot;ח תקובל ותשמע תפלתך ולפיכך כתוב לנוכח ולא כתיב ענני ה' וגו' ומדרך ארץ להתלמיד שיאמר לרבו כך

'''אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון.''' ברכות התפילה אינם אלא י&quot;ז וזהו כדתני בתוספתא ומייתי לה למאי דמסיק לקמן דתנינן כולל של דוד בבונה ירושלים וא&quot;כ לא הוו אלא י&quot;ז קודם שתקנו ברכת המינין

'''אמור לו של מינין כבר קבעוהו חכמים ביבנה.''' ומשלים לי&quot;ח ברכות

'''והכתיב אל הכבוד הרעים.''' והרי זה ג&quot;כ הזכרה הוא ולמה לא תקנו עוד ברכה אחת נגד שם הזה

'''א&quot;ל והתני כולל וכו'.''' בתוספתא סוף פ&quot;ג ומייתי לה נמי לעיל בפ&quot;ב בהלכה ד' וכלומר וליטעמיך תקשי לך דהשתא הוו להו טפי דהא למאי דהיו כוללין מעיקרא גם של דוד בבונה ירושלים בחדא ברכה ולא הוו אלא י&quot;ז ולפיכך תקנו ברכת המינין להשלים י&quot;ח והשתא שחזרו ונהגו לחלק לשל דוד ושל בונה ירושלים לשתי ברכות והוו להו י&quot;ט אלא היינו טעמא מהאי קרא גופיה דפרכת מיניה כדמסיק ואזיל

'''אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה.''' כלומר מפני שזה השם אל הכבוד יש לך בו ספק אם לקבוע נגדו ברכה או לא לפי שאינו מהשמות שאינן נהגין ולפיכך מעיקרא לא הוו מהדרי אלא אחר י&quot;ח כנגד י&quot;ח אזכרות הבלתי נהגין ומחמת דהוה מספקא להו אחר כך שמא יש לקבוע ברכה גם כנגד שם הזה אל הכבוד וגו' הלכך מספקא אמרו לכל חדא וחדא מינהון משל דוד ומשל בונה ירושלים אדכרה בפני עצמה והשתא הכל ניחא וכן למאי דנהגי נמי האידנא לומר י&quot;ט ברכות

'''אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן.''' עם הפסוק והנה ה' נצב עליו שמזכירין בו ג&quot;כ אבות אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק

'''אמור לו.''' זה הפסוק והנה ה' וגו' לית הואי מינהון מפני שלא כתוב בו יעקב

'''אם יאמר לך אדם.''' א&quot;כ מעתה שבע עשרה הן לפי שפסוק ויקרא בהם וגו' ג&quot;כ לא הוזכר בו בפירוש יעקב

'''אמור לו.''' דשאני הפסוק הזה ויקרא וגו' דהוא ודאי נחשב מינהון הואיל וכתיב בו ויקרא בהם שמי הוה ליה כמו שם יעקב ג&quot;כ מפורש בו

'''כלילי של שבת וכיומו.''' לסימנא בעלמא נקט כלומר כולל ענינו בברכה רביעית כמו שמזכירין מעין המאורע בשבת בברכה רביעית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' רבן גמליאל או' בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה · ור' יהושע או' מעין שמונה עשרה · ר' עקיבה או' אם שגרה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשר · ולמה שמונה עשרה ר' יהושע בן לוי או' כנגד שמונה עשרה מזמורות שכת' מראשו שלתילים עד יענך י'י ביום צרה · אם יאמר לך תשע עשרה הן · אמור לו למה רגשו גוים לית הוא מינון · מיכן אמרו המתפלל ולא נענה צריך תענית · אמ' ר' מנא רמז לתלמ' חכם שאדם צריך לומ' לרבו תשמע תפילתך · אמ' ר' סימון א' כנגד שמונה עשרה חליות שבשזרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן · מה טעם כל עצמותיי תאמרנה י'י מי כמוך · אמ' ר' לוי כנגד שמונה עשרה הזכרות שכת' בהבו לי'י בני אלים · אמ' ר' חונה אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון · אמור לו שלמינין כבר קבעו חכמ' ביבנה · התיב ר' אלעזר ביר' יוסי קומי ר' יוסי והכת' אל הכבוד הרעים · אמ' ליה והתני כולל שלמינים ושלפושעים במ' במכניע זידים · ושלזקינים ושלגרים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה · ר' חנינא בשם ר' פינחס כנגד שמונה עשרה פעמים שאבות כתובין בתורה · אברהם יצחק יעקב · אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן אמור לו והנה יי' נצב עליו לית הוא מינהון · אם יאמר לך אדם שבע עשרה הן אמור לו ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק מינון · ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יוחנן כנגד יח' ציוויין שכת' בפרשת משכן שיני · אמ' ר' חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך עד סופיה דסיפרא · שבע שלשבת מניין · אמ' ר' יצחק כנגד שבעה קולות שכת' בהבו ליי' בני אלים · אמ' ר' יודן עטתוריא כנגד שבעה אזכרות שכת' במזמור שיר ליום השבת · תשע שלראש השנה מניין · אמ' ר' אבא קרטיגניא כנגד תשע אזכרות שכת' בפרשת חנה · וכת' בסופה יי' ידין אפסי ארץ · עשרים וארבעה שלתעניות מניין · ר' חלבו ור' שמואל בר נחמן תרויהון אמרין כנגד עשרים וארבעה פעמים שכת' בפרשה שלשלמה רינה ותפילה ותחינה · ר' זעירא בשם רב ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע · איכן הוא אומרה בין גואל יש' לרופא חולים · ומהו או' ענינו יי' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה יי' עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת מצוקה ויצעקו אל יי' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם · באי' עונה בעת צרה · ר' יניי בשם ר' ישמעאל בשם בית ר' יניי אומ' בשומע תפילה · ר' יונה בשם רב אפי' יחיד שגזר תענית על עצמו צריך להזכיר מעין המאורע · איכן הוא אומרה · ר' זעירא בשם רב הונא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בפרשת משכן שני.''' כלומר בפ' פקודי והאי שני כמו שני דברים הכפולין על שם שכתוב בו שני פעמים משכן זא&quot;ז ויש בפרשה זו י&quot;ח פעמים צוה ה' עד סוף הספר והיינו דקאמר ובלבד מן ואתו אהליאב כלומר דלא מחשבינן הציווי שנאמר שם בפסוק ובצלאל בן אורי וגו' כי אם מכאשר צוה ה' וכו' הכתובים אחר הקרא דואתו ואילך עד סוף הפרשה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''שבע של שבת מניין'''? כלומר מאיפה לנו המקור לשבע ברכות שמברכים בתפילה בשבתות? אמר רבי יצחק: '''כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים'''. &quot;קול ה' בכוח&quot; וכולי - יש שבע פעמים. רבי יודן אנתוריא אמר: '''כנגד שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת'''. כלומר שבע פעמים מוזכר שם השם.

עכשיו, '''תשע של ראש השנה מניין'''? אומרת הגמרא, אמר רבי אבא קרטוגנא: '''כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה'''. בפרשת חנה שהיא מתפללת, אז מוזכר תשע פעמים שם השם. '''וכתיב בסופה: &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;'''. יש גם הסבר בבבלי שהיא נענתה בעצם בראש השנה, אבל פה כתוב הסבר אחר - שבעצם כתוב בפסוקים &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;, ומתי דן את העולם? בראש השנה.

'''כ&quot;ד של תעניות מניין'''? רבי חלבו ורבי שמואל בר רב נחמן תרוויהון אמרין: '''כנגד כ&quot;ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה &quot;רינה&quot; ו&quot;תפילה&quot; ו&quot;תחינה&quot;'''. שלמה מתפלל, ומזכיר שם רינה תפילה תחינה - אז זה מופיע עשרים וארבע פעמים.

רבי זעירא בשם רבי ירמיה: '''יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע'''. הוא כן מזכיר את העניין של התענית, למרות שהוא יחיד ולא בציבור - הוא לא אומר עשרים וארבע ברכות. '''איכן הוא אומרה'''? אומרת הגמרא: '''בין &quot;גואל ישראל&quot; ל&quot;רופא חולים&quot;'''. '''ומה אומר'''? &quot;'''ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו'''&quot; - בדומה כמו שאנחנו נוהגים להגיד היום בתעניות. &quot;'''אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר &quot;ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם&quot; ברוך אתה ה', העונה בעת צרה'''&quot;.

רבי ינאי ברבי ישמעאל בשם בית רבי ינאי - שלא אומרים את זה כברכה נפרדת, אלא בתוך &quot;שומע תפלה&quot;. כלומר, יחיד אומר את זה כמו שאנחנו נוהגים היום בתוך שומע תפילה.

אמר רבי יונה בשם רב: '''אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע'''. '''איכן הוא אומרה'''? אמר רבי זעירא בשם רב הונא... כמו שבשבת אנחנו אומרים כבר בערב - אנחנו אומרים בערב, בשחרית, במנחה - אז גם בתענית, למרות שבעצם הוא קבע שמתענה רק למחרת, רק ביום, הוא מתחיל מהבוקר, אבל בכל זאת כבר בלילה הקודם הוא יזכיר את העניין של התענית, כמו שאנחנו נוהגים בשבת שכבר מהערב אנחנו מזכירים ששבת. כמובן שבת זה כבר מתחיל מהערב, אבל התענית - ככה הגמרא אומרת שהוא צריך להזכיר כבר בערב, למרות שהוא עדיין לא התענה, את העניין של התענית.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד ב'''

{{שוליים|ד_לא}} '''חובה לכרוע בברכת אבות בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שיש לשוח בכריעה בברכת אבות בלבד (ולא בכל הברכות), כדעת ריש הסוגיה המצומצמת לפי המקובל בהלכה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_לב}} '''היכן מוסיפים תחנונים ובקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה בתענית ציבור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יונה בשם רב שמוסיפים בברכת &quot;שומע תפלה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח תקסה, א)..

{{שוליים|ד_לג}} '''יחיד שקיבל עליו תענית חייב לומר &quot;עננו&quot; ותפילת התענית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א &lt;קטע סוף=לג ב/&gt; ==דף לד עמוד א== &lt;קטע התחלה=לד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה שאומרה בברכת שומע תפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א, ולא כרבי מנא שסבר לאומרה בין גואל לרופא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;66&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל התפילות}} כלילי {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}שבת וכיומו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שמזכירים שבת בכל התפילות ומתחילים מבערב}} אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: אנא, דלא בדקתה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה ברור לי}} אין כהדא דרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בין גואל לרופא}}, אין כהדא דרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל ברבי יוסי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בשומע תפילה}}. סלקית לסידרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסתי לשיעור בישיבה}} ושמעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}התיב רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בכל יום אדם מתפלל י&quot;ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור! מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שבתענית ציבור אומר י&quot;ט ברכות}}. הוי כן איתתבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה ברכה לעצמה}} בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר רבי אחא בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר יצחק|°]] בשם רבי חייא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא דציפורין|°]]: {{שוליים|ד_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הוספת &quot;רחם&quot; בתפילה בתשעה באב|יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע.]] {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הו}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ומר? &quot;רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עתיד לבנותה, כאמור ([[זכריה ב ט]]) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.&quot; רבי אבדימא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דציפורין|°]] בעי קומי רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: איכן אומרה? אמר לו: ועדיין אין את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה יודע}} לזו? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקומן של הוספות מעין המאורע בתפילה|כל דבר שהוא ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא, אומרה בעבודה.]] וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה, ומתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: מעין שמונה עשרה}}. איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע }}מעין {{ירו&quot;מ-הוסר|יח}} שמונה עשרה? רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצר ואומר רק}} סוף כל ברכה וברכה. ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה אמצעית, אומר בה}} ראש כל ברכה וברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחותם שומע תפלה}}. אית תניי תני: שבע מעין י&quot;ח, ואית תניי תני: י&quot;ח מעין י&quot;ח. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבע מעין י&quot;ח, מסייע לשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר י&quot;ח מעין י&quot;ח, מסייע לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שלח לרבי נחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד הוה}} גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]], אמר לו: איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|מעין }}שבע מעין י&quot;ח דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}? אמר לו: [https://he.wikipedia.org/wiki/{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת_מעין_שמונה_עשרה}}: הביננו,] רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו. אמר רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: אם היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחורף שצריכים לבקש על ה}}גשמים אומרים: גשמי ברכה, אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קיץ שצריכים לבקש על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טללים, אומרים: בטללי ברכה, כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה, כאמור: ([[ישעיה סה כד]]) &quot;והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע&quot;. ברוך אתה ה' שומע תפילה&quot;. ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות, ואומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר התפילה}} ([[תהילים כח ו]]) ברוך ה' כי שמע קול תחנוני&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם בתפילה קצרה מוסיף ברכות ראשונות ואחרונות|המהלך במקום סכנה]] {{שוליים|ד_לה}}מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: ([[תהילים כח ט]]) הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה', שומע תפלה ותחנונים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ובלבד שלא יהא כקורא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ד.

אמר רב מנא: לא היה ברור לי, אין כהדא דרבי ירמיה - כלומר לא היה ברור לי, שאומר את זה שבתענית הוא צריך להזכיר ברכה רביעית, כלומר ברכה נוספת נפרדת, והוא אומר את זה בין גואל לרופא. אין כהדא דרבי ינאי בשם רבי ישמעאל ברבי יוסי, שהוא בעצם אומר את זה בתוך שומע תפילה. לא היה ברור לי מה ההלכה.

'''סלקית לסידרה''', כלומר נכנסתי לשיעור בישיבה, '''ושמעית רב חונה בשם רב: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע'''. כך אמר רב חונה בשם רב. שאפילו יחיד צריך להזכיר את זה, ועל זה '''התיב רבי יוסי: והא מתניתא פליגא'''. מה זאת אומרת? הרי המשנה חולקת. '''בכל יום אדם מתפלל י&quot;ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור'''. עכשיו אם הוא מקשה, סימן שכנראה לפי הדברים של הרב צריך להוסיף עוד ברכה, על הקושיה שלו, הרי לי חושש תשע עשרה אם אתה מוסיף עוד ברכה. אז זה לא כמו רבי ישמעאל שאמר שאומרים את זה בשומע תפילה, אלא כנראה מוסיפים ברכה נפרדת.

'''מן מה דמר רבי יוסי מתניתא פליגא''', משמע שבתענית ציבור אומר תשע עשרה ברכות, ולכן בעצם אם המשנה אומרת שתמיד מתפללים שמונה עשרה אז בעצם הוא חולק על המשנה. '''הוי כן איתתבת''', באמת הוא הגיע למסקנה שאומרה ברכה לעצמה '''בין גואל ישראל לרופא חולים'''.

'''אמר רבי אחא בר יצחק בשם רבי חייא דציפורין: יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע'''. מה הוא אומר? &quot;רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש את עתיד לבנותה&quot;, כאמור: '''&quot;ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה&quot;'''.

'''רבי אבדימא דציפורין בעי קומי רבי מנא: איכן אומרה?''' אמר לו: עדיין אין את יודע לזו? כן, הרי '''כל דבר שהוא לבא, אומרה בעבודה''', כל דבר שהוא לעתיד, אומרים את זה בעבודה כמו שיהיה ויבוא. '''וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה''', אומרים את זה כמו על הניסים - מודים בהודאה. '''ומתניתא אמרה כן: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא דלא בדקתה.''' אני שלא היה הדבר בדוק וברור לי אם נוהגין כהדא דר' ירמיה לעיל דאומרה בין גואל לרופא ואם כהדא דר' ינאי בשם ר' ישמעאל דאומרה בשומע תפלה עד דסלקית לסדרה [לבית] המדרש ששם סדר הישיבה ושמעית דאמר רב הונה בשם רב וכו'

'''התיב ר' יוסי.''' והשיב ר' יוסי על זה הא מתני' הך ברייתא שהובאה לעיל בהלכה א' בכל יום וכו' ומדקתני נמי במוצאי ת&quot;צ מתפלל י&quot;ח אלמא דאין יחיד מתפלל אפי' בתענית ציבור כ&quot;א י&quot;ח ברכות בלבד

'''מן מה דאמר ר' יוסי מתני' פליגא הוי איתותבת בין גואל וכו'.''' וכן הוא בפ&quot;ב דתענית כלומר מדשמעית דר' יוסי הוה מקשה על הא דאמר רב הונא בשם רב אפי' יחיד וכו' מהאי ברייתא ומאי קושיא אלא לאו ש&quot;מ דקבעוהו ליחיד לומר בין גואל לרופא לברכה בפני עצמה ולא דכוללה בשומע תפלה או בברכה רביעית והלכך הוה מקשה ר' יוסי והא שמעינן דלעולם יחיד אינו מתפלל כ&quot;א י&quot;ח ברכות בלבד וש&quot;מ דשמיעא ליה דקאמר הכי בשם רב וכר' ירמיה

'''ואדיין אין את לזו.''' וכי מסתפקא לך עדיין להאי מילתא הא כללא הוא כל דבר שהוא להבא אומרים אותו בעבודה שהיא ברכה דרך בקשה להבא וכל דבר שהוא דרך הודאה על שעבר אומרים אותו בברכת הודאה וכיון שזו דרך בקשה היא רחם ה' אלהינו אומרים אותה בעבודה

'''ומתני' אמרה.''' נמי הכי בפ' הרואה ונותן הודאה וכו' אלמא כל דבר שהוא דרך תחנה ובקשה כוללו בברכה של להבא

'''איזו היא שבע.''' במתני' קתני סתם מעין שמנה עשרה וברייתות מחולקות הן כדלקמיה אית תניי תני וכו' ומפרש הש&quot;ס דפליגי בפלוגתא דרב ושמואל

'''מאן דאמר שבע מעין י&quot;ח מסייע לשמואל.''' כדקאמר לקמן דמתחיל באמצעיות הביננו וכו' שהן ששה מראש כל ברכה ומסיים ואומר כי מפוזרים אתה מקבץ וכו' עד בא&quot;י שומע תפלה ובזו כולל מסוף שאר האמצעיות הרי אחת וג' ברכות ראשונות וג' אחרונות הרי שבע מעין שמונה עשרה לשמואל ולרב דאמר אומר כל סוף ברכה מהאמצעיות בא&quot;י חונן הדעת וכן כולם הרי י&quot;ח מעין י&quot;ח

'''אם היו גשמים.''' בזמן גשמים אומר ברך שנותינו בגשמי ברכה. וכן הוא בתענית וכאן ט&quot;ס הוא. ובזמן הקיץ שהוא זמן טללים וכו': (כאן הוא מקום המתני' שכתוב בספרי הדפוס לקמן בטעות)

'''מתני' ר&quot;א אומר העושה תפלתו קבע.''' שדומה עליו כמשאוי ולשון קבע אומר חוק קבוע עני להתפלל וצריך אני לפטור ממנה ובגמרא פליגי בפירושה

'''מתפלל תפלה קצרה.''' ומהו אומר הושע השם וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כלילו שלשבת וכיומו · אמ' ר' מני · אחא דלא טיקתה אין כהדא דרב ירמיה · אין כהדא דר' יסא בשם ר' שמעון סלקית לפדרה ושמעית רב חונה בשם רב אפי' יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע · התיב ר' יוסי והא מתניתא פליגא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור · מן מה דמר ר' יוסי מתניתא פליגא הוה כן איתתבת בין גואל יש' לרופא חולים · אמ' ר' אחא בר יצחק בשם ר' חייא דציפורין יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע מהו או' רחם יי' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך יש' ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים וליש' עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה כי באש היצתה ובאש אתה עתיד לנחמה כאמור ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה · ר' אבדימא דציפורין בעא קומי ר' מנא איכן אומרה · אמ' לו עדיין אין את לזו · כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה · וכל דבר שהוא לשעבר אומרה בעבודה בהודאה · ומתניתא אומרה ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא · · אי זו היא שבע מעין יח' · רב אמ' סוף כל ברכה וברכה · ושמואל אמ' ראש כל ברכה וברכה · אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה · ואית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה · מאן דמר שבע מעין יח' מסייע לשמואל · ומאן דמר יח' מעין יח' מסייעא לרב · ר' זעורא שלח לר' נחום גבי ר' יניי ביר' ישמעאל אמ' ליה אי זו היא מעין שבע מעין יח' דשמואל · אמ' ליה הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חליינו ברך שנותינו · אמ' ר' חגיי אם היו גשמים אומר בטללי ברכה · אם היו טללים אומ' בטללי ברכה · כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך וישמחו כל חוסי בך בבניין עירך ובחידוש בית מקדשך כי טרם נקרא אתה תענה כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע · באי' שומע תפילה · ואו' שלש ברכות ראשונות ושלש אחרונות · ואו' ברוך יי' כי שמע קול תחנוני · ר' לעזר א' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים · ר' אבהו בשם ר' אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בכל פרשת העיבור.''' אפי' בשעה שהן פורשין לעבירה יהיו צרכיהם גלוים לפניך לרחם עליהם ואין הלכה כר' יהושע אלא התפלה שמתפללים במקום הסכנה היא צרכי עמך מרובים וכו' כדאמר בגמרא ומתפלל אדם אותה כשהוא מהלך ואינו מתפלל לא ג' ראשונות ולא ג' אחרונות וכשיעבור מקום הסכנה ותתישב דעתו צריך לחזור ולהתפלל תפלה כתקנה אם לא עברה עונתה

'''גמ' ובלבד שלא יהא קורא כאגרת.''' זהו קבע דקאמר ר&quot;א שלא יאמרה כקורא אגרת בעלמא ולא בלשון תחנונים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תנן, רבי יהושע אומר: '''איזהו מעין שמונה עשרה?''' שואלת הגמרא איזה הוא מעין שמונה עשרה? '''רב אמר: סוף כל ברכה וברכה'''. כלומר, ברוך אתה ה' חונן הדעת וכו', ברוך אתה ה' וכו'. רק את הסוף של כל ברכה. '''ושמואל אמר: ראש כל ברכה וברכה''', שאומר רק את ההתחלה של כל ברכה. בתוך זה הוא יוצר בעצם ברכה אחת. כלומר אומר שלוש ראשונות, אומר שלוש אחרונות, ובאמצע אומר ברכה אחת שהיא בעצם כוללת את כל הברכות כולם. איך הוא עושה אותה? הוא פשוט לוקח את ההתחלה של כל ברכה וברכה, ובסוף הוא חותם שומע תפילה.

'''אית תניי תני: שבע מעין י&quot;ח'''. יש דעה שאומרת, יש ברייתא שסוברת שבכל יום מתפללים שבע מעין שמונה עשרה, '''ואית תניי תני: י&quot;ח מעין י&quot;ח'''. ועכשיו הכל מאוד ברור. '''מאן דמר שבע מעין י&quot;ח, מסייע לשמואל''', כי שמואל אמר שאומר ברכה אחת באמצע, שהוא אומר את ההתחלות של כל ברכה וברכה, אבל בעצם ביחד יש רק שבע ברכות. '''ומאן דמר י&quot;ח מעין י&quot;ח, מסייע לרב''', שבעצם הוא אומר שמונה עשרה ברכות, רק מקצר בהם, שבכל אחת הוא אומר את הפתיחה ואת הסוף שלה, אבל בפועל יש שמונה עשרה ברכות.

'''רבי זעירא שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל''', כלומר רבי זעירא שלח לרבי נחום כשרבי נחום היה אצל רבי ינאי ברבי ישמעאל. '''אמר לו: איזהו שבע מעין י&quot;ח דשמואל?''' מה זה בדיוק השבע מעין שמונה עשרה? אמר לו: '''הביננו, רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו'''. כלומר לא, אפילו לא אומר את כל ההתחלה, אלא רק אומר ממש מילה אחת מכל ברכה וברכה.

'''אמר רבי חגי: אם היו גשמים אומרים: גשמי ברכה''', כלומר אם זה בחורף שצריכים לבקש על גשמים, '''אם טללים, אומרים: בטללי ברכה''', אם זה בקיץ צריך לבקש טללים. '''כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה''', כאמור: '''&quot;והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע&quot;. ברוך אתה ה' שומע תפילה'''. זה בעצם הברכה האמצעית של מה שאמרנו, שהוא אומר שבע מעין שמונה עשרה. '''ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות''', כלומר שלוש הראשונות אומר אותן כמו שהן, גם שלוש האחרונות אומר כמו שהן, ורק באמצע כמו שאמרנו הוא מכיל את כולם בברכה אחת, '''ואומר &quot;ברוך ה' כי שמע קול תחנוני&quot;'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ד', מתניתין. רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: &quot;הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה', שומע תפלה ותחנונים&quot;. רואים שתפילה קצרה זה לא הביננו. זה תפילה שאין לה לא שלוש הראשונות ולא שלוש האחרונות, אלא תפילה מאוד קצרה. הגמרא אומרת שאחרי שהוא מגיע לביתו אז צריך להתפלל את תפילת שמונה עשרה, אבל מי שהתפלל הביננו הוא בעצם לא צריך.

גמרא. תנן: '''רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים'''. '''אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת'''. כלומר נכון שגם מי שלא מתפלל בתחנונים יוצא ידי חובה, אבל ודאי שלא יקרא את זה כמו שהוא קורא איגרת, בלי לשים לב אפילו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד א'''

{{שוליים|ד_לד}} '''יחיד המתפלל בתשעה באב חייב להזכיר &quot;מעין המאורע&quot; בתפילת העמידה בברכת &quot;רחם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שיחיד מזכיר נוסח &quot;רחם ה' אלהינו&quot; בברכת בונה ירושלים, ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו.

{{שוליים|ד_לה}} '''תפילה שנעשית קבע (כקורא באיגרת, ללא חידוש וכוונת תחנונים) אינה תפילה כשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לד א/&gt; ==דף לד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר במשנה כפי שבואר בירושלמי בשם ר' אבהו ור' אחא, שהתפילה צריכה להיאמר בכוונת תחנונים ולא כקריאת מכתב יבש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;67&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
באיגרת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: צריך לחדש בה דבר בכל יום. אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום. אמר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]]: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי. לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|ד_לו}}ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] היה מברך ברכה חדשה בכל יום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי ציידניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי צידוניא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_לז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת היכן אומרים יהיו לרצון אמרי פי|לפני תפלתו הוא אומר:]] ([[תהילים נא יז]]) &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך&quot;. {{שוליים|ד_לח}}ולאחר תפלתו הוא אומר: ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי&quot;. רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] אמר תרוויהון קומי צלותיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר את שתיהן לפני התפילה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנזכר שכבר התפלל|היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל,]] רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ד_לט}}חותך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומפסיק אפילו באמצע ברכה}}. ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו חותך. רבי שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] אומר בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ולוואי {{שוליים|ד_מ}}שיתפלל אדם כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפילה מפסדת. רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] בעי קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לית מילתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל? ולא אגיביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר כרבי חנינה, דכד}} אתא רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} לא אמר כן, אלא בעיין קומי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? {{שוליים|ד_מא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפלה מפסדת. היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו? אמר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] ורב ששת[[ביאור:עץ מסורת#רב ששת|°]]. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: {{שוליים|ד_מב}}גומר את הברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעיקר הדין, אף בשבת היה צריך להתפלל שמונה עשרה}}. הכל מודים ב&quot;חונן הדעת&quot; שהוא גומרה. והא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אמר: תמה אני היאך בטלו &quot;חונן הדעת&quot; בשבת! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אם אין דיעה, תפלה מניין? אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות, שנאמר: ([[שמואל א ב ג]]) &quot;כי אל דיעות ה'&quot;. אית דבעי משמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי ב ה]]) &quot;אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא&quot;. רבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] כד הוה נפיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדרך רחוקה שיצטרך}} לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} כד הוה אזיל מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך לרחוץ}} במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} רבי חנינא בריה דרבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בריה דרבי אבוה|°]] ורבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כל החולי בחזקת הסכנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. מאי בכל פרשת העיבור? אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסא|°]]: כל מה {{ירו&quot;מ-הוסר|ששץ}} ששליח ציבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}עובר לפני התיבה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ותובע}} תובע צרכי עמך לפניך. רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם מנחם דגלייא[[ביאור:עץ מסורת#מנחם דגלייא|°]]: זה שעובר לפני התיבה, אין אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בלשון זו כמה משמעויות}}, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מאי תפילה קצרה}}? אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, ([[תהלים כח ו]]) &quot;ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה' שומע תפלה. רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] אמר: {{שוליים|ד_מג}}הלכה כאחרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות. אית תניי תני: {{שוליים|ד_מד}}מתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמונה עשרה}} ואחר כך תובע צרכיו. ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot;, ואחר כך &quot;ולפני ה' ישפוך שיחו&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח כח]]) &quot;לשמוע אל הרינה&quot;, ואחר כך &quot;אל התפילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל ל}}דברי חכמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי אחא בשם רבי יוסי: צריך לחדש בה דבר בכל יום'''. צריך להגיד משהו, אפילו קטן, העיקר שיהיה חדש בכל תפילה. אומרת הגמרא: '''אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום'''. כלומר אחיתופל היה מחדש שלוש שורות לגמרי חדשות. '''אמר רבי זירא: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי'''. כלומר הייתי אני כן מסוגל, אבל כשאני עושה את זה הייתי טועה. '''לית לך אלא כיי דמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת'''. זה בעצם ההלכה. לא צריכים להשתדל לחדש משהו, העיקר לא לקרוא כמו איגרת.

רבי אליעזר היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום. רבי יוסי ציידניא בשם רבי יוחנן: לפני תפלתו הוא אומר: &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך&quot;. ולאחר תפלתו הוא אומר: &quot;יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי&quot;. '''רבי יודן אמר תרוויהון קומי צלותיה''', הוא אמר לפני התפילה.

אומרת הגמרא: '''היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל''', מה יעשה? '''רב אמר: חותך''', כלומר מפסיק אפילו באמצע הברכה. '''ושמואל אמר: אינו חותך''', אלא מסיים את הברכה ורק אחרי זה מפסיק. '''רבי שמעון בר ווא אומר בשם רבי יוחנן: ולוואי שיתפלל אדם כל היום, שאין תפילה מפסדת'''. כלומר אין דבר כזה תפילה שהולכת ריקם. תפילות פועלות גם אם לא היום, זה יפעל בעתיד. יש גם איזה מקום בישן שכתוב שיש איזה רגע מסוים שכל תפילה מתקבלת, אז כיוון שאנחנו לא יודעים בדיוק מה הזמן הזה, לכן יש עניין להרבות בתפילות.

'''רבי זירא בעי קומי רבי יוסי: לית מילתיה דרבי יוחנן אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל?''' כלומר, האם רבי יוחנן לא סובר שאם יש לו ספק אם התפלל שלא יתפלל, '''ולא אגיביה''' - ולא ענה לו. למה הוא לא ענה לו? כי הוא באמת סובר שלפי רבי יוחנן הלוואי שיתפלל כל היום, אז אם יש לו ספק - מצוה שיתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כל זמן דהוינא עביד כן.''' לחדש בה דבר הייתי טועה בתפלה עצמה הלכך לית לך אלא כהאי דאמר ר' אבהו וכו'

'''חותך.''' פוסק ואפי' באמצע ברכה

'''לית מילתיה דר' יוחנן אמרה.''' וכי לא כך אמר ר' יוחנן ספק נתפלל וכו' והיאך אמר שמעון בר ווא בשמיה ולואי שיתפלל אדם כל היום

'''ולא אגיבה.''' ולא השיב ר' יוסי לקושיא זו משום דלאו הכי הוא אתא ר' אבהו וכו' כלו' ר' אבהו הוא דאמר כן בשמיה אבל ר' חנינא לא אמר כן אלא ששאלו זה לפני ר' יוחנן ספק וכו' והשיב להן ולואי וכו' ויחזור ויתפלל

'''הכל מודים.''' אם פתח בחונן הדעת ונזכר שהוא שבת גומרה ולא פליגי אלא אם לא נזכר עד שאמר ברכה שלאחריה או בשאר הברכות

'''ואתיא כרבי דאמר תמיה אני וכו'.''' הלכך בחונן הדעת לכ&quot;ע גומרה

'''כל הדרך בחזקת סכנה.''' ומתפלל תפלה קצרה כשהולך באיזה דרך שיהיה וכר' ינאי כשהיה יוצא לאכסניא כלומר מעירו לעיר אחרת דרך אכסנאי היה עושה צוואה בתוך ביתו מפני שהדרך בחזקת סכנה

'''במרחץ שהיא ניסוקת.''' מפני שיש מרחץ בלא הסקת אש שמה אלא מביאין מים חמין ורוחצין בהן ומרחץ שהיא ניסוקת ותחתיה אש היא בחזקת סכנה

'''כל החולי בחזקת סכנה.''' כשנפל למטה ומתפלל תפלה קצרה

'''כל מה שש&quot;צ.''' לתפלה קצרה הוא דמפרש ולא כר' יהושע דמתני' אלא יאמר כפי מה שש&quot;צ עובר וכו' בזה הלשון יאמר ג&quot;כ הוא

'''זה שעובר לפני התיבה וכו' בא וקרב.''' על שם עשה קרבינו ללחום נגד המקטרג כדמפרש ואזיל הלכך די זה המתפלל תפלה קצרה כשאומר כל מה שש&quot;צ וכו' שהוא תובע הכל

'''אחרים אומרים.''' זו היא תפלה קצרה צרכי עמך וכו'

'''רב חסדא אמר.''' צריך שיאמר עמה ג' ברכות וכו'

'''מתפלל.''' אדם תפלת י&quot;ח ואח&quot;כ יבקש צרכיו הפרטיות

'''ישפוך שיחו.''' שהוא צריך בפרטות

'''לשמוע אל הרנה.''' משמע מה שכל אחד ואחד מרנן ומבקש צרכיו ואל התפלה היא סתם תפלה השוה לכל

'''דברי חכמים.''' אבל דברי חכמים לאו הכי הן אלא כהא דאמר ר&quot;ז דיחיד תובע צרכיו בשומע תפלה: במקום שהוא מיוחד לתפלה בבית הכנסת

'''מקום בית הכנסת.''' צריך לייחד לו מקום מיוחד שלא יתפלל פעם במקום הזה ופעם במקום אחר ואפילו באותו בית הכנסת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;באיגרת · ר' אחא בשם ר' יוסי צריך לחדש בה דבר בכל יום · אחיתופל היה מתפלל שלש תפילות חדשות בכל יום · אמ' ר' זעורא כל זמן דהוית עביד כן הויתא טעי · ולית לך אלא כיי דמר ר' אבהו בשם ר' אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת · ר' אלעזר היה מתפלל תפילה חדשה בכל יום · ר' אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום · ר' יוסי ציידניא בשם ר' יוחנן לפני תפילתו הוא או' יי' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך · לאחר תפילתו הוא או' יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי · ר' יודן אמ' תרויהון קומי צלותיה · היה עומד ונזכר שהתפלל · רב אמ' חותך · ושמואל אמ' חותך · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום · למה שאין תפילה מפסדת · ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי · לית מילתיה דר' יוחנן אמירה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל · ולא אגיבה · אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל · ר' חנינא לא אמ' כן לא בעניין קומי ר' יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל · אמ' לון וולואי שמתפללין כל היום למה שאין תפילה מפסדת · היה עומד ומתפלל בשבת ושכח שלשבת והזכיר שלחול · ר' חונא אמ' איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת · חד אמ' חותך את הברכה · וחרנה אמ' גומר את הברכה · הכל מודים בחונן הדעת שהוא גומרה · ותיא כן דר' אמ' תמיה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה מניין תפילה · אמ' ר' יצחק גדולה היא הדיעה שהיא ממוצעת בין שתי הזכרות שנ' כי אל דיעות יי' · אית דבעי משמעינה מן הדא אז תבין יראת יי' ודעת קדושים תמצא · מתני' ר' אליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים · ר' יהושע או' המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהן לפניך · בא'ו' שומע תפילה ותחנונים · ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא כל הדרך בחזקת סכנה · ר' ינאי כד הוה נפיק לאכסניא הוה מפקד גו ביתיה · ר' מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת הוה מפקד גו ביתיה · ר' חנינא בריה דר' אבדן ר' שמעון בר אבא בשם ר' יהושע בן לוי כל החולי בחזקת הסכנה · ר' אחא בשם ר' אסא כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך לפניך · ר' פינחס ר' לוי ר' יוחנן בשם מנחם דגלייא זה שעובר לפני התיבה אין אומ' לו בוא והתפלל אלא בוא וקרב · עשה קרבינו עשה צרכינו עשה מלחמ' מלחמותינו · פייס בעדינו · אחרים אומ' צורכי עמך יש' מרובין ודעתן קצרה אלא יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבות' שתתן לכל ביריה ובריה צרכיה ולכל גויה וגויה די מחסורה · ברוך יי' כי שמעת קול תחנוני · בא'ו' שומע תפילה · רב חסדא אמ' הל' כאחרים · רב חסדא אמ' שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות · אית תניי תני מתפלל ואחר כך תובע צרכיו · ואית תניי תני תובע צרכיו ואחרך מתפלל · מאן דמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו תפילה לעני כי יעטוף ולפני יי' ישפוך שיחו · ומאן דמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל לשמוע אל הרינה ואחר כך אל התפילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אתא רבי אבוה בשם רבי יוחנן: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. רבי חנינא לא אמר כן, אלא בעיין קומי רבי יוחנן: ספק נתפלל ספק לא נתפלל?''' מהו? שאלו את רבי יוחנן מה לעשות, '''אמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, שאין תפלה מפסדת'''. אז הוא סבר ככה, לכן הוא לא ענה לו.

'''היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול''', הוא התחיל להגיד את הברכות האחרונות של כל יום. אז מה הדין? '''רבי חונה: איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: גומר את הברכה'''. כי הרי מעיקר הדין גם בשבת אתה צריך להתפלל שמונה עשרה, אלא רק בגלל עונג שבת קיצרו לנו את התפילה, ואותה דדינא צריך להגיד שמונה עשרה. אז לכן הברכות משוייכות בשבת, לכן יסיים את הברכה.

אומרת הגמרא: '''הכל מודים ב&quot;חונן הדעת&quot; שהוא גומרה'''. כלומר לגבי חונן דעת כולם מסכימים, גם מי שאמר שחותך את הברכות, חונן דעת יגיד את כולה. '''והא כרבי, דרבי אמר: תמה אני היאך בטלו &quot;חונן הדעת&quot; בשבת! אם אין דיעה, תפלה מניין?''' אומר רבי, כדי להתפלל צריך דעת, אז איך ביטלו את חונן דעת?

'''אמר רבי יצחק: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות''', של הקדוש ברוך הוא. כלומר המילה דעה מופיעה בין שני שמות של השם, '''שנאמר: &quot;כי אל דיעות ה'&quot;''' - אל ודעות, אל זה השם, ביניהם מופיע דעות. '''אית דבעי משמעינה מן הדא: &quot;אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא&quot;'''. כלומר מופיע בין השם לבין אלוקים המילה דעת.

'''רבי שמעון בר אבא בשם רב חנינא: כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה כד הוה נפיק לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה''', כלומר יוצא לדרך ומצווה על אנשי ביתו - כותב צוואה. מדובר כמובן בזמן שלהם שהכל היה סכנה, אז הוא כתב צוואה. '''רבי מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה'''. כלומר, בתי המרחץ - זה בעצם היה, מתחת למרחץ היה מקום שהיו מסיקים עצים, אז היה משטח מלא מים ומעליו עמודים, ועל העמודים היה משטח של עץ עם חורים, אנשים היו הולכים על העצים האלה ובעצם היו מקבלים את האדים - זה היה מרחץ, מרחץ של ניסוקת. אז כשהיה הולך למרחץ כזה, היו אומרים לו לכתוב צוואה כי זה מסוכן.

'''רבי חנינא בריה דרבי אבוה ורבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושוע בן לוי: כל החולי בחזקת הסכנה'''.

תנן: '''רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: &quot;הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך&quot;'''. מה זה &quot;בכל פרשת העיבור&quot;? הבבלי אומר: אפילו בשעה שאתה מתמלא עברה, כלומר אתה כועס על עם ישראל, תקבל את התפילה. אבל פה הגמרא אומרת משהו אחר. '''אמר רבי אחא בשם רבי אסא: כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיבה, תובע צרכי עמך לפניך'''. כלומר, למרות שאני מתפלל תפילה קצרה, זה יהיה כאילו התפילה הארוכה של שליח ציבור, שהוא עובר ותובע את כל צרכי עמך לפניך.

'''רבי פינחס רבי לוי ורבי יוחנן בשם מנחם דגלייא: זה שעובר לפני התיבה, אין אומר לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב'''. החזן נקרא &quot;קרוב&quot;, כי בלשון הזה יש לשון קרבה: '''קרבנו, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו!''' כמו קורבן, יש במילה הזאת עניין של קרבה.

תנן, מהי תפילה קצרה? '''אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, &quot;ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני&quot; ברוך אתה ה' שומע תפלה'''. '''רב חסדא אמר: הלכה כאחרים'''. '''רב חסדא: אמר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות'''. כלומר, לא כמו שאמרתי בהתחלה, גם כשהוא אומר את התפילה הקצרה חייב להגיד את השלוש ראשונות ושלוש אחרונות.

'''אית תניי תני: מתפלל ואחר כך תובע צרכיו''', יש ברייתא שקודם כל מתפלל ורק אחרי זה מבקש את הצרכים הפרטיים שלו. '''ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל'''. '''מאן דמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו: &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot;, ואחר כך &quot;ולפני ה' ישפוך שיחו&quot;''', כלומר הבקשות האישיות הוא אומר אחר כך. '''ומאן דמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל: &quot;לשמוע אל הרינה&quot;, ואחר כך &quot;אל התפילה&quot; דברי חכמים''', כלומר קודם כל רינה - הבקשות האישיות, ואחרי זה תפילה.

אבל לדברי חכמים, כדי - אמר רבי זירא בשם רב הונא, יחיד תובע את צרכיו בשעת תפילה, כלומר באמצע התפילה שם הוא מבקש את כל הצרכים האישיים שלו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד ב'''

{{שוליים|ד_לו}} '''בעת התפילה יש להימנע מלקרוא את נוסח התפילה כקורא מתוך איגרת, אלא בכוונה ובחידוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שהזהיר &quot;ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת&quot;, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ד_לז}} '''יש לומר &quot;ה' שפתי תפתח&quot; לפני תחילת תפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיא סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, ואומרים פסוק זה קודם התפילה כדי שיפתח הקב&quot;ה את פיו לתפילה כתקנת הירושלמי, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_לח}} '''אין לומר &quot;יהיו לרצון&quot; ורק פסוק &quot;ה' צורי וגואלי&quot; קודם התפילה, ולא לאחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כסתם התלמוד שאומרים &quot;יהיו לרצון&quot; לאחר התפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שלאחר תפילת שמונה עשרה אומר &quot;יהיו לרצון אמרי פי&quot;.

{{שוליים|ד_לט}} '''מי שנמצא בתפילה ומתבקש להיפסק בפני אדם חשוב או שר, האם רשאי להפסיק אף באמצע ברכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדעה הראשונה שחותך ומפסיק אפילו באמצע ברכה, כדברי רבי יוחנן ש&quot;ולוואי&quot; תדיר יעשה כן, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מ}} '''מי שבספק אם התפלל תפילת חובה, האם יתפלל שוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בר חמא שיתפלל, כמובא בירושלמי &quot;שיתפלל אדם כל היום שאין תפילה מפסדת&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שבספק חייב לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה.

{{שוליים|ד_מא}} '''המתפלל בשבת ושכח והזכיר תפילת חול - כיצד ינהג באמצע התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שחותך באמצע הברכה וחוזר לנוסח שבת, כדעת &quot;חד אמר חותך את הברכה&quot; - כן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע (או&quot;ח קז,א).

{{שוליים|ד_מב}} '''בברכת &quot;אתה חוננתנו&quot; במוצאי שבת האם משלימים ברכת &quot;חונן הדעת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רסח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שגומר את הברכה כדעת רבי, שהרי בלא דיעה אין תפילה, וגדולה היא הדיעה שהיא ממוצעת בין שתי אזכרות; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_מג}} '''כשעבר לפני התיבה מקום שנוהגים שלא לכפול תפילת שמונה עשרה בציבור (מפני מחלוקת) – אומר שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונות בקול, ובאמצע יורד לפני התיבה בלחש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרב חסדא בשם אחרים כפי שהובא בסוגיה, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שכן כך יוצא ידי חובת ציבור מבלי לגרום למחלוקת.

{{שוליים|ד_מד}} '''האם יש להתפלל שמונה עשרה תחילה ולאחר מכן לתבוע צרכיו, או להיפך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לד ב/&gt; ==דף לה עמוד א== &lt;קטע התחלה=לה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כדעת תנא קמא שמתפלל שמונה עשרה תחילה ואחר כך תובע צרכיו, כמבואר בדברי חכמים בסוגיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להוסיף בקשות באמצע הברכות אלא בסמוך לחתימתן או לאחר גמר התפילה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;68&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] &lt;/div&gt;בשם רב הונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}}: {{שוליים|ד_מה}}יחיד תובע צרכיו בשומע תפילה. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_מו}}צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות כ כא|שמות יתרו כ כא]]) &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבא אליך וברכתיך}}&quot;. &quot;אשר תזכיר את שמי&quot; אין כתב כאן, אלא &quot;בכל המקום אשר אזכיר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|זה בית הכנסת}} אמר רבי תנחום בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנינא|°]]: {{שוליים|ד_מז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקום קבוע לתפילה בתוך בית הכנסת|צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל,]] ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל ב טו לב]]) &quot;ויהי דוד בא עד הראש אשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ישתחוה שם לאלהים&quot; אין כתיב כאן &quot;אשר}} השתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אין כתיב כאן }}אלא &quot;אשר ישתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה רגיל להשתחוות שם}}. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] מטי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדומה דמן חיפא|°]]: {{שוליים|ד_מח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתפלל צריך להסב פניו לכותל|צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל.]] מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו לח ב]]) &quot;ויסב חזקיהו פניו אל הקיר&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# ויסב חזקיהו אל הקיר|באיזה קיר נשא עיניו?]] רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: בקיר של רחב נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יהושע ב טו]]) &quot;כי ביתה בקיר החומה&quot;. אמר לפניו: &quot;ריבונו של עולם, רחב הזונה, שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה! הדא היא דכתיב: ([[יהושע ו כג]]) &quot;ויבאו הנערים {{ירו&quot;מ-הדגשה|המרגלים, ויציאו את רכב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה. ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו}}&quot;.{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחי: אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים, והלכו ודבקו במאתים משפחות, כולהם ניצולו בזכותה. אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב: &quot;ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, וימצאו מאה וחמשים אלף, ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר}}.&quot; על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! רבי חיננא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]] אמר: בקירות בית המקד נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יחזקאל מג ח]]) &quot;בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיתמר עליה}} בני אדם גדולים היו, ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם. והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] אמר: בקירה של שונמית נשא עיניו שנאמר: ([[מלכים ב ד י]]) &quot;נעשה נא עליית קיר קטנה&quot; אמר לפניו&quot; ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את בנה. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}תתן לי נפשי! ורבנן אמרי: בקירות לבו נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו ד יט]]) &quot;מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי&quot;. אמר לפניו: ריבונו של עולם, חיזרתי על רמ&quot;ח איברים שנתת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן. על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי!&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד' יחזיר את פניו; ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היה יושב בספינה או באסדא, {{שוליים|ד_מט}} יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: היה רוכב על החמור, {{ירו&quot;מ-הוסר|ירד }}אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, {{שוליים|ד_נ}}מתפלל במקומו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר: בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: תניי תמן: {{ירו&quot;מ-ביאור|אם התפלל}} לכל הרוחות אין מחזירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיסיט עצמו לכיוון אחר}} חוץ מרוח מזרחית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}אמר רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: בתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובדי עבודה זרה היו אבותנו וכתיב}} ([[יחזקאל ח טז]]) &quot;אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש&quot;. תני: {{שוליים|ד_נא}}סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אל ה'&quot; {{שוליים|ד_נב}}העומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מח]]) &quot;והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם&quot;. העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה&quot;. העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והבית אשר בניתי לשמך&quot;. העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח ל]]) &quot;והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת&quot; נמצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד. הדא הוא דכתיב: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים&quot;. רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ריבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[מלכים א ו יז]]) &quot;הוא ההיכל לפני לפנים&quot;. היכל שכל הפנים פונין לו. עד כדון בביניינו, בחורבנו מניין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך לפנות אליו בתפילה}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים ד ד]]) &quot;בנוי לתלפיות&quot;. תל {{ירו&quot;מ-ביאור|חורבה}} שכל הפיות מתפללין עליו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ה. אומרת הגמרא רבי אבא ורבי חייא אמרו בשם רבי יוחנן '''צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה'''. מה הטעם? דכתיב &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך&quot;. לא כתוב אשר תזכיר, כלומר כל מקום שתזכיר את שמי, אלא מקום אשר אזכיר את שמי, שזה המקום שקבוע להזכרת שם השם שזה בית כנסת.

אמר רבי תנחום בר חנינא '''צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל'''. ומה הטעם? דכתיב אצל שמואל &quot;ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחווה שם לאלוקים&quot;. אין כתיב אשר השתחווה לאלוקים אלא אשר השתחווה שם. כלומר הכוונה כבר קודם הונהג ככה.

רבי יסא, רבי חלבו ורבי ברכיה. רבי חלבו מייתי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא: '''צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל'''. כלומר שלא יהיה מישהו מפריד, צריך להתפלל צמוד לכותל. מה הטעם? דכתיב &quot;ויסב חזקיהו פניו אל הקיר&quot;. עכשיו, באיזה קיר נשא עיניו? רבי יהושע בן לוי אמר '''בקיר של רחב נשא עיניו''' דכתיב &quot;כי ביתה בקיר החומה&quot;. הוא בעצמו הזכיר את רחב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשר ישתחוה.''' משמע שהכין לו מקום מיוחד שישתחוה שם

'''באיזה קיר נשא עיניו.''' משום דכתיב הקיר בה&quot;א הידיעה וגרסי' להא לקמן בסנהדרין פ&quot;י בהלכה ב'

'''אבותי שקירבו לך וכו'.''' כדכתיב ויהי לשלמה שבעים אלף נושא סבל וגו' וכלם גרים היו כדאמרי' בפ' הערל באותה שעה נתוספו וכו'

'''בתתם ספם את ספי וגו'.''' פסוק הוא ביחזקאל ודריש ליה לשבח שבני אדם גדולים היו וכו' והיו מקרבין ביתם לבית המקדש כדי שיהו יכולין לשמוע הכל והנביא אמר להם זה בתוכחה ואפי' כן היה הקב&quot;ה מעלה עליהם וכו' וזהו מיתורא דקרא והקיר וגו' אלא כלומר ועם כל זה הקיר שביני וביניהם מקרבן אצלי

'''כל השבח הזה.''' של בית המקדש

'''מתני' היה רוכב על החמור ירד.''' ואין הלכה כסתם משנה זו וכדאמרו בגמרא הלכה כרבי דתוספתא ובין שיש לו מי שיאחוז חמורו בין אין לו לא ירד מפני שאין דעתו מיושבת עליו כשירד

'''יחזיר את פניו.''' כדאמר בגמרא

'''באסדא.''' עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד ומשיטים אותן בנהר ובני אדם הולכין עליהם ובלשון מקרא הוא רפסודות כדאמר בגמרא

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ג

'''תניי תמן.''' ברייתא זו חפשתי אחריה ולא מצאתיה ונראה דעל מתני' דפ' החליל קאי דקתני התם הגיעו לשער היוצא מזרח הפכו פניהם ממזרח למערב ואומרים אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל וכו' כדמייתי האי קרא אבתרה וה&quot;ג לכל הרוחות הן מחזירין חוץ מרוח מזרחית כלומר כשהיו מחזירין פניהם לא היו מקפידין אלא שלא יחזירו כנגד רוח מזרחית מפני שכך אומרים אבותיהם היו פניהם קדמה וכו' ואנו ליה עינינו ואיידי דאיירי כאן בהחזרת פנים מייתי נמי להא

'''אמר ר' יוסי בר אבון וכו'.''' כלומר דאגב מפרש הכתוב משום דהוה קשיא ליה כפל המקרא אם אחוריהם אל ההיכל איני יודע שפניהם קדמה שהרי ההיכל היה במערב הלכך דריש דה&quot;ק בתחלה לא היה אלא אחוריהם אל ההיכל כלומר שהפכו עצמן מהיכל ה' ומלעבוד את ה' ועדיין לא היו עובדין ע&quot;ז ממש ולבסוף ופניהם לעבוד קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש

'''תני.''' בתוספתא שם

'''הדא הוא דכתיב כי ביתי וגו'.''' ודריש לכל העמים לכל מקום של העמים כדאמר בריש הברייתא העומדים ומתפללין בחוצה לארץ הופכין פניהן כלפי א&quot;י ומתכונין אל בית קדשי הקדשים

'''אמר ריב&quot;ל.''' כתיב הוא ההיכל לפני ודריש לפנים היכל וכו'

'''תל שכל הפיות מתפללין עליו.''' שיחזור לנו ובכל הברכה והתפלה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דברי חכמ' · ר' זעורא בשם רב חונה יחיד שומע צרכיו בשומע תפילה · ר' אבא ר' חייא בשם ר' יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה · ומה טעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי · אשר תזכיר את שמי אין כת' כאן אלא בכל מקום אשר אזכיר · אמ' ר' תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל · ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כת' כאן אלא אשר ישתחוה שם לאלהים · ר' יסא ר' חלבו ר' ברכיה ר' חלבו מטו בה בשם ר' אבדומא דמן חיפא צריך אדם להסב פניו בתחילה לכותל להתפלל מה טעם ויסב חזקיהו פניו אל הקיר · באי זה קיר נשא עיניו ר' יהושע בן לוי אמ' בקירה שלרחב נשא עיניו כי ביתה בקיר החומה · אמ' לפניו רבונו שלעולם רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך ראה כמה נפשות הצלת לה · הדא היא דכת' ויבאו הנערים וגו' · תני ר' שמעון בן יוחי אפי' היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחות כולהם ניצולו בזכותה · אבותיי שקירבו לך כל הגרים האילו על אחת כמה וכמה · ר' חיננא בר פפא אמ' בקירות בית המקדש נשא עיניו בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותיי · והקיר ביני וביניהם · בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם · והקב'ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש · אבותיי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה · ר' שמואל בר נחמן אמ' בקירה שלשונמית נשא עיניו של נעשה נא עליית קיר קטנה · אמ' לפניו רבונו שלעולם השונמית קיר אחת עשתה לו לאלישע והחיית את בנה · אבותיי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי · ורבנן אמרי בקירות ליבו נשא עיניו מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי · אמ' לפניו רבונו שלעולם חיזרתי על רמ&quot;ח איבריים שבי ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן על אחת כמה וכמה תיתן לי נפשי · מתני' היה רכוב על החמור ירד · ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו · ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את ליבו כנגד בית קדשי הקדשים · תני היה רכוב על החמור אם יש לו מי לאחוז בחמורו יורד ומתפלל למטן · ואם לאו מתפלל במקומו שיהא לבו מיושב · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה · אמ' ר' יעקב בר אחא תניי תמן לכל הרוחות אין מחזירין חוץ מרוח מזרחית · אמ' ר' יוסי בר אבון מתחילה אחוריהם אל היכל י'י ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש · תני סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות הרי אילו מתפללין בחוצה לארץ הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל · ומה טעם והתפללו אליך דרך אשר נתת לאבותם · היעומדין ומתפללין בארץ יש' הופכין את פניהן כלפי ירושלם · ומה טעם והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה · היעומדים ומתפללין בירושלם הופכין פניהן כלפי הר הבית · שנ' והבית אשר בניתי לשמך · היעומדין ומתפללין בהר הבית הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים · ומה טעם והתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת · נמצאו העומדין בצפון פניהן לדרום · העומדין לדרום פניהם לצפון · העומדים במזרח פניהן למערב · למערב פניהן למזרח · נמצאו כל יש' מתפללין אל מקום אחד · הדא היא דכת' כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים · אמ' ר' יהושע בן לוי הוא ההיכל לפניי לפנים · היכל שכל הפנים פונין לו · עד כדון בביניינו · בחורבנו מניין · אמ' ר' אבון בנוי לתלפיות · תל שכל הפיות מתפללין עלוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לפניו: '''ריבונו של עולם, רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך''', רק את שני מרגלים, '''ראה כמה נפשות הצלת לה'''. עדיין דכתיב &quot;ויבואו הנערים&quot;. תני רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אפילו הייתה במשפחתה מאתיים אנשים, והלכו ודבקו במאתיים משפחות, כולם ניצלו בזכותה'''. הרי הבטיחו לה שלא יפגעו, היא ביקשה והם הבטיחו לה שלא יפגעו במשפחה שלה. אז אפילו אם היה מאתיים אנשים והתחתנו עם מאתיים משפחות, כולם ניצלו בזכותה. '''אבותי שקרבו לך כל הגרים האלו, על אחת כמה וכמה'''! כתוב שכשבנה שלמה בית המקדש מצאו מאה וחמישים אלף גרים, ועשה אותם שבעים אלף נושאי סבל, שמונים אלף חוטבי אבן. כלומר הרבה מאד גרים התגיירו. אז - אבותי שעשו את כל הנפשות האלה לך - על אחת כמה וכמה שתקבל את התפילה שלי.

רבי חיננא בר פפא אמר '''בקירות בית המקדש נשא עיניו'''. הוא הזכיר את בית המקדש. דכתיב &quot;בתתם ספם את סיפי, ומזוזותם אצל מזוזותי, והקיר ביני וביניהם&quot;. החז&quot;ל מסבירים מה הכוונה: בעצם מדובר על בני אדם גדולים היו, שלא היו יכולים לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם, והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה - על אחת כמה וכמה שתקבל תפילתי.

רבי שמואל בר נחמן אמר '''בקירה של שונמית נשא עיניו''', שנאמר &quot;נעשה נא עליית קיר קטנה&quot;. אמר לפניו: ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחיית את בנה. '''אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי'''.

ורבנן אמרי '''בקירות לבו נשא עיניו''', דכתיב &quot;מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי&quot;. אמר לפניו ריבונו של עולם, '''חיזרתי על רמ&quot;ח איברים שנתת בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן, על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ה' במשנה. '''היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו'''. כלומר לכיוון ירושלים. '''ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים'''. אפילו אם הוא לא יכול להחזיר את פניו, מספיק שיכוון. '''היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים'''. שם הרי הוא לא יכול לכוון את הרוחות, גם לא יכול לעמוד, אז יכוון את לבו כנגד קדשי הקדשים.

תני: '''היה רוכב על החמור, אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, מתפלל במקומו'''. רבי אומר: '''בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב'''. כלומר, אדם שמישהו אחר מחזיק את החמור שלו, הוא תמיד מפחד אולי יגנבו לו, לא יהיה מיושב, עדיף שישב על החמור ויתפלל.

רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: '''הלכה כרבי'''. שמתפלל על החמור. אמר רבי יעקב בר אחא: '''תני תמן: לכל הרוחות אין מחזירין, חוץ מרוח מזרחית'''. כלומר לכיוון מזרח ששם השמש זורחת, זה נראה כאילו שמתפלל לשמש. כדאמר רבי יוסי בר אבון, מה שכתוב בתחילה עובדי עבודה זרה, &quot;'''אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש'''&quot;. כדי שאנחנו לא נתפלל לכיוון השמש כמו עובדי עבודה זרה, לכן גם אם בן אדם לא יודע לאיזה כיוון להתפלל, יתפלל לכל הכיוונים חוץ מלכיוון מזרח.

תני: '''סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן''', שנאמר &quot;והתפללו אל ה'&quot;. '''העומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם&quot;. '''העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה&quot;. '''העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית''', שנאמר &quot;והבית אשר בניתי לשמך&quot;. '''העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת&quot;.

'''נמצא העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד'''. הדא הוא דכתיב &quot;כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים&quot;. רבי יהושע בן לוי אמר: &quot;הוא ההיכל לפני לפנים&quot; - '''היכל שכל הפנים פונין לו'''. עד כדון בבניינו, כן, זה בזמן שהוא בנוי. מאיפה לנו שגם בחורבנו צריך להתפלל לכיוונו? אמר רבי אבון: &quot;בנוי לתלפיות&quot; - '''תל שכל הפיות מתפללין עליו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד א'''

{{שוליים|ד_מה}} '''יחיד רשאי לשאול צרכיו הפרטיים בברכת שומע תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיט סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן שהיחיד תובע צרכיו בשומע תפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_מו}} '''יש לקבוע מקום מיוחד לתפילה ולהתפלל בו דרך קביעות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף יט , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לייחד מקום קבוע לתפילה, כדברי רבי תנחום בר חנינא, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מז}} '''יש לקבוע מקום קבוע לתפילה בבית הכנסת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף יט , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שיש לייחד מקום קבוע לתפילה, שנאמר &quot;אשר ישתחוה שם לאלהים&quot; - מלמד שהיה רגיל שם, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_מח}} '''יש להסב פנים לכותל בעת התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף כא , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שצריך אדם להסב פניו לכותל בהתפלל, כמו שעשה חזקיהו, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מט}} '''הרוכב על חמור בשעת תפילה, אם יש לו מי שיאחוז בבהמתו ירד ויתפלל למטה, ואם לאו יתפלל כשהוא רוכב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי, שהובאה להלכה ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע כלשונה.

{{שוליים|ד_נ}} '''לאיזה כיוון יש להתפלל כאשר אדם הולך בדרך או עומד במקום שאינו יודע לכוון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה א-הכל , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שהמתפלל בעמידה מתפלל במקומו לכל הרוחות ואין מחזירין אותו, חוץ מרוח מזרחית שאין מכוונים אליה זכר לעובדי עבודה זרה שהיו פונים אחוריהם להיכל ופניהם קדמה; כן נפסק ברמב&quot;ם, שו&quot;ע וסמ&quot;ג..

{{שוליים|ד_נא}} '''סומא או מי שאינו יכול לכוון את הרוחות - לאיזה כיוון יתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שיתפלל כלפי מעלה ויכוון ליבו לאביו שבשמים, שנאמר &quot;והתפללו אל ה'&quot;.

{{שוליים|ד_נב}} '''המתפלל צריך להפנות פניו כלפי ירושלים והמקדש בהתאם למקום עמידתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג &lt;קטע סוף=לה א/&gt; ==דף לה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות תפילה, פרק ה הלכה ג) שהעומד בחוץ לארץ מפנה פניו לארץ ישראל, ובארץ ישראל לירושלים, ובירושלים למקדש, בהתאם לפסוקי מלכים א ח, ואין בזה מחלוקת בבלי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;69&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון}}, בקרית שמע, ובתפלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתפללים על בנין ירושלים}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון שאומר}}: בונה ירושלים. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: אלהי דוד ובונה ירושלים. בקרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם. כתוב אחד אומר: ([[הושע ה טו]]) &quot;אלך ואשובה אל מקומי&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שהשכינה בשמים.}} וכתוב אחד אומר: ([[מלכים א ט ג]]) &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;. הא כיצד {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה}}? פניו למעלה {{שוליים|ד_נג}}ועיניו ולבו למטה. ואם לאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדתנן: ואם אינו יכול להחזיר את פניו}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קודש הקודשים של מעלה ושל מטה|יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים.]] לאי זה בית קדש הקדשים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כנגד קדשי הקדשים של מעלן. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא אמר: כנגד בית קדש הקדשים שלמטן. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} הקדשים של מעלן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יז|שמות בשלח טו יז]]) &quot;מכון לשבתך&quot; מכוון כנגד שבתך. ([[דברי הימים ב ג א]]) &quot;הר המוריה&quot; רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם הוריה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם יראה יוצאה לעולם. ארון, רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם אורה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם ארירה {{ירו&quot;מ-ביאור|קללה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגוים}} יוצאה לעולם. דביר, רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מגפת}} דבר יוצא לעולם. וחרנה אמר: שמשם דיברות יוצאין לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[דברי הימים ב ב טו]]) &quot;ונביאם לך רפסודות אל ים יפו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בציבור ולא ביחיד}}‎. וחכמים אומרים: בחבר עיר {{שוליים|ד_נד}}ושלא בחבר עיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר משמו {{ירו&quot;מ-ביאור|של רבי אלעזר בן עזריה}}: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה.}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבי[[ביאור:עץ מסורת#רב ביבי|°]] בשם רבי חנה[[ביאור:עץ מסורת#רב חנא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה. מילתיה דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר כן. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסמכתי על תפילת הציבור}} אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי. מיליהון דרבנן פליגן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]] בשם רבי שמעון חסידא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון חסידא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף, אלא}} ברועים ובקייצים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם יכולים להגיעה לבית הכנסת, וגם אינם יודעים להתפלל}} ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א מתניתא. לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להתפלל בעצמם, אף שיש חבר עיר שהתפללו}}. מילתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אני ראיתי את רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין חבר עיר בציפורין? את שמע מינה תלת. את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא  מקום}} של ציפורין {{ירו&quot;מ-הוסר|בציפורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כציפורין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל דבר השייך לעיר נחשב כעיר, שאף שהשוק היה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי, שאם לא כן, מה ראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורין?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה, חלוקין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;

==דף לו (התחלה)==


&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בברכת המזון, בקריאת שמע, ובתפילה מתפללים תמיד על בניין ירושלים. בברכת המזון אומר '''בונה ירושלים'''. בתפילה אומר: '''אלהי דוד ובונה ירושלים'''. בקריאת שמע אומר: '''פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם'''.

כתוב אחד אומר &quot;אלך ואשובה אל מקומי&quot;, וכתוב אחד אומר &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;. הא כיצד? כן, כיצד בן אדם צריך להתפלל? אם השכינה בשמיים צריך לכוון לשמיים, אם השכינה בבית המקדש בירושלים צריך להתפלל לכיוון ירושלים. אז מה יעשה? '''פניו למעלה ועיניו ולבו למטה'''. בעצם יעשה שילוב של שניהם.

'''ואם לאו, יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים'''. עכשיו הרי אמרנו שהשכינה גם למעלה, אז מה יעשה, לאיזה בית קדשי הקדשים - שלמעלה או שלמטה? רבי חייא רבא: '''כנגד קדשי הקדשים של מעלן'''. ורבי שמעון בן חלפתא אמר: '''כנגד בית קדש הקדשים שלמטן'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש הקדשים של מעלן'''. הם בעצם באותו מקום, אחד מהשני. מה הראיה? דכתיב &quot;מכון לשבתך&quot; - מכוון כנגד שבתך. כלומר בית המקדש בארץ מכוון כנגד בית המקדש שבשמיים.

&quot;הר המוריה&quot; - למה הוא נקרא כך? רבי חייא רובא ורבי ינאי, חד אמר שמשם הוריה יוצאה לעולם, כן, הרי אברהם אבינו זכור לטוב שם, וחרנה אמר שמשם יראה יוצאה לעולם.

ארון - למה הוא נקרא ארון? רבי חייא רובא ורבי ינאי, חד אמר שמשם אורה יוצאה לעולם, וחרנה אמר שמשם ארירה, כלומר קללה על הגויים, יוצאה לעולם.

דביר - למה הוא נקרא דביר? רבי חייא ורבי ינאי, חד אמר שמשם דבר יוצא לעולם - מגפת דבר, כלומר שלא קיימו את התורה ולא שמרו מצוות ופגעו בעם ישראל וכולי והחריבו את בית המקדש, וחרנה אמר שמשם דיברות יוצאין לעולם.

למדנו במשנה: '''היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים'''. אמר '''היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות'''. זה סירה, הכל אותו דבר, כמו שכתוב &quot;ונביאם לך רפסודות אל ים יפו&quot;.

זה פרק ד' הלכה ו', מתניתין: '''רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר'''. כלומר לא מתפללים תפילת מוסף אלא בחבר עיר, במקום מרכזי שהציבור מתפלל, בדרך כלל חבר עיר הכוונה תלמיד חכם גדול הדור או גדול המקום, אבל פה הכוונה בציבור. '''וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר''', כלומר גם בציבור וגם יחיד מתפלל תפילת מוסף. '''רבי יהודה אומר משמו: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין'''. אם הציבור מתפלל אז היחיד פטור מתפילת מוסף, אבל אם הציבור לא התפלל אז היחיד כן חייב, ככה משמע.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בברכה.''' בברכת המזון ובברכת מעין ג'

'''בק&quot;ש.''' בברכת ק&quot;ש

'''הא כיצד פניו.''' כביכול למעלה ועם כל זה עיניו ולבו למטה להחזירה לבנינה: פיסקא ואם לאו וכו'

'''שמשם הוריה יוצאה לעולם.''' מב&quot;ד שבלשכת הגזית

'''ארון.''' תיבת ארון קדריש

'''שמשם ארירה יוצא לעולם.''' לעכו&quot;ם

'''דביר.''' במלת דביר דקרא על בית קדשי הקדשים קא דריש

'''שמשם דבר יוצא.''' לעכו&quot;ם

'''וחרנה אמר שמשם יוצאין הדיברות.''' שהיו כתובין בשני לוחות הברית ומונחין שם

'''היא אסדא.''' דתני הכא היא אסכרא דתנינן בפ' הספינה היא רפסודות בלשון המקרא

'''מתני'.''' אין תפלת מוספין אלא בחבר עיר. בחבורות העיר כלומר בציבור ולא ביחיד

'''בחבר עיר וכו'.''' בין בציבור בין ביחיד

'''רבי יהודה אומר משמו.''' של ר&quot;א בן עזריה וכו' ואיכא בין ת&quot;ק לר' יהודה ביחיד הדר בעיר שאין שם עשרה דלת&quot;ק אליבא דר&quot;א בן עזריה דאמר לא תקנוה אלא בחבר עיר יחיד זה פטור ולר' יהודה משמו אין היחיד פטור אלא כשהוא במקום עשרה שהש&quot;צ פיטרו והלכה כחכמים

'''גמ' הלכה כר' יודה וכו'.''' דאין היחיד פטור מתפלת מוספין אלא במקום שיש חבר העיר

'''מילתיה דשמואל אמר כן.''' ואף שמואל שמענו ממילתיה דס&quot;ל כן דאמר מן יומי לא התפללתי מוסף משום שסמכתי על הש&quot;צ שמוציא ידי חובתי אלא פעם אחת שמת בנו של ריש גלותא והיו כל העם טרודין ולא היו יכולין להתפלל בצבור ואז התפללתי תפלת מוסף ביחיד אלמא דהיכא דמצלו צבור היחיד פטור הוא ממוסף אבל בלאו הכי לא וכר' יודה

'''מיליהון דרבנן.''' הני דלקמן פליגין עליה דשמואל דאמר ר' יעקב בר אידי דברועים ובקייצים שומרי מוקצת התאנים האי מתניתא. כלומר דלאינהו הוא שאמרו שהש&quot;צ מוציא ידי חובתן לפי שאלו הן בשדה תמיד ואינם בקיאים בתפלה וא&quot;כ לא אמרו אלא ברועים ובקייצים בלבד הא שאר כל האדם חייבין להתפלל מוסף ואפילו במקום שיש חבר עיר דלא כשמואל

'''את שמע מינה תלת.''' וקאמר הש&quot;ס דמהאי דאמר ר' יוחנן ש&quot;מ תלת מילי לדינא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בברכה · בקרית שמע · ובתפילה · בברכה בונה ירושלם · בתפילה אלהי דוד ובונה ירושלם · בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו יש' ועל ירושלם · כת' אחד או' אלך ואשובה אל מקומי · וכת' אחר או' והיו עיני וליבי שם כל הימים · הא כיצד פניו למעלה ועיניו וליבו למטה · ואם לאו יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים שלמעלן · ר' שמעון בן חלפתא אמ' כנגד בית קודש הקדשים שלמטן · אמ' ר' פינחס ולא פליגין בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים שלמעלן · מכוון לשבתך · מכון לשבתך · מכוון כנגד שבתך · הר המוריה ר' חייא רובא ור' ינאי חד אמ' שמשם דבר יוצא לעולם · וחרנה אמ' שמשם יראה יוצאה לעולם · ארון · ר' חייא רובא ור' ינאי חד אמ' שמשם אורה יוצאה לעולם · וחרנה אמ' שמשם ארירה יוצאה לעולם · דביר ר' חייא ור' ינאי · חד אמ' שמשם דבר יוצא לעולם · וחרנה אמ' שמשם דיברות יוצאין לעולם · היה יושב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים · היא אסדא היא אסכריא · היא רפסודות · ונביאם לך רפסודות אל ים יפו · מתני' ר' אלעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר · וחכמ' אומ' בחבר עיר ושלא בחבר עיר · ר' יהודה או' כל מקום שיש שם חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין · ר' ביבי בשם ר' חנה הל' כר' יודה שאמ' משום ר' אלעזר בן עזריה · מילתיה דשמואל אמ' כן דשמואל אמ' אנא מן יומיי לא צלית דמוספא אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא ולא צלו ציבורא וצליית · מילתהון דרבנן פליגן דמר ר' יעקב בר אידי בשם ר' שמעון חסידא ברועים ובקייצים · הא מתניתא לא אמ' ברועים ובקייצים · הא שאר כל אדם חייבין · מילתיה דר' יוחנן אמ' כן דמר ר' אבא ראיתי את ר' יוחנן עומד ומתפלל בשוקי שלציפורין ומהלך ד' אמות ומתפלל שלמוסף ואין חבר עיר בציפורין · את שמע מינה תלת · את שמע שלציפורין בציפורין · את שמע מינה חלוקין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מילתיה דר' יוחנן.''' וכן שמענו מדר' יוחנן שאמר שראה לרבו ר' ינאי שהיה עומד ומתפלל שחרית בשוק של ציפורי והלך ד' אמות וחזר ומתפלל שם מוסף ומשום שצריך להפסיק מעט בין תפלה לתפלה כדלקמן ומיהת שמעינן דלא כשמואל דכי אין חבר עיר בציפורין ודאי דאיכא ואפ&quot;ה התפלל מוסף ביחיד

'''את שמע מינה של ציפורין בציפורין.''' כלומר חדא דשמעינן מינה דשוק של ציפורי הוי כמו שאם היה בציפורי גופה ולמאי נ&quot;מ להא דאמרינן בסוף פ&quot;ק דכתובות על מתני' א&quot;ר יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה והכשירה ר' יוחנן בן נורי לכהונה ע&quot;פ רוב העיר כשירין כדמפרשינן התם טעמא דבקרונה של ציפורי הוה עובדא והוה תרי רובי רוב הסיעה ורוב העיר ופליגי אמוראי התם כשפירש ובעל דחד אמר אם פירש מן העיר אז הוי כפירש מן הקבוע וכמחצה על מחצה היא ולא אזלינן בתר רובא אבל אם פירש מן הפלטיא והוא שוק של צפורי הואיל ורה&quot;ר היא לא הוי כקבוע ואזלינן בתר רובא וחד אמר דאף אם פירש מן השוק הוה ליה כפירש מצפורי גופה ולא אזלינן בתר רובא והשתא קאמר הכא דהואיל והעיד ר' יוחנן דר' ינאי לא ס&quot;ל כהא דשמואל משום דראה אותו מתפלל מוסף בשוק של צפורי ואף שיש שם חבר העיר והרי בשוק היה המעשה ולא בתוך העיר אלא ש&quot;מ דשוק של ציפורי כציפורי גופה הויא וה&quot;ה לדינא דהתם דשדינן שוק של ציפורי בתר ציפורי גופה לחומרא ואם פירש משם לא אזלינן בתר רובא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי ביבי בשם רבי חנה: '''הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה'''. אומרת הגמרא מילתיה דשמואל אמר כן. ושמואל אמר: '''אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי'''. כלומר, אני מעולם לא התפללתי תפילת מוסף כי תמיד סמכתי על תפילת הציבור, אלא יום אחד מת הבן של ראש הגולה, ולא התפלל הציבור, והתפללתי אני ביחיד. זה כמו שאמר רבי יהודה, שאם יש ציבור היחיד פטור, אבל אם אין ציבור היחיד חייב.

אומרת הגמרא מיליהון דרבנן פליגן, אפשר לראות שחכמים חולקים. דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא: '''ברועים ובקייצים הא מתניתא'''. כלומר לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף את הציבור, אלא רק את הרועים והקייצים שאינם יודעים להתפלל, נמצאים בשדות, אז הם פטורים מתפילת מוסף כי הציבור התפלל. אבל '''לא אמר ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין''' להתפלל בעצמו.

אומרת הגמרא מילתיה דרבי יוחנן אמר כן, גם דברי רבי יוחנן מוכיחים אותו דבר. דמר רבי יוחנן: '''אני ראיתי את רבי ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף'''. אין חבר עיר בציפורין? הרי ציפורי תמיד היה בה ציבור שמתפלל. אומרת הגמרא: את שמע מינה תלת, מכאן אפשר ללמוד שלושה דברים מהעדות של רבי יוחנן.

את שמע מינה - שוק של ציפורין כציפורין. כי אם נגיד שהשוק לא נחשב חלק מציפורי - הרי בשוק לא היה מניין, בציפורי היה מניין - אלא כנראה שהשוק נחשב חלק מציפורי, שכל דבר ששייך אליו נחשב כעיר, שאף שוק שהיה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי. שאם לא כן, מה הראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורים? הרי שם לא היה מניין.

עוד דבר: את שמע מינה - חלוקין על רבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה, שיחיד במקום חברו פטור. אתה רואה שיחיד חייב, כרבי ינאי שהתפלל ביחידות.

עוד דבר, ואת שמע מינה, שאדם מתפלל, מהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. כלומר לא צריך לעשות משהו באמצע, יכול להתפלל, ללכת ארבע אמות ולהתפלל מוסף. אמר רבי אבא: ולא רק דוקא עד שהלך ארבע אמות, אלא אפילו כדי שיעור הילוך ארבע אמות - מספיק אפילו זמן של הליכה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד ב'''

{{שוליים|ד_נג}} '''בעת תפילה יש לכוון עיניו ולבו כנגד בית קדשי הקדשים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צה סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי פינחס המיישב שאין מחלוקת בין רבי חייא רבא לרבי שמעון בן חלפתא, שבית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים שלמעלן, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;70&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שיחיד במקום חבר עיר פטור, אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב להתפלל מוסף.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שיעור הפסק בין תפילות סמוכות ולאחר התפילה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף.]] אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות, אלא {{שוליים|ד_נה}}אפילו שהא כדי הילוך ד' אמות. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילת מוסף מענין היום}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מהו לחדש בה דבר? אמר לו: אפילו אמר: ונעשה לפניך את חובותינו, תמידי יום וקרבן מוסף, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שילא[[ביאור:עץ מסורת#רב שילא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביחיד}}, ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] הוו יתבין. מן דמצלון {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שהתפללו ביחיד}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה תפילה במנין}} קם רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] מצליא.  אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רב שילא[[ביאור:עץ מסורת#רב שילא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. {{ירו&quot;מ-ביאור|דיחיד כלפי ציבורה, כמאן דלא צלי דמי.}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, מתפלל עמהן. לא נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, {{שוליים|ד_נו}}אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}} שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל. באי זה אמן אמרו? תרין אמוראין, חד אמר: באמן של האל הקדוש, וחרנא אמר: באמן של שומע תפילה. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואים שהם התפללו במוסף תפילה רגילה רק הוסיפו מעניין היום}} אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ולא פליגון: מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת; {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שם רק שבע ברכות}} ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של שומע תפילה, בחול. תמן תנינן: [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}} שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי הונא רובא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי הונא רבה דצפורין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_נז}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילת מוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דראש השנה, כיוון שהיא תפילה ארוכה ואין העם רגילים בה}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין תמן באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהשליח ציבור התפלל}}. מן דצלון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי שהסתימה התפילה}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרת}} קם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] מצליא. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף על גב}} דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף לו. נתחיל בשורה השלישית.

הגמרא אומרת שמה שרב אמר '''צריך לחדש בה דבר''' - במוסף. כלומר הם נהגו לקרוא את תפילת שחרית פעמיים, פעם אחת בתור שחרית, פעם בתור מוסף. אז אומר רב צריך גם לחדש משהו שהוא מעניין היום. שמואל אמר '''אין צריך לחדש בה דבר'''. כלומר יכול לחזור על זה פעמיים בדיוק אחד לאחד ויוצא ידי חובת תפילת מוסף.

'''רבי זעירא בעי קומי רבי יוסי מהו לחדש בה דבר'''. כלומר, לפי רב שאמר צריך לחדש בדבר מעניין היום - מה זה הדבר הזה? מה דוגמא? אמר לו '''אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא'''.

אמר רבי שילא בשם רב: '''נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן'''. כלומר, הוא סובר בעצם שיחיד כנגד רבים זה לא נחשב. כלומר, אם אדם מתפלל ביחיד והוא מוצא מניין אז בעצם הוא מתפלל איתם, כיוון שהתפילה שלו בתור יחיד אינה נחשבת כלום לעומת המניין.

'''רבי זעירא ורב נחמן בר יעקב הוו יתבין'''. כלומר, אחרי שהסכימו להתפלל ביחיד, '''אתת צלותא''' - הגיע מניין שהתחיל להתפלל. '''קם רב נחמן בר יעקב מצליא''' - התחיל להתפלל איתם. '''אמר לו רבי זעירא ולא כבר צלינן''' - הרי כבר התפללנו. אמר: אין בעיה, '''מצלי אנא וחזר ומצלי'''. התפללתי, אמנם אני חוזר מתפלל עוד הפעם. כן, '''דמר רב שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין''' - כלומר אם הוא התפלל ואחרי זה מצא עשרה בני אדם מתפללים אז הוא מתפלל עמהם. למה? כיוון שיחיד כלפי ציבורא כמאן דלא צלי דמי - כאילו לא התפלל בכלל.

'''רבי אחא ורבי יונה בשם רבי זעירא: נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף מתפלל עמהן'''. עכשיו '''לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף''' - אז אם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן - יתפלל, ואם לאו - אל יתפלל.

עכשיו '''באיזה אמן אמרו?''' יש מחלוקת אמוראים, '''חד אמר באמן של האל הקדוש''', וחרנא אמר '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: ולא פליגון - מאן דמר באמן של האל הקדוש, בשבת, ששם אין שומע תפילה. ומאן דמר באמן של שומע תפילה, הכוונה בחול. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת. יש דעה שאומרת שבעצם צריך על כל הברכות שנמצאים באמצע השמונה עשרה - יש לנו את השלוש הראשונות, שלוש אחרונות, אבל באמצע כל הברכות של הבקשות הוא צריך לענות עליהם אמן. אז בשבת שבעצם לא אומרים, יש רק שבע ברכות, אז אין את כל הברכות, אין את אתה חונן דעת וכולי. אז לכן הוא אמר שבלבד שיענה לאמן של אל הקדוש, אבל ביום חול הוא צריך לענות על כל האמנים מאל הקדוש עד שומע תפילה. זה אחד ההסברים, ויש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

'''תמן תנינן: רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן'''. רבי הונא רובא דציפורין - שהיה רב של ציפורין - '''אמר בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל''', כלומר שהחזן מוציא גם את הבקיאים, '''באילין תקיעתא''', כלומר בתפילות של מוסף של ראש השנה. כיוון שזה תפילה ארוכה ותפילה לא רגילה, אנשים לא רגילים אליה. אז אפילו אדם שהוא בקיא בתפילות - אדם שיודע לקרוא ואדם שהוא בקיא - אז גם אותו החזן יכול להוציא, בניגוד ליום רגיל. ביום רגיל חזן מוציא רק את אלה שלא בקיאים, אבל בראש השנה הוא מוציא את כולם.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לו עמוד א'''

{{שוליים|ד_נה}} '''האם המתפלל תפילת מוסף חייב לחדש בה דבר מעניין היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קה. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל שאין צריך לחדש דבר, אלא שאם רצה לחדש - אפילו אמר &quot;ונעשה לפניך את חובותינו תמידי היום וקרבן מוסף&quot; יצא, כדברי רבי יוסי בר זבידא.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא סוף דבר וכו'.''' הא דאמר ומהלך ד' אמות לאו דוקא הוא אלא אם שהא כדי הילוך ד' אמות בין תפלה לתפלה סגי

'''צריך לחדש בה דבר.''' בתפלת מוסף שמתפלל מיד אחר של שחרית דוקא אם יחדש בה דבר ואם לאו הוי כמתפלל וחוזר ומתפלל תפלה אחת

'''ושמואל אמר.''' א&quot;צ דתפלה אחרת היא לחובת היום בפני עצמה

'''אפילו אמר ונעשה.''' אם לא חדש בה דבר בנוסח ברכה האמצעית אלא זה בלבד שאמר יהי רצון שנעשה לפניך וכו' וסיים במקדש השבת יצא

'''נתפלל.''' חוזר ומתפלל עמהן כדי להתפלל עם הציבור

'''אתת צלותא.''' דצבורא

'''נתפלל של.''' שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף. והצבור הוא שמתפללין בזה אין חילוק אם יכול לגמור עד שלא יתחיל הש&quot;צ או לא משום דחובת מוסף ג&quot;כ עליו כמו עליהם ומתפלל עמהן

'''לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין מוסף.''' והוא רוצה להתפלל של שחרית בזה יש חילוק דאם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר וכו' דהואיל ואינו מתפלל תפלה שמתפללין הצבור אל יתחיל להתפלל עמהן אם לא יכול לגמור קודם שיתחיל הש&quot;צ ויגיע למקום שצריך לענות אמן אחריו

'''באיזה אמן וכו'.''' לאו אהכא קאי אלא משום דגרסי' להא לעיל פ&quot;ג בהלכה ב' בזה שנכנס לבהכ&quot;נ ומצאן עומדים ומתפללין אם יכול להתחיל ולגמור כדי שיענה אמן ובאיזה אמן וכו' מייתי לה הכא כדרך הש&quot;ס הזה וכלומר דהכא דבמוסף איירי ואין מוסף אלא בשבת וי&quot;ט אם כן באמן דהאל הקדוש הוא הכא דהא מסיק לעיל דלא פליגי

'''תמן תנינן.''' בשלהי ראש השנה וגרסי' שם נמי להא

'''הלכה כר&quot;ג באלין תקיעתא.''' באלו הברכות של ר&quot;ה יום תקיעתא דהש&quot;צ מוציא את הרבים ואף למי שהוא בקי משום דאוושי ברכות טובא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עלוי ר' יהודה שאמ' משום ר' אלעזר בן עזריה · את שמע מינה שאדם מתפלל ומהלך ארבע אמות ומתפלל שלמוסף · אמ' ר' אבא ולא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפי' שהוא כדי הילוך ארבע אמות · רב אמ' צריך לחדש בה דבר · ושמואל אמ' אין צריך לחדש בה דבר · אמ' ליה אפי' אמ' ונענשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא · ר' שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עימהן · ר' זעורא ורב נחמן בר יעקב הוו יתבין מן דמצלון אחת צלותא קם רב נחמן בר יעקב מצליא · אמ' ליה ר' זעורא ולא כבר צלינן אמ' ליה מצלי אנא וחזר ומצלי · דמר ר' שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עימהן · ר' אחא ר' יונה בשם ר' זעורא נתפלל שלשחרית ובא ומצאן מתפללין שלמוסף מתפלל עמהן · לא נתפלל שלשחרית ובא ומצאן מתפללין שלמוסף אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · כאי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחרנה אמ' באמן שלשומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגון מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר באמן שלשומע תפילה בחול · תמן תנינן רבן גמליאל או' שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן · ר' הונא רבא דמפטרין בשם ר' יוחנן הל' כרבן גמליאל באילין תקיעתא · ר' זעורא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא מן דצלון אחת צלותא קם רב חסדא מצליא · אמ' ליה ר' זעורא ולא כבר צלינן · אמ' ליה מצלי אנא וחזר ומצלי · דנחתין מיערבאי לתמן ואמרין בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוו יתבין תמן.''' בבבל היו יושבין בעת תפלת הברכות דר&quot;ה ולאחר שהתפללו כבר בפני עצמן הגיע שעת תפלת הצבור וקם רב חסדא וחזר והתפלל עם הצבור

'''דנחתין מערבאי ואמרין תמן בשם ר' יוחנן וכו'.''' כן הוא בר&quot;ה בני א&quot;י שירדו לכאן אמרו ששם שמעו מר' יוחנן דפסק הלכה כר&quot;ג בברכות דר&quot;ה והואיל ואנא לא כוונית בתחלה בתפלה לפיכך אני חוזר ומתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לו עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ד_נז}} '''בתפילת מוסף של ראש השנה שליח הציבור מוציא ידי חובה אף את הבקיאים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף א , טור או&quot;ח סימן תקצא &lt;קטע סוף=לו א/&gt; הדרן עלך תפלת השחר ד. ''הכרעה:'' הלכה כרבן גמליאל דיבנה, כמפורש בירושלמי, שהשליח ציבור מוציא את הבקיאים באילין תקיעתא לפי שהתפילה ארוכה ואין העם רגילים בה; ורב חסדא שחזר והתפלל בעצמו לא חלק על העיקרון אלא רצה תפילה בעצמו, וכן נפסק ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;71&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים, זה דווקא למי שכיוון}}. ואנא דלא כוונית {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת בתפילת השליח ציבור, לכן אני עצמי מתפלל}}. הא אילו כוונית, הוינא נפיק ידי חובתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחזרת השליח ציבור}}. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ויאות {{ירו&quot;מ-ביאור|אמר רבי יוחנן שהלכה כרבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כל תנאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] תני לה בשם חכמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|בסתם להראות שהסכימו לדבריו}} רבי אדא דקיסרין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא דקיסרין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: והוא שיהיה שם מראש התפילה. אמר רבי תנחום בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר ירמיה|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם.   &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק תפלת השחר&lt;/strong&gt;

==פרק חמישי - אין עומדין ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק חמישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק חמישי#דף לו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ברכות_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;

==דף לו (סוף)==
= {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות| לו| ב|משה לונץ=113|שדה יהושע=|קנייבסקי=109|סירלאו=66|פולדא=44|תולדות יצחק=140|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אין עומדין להתפלל אלא {{שוליים|ה_א}}מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכונו את לבם. אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו; ואפילו נחש כרוך על עקיבו, לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ה_ב}}הבא מן הדרך, אסור להתפלל. ומה טעם? דכתיב: ([[ישעיהו נא כא]]) &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהליכה לגלות כשיכרות שהדעת לא מיושבת}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרו בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: {{שוליים|ה_ג}}המיצר, אסור להתפלל. לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין דכתיב: &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot;. תני: {{שוליים|ה_ד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל ולהיפטר מחבירו מתוך דבר של תורה|לא יעמוד אדם ויתפלל,]] לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן, אל יפטר אדם מתוך חבירו, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה. שכן מצינו בנביאים הראשונים, שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות. אמר לו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר: ([[ירמיהו נא סד]]) &quot;ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו&quot; ולמה אמר עד הנה דברי ירמיהו לפני סוף הספר? לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש, יכול בחורבן בית המקדש חתם? תלמוד לומר: &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot; במפולת של מחריביו חתם, לא חתם בדברי תוכחות. {{ירו&quot;מ-ביאור|ושאר הפסוקים אינם דברי נבואה אלא סיפור דברים על מה שכבר התנבא}} והכתיב ([[ישעיהו סו כד]]) &quot;והיו דראון לכל בשר&quot;! בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק חמישי#דף לז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי זעירא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא'''. אז רבי זעירא ורב חסדא ישבו במקום שבו התפללו. שליח ציבור התפלל, '''ומן דצלון אתת צלותא''' - אחרי שסיימו את התפילה הגיע עוד מניין להתפלל שם. '''קם רב חסדא מצליא''' - התחיל להתפלל איתם עוד הפעם. '''אמר לו רבי זעירא ולא כבר צלינן''' - הרי התפללנו, היה פה חזן, שמענו אותו. '''אמר לו מצלי אנא וחזר ומצלי''' - אני התפללתי, אמנם אני חוזר להתפלל עוד הפעם. למה? '''דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם רבי יוחנן''' - כלומר, למרות שהגיעו שליחים מארץ ישראל לבבל, והם אמרו בשם רבי יוחנן '''שהלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא''', כלומר הלכה כרבן גמליאל בתפילת מוסף, שאפילו בקיאים החזן מוציא אותם - זה דווקא אם האדם, אפילו בקיא, התכוון לצאת ידי חובה בתפילה של החזן. אבל '''אנא דלא כוונית''' - אני לא התכוונתי לצאת בתפילה הקודמת, אז לכן לא יצאתי, לכן אני חייב להתפלל עוד הפעם. '''הא אילו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי''' - באמת, אם הייתי מתכוון הייתי יוצא.

'''אמר רבי זעירא ויאות''' - כלומר באמת הלכה כרבן גמליאל. מה הראיה? '''דכל תנאי תני בשם רבן גמליאל''' - כלומר, כל המשניות שמופיע אצלנו בשם רבן גמליאל, '''רבי הושעיא תני לה בשם חכמים''', כלומר בסתם משנה, כדי להגיד לנו שככה הלכה.

'''רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן: והוא שיהיה שם מראש התפילה'''. כלומר, כדי לצאת ידי חובה זה לא מספיק לבוא באמצע התפילה ולשמוע חלק מהחזן, אלא צריך להיות כל התפילה, כלומר לשמוע את החזן לאורך כל התפילה, להיות שמה ולהעלות אמן על כל הברכות.

'''אמר רבי תנחום בר ירמיה: ומתניתין אמרה כן''' - אפשר גם לראות את זה מהמשנה. '''כדתנן סדר ברכות: אומר אבות וגבורות וקדושת השם'''. אתה רואה שיש סדר והוא צריך להיות בכולם. כלומר, אותו אדם שרוצה לצאת ידי חובה צריך להיות בכל התפילה.

'''הדרן עלך פרק תפילת השחר'''.

מתחיל עכשיו מסכת ברכות פרק ה' הלכה א'. מתני': '''אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם'''. יש דעה שאומרת שזה מה שאנחנו עושים היום - כל הפרקי, פסוקי דזמרה שאנחנו אומרים לפני התפילה, כל ההכנות, זה בעצם מה שהחסידים הראשונים היו נוהגים לעשות. '''אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק'''. כמובן, אם הוא יודע שזה נחש ארסי, זה כבר עניין של פיקוח נפש, צריך לפעול בהתאם. צריך גם לזכור שללכת או לזוז - כל דבר כזה לא נקרא הפסקה. הפסקה זה דיבור, אבל אם הוא רק זז משם אז אין בעיה. אנחנו רואים את זה בהמשך הגמרא.

גמ': '''אמר רבי ירמיה בשם רבי אבא: הבא מן הדרך אסור להתפלל. ומה טעם?''' כלומר כי הדעת שלו לא מיושבת. איפה אנחנו רואים איזה רמז לזה? '''דכתיב לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין'''. עם ישראל יצא לגלות, ואז מדמים אותם לשיכור. כלומר, רואים מכאן שאדם שהולך באיזשהו מקום הוא לא מיושב, וכמו ששיכור אסור בתפילה, גם הוא יהיה אסור בתפילה.

'''רבי זריקן ורבי יוחנן אמרו בשם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: המיצר אסור להתפלל'''. כלומר, אדם שיש לו צרות, כואב לו או רע לו, לא יתפלל. אומרת הגמרא: '''לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין'''. כלומר, הוא אמר את זה מפסוק, יש לו רמז מהפסוק '''לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין'''. כלומר, אנחנו יודעים שעם ישראל יצא לגלות והם בעצם היו בצער על החורבן, צער על הגלות, והנביא מדמה אותם לשיכור. כמו ששיכור אסור בתפילה, כן גם אדם שהוא מיצר אסור בתפילה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הא אילו כוונית הוינא נפק ידי חובתי.''' כלומר דקמ&quot;ל דאפי' במי שהוא בקי אמרו כן והלכך קאמר ואני שבקי אני ואלו כוונתי בתפלתי בתחלה הייתי יוצא ידי חובתי ועכשיו שלא כוונתי הש&quot;צ הוא שמוציאני

'''ויאות.''' האי פיסקא דפסקו כר&quot;ג שפיר הוא ואע&quot;פ דרבים פליגי עליה משום דכל תנאי הוא דתני להא בשם ר&quot;ג אבל ר' הושעיא בברייתא תני לדר&quot;ג בשם חכמים דאמרי הכי והלכה כרבים

'''והוא שיהיה שם.''' מי שהוא רוצה לצאת ידי חובתו בזה שהוא שומע מהש&quot;צ צריך שיהיה שם מראש התפלה וישמע הברכות על הסדר

'''ומתני' אמרה כן.''' וממתני' נמי שמעינן כן דקתני סדר ברכות וכו' אלמא דצריך שיהו נאמרין כסדרן אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום וזכרונות ושופרות: הדרן עלך תפלת השחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תפילת השחר עד חצות· ר' יהודה או' עד ארבע שעות· תפילת המנחה עד הערב· ר' יהודה אמ' עד פלג המנחה· ותפילת הערב אין לה קבע· ושלמוספין כל היום· ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה· אמרו לו תלמידיו מה מקום לתפילה זו· אמ' להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי· וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי· רבן גמליאל או' בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה· ר' יהושע או' מעין שמונה עשרה ר' עקיבה או' אם שגורה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה· ואם לאו מעין שמונה עשרה· ר' ליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים· ר' יהושע או' המהלך במקום הסכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה י'י את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך· בא'י שומע תפילה· היה רוכב על החמור ירד· ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים· היה רוכב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים· ר' לעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר· וחכמ' אומ' בחבר עיר ושלא בחבר עיר· ר' יהודה או' משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין·
ר' יוחנן הל' כרבן גמליאל באילין תקיעתא ואתא דלא כוותה · הא אילו כוותה הויא נפיק ידי חובתי · אמ' ר' זעורא ויאות כל תעניי תבו בשם רבן גמליאל · ור' הושעיא תב לה בשם חכמ' · ר' חדא דקיסרין בשם ר' יוחנן והוא שיהיה שם מראש התפילה · אמ' ר' תנחום בר ירמיה ומתניתא אמרה כן סדר ברכות זו אבות וגבורות וקדושת השם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: לא יעמוד אדם ויתפלל, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו'''. כלומר, אדם שרוצה להיפרד מחבר שלו, '''לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה'''.

'''שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר: חוץ מירמיהו''' - כלומר, הנביא ירמיהו זה הנביא היחיד שבעצם לא סיים בנחמה, אלא סיים בדברים רעים, '''שחתם בדברי תוכחות'''.

'''אמר לו רבי יוחנן: עוד הוא בדברי נחמות חתם''' - גם הנביא ירמיהו בעצם בדברי נחמות חתם, שהרי כתוב בנביא ירמיהו בפרק נ&quot;א, למרות שבעצם זה לא סוף הנביא ירמיהו, כתוב שם: '''ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו'''. כלומר כתוב באמצע, לא בסוף הספר, לפני סוף הספר כתוב &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot;.

אז אומר רבי יוחנן: '''לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש''' - הרי סוף הספר מדבר על החורבן. '''יכול בחורבן בית המקדש חתם?''' כלומר, את הנבואה שלו הסתיים בחורבן. '''תלמוד לומר עד הנה דברי ירמיהו''' - כלומר, '''במפולת של מחריביו חתם, לא חתם בדברי תוכחות'''. ולא בחורבן בית המקדש, כמו שכתוב &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot;, פה הסתיימו בעצם הנבואות שלו. אז מה זה שאר הפסוקים? שאר הפסוקים אינם דברי נבואה, אלא סיפור דברים, כלומר בעצם מתאר את מה שהיה.

'''והכתיב והיו דראון לכל בשר''' - הרי ככה הנביא ישעיהו מסיים. &quot;דראון לכל בשר&quot; זה נבואת זעם, לא נבואת נחמה. אומרת הגמרא: '''בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן'''. כלומר, זה מדובר על הגויים.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>8ju2a9b3tjtf3lkfpxhlucb4io02fiy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084049</id>
      <parentid>3084041</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:42:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="357803" sha1="lwk9awp34iru7mh0jpkupc9oqroo73b" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק רביעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;57&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש עבודה בלב, ואיזו? {{שוליים|ד_ב}}זו תפילה. וכן הוא אומר: ([[דניאל ו יז]]) &quot;אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור| אלוקיך שאתה עובד אותו תמיד הוא יצילך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש פולחן בבבל, ואיזו? זו תפילה. {{שוליים|ד_ג}}יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? פירש בדניאל: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} ומצלא&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו להתפלל (ערבית ושחרית ומנחה [רש&quot;י])}} יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|חלונות פתוחים לו בעלייתו כנגד ירושלים}} יכול משבאו לגולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התחיל לעשות}} כן? תלמוד לומר: ([[דניאל ו יא]]) &quot;כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שהיה עושה זמן רב קדם}} יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: ([[תהילים נה יח]]) ערב ובוקר וצהרים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} אשיחה ואהמה&quot;. {{שוליים|ד_ד}}יכול יהא מגביה קולו ומתפלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} פירש בחנה: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;. יכול יהא מהרהר בלב? תלמוד לומר: ([[שמואל א א יג]]) &quot;רק שפתיה נעות&quot; הא כיצד? מרחיש בשפתותיו. אמר רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: מן הפסוק הזה את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} למד ד' דברים: &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ה}}שהתפילה צריכה כוונה. &quot;רק שפתיה נעות&quot; מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. &quot;וקולה לא ישמע&quot; מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. &quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ו}}שהשיכור אסור להתפלל. {{קיצור|מילתיה ד°חנן בר אבא פליגא|&quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; לא שייך לכאן, והסופר היה צריך להתחיל: &quot;חנן בר ווא אמר לחבריא...&quot; וטעה, מפני שהעתיק זה מברכות א,ה (&quot;על הירושלמי&quot;, עמוד 14) . וכן כתב ב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;. אף אם המילים &quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; יתירות כמו שכתבו ב&quot;על הירושלמי&quot; וב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;, צריך לפרש שהקטע הזה מובא כאן בהקשר לברייתא המספרת על רבי עקיבא (מתוך פירוש אור לישרים) .}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילתיה דחנן בר אבא פליגא }}דחנן בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר לחבריא: נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב עושה}} ואמריתה קומי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, וקם ונשקי על פומי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה אומר}} {{שוליים|ד_ז}}&quot;ברוך אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} שוחה; בא להזכיר את השם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זוקף. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזה שידע באיזה מילה רב שח או זקף, סימן שרב התפלל בקול.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ואנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|למה זוקפים כשמזכיר שם השם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפניה לפסוקים|תהילים|קמו|ח}} &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לזקוף בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרא}} &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שצריך להיות כפוף בשם}}. אמר רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; הוה יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא. רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]] מצלי בקלא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה מתפלל בקול}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] כד הוה מצלי בכנישתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה מתפלל בבית הכנסת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל בקול או בלחש|הוה מצלי בלחישה.]] וכד הוה מצלי גו בייתיה, הוה {{שוליים|ד_ח}}מצלי בקלא, {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}} על מנת דילפון {{ירו&quot;מ-ביאור|שילמדו}} בני בייתיה צלותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילתו}} מיניה. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובני}} בני בייתיה דאבא ילפי צלותא מיניה. ומאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הטעם לשלוש תפילות ביום|כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות.]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילות לומר בשחר במנחה ובערב|בשחר צריך לאדם לומר:]] מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה. במנחה צריך אדם לומר: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב. בערב צריך לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה. רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית יט כז|בראשית וירא יט כז]]) &quot;וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'&quot;. ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: ([[תהילים קו ל]]) &quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot;. תפילת המנחה מיצחק אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית כד סג|בראשית חיי שרה כד סג]]) &quot;ויצא יצחק לשוח בשדה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפנות ערב}}&quot;, ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קב א]]) תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו תפילת הערב מיעקב אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית כח יא|בראשית ויצא כח יא]]) &quot;ויפגע במקום וילן שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי בא השמש}}&quot; ואין פגיעה אלא תפילה, כמה {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימר}} דאת אמר: ([[ירמיהו כז יח]]) &quot;יפגעו נא בה' צבאות&quot; ואומר: ([[ירמיהו ז טז]]) &quot;אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי&quot;. ורבנן אמרי: {{שוליים|ד_ט}}תפילות מתמידין גמרו. תפלת השחר, מתמיד של שחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. תפילת המנחה, מתמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;ואת הכבש השני תעשה בין הערבים&quot;. תפילת הערב, לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם. הדא היא דתנינן: תפילת הערב אין לה קבע. {{ירו&quot;מ-ביאור|הכוונה שאין כנגד מה לקבוע אותה}} ושל מוספין כל היום. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת ערבית}}, עוד היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד הקרבנות, ש}}קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. מאי טעמא? דרבי יהודה}}?  מדברי תורה למד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;וחם השמש ונמס&quot;, בארבע שעות. אתה אומר &lt;span id=&quot;דף_ל_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף ל א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף כ&quot;ט. אנחנו מתחילים פרק ד', הלכה א', משנה. אומרת המשנה: '''תפילת השחר עד חצות''', כלומר עד אמצע היום. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. כלומר, מדובר על שעות זמניות כמובן. '''תפילת המנחה עד הערב''', כלומר עד יציאת הכוכבים. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה. כן, אנחנו יודעים שקורבן תמיד שבין הערביים, היו שוחטים אותו בשעה שמונה וחצי ומקריבים אותו בתשע וחצי, כלומר בעצם שעתיים וחצי לפני השקיעה. אז את השעתיים וחצי הם מחלקים לשניים, פלג. חצי מזה מוסיפים ליום. אז אם התחלנו בתשע וחצי, יש לנו עוד שעה ורבע, שעתיים וחצי מחלקים לשעה ורבע לכאן, שעה ורבע לכאן, אז בעצם קיבלנו אחת עשרה שעות פחות רביע, זה הזמן שמותר להתפלל מנחה. אחרי זה, זה כבר זמן של תפילת ערבית. '''תפילת הערב אין לה קבע'''. כן, הגמרא אומרת - יש כל מיני הסברים מה זה אין לה קבע, או שהכוונה שהיא לא חובה, או שהכוונה - אנחנו נראה בירושלמי - שלא מצאו על מה להסמיך את זה. '''ושל מוספים כל היום'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' תפלת השחר עד חצות.''' שכן תמיד של שחר קרב עד חצות לרבנן ולר' יהודה אינו קרב אלא עד ד' שעות ביום והיינו עד סוף שעה רביעית שהוא שליש היום בזמן שהיום י&quot;ב שעות וכן הלילה ואותן שעות נקראו שעות זמניות וכן זמנה לעולם עד סוף שליש היום לפי ערך הימים כדאמרינן לעיל בפ&quot;ק גבי ק&quot;ש והלכה כר' יהודה

'''תפלת המנחה עד הערב.''' שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב ור' יהודה סבר שקרב והולך עד פלג המנחה ופלג המנחה היא שעה ורביע קודם הלילה מפני שזמן מנחה קטנה מתחיל מתשעה שעות ומחצה שהם שתי שעות ומחצה קודם הלילה ופסק הלכה בזה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עבידו הרוצה לעשות כדברי חכמים ולהתפלל תפלת המנחה עד הערב יעשה ואם בא לעשות כדברי ר' יהודה שלא להתפלל מנחה אלא עד שעה ורביע קודם הלילה עושה ומשם ואילך יכול להתפלל ערבית ובלבד שלא יעשה פעם כך ופעם כך אלא לעולם יעשה כחד מינייהו שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה ואם עושה כדברי ר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר ששוב לא יתפלל מנחה באותה שעה

'''תפלת הערב אין לה קבע.''' שזמנה כל הלילה והא דנקט בלישניה אין לה קבע ולא קתני זמנה כל הלילה לאשמועינן דתפלת ערבית רשות לפי שהיא כנגד הקרבת איברים ופדרים שקריבין כל הלילה והנך רשות נינהו שכיון שנזרק הדם נרצה הקרבן ואע&quot;פ שנטמאו האברים ופדרים או שאבדו אינו מעכב ומיהו האידנא קבלוה עליהם לתפילת ערבית בחובה

'''ושל מוספין כל היום.''' אם אחרה אחר שבע סעות יצא אבל נקרא פושע וכן הלכה

'''גמ' כתיב לאהבה וגו'.''' שינה הכתוב מפ' הראשונה ולעבדו ללמד על התפילה

'''וכי יש עבודה בלב וכו'.''' ברייתא היא בספרי פ' עקב

'''יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת.''' תוספתא פ&quot;ג

'''יכול משבאו לגולה.''' התחיל לנהוג כן ולא מקודם

'''בכל שעה שירצה.''' דלא למדנו מדניאל אלא שלא יתפלל כל שלשתן רצופות זא&quot;ז וזמן קבוע לכל אחת מנין כבר פי' דוד וכו'

'''מרחיש בשפתותיו.''' ומשמיע לאזניו בלחש

'''על לבה.''' בכוונת לבה

'''מילתיה דחנן בר אבא פליגא.''' האי לאו הכא הוא דאיתמר ולא שייכא אדלעיל ובפ&quot;ק בהלכה ד' איתמר הכי אהא דדריש התם מכל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שאף בהזכרת השם צריך שיהא ראשו כפוף ועלה קאמר מילתיה דחנן בר בא פליגא וכו' עד כבר ניחת הוא ואיידי דאיירי הכא בדיני דתפלה מייתי לה כמו דאיתמר התם כדרך הש&quot;ס הזה

'''מצלי בקלא.''' כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו כדר' יונה

'''ובני ביתיה דאבא.''' כלומר כך היה נוהג ג&quot;כ אבא שילמדו בני ביתו התפילה ממנו

'''מאיכן למדו.''' דוד ודניאל מהיכן למדו לג' תפלות

'''כך תזכינו לראות במערב.''' כן צריך להיות

'''עוד היא.''' גם היא יש לך סמך לקבוע כנגד עיכול איברים וכו' ולפיכך זמנה כל הלילה

'''מדברי תורה למד ר' יהודה.''' לומר דתמיד של שחר קרב עד ד' שעות כדתני ר' ישמעאל וכו' ודריש בבקר בבקר ולפיכך תפלת השחר שהוא כנגדו ג&quot;כ עד ד' שעות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תפילת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ארבע שעות. תפילת המנחה עד הערב ר' יהודה אומ' עד פלג המנחה. תפילת הערב אין לה קבע, ושלמוספים כל היום ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה. אמרו לו תלמידיו מה מקום לתפלה זו אמר להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי רבן גמליאל או' בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה ורבי יהושע או' מעין שמונה עשרה ר' עקיבה או' אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשרה ר' אליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים. רבי יהושע אומר המהלך במקום הסכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה יי' את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך בא&quot;י שומע תפילה ותחנונים היה רוכב על החמור ירד ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים היה רוכב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים רבי אלעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה או' משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין  תפילת השחר עד חצות כול'· כת' לאהבה את י'י אלהיכם ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם· וכי יש עבודה בלב· ואי זו זו תפילה· וכן הוא או' אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך· וכי יש פולחן בבבל· ואי זו זו תפילה· יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת· פירש בדניאל וזימנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי וגו'· יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה· ת'ל וכוין פתיחין ליה בעיליתה נגד ירוש' יכול משבאו לגולה כן· ת'ל כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא· יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה· כבר פירש דוד ערב ובקר וצהרים· יכול יהא מגביה קולו ומתפלל· פירש בחנה וחנה היא מדברת על לבה· יכול יהא מהרהר בלב· ת'ל רק שפתיה נעות· הא כיצד מרחיש בשפתותיו· אמ' ר' יוסי בר חנינא מן הפסוק הזה את למד ארבעה דברים· וחנה היא מדברת על לבה· מיכן שהתפילה צריכה כוונה· רק שפתיה נעות· מיכן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו· וקולה לא ישמע· מיכן שלא יהא אדם מגביה את קולו ויתפלל· ויחשבה עלי לשכורה· מיכן שהשיכור אסור להתפלל· מילתיה דחנן בר אבא פליגא· דחנן בר ווא אמ' לחבריא נימר לכון מילתא טבתא דחמי' לרב עביד ואמריתה קומי שמואל וקם ונשק על פומיה· ברוך אתה שוחח· בא להזכיר את השם זוקף· שמואל אמ' ונא אמרית טעמ' י'י זוקף כפופים· אמ' ר' אמי לא מסתברא דלא אמ' אלא מפני שמי נחת הוא· אמ' ר' אבין אילו הוה כת' בשמי ניחת הוא· הוה יאות· לית כת' אלא מפני שמי ניחת הוא· קודם עד שלא הזכיר את השם כבר נחת הוא· ר' אבא בר זבדא מצלי בקלא· ר' יונה כד הוה מצלי בכנישתא הוה מצלי בלחישה· כד הוה מצלי בביתא הוה מצלי בקלא· עד דיילפון בני בייתה צלותיה מיניה· מאיכן למדו שלש תפילות· ר' שמואל בר נחמני אמ' כנגד שלשה פעמים שהיום משתנה על הבריות· בשחר צריך אדם לומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שהוצאתני מאפילה לאורה· במנחה צריך אדם לומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי כשם שזכיתני לראות החמה במזרח כך זכיתני לראות במערב· בערב צריך לומ' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה· כך תוציאיני מאפילה לאורה· ר' יהושע בן לוי אמ' תפילות מאבות למדום· תפילת השחר מאברהם אבינו· וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם לפני י'י· ואין עמידה אלא תפילה· כמה דתימר ויעמד פינחס ויפלל· תפילת המנחה מיצחק אבינו· ויצא יצחק לשוח בשדה· ואין שיחה אלא תפילה כמ' דתימ' תפילה לעני כי יעטוף ולפני יי' ישפוך שיחו · תפילת הערב מיעקב אבינו ויפגע במקום וילן שם · ואין פגיעה אלא תפילה כמ' דתימ' יפגעו נא ביי' צבאות · ואמ' אל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי · ורבנן אמרו תפילות מתמידין גמרו · תפילת השחר מתמיד שלשחר · את הכבש אחד תעשה בבקר תפילת המנחה מתמיד שלבין הערבים ואת הכבש השני תשה בין הערביים · תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם · הדא היא דתנינן תפילת הערב אין לה קבע ושלמוספין כל היום · אמ' ר' תנחומא עוד היא קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה מדברי תורה למד ר' יהודה · דתני ר' ישמעאל וחם השמש ונמס בארבע שעות · אתה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: '''&quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot;''' - וכי עבודה בלב? העבודה שבלב זה הקורבנות. זה אומר: זו תפילה. וכן הוא אומר: '''&quot;אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך&quot;''', כלומר האלוקים שאתה עובד אותו באופן קבוע, הוא יציל אותך. כן, וכי פולחן בבבל? זה אומר: זו תפילה. יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? כבר פירש בדניאל: '''&quot;וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי&quot;''', כלומר שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו. יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר: '''&quot;וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם&quot;''' - יש לו חלונות פתוחים לכיוון ירושלים כדי שיוכל להתפלל. יכול משבאו לגולה כן? כלומר רק שם הוא התחיל להתפלל. תלמוד לומר: '''&quot;כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא&quot;''', כמו שהוא היה עושה מן קדמת דנא, מזמן. יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: '''&quot;ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה&quot;'''. יכול יהא מגביה קולו ומתפלל? פירש בחנה: '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;'''. יכול יהא מהרהר בלב, כלומר בכלל לא לבטא בשפתיים? תלמוד לומר: '''&quot;רק שפתיה נעות&quot;'''. הא כיצד? '''&quot;מרחיש בשפתותיו&quot;''', כלומר הוא צריך להניע את השפתיים, אבל לא להשמיע קול.

אמר רבי יוסי בר חנינא: מן הפסוק הזה את למד ד' דברים. '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;''' - מכאן שהתפילה צריכה כוונה. '''&quot;רק שפתיה נעות&quot;''' - מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. '''&quot;וקולה לא ישמע&quot;''' - מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. '''&quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot;''' - מכאן שהשיכור אסור להתפלל.

אומרת הגמרא: המעשה של חנן בר אבא מלמד שאין חובה להתפלל בלחש, כלומר בלי שישמעו. מה הראיה? חנן בר אבא אמר לחבריא: '''&quot;נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרברב עביד&quot;''', אני אומר לכם משהו יפה שראיתי שרב עשה. אמרתי את זה לפני שמואל, וקם ונשקני על פי. כשהיה רב אומר '''&quot;ברוך אתה&quot;''' - היה שוחה, וכשבא להזכיר את השם - זוקף. עכשיו, אם רב אמר בלחש בלי להוציא קול, אז איך הוא ידע? אלא כנראה שרב התפלל בקול. אמר שמואל: ואני אסביר למה באמת הוא היה שוחה כשהיה אומר ברוך אתה, והיה זוקף כשהיה מזכיר את שם השם. למה? דכתיב '''&quot;ה' זוקף כפופים&quot;'''. אמר רבי אמי: '''&quot;לא מסתברא דא&quot;''', כלומר לא הגיוני, בדיוק הפוך צריך להיות, שהרי כתוב '''&quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;''', משמע שצריך לכפוף בשם, לא לזקוף. אמר רבי אבין: אילו היה כתוב '''&quot;בשמי ניחת הוא&quot;''' - היית צודק, כי בשם צריך לכפוף, אבל '''&quot;לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא&quot;''', כלומר לפני שמזכירים את השם אז כורעים, אבל בשם זוקפים.

רבי אבא בר זבדי מצלי בקלא, היה מתפלל בקול. רבי יונה כד הוה מצלי בכנישתא, כשם היה מתפלל בבית כנסת, הוה מצלי בלחישה. וכד הוה מצלי גו ביתיה, הוה מצלי בקלא - הוא כן רצה שהבנים שלו ילמדו להתפלל, אז לכן בבית היה מתפלל בקול. אמר רבי מנא: באמת בני ביתיה דאבא ילפי צלותא מיניה, באמת כל הבנים למדו מאבא שלהם איך להתפלל.

שואלת הגמרא: מאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני אמר: כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות. בשחר, בבוקר, וחכמים תיקנו כנגד כל אחד מהזמנים האלה ברכה מיוחדת. בשחר צריך לאדם לומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה&quot;. במנחה צריך אדם לומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, כשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב&quot;. בערב צריך לומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה&quot;.

רבי יהושוע בן לוי אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו, דכתיב: '''&quot;וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'&quot;'''. ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: '''&quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot;'''. תפילת המנחה מיצחק אבינו, דכתיב: '''&quot;ויצא יצחק לשוח בשדה&quot;'''. ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: '''&quot;תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו&quot;'''. תפילת הערב מיעקב אבינו, דכתיב: '''&quot;ויפגע במקום וילן שם&quot;'''. ואין פגיעה אלא תפילה, כמה דאת אמר: '''&quot;יפגעו נא בה' צבאות&quot;''', ואומר: '''&quot;אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי&quot;'''. כן, רואים מכאן שבעצם &quot;לפגוע&quot; פירושו להתפלל.

ורבנן אמרי: תפילות מתמידין גמרו, כלומר למדו מקורבנות תמידים. תפילת השחר מתמיד של שחר, דכתיב: '''&quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;'''. תפילת המנחה מתמיד של בין הערבים, דכתיב: '''&quot;ואת הכבש השני תעשה בין הערבים&quot;'''. תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם, כלומר בלי מקור. הדא היא דתנינן: '''תפילת הערב אין לה קבע''', כלומר אין כנגד מה לקבוע אותה - זה הכוונה &quot;אין לה קבע&quot;. '''ושל מוספין כל היום'''.

אמר רבי תנחומא: תפילת ערבית עוד היא כנגד הקורבנות, כלומר זה לא שכמו שאמרת שאין לה במה לקבוע אותה - היא עצמה כנגד הקורבנות, שקבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. כן, אנחנו יודעים שאסור לשחוט בלילה, אבל קורבנות ששחטו ביום - אז את האיברים ופדרים שלהם מקטירים כל הלילה.

תנן: תפילת השחר עד חצות, ורבי יהודה אומר רק עד ארבע שעות. אומרת הגמרא: מאי טעמא דרבי יהודה? למה רבי יהודה אומר רק עד ארבע שעות? עונה הגמרא: מדברי תורה למד רבי יהודה, דתני רבי ישמעאל: כתיב '''&quot;וחם השמש ונמס&quot;''' - גם לגבי המן כתוב שהמן, כשחם השמש הוא נמס. אז זה בארבע שעות.

נעצור כאן כדי שלא נאריך יותר מדי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כט עמוד ב'''

{{שוליים|ד_ב}} '''יש להתפלל כנגד המקדש בכיוון ירושלים, שהתפילה היא הפולחן שבלב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהתפילה היא פולחן, ולכן יש לכוון בה כנגד המקדש כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_ג}} '''חייב להתפלל שלוש תפילות ביום ולכוון לירושלים בתפילתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדניאל שהתפלל שלוש פעמים ביום וכוון בתפילתו כנגד ירושלים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_ד}} '''יש להתפלל בלחש, מניע שפתיו ואינו משמיע קולו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' הלכה כברייתא הנלמדת מחנה: &quot;רק שפתיה נעות&quot; - צריך להניע שפתיים ולא להשמיע קול, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב.

{{שוליים|ד_ה}} '''התפילה חייבת כוונת הלב ואמירה בהרחשת שפתיים בלא הגבהת קול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי הלומד ממעשה חנה שהתפילה צריכה כוונה, שיש להרחיש בשפתיים ושלא להגביה קול בתפילה, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף א.

{{שוליים|ד_ו}} '''שיכור אסור להתפלל, וצריך שיסיר שכרותו קודם התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרב שהיה מסלק שכרותו קודם התפילה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_ז}} '''באילו מקומות בברכות יש לכרוע ובאילו לזקוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שכורעין ב&quot;ברוך&quot; וזוקפין קודם הזכרת השם, כדעת שמואל ורב, שכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: שוחה ב&quot;ברוך&quot; וזוקף בעת אמירת השם.

{{שוליים|ד_ט}} '''תפילות שחר ומנחה נתקנו כנגד תמידי השחר והערביים, ותפילת ערבית נתקנה סתם ואינה קבועה כנגד קרבן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ה , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=כט ב/&gt; ==דף ל עמוד א== &lt;קטע התחלה=ל א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שתפילות היום נתקנו כנגד התמידים, ותפילת ערבית אין לה קבע כנגד קרבן קבוע, כדברי הירושלמי, וכן פסקו רמב&quot;ם (הל' תפילה א,ה-ו) ושו&quot;ע (או&quot;ח צח,ד).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;58&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות? כשהוא אומר: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;כחום היום&quot;, הרי שש {{ירו&quot;מ-הוסר|שעות }}אמור; הא מה אני מקיים &quot;וחם השמש ונמס&quot;? בד' שעות. ואת דריש {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה שווה. במן נאמר}}: ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וילקטו אותו}} בבוקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבוקר&quot; ובקרבן תמיד של שחר נאמר}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש אחד תעשה}} בבוקר&quot; מה בבוקר שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במן}} בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של שחר}} בד' שעות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש? דכתיב: וחם השמש}} בארבע שעין שמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בשמש}} חמין, וטולא {{ירו&quot;מ-ביאור|בצל}} קריר, בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא יושב פתח האהל כחום היום}}&quot; מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל ברייה. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מצלי בתלת שעין. רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מצלי בתלת שעין. רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין. והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות}}. {{שוליים|ד_י}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה! נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה. אי {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמי}} מעדות למד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקרבן תמיד קרב עד שעה רביעית}}. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה שהקריבו את התמיד בארבע שעות|בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב,]] והיו מעלין להן  שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|טלאים. פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב, והעלו להן שני}} גדיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|וגדי פסול לתמיד שנאמר את הכבש האחד תעשה בבקר, כבש ולא גדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והתעכבו לחפש עד שעה רביעית}}, באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שנבדקו ונמצאו כשרים}} בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר בבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה בר בבא, על תמיד של שחר {{שוליים|ד_יא}}שקרב בארבע שעות. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: אף בימי מלכות רשעה הזאת, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומי}} היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית. מאי טעמא? דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו עד שעה שישית? דכתיב}} &quot;שנים ליום&quot;, חלוק את היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא שתים עשרה שעות עד שעה שישית לתמיד של שחר, מכאן ואילך לתמיד של בן הערבים}} טעמא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? &quot;שנים ליום&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שנים}} חובה ליום; &quot;שנים ליום&quot; שני פרקליטין ליום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן לשם היום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן כנגד היום. הדא היא דתנינן תמן: {{שוליים|ד_יב}}תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום. ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו עשרים וארבע טבעות מסודרים בשש שורות של ארבע כל אחד ממערב למזרח, שבהם היו מחזיקים את הבהמה לשחיטה}} והוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה סימן}} שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: תפלת המנחה ותפילת המוספין, {{שוליים|ד_יג}}תפלת המנחה קודמת. הוון בעון מימר, כשאין ביום כדי להתפלל שניהם, אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתדיר ושאינו תדיר תדיר קדם. וכן אמר}} רבי נתן בר טוביה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן בר טוביה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ל_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף ל ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל'. נתחיל שני שורות לפני כן: למד רבנן תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. שואלת הגמרא מה טעמא דרבי יהודה? כלומר, למה רבי יהודה אומר ארבע שעות? הרי לכאורה עד חצות זה עדיין בוקר. עונה הגמרא מדברי תורה למד רבי יהודה, דתני רבי ישמעאל: כתיב &quot;וחמה שמש ונמס&quot;. כן, יש ברייתא בשם רבי ישמעאל שהוא למד מהפסוק לגבי המן.

עכשיו הברייתא אומרת שזה היה בשעה רביעית. אומרת הגמרא: '''אתה אומר בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות?''' כלומר, אולי זה שש שעות, מנין לך שזה ארבע שעות? '''כשהוא אומר כחום היום, הרי שש אמור''', כלומר &quot;חום היום&quot; זה שש שעות, &quot;וחם השמש&quot; זה ארבע שעות. הגמרא תסביר לנו יותר מאוחר למה. '''הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס''' - זה בארבע שעות.

'''ואת דריש''' - גזירה שווה. במה נאמר &quot;והלקטו אותו בבוקר בבוקר&quot;, ואמרנו שזה היה עד ארבע שעות, וקורבן תמיד של שחר נאמר בו &quot;את הכבש האחד&quot; - &quot;בבוקר&quot;. '''מה בבוקר שנאמר להלן בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן בארבע שעות'''. אז זה גזירה שווה, והרי תפילת שחרית היא כנגד קורבן תמיד של שחר, ממילא זה יהיה רק עד ארבע שעות.

שואלת הגמרא: והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש שעות? אמר, דכתיב &quot;וחם השמש ונמס&quot;. &quot;וחם השמש&quot; זה בארבע שעין. למה? כי '''בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר'''. אני אומר &quot;חם השמש&quot; סימן שרק השמש חמה אבל הצל קריר. אז זה בארבע שעות, כי '''בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין''' - בשש שעות לא רק השמש חמה אלא גם הצל חם, כלומר אין מקום שהוא לא חם.

אמר רבי תנחומא: כתיב &quot;והוא יושב פתח האוהל כחום היום&quot;. כתוב על אברהם אחרי ברית מילה, ביום השלישי. '''מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל בריה''', כלומר באמצע היום שאין שום צל.

'''רבי יסא מצלי בתלת שעין''', כלומר רבי יסא התפלל בשעה השלישית. '''רבי חייא בר ווא מצלי בתלת שעין''' - גם כן הוא התפלל בשעה השלישית. '''רבי ברכיה חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין''', כלומר הוא התפלל יותר מאוחר. '''והא תנינן''' - עד שלוש שעות, שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות. '''הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה'''. הרי כשהם מתפללים תפילת שחרית גם קוראים קריאת שמע, וקריאת שמע הרי מותר רק עד שלוש שעות כמו שאמרנו. אז איך הוא עשה את זה? מתי הוא קרא קריאת שמע? עונה הגמרא: '''נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה'''. כלומר באמת הוא קם מוקדם, אמר שמע ישראל, אבל תפילה התפלל יותר מאוחר, חזר עוד פעם וקרא קריאת שמע אולי כדי לשמור סדר תפילה, אבל בעצם הוא כבר יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתה.

'''אי מעדות למד רבי יודה''' - הסבר אחר: הוא למד מעדות. כלומר, אנחנו אמרנו מקודם שרבי יהודה למד מהפסוקים; הסבר אחר הוא שמעדות למד רבי יהודה. במסכת עדויות כתוב שם עדות, אבל משם הוא למד שקורבן תמיד קרב עד שעה רביעית.

'''אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להן שני גדיים'''. פעם אחת שלשלו להם שתי קופות של זהב והעלו להם שני גדיים. עכשיו זה בקורבן תמיד כתוב &quot;את הכבש האחד&quot;, כלומר צריכים להיות כבשים. הם העלו גדי, וגדי פסול לתמיד. אז בעצם לא יכלו להקריב, והם התעכבו לחפש עד שעה רביעית - זו מסורת.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בארבע שעין שמשא חמין וכו'.''' כלומר דהיינו טעמא דדריש וחם השמש על ארבע שעות שאז השמש הוא בלבדו חם ובמקום הצל קר הוא

'''בשית שעין וכו'.''' ומפני ששתיהן חמין הן כלומר שאין הצל ניכר דרשו כחום היום על שש שעות וכדר' תנחומא דאמר מהו כחום היום בשעה שאין צל לכל בריה לפי שהצל הוא תחתיו

'''מצלי בתלת שעין.''' לפי שזמן קריאת שמע הוא וכדי לסמוך גאולה לתפלה

'''חמוניה.''' ראוהו שהיה קורא וכו'

'''והא תנינן וכו'.''' דאין לו שכר קריאת שמע אחר ג' שעות אלא כקורא בתורה ומ&quot;ט עביד הכי

'''נימר.''' שכך היה נוהג כבר קיבל מלכות שמים בעונתה וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה והיה ממתין להתפלל עם הציבור וקרא ק&quot;ש עם הברכות ולסמוך גאולה לתפלה

'''אי מעדות למד.''' ואי בעית אימא דמעדות למד ר' יודה לומר עד ד' שעות כמו ששנינו בפ&quot;ו דעדיות העיד ר&quot;י בן בבא על תמיד של שחר וכו' כדמפרש לקמן דעל אותו מעשה נשנית עדות זו

'''והיו מעלין להם שני גדיים.''' והם לא היו רוצין לשנות למה שהיו נוהגין להקריב טלאים לתמידין

'''וקפץ.''' החזיר ארבעים פרסה מא&quot;י

'''חלוק את היום.''' ויום הוא י&quot;ב שעות והחלק הראשון לתמיד של שחר

'''טעמא דר' יודה.''' דלא דריש הכי משום דמיבעי ליה לדרשא אחרינא כדדריש בספרי שנים ליום וכו' כנגד היום. נגד השמש

'''הדא הוא דתנינן תמן.''' בריש פ&quot;ד דתמיד

'''על קרן מערבית צפונית.''' שבבקר השמש במזרח וזורחת למערב ושם הוא כנגד השמש ובערבית השמש במערב ומאירה למזרח והיה נשחט על קרן צפונית מזרחית

'''והוא שיהא יודע וכו'.''' כלומר טעמא דהך מילתא הוא כדי שיהא ניכר וידוע איזה מהן כשחט בשחרית וכו' לפי שלפעמים הוו שוהין אחר זריקת הדס ולא הקריבו אברי תמיד. של שחר עד שנשחט של בין הערבים ושלא יתערבו והיה להם מקום שחיטתן לסימן

'''תפלת המנחה ותפלת המוסף.''' לא התפלל של מוסף עד שהגיע זמן תפלת המנחה תפלת המנחה קודמת

'''הוון.''' בני הישיבה בעון מימר דוקא כשאין שהות ביום כדי להתפלל שניהן שעד שיתפלל מוסף יעבור זמן המנחה אבל אם יש שהות ביום תפלת מוסף שקדמה היא קודמת למנחה וקאמר ר' זעירא דלא היא דכך קיבל בשם ר' יוחנן דלעולם תפלת מנחה קודמת וכן אמר ר' נתן בשם ר' יוחנן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות · כשהוא או' וחם השמש ונמס [מחוק בקו] הרי שש אמור · הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בד' שעות · ואת דריש בבוקר בבוקר · מה בבוקר של להלן בד' שעות · אף בבוקר שלכאן בד' שעות · בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר · בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין · אמ' ר' תנחומא מהו כחום היום · בשעה שאין צל לכל ברייה · ר' יסא מצלי בתלת שעין · ר' חייא בר ווא מצלי בתלת שעין · ר' ברכיה חמונה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין · והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה · אימר כבר קיבל מלכות שמים בעונתה · אי מעדות למד ר' יודה דמר ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי בימי מלכות יוון היו משלשלין להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני טליים · פעם אחת שילשלו להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני גדיים · באותה שעה האיר הקבה' עיניהם ומצאו שני טליים בלישכת הטלאים · על אותה שעה העיד ר' יודה בר אבא על תמיד שלשחר שקרב בארבע שעות · אמ' ר' לוי אף בימי מלכות רשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני כבשים · ובסוף שילשלו להם שתי קופות שלזהב והעלו להן שני חזירין · לא הספיקו להגיע לחצי חומה עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה וקפץ ארבעים פרסה מארץ יש' · באותה שעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית · מה טעמון דרבנן שנים ליום · חלוק את היום · טעמ' דר' יודה שנים ליום · חובה ליום · שנים ליום · מיני פרקליטין ליום · שנים ליום שתהא שחיטתן לשם היום · שנים ליום שתהא שחיטתן כנגד היום · הדא היא דתנינן תמן שלשחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית על טבעת שנייה כנגד היום · ושלבין הערביים היה נשחט על קרן [מחוק: צפונית מזרחית] על טבעת שנייה כנגד היום · והוא שיהא יודע אי זה מיהן נשחט בשחרית · ואי זה מהן נשחט בערבית · ר' חייא בשם ר' יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוספת · תפילת המנחה קודמת · הוון בעיין מימר בשאין ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת מוסף קודמת · ר' זעירא בשם ר' יוחנן ואפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת · ר' נתן בר טובי בשם ר' יוחנן אפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד רבי יודה בר בבא על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות'''. זה מה שהופיע במסכת עדויות - שהעיד רבי יהודה בר בבא שתמיד של שחר קרב בארבע שעות, ועל סמך זה רבי יהודה סובר שתמיד שחר קרב בארבע שעות.

'''אמר רבי לוי: אף בימי מלכות רשעה הזאת''' - כלומר בימי הרומאים - '''היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית'''.

שואלת הגמרא: '''מאי טעמא דרבנן''' - כלומר אמרו שעד שעה שישית מותר, '''&quot;שנים ליום&quot; - חלוק את היום''', עד שעה שישית תמיד של שחר, מכאן ואילך תמיד של בין הערביים. ורבי יהודה אמר: לא, מה שכתוב &quot;שנים ליום&quot; הכוונה '''&quot;שנים ליום&quot; חובה ליום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שני פרקליטין ליום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן לשם היום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן כנגד היום'''.

מה הכוונה? '''הדא היא דתנינן תמן''', גם כתוב שם במסכת יומא: '''תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום'''. יש שם שלוש שורות של ארבע טבעות בכל שורה. את קורבן תמיד של שחר שחטו על טבעת שנייה בקרן צפון-מערבית, '''ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום'''. זה תמיד בבוקר, שהשמש זורחת במזרח אז הקרניים בעצם יפגעו במקום שבו שוחטים, וההיפך בשקיעה - שחטו בכיוון המזרחי, ששם בעצם הקרניים שהגיעו מכיוון מערב יפגעו, אז זה כנגד היום. '''והוא שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית''' - זה הסימן, שחטו את זה בבוקר ואת זה בין הערביים.

'''רבי חייא בשם רבי יוחנן: תפלת המנחה ותפילת המוספין, תפלת המנחה קודמת'''. אעון בהון - כלומר אתם לומדים, זה דווקא כשאין ביום כדי להתפלל את שניהם, הוא צריך להחליט אחד מהם. '''אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת'''.

'''רבי זירא בשם רבי יוחנן: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת'''. למה? כיוון שזה תדיר ושלא תדיר, תדיר קודם - הרי תפילת מנחה זה תדיר. וכן '''רבי נתן בר טוביה בשם רבי יוחנן: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד א'''

{{שוליים|ד_י}} '''עד איזו שעה זמן קריאת שמע של שחרית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נח סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שהזמן נמשך עד שעה רביעית, למד ממאורע קרבן התמיד שקרב עד שעה רביעית, ואם קרא מכאן ואילך לא הפסיד אלא כקורא בתורה..

{{שוליים|ד_יא}} '''קרבן התמיד קרב פעם אחת ביום, בבוקר, ואם נתעכב - קרב עד ארבע שעות ביום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קצ. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שבסוגיה, וכן פסק הרמב&quot;ם שזמן שחיטת התמיד עד ארבע שעות ביום כנגד המעשה שהיה בימי מלכות רשעה שבו הקרבן קרב בשעה זו.

{{שוליים|ד_יב}} '''תמיד של שחר נשחט על קרן מערבית-צפונית ותמיד של בין הערביים נשחט על קרן צפונית-מזרחית, שניהם על הטבעת השנייה כנגד היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה יא , סמ&quot;ג עשין קצ. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו בירושלמי; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות תמידין ומוספין פרק א הלכה יא.

{{שוליים|ד_יג}} '''מי שהתפלל בסדר הפוך צריך להקדים בכל מקרה תפילת מנחה למוסף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפו סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=ל א/&gt; ==דף ל עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמנחה קודמת בכל מקרה מדין תדיר קודם לשאינו תדיר, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;59&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דווקא}} לשעבר, הא בתחילה לא בדא! פתר לה בשלא הגיע זמן {{ירו&quot;מ-הוסר|התפילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחה קטנה, שהיא עיקר}} כהדא דרבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון, {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודה גדולה}} ומטא יומא לשית שעין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא זמן מנחה גדולה}}, עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע דווקא אם היה להם סעודה גדולה התפללו מנחה גדולה, אבל עיקר זמנה הוא מנחה קטנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: תפילת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה}}. וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע. תמן תנינן: {{שוליים|ד_יד}}תמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעי: הכא את עביד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מנחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטנה בתשע ומחצה}}, שתי שעות ומחצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני השקיעה}}, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי תמיד של בין הערבים קרב בשמונה ומחצה, שלוש שעות ומחצה קדם השקיעה}} אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמא ב]]) &quot;תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot; צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה. רבי יוסי בן חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] היה מתפלל עם דמדומי חמה, כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום. אמר רבי יוסי בן חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויהא}} יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לב ו]]) &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא&quot; מהו לעת מצוא? לעת {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מצויין של יום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשמש יוצאת או נכנסת}} אחוי דאימיה דרב אדא[[ביאור:עץ מסורת#יוחאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ד}} הוה מצייר {{ירו&quot;מ-ביאור| שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור| גלימה}} דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בצומא רבא {{ירו&quot;מ-ביאור|יום כיפור}}. אמר לו: כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן, {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}} יממא הוא  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא דמדומי חמה}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|הכא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מד כז]]) &quot;האומר לצולה חרבי&quot; זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ירמיהו נא מט]]) &quot;גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ&quot; כתיב ([[בראשית יא ב|בראשית נח יא ב]]) &quot;וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot;. אמר ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול. דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בצער}} בלא נר ובלא מרחץ. דבר אחר: שנער — שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר. דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים. דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}? זה נבוכדנצר הרשע.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא'''. כתוב &quot;אם הקדים&quot; - זאת אומרת זה רק בדיעבד, אבל לכתחילה - &quot;'''לשעבר, הא בתחילה לא בדא'''&quot; - צריך מוסף קודם.

'''פתר לה בשלא הגיע זמן''' תפילת מנחה קטנה שהיא עיקר. כלומר בעצם מה שאמרנו שאם יש את שניהם אז תפילת מנחה קודמת, זה דווקא כשמגיע תפילת מנחה קטנה שהיא עיקר תפילת מנחה. אבל קודם לכן בעצם מתפלל קודם כל מוסף.

'''כהדא דרבי יהושוע בן לוי מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון''' - כלומר יש לך איזו סעודה - '''ומטא יומא לשית שעין''', כלומר אתם רואים שעברתם את השעה השישית, כלומר הגיע זמן מנחה גדולה, '''עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון'''. כלומר, קודם תתפללו מנחה גדולה ורק אחרי זה תלכו לסעודה, כי אולי תשתכרו, אולי תרדמו וכולי. אבל מה שאמרנו שעיקר התפילה, תפילת מנחה, זה דווקא תפילת מנחה קטנה, עד הערב. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה.

'''וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע'''. כמו שאמרנו שהקורבן תמיד בין הערביים נשחט בשעה שמונה וחצי ומקריבים אותו בשעה תשע וחצי, בעצם עד סוף היום נשארו עוד שעתיים וחצי. את זה מחלקים לשתיים - זה שעה ורבע - ואת זה מוסיפים לתשע וחצי, קיבלנו אחת עשרה פחות רביע. אז עד אז זה נקרא פלג המנחה - הזמן שמותר להתפלל מנחה.

'''תמן תנינן: תמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערב פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת'''. כלומר בין אם פסח חל ביום חול בין אם הוא חל בשבת, שוחטים בשעה שבע וחצי ומקריבים אותו בשמונה וחצי.

'''רבי ירמיה בעי: הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה?''' כלומר, אם אתה אומר שתמיד נשחט בשבע וחצי ומקריבים אותו בשמונה וחצי, יוצא שיש שלוש וחצי שעות עד השקיעה. אז יוצא שזמן המנחה יותר גדול, כי פלג המנחה זה לא שעה ורבע מהזמן של ההקרבה, אלא אם יש לנו משמונה וחצי שלוש וחצי שעות, אז זה שעה ושלושת רבעי. זה הרבה יותר זמן. איך זה יכול להיות?

'''אמר רבי יוסי: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת'''. כלומר, לא כמו שחשבנו שהמנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים - כי התמיד פעם מקריבים אותו בשבע וחצי, פעם בשמונה וחצי, פעם בתשע וחצי - אלא בעצם תפילת מנחה הוקשה לקטורת. מה הראיה? '''מה טעם? &quot;תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot;''' - ואת הקטורת תמיד היו מקטירים באותה שעה, בשעה תשע וחצי, כי אחרי שהקריבו את הקורבן, '''צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה'''. כלומר שעה אחת אתה מכין, ואז בתשע וחצי אתה מקטיר את הקטורת, ויש לך עוד שעתיים וחצי שזה נקרא זמן המנחה. וכמו שאמרנו לפי רבי יהודה, פלג המנחה - שעה ורבע מאותו זמן - עדיין מותר להתפלל מנחה, ואחרי זה כבר אסור.

'''רבי יוסי בן חנינא היה מתפלל עם דמדומי חמה''', כלומר ממש בשקיעה. למה? '''כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום'''. '''אמר רבי יוסי בן חנינא: יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה'''. הגמרא אומרת בבבלי שרב היה מקלל את מי שמתפלל בשקיעה, כיוון שסיכוי טוב מאוד שהוא גם יפספס. '''מה טעם? &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא&quot;'''. מהו לעת מצוא? עת זה זמן, '''לעת מצויין של יום''' - הזמן שהוא מצוין, ברור. אמצע היום הוא לא זמן ברור, לא מוגדר. הזמנים המצוינים זה הזריחה והשקיעה.

'''אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא''', כלומר אח של אמו של רב אדא שמר על הגלימה של רב בצום יום כיפור. ורב אמר לו: '''כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא''' - כלומר, שתראה את השמש בראש האילנות, תביא לי את הבגד המכובד שאני אוכל להיות חזן ולהתפלל תפילת מנחה.

אומרת הגמרא: '''ושמשא בריש דיקלי תמן, יממא הוא''' - זה בכלל לא, זה עדיין יום, זה לא מתקרב לדמדומי חמה. אז רב סובר כמו רבי יהודה, שזמן מנחה זה עד פלג המנחה.

'''אמר רבי יוחנן: &quot;האומר לצולה חרבי&quot; זו בבל שהיא זוטו של עולם''' - המקום הכי נמוך בעולם. '''אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול''', כלומר כל מיתי דור המבול נסחפו לשם, '''דכתיב &quot;גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ&quot;''', '''כתיב &quot;וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot;'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והתני.''' בברייתא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין יצא ומשמע דוקא לשעבר אם עבר והקדים יצא בדיעבד הא בתחלה לא בדא אמרו שיקדים לתפילת המנחה וקשיא לר' יוחנן

'''פתר לה.''' ר' יוחנן להברייתא בשלא היה זמן התפלה כלומר שלא הגיע זמן להתפלל לא למנחה ולא למוסף שהיה קודם שש שעות ומחצה הלכך לא יקדים לכתחילה למנחה אבל אם הגיע זמן התפלה אפי' יש שהות ביום אלא שמתירא שמא יעבור השעה אח&quot;כ כגון שהיה הולך לסעודה גדולה וצריך להתפלל שניהם וכהאי דריב&quot;ל דלקמיה אז אפילו לכתחילה יקדים לתפלת מנחה כיון שכבר הגיע זמנה ואח&quot;כ יתפלל מוסף כהדא דר' יהושע בן לוי

'''מפקד.''' היה מצוה לתלמידיו אם הוה לכון אריסטון סעודה גדולה ומתייראים אתם שמא מתוך כך ימשוך הזמן ויעבור זמן המנחה ומטא יומא לשית שעין כלומר שהוא אחר ששה שעות שהוא זמן מנחה גדולה אז עד שלא תלכו לעלות לסעודה תתפללו מקודם תפלת מנחה ואח&quot;כ תלכו להסעודה והשתא שמעינן נמי מהא דאם הוא יום שיש בו מוסף וצריך הוא להתפלל שתיהם מטעם שמא ימשוך אז יקדים הוא לתפלת המנחה כיון שכבר הגיע זמנה היא קודמת ואח&quot;כ יתפלל מוסף

'''וכמה הוא פלג המנחה.''' דקתני במתני'

'''אחת עשרה שעה חסר רביע.''' כך הוא לשון התוספתא פ&quot;ג ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה וכמה הוא פלג המנחה אחד עשר שעות חסר רביע כלומר פלג המנחה דמתני' דבמנחה קטנה מיירי וזמנה מתשעה שעות ומחצה ולמעלה ופלג מנחה זו י&quot;א חסר רביע שהוא שעה אחת ורביע קודם הלילה

'''תמן תנינן.''' ריש פ&quot;ה דפסחים תמיד נשחט וכו'

'''הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה.''' דקאמרת פלג המנחה י&quot;א חסר רביע וא&quot;כ כל זמן המנחה שתי שעות ומחצה קודם הלילה שהוא מט' ומחצה ולמעלה והכא את עביד מנחה ג' שעות ומחצה דקתני תמיד נשחט בשמנה ומתצה ואם כן זמן מנחה שהוא כנגד תמיד של בין הערבים גם כן שלש שעות ומחצה הויא וקשיין אהדדי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;והתני הקדים תפילת המנחה לתפילת המוספין יצא · לשעבר · הא בתחילה לא · ברם פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה כהדא ר' יהושע בן לוי מפקד לתלמ' לתלמידין · אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תשקון לאריסטון תהוון מצלון דמנחתה עד דלא תשקון · וכמה הוא פלג המנחה אחת עשרה שעות חסר רביע · תנין תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה · ערב פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת · ר' ירמיה בעי הכא את עבד מנחה שתי שעות ומחצה אמ' ר' יוסי הוקשה תפילת המנחה לתמיד שלבין הערבים אלא לקטורת · מה טעם תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפיי מנחת ערב · צא שעה אחת לעיסוקו עבד מנחה שתי שעות ומחצה · ר' יוסי בן חנינה היה מתפלל עם דמדומי חמה כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום · אמ' ר' יוסי בן חנינא ויהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה · מה טעם על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא · מהו לעת מצוא · לעת מיצויו שליום · אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא · אמ' ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דנצלי דמנחתא · ושימשא בריש דיקלי תנין אימת הוא הכא · דמר ר' יוחנן האומר לצולה חרבי · זו בבל שהיא זוטו שלעולם · אמ' ר' יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול· גם בבבל לנפול חללי יש'· גם בבבל נפלו חללי כל הארץ· כת' וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם· אמ' ריש לקיש למה נקרא שמה שנער ששם ננערו מיתי דור המבול· דא' שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר· בלא מרחץ· דא' שנער שהן מנוערין מן המ' המצות בלא תרומה ובלא מעשר· דא' שנער ששריה מתים נערים· דא' שנער שהעמידה שוטא ועד להקבה ואי זה זה נבוכדנצר הרשע·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא הוקשה תפלת המנחה.''' לזמן שחיטת חמיד אלא לקטורת של בין הערבים שהיתה אחר הקרבתו של תמיד וכדכתיב תכון תפלתי קטרת וגו' מנחת ערב יצא שעה אחת לעיסוקו והקרבתו של תמיד והוא עד ט' שעות ומחצה ואז היו מקטירין קטרת ונמצא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה כדתנינן בתוספתא הכא: עם דמדומי חמה בשחרי

'''לעת מיצויו של יום.''' כשהשמש יוצא וזורח ומצוי הוא על הארץ

'''הוה מצייר גולתיה דרב.''' וכן הוא לקמן ובפ' בתרא דתענית היה תופסו ושומרו לגלימיה דרב ביה&quot;כ וא&quot;ל כשתראה השמש בראש דקלים שהוא סמוך לשקיעתו תתן לי ואני מתפלל מנחה דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה בין בשחרית בין במנחה

'''ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא.''' כצ&quot;ל וקושיא היא הא כשהשמש בריש דיקלי בבבל הוא יום גדול עדיין כאן בארץ ישראל דאמר ר' יוחנן וכו' שבבל זוטו של עולם שהיא במצולה ותחתיתו ועמקו והיכי עביד רב הכי והוא בבבל היה והלא זה הזמן בבבל אינו עם דמדומי חמה ולקמן משני לה רב כר' יודה ס&quot;ל דאמר עד פלג המנחה ולפיכך נהג כן דכשהשמש בריש דיקלי בבבל זמן פלג המנחה הוא בא&quot;י

'''בתשנוק.''' בצער מבלי נחת שאין להם לא נר ולא מרחץ

'''מן המצות.''' שלא נתתייבו אלא בא&quot;י

'''רב כר' יודה.''' כדפרישית

'''אין תעבדיניה כרבנן.''' וקאמר הש&quot;ס דהיינו טעמיה אם אתה נוהג בעצמך כדברי חכמים דאמרי תפלת המנחה עד הערב א&quot;כ זה הוא דלא כר' יהודה דהא ר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה כערב משוי ליה אבל אם תעשה כר' יהודה להתפלל מנחה קודם פלג המנחה בזה אף חכמים מודים שהוא זמן מנחה והלכך מוטב לנהוג כר' יהודה דהכל מודים בה: מנין לנעילה היכן הוא הרמז לתפלה זו דשלשה האחרות יש להן רמז אי למ&quot;ד אבות תיקנום אי למ&quot;ד כנגד תמידין ואברים ופדרים וכן מוסף כנגד קרבנות מוספין ולנעילה מנין&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול'''. '''דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ''', כלומר מתים בצער. '''דבר אחר: שנער — שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר''' - הרי לא היו מצוות גדולות בארץ. '''דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים'''. '''דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה? זה נבוכדנצר הרשע'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד ב'''

{{שוליים|ד_יד}} '''זמן שחיטת תמיד של בין הערבים וזמן מנחה קטנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ה , סמ&quot;ג עשין קצ &lt;קטע סוף=ל ב/&gt; ==דף לא עמוד א== &lt;קטע התחלה=לא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שתמיד קרב בשמונה ומחצה ומנחה קטנה מתחילה מתשע ומחצה, שכן אין זמן התפילה מוקש לזמן הקרבן.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;60&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|נהג}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמן מנחה רק עד פלג המנחה. והרי הלכה כחכמים, ולמה רב נהג כרבי יהודה? סבר}} אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}} עבדינא כרבנן, לית [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודי. אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}} עבדינא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אוף רבנן מודו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוטב לנהוג כרבי יהודה ולצאת ידי הכל}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת נעילה|מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|רמז לתפילת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לנעילה}} נעילה?]] אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו א טו]]) &quot;גם כי תרבו תפלה&quot;, מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. מחלפא שיטתיה דרבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]? תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע דסכנין[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע דסכנין|°]] בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי יד כג]]) &quot;בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור&quot; חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל, שאמרה: ([[שמואל א א כב]]) &quot;וישב שם עד עולם&quot;, והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה, דכתיב: ([[במדבר ח כה|במדבר בהעלותך ח כה]]) &quot;ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והוויין}} הוויין ליה חמשין ותרתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חמישים}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ששמאל חי חמישים ושתים שנים}} אמר רבי יוסי בר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: שתים שגמלתו. ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שטוב להרבות בתפילה}}?{{ירו&quot;מ-הוסר|אי אמרה}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שלא ירבה תפילה}} ליחיד, הן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שטוב להרבות בתפילה}} לציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל א א יב]]) &quot;והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'&quot; מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. אימתי הוא נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ד_טו}}בנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עם שקיעת החמה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_טז}}בנעילת שערי היכל. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים וסיום עבודות היום שזה מבעוד יום}} אמר רבי יודן אנתורדיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן אנתורדיא|°]]: מתניתין מסייע לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום, בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים: בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שתפילת נעילה נאמרת ביום}} אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא על כרחך נעילת שערי היכל}}. אחוי דאימא דרב אדא[[ביאור:עץ מסורת#יוחאי|°]] הוה צייר {{ירו&quot;מ-ביאור|שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|גלימה}} דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בצומא רבא. אמר לו: כד תיחמי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה}} שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים. מחלפא שיטתיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה בסוף היום}}, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר בנעילת שערי היכל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי התפלל נעילה כשהשמש בריש דקלי שהוא מבעוד יום}} אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: על ידי דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} נעילה מהו שתפטור את של ערב? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נעילה פוטרת את של ערב. אמר לו רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: היאך הוא מזכיר של הבדלה? אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] לרבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: ולא כבר איתתבת? {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר הקשתי על דבריו}} אמר לו? בגין דאיתתבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקושיה קלה}} תיבטל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכול רב לתרץ שכוללים את ההבדלה בברכה האמצעית}} {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_לא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;א. בדף הקודם הזכרנו שאח של אמא של רב אדא שמר על הגלימה של רב ביום הכיפורים, ורב אמר לו שכשהשמש תהיה בראש הדקלים אז שיביא לו את הגלימה שיוכל להתפלל מנחה. שואלת הגמרא, כלומר, בעצם שאלנו למה הוא לא התפלל עם השקיעה. עונה הגמרא שהוא סובר כמו רבי יהודה. שואלת הגמרא: איך הוא יכול דבר כזה?

עכשיו אנחנו בדף ל&quot;א. שואלת הגמרא איך הוא עושה דבר כזה, הרי ההלכה כחכמים. אז למה הוא נוהג כמו רבי יהודה? עונה הגמרא: '''אין עבדינא כרבנן, לית רבי יהודה מודי'''. כלומר רבי יהודה אומר לעצמו, אם אני אנהג כמו רבנן ואתפלל סמוך לשקיעה, כלומר אחרי פלג המנחה, אז לית רבי יהודה מודה. רבי יהודה סובר שאני לא עשיתי את זה חובה, אבל '''אין עבדינא כרבי יהודה, אוף רבנן מודו'''. גם רבנן מודים. לכן מוטב לנהוג כמו רבי יהודה ולעשות את זה הכל.

שואלת הגמרא: מנין רמז לתפילת נעילה? כלומר, מאיפה יש עניין להוסיף תפילות? אמר רבי לוי: '''גם כי תרבו תפלה'''. '''מכאן שכל המרבה בתפלה נענה'''. שואלת הגמרא: '''מחלפא שיטתיה דרבי לוי'''? כלומר, פה הוא אומר שלהוסיף תפילות זה טוב. ותמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: '''בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור'''. מה זה דבר שפתיים אך למחסור? כאילו מי שמוסיף בדיבור אז זה גורם חיסרון. '''חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל''', שהיא אמרה '''וישב שם עד עולם'''. כלומר, היא הוסיפה ואמרה וישב שם עד עולם. '''והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה'''. אז בעצם היא גזרה על שמואל לחיות רק חמישים שנה. איך רואים שבעת ימיו של לוי זה רק חמישים שנה? דכתיב '''ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה'''.

שואלת הגמרא: רגע, הרי שמואל לא חי חמישים, הוא חי חמישים ושתיים שנה. '''הוויין ליה חמשין ותרתין'''? עונה הגמרא: אמר רבי יוסי בר רבי בון: '''שתים שגמלתו'''. כלומר, בעצם במשקל הוא היה חמישים שנה. והכא אמר אכן שטוב להרבות תפילה. עונה הגמרא: '''כן ליחיד, הן לציבור'''. כלומר, ליחיד באמת אין עניין להרבות בתפילה, אבל לציבור הוא אומר שבאמת ככל שמרבים יותר בתפילה זה יותר טוב. כדאמר רבי חייא בשם רבי יוחנן, ורבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר: '''והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה''''', מכאן שכל המרבה בתפילה נענה כמו שהיא ביתה ונענתה.

אימתי הוא נעילה? מתי זה זמן נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב ורבי יוחנן. יש מחלוקת בין רב ורבי יוחנן. רב אמר: '''בנעילת שערי שמים'''. כלומר עם השקיעה. ורבי יוחנן אמר: '''בנעילת שערי היכל'''. כלומר, אחרי שמכוונים את הנר, שזה בעצם עדיין מבעוד יום.

אמר רבי יודן אנתורדיא: '''מתניתין מסייע לרבי יוחנן'''. כלומר, יש לנו משנה שמסייעת לרבי יוחנן, שבעצם מדובר בנעילת שערי ההיכל, באמצע היום עדיין. תנן, '''בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום'''. מה זה ארבע פעמים ביום? '''בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים'''. מתי הימים האלה? '''בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים'''. אז בכל אופן כתוב שהכהנים נושאים כפיים ארבע פעמים ביום. משמע שתפילת נעילה זה היה עדיין ביום. זה כמו רבי יוחנן. '''אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום'''? הרי השקיעה זה כבר מתחיל לילה אחרי זה. אלא על כורחך נעילת שערי היכל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גם כי תרבו תפלה אינני שומע.''' מכאן דבדין הוא שכל המרבה בתפלה נענה וכלומר אף תפלת נעילה לריבוי תפלה תקנוה

'''מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן.''' בריש פ&quot;ב דבכורים הוא אומר דאין שבח ברבוי תפלה כדדריש בכל עצב וגו' ודבר שפתים שמרבה להתפלל אך למחסור הוא כמו שמצינו בחנה

'''והלא עולמו של לוי וכו'.''' כלומר דאגב מפרש להפסוק עד עולם והוא היה חי נ&quot;ב שנה ומאי עד עולם דקאמר ומשני דשתי שנים שגמלתו אינם מן המנין דוישב שם אמרה

'''וכה אמר הכין.''' מ&quot;מ קשיא דהכא אמר דטוב הוא להרבות בתפלה

'''אי אמרה.''' אף דאמרה ר' לוי התם להך לא קשיא כאן ליחיד הוא דקאמר שם

'''הן.''' דאמר הכא לציבור הוא דטוב להם שירבו בתפלה כדדרוש מקרא דגם כי תרבו והתם ברבים משתעי

'''ר' חייא בשם ר' יוחנן.''' לא סבר לה להא דר' לוי אלא אפי' יחיד המרבה בתפלה נענה כדדריש מקרא דחנה משום דמיהת נענתה בתפלתה וזה היה ע&quot;י שהרבתה להתפלל

'''אימתי היא נעילה.''' האי נעילה שאמרו

'''בנעילת שערי שמים.''' שהוא בלילה בתחלתה בנעילת שערי היכל. שהוא ביום סמוך לחשיכה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב בר יודה חין תעבדינה ברכין לית ר' יודה מודי אין תעבדיניה כר יודה· רבנן מודו· מניין לנעילה· אמ' ר' לוי גם כי תרבו תפילה· מיכן שכל המרבה בתפילה נענה· מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי בבל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור· חנה על ידי שריבת בתפילה קשה בימיו שלשמואל שאמרה וישב שם עד עולם· והלא אין עולמו שללוי אלא חמשים שנה הויין ליה חמשין ותרתין· אמ' ר' יוסי ביר' בון שתים שגמלתו וכה אומ' הכן אוי אמרה כן ליחיד בן לעיבור· ר' חייא בשם ר' יוחנן ר' שמעון בן חלפתא בשם ר' מאיר והיה כי הרבתה להתפלל אל י'י· מיכן שכל המרבה בתפילה נענה· אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמ' אמרין מיתפלגון רב ור' יוחנן רב אמ' בנעילת שערי שמים· ור' יוחנן אמ' בנעילת שערי היכל· אמ' ר' יודן ענתירדיא מתניתא מסייעא לר' יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום· בשחרית· במוסף· במנחה· ובנעילת שערים· בתעניות ובמעמדות· וביום הכיפורים· אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום· אחוי דאימא דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא· אמ' ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דניצלי נעילת שערים· מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמ' בנעילת שערי שמים· וכה אמ' בנעילת שערי היכל· אמ' ר' מתנה על ידי דהוה מאריך רב בצלותיה סגין הוה מגיע לנעילת שערי שמייה· נעילה מהו שתפטור שלערב· ר' אבא ורב הונא בשם רב נעילה פוטרת שלערב· אמ' ליה ר' אבא לרב הונא היאך הוא מזכיר שלהבדלה· אמ' ר' יונה לר' אבא היאך יהו שבע פוטרות שמונה עשרה· אמ' ליה ולא כבר איתתבת· אמ' ליה בגין דאיתתבת תיבטיל·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אחוי דאימא דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא'''. פה זה סיפור כמו הקודם, רק הפעם לא מדובר על תפילת מנחה אלא על תפילת נעילה, כמו שאנחנו תכף נראה. כלומר, אח של אמא של רב אדא שמר על הגלימה של רב ביום הכיפורים, ורב אמר לו: '''כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים'''. כלומר כשתראה את השמש בראש הדקלים, תביא לי את הגלימה שאני אוכל להתפלל תפילת נעילת שערים.

שואלת הגמרא: '''מחלפא שיטתיה דרב'''? הרי רב מקודם אמרנו שהוא אומר שנעילת שערים זה נעילת שערי שמיים. כלומר, תפילת נעילה צריכה להיות בשקיעה, ואילו כאן הוא אומר לו שיביא לו את הגלימה כשהשמש עדיין באמצע השמיים, שזה עדיין מוקדם, זה באמצע היום לכאורה. אמר רב מתנה: '''על ידי דרב מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים'''. כלומר, באמת רב היה מתחיל מוקדם להתפלל, אבל כשהיה מגיע לנעילה זה כבר היה השקיעה כי היה מאריך מאוד בתפילה.

שואלת הגמרא: נעילה מהו שתפטור את של ערב? כלומר, האם אדם שהתפלל נעילה, לדוגמה ביום הכיפורים, יהיה פטור מהתפלל ערבית? רבי אבא ורב הונא בשם רב: '''נעילה פוטרת את של ערב'''. אמר לו רבי אבא לרב הונא: '''היאך הוא מזכיר של הבדלה'''? כן, הרי במוצאי יום כיפור צריך להגיד הבדלה. אמר רבי יונה לרבי אבא: '''היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה'''? הרי ביום הכיפורים בנעילה מתפללים רק שבע ברכות, ובמוצאי יום כיפור צריך שמונה עשרה. אז איך תפילת שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: '''ולא כבר איתתבת'''? מה אתה מוסיף עוד שאלה? גמרנו כבר, פתרתי. אמר לו: '''בגין דאיתתבת תיבטל'''? כלומר, אתה שאלת קושיה קלה, בגלל זה הדעה של רב תיבטל? כי רב יכול בקלות לתרץ שכל עניין ההבדלה בברכה אמצעית, אז הוא פתר אותך. אז לכן הוספתי את השאלה שלי שהיא קושיה קשה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד א'''

{{שוליים|ד_טו}} '''זמן תפילת מנחה נמשך עד שקיעת החמה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שסוף זמן מנחה עם נעילת שערי שמים, כלומר שקיעת החמה, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;61&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אדרבא}}, מה דאקשי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בכל השנה אומרה בחונן הדעת ולא מתקבל על הדעת שישנו מהמקובל ודווקא}} מה דאקשי רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]], לא קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפשר לתרץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}קל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה. רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] אמר לחברייא: מריי, מן כולכון שמעית, {{שוליים|ד_יז}}שאין נעילה פוטרת של ערב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אין נעילה פוטרת של ערב. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: ותני רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}}: בכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|חול}} אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בר נחמני|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, {{שוליים|ד_יח}}מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_יט}}מזכיר של חנוכה במוסף. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה. אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_כ}}מזכיר הוא של חנוכה במוסף. ראש חודש שחל להיות בתענית, הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} מזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא }}של {{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} תענית במוסף? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בתפילה אומרה בין גואל לרופא ובמוסף ליכא י&quot;ח, אז היכן אומרה}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אומר: בהודייה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו על הניסים}} רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] אמר: בעבודה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו יעלה ויבא}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] אמר: אומרה ברכה רביעית. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]. במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתענית ציבור שחל בראש חודש}}? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: קורין ברכות וקללות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו כל תענית ציבור}}. אמר ליה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בטלתה קריאת ראש חודש}}, בגין מודעתין כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} תענית? רביעין על מעיהון, {{ירו&quot;מ-ביאור|שוכבים על בטנם מרעב}} ולא ידעין דהוא תעניתא!&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי יוסי: '''מה דאקשי רבי אבא קשי יאות. מה דאקשי רבי יונה, לא קשי יאות'''. כי הרי בכל השנה אומרים שלא מקובל שישנו במקום שבע. לא נראה הגיוני שדווקא ביום כיפור ישנו, אבל מה דאקשיא רבי יונה זה לא קשה, כי מה הוא שאל? האח שבע פוטרים שמונה עשרה, אפשר שבגלל שאנשים בצום, אז חכמים הקלו עליהם שתפילת שבע תפתור שמונה עשרה. '''קל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה'''.

רבי אבא בר ממל אמר לחברייא: '''מריי, מן כולכון שמעית, שאין נעילה פוטרת של ערב'''. זאת אומרת מכל הדברים שאמרתם אני מבין שתפילת נעילה לא פוטרת את תפילת ערבית. וכן אמר רבי סימון בשם רבי יהושוע בן לוי: '''אין נעילה פוטרת של ערב'''.

אמר רבי יוסי ברבי בון: ותני רבי חייא: '''בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור'''. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושוע בן לוי: '''יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, מזכיר של שבת בנעילה'''. כן, בשבת יש רק שלוש תפילות. אז אם אני מוסיף עכשיו תפילת נעילה בגלל יום כיפור, זה לא שייך לשבת, ואף על פי כן בתפילת נעילה יזכירו שבת.

'''אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילה'''. אמר רבי סימון בשם רבי יהושוע בן לוי: '''שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, מזכיר של חנוכה במוסף'''. בחנוכה אין קורבן מוסף, אבל אף על פי כן מזכירים של חנוכה במוסף. '''אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, מזכיר הוא של חנוכה במוסף'''.

'''ראש חודש שחל להיות בתענית, היך מזכיר של תענית במוסף'''? כלומר, איך הוא אומר את זה? רבי זעירא אומר: '''בהודייה''', כלומר כמו שאומרים על הניסים במודים. רבי אבא בר ממל אמר: '''בעבודה''', כמו שאומרים יעלה ויבוא. רבי אבינא אמר: '''אומרה ברכה רביעית''', כלומר ברכה רביעית בפני עצמה. אמר רבי אבא: '''מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית'''. כלומר בכל יום רגיל אומרים את הברכה הרביעית בפני עצמה, אז גם כאן אומרה ברכה רביעית. '''וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא''', שאומרים את הברכה הרביעית.

שואלת הגמרא, במה קורין בתענית ציבור שחל להיות בראש חודש? רבי יוסי אומר: '''קורין ברכות וקללות''', כמו כל תענית ציבור, ובעצם מדלגים על ראש חודש. אמר ליה רבי מנא: למה ביטלת קריאת ראש חודש? '''בגין מודעתין כי תענית'''? כלומר, אתה אומר לקרוא כך בתענית, למה? כנראה כדי להודיע לציבור שזה תענית. איך הם יכולים לשכוח את זה? '''רביעין על מעיהון, ולא ידעין דהוא תעניתא'''! כלומר, הם רועבים ברעב, לא אכלו כל היום, והם לא יודעים שזה תענית? אמר ליה להודיעך שקריאת ברכות וקללות דוחה קריאת ראש חודש. כלומר ככה הלכה פשוט, ולא כדי להזכיר להם שהם בצום.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד ב'''

{{שוליים|ד_יז}} '''תפילת נעילה ביום הכיפורים אינה פוטרת מתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שאין נעילה פוטרת של ערב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שיש להתפלל ערבית במוצאי יום הכיפורים כבכל מוצאי שבת ותענית ציבור.

{{שוליים|ד_יח}} '''יש להזכיר בתפילת נעילה של תענית ציבור שחלה בראש חודש את עניין ראש חודש, אף שאין תפילת נעילה בראש חודש עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכג סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי שמזכירים בנעילה מה שאין מתפללים בו בפני עצמו, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_יט}} '''חובת הזכרת &quot;על הניסים&quot; בתפילת מוסף של ראש חודש שחל בתוך חנוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפב סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמזכירין של חנוכה במוסף של ראש חודש אף שאין מוסף מיוחד לחנוכה עצמו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' יוסי מה דאקשי ר' אבא קשי יאות: מה דקשי ר' יונה לא קשי יאות: קל היקלו עליו משום תעניתא שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה· ר' אבא בר ממל אמ' לחברייא מריי מן כולכון ע' שמעית שאין נעילה פוטרת שלערב· ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אין נעילה פוטרת שלערב—· אמ' ר' יוסי ביר' בון ותני ר' חייא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה· במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור· ר' יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי יום הכיפורים שחל להיות בשבת אעפ' שאין נעילה בשבת מזכיר שלשבת בנעילה· אוספון עליה ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור אעפ' שאין נעילה בראש חודש מזכיר שלראש חודש בנעילה· ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי שבת שחלה להיות בחנוכה מזכיר שלחנוכה במוסף· ראש חודש שחל להיות בתענית היאך מזכיר הוא שלראש חודש· ר' זעורא אמ' בהודיה· ר' אבא בר ממל אמ' בעבודה· ר' אבינא אמ' או' ברכה רביעית· אמ' ר' אבא מיצע בכל מקום אומרה ברכה רביעית· אף כאן אומרה ברכה רביעית· וכן נפק עבדא כהדא דר' אבא· במה קורין· ר' יוסי אמ' קורין בברכות וקללות· אמ' ליה ר' מנא בגין מודעתון בי תענית רביעין על מעיהון ולא ידעין דהיא תעניתא·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;62&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר לו: להודיעך שקורין ברכות וקללות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שקריאה של תענית דוחה קרית ראש חודש שכך ההלכה ולא כדי להזכיר שתענית}} רבי יודן קפודקיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן קפודקיא|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]: קורין בראש חודש. קם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} עם רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] אמר לו: את שמעת מאבוך הדא מילתא? אמר לו&quot; אבא לא הוה אמר כן, אלא בעין טב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם היו מקדשים את החדש, ושם נהגו שקורין בראש חודש ד}}על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאינון}} אינון ידעין דהוא ריש ירחא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתקדש החדש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קורין ברח }}הא שאר כל המקומותקורין ברכות וקללות. ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ד_כא}}ראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|למפטיר}}? אמר לו: קורין בראש חודש. אמר רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] קומי רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתניתא}} מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_כב}}לכל מפסיקים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסדר ההפטרות}}, לראשי חדשים {{שוליים|ד_כג}}ולחנוכה ולפורים. יצחק סחורא שאל לרבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין? אמר לו: {{שוליים|ד_כד}}קורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי אבא בר זמינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבינא|°]] מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימי דמן חיפה|°]]: קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש, להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. בר שלמיא ספרא {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קורא}} שאל לרבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שישה בשל שבת ושביעי בשל ראש חודש}} אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואיזה סימן יש שראש חודש}} שאילתינהו לספרייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעו }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והדא}} הדא שאילתא דספרא. {{ירו&quot;מ-ביאור| זו שאלה של חכמים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ודאי בראש חדש שחל בשבת לא מוסיפים עליה נוספת שיקראו בה בראש חדש. אבל בחול שמוסיפים עולה בגלל ראש חדש עושים בו סימן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן[[ביאור:עץ מסורת#אבדן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} ליצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה יכול להתפלל ערבית ביום מפלג המינחה כרבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: משכני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בי רבי יוסי אצל פונדק אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כה}}של ליל שבת בערב שבתץ אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פליג, ולא הוה צריך מפלגא על הדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מודה בערב שבת}} למה? שכן מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דסלקון חומרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שיירת חמורים}} מן ערב לציפורין ואמרו: כבר שבת [[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בן דוסא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חנינא בן דוסא בעירו. ווידא אמרה דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|ועל מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} דאמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]: משכני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כו}}של מוצאי שבת בשבת. ואפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|אף }}עלה לא הוה צריך מפלגא, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן[[ביאור:עץ מסורת#אבדן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: &lt;span id=&quot;דף_לב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כן, אנחנו בשורה השנייה. רבי יהודה קפודקיא אמר קומי רבי יוסי בשם רבי יהודה בן פזי: '''קורין בראש חודש.''' כלומר אם יש תענית בראש חודש, אז שאלנו לפני כן מה קורין. אז הדעה הקודמת הייתה שקורין בתעניות. בא רבי יהודה קפודקיא ואומר לפני רבי יוסי בשם רבי יהודה בן פזי, קורין דווקא לראש חודש.

קם רבי יוסי עם רבי יהודה בן פזי. אמר ליה: '''את שמעת מאבוך הדא מילתא?''' אתה אומר את זה, האם ככה שמעת מאביך? אמר ליה: '''אבא לא הוה אמר כן''', אבא שלי לא אמר ככה, '''אלא בעין טב''', כלומר רק במקום שבו הם מקדשים את החודש, רק שמה נהגו לקרוא בראש חודש כדי לפרסם שראש חודש התקדש. כן? אבל שאר המקומות '''קורין ברכות וקללות''', כלומר כמו שביום תענית.

ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה: '''ראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין?''' אמר ליה: '''קורין בראש חודש.''' אמר רבי חלבו קומי רבי אמי: '''מתניתא אמרה כן''', כלומר יש משנה שאומרת ככה, דתנן: '''לכל מפסיקים, לראשי חדשים ולחנוכה ולפורים.''' כן? אז אם אתה רואה שמפסיקים לראש חודש, יש מחלוקת אם הכוונה שמפסיקים את הקריאה או מפסיקים את ההפטרה, אבל משמע שבעצם מפסיקים את ההפטרה. אז אם כן, בשבת לא קוראים את המפטיר הרגיל, אלא קוראים את המפטיר של ראש חודש.

יצחק סחורא שאל לרבי יצחק: '''ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין?''' אמר ליה: '''קורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה.''' כלומר שלושה יקראו. הרי מעלים ארבעה עולים, אז שלושה יקראו של ראש חודש ואחד יקרא של חנוכה.

רבי פנחס ורבי סימון ורבי אבא בר זמינא מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא, הפוך: '''קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש.''' למה? כי הרי רק בראש חודש קוראים ארבעה, בחנוכה קוראים רק שלושה. אז בעצם '''להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש.'''

בר שלמיא ספרא שאל לרבי מנא: '''הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין?''' כן, אז אם כן, אין לך משהו. הרי ביום חול אתה אומר לי קוראים את הראש חודש רביעי כי בעצם העולה הרביעי זה רק בגלל ראש חודש, אבל בשבת תמיד קוראים שבעה, כן? אז אין משהו שמסמן לנו שראש חודש. '''אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש''', הרי תמיד קוראים שבעה. אז אין סימן של ראש חודש. אמר ליה: '''הדא שאילתא דספרא.''' זה בעצם שאלה של תלמידי חכמים, של סופרים, אבל באמת לא קשה, כי כשאני יכול לבצע איזה סימן אני עושה כמו ביום חול, אבל בשבת שאני לא יכול, אני קורא רק את המפטיר בראש חודש.

רבי מפקד לאבדן אמוריה, כן? אבדן היה הכרוז שרבי היה מדבר והוא היה מכריז לקהל. אז רבי ציווה את אבדן, המורה שלו: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, ליצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כלומר מי שמתפלל ערבית, יכול להתפלל מבעוד יום, כן? מפלג המנחה כמו רבי יהודה. וכן רבי חייא בר ווה מפקד לאמוריה: '''אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כן? מפלג המנחה.

אמר רבי חנינא: '''משכני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אצל פונדק אחד. אמר לי: כאן נתפלל אבא של ליל שבת בערב שבת.''' כלומר הוא התפלל את תפילת שבת עוד לפני השקיעה, כן? כמו רבי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתניתא.''' דריש פ&quot;ד דתענית דקתני בג' פרקים וכו' ביום וכי אית לך למימר נעילת שערי שמים ביום הן אלא נעילת שערי היכל כר' יוחנן

'''מחלפה שיטתיה דרב.''' דהא לעיל קאמר נעילה בלילה זמן נעילת שערי שמים והכא אמר כד תיחמי שימשי בריש דיקלי וא&quot;כ זה הוא זמן נעילת שערי היכל

'''ע&quot;י דהוה מאריך רב.''' בתפלתו הרבה וכשהתחיל כשהשמש בריש דיקלי היה מגיע לזמן נעילת שערי שמים ועדיין היה עומד בתפלה

'''נעילה מהו שתפטר של ערב.''' למ&quot;ד דזמנה בתחלת הלילה א&quot;כ מהו שיוצא בה לתפלת ערבית שא&quot;צ להתפלל עוד של ערבית

'''היאך הוא מזכיר של הבדלה.''' הרי אין בה ברכת אתה חונן והיכן הוא כולל להבדלה

'''היאך יהו שבע.''' ברכות שבע של נעילה היך יהו פוטרות י&quot;ח של ערבית

'''א&quot;ל.''' ר' אבא לר' יונה ולא כבר איתתבת והלא כבר הקשיתי על זה מהבדלה ולמה לך תו לאהדורי בתר פירכי אחריני

'''א&quot;ל בגין דאיתתבת תיבטיל.''' בתמיה כלומר אם בשביל הקושיא דילך דאותבית עלה מהבדלה תבטל דברי רב דאמר דפוטרת של ערבית דהא לאו קושיא היא שהרי יכול לכלול להבדלה בכלל ברכות דנעילה

'''אמר ר' יוסי.''' לא היא דאדרבה מה דאקשי ר' אבא מהבדלה מקשי שפיר דהואיל וכל השנה אומר הבדלה בחונן הדעת אין לשנות הסדר אבל מה דאקשי ר' יונה היאך יהו שבע פוטרות י&quot;ח לאו קושיא היא משום דקל הקילו עליו מפני התענית שלא יהא צריך להאריך ויהיו ברכות שבע פוטרות שמונה עשרה

'''מריי.''' מוריי מכלכם שמעתי וקבלתי שאין תפלת נעילה פוטרת של ערבית ועכשיו שמעתי ג&quot;כ מר' סימון בשם ריב&quot;ל דאמר הכי וכן ר' יוסי בר' בון משום תני ר' חייא וכו' ובמוצאי יה&quot;כ ובמוצאי ת&quot;צ שחל להיות בשבת כדקאמר לקמן בר&quot;ח וכו' וכן היו מתענין בשבת כדתנן על אלו מתריעין בשבת ואיכא מ&quot;ד מתענין איכא למ&quot;ד מתריעין בענינו וכלומר שאע&quot;פ שיש בהן נעילה צריך להתפלל י&quot;ח של ערבית מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת

'''אע&quot;פ שאין נעילה בשבת.''' אי לאו יה&quot;כ אפ&quot;ה מזכיר של שבת בתפלת נעילה

'''אוספון.''' הוסיפו עלה עוד דאפי' ר&quot;ח שאינו חמור כשבת אם חל להיות בתענית ציבור שגוזרין על הגשמים ובא ר&quot;ח בתוכן ותפלת נעילה נוהגת בת&quot;צ מזכירין של ר&quot;ח בנעילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ליה להודיעך שיקורין ברכות וקללות· ר' יודן קפודקיא אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' יודה בן פזי קורין בראש חודש קם ר' יוסי עם ר' יודה בן פזי· אמ' ליה את שמעת מאבוך הדא מילתא· אמ' ליה אבא לא הוה אמר כן אלא בעין טב על ידי דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בראש חודש· הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות· ירמיה ספרא שאל לר' ירמיה ראש חודש שחל להיות בשבת במה קורין· אמ' ליה קורין בראש חודש· אמ' ר' חלבו קומי ר' אמי ומתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים· ר' יצחק סחורא שאל לר' יצחק ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין· אמ' ליה קורין שלשה בראש חודש ואחד בחנוכה · ר' פינחס ור' סימון ר' אבא בר זמינא מטו בה בשם ר' אבדימא דמן חיפא קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש חודש · להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש · בר שלמיא ספרא שאל לר' מנא הגע עצמיך שחל ראש חודש שלחנוכה להיות בשבת ולא שבעה אינון קורין אית לך למימ' שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש · שאילתינהו לספרא אמ' ליה והדא שאילתא דספר · ר' מפקד לאבדן הו אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · אמ' ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ביר' יוסי אל פונדק אחד אמ' לי כאן נתפלל אבא שללילי שבת בערב שבת · אמ' ר' אמי ר' יוחנן פליג ולא הוה צריך מפלגה על הדא למה שכן מוסיפין מחול על קודש · ועוד דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין ואמרין כבר שבת · ר' חנינא בן דוסא בעירו ויידה אמרה דא דאמ' ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ביר' יוסי אל פונדוק אחד אמ' לי כאן נתפלל אבא שלמוצאי שבת בשבת · ואפי' אף עלה לא הוה צריך מיפלגה דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריזו קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · דבית ר' ינאי אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היאך מזכיר הוא של ראש חדש.''' אתפלת נעילה קאי דקאמרת דגם בנעילה מזכירין של ר&quot;ח היכן הוא מזכיר

'''אמר ר' אבא.''' מסתברא כר' אבינא דמה מצינו בכל מקום בתפילת נעילה מזכיר מעין המאורע בברכה רביעית אף כאן בשל ר&quot;ח אומרה בברכה רביעית בנעילה וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא

'''במה קורין.''' בתורה בר&quot;ח של תענית

'''קורין ברכות וקללות.''' כמו בשאר ימים של תענית צבור

'''א&quot;ל ר' מנא בגין מודעתין די תעניתא.''' כך כתובה היא בסוף פ&quot;ב דתענית. כלומר אם בשביל להודיע להעם שהוא תענית אף שהיום ראש חדש

'''רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא.''' בתמיה כלומר הן נופלין על פניהם שכך היו נוהגין בר&quot;ח שהוא ביום התענית וא&quot;כ יודעין הן מהתענית אף שהוא ר&quot;ח ומה צריך עוד סימן להודיעם

'''א&quot;ל להודיעך שקורין ברכות וקללות.''' כלומר לא בשביל סימן להודיע להעם אני אומר כן אלא כך הוא הדין ולהודיעך שאין ר&quot;ח דוחה קריאת התורה ס&quot;ל תענית וקורין ברכות וקללות: קם ר' יוסי עמד ר' יוסי והלך לשאול מר' יודה בן פזי וא&quot;ל אם קבלת כך הוא מאביך שאתה אומר שקורין בר&quot;ח וא&quot;ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר&quot;ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר&quot;ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר&quot;ח לפי ששם בית הועד היה שב&quot;ד מקדשין החדש כדאמרינן פ' ראוהו ב&quot;ד א&quot;ל ר' לר&quot;ח זיל לעין טב וקדשיה הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ואין של ר&quot;ח דוחה קריאתן

'''ר&quot;ח שחל להיות בשבת במה קורין.''' להמפטיר

'''ומתני'.''' דפ&quot;ד דמגילה אמרה כן לכל מפסיקין לראש חודש וכו' דמפסיקין מהפטרה של פ' השבוע וקורין בשל ראש חודש

'''ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין.''' בתחלה בשל ראש חודש או בשל חנוכה

'''קורין ג' בראש חודש.''' דתדיר קודם והד' הוא קורא בחנוכה

'''ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הד' אלא מחמת ראש חודש.''' לפיכך קורא הרביעי בו

'''הגע עצמך בר&quot;ח של חנוכה שחל בשבת.''' והלא שבעה קורין בשבת וא&quot;כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר&quot;ח

'''עלה אדם על מטתו.''' אם התפלל של ערבית מבעוד יום ועלה על מטתו שוב אין מטריחין אותו לירד ולחזור ולהתפלל בזמנו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ליה והדא שאלתא דספר.''' כך היא כתובה בתענית שם ול&quot;ג הכתוב כאן שאילתינהו לספרא וצריך למחקו. וכלומר דרך בדיחותא השיב לו וא&quot;ל וזאת השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין שבעה ואי אפשר לעשות סימן לד' בשל ר&quot;ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול

'''מאן דמצלי.''' מי שהוא רוצה להתפלל של ערבית ולהקדים עצמו יתפלל ואף שעדיין עומד השמש ויום גדול הוא במוצאי שבת קאמר כדלקמן: משכני משך אותי ר' ישמעאל בר' יוסי אצל בית פונדק אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בע&quot;ש מבעוד יום

'''אמר ר' אמי ר' יוחנן פליג.''' על זה וקאמר הש&quot;ס ולא היא דלא הוה צריך לחלוק על זה דלמה לא יעשה כן להקדים של שבת שכן מוסיפין מחול על הקדש

'''ועוד דהא סלקין.''' החמרים ממקום ערב ששם היה ר' דוסא שרוי והם עולין לציפורי ואומרים כבר שבת ר' דוסא בעירו ומקדים לקבל עליו שבת מבעוד יום גדול

'''ווידה אמרה דא.''' ואם באיזה דבר שמעת שחולק ר' יוחנן עליו זה הוא מה דאמר ר' חנינא שאמר ר' ישמעאל בשם אביו ר' יוסי שכאן נתפלל של מוצאי שבת בשבת ועלה אפשר הוא דפליג ר' יוחנן

'''ואפי' עלה.''' והדר וקאמר דאפי' עלה לא צריך ר' יוחנן למיפלג דהא רבי היה מצוה לאבדן מתורגמניה להכריז דאף של מ&quot;ש הרוצה להקדים ולהתפלל יתפלל מבעוד יום וכן ר' חייא בר ווה וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי אמי: '''רבי יוחנן פליג.''' כן, רבי יוחנן חולק, אבל '''לא הוה צריך מפלגא על הדא'''. כלומר רבי יוחנן לא היה צריך לחלוק על זה, כן? כי בעצם גם רבי יוחנן מודה בערב שבת, כי יש מצווה להוסיף מחול על הקודש. '''שכן מוסיפין מחול על הקודש.''' ועוד, הרי אנחנו יודעים ממעשה שהיה, '''דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין''', כלומר שיירת חמרים היא באה מערב, מהאזור של החוראן, הם באו משם לציפורי, כן? כלומר ביום שישי. וכשהם הגיעו הם אמרו: '''כבר שבת רבי חנינא בן דוסא בעירו.''' כלומר הוא כבר קיבל שבת מוקדם.

אז אם כן, על מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק? '''על הדא דאמר רבי חנינה'''. על מקרה אחר. אמר רבי חנינה: '''משכני רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד. אמר לי: כאן נתפלל אבא של מוצאי שבת בשבת.''' על זה, אם רבי יוחנן חלק, זה על זה, כן? כי רבי יוחנן אמר לא מקדימים את התפילה של מוצאי שבת.

אומרת הגמרא: לא נכון, '''ואפילו עלה לא הוה צריך מפלגא''', כן? כי הרי רבי מפקד לאבדן אמוריה: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' הרי הוא הכריח, אמר שכל מי שרוצה יכול להתפלל ערבית אפילו מוקדם. וגם רבי חייא בר ווא מפקד לאמוריה: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כן, בעצם אז גם על זה רבי יוחנן לא היה צריך לחלוק.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לב עמוד א'''

{{שוליים|ד_כא}} '''ראש חודש שחל בשבת - מה קורא המפטיר בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' קורין בענייני ראש חודש (פרשת פינחס - קרבנות המוספים), כלשון הירושלמי &quot;קורין בראש חודש&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_כב}} '''בקריאת התורה לראש חודש קוראים בפרשת פינחס את קרבן ראש חודש, ואין קוראים לפי סדר הפרשות הרגיל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;לכל מפסיקין לראשי חדשים&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג שקוראים בראש חודש בפרשת &quot;ובראשי חדשיכם&quot;.

{{שוליים|ד_כג}} '''ראש חודש שחל בחנוכה - סדר הקריאה בתורה מהו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' קוראים ארבעה בשל ראש חודש ואחד בשל חנוכה, כדעת הירושלמי, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תרפד ב.

{{שוליים|ד_כד}} '''כמה קוראים לתורה בראש חודש שחל בחנוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, שקוראים שלושה לחנוכה וקוראים רביעי לראש חודש, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תרפד,ב.

{{שוליים|ד_כה}} '''יש להתפלל תפילת ליל שבת של ערב שבת מבעוד יום, קודם השקיעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רסז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בן דוסא, שהיה מקבל שבת מבעוד יום מדין תוספת חול על הקודש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שמתפללין תפילת ערבית של שבת בעוד יום.

{{שוליים|ד_כו}} '''זמן תפילת ערבית של מוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצג סעיף ג &lt;קטע סוף=לב א/&gt; ==דף לב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זירא שהמתפלל מבעוד יום צריך להבדיל קודם, שלא יהנה מהעולם הזה קודם שיבדיל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;63&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|התפלל מבעוד יום ו}}עלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד. אמר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת ערבית מבעוד יום|כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן להלכה}}, לית לך אלא כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: תניא תמן: תפילת הערב מהו? [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: חובה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: רשות. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא. מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב. ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המעשה בתלמיד ששאל על תפילת ערבית|ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל]] את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: {{שוליים|ד_כז}}רשות. בא ושאל את [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי: רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי: רשות! אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|את הוא}} אתה אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך. והיה [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} יושב ודורש, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי חוצפית המתורגמן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חוצפית המתורגמן הפטר את העם! אמרו ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי זינון החזן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זינון החזן: אמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}} ([[נחום ג יט]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;התחיל}} &quot;כי על מי לא עברה רעתך תמיד.&quot; עמד ואמר התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד }}הלכו ומינו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא בישיבה. בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות. {{ירו&quot;מ-ביאור|מרוב שהיה טורח בלימוד, ויש אומרים שנעשה לו נס והפך שיערו לבן כאילו היה זקן, כדי שיראה מכובד יותר בתפקידו החדש}} והיה [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא? שהיה דור עשירי לעזרא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי}}. וכמה ספסלין היו שם? רבי יעקב בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר סיסי|°]] אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. כיי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
דבית רבי ינאי אמרין: '''עלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד.''' כלומר אם אדם כבר התפלל והלך לישון, לא מטריחים אותו לירד ולהתפלל מחדש. אבל לכתחילה שלא יתפלל, לא יתפלל מוקדם. אמר רבי זירא: '''כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא.''' כלומר, אם הייתי מתפלל מוקדם והייתי הולך לישון ישר ולא הייתי חוזר ומתפלל אז הייתי מפחד.

אומרת הגמרא: '''לית לך אלא כהדא דרבי מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' וכן רבי חייא בר ווא מפקד לאמוריה: '''מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' לעמוד הכול בעצם הלכה שיכול להתפלל מוקדם, כמו שאמרנו עם פלג המנחה.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''תניא תמן: תפילת הערב מהו?''' כן, רבן גמליאל אומר חובה ורבי יהושע אומר רשות. אמר רבי חנינא: '''אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא.''' זה כמו מחלוקת אחרת. '''מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב''', כי זה חובה, כן? אז הנעילה לא פותרת את הערב כי ערב זה חובה. '''ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב.'''

מספרת הגמרא מעשה: '''ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע: תפלת הערב מהו? אמר לו: רשות. בא ושאל את רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא רבי יהושע אמר לי: רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא רבי יהושע אמר לי: רשות! אמר רבן גמליאל לרבי יהושע: אתה אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך.''' הרי יש מישהו שחולק עליך, מישהו אומר שאמרת לו שתפילת ערבית זו רשות.

'''והיה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו לרבי חוצפית המתורגמן: הפטר את העם! אמרו לרבי זינון החזן: אמור''', כלומר תקרא את הפסוק על רבן גמליאל, כן, '''&quot;כי על מי לא עברה רעתך תמיד.&quot; עמד ואמר, התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריא בישיבה.''' כלומר מינו את רבי אלעזר בן עזריה במקום רבן גמליאל לנשיא. הוא היה רק '''בן שש עשרה שנה, ונתמלא כל ראשו שיבות.''' כן, יש שאומרים שמרוב שהיה טורח בלימוד, כלומר זה לא כמו שמופיע בבבלי שפתאום נעשה לו נס, אלא מרוב שהוא היה טורח בלימוד אז הוא היה זקן מרוב ההשקעה שהוא השקיע בלימוד.

'''והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה.''' שואלת הגמרא: '''וכי מה היתה יתידתו של רבי אלעזר בן עזריא? שהיה דור עשירי לעזרא.'''

שואלת הגמרא '''וכמה ספסלין היו שם?''' כלומר כמה אנשים היו בסוף. '''רבי יעקב בר סיסי אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר.'''
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לב עמוד ב'''

{{שוליים|ד_כז}} '''תפילת ערבית - האם היא חובה או רשות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ט , טור או&quot;ח סימן רלה, טור או&quot;ח סימן רלו, טור או&quot;ח סימן רלז, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לב ב/&gt; ==דף לג עמוד א== &lt;קטע התחלה=לג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבן גמליאל שתפילת ערבית חובה, כדברי הרמב&quot;ם והטור; אף רבי יהושע הודה בסוף למעשה שהלכה כרבן גמליאל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כל מן דהוינא עבד כן.''' כל זמן שהייתי עושה כך והתפללתי מבע&quot;י והלכתי לישן הייתי מתפחד כל אותו הלילה

'''לית לך.''' סתמא הש&quot;ס הוא דקאמר לה אין לך אלא כהאי דאמרי' לעיל שאפי' לכתחילה מותר להקדים ולהתפלל מבעוד יום

'''אתיין אילין פלגוותא.''' אם היא חובה או רשות כאלין פלגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה פוטרת לשל ערבית דלמ&quot;ד רשות פוטרת ולמ&quot;ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה

'''הפטר את העם.''' ותשתוק מלתרגם

'''לר' זינון החזן.''' חזן הכנסת שהוא ממונה על צרכי הצבור

'''אמרו לו אמור.''' יתחיל לומר מה דאמרו לקמיה מקרא הזה כי על מי לא עברה רעתך תמיד ועל שם שהיה מצער איתו בכמה וכמה פעמים

'''וכמה ספסלין היו שם.''' שהוסיפו בו ביום לפי שכולם היו באין לבית המדרש לשמוע וללמוד

'''כהאי דתנינן תמן.''' בריש זבחים ביום וכו' שכל הלכות הספיקות נשנו בו ביום&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עלה אדם על מיטתו אין מטריחין אותו לירד · אמ' ר' זעורא כל מן דהויט עבד כן הוינא מפקד בליליא · לית לך דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קיים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה כלל · אמ' ר' יעקב בר אחא תניי תמן תפילת הערב מהו רבן גמליאל או' חובה · ר' יהושע או' רשות · אמ' ר' חנינא אתיין אילין פלג' פלגוותא כאינון פלגוותא מאן דמר חובה אין נעילה פוטרת שלערב · ומאן דמר רשות נעילה פוטרת שלערב · מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את ר' יהושע תפילת הערב מהו אמ' ליה רשות בא ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו אמ' ליה רשות חובה · אמ' לו והא ר' יהושע אמ' לי רשות אמ' לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת · למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו אמ' לו חובה · אמ' לו הא ר' יהושע אמ' לי רשות · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע את הוא או' רשות · אמ' ליה לאו · אמ' לו עמוד על רגליך ויעידוך · והיה רבן גמליאל יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לר' חצפית התורגמן הפטר את העם · אמרו לר' זינון החזן אמור · התחיל ואמ' התחילו ועמדו כל העם על רגליהם ואמרו לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד · הלכו ומינו את ר' לעזר בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות · והיה ר' עקיבה יושב ומצטער ואו' לא שהוא בן תורה יותר ממני · לא שהוא בן גדולים יותר ממני · אשרי אדם שזכו לו אבתיו · אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה · וכי מה היתה יתידתו שלר' אלעזר בן עזריה שהיה דור עשירי לעזרא · וכמה ספסלין היו שם · ר' יעקב בן סיסי אמ' שמונים פיסלים היו שם שלתלמ' חכמ' חוץ מן העומדין לאחורי הגדר · ר' יוסי ביר' אבון אמ' שלש מאות היו שם חוץ מן העומדין לאחורי הגדר · כיי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;64&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דתנינן תמן: ביום שהושיבו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא &lt;/div&gt;בישיבה, תמן תנינן: זה מדרש דרש [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים, שהיו עשוין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אצל כל אחד ואחד, לפייסו בביתו. אזל גבי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}, אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}אילין את חיי? אמר לו: ועד כדון את בעי מודעי? {{ירו&quot;מ-ביאור|רק עכשיו אתה יודע}} אוי לו לדור שאתה פרנסו! אמר לו: נעניתי לך. ושלחון גבי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא חד קצר. {{ירו&quot;מ-ביאור|כובס}} ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} הוה. אמר לו: מי שהוא מזה בן מזה יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה, יימר למזה בן מזה: מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה! אמר לו: נתרציתם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף אני מסכים}} אני ואתם נשכים לפתחו של [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. אף על פי כן, לא הורידוהו מגדולתו, אלא מינו אותו אב בית דין.&lt;br&gt;

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ב]] ==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#רבי נחוניא בן הקנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל {{שוליים|ד_כח}}בכניסתו לבית המדרש {{שוליים|ד_כט}}וביציאתו תפלה קצרה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה טיבה של תפלה זו? אמר להן: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה לפני ואחרי הלימוד|בכניסתו מהו אומר?]] יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור, ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת, שנאמר&quot; ([[תהילים טז י]]) &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת&quot; רבי פדת[[ביאור:עץ מסורת#רבי פדת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה אחר התפילה|היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו.]] מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מוסיף: ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך. דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתעורר מברך מחיה המתים|{{ירו&quot;מ-הוסר|הנוער}} הנעור משנתו צריך לומר: ברוך אתה ה' מחיה המתים]] רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טוב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו. רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא. רבי יודן בי רבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בירבי ישמעאל|°]] קבע ליה לאמוריה. דיימר בתר פרשתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הדרשה}} כן. רבי תנחום בר איסבלוסטיקא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר איסבלוסטיקא|°]] מצלי: ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהיא רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי. אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|[[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר]]}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בנוסח זה, ברכת &quot;בונה ירושלים&quot; מאוחדת עם הברכה שאחריה, &quot;את צמח דוד&quot;, לברכה אחת שחתימתה &quot;אלהי דוד ובונה ירושלים&quot;, ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} 

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: מעין שמונה עשרה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: {{שוליים|ד_ל}}אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ג. אנחנו נתחיל מהמשנה, פרק ד' הלכה ב'. מתניתין: '''רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה'''. אמרו לו: מה טיבה של תפילה זו? אמר להם: '''בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי'''.

גמרא. אומרת הגמרא: בכניסתו מה הוא אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור''', ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מה הוא אומר? '''מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת''', שנאמר &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת&quot;.

רבי פדת בשם רבי יעקב בר אידי: רבי אלעזר היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו. מה הוא אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך'''. רבי חייא בר אבא מוסיף: '''ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך'''.

דבית רבי ינאי אמרין: הנעור משנתו צריך לומר: '''ברוך אתה ה' מחיה המתים'''. תראה, הוא קם מהשינה שזה כאחד עומד מן המת. '''רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טוב, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. אל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ה דכתובות

'''א&quot;ל אילין את חיי.''' מאלו אתה מפרנס עצמך א&quot;ל ועד עכשיו עדיין לא ידעת מצערן של החכמים בפרנסתם

'''נעניתי לך.''' בדברים ומחול לי ונתפייס ר' יהושע

'''חד קצר.''' כובס אחד להודיעו שנתפייס ועם ר&quot;ג ויחזור לנשיאות ואית דאמרין ר&quot;ע בעצמו הוא שהלך להודיע לבה&quot;מ

'''מי שהוא מזה בן מזה יזה.''' מי שהוא רגיל להזות אפר פרה וכמו אביו כן [הוא] ודרך משל הוא כלומר מי שרגיל בחשיבות ונשיאות וירשה מאביו הוא ינהג הנשיאות

'''מי שאינו וכו'.''' כלומר בלשון תמיה וכי אחר שאינו רגיל בכך לא הוא ולא אביו יאמר לזה הרגיל מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה ופסולין להזאה הן זה ודאי לא אלא מי שהוא מזה בן מזה הוא יזה: אמר לו ר&quot;א בן עזריה נתרציתם וכו' ואע&quot;פ כן לא הורידו לר&quot;א בן עזריה מגדולתו לגמרי אלא לאב&quot;ד מינו אותו ור&quot;ג חזר לנשיאתו

'''מתני' שלא תארע תקלה על ידי.''' שלא אכשל בדבר הלכה כדמפרש בגמרא

'''גמ' ונמצאתי מתבייש לעה&quot;ז.''' בפני חביריי

'''בבתי טרטיות וכו'.''' שעושין בו מיני שחוק ויכלו בהבל ימיהם

'''היה מתפלל שלש תפלות.''' של כל יום ויום ואחר כל תפלה מהו אומר וכו'

'''מחיה המתים.''' כעין נוסח הברכה שלנו המחזיר נשמות לפגרים מתים

'''קבע ליה לאמוריה.''' להמתורגמן שתרגם הפרשה כדרך שהיו נוהגין וקבע לו תפלה זו שיאמר אותה אחר שסיים הפרשה

'''לאל שחלק לי.''' כלומר דר' אבון מפרש להא דקאמר הודיה על חלקי דא&quot;צ להאריך כל כך כמו דתני בברייתא לעיל ביציאתו מהו אומר וכו' אלא דבהא לחוד סגי לצאת ידי תפלה זו שאומר מודה אני לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב ועוד שזה ג&quot;כ מעין הבקשה בכניסתו שעכשיו נותן הודיה על שחלק לו דיעה ולא נכשל בדבר הלכה ומעשה טוב שלא הקפיד כנגד חביריו

'''מתני' מעין שמנה עשרה.''' פליגי בה בגמרא מאי היא

'''אם שגורה תפלתו בפיו.''' שהוא למוד ורגיל בה. והלכה כר&quot;ע שמי שאין תפלתו שגורה בפיו או בשעת הדחק מתפלל שלש ראשונות ושלש אחרונות והביננו באמצע שהוא מעין כל הברכות האמצעות חוץ מימות הגשמים שאינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים וחוץ ממוצאי שבת וי&quot;ט שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתנינן תמן ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה בישיבה · תמן תנינן זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמ' בכרם ביבנה · וכי כרם היה שם אלא אילו תלמ' חכמ' שהיו עשויין שורות שורות ככרם · מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד לפייסו בביתו · אזל גבי ר' יהושע אשכחיה יתיב עביד מחטין · אמ' ליה אילין את חיי · אמ' ליה ועד כדון את בעי מידע · או לו לדור שאתה פרנסו · אמ' לו נעניתי לך · ושלחון גבי ר' אלעזר בן עזריה חד קצר · ואית דמרין ר' עקיבא הוה · אמ' לו מי שהוא מזה בן מזה יזה · מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יימר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה · אמ' לו נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו שלרבן גמליאל · אעפ'כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין · מתני' ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה · אמרו לו מה טיבה שלתפילה זו · אמ' להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי · וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי · בכניסתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שלא אקפיד כנגד חביריי ולא חביריי יקפידו כנגדי · שלא נטמא את הטהור ולא נטהר את הטמא · שלא טוסור את המותר · ולא נתיר את האסור ונמצאתי מתבייש לעולם הבא הזה ולעולם הבא · וביציאתו מהו אומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כניסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות שאני עמל והן עמילין · אני שוקד והן שוקדין · אני עמל לירש גן עדן · והן עמילין לבאר שחת שנ' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת · ר' פדת בשם ר' יעקב בר אידי ר' אלעזר היה מתפלל שלש תפילות · לאחר תפילתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שלא תעלה שנאתינו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על לבינו · ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבינו ותהא תורתך מלאכתינו כל ימי חיינו ויהיו דברינו תחנונים לפניך · ר' חייא בר אבא מוסיף ותייחד לבבינו ליראה את שמך ותרחקינו מכל מה ששנאת ותקרבינו לכל מה שאהבת ותעשה עמנו למען שמך · דבית ר' ינאי אמרין הנעור משנתו צריך לומ' בא'י מחיה המתים · רבון חטאתי לך יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתתן לי לב טוב חלק טוב יצר טוב ונפש טוב ונפש שפלה ורוח נמוכה וסבר טוב · אל יתחלל שמך בנו ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות ואל תהי אחריתינו להכרית ולא תקוותינו למפח נפש · ואל תצריכינו לידי מתנות בשר ודם ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה · ותן חלקינו בתורתך עם עושי רצונך · בנה ביתך היכלך עירך ומקדשך במהרה בימינו · ר' חייא בר ווא מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבתינו שתתן בליבינו לעשות תשובה שלימה לפניך שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא · ר' יודן ביר' ישמעאל קבע לה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה כן · ר' תנחום בר איסכולסטיקא מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשבור ותשבית עולו שליצר הרע מלבינו שכך בראתנו לעשות רצונך את חפץ ואנו חפיצים ומי מעכב שאור שבעיסה גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו · אלא יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשביתהו מעלינו ותכניעהו ונעשה רצונך כרצונינו בלבב שלם · ר' יוחנן הוה מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות ותצליח סופינו אחרית ותקוה ותרבה גבולינו בתלמידים ונשיש בחלקינו בגן עדן ותקנינו לב טוב וחבר טוב ונשכים ונמצא ייחול לבבינו ותבוא לפניך קורת נפשינו לטובה · וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי · אמ' ר' אבון לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי חייא בר ווא מצלי: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא'''. רבי יודן בי רבי ישמעאל קבע ליה לאמוריה, דיימר בתר פרשתיה כן. כלומר, אחרי שהוא היה דורש, אז שתמיד יאמר את מה שאמרנו מקודם.

רבי תנחום בר איסבלוסטיקא מצלי: '''ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, את חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם'''.

רבי יוחנן הוה מצלי: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה'''.

אמרנו במשנה שרבי נחוניא בן הקנה אומר ביציאתי - שאלו אותו מה אתה מתפלל, אז הוא אמר שהוא מתפלל בכניסה וגם ביציאה. אז אומרת המשנה: '''וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי'''. אמר רבי אבון - מה זה &quot;על חלקי&quot;? '''לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ג', משנה. מתניתין: '''רבן גמליאל אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה'''. '''רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה''', כלומר לא שמונה עשרה שלמות, אלא רק מעין שמונה עשרה - הוא אומר בהמשך בגמרא מה הכוונה. '''רבי עקיבא אומר: אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה'''. כן, אתה רואה, אדם שהתפילה שגורה, הוא רגיל והיא יוצאת לו מהפה בחלקות, אז יגיד שמונה עשרה, אבל אם הוא לא מצליח - אז יגיד מעין שמונה עשרה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד א'''

{{שוליים|ד_ל}} '''מי שאין תפילתו שגורה בפיו רשאי להתפלל תמצית של שמונה עשרה ברכות במקום הנוסח המלא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לג א/&gt; ==דף לג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם אין תפילתו שגורה בפיו יתפלל מעין שמונה עשרה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_כח}} '''יש לומר תפילה קצרה בכניסתו לבית המדרש שלא יארע תקלה על ידו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כהוראת הירושלמי בעניין נוסח הכניסה לבית המדרש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_כט}} '''יש לומר תפילה קצרה בכניסה לבית הכסא ובצאתו לומר הודאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתפלל בכניסה &quot;שלא אקפיד כנגד חבירי...&quot; ולומר הודאה ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;65&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ולמה שמונה עשרה? אמר רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרקים}} הן? אמור לו: ([[תהילים ב א]]) &quot;למה רגשו גוים&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי אשרי ולמה רגשו גוים זה פרק אחד, נמצא שיענך נאמר אחרי שמונה עשרה פרקים}}, מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב &quot;יענך ה’&quot; מכאן}} רמז לתלמיד חכם, שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך. רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] אמר: כנגד י&quot;ח חוליות שבשדרה. שבשעה שאדם עומד ומתפלל, {{שוליים|ד_לא}}צריך לשוח בכולן. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] אמר: כנגד י&quot;ח אזכרות שכתוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}([[תהילים כט א]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;בה בו}} &quot;הבו לה' בני אלים&quot;. אמר רבי הונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קושיא על מספר הברכות בתפילה|אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות}} אינון?]] אמור לו: של מינים {{ירו&quot;מ-הוסר|כבר }}קבעוה חכמים ביבנה. התיב רבי אלעזר ברבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי יוסי|°]] קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא כתיב ([[תהילים כט ג]]) &quot;אל הכבוד הרעים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף הוא שם קדוש, ולמה לא תקנו ברכה כנגדו}}? אמר לו: והתני: כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שבתחילה היו רק שמונה עשר, ועם ברכת למינים — ואחר כך חלקו את של דוד ובונה ירושלים, כך נהיו תשע עשרה ברכות}} אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} אדכרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינה נהגת, וכנגד אל הכבוד שהוא אדכרה שנהגת, תקנו ברכת למינים}}. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: כנגד י&quot;ח פעמים שאבות כתובים {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}} בתורה אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} י&quot;ט הם, אמור לו: ([[בראשית כח יג|בראשית ויצא כח יג]]) &quot;והנה ה' נצב עליו&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי יעקב לא מוזכר שם בפירוש}}. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך, הא}} י&quot;ז הם, אמור לו: ([[בראשית מח טז|בראשית ויחי מח טז]]) &quot;ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק&quot; מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף ששמו של יעקב לא מוזכר, כיוון שיעקב אומר ויקרא בהם שמי, כאילו כתוב יעקב}}. רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כנגד י&quot;ח ציוויין שכתוב בפרשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשית ה}}משכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שני{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|פרשת פקודי}} אמר רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: ובלבד מן ([[שמות לח כג|שמות פקודי לח כג]]) &quot;ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן&quot;, עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין? אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}} שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים. אמר רבי יודן אנתוריא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן אנתוריא|°]]: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}} שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין? אמר רבי אבא קרטוגנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא קרטוגנא|°]]: כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה, וכתיב בסופה: ([[שמואל א ב י]]) &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;. כ&quot;ד של תעניות מניין? רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורבי שמואל בר רב נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר רב נחמן|°]] תרוויהון אמרין: כנגד כ&quot;ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה &quot;רינה&quot; ו&quot;תפילה&quot; ו&quot;תחינה&quot;. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? בין &quot;גואל ישראל&quot; ל&quot;רופא חולים&quot;. ומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} אומר? &quot;ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר ([[תהילים קז כ]]) &quot;ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה', העונה בעת צרה. רבי ינאי ברבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם בית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]: {{שוליים|ד_לב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אומר }}ב&quot;שומע תפלה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ד_לג}}אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
גמרא. ולמה שמונה עשרה? כלומר למה מתפללים שמונה עשרה ברכות? אמר רבי יהושוע בן לוי: '''כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;'''. כלומר בעצם התפילה תתקבל. עכשיו, אם יאמר לך אדם הרי יש תשע עשרה פרקים, אמור לו &quot;'''למה רגשו גוים'''&quot; - למה רק זה? זה לא פרק נפרד, כי זה המשך של &quot;אשרי&quot;, זה אותו פרק. אז זה נשאר שמונה עשרה. '''מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית'''. כי כתוב בהמשך &quot;כי יענך ה' ביום צרה&quot;. וגם מכאן למדו שתלמיד חכם צריך לומר לרבו &quot;תשמע תפילתך&quot; - כמו שכתוב &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;, כאילו שהוא אומר תשמע תפילתך.

רבי סימון אמר: '''כנגד י&quot;ח חוליות שבשדרה'''. כלומר למה תיקנו שמונה עשרה ברכות? כנגד שמונה עשרה חוליות שבעמוד השדרה, '''שבשעה שאדם עומד ומתפלל, צריך לשוח בכולן'''. מה טעם? זה דכתיב &quot;'''כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך'''&quot;.

רבי לוי אמר: '''כנגד י&quot;ח אזכרות שכתוב &quot;הבו לה' בני אלים&quot;'''. יש שם שמונה עשרה פעמים שם השם. אמר רבי הונה: אם יאמר לך אדם - הרי תשע עשרה ברכות אינון, יש גם כן המינים כמנין? אמור לו: '''של מינים קבעוה חכמים ביבנה''' - זה תוספת מאוחרת.

התיב רבי אלעזר ברבי יוסי קומי רבי יוסי: והא כתיב &quot;'''אל הכבוד הרעים'''&quot; - הרי גם זה שם קודש, אז אמרו תקנו ברכה כנגדו? אמר לו: והתני '''כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים'''. כלומר נמצא שבהתחלה באמת היו שבע עשרה ברכות ולכן צירפו. יותר נכון, בהתחלה צופפו את הברכות, וביחד עם ברכת המינים יש שמונה עשרה. לאחר מכן חילקו את &quot;של דוד&quot; ו&quot;בונה ירושלים&quot;, ואז בעצם קיבלנו תשע עשרה, וככה יש לך ברכה כנגד כל אחת מהאזכרות שאינה נהגית, וכנגד &quot;אל הכבוד&quot; שזה אזכרה שנהגית - כן אומרים אותה, אומרים &quot;אלוקים&quot; - אז כנגדה תקנו ברכת המינים. כלומר בעצם בהתחלה כדי להגיע לשמונה עשרה צופפו, ולאחר מכן כדי לאפשר שיהיה גם ברכה כנגד &quot;אל הכבוד הרעים&quot; הוסיפו את המינים.

רבי חנינא בשם רבי פנחס: '''כנגד י&quot;ח פעמים שאבות כתובים בתורה אברהם יצחק יעקב'''. כלומר שמונה עשרה פעמים כתוב אברהם יצחק ויעקב ביחד. אם יאמר לך אדם - הרי יש תשע עשרה, תגיד לו: לא, מה שכתוב &quot;'''והנה ה' נצב עליו'''&quot; - אמנם זה הכוונה ליעקב, אבל זה לא נחשב כי יעקב לא מוזכר בפירוש. אם יאמר אחד - האם כך יש שבע עשרה? אמרו לא, &quot;'''ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק'''&quot; - זה כן נחשב, כי הרי &quot;ויקרא בהם שמי&quot; זה כלומר לשמו של יעקב, כי למרות שהוא לא מוזכר בפירוש, כיוון שיעקב אומר את זה - זה כאילו כתוב יעקב.

רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן: למה שמונה עשרה ברכות? '''כנגד י&quot;ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני''' - פרשת פקודי. אז שמונה עשרה פעמים כתובה המילה &quot;צוו&quot;. אמר רבי חייא בר ווא: '''ובלבד מן &quot;ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן&quot;, עד סופיה דסיפרא''', כלומר עד סוף הספר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' ולמה.''' תקנו שמינה עשרה ברכות וכנגד מי הן

'''עד יענך ה' וגו'.''' וסוף המזמור יהיו לרצון אמרי פי שזה רמז על סיום ברכות התפלה ומהאי טעמא נמי אומרים פסוק זה אחר תפלת י&quot;ח

'''תשע עשרה הן.''' המזמורים

'''למה רגשו גוים לית היא מינון.''' אינו מן המנין בשני עצמו דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא

'''מיכאן אמרו.''' מרמז הפסוק יענך וגו' שהוא אחר י&quot;ח מזמורים למדו גם כן שהמתפלל ולא נענה צריך תענית וזהו יענך ה' ביום צרה

'''רמז לת&quot;ח וכו'.''' שלפי שאחר י&quot;ח כתוב יענך לשון נוכח וזהו רמז שצריך לומר לרבו אחר שהתפלל י&quot;ח תקובל ותשמע תפלתך ולפיכך כתוב לנוכח ולא כתיב ענני ה' וגו' ומדרך ארץ להתלמיד שיאמר לרבו כך

'''אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון.''' ברכות התפילה אינם אלא י&quot;ז וזהו כדתני בתוספתא ומייתי לה למאי דמסיק לקמן דתנינן כולל של דוד בבונה ירושלים וא&quot;כ לא הוו אלא י&quot;ז קודם שתקנו ברכת המינין

'''אמור לו של מינין כבר קבעוהו חכמים ביבנה.''' ומשלים לי&quot;ח ברכות

'''והכתיב אל הכבוד הרעים.''' והרי זה ג&quot;כ הזכרה הוא ולמה לא תקנו עוד ברכה אחת נגד שם הזה

'''א&quot;ל והתני כולל וכו'.''' בתוספתא סוף פ&quot;ג ומייתי לה נמי לעיל בפ&quot;ב בהלכה ד' וכלומר וליטעמיך תקשי לך דהשתא הוו להו טפי דהא למאי דהיו כוללין מעיקרא גם של דוד בבונה ירושלים בחדא ברכה ולא הוו אלא י&quot;ז ולפיכך תקנו ברכת המינין להשלים י&quot;ח והשתא שחזרו ונהגו לחלק לשל דוד ושל בונה ירושלים לשתי ברכות והוו להו י&quot;ט אלא היינו טעמא מהאי קרא גופיה דפרכת מיניה כדמסיק ואזיל

'''אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה.''' כלומר מפני שזה השם אל הכבוד יש לך בו ספק אם לקבוע נגדו ברכה או לא לפי שאינו מהשמות שאינן נהגין ולפיכך מעיקרא לא הוו מהדרי אלא אחר י&quot;ח כנגד י&quot;ח אזכרות הבלתי נהגין ומחמת דהוה מספקא להו אחר כך שמא יש לקבוע ברכה גם כנגד שם הזה אל הכבוד וגו' הלכך מספקא אמרו לכל חדא וחדא מינהון משל דוד ומשל בונה ירושלים אדכרה בפני עצמה והשתא הכל ניחא וכן למאי דנהגי נמי האידנא לומר י&quot;ט ברכות

'''אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן.''' עם הפסוק והנה ה' נצב עליו שמזכירין בו ג&quot;כ אבות אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק

'''אמור לו.''' זה הפסוק והנה ה' וגו' לית הואי מינהון מפני שלא כתוב בו יעקב

'''אם יאמר לך אדם.''' א&quot;כ מעתה שבע עשרה הן לפי שפסוק ויקרא בהם וגו' ג&quot;כ לא הוזכר בו בפירוש יעקב

'''אמור לו.''' דשאני הפסוק הזה ויקרא וגו' דהוא ודאי נחשב מינהון הואיל וכתיב בו ויקרא בהם שמי הוה ליה כמו שם יעקב ג&quot;כ מפורש בו

'''כלילי של שבת וכיומו.''' לסימנא בעלמא נקט כלומר כולל ענינו בברכה רביעית כמו שמזכירין מעין המאורע בשבת בברכה רביעית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' רבן גמליאל או' בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה · ור' יהושע או' מעין שמונה עשרה · ר' עקיבה או' אם שגרה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשר · ולמה שמונה עשרה ר' יהושע בן לוי או' כנגד שמונה עשרה מזמורות שכת' מראשו שלתילים עד יענך י'י ביום צרה · אם יאמר לך תשע עשרה הן · אמור לו למה רגשו גוים לית הוא מינון · מיכן אמרו המתפלל ולא נענה צריך תענית · אמ' ר' מנא רמז לתלמ' חכם שאדם צריך לומ' לרבו תשמע תפילתך · אמ' ר' סימון א' כנגד שמונה עשרה חליות שבשזרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן · מה טעם כל עצמותיי תאמרנה י'י מי כמוך · אמ' ר' לוי כנגד שמונה עשרה הזכרות שכת' בהבו לי'י בני אלים · אמ' ר' חונה אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון · אמור לו שלמינין כבר קבעו חכמ' ביבנה · התיב ר' אלעזר ביר' יוסי קומי ר' יוסי והכת' אל הכבוד הרעים · אמ' ליה והתני כולל שלמינים ושלפושעים במ' במכניע זידים · ושלזקינים ושלגרים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה · ר' חנינא בשם ר' פינחס כנגד שמונה עשרה פעמים שאבות כתובין בתורה · אברהם יצחק יעקב · אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן אמור לו והנה יי' נצב עליו לית הוא מינהון · אם יאמר לך אדם שבע עשרה הן אמור לו ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק מינון · ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יוחנן כנגד יח' ציוויין שכת' בפרשת משכן שיני · אמ' ר' חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך עד סופיה דסיפרא · שבע שלשבת מניין · אמ' ר' יצחק כנגד שבעה קולות שכת' בהבו ליי' בני אלים · אמ' ר' יודן עטתוריא כנגד שבעה אזכרות שכת' במזמור שיר ליום השבת · תשע שלראש השנה מניין · אמ' ר' אבא קרטיגניא כנגד תשע אזכרות שכת' בפרשת חנה · וכת' בסופה יי' ידין אפסי ארץ · עשרים וארבעה שלתעניות מניין · ר' חלבו ור' שמואל בר נחמן תרויהון אמרין כנגד עשרים וארבעה פעמים שכת' בפרשה שלשלמה רינה ותפילה ותחינה · ר' זעירא בשם רב ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע · איכן הוא אומרה בין גואל יש' לרופא חולים · ומהו או' ענינו יי' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה יי' עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת מצוקה ויצעקו אל יי' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם · באי' עונה בעת צרה · ר' יניי בשם ר' ישמעאל בשם בית ר' יניי אומ' בשומע תפילה · ר' יונה בשם רב אפי' יחיד שגזר תענית על עצמו צריך להזכיר מעין המאורע · איכן הוא אומרה · ר' זעירא בשם רב הונא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בפרשת משכן שני.''' כלומר בפ' פקודי והאי שני כמו שני דברים הכפולין על שם שכתוב בו שני פעמים משכן זא&quot;ז ויש בפרשה זו י&quot;ח פעמים צוה ה' עד סוף הספר והיינו דקאמר ובלבד מן ואתו אהליאב כלומר דלא מחשבינן הציווי שנאמר שם בפסוק ובצלאל בן אורי וגו' כי אם מכאשר צוה ה' וכו' הכתובים אחר הקרא דואתו ואילך עד סוף הפרשה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''שבע של שבת מניין'''? כלומר מאיפה לנו המקור לשבע ברכות שמברכים בתפילה בשבתות? אמר רבי יצחק: '''כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים'''. &quot;קול ה' בכוח&quot; וכולי - יש שבע פעמים. רבי יודן אנתוריא אמר: '''כנגד שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת'''. כלומר שבע פעמים מוזכר שם השם.

עכשיו, '''תשע של ראש השנה מניין'''? אומרת הגמרא, אמר רבי אבא קרטוגנא: '''כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה'''. בפרשת חנה שהיא מתפללת, אז מוזכר תשע פעמים שם השם. '''וכתיב בסופה: &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;'''. יש גם הסבר בבבלי שהיא נענתה בעצם בראש השנה, אבל פה כתוב הסבר אחר - שבעצם כתוב בפסוקים &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;, ומתי דן את העולם? בראש השנה.

'''כ&quot;ד של תעניות מניין'''? רבי חלבו ורבי שמואל בר רב נחמן תרוויהון אמרין: '''כנגד כ&quot;ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה &quot;רינה&quot; ו&quot;תפילה&quot; ו&quot;תחינה&quot;'''. שלמה מתפלל, ומזכיר שם רינה תפילה תחינה - אז זה מופיע עשרים וארבע פעמים.

רבי זעירא בשם רבי ירמיה: '''יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע'''. הוא כן מזכיר את העניין של התענית, למרות שהוא יחיד ולא בציבור - הוא לא אומר עשרים וארבע ברכות. '''איכן הוא אומרה'''? אומרת הגמרא: '''בין &quot;גואל ישראל&quot; ל&quot;רופא חולים&quot;'''. '''ומה אומר'''? &quot;'''ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו'''&quot; - בדומה כמו שאנחנו נוהגים להגיד היום בתעניות. &quot;'''אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר &quot;ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם&quot; ברוך אתה ה', העונה בעת צרה'''&quot;.

רבי ינאי ברבי ישמעאל בשם בית רבי ינאי - שלא אומרים את זה כברכה נפרדת, אלא בתוך &quot;שומע תפלה&quot;. כלומר, יחיד אומר את זה כמו שאנחנו נוהגים היום בתוך שומע תפילה.

אמר רבי יונה בשם רב: '''אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע'''. '''איכן הוא אומרה'''? אמר רבי זעירא בשם רב הונא... כמו שבשבת אנחנו אומרים כבר בערב - אנחנו אומרים בערב, בשחרית, במנחה - אז גם בתענית, למרות שבעצם הוא קבע שמתענה רק למחרת, רק ביום, הוא מתחיל מהבוקר, אבל בכל זאת כבר בלילה הקודם הוא יזכיר את העניין של התענית, כמו שאנחנו נוהגים בשבת שכבר מהערב אנחנו מזכירים ששבת. כמובן שבת זה כבר מתחיל מהערב, אבל התענית - ככה הגמרא אומרת שהוא צריך להזכיר כבר בערב, למרות שהוא עדיין לא התענה, את העניין של התענית.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד ב'''

{{שוליים|ד_לא}} '''חובה לכרוע בברכת אבות בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שיש לשוח בכריעה בברכת אבות בלבד (ולא בכל הברכות), כדעת ריש הסוגיה המצומצמת לפי המקובל בהלכה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_לב}} '''היכן מוסיפים תחנונים ובקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה בתענית ציבור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יונה בשם רב שמוסיפים בברכת &quot;שומע תפלה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח תקסה, א)..

{{שוליים|ד_לג}} '''יחיד שקיבל עליו תענית חייב לומר &quot;עננו&quot; ותפילת התענית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א &lt;קטע סוף=לג ב/&gt; ==דף לד עמוד א== &lt;קטע התחלה=לד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה שאומרה בברכת שומע תפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א, ולא כרבי מנא שסבר לאומרה בין גואל לרופא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;66&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל התפילות}} כלילי {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}שבת וכיומו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שמזכירים שבת בכל התפילות ומתחילים מבערב}} אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: אנא, דלא בדקתה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה ברור לי}} אין כהדא דרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בין גואל לרופא}}, אין כהדא דרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל ברבי יוסי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בשומע תפילה}}. סלקית לסידרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסתי לשיעור בישיבה}} ושמעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}התיב רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בכל יום אדם מתפלל י&quot;ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור! מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שבתענית ציבור אומר י&quot;ט ברכות}}. הוי כן איתתבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה ברכה לעצמה}} בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר רבי אחא בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר יצחק|°]] בשם רבי חייא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא דציפורין|°]]: {{שוליים|ד_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הוספת &quot;רחם&quot; בתפילה בתשעה באב|יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע.]] {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הו}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ומר? &quot;רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עתיד לבנותה, כאמור ([[זכריה ב ט]]) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.&quot; רבי אבדימא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דציפורין|°]] בעי קומי רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: איכן אומרה? אמר לו: ועדיין אין את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה יודע}} לזו? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקומן של הוספות מעין המאורע בתפילה|כל דבר שהוא ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא, אומרה בעבודה.]] וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה, ומתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: מעין שמונה עשרה}}. איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע }}מעין {{ירו&quot;מ-הוסר|יח}} שמונה עשרה? רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצר ואומר רק}} סוף כל ברכה וברכה. ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה אמצעית, אומר בה}} ראש כל ברכה וברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחותם שומע תפלה}}. אית תניי תני: שבע מעין י&quot;ח, ואית תניי תני: י&quot;ח מעין י&quot;ח. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבע מעין י&quot;ח, מסייע לשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר י&quot;ח מעין י&quot;ח, מסייע לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שלח לרבי נחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד הוה}} גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]], אמר לו: איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|מעין }}שבע מעין י&quot;ח דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}? אמר לו: [https://he.wikipedia.org/wiki/{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת_מעין_שמונה_עשרה}}: הביננו,] רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו. אמר רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: אם היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחורף שצריכים לבקש על ה}}גשמים אומרים: גשמי ברכה, אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קיץ שצריכים לבקש על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טללים, אומרים: בטללי ברכה, כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה, כאמור: ([[ישעיה סה כד]]) &quot;והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע&quot;. ברוך אתה ה' שומע תפילה&quot;. ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות, ואומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר התפילה}} ([[תהילים כח ו]]) ברוך ה' כי שמע קול תחנוני&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם בתפילה קצרה מוסיף ברכות ראשונות ואחרונות|המהלך במקום סכנה]] {{שוליים|ד_לה}}מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: ([[תהילים כח ט]]) הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה', שומע תפלה ותחנונים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ובלבד שלא יהא כקורא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ד.

אמר רב מנא: לא היה ברור לי, אין כהדא דרבי ירמיה - כלומר לא היה ברור לי, שאומר את זה שבתענית הוא צריך להזכיר ברכה רביעית, כלומר ברכה נוספת נפרדת, והוא אומר את זה בין גואל לרופא. אין כהדא דרבי ינאי בשם רבי ישמעאל ברבי יוסי, שהוא בעצם אומר את זה בתוך שומע תפילה. לא היה ברור לי מה ההלכה.

'''סלקית לסידרה''', כלומר נכנסתי לשיעור בישיבה, '''ושמעית רב חונה בשם רב: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע'''. כך אמר רב חונה בשם רב. שאפילו יחיד צריך להזכיר את זה, ועל זה '''התיב רבי יוסי: והא מתניתא פליגא'''. מה זאת אומרת? הרי המשנה חולקת. '''בכל יום אדם מתפלל י&quot;ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור'''. עכשיו אם הוא מקשה, סימן שכנראה לפי הדברים של הרב צריך להוסיף עוד ברכה, על הקושיה שלו, הרי לי חושש תשע עשרה אם אתה מוסיף עוד ברכה. אז זה לא כמו רבי ישמעאל שאמר שאומרים את זה בשומע תפילה, אלא כנראה מוסיפים ברכה נפרדת.

'''מן מה דמר רבי יוסי מתניתא פליגא''', משמע שבתענית ציבור אומר תשע עשרה ברכות, ולכן בעצם אם המשנה אומרת שתמיד מתפללים שמונה עשרה אז בעצם הוא חולק על המשנה. '''הוי כן איתתבת''', באמת הוא הגיע למסקנה שאומרה ברכה לעצמה '''בין גואל ישראל לרופא חולים'''.

'''אמר רבי אחא בר יצחק בשם רבי חייא דציפורין: יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע'''. מה הוא אומר? &quot;רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש את עתיד לבנותה&quot;, כאמור: '''&quot;ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה&quot;'''.

'''רבי אבדימא דציפורין בעי קומי רבי מנא: איכן אומרה?''' אמר לו: עדיין אין את יודע לזו? כן, הרי '''כל דבר שהוא לבא, אומרה בעבודה''', כל דבר שהוא לעתיד, אומרים את זה בעבודה כמו שיהיה ויבוא. '''וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה''', אומרים את זה כמו על הניסים - מודים בהודאה. '''ומתניתא אמרה כן: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא דלא בדקתה.''' אני שלא היה הדבר בדוק וברור לי אם נוהגין כהדא דר' ירמיה לעיל דאומרה בין גואל לרופא ואם כהדא דר' ינאי בשם ר' ישמעאל דאומרה בשומע תפלה עד דסלקית לסדרה [לבית] המדרש ששם סדר הישיבה ושמעית דאמר רב הונה בשם רב וכו'

'''התיב ר' יוסי.''' והשיב ר' יוסי על זה הא מתני' הך ברייתא שהובאה לעיל בהלכה א' בכל יום וכו' ומדקתני נמי במוצאי ת&quot;צ מתפלל י&quot;ח אלמא דאין יחיד מתפלל אפי' בתענית ציבור כ&quot;א י&quot;ח ברכות בלבד

'''מן מה דאמר ר' יוסי מתני' פליגא הוי איתותבת בין גואל וכו'.''' וכן הוא בפ&quot;ב דתענית כלומר מדשמעית דר' יוסי הוה מקשה על הא דאמר רב הונא בשם רב אפי' יחיד וכו' מהאי ברייתא ומאי קושיא אלא לאו ש&quot;מ דקבעוהו ליחיד לומר בין גואל לרופא לברכה בפני עצמה ולא דכוללה בשומע תפלה או בברכה רביעית והלכך הוה מקשה ר' יוסי והא שמעינן דלעולם יחיד אינו מתפלל כ&quot;א י&quot;ח ברכות בלבד וש&quot;מ דשמיעא ליה דקאמר הכי בשם רב וכר' ירמיה

'''ואדיין אין את לזו.''' וכי מסתפקא לך עדיין להאי מילתא הא כללא הוא כל דבר שהוא להבא אומרים אותו בעבודה שהיא ברכה דרך בקשה להבא וכל דבר שהוא דרך הודאה על שעבר אומרים אותו בברכת הודאה וכיון שזו דרך בקשה היא רחם ה' אלהינו אומרים אותה בעבודה

'''ומתני' אמרה.''' נמי הכי בפ' הרואה ונותן הודאה וכו' אלמא כל דבר שהוא דרך תחנה ובקשה כוללו בברכה של להבא

'''איזו היא שבע.''' במתני' קתני סתם מעין שמנה עשרה וברייתות מחולקות הן כדלקמיה אית תניי תני וכו' ומפרש הש&quot;ס דפליגי בפלוגתא דרב ושמואל

'''מאן דאמר שבע מעין י&quot;ח מסייע לשמואל.''' כדקאמר לקמן דמתחיל באמצעיות הביננו וכו' שהן ששה מראש כל ברכה ומסיים ואומר כי מפוזרים אתה מקבץ וכו' עד בא&quot;י שומע תפלה ובזו כולל מסוף שאר האמצעיות הרי אחת וג' ברכות ראשונות וג' אחרונות הרי שבע מעין שמונה עשרה לשמואל ולרב דאמר אומר כל סוף ברכה מהאמצעיות בא&quot;י חונן הדעת וכן כולם הרי י&quot;ח מעין י&quot;ח

'''אם היו גשמים.''' בזמן גשמים אומר ברך שנותינו בגשמי ברכה. וכן הוא בתענית וכאן ט&quot;ס הוא. ובזמן הקיץ שהוא זמן טללים וכו': (כאן הוא מקום המתני' שכתוב בספרי הדפוס לקמן בטעות)

'''מתני' ר&quot;א אומר העושה תפלתו קבע.''' שדומה עליו כמשאוי ולשון קבע אומר חוק קבוע עני להתפלל וצריך אני לפטור ממנה ובגמרא פליגי בפירושה

'''מתפלל תפלה קצרה.''' ומהו אומר הושע השם וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כלילו שלשבת וכיומו · אמ' ר' מני · אחא דלא טיקתה אין כהדא דרב ירמיה · אין כהדא דר' יסא בשם ר' שמעון סלקית לפדרה ושמעית רב חונה בשם רב אפי' יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע · התיב ר' יוסי והא מתניתא פליגא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור · מן מה דמר ר' יוסי מתניתא פליגא הוה כן איתתבת בין גואל יש' לרופא חולים · אמ' ר' אחא בר יצחק בשם ר' חייא דציפורין יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע מהו או' רחם יי' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך יש' ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים וליש' עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה כי באש היצתה ובאש אתה עתיד לנחמה כאמור ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה · ר' אבדימא דציפורין בעא קומי ר' מנא איכן אומרה · אמ' לו עדיין אין את לזו · כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה · וכל דבר שהוא לשעבר אומרה בעבודה בהודאה · ומתניתא אומרה ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא · · אי זו היא שבע מעין יח' · רב אמ' סוף כל ברכה וברכה · ושמואל אמ' ראש כל ברכה וברכה · אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה · ואית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה · מאן דמר שבע מעין יח' מסייע לשמואל · ומאן דמר יח' מעין יח' מסייעא לרב · ר' זעורא שלח לר' נחום גבי ר' יניי ביר' ישמעאל אמ' ליה אי זו היא מעין שבע מעין יח' דשמואל · אמ' ליה הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חליינו ברך שנותינו · אמ' ר' חגיי אם היו גשמים אומר בטללי ברכה · אם היו טללים אומ' בטללי ברכה · כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך וישמחו כל חוסי בך בבניין עירך ובחידוש בית מקדשך כי טרם נקרא אתה תענה כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע · באי' שומע תפילה · ואו' שלש ברכות ראשונות ושלש אחרונות · ואו' ברוך יי' כי שמע קול תחנוני · ר' לעזר א' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים · ר' אבהו בשם ר' אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בכל פרשת העיבור.''' אפי' בשעה שהן פורשין לעבירה יהיו צרכיהם גלוים לפניך לרחם עליהם ואין הלכה כר' יהושע אלא התפלה שמתפללים במקום הסכנה היא צרכי עמך מרובים וכו' כדאמר בגמרא ומתפלל אדם אותה כשהוא מהלך ואינו מתפלל לא ג' ראשונות ולא ג' אחרונות וכשיעבור מקום הסכנה ותתישב דעתו צריך לחזור ולהתפלל תפלה כתקנה אם לא עברה עונתה

'''גמ' ובלבד שלא יהא קורא כאגרת.''' זהו קבע דקאמר ר&quot;א שלא יאמרה כקורא אגרת בעלמא ולא בלשון תחנונים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תנן, רבי יהושע אומר: '''איזהו מעין שמונה עשרה?''' שואלת הגמרא איזה הוא מעין שמונה עשרה? '''רב אמר: סוף כל ברכה וברכה'''. כלומר, ברוך אתה ה' חונן הדעת וכו', ברוך אתה ה' וכו'. רק את הסוף של כל ברכה. '''ושמואל אמר: ראש כל ברכה וברכה''', שאומר רק את ההתחלה של כל ברכה. בתוך זה הוא יוצר בעצם ברכה אחת. כלומר אומר שלוש ראשונות, אומר שלוש אחרונות, ובאמצע אומר ברכה אחת שהיא בעצם כוללת את כל הברכות כולם. איך הוא עושה אותה? הוא פשוט לוקח את ההתחלה של כל ברכה וברכה, ובסוף הוא חותם שומע תפילה.

'''אית תניי תני: שבע מעין י&quot;ח'''. יש דעה שאומרת, יש ברייתא שסוברת שבכל יום מתפללים שבע מעין שמונה עשרה, '''ואית תניי תני: י&quot;ח מעין י&quot;ח'''. ועכשיו הכל מאוד ברור. '''מאן דמר שבע מעין י&quot;ח, מסייע לשמואל''', כי שמואל אמר שאומר ברכה אחת באמצע, שהוא אומר את ההתחלות של כל ברכה וברכה, אבל בעצם ביחד יש רק שבע ברכות. '''ומאן דמר י&quot;ח מעין י&quot;ח, מסייע לרב''', שבעצם הוא אומר שמונה עשרה ברכות, רק מקצר בהם, שבכל אחת הוא אומר את הפתיחה ואת הסוף שלה, אבל בפועל יש שמונה עשרה ברכות.

'''רבי זעירא שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל''', כלומר רבי זעירא שלח לרבי נחום כשרבי נחום היה אצל רבי ינאי ברבי ישמעאל. '''אמר לו: איזהו שבע מעין י&quot;ח דשמואל?''' מה זה בדיוק השבע מעין שמונה עשרה? אמר לו: '''הביננו, רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו'''. כלומר לא, אפילו לא אומר את כל ההתחלה, אלא רק אומר ממש מילה אחת מכל ברכה וברכה.

'''אמר רבי חגי: אם היו גשמים אומרים: גשמי ברכה''', כלומר אם זה בחורף שצריכים לבקש על גשמים, '''אם טללים, אומרים: בטללי ברכה''', אם זה בקיץ צריך לבקש טללים. '''כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה''', כאמור: '''&quot;והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע&quot;. ברוך אתה ה' שומע תפילה'''. זה בעצם הברכה האמצעית של מה שאמרנו, שהוא אומר שבע מעין שמונה עשרה. '''ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות''', כלומר שלוש הראשונות אומר אותן כמו שהן, גם שלוש האחרונות אומר כמו שהן, ורק באמצע כמו שאמרנו הוא מכיל את כולם בברכה אחת, '''ואומר &quot;ברוך ה' כי שמע קול תחנוני&quot;'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ד', מתניתין. רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: &quot;הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה', שומע תפלה ותחנונים&quot;. רואים שתפילה קצרה זה לא הביננו. זה תפילה שאין לה לא שלוש הראשונות ולא שלוש האחרונות, אלא תפילה מאוד קצרה. הגמרא אומרת שאחרי שהוא מגיע לביתו אז צריך להתפלל את תפילת שמונה עשרה, אבל מי שהתפלל הביננו הוא בעצם לא צריך.

גמרא. תנן: '''רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים'''. '''אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת'''. כלומר נכון שגם מי שלא מתפלל בתחנונים יוצא ידי חובה, אבל ודאי שלא יקרא את זה כמו שהוא קורא איגרת, בלי לשים לב אפילו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד א'''

{{שוליים|ד_לד}} '''יחיד המתפלל בתשעה באב חייב להזכיר &quot;מעין המאורע&quot; בתפילת העמידה בברכת &quot;רחם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שיחיד מזכיר נוסח &quot;רחם ה' אלהינו&quot; בברכת בונה ירושלים, ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו.

{{שוליים|ד_לה}} '''תפילה שנעשית קבע (כקורא באיגרת, ללא חידוש וכוונת תחנונים) אינה תפילה כשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לד א/&gt; ==דף לד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר במשנה כפי שבואר בירושלמי בשם ר' אבהו ור' אחא, שהתפילה צריכה להיאמר בכוונת תחנונים ולא כקריאת מכתב יבש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;67&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
באיגרת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: צריך לחדש בה דבר בכל יום. אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום. אמר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]]: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי. לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|ד_לו}}ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] היה מברך ברכה חדשה בכל יום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי ציידניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי צידוניא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_לז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת היכן אומרים יהיו לרצון אמרי פי|לפני תפלתו הוא אומר:]] ([[תהילים נא יז]]) &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך&quot;. {{שוליים|ד_לח}}ולאחר תפלתו הוא אומר: ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי&quot;. רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] אמר תרוויהון קומי צלותיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר את שתיהן לפני התפילה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנזכר שכבר התפלל|היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל,]] רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ד_לט}}חותך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומפסיק אפילו באמצע ברכה}}. ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו חותך. רבי שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] אומר בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ולוואי {{שוליים|ד_מ}}שיתפלל אדם כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפילה מפסדת. רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] בעי קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לית מילתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל? ולא אגיביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר כרבי חנינה, דכד}} אתא רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} לא אמר כן, אלא בעיין קומי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? {{שוליים|ד_מא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפלה מפסדת. היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו? אמר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] ורב ששת[[ביאור:עץ מסורת#רב ששת|°]]. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: {{שוליים|ד_מב}}גומר את הברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעיקר הדין, אף בשבת היה צריך להתפלל שמונה עשרה}}. הכל מודים ב&quot;חונן הדעת&quot; שהוא גומרה. והא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אמר: תמה אני היאך בטלו &quot;חונן הדעת&quot; בשבת! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אם אין דיעה, תפלה מניין? אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות, שנאמר: ([[שמואל א ב ג]]) &quot;כי אל דיעות ה'&quot;. אית דבעי משמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי ב ה]]) &quot;אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא&quot;. רבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] כד הוה נפיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדרך רחוקה שיצטרך}} לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} כד הוה אזיל מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך לרחוץ}} במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} רבי חנינא בריה דרבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בריה דרבי אבוה|°]] ורבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כל החולי בחזקת הסכנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. מאי בכל פרשת העיבור? אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסא|°]]: כל מה {{ירו&quot;מ-הוסר|ששץ}} ששליח ציבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}עובר לפני התיבה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ותובע}} תובע צרכי עמך לפניך. רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם מנחם דגלייא[[ביאור:עץ מסורת#מנחם דגלייא|°]]: זה שעובר לפני התיבה, אין אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בלשון זו כמה משמעויות}}, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מאי תפילה קצרה}}? אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, ([[תהלים כח ו]]) &quot;ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה' שומע תפלה. רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] אמר: {{שוליים|ד_מג}}הלכה כאחרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות. אית תניי תני: {{שוליים|ד_מד}}מתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמונה עשרה}} ואחר כך תובע צרכיו. ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot;, ואחר כך &quot;ולפני ה' ישפוך שיחו&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח כח]]) &quot;לשמוע אל הרינה&quot;, ואחר כך &quot;אל התפילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל ל}}דברי חכמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי אחא בשם רבי יוסי: צריך לחדש בה דבר בכל יום'''. צריך להגיד משהו, אפילו קטן, העיקר שיהיה חדש בכל תפילה. אומרת הגמרא: '''אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום'''. כלומר אחיתופל היה מחדש שלוש שורות לגמרי חדשות. '''אמר רבי זירא: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי'''. כלומר הייתי אני כן מסוגל, אבל כשאני עושה את זה הייתי טועה. '''לית לך אלא כיי דמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת'''. זה בעצם ההלכה. לא צריכים להשתדל לחדש משהו, העיקר לא לקרוא כמו איגרת.

רבי אליעזר היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום. רבי יוסי ציידניא בשם רבי יוחנן: לפני תפלתו הוא אומר: &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך&quot;. ולאחר תפלתו הוא אומר: &quot;יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי&quot;. '''רבי יודן אמר תרוויהון קומי צלותיה''', הוא אמר לפני התפילה.

אומרת הגמרא: '''היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל''', מה יעשה? '''רב אמר: חותך''', כלומר מפסיק אפילו באמצע הברכה. '''ושמואל אמר: אינו חותך''', אלא מסיים את הברכה ורק אחרי זה מפסיק. '''רבי שמעון בר ווא אומר בשם רבי יוחנן: ולוואי שיתפלל אדם כל היום, שאין תפילה מפסדת'''. כלומר אין דבר כזה תפילה שהולכת ריקם. תפילות פועלות גם אם לא היום, זה יפעל בעתיד. יש גם איזה מקום בישן שכתוב שיש איזה רגע מסוים שכל תפילה מתקבלת, אז כיוון שאנחנו לא יודעים בדיוק מה הזמן הזה, לכן יש עניין להרבות בתפילות.

'''רבי זירא בעי קומי רבי יוסי: לית מילתיה דרבי יוחנן אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל?''' כלומר, האם רבי יוחנן לא סובר שאם יש לו ספק אם התפלל שלא יתפלל, '''ולא אגיביה''' - ולא ענה לו. למה הוא לא ענה לו? כי הוא באמת סובר שלפי רבי יוחנן הלוואי שיתפלל כל היום, אז אם יש לו ספק - מצוה שיתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כל זמן דהוינא עביד כן.''' לחדש בה דבר הייתי טועה בתפלה עצמה הלכך לית לך אלא כהאי דאמר ר' אבהו וכו'

'''חותך.''' פוסק ואפי' באמצע ברכה

'''לית מילתיה דר' יוחנן אמרה.''' וכי לא כך אמר ר' יוחנן ספק נתפלל וכו' והיאך אמר שמעון בר ווא בשמיה ולואי שיתפלל אדם כל היום

'''ולא אגיבה.''' ולא השיב ר' יוסי לקושיא זו משום דלאו הכי הוא אתא ר' אבהו וכו' כלו' ר' אבהו הוא דאמר כן בשמיה אבל ר' חנינא לא אמר כן אלא ששאלו זה לפני ר' יוחנן ספק וכו' והשיב להן ולואי וכו' ויחזור ויתפלל

'''הכל מודים.''' אם פתח בחונן הדעת ונזכר שהוא שבת גומרה ולא פליגי אלא אם לא נזכר עד שאמר ברכה שלאחריה או בשאר הברכות

'''ואתיא כרבי דאמר תמיה אני וכו'.''' הלכך בחונן הדעת לכ&quot;ע גומרה

'''כל הדרך בחזקת סכנה.''' ומתפלל תפלה קצרה כשהולך באיזה דרך שיהיה וכר' ינאי כשהיה יוצא לאכסניא כלומר מעירו לעיר אחרת דרך אכסנאי היה עושה צוואה בתוך ביתו מפני שהדרך בחזקת סכנה

'''במרחץ שהיא ניסוקת.''' מפני שיש מרחץ בלא הסקת אש שמה אלא מביאין מים חמין ורוחצין בהן ומרחץ שהיא ניסוקת ותחתיה אש היא בחזקת סכנה

'''כל החולי בחזקת סכנה.''' כשנפל למטה ומתפלל תפלה קצרה

'''כל מה שש&quot;צ.''' לתפלה קצרה הוא דמפרש ולא כר' יהושע דמתני' אלא יאמר כפי מה שש&quot;צ עובר וכו' בזה הלשון יאמר ג&quot;כ הוא

'''זה שעובר לפני התיבה וכו' בא וקרב.''' על שם עשה קרבינו ללחום נגד המקטרג כדמפרש ואזיל הלכך די זה המתפלל תפלה קצרה כשאומר כל מה שש&quot;צ וכו' שהוא תובע הכל

'''אחרים אומרים.''' זו היא תפלה קצרה צרכי עמך וכו'

'''רב חסדא אמר.''' צריך שיאמר עמה ג' ברכות וכו'

'''מתפלל.''' אדם תפלת י&quot;ח ואח&quot;כ יבקש צרכיו הפרטיות

'''ישפוך שיחו.''' שהוא צריך בפרטות

'''לשמוע אל הרנה.''' משמע מה שכל אחד ואחד מרנן ומבקש צרכיו ואל התפלה היא סתם תפלה השוה לכל

'''דברי חכמים.''' אבל דברי חכמים לאו הכי הן אלא כהא דאמר ר&quot;ז דיחיד תובע צרכיו בשומע תפלה: במקום שהוא מיוחד לתפלה בבית הכנסת

'''מקום בית הכנסת.''' צריך לייחד לו מקום מיוחד שלא יתפלל פעם במקום הזה ופעם במקום אחר ואפילו באותו בית הכנסת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;באיגרת · ר' אחא בשם ר' יוסי צריך לחדש בה דבר בכל יום · אחיתופל היה מתפלל שלש תפילות חדשות בכל יום · אמ' ר' זעורא כל זמן דהוית עביד כן הויתא טעי · ולית לך אלא כיי דמר ר' אבהו בשם ר' אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת · ר' אלעזר היה מתפלל תפילה חדשה בכל יום · ר' אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום · ר' יוסי ציידניא בשם ר' יוחנן לפני תפילתו הוא או' יי' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך · לאחר תפילתו הוא או' יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי · ר' יודן אמ' תרויהון קומי צלותיה · היה עומד ונזכר שהתפלל · רב אמ' חותך · ושמואל אמ' חותך · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום · למה שאין תפילה מפסדת · ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי · לית מילתיה דר' יוחנן אמירה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל · ולא אגיבה · אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל · ר' חנינא לא אמ' כן לא בעניין קומי ר' יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל · אמ' לון וולואי שמתפללין כל היום למה שאין תפילה מפסדת · היה עומד ומתפלל בשבת ושכח שלשבת והזכיר שלחול · ר' חונא אמ' איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת · חד אמ' חותך את הברכה · וחרנה אמ' גומר את הברכה · הכל מודים בחונן הדעת שהוא גומרה · ותיא כן דר' אמ' תמיה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה מניין תפילה · אמ' ר' יצחק גדולה היא הדיעה שהיא ממוצעת בין שתי הזכרות שנ' כי אל דיעות יי' · אית דבעי משמעינה מן הדא אז תבין יראת יי' ודעת קדושים תמצא · מתני' ר' אליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים · ר' יהושע או' המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהן לפניך · בא'ו' שומע תפילה ותחנונים · ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא כל הדרך בחזקת סכנה · ר' ינאי כד הוה נפיק לאכסניא הוה מפקד גו ביתיה · ר' מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת הוה מפקד גו ביתיה · ר' חנינא בריה דר' אבדן ר' שמעון בר אבא בשם ר' יהושע בן לוי כל החולי בחזקת הסכנה · ר' אחא בשם ר' אסא כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך לפניך · ר' פינחס ר' לוי ר' יוחנן בשם מנחם דגלייא זה שעובר לפני התיבה אין אומ' לו בוא והתפלל אלא בוא וקרב · עשה קרבינו עשה צרכינו עשה מלחמ' מלחמותינו · פייס בעדינו · אחרים אומ' צורכי עמך יש' מרובין ודעתן קצרה אלא יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבות' שתתן לכל ביריה ובריה צרכיה ולכל גויה וגויה די מחסורה · ברוך יי' כי שמעת קול תחנוני · בא'ו' שומע תפילה · רב חסדא אמ' הל' כאחרים · רב חסדא אמ' שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות · אית תניי תני מתפלל ואחר כך תובע צרכיו · ואית תניי תני תובע צרכיו ואחרך מתפלל · מאן דמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו תפילה לעני כי יעטוף ולפני יי' ישפוך שיחו · ומאן דמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל לשמוע אל הרינה ואחר כך אל התפילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אתא רבי אבוה בשם רבי יוחנן: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. רבי חנינא לא אמר כן, אלא בעיין קומי רבי יוחנן: ספק נתפלל ספק לא נתפלל?''' מהו? שאלו את רבי יוחנן מה לעשות, '''אמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, שאין תפלה מפסדת'''. אז הוא סבר ככה, לכן הוא לא ענה לו.

'''היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול''', הוא התחיל להגיד את הברכות האחרונות של כל יום. אז מה הדין? '''רבי חונה: איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: גומר את הברכה'''. כי הרי מעיקר הדין גם בשבת אתה צריך להתפלל שמונה עשרה, אלא רק בגלל עונג שבת קיצרו לנו את התפילה, ואותה דדינא צריך להגיד שמונה עשרה. אז לכן הברכות משוייכות בשבת, לכן יסיים את הברכה.

אומרת הגמרא: '''הכל מודים ב&quot;חונן הדעת&quot; שהוא גומרה'''. כלומר לגבי חונן דעת כולם מסכימים, גם מי שאמר שחותך את הברכות, חונן דעת יגיד את כולה. '''והא כרבי, דרבי אמר: תמה אני היאך בטלו &quot;חונן הדעת&quot; בשבת! אם אין דיעה, תפלה מניין?''' אומר רבי, כדי להתפלל צריך דעת, אז איך ביטלו את חונן דעת?

'''אמר רבי יצחק: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות''', של הקדוש ברוך הוא. כלומר המילה דעה מופיעה בין שני שמות של השם, '''שנאמר: &quot;כי אל דיעות ה'&quot;''' - אל ודעות, אל זה השם, ביניהם מופיע דעות. '''אית דבעי משמעינה מן הדא: &quot;אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא&quot;'''. כלומר מופיע בין השם לבין אלוקים המילה דעת.

'''רבי שמעון בר אבא בשם רב חנינא: כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה כד הוה נפיק לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה''', כלומר יוצא לדרך ומצווה על אנשי ביתו - כותב צוואה. מדובר כמובן בזמן שלהם שהכל היה סכנה, אז הוא כתב צוואה. '''רבי מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה'''. כלומר, בתי המרחץ - זה בעצם היה, מתחת למרחץ היה מקום שהיו מסיקים עצים, אז היה משטח מלא מים ומעליו עמודים, ועל העמודים היה משטח של עץ עם חורים, אנשים היו הולכים על העצים האלה ובעצם היו מקבלים את האדים - זה היה מרחץ, מרחץ של ניסוקת. אז כשהיה הולך למרחץ כזה, היו אומרים לו לכתוב צוואה כי זה מסוכן.

'''רבי חנינא בריה דרבי אבוה ורבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושוע בן לוי: כל החולי בחזקת הסכנה'''.

תנן: '''רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: &quot;הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך&quot;'''. מה זה &quot;בכל פרשת העיבור&quot;? הבבלי אומר: אפילו בשעה שאתה מתמלא עברה, כלומר אתה כועס על עם ישראל, תקבל את התפילה. אבל פה הגמרא אומרת משהו אחר. '''אמר רבי אחא בשם רבי אסא: כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיבה, תובע צרכי עמך לפניך'''. כלומר, למרות שאני מתפלל תפילה קצרה, זה יהיה כאילו התפילה הארוכה של שליח ציבור, שהוא עובר ותובע את כל צרכי עמך לפניך.

'''רבי פינחס רבי לוי ורבי יוחנן בשם מנחם דגלייא: זה שעובר לפני התיבה, אין אומר לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב'''. החזן נקרא &quot;קרוב&quot;, כי בלשון הזה יש לשון קרבה: '''קרבנו, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו!''' כמו קורבן, יש במילה הזאת עניין של קרבה.

תנן, מהי תפילה קצרה? '''אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, &quot;ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני&quot; ברוך אתה ה' שומע תפלה'''. '''רב חסדא אמר: הלכה כאחרים'''. '''רב חסדא: אמר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות'''. כלומר, לא כמו שאמרתי בהתחלה, גם כשהוא אומר את התפילה הקצרה חייב להגיד את השלוש ראשונות ושלוש אחרונות.

'''אית תניי תני: מתפלל ואחר כך תובע צרכיו''', יש ברייתא שקודם כל מתפלל ורק אחרי זה מבקש את הצרכים הפרטיים שלו. '''ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל'''. '''מאן דמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו: &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot;, ואחר כך &quot;ולפני ה' ישפוך שיחו&quot;''', כלומר הבקשות האישיות הוא אומר אחר כך. '''ומאן דמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל: &quot;לשמוע אל הרינה&quot;, ואחר כך &quot;אל התפילה&quot; דברי חכמים''', כלומר קודם כל רינה - הבקשות האישיות, ואחרי זה תפילה.

אבל לדברי חכמים, כדי - אמר רבי זירא בשם רב הונא, יחיד תובע את צרכיו בשעת תפילה, כלומר באמצע התפילה שם הוא מבקש את כל הצרכים האישיים שלו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד ב'''

{{שוליים|ד_לו}} '''בעת התפילה יש להימנע מלקרוא את נוסח התפילה כקורא מתוך איגרת, אלא בכוונה ובחידוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שהזהיר &quot;ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת&quot;, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ד_לז}} '''יש לומר &quot;ה' שפתי תפתח&quot; לפני תחילת תפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיא סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, ואומרים פסוק זה קודם התפילה כדי שיפתח הקב&quot;ה את פיו לתפילה כתקנת הירושלמי, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_לח}} '''אין לומר &quot;יהיו לרצון&quot; ורק פסוק &quot;ה' צורי וגואלי&quot; קודם התפילה, ולא לאחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כסתם התלמוד שאומרים &quot;יהיו לרצון&quot; לאחר התפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שלאחר תפילת שמונה עשרה אומר &quot;יהיו לרצון אמרי פי&quot;.

{{שוליים|ד_לט}} '''מי שנמצא בתפילה ומתבקש להיפסק בפני אדם חשוב או שר, האם רשאי להפסיק אף באמצע ברכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדעה הראשונה שחותך ומפסיק אפילו באמצע ברכה, כדברי רבי יוחנן ש&quot;ולוואי&quot; תדיר יעשה כן, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מ}} '''מי שבספק אם התפלל תפילת חובה, האם יתפלל שוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בר חמא שיתפלל, כמובא בירושלמי &quot;שיתפלל אדם כל היום שאין תפילה מפסדת&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שבספק חייב לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה.

{{שוליים|ד_מא}} '''המתפלל בשבת ושכח והזכיר תפילת חול - כיצד ינהג באמצע התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שחותך באמצע הברכה וחוזר לנוסח שבת, כדעת &quot;חד אמר חותך את הברכה&quot; - כן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע (או&quot;ח קז,א).

{{שוליים|ד_מב}} '''בברכת &quot;אתה חוננתנו&quot; במוצאי שבת האם משלימים ברכת &quot;חונן הדעת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רסח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שגומר את הברכה כדעת רבי, שהרי בלא דיעה אין תפילה, וגדולה היא הדיעה שהיא ממוצעת בין שתי אזכרות; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_מג}} '''כשעבר לפני התיבה מקום שנוהגים שלא לכפול תפילת שמונה עשרה בציבור (מפני מחלוקת) – אומר שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונות בקול, ובאמצע יורד לפני התיבה בלחש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרב חסדא בשם אחרים כפי שהובא בסוגיה, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שכן כך יוצא ידי חובת ציבור מבלי לגרום למחלוקת.

{{שוליים|ד_מד}} '''האם יש להתפלל שמונה עשרה תחילה ולאחר מכן לתבוע צרכיו, או להיפך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לד ב/&gt; ==דף לה עמוד א== &lt;קטע התחלה=לה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כדעת תנא קמא שמתפלל שמונה עשרה תחילה ואחר כך תובע צרכיו, כמבואר בדברי חכמים בסוגיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להוסיף בקשות באמצע הברכות אלא בסמוך לחתימתן או לאחר גמר התפילה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;68&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] &lt;/div&gt;בשם רב הונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}}: {{שוליים|ד_מה}}יחיד תובע צרכיו בשומע תפילה. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_מו}}צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות כ כא|שמות יתרו כ כא]]) &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבא אליך וברכתיך}}&quot;. &quot;אשר תזכיר את שמי&quot; אין כתב כאן, אלא &quot;בכל המקום אשר אזכיר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|זה בית הכנסת}} אמר רבי תנחום בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנינא|°]]: {{שוליים|ד_מז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקום קבוע לתפילה בתוך בית הכנסת|צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל,]] ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל ב טו לב]]) &quot;ויהי דוד בא עד הראש אשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ישתחוה שם לאלהים&quot; אין כתיב כאן &quot;אשר}} השתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אין כתיב כאן }}אלא &quot;אשר ישתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה רגיל להשתחוות שם}}. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] מטי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדומה דמן חיפא|°]]: {{שוליים|ד_מח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתפלל צריך להסב פניו לכותל|צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל.]] מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו לח ב]]) &quot;ויסב חזקיהו פניו אל הקיר&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# ויסב חזקיהו אל הקיר|באיזה קיר נשא עיניו?]] רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: בקיר של רחב נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יהושע ב טו]]) &quot;כי ביתה בקיר החומה&quot;. אמר לפניו: &quot;ריבונו של עולם, רחב הזונה, שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה! הדא היא דכתיב: ([[יהושע ו כג]]) &quot;ויבאו הנערים {{ירו&quot;מ-הדגשה|המרגלים, ויציאו את רכב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה. ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו}}&quot;.{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחי: אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים, והלכו ודבקו במאתים משפחות, כולהם ניצולו בזכותה. אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב: &quot;ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, וימצאו מאה וחמשים אלף, ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר}}.&quot; על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! רבי חיננא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]] אמר: בקירות בית המקד נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יחזקאל מג ח]]) &quot;בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיתמר עליה}} בני אדם גדולים היו, ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם. והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] אמר: בקירה של שונמית נשא עיניו שנאמר: ([[מלכים ב ד י]]) &quot;נעשה נא עליית קיר קטנה&quot; אמר לפניו&quot; ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את בנה. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}תתן לי נפשי! ורבנן אמרי: בקירות לבו נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו ד יט]]) &quot;מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי&quot;. אמר לפניו: ריבונו של עולם, חיזרתי על רמ&quot;ח איברים שנתת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן. על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי!&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד' יחזיר את פניו; ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היה יושב בספינה או באסדא, {{שוליים|ד_מט}} יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: היה רוכב על החמור, {{ירו&quot;מ-הוסר|ירד }}אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, {{שוליים|ד_נ}}מתפלל במקומו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר: בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: תניי תמן: {{ירו&quot;מ-ביאור|אם התפלל}} לכל הרוחות אין מחזירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיסיט עצמו לכיוון אחר}} חוץ מרוח מזרחית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}אמר רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: בתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובדי עבודה זרה היו אבותנו וכתיב}} ([[יחזקאל ח טז]]) &quot;אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש&quot;. תני: {{שוליים|ד_נא}}סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אל ה'&quot; {{שוליים|ד_נב}}העומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מח]]) &quot;והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם&quot;. העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה&quot;. העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והבית אשר בניתי לשמך&quot;. העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח ל]]) &quot;והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת&quot; נמצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד. הדא הוא דכתיב: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים&quot;. רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ריבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[מלכים א ו יז]]) &quot;הוא ההיכל לפני לפנים&quot;. היכל שכל הפנים פונין לו. עד כדון בביניינו, בחורבנו מניין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך לפנות אליו בתפילה}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים ד ד]]) &quot;בנוי לתלפיות&quot;. תל {{ירו&quot;מ-ביאור|חורבה}} שכל הפיות מתפללין עליו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ה. אומרת הגמרא רבי אבא ורבי חייא אמרו בשם רבי יוחנן '''צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה'''. מה הטעם? דכתיב &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך&quot;. לא כתוב אשר תזכיר, כלומר כל מקום שתזכיר את שמי, אלא מקום אשר אזכיר את שמי, שזה המקום שקבוע להזכרת שם השם שזה בית כנסת.

אמר רבי תנחום בר חנינא '''צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל'''. ומה הטעם? דכתיב אצל שמואל &quot;ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחווה שם לאלוקים&quot;. אין כתיב אשר השתחווה לאלוקים אלא אשר השתחווה שם. כלומר הכוונה כבר קודם הונהג ככה.

רבי יסא, רבי חלבו ורבי ברכיה. רבי חלבו מייתי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא: '''צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל'''. כלומר שלא יהיה מישהו מפריד, צריך להתפלל צמוד לכותל. מה הטעם? דכתיב &quot;ויסב חזקיהו פניו אל הקיר&quot;. עכשיו, באיזה קיר נשא עיניו? רבי יהושע בן לוי אמר '''בקיר של רחב נשא עיניו''' דכתיב &quot;כי ביתה בקיר החומה&quot;. הוא בעצמו הזכיר את רחב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשר ישתחוה.''' משמע שהכין לו מקום מיוחד שישתחוה שם

'''באיזה קיר נשא עיניו.''' משום דכתיב הקיר בה&quot;א הידיעה וגרסי' להא לקמן בסנהדרין פ&quot;י בהלכה ב'

'''אבותי שקירבו לך וכו'.''' כדכתיב ויהי לשלמה שבעים אלף נושא סבל וגו' וכלם גרים היו כדאמרי' בפ' הערל באותה שעה נתוספו וכו'

'''בתתם ספם את ספי וגו'.''' פסוק הוא ביחזקאל ודריש ליה לשבח שבני אדם גדולים היו וכו' והיו מקרבין ביתם לבית המקדש כדי שיהו יכולין לשמוע הכל והנביא אמר להם זה בתוכחה ואפי' כן היה הקב&quot;ה מעלה עליהם וכו' וזהו מיתורא דקרא והקיר וגו' אלא כלומר ועם כל זה הקיר שביני וביניהם מקרבן אצלי

'''כל השבח הזה.''' של בית המקדש

'''מתני' היה רוכב על החמור ירד.''' ואין הלכה כסתם משנה זו וכדאמרו בגמרא הלכה כרבי דתוספתא ובין שיש לו מי שיאחוז חמורו בין אין לו לא ירד מפני שאין דעתו מיושבת עליו כשירד

'''יחזיר את פניו.''' כדאמר בגמרא

'''באסדא.''' עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד ומשיטים אותן בנהר ובני אדם הולכין עליהם ובלשון מקרא הוא רפסודות כדאמר בגמרא

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ג

'''תניי תמן.''' ברייתא זו חפשתי אחריה ולא מצאתיה ונראה דעל מתני' דפ' החליל קאי דקתני התם הגיעו לשער היוצא מזרח הפכו פניהם ממזרח למערב ואומרים אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל וכו' כדמייתי האי קרא אבתרה וה&quot;ג לכל הרוחות הן מחזירין חוץ מרוח מזרחית כלומר כשהיו מחזירין פניהם לא היו מקפידין אלא שלא יחזירו כנגד רוח מזרחית מפני שכך אומרים אבותיהם היו פניהם קדמה וכו' ואנו ליה עינינו ואיידי דאיירי כאן בהחזרת פנים מייתי נמי להא

'''אמר ר' יוסי בר אבון וכו'.''' כלומר דאגב מפרש הכתוב משום דהוה קשיא ליה כפל המקרא אם אחוריהם אל ההיכל איני יודע שפניהם קדמה שהרי ההיכל היה במערב הלכך דריש דה&quot;ק בתחלה לא היה אלא אחוריהם אל ההיכל כלומר שהפכו עצמן מהיכל ה' ומלעבוד את ה' ועדיין לא היו עובדין ע&quot;ז ממש ולבסוף ופניהם לעבוד קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש

'''תני.''' בתוספתא שם

'''הדא הוא דכתיב כי ביתי וגו'.''' ודריש לכל העמים לכל מקום של העמים כדאמר בריש הברייתא העומדים ומתפללין בחוצה לארץ הופכין פניהן כלפי א&quot;י ומתכונין אל בית קדשי הקדשים

'''אמר ריב&quot;ל.''' כתיב הוא ההיכל לפני ודריש לפנים היכל וכו'

'''תל שכל הפיות מתפללין עליו.''' שיחזור לנו ובכל הברכה והתפלה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דברי חכמ' · ר' זעורא בשם רב חונה יחיד שומע צרכיו בשומע תפילה · ר' אבא ר' חייא בשם ר' יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה · ומה טעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי · אשר תזכיר את שמי אין כת' כאן אלא בכל מקום אשר אזכיר · אמ' ר' תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל · ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כת' כאן אלא אשר ישתחוה שם לאלהים · ר' יסא ר' חלבו ר' ברכיה ר' חלבו מטו בה בשם ר' אבדומא דמן חיפא צריך אדם להסב פניו בתחילה לכותל להתפלל מה טעם ויסב חזקיהו פניו אל הקיר · באי זה קיר נשא עיניו ר' יהושע בן לוי אמ' בקירה שלרחב נשא עיניו כי ביתה בקיר החומה · אמ' לפניו רבונו שלעולם רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך ראה כמה נפשות הצלת לה · הדא היא דכת' ויבאו הנערים וגו' · תני ר' שמעון בן יוחי אפי' היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחות כולהם ניצולו בזכותה · אבותיי שקירבו לך כל הגרים האילו על אחת כמה וכמה · ר' חיננא בר פפא אמ' בקירות בית המקדש נשא עיניו בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותיי · והקיר ביני וביניהם · בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם · והקב'ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש · אבותיי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה · ר' שמואל בר נחמן אמ' בקירה שלשונמית נשא עיניו של נעשה נא עליית קיר קטנה · אמ' לפניו רבונו שלעולם השונמית קיר אחת עשתה לו לאלישע והחיית את בנה · אבותיי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי · ורבנן אמרי בקירות ליבו נשא עיניו מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי · אמ' לפניו רבונו שלעולם חיזרתי על רמ&quot;ח איבריים שבי ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן על אחת כמה וכמה תיתן לי נפשי · מתני' היה רכוב על החמור ירד · ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו · ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את ליבו כנגד בית קדשי הקדשים · תני היה רכוב על החמור אם יש לו מי לאחוז בחמורו יורד ומתפלל למטן · ואם לאו מתפלל במקומו שיהא לבו מיושב · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה · אמ' ר' יעקב בר אחא תניי תמן לכל הרוחות אין מחזירין חוץ מרוח מזרחית · אמ' ר' יוסי בר אבון מתחילה אחוריהם אל היכל י'י ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש · תני סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות הרי אילו מתפללין בחוצה לארץ הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל · ומה טעם והתפללו אליך דרך אשר נתת לאבותם · היעומדין ומתפללין בארץ יש' הופכין את פניהן כלפי ירושלם · ומה טעם והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה · היעומדים ומתפללין בירושלם הופכין פניהן כלפי הר הבית · שנ' והבית אשר בניתי לשמך · היעומדין ומתפללין בהר הבית הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים · ומה טעם והתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת · נמצאו העומדין בצפון פניהן לדרום · העומדין לדרום פניהם לצפון · העומדים במזרח פניהן למערב · למערב פניהן למזרח · נמצאו כל יש' מתפללין אל מקום אחד · הדא היא דכת' כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים · אמ' ר' יהושע בן לוי הוא ההיכל לפניי לפנים · היכל שכל הפנים פונין לו · עד כדון בביניינו · בחורבנו מניין · אמ' ר' אבון בנוי לתלפיות · תל שכל הפיות מתפללין עלוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לפניו: '''ריבונו של עולם, רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך''', רק את שני מרגלים, '''ראה כמה נפשות הצלת לה'''. עדיין דכתיב &quot;ויבואו הנערים&quot;. תני רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אפילו הייתה במשפחתה מאתיים אנשים, והלכו ודבקו במאתיים משפחות, כולם ניצלו בזכותה'''. הרי הבטיחו לה שלא יפגעו, היא ביקשה והם הבטיחו לה שלא יפגעו במשפחה שלה. אז אפילו אם היה מאתיים אנשים והתחתנו עם מאתיים משפחות, כולם ניצלו בזכותה. '''אבותי שקרבו לך כל הגרים האלו, על אחת כמה וכמה'''! כתוב שכשבנה שלמה בית המקדש מצאו מאה וחמישים אלף גרים, ועשה אותם שבעים אלף נושאי סבל, שמונים אלף חוטבי אבן. כלומר הרבה מאד גרים התגיירו. אז - אבותי שעשו את כל הנפשות האלה לך - על אחת כמה וכמה שתקבל את התפילה שלי.

רבי חיננא בר פפא אמר '''בקירות בית המקדש נשא עיניו'''. הוא הזכיר את בית המקדש. דכתיב &quot;בתתם ספם את סיפי, ומזוזותם אצל מזוזותי, והקיר ביני וביניהם&quot;. החז&quot;ל מסבירים מה הכוונה: בעצם מדובר על בני אדם גדולים היו, שלא היו יכולים לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם, והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה - על אחת כמה וכמה שתקבל תפילתי.

רבי שמואל בר נחמן אמר '''בקירה של שונמית נשא עיניו''', שנאמר &quot;נעשה נא עליית קיר קטנה&quot;. אמר לפניו: ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחיית את בנה. '''אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי'''.

ורבנן אמרי '''בקירות לבו נשא עיניו''', דכתיב &quot;מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי&quot;. אמר לפניו ריבונו של עולם, '''חיזרתי על רמ&quot;ח איברים שנתת בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן, על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ה' במשנה. '''היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו'''. כלומר לכיוון ירושלים. '''ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים'''. אפילו אם הוא לא יכול להחזיר את פניו, מספיק שיכוון. '''היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים'''. שם הרי הוא לא יכול לכוון את הרוחות, גם לא יכול לעמוד, אז יכוון את לבו כנגד קדשי הקדשים.

תני: '''היה רוכב על החמור, אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, מתפלל במקומו'''. רבי אומר: '''בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב'''. כלומר, אדם שמישהו אחר מחזיק את החמור שלו, הוא תמיד מפחד אולי יגנבו לו, לא יהיה מיושב, עדיף שישב על החמור ויתפלל.

רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: '''הלכה כרבי'''. שמתפלל על החמור. אמר רבי יעקב בר אחא: '''תני תמן: לכל הרוחות אין מחזירין, חוץ מרוח מזרחית'''. כלומר לכיוון מזרח ששם השמש זורחת, זה נראה כאילו שמתפלל לשמש. כדאמר רבי יוסי בר אבון, מה שכתוב בתחילה עובדי עבודה זרה, &quot;'''אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש'''&quot;. כדי שאנחנו לא נתפלל לכיוון השמש כמו עובדי עבודה זרה, לכן גם אם בן אדם לא יודע לאיזה כיוון להתפלל, יתפלל לכל הכיוונים חוץ מלכיוון מזרח.

תני: '''סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן''', שנאמר &quot;והתפללו אל ה'&quot;. '''העומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם&quot;. '''העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה&quot;. '''העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית''', שנאמר &quot;והבית אשר בניתי לשמך&quot;. '''העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת&quot;.

'''נמצא העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד'''. הדא הוא דכתיב &quot;כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים&quot;. רבי יהושע בן לוי אמר: &quot;הוא ההיכל לפני לפנים&quot; - '''היכל שכל הפנים פונין לו'''. עד כדון בבניינו, כן, זה בזמן שהוא בנוי. מאיפה לנו שגם בחורבנו צריך להתפלל לכיוונו? אמר רבי אבון: &quot;בנוי לתלפיות&quot; - '''תל שכל הפיות מתפללין עליו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד א'''

{{שוליים|ד_מה}} '''יחיד רשאי לשאול צרכיו הפרטיים בברכת שומע תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיט סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן שהיחיד תובע צרכיו בשומע תפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_מו}} '''יש לקבוע מקום מיוחד לתפילה ולהתפלל בו דרך קביעות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף יט , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לייחד מקום קבוע לתפילה, כדברי רבי תנחום בר חנינא, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מז}} '''יש לקבוע מקום קבוע לתפילה בבית הכנסת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף יט , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שיש לייחד מקום קבוע לתפילה, שנאמר &quot;אשר ישתחוה שם לאלהים&quot; - מלמד שהיה רגיל שם, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_מח}} '''יש להסב פנים לכותל בעת התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף כא , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שצריך אדם להסב פניו לכותל בהתפלל, כמו שעשה חזקיהו, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מט}} '''הרוכב על חמור בשעת תפילה, אם יש לו מי שיאחוז בבהמתו ירד ויתפלל למטה, ואם לאו יתפלל כשהוא רוכב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי, שהובאה להלכה ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע כלשונה.

{{שוליים|ד_נ}} '''לאיזה כיוון יש להתפלל כאשר אדם הולך בדרך או עומד במקום שאינו יודע לכוון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה א-הכל , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שהמתפלל בעמידה מתפלל במקומו לכל הרוחות ואין מחזירין אותו, חוץ מרוח מזרחית שאין מכוונים אליה זכר לעובדי עבודה זרה שהיו פונים אחוריהם להיכל ופניהם קדמה; כן נפסק ברמב&quot;ם, שו&quot;ע וסמ&quot;ג..

{{שוליים|ד_נא}} '''סומא או מי שאינו יכול לכוון את הרוחות - לאיזה כיוון יתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שיתפלל כלפי מעלה ויכוון ליבו לאביו שבשמים, שנאמר &quot;והתפללו אל ה'&quot;.

{{שוליים|ד_נב}} '''המתפלל צריך להפנות פניו כלפי ירושלים והמקדש בהתאם למקום עמידתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג &lt;קטע סוף=לה א/&gt; ==דף לה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות תפילה, פרק ה הלכה ג) שהעומד בחוץ לארץ מפנה פניו לארץ ישראל, ובארץ ישראל לירושלים, ובירושלים למקדש, בהתאם לפסוקי מלכים א ח, ואין בזה מחלוקת בבלי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;69&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון}}, בקרית שמע, ובתפלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתפללים על בנין ירושלים}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון שאומר}}: בונה ירושלים. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: אלהי דוד ובונה ירושלים. בקרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם. כתוב אחד אומר: ([[הושע ה טו]]) &quot;אלך ואשובה אל מקומי&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שהשכינה בשמים.}} וכתוב אחד אומר: ([[מלכים א ט ג]]) &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;. הא כיצד {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה}}? פניו למעלה {{שוליים|ד_נג}}ועיניו ולבו למטה. ואם לאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדתנן: ואם אינו יכול להחזיר את פניו}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קודש הקודשים של מעלה ושל מטה|יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים.]] לאי זה בית קדש הקדשים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כנגד קדשי הקדשים של מעלן. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא אמר: כנגד בית קדש הקדשים שלמטן. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} הקדשים של מעלן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יז|שמות בשלח טו יז]]) &quot;מכון לשבתך&quot; מכוון כנגד שבתך. ([[דברי הימים ב ג א]]) &quot;הר המוריה&quot; רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם הוריה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם יראה יוצאה לעולם. ארון, רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם אורה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם ארירה {{ירו&quot;מ-ביאור|קללה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגוים}} יוצאה לעולם. דביר, רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מגפת}} דבר יוצא לעולם. וחרנה אמר: שמשם דיברות יוצאין לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[דברי הימים ב ב טו]]) &quot;ונביאם לך רפסודות אל ים יפו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בציבור ולא ביחיד}}‎. וחכמים אומרים: בחבר עיר {{שוליים|ד_נד}}ושלא בחבר עיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר משמו {{ירו&quot;מ-ביאור|של רבי אלעזר בן עזריה}}: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה.}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבי[[ביאור:עץ מסורת#רב ביבי|°]] בשם רבי חנה[[ביאור:עץ מסורת#רב חנא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה. מילתיה דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר כן. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסמכתי על תפילת הציבור}} אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי. מיליהון דרבנן פליגן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]] בשם רבי שמעון חסידא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון חסידא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף, אלא}} ברועים ובקייצים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם יכולים להגיעה לבית הכנסת, וגם אינם יודעים להתפלל}} ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א מתניתא. לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להתפלל בעצמם, אף שיש חבר עיר שהתפללו}}. מילתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אני ראיתי את רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין חבר עיר בציפורין? את שמע מינה תלת. את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא  מקום}} של ציפורין {{ירו&quot;מ-הוסר|בציפורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כציפורין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל דבר השייך לעיר נחשב כעיר, שאף שהשוק היה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי, שאם לא כן, מה ראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורין?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה, חלוקין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;

==דף לו (התחלה)==


&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בברכת המזון, בקריאת שמע, ובתפילה מתפללים תמיד על בניין ירושלים. בברכת המזון אומר '''בונה ירושלים'''. בתפילה אומר: '''אלהי דוד ובונה ירושלים'''. בקריאת שמע אומר: '''פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם'''.

כתוב אחד אומר &quot;אלך ואשובה אל מקומי&quot;, וכתוב אחד אומר &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;. הא כיצד? כן, כיצד בן אדם צריך להתפלל? אם השכינה בשמיים צריך לכוון לשמיים, אם השכינה בבית המקדש בירושלים צריך להתפלל לכיוון ירושלים. אז מה יעשה? '''פניו למעלה ועיניו ולבו למטה'''. בעצם יעשה שילוב של שניהם.

'''ואם לאו, יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים'''. עכשיו הרי אמרנו שהשכינה גם למעלה, אז מה יעשה, לאיזה בית קדשי הקדשים - שלמעלה או שלמטה? רבי חייא רבא: '''כנגד קדשי הקדשים של מעלן'''. ורבי שמעון בן חלפתא אמר: '''כנגד בית קדש הקדשים שלמטן'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש הקדשים של מעלן'''. הם בעצם באותו מקום, אחד מהשני. מה הראיה? דכתיב &quot;מכון לשבתך&quot; - מכוון כנגד שבתך. כלומר בית המקדש בארץ מכוון כנגד בית המקדש שבשמיים.

&quot;הר המוריה&quot; - למה הוא נקרא כך? רבי חייא רובא ורבי ינאי, חד אמר שמשם הוריה יוצאה לעולם, כן, הרי אברהם אבינו זכור לטוב שם, וחרנה אמר שמשם יראה יוצאה לעולם.

ארון - למה הוא נקרא ארון? רבי חייא רובא ורבי ינאי, חד אמר שמשם אורה יוצאה לעולם, וחרנה אמר שמשם ארירה, כלומר קללה על הגויים, יוצאה לעולם.

דביר - למה הוא נקרא דביר? רבי חייא ורבי ינאי, חד אמר שמשם דבר יוצא לעולם - מגפת דבר, כלומר שלא קיימו את התורה ולא שמרו מצוות ופגעו בעם ישראל וכולי והחריבו את בית המקדש, וחרנה אמר שמשם דיברות יוצאין לעולם.

למדנו במשנה: '''היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים'''. אמר '''היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות'''. זה סירה, הכל אותו דבר, כמו שכתוב &quot;ונביאם לך רפסודות אל ים יפו&quot;.

זה פרק ד' הלכה ו', מתניתין: '''רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר'''. כלומר לא מתפללים תפילת מוסף אלא בחבר עיר, במקום מרכזי שהציבור מתפלל, בדרך כלל חבר עיר הכוונה תלמיד חכם גדול הדור או גדול המקום, אבל פה הכוונה בציבור. '''וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר''', כלומר גם בציבור וגם יחיד מתפלל תפילת מוסף. '''רבי יהודה אומר משמו: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין'''. אם הציבור מתפלל אז היחיד פטור מתפילת מוסף, אבל אם הציבור לא התפלל אז היחיד כן חייב, ככה משמע.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בברכה.''' בברכת המזון ובברכת מעין ג'

'''בק&quot;ש.''' בברכת ק&quot;ש

'''הא כיצד פניו.''' כביכול למעלה ועם כל זה עיניו ולבו למטה להחזירה לבנינה: פיסקא ואם לאו וכו'

'''שמשם הוריה יוצאה לעולם.''' מב&quot;ד שבלשכת הגזית

'''ארון.''' תיבת ארון קדריש

'''שמשם ארירה יוצא לעולם.''' לעכו&quot;ם

'''דביר.''' במלת דביר דקרא על בית קדשי הקדשים קא דריש

'''שמשם דבר יוצא.''' לעכו&quot;ם

'''וחרנה אמר שמשם יוצאין הדיברות.''' שהיו כתובין בשני לוחות הברית ומונחין שם

'''היא אסדא.''' דתני הכא היא אסכרא דתנינן בפ' הספינה היא רפסודות בלשון המקרא

'''מתני'.''' אין תפלת מוספין אלא בחבר עיר. בחבורות העיר כלומר בציבור ולא ביחיד

'''בחבר עיר וכו'.''' בין בציבור בין ביחיד

'''רבי יהודה אומר משמו.''' של ר&quot;א בן עזריה וכו' ואיכא בין ת&quot;ק לר' יהודה ביחיד הדר בעיר שאין שם עשרה דלת&quot;ק אליבא דר&quot;א בן עזריה דאמר לא תקנוה אלא בחבר עיר יחיד זה פטור ולר' יהודה משמו אין היחיד פטור אלא כשהוא במקום עשרה שהש&quot;צ פיטרו והלכה כחכמים

'''גמ' הלכה כר' יודה וכו'.''' דאין היחיד פטור מתפלת מוספין אלא במקום שיש חבר העיר

'''מילתיה דשמואל אמר כן.''' ואף שמואל שמענו ממילתיה דס&quot;ל כן דאמר מן יומי לא התפללתי מוסף משום שסמכתי על הש&quot;צ שמוציא ידי חובתי אלא פעם אחת שמת בנו של ריש גלותא והיו כל העם טרודין ולא היו יכולין להתפלל בצבור ואז התפללתי תפלת מוסף ביחיד אלמא דהיכא דמצלו צבור היחיד פטור הוא ממוסף אבל בלאו הכי לא וכר' יודה

'''מיליהון דרבנן.''' הני דלקמן פליגין עליה דשמואל דאמר ר' יעקב בר אידי דברועים ובקייצים שומרי מוקצת התאנים האי מתניתא. כלומר דלאינהו הוא שאמרו שהש&quot;צ מוציא ידי חובתן לפי שאלו הן בשדה תמיד ואינם בקיאים בתפלה וא&quot;כ לא אמרו אלא ברועים ובקייצים בלבד הא שאר כל האדם חייבין להתפלל מוסף ואפילו במקום שיש חבר עיר דלא כשמואל

'''את שמע מינה תלת.''' וקאמר הש&quot;ס דמהאי דאמר ר' יוחנן ש&quot;מ תלת מילי לדינא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בברכה · בקרית שמע · ובתפילה · בברכה בונה ירושלם · בתפילה אלהי דוד ובונה ירושלם · בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו יש' ועל ירושלם · כת' אחד או' אלך ואשובה אל מקומי · וכת' אחר או' והיו עיני וליבי שם כל הימים · הא כיצד פניו למעלה ועיניו וליבו למטה · ואם לאו יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים שלמעלן · ר' שמעון בן חלפתא אמ' כנגד בית קודש הקדשים שלמטן · אמ' ר' פינחס ולא פליגין בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים שלמעלן · מכוון לשבתך · מכון לשבתך · מכוון כנגד שבתך · הר המוריה ר' חייא רובא ור' ינאי חד אמ' שמשם דבר יוצא לעולם · וחרנה אמ' שמשם יראה יוצאה לעולם · ארון · ר' חייא רובא ור' ינאי חד אמ' שמשם אורה יוצאה לעולם · וחרנה אמ' שמשם ארירה יוצאה לעולם · דביר ר' חייא ור' ינאי · חד אמ' שמשם דבר יוצא לעולם · וחרנה אמ' שמשם דיברות יוצאין לעולם · היה יושב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים · היא אסדא היא אסכריא · היא רפסודות · ונביאם לך רפסודות אל ים יפו · מתני' ר' אלעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר · וחכמ' אומ' בחבר עיר ושלא בחבר עיר · ר' יהודה או' כל מקום שיש שם חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין · ר' ביבי בשם ר' חנה הל' כר' יודה שאמ' משום ר' אלעזר בן עזריה · מילתיה דשמואל אמ' כן דשמואל אמ' אנא מן יומיי לא צלית דמוספא אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא ולא צלו ציבורא וצליית · מילתהון דרבנן פליגן דמר ר' יעקב בר אידי בשם ר' שמעון חסידא ברועים ובקייצים · הא מתניתא לא אמ' ברועים ובקייצים · הא שאר כל אדם חייבין · מילתיה דר' יוחנן אמ' כן דמר ר' אבא ראיתי את ר' יוחנן עומד ומתפלל בשוקי שלציפורין ומהלך ד' אמות ומתפלל שלמוסף ואין חבר עיר בציפורין · את שמע מינה תלת · את שמע שלציפורין בציפורין · את שמע מינה חלוקין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מילתיה דר' יוחנן.''' וכן שמענו מדר' יוחנן שאמר שראה לרבו ר' ינאי שהיה עומד ומתפלל שחרית בשוק של ציפורי והלך ד' אמות וחזר ומתפלל שם מוסף ומשום שצריך להפסיק מעט בין תפלה לתפלה כדלקמן ומיהת שמעינן דלא כשמואל דכי אין חבר עיר בציפורין ודאי דאיכא ואפ&quot;ה התפלל מוסף ביחיד

'''את שמע מינה של ציפורין בציפורין.''' כלומר חדא דשמעינן מינה דשוק של ציפורי הוי כמו שאם היה בציפורי גופה ולמאי נ&quot;מ להא דאמרינן בסוף פ&quot;ק דכתובות על מתני' א&quot;ר יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה והכשירה ר' יוחנן בן נורי לכהונה ע&quot;פ רוב העיר כשירין כדמפרשינן התם טעמא דבקרונה של ציפורי הוה עובדא והוה תרי רובי רוב הסיעה ורוב העיר ופליגי אמוראי התם כשפירש ובעל דחד אמר אם פירש מן העיר אז הוי כפירש מן הקבוע וכמחצה על מחצה היא ולא אזלינן בתר רובא אבל אם פירש מן הפלטיא והוא שוק של צפורי הואיל ורה&quot;ר היא לא הוי כקבוע ואזלינן בתר רובא וחד אמר דאף אם פירש מן השוק הוה ליה כפירש מצפורי גופה ולא אזלינן בתר רובא והשתא קאמר הכא דהואיל והעיד ר' יוחנן דר' ינאי לא ס&quot;ל כהא דשמואל משום דראה אותו מתפלל מוסף בשוק של צפורי ואף שיש שם חבר העיר והרי בשוק היה המעשה ולא בתוך העיר אלא ש&quot;מ דשוק של ציפורי כציפורי גופה הויא וה&quot;ה לדינא דהתם דשדינן שוק של ציפורי בתר ציפורי גופה לחומרא ואם פירש משם לא אזלינן בתר רובא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי ביבי בשם רבי חנה: '''הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה'''. אומרת הגמרא מילתיה דשמואל אמר כן. ושמואל אמר: '''אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי'''. כלומר, אני מעולם לא התפללתי תפילת מוסף כי תמיד סמכתי על תפילת הציבור, אלא יום אחד מת הבן של ראש הגולה, ולא התפלל הציבור, והתפללתי אני ביחיד. זה כמו שאמר רבי יהודה, שאם יש ציבור היחיד פטור, אבל אם אין ציבור היחיד חייב.

אומרת הגמרא מיליהון דרבנן פליגן, אפשר לראות שחכמים חולקים. דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא: '''ברועים ובקייצים הא מתניתא'''. כלומר לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף את הציבור, אלא רק את הרועים והקייצים שאינם יודעים להתפלל, נמצאים בשדות, אז הם פטורים מתפילת מוסף כי הציבור התפלל. אבל '''לא אמר ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין''' להתפלל בעצמו.

אומרת הגמרא מילתיה דרבי יוחנן אמר כן, גם דברי רבי יוחנן מוכיחים אותו דבר. דמר רבי יוחנן: '''אני ראיתי את רבי ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף'''. אין חבר עיר בציפורין? הרי ציפורי תמיד היה בה ציבור שמתפלל. אומרת הגמרא: את שמע מינה תלת, מכאן אפשר ללמוד שלושה דברים מהעדות של רבי יוחנן.

את שמע מינה - שוק של ציפורין כציפורין. כי אם נגיד שהשוק לא נחשב חלק מציפורי - הרי בשוק לא היה מניין, בציפורי היה מניין - אלא כנראה שהשוק נחשב חלק מציפורי, שכל דבר ששייך אליו נחשב כעיר, שאף שוק שהיה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי. שאם לא כן, מה הראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורים? הרי שם לא היה מניין.

עוד דבר: את שמע מינה - חלוקין על רבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה, שיחיד במקום חברו פטור. אתה רואה שיחיד חייב, כרבי ינאי שהתפלל ביחידות.

עוד דבר, ואת שמע מינה, שאדם מתפלל, מהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. כלומר לא צריך לעשות משהו באמצע, יכול להתפלל, ללכת ארבע אמות ולהתפלל מוסף. אמר רבי אבא: ולא רק דוקא עד שהלך ארבע אמות, אלא אפילו כדי שיעור הילוך ארבע אמות - מספיק אפילו זמן של הליכה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד ב'''

{{שוליים|ד_נג}} '''בעת תפילה יש לכוון עיניו ולבו כנגד בית קדשי הקדשים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צה סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי פינחס המיישב שאין מחלוקת בין רבי חייא רבא לרבי שמעון בן חלפתא, שבית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים שלמעלן, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;70&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שיחיד במקום חבר עיר פטור, אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב להתפלל מוסף.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שיעור הפסק בין תפילות סמוכות ולאחר התפילה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף.]] אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות, אלא {{שוליים|ד_נה}}אפילו שהא כדי הילוך ד' אמות. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילת מוסף מענין היום}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מהו לחדש בה דבר? אמר לו: אפילו אמר: ונעשה לפניך את חובותינו, תמידי יום וקרבן מוסף, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שילא[[ביאור:עץ מסורת#רב שילא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביחיד}}, ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] הוו יתבין. מן דמצלון {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שהתפללו ביחיד}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה תפילה במנין}} קם רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] מצליא.  אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רב שילא[[ביאור:עץ מסורת#רב שילא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. {{ירו&quot;מ-ביאור|דיחיד כלפי ציבורה, כמאן דלא צלי דמי.}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, מתפלל עמהן. לא נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, {{שוליים|ד_נו}}אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}} שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל. באי זה אמן אמרו? תרין אמוראין, חד אמר: באמן של האל הקדוש, וחרנא אמר: באמן של שומע תפילה. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואים שהם התפללו במוסף תפילה רגילה רק הוסיפו מעניין היום}} אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ולא פליגון: מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת; {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שם רק שבע ברכות}} ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של שומע תפילה, בחול. תמן תנינן: [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}} שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי הונא רובא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי הונא רבה דצפורין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_נז}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילת מוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דראש השנה, כיוון שהיא תפילה ארוכה ואין העם רגילים בה}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין תמן באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהשליח ציבור התפלל}}. מן דצלון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי שהסתימה התפילה}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרת}} קם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] מצליא. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף על גב}} דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף לו. נתחיל בשורה השלישית.

הגמרא אומרת שמה שרב אמר '''צריך לחדש בה דבר''' - במוסף. כלומר הם נהגו לקרוא את תפילת שחרית פעמיים, פעם אחת בתור שחרית, פעם בתור מוסף. אז אומר רב צריך גם לחדש משהו שהוא מעניין היום. שמואל אמר '''אין צריך לחדש בה דבר'''. כלומר יכול לחזור על זה פעמיים בדיוק אחד לאחד ויוצא ידי חובת תפילת מוסף.

'''רבי זעירא בעי קומי רבי יוסי מהו לחדש בה דבר'''. כלומר, לפי רב שאמר צריך לחדש בדבר מעניין היום - מה זה הדבר הזה? מה דוגמא? אמר לו '''אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא'''.

אמר רבי שילא בשם רב: '''נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן'''. כלומר, הוא סובר בעצם שיחיד כנגד רבים זה לא נחשב. כלומר, אם אדם מתפלל ביחיד והוא מוצא מניין אז בעצם הוא מתפלל איתם, כיוון שהתפילה שלו בתור יחיד אינה נחשבת כלום לעומת המניין.

'''רבי זעירא ורב נחמן בר יעקב הוו יתבין'''. כלומר, אחרי שהסכימו להתפלל ביחיד, '''אתת צלותא''' - הגיע מניין שהתחיל להתפלל. '''קם רב נחמן בר יעקב מצליא''' - התחיל להתפלל איתם. '''אמר לו רבי זעירא ולא כבר צלינן''' - הרי כבר התפללנו. אמר: אין בעיה, '''מצלי אנא וחזר ומצלי'''. התפללתי, אמנם אני חוזר מתפלל עוד הפעם. כן, '''דמר רב שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין''' - כלומר אם הוא התפלל ואחרי זה מצא עשרה בני אדם מתפללים אז הוא מתפלל עמהם. למה? כיוון שיחיד כלפי ציבורא כמאן דלא צלי דמי - כאילו לא התפלל בכלל.

'''רבי אחא ורבי יונה בשם רבי זעירא: נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף מתפלל עמהן'''. עכשיו '''לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף''' - אז אם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן - יתפלל, ואם לאו - אל יתפלל.

עכשיו '''באיזה אמן אמרו?''' יש מחלוקת אמוראים, '''חד אמר באמן של האל הקדוש''', וחרנא אמר '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: ולא פליגון - מאן דמר באמן של האל הקדוש, בשבת, ששם אין שומע תפילה. ומאן דמר באמן של שומע תפילה, הכוונה בחול. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת. יש דעה שאומרת שבעצם צריך על כל הברכות שנמצאים באמצע השמונה עשרה - יש לנו את השלוש הראשונות, שלוש אחרונות, אבל באמצע כל הברכות של הבקשות הוא צריך לענות עליהם אמן. אז בשבת שבעצם לא אומרים, יש רק שבע ברכות, אז אין את כל הברכות, אין את אתה חונן דעת וכולי. אז לכן הוא אמר שבלבד שיענה לאמן של אל הקדוש, אבל ביום חול הוא צריך לענות על כל האמנים מאל הקדוש עד שומע תפילה. זה אחד ההסברים, ויש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

'''תמן תנינן: רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן'''. רבי הונא רובא דציפורין - שהיה רב של ציפורין - '''אמר בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל''', כלומר שהחזן מוציא גם את הבקיאים, '''באילין תקיעתא''', כלומר בתפילות של מוסף של ראש השנה. כיוון שזה תפילה ארוכה ותפילה לא רגילה, אנשים לא רגילים אליה. אז אפילו אדם שהוא בקיא בתפילות - אדם שיודע לקרוא ואדם שהוא בקיא - אז גם אותו החזן יכול להוציא, בניגוד ליום רגיל. ביום רגיל חזן מוציא רק את אלה שלא בקיאים, אבל בראש השנה הוא מוציא את כולם.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לו עמוד א'''

{{שוליים|ד_נה}} '''האם המתפלל תפילת מוסף חייב לחדש בה דבר מעניין היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קה. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל שאין צריך לחדש דבר, אלא שאם רצה לחדש - אפילו אמר &quot;ונעשה לפניך את חובותינו תמידי היום וקרבן מוסף&quot; יצא, כדברי רבי יוסי בר זבידא.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא סוף דבר וכו'.''' הא דאמר ומהלך ד' אמות לאו דוקא הוא אלא אם שהא כדי הילוך ד' אמות בין תפלה לתפלה סגי

'''צריך לחדש בה דבר.''' בתפלת מוסף שמתפלל מיד אחר של שחרית דוקא אם יחדש בה דבר ואם לאו הוי כמתפלל וחוזר ומתפלל תפלה אחת

'''ושמואל אמר.''' א&quot;צ דתפלה אחרת היא לחובת היום בפני עצמה

'''אפילו אמר ונעשה.''' אם לא חדש בה דבר בנוסח ברכה האמצעית אלא זה בלבד שאמר יהי רצון שנעשה לפניך וכו' וסיים במקדש השבת יצא

'''נתפלל.''' חוזר ומתפלל עמהן כדי להתפלל עם הציבור

'''אתת צלותא.''' דצבורא

'''נתפלל של.''' שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף. והצבור הוא שמתפללין בזה אין חילוק אם יכול לגמור עד שלא יתחיל הש&quot;צ או לא משום דחובת מוסף ג&quot;כ עליו כמו עליהם ומתפלל עמהן

'''לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין מוסף.''' והוא רוצה להתפלל של שחרית בזה יש חילוק דאם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר וכו' דהואיל ואינו מתפלל תפלה שמתפללין הצבור אל יתחיל להתפלל עמהן אם לא יכול לגמור קודם שיתחיל הש&quot;צ ויגיע למקום שצריך לענות אמן אחריו

'''באיזה אמן וכו'.''' לאו אהכא קאי אלא משום דגרסי' להא לעיל פ&quot;ג בהלכה ב' בזה שנכנס לבהכ&quot;נ ומצאן עומדים ומתפללין אם יכול להתחיל ולגמור כדי שיענה אמן ובאיזה אמן וכו' מייתי לה הכא כדרך הש&quot;ס הזה וכלומר דהכא דבמוסף איירי ואין מוסף אלא בשבת וי&quot;ט אם כן באמן דהאל הקדוש הוא הכא דהא מסיק לעיל דלא פליגי

'''תמן תנינן.''' בשלהי ראש השנה וגרסי' שם נמי להא

'''הלכה כר&quot;ג באלין תקיעתא.''' באלו הברכות של ר&quot;ה יום תקיעתא דהש&quot;צ מוציא את הרבים ואף למי שהוא בקי משום דאוושי ברכות טובא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עלוי ר' יהודה שאמ' משום ר' אלעזר בן עזריה · את שמע מינה שאדם מתפלל ומהלך ארבע אמות ומתפלל שלמוסף · אמ' ר' אבא ולא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפי' שהוא כדי הילוך ארבע אמות · רב אמ' צריך לחדש בה דבר · ושמואל אמ' אין צריך לחדש בה דבר · אמ' ליה אפי' אמ' ונענשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא · ר' שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עימהן · ר' זעורא ורב נחמן בר יעקב הוו יתבין מן דמצלון אחת צלותא קם רב נחמן בר יעקב מצליא · אמ' ליה ר' זעורא ולא כבר צלינן אמ' ליה מצלי אנא וחזר ומצלי · דמר ר' שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עימהן · ר' אחא ר' יונה בשם ר' זעורא נתפלל שלשחרית ובא ומצאן מתפללין שלמוסף מתפלל עמהן · לא נתפלל שלשחרית ובא ומצאן מתפללין שלמוסף אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · כאי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחרנה אמ' באמן שלשומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגון מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר באמן שלשומע תפילה בחול · תמן תנינן רבן גמליאל או' שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן · ר' הונא רבא דמפטרין בשם ר' יוחנן הל' כרבן גמליאל באילין תקיעתא · ר' זעורא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא מן דצלון אחת צלותא קם רב חסדא מצליא · אמ' ליה ר' זעורא ולא כבר צלינן · אמ' ליה מצלי אנא וחזר ומצלי · דנחתין מיערבאי לתמן ואמרין בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוו יתבין תמן.''' בבבל היו יושבין בעת תפלת הברכות דר&quot;ה ולאחר שהתפללו כבר בפני עצמן הגיע שעת תפלת הצבור וקם רב חסדא וחזר והתפלל עם הצבור

'''דנחתין מערבאי ואמרין תמן בשם ר' יוחנן וכו'.''' כן הוא בר&quot;ה בני א&quot;י שירדו לכאן אמרו ששם שמעו מר' יוחנן דפסק הלכה כר&quot;ג בברכות דר&quot;ה והואיל ואנא לא כוונית בתחלה בתפלה לפיכך אני חוזר ומתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לו עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ד_נז}} '''בתפילת מוסף של ראש השנה שליח הציבור מוציא ידי חובה אף את הבקיאים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף א , טור או&quot;ח סימן תקצא &lt;קטע סוף=לו א/&gt; הדרן עלך תפלת השחר ד. ''הכרעה:'' הלכה כרבן גמליאל דיבנה, כמפורש בירושלמי, שהשליח ציבור מוציא את הבקיאים באילין תקיעתא לפי שהתפילה ארוכה ואין העם רגילים בה; ורב חסדא שחזר והתפלל בעצמו לא חלק על העיקרון אלא רצה תפילה בעצמו, וכן נפסק ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;71&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים, זה דווקא למי שכיוון}}. ואנא דלא כוונית {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת בתפילת השליח ציבור, לכן אני עצמי מתפלל}}. הא אילו כוונית, הוינא נפיק ידי חובתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחזרת השליח ציבור}}. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ויאות {{ירו&quot;מ-ביאור|אמר רבי יוחנן שהלכה כרבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כל תנאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] תני לה בשם חכמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|בסתם להראות שהסכימו לדבריו}} רבי אדא דקיסרין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא דקיסרין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: והוא שיהיה שם מראש התפילה. אמר רבי תנחום בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר ירמיה|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם.   &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק תפלת השחר&lt;/strong&gt;

==פרק חמישי - אין עומדין ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק חמישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק חמישי#דף לו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ברכות_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;

==דף לו (סוף)==
= {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות| לו| ב|משה לונץ=113|שדה יהושע=|קנייבסקי=109|סירלאו=66|פולדא=44|תולדות יצחק=140|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אין עומדין להתפלל אלא {{שוליים|ה_א}}מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכונו את לבם. אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו; ואפילו נחש כרוך על עקיבו, לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ה_ב}}הבא מן הדרך, אסור להתפלל. ומה טעם? דכתיב: ([[ישעיהו נא כא]]) &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהליכה לגלות כשיכרות שהדעת לא מיושבת}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרו בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: {{שוליים|ה_ג}}המיצר, אסור להתפלל. לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין דכתיב: &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot;. תני: {{שוליים|ה_ד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל ולהיפטר מחבירו מתוך דבר של תורה|לא יעמוד אדם ויתפלל,]] לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן, אל יפטר אדם מתוך חבירו, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה. שכן מצינו בנביאים הראשונים, שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות. אמר לו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר: ([[ירמיהו נא סד]]) &quot;ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו&quot; ולמה אמר עד הנה דברי ירמיהו לפני סוף הספר? לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש, יכול בחורבן בית המקדש חתם? תלמוד לומר: &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot; במפולת של מחריביו חתם, לא חתם בדברי תוכחות. {{ירו&quot;מ-ביאור|ושאר הפסוקים אינם דברי נבואה אלא סיפור דברים על מה שכבר התנבא}} והכתיב ([[ישעיהו סו כד]]) &quot;והיו דראון לכל בשר&quot;! בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק חמישי#דף לז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי זעירא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא'''. אז רבי זעירא ורב חסדא ישבו במקום שבו התפללו. שליח ציבור התפלל, '''ומן דצלון אתת צלותא''' - אחרי שסיימו את התפילה הגיע עוד מניין להתפלל שם. '''קם רב חסדא מצליא''' - התחיל להתפלל איתם עוד הפעם. '''אמר לו רבי זעירא ולא כבר צלינן''' - הרי התפללנו, היה פה חזן, שמענו אותו. '''אמר לו מצלי אנא וחזר ומצלי''' - אני התפללתי, אמנם אני חוזר להתפלל עוד הפעם. למה? '''דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם רבי יוחנן''' - כלומר, למרות שהגיעו שליחים מארץ ישראל לבבל, והם אמרו בשם רבי יוחנן '''שהלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא''', כלומר הלכה כרבן גמליאל בתפילת מוסף, שאפילו בקיאים החזן מוציא אותם - זה דווקא אם האדם, אפילו בקיא, התכוון לצאת ידי חובה בתפילה של החזן. אבל '''אנא דלא כוונית''' - אני לא התכוונתי לצאת בתפילה הקודמת, אז לכן לא יצאתי, לכן אני חייב להתפלל עוד הפעם. '''הא אילו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי''' - באמת, אם הייתי מתכוון הייתי יוצא.

'''אמר רבי זעירא ויאות''' - כלומר באמת הלכה כרבן גמליאל. מה הראיה? '''דכל תנאי תני בשם רבן גמליאל''' - כלומר, כל המשניות שמופיע אצלנו בשם רבן גמליאל, '''רבי הושעיא תני לה בשם חכמים''', כלומר בסתם משנה, כדי להגיד לנו שככה הלכה.

'''רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן: והוא שיהיה שם מראש התפילה'''. כלומר, כדי לצאת ידי חובה זה לא מספיק לבוא באמצע התפילה ולשמוע חלק מהחזן, אלא צריך להיות כל התפילה, כלומר לשמוע את החזן לאורך כל התפילה, להיות שמה ולהעלות אמן על כל הברכות.

'''אמר רבי תנחום בר ירמיה: ומתניתין אמרה כן''' - אפשר גם לראות את זה מהמשנה. '''כדתנן סדר ברכות: אומר אבות וגבורות וקדושת השם'''. אתה רואה שיש סדר והוא צריך להיות בכולם. כלומר, אותו אדם שרוצה לצאת ידי חובה צריך להיות בכל התפילה.

'''הדרן עלך פרק תפילת השחר'''.

מתחיל עכשיו מסכת ברכות פרק ה' הלכה א'. מתני': '''אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם'''. יש דעה שאומרת שזה מה שאנחנו עושים היום - כל הפרקי, פסוקי דזמרה שאנחנו אומרים לפני התפילה, כל ההכנות, זה בעצם מה שהחסידים הראשונים היו נוהגים לעשות. '''אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק'''. כמובן, אם הוא יודע שזה נחש ארסי, זה כבר עניין של פיקוח נפש, צריך לפעול בהתאם. צריך גם לזכור שללכת או לזוז - כל דבר כזה לא נקרא הפסקה. הפסקה זה דיבור, אבל אם הוא רק זז משם אז אין בעיה. אנחנו רואים את זה בהמשך הגמרא.

גמ': '''אמר רבי ירמיה בשם רבי אבא: הבא מן הדרך אסור להתפלל. ומה טעם?''' כלומר כי הדעת שלו לא מיושבת. איפה אנחנו רואים איזה רמז לזה? '''דכתיב לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין'''. עם ישראל יצא לגלות, ואז מדמים אותם לשיכור. כלומר, רואים מכאן שאדם שהולך באיזשהו מקום הוא לא מיושב, וכמו ששיכור אסור בתפילה, גם הוא יהיה אסור בתפילה.

'''רבי זריקן ורבי יוחנן אמרו בשם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: המיצר אסור להתפלל'''. כלומר, אדם שיש לו צרות, כואב לו או רע לו, לא יתפלל. אומרת הגמרא: '''לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין'''. כלומר, הוא אמר את זה מפסוק, יש לו רמז מהפסוק '''לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין'''. כלומר, אנחנו יודעים שעם ישראל יצא לגלות והם בעצם היו בצער על החורבן, צער על הגלות, והנביא מדמה אותם לשיכור. כמו ששיכור אסור בתפילה, כן גם אדם שהוא מיצר אסור בתפילה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הא אילו כוונית הוינא נפק ידי חובתי.''' כלומר דקמ&quot;ל דאפי' במי שהוא בקי אמרו כן והלכך קאמר ואני שבקי אני ואלו כוונתי בתפלתי בתחלה הייתי יוצא ידי חובתי ועכשיו שלא כוונתי הש&quot;צ הוא שמוציאני

'''ויאות.''' האי פיסקא דפסקו כר&quot;ג שפיר הוא ואע&quot;פ דרבים פליגי עליה משום דכל תנאי הוא דתני להא בשם ר&quot;ג אבל ר' הושעיא בברייתא תני לדר&quot;ג בשם חכמים דאמרי הכי והלכה כרבים

'''והוא שיהיה שם.''' מי שהוא רוצה לצאת ידי חובתו בזה שהוא שומע מהש&quot;צ צריך שיהיה שם מראש התפלה וישמע הברכות על הסדר

'''ומתני' אמרה כן.''' וממתני' נמי שמעינן כן דקתני סדר ברכות וכו' אלמא דצריך שיהו נאמרין כסדרן אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום וזכרונות ושופרות: הדרן עלך תפלת השחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תפילת השחר עד חצות· ר' יהודה או' עד ארבע שעות· תפילת המנחה עד הערב· ר' יהודה אמ' עד פלג המנחה· ותפילת הערב אין לה קבע· ושלמוספין כל היום· ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה· אמרו לו תלמידיו מה מקום לתפילה זו· אמ' להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי· וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי· רבן גמליאל או' בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה· ר' יהושע או' מעין שמונה עשרה ר' עקיבה או' אם שגורה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה· ואם לאו מעין שמונה עשרה· ר' ליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים· ר' יהושע או' המהלך במקום הסכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה י'י את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך· בא'י שומע תפילה· היה רוכב על החמור ירד· ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים· היה רוכב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים· ר' לעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר· וחכמ' אומ' בחבר עיר ושלא בחבר עיר· ר' יהודה או' משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין·
ר' יוחנן הל' כרבן גמליאל באילין תקיעתא ואתא דלא כוותה · הא אילו כוותה הויא נפיק ידי חובתי · אמ' ר' זעורא ויאות כל תעניי תבו בשם רבן גמליאל · ור' הושעיא תב לה בשם חכמ' · ר' חדא דקיסרין בשם ר' יוחנן והוא שיהיה שם מראש התפילה · אמ' ר' תנחום בר ירמיה ומתניתא אמרה כן סדר ברכות זו אבות וגבורות וקדושת השם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: לא יעמוד אדם ויתפלל, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו'''. כלומר, אדם שרוצה להיפרד מחבר שלו, '''לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה'''.

'''שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר: חוץ מירמיהו''' - כלומר, הנביא ירמיהו זה הנביא היחיד שבעצם לא סיים בנחמה, אלא סיים בדברים רעים, '''שחתם בדברי תוכחות'''.

'''אמר לו רבי יוחנן: עוד הוא בדברי נחמות חתם''' - גם הנביא ירמיהו בעצם בדברי נחמות חתם, שהרי כתוב בנביא ירמיהו בפרק נ&quot;א, למרות שבעצם זה לא סוף הנביא ירמיהו, כתוב שם: '''ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו'''. כלומר כתוב באמצע, לא בסוף הספר, לפני סוף הספר כתוב &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot;.

אז אומר רבי יוחנן: '''לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש''' - הרי סוף הספר מדבר על החורבן. '''יכול בחורבן בית המקדש חתם?''' כלומר, את הנבואה שלו הסתיים בחורבן. '''תלמוד לומר עד הנה דברי ירמיהו''' - כלומר, '''במפולת של מחריביו חתם, לא חתם בדברי תוכחות'''. ולא בחורבן בית המקדש, כמו שכתוב &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot;, פה הסתיימו בעצם הנבואות שלו. אז מה זה שאר הפסוקים? שאר הפסוקים אינם דברי נבואה, אלא סיפור דברים, כלומר בעצם מתאר את מה שהיה.

'''והכתיב והיו דראון לכל בשר''' - הרי ככה הנביא ישעיהו מסיים. &quot;דראון לכל בשר&quot; זה נבואת זעם, לא נבואת נחמה. אומרת הגמרא: '''בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן'''. כלומר, זה מדובר על הגויים.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>lwk9awp34iru7mh0jpkupc9oqroo73b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084051</id>
      <parentid>3084049</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:51:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3084051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="357837" sha1="0odz388iqyz28hmgwlpzopabsyuxk5b" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_spread.py --&gt;
{{מרכז|'''ירושלמי מאיר — מסכת ברכות, פרק רביעי — הדפסה עם נוסח כתב יד ליידן'''}}
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|בהדפסה (Ctrl+P): בכל כפולה — בעמוד הראשון לשון הדף, ביאור באר משה, והדינים העולים מן העמוד בקצרה (הסימן, הכותרת, הפוסקים וההכרעה); בעמוד שממולו נוסח כתב יד ליידן (סקליגר 3) במרכז ופירוש פני משה לצדו. ביאור ודינים שלא נכנסו בעמוד הראשון נמשכים מתחת לליידן. [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות|⇦ אל דף המסכת]]}}&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head yerum-daf-first&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;57&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש עבודה בלב, ואיזו? {{שוליים|ד_ב}}זו תפילה. וכן הוא אומר: ([[דניאל ו יז]]) &quot;אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור| אלוקיך שאתה עובד אותו תמיד הוא יצילך}} {{ירו&quot;מ-הוסר|וכי}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יש פולחן בבבל, ואיזו? זו תפילה. {{שוליים|ד_ג}}יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? פירש בדניאל: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} ומצלא&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו להתפלל (ערבית ושחרית ומנחה [רש&quot;י])}} יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר: ([[דניאל ו יא]]) &quot;וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|חלונות פתוחים לו בעלייתו כנגד ירושלים}} יכול משבאו לגולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|התחיל לעשות}} כן? תלמוד לומר: ([[דניאל ו יא]]) &quot;כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו שהיה עושה זמן רב קדם}} יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: ([[תהילים נה יח]]) ערב ובוקר וצהרים {{ירו&quot;מ-הוסר|וגו&quot;}} אשיחה ואהמה&quot;. {{שוליים|ד_ד}}יכול יהא מגביה קולו ומתפלל? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כבר}} פירש בחנה: ([[שמואל א א יג]]) &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;. יכול יהא מהרהר בלב? תלמוד לומר: ([[שמואל א א יג]]) &quot;רק שפתיה נעות&quot; הא כיצד? מרחיש בשפתותיו. אמר רבי יוסי בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: מן הפסוק הזה את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} למד ד' דברים: &quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ה}}שהתפילה צריכה כוונה. &quot;רק שפתיה נעות&quot; מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. &quot;וקולה לא ישמע&quot; מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. &quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot; מכאן {{שוליים|ד_ו}}שהשיכור אסור להתפלל. {{קיצור|מילתיה ד°חנן בר אבא פליגא|&quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; לא שייך לכאן, והסופר היה צריך להתחיל: &quot;חנן בר ווא אמר לחבריא...&quot; וטעה, מפני שהעתיק זה מברכות א,ה (&quot;על הירושלמי&quot;, עמוד 14) . וכן כתב ב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;. אף אם המילים &quot;מילתיה דחנן בר אבא פליגא ד-&quot; יתירות כמו שכתבו ב&quot;על הירושלמי&quot; וב&quot;שערי תורת ארץ ישראל&quot;, צריך לפרש שהקטע הזה מובא כאן בהקשר לברייתא המספרת על רבי עקיבא (מתוך פירוש אור לישרים) .}} {{ירו&quot;מ-הוסר|מילתיה דחנן בר אבא פליגא }}דחנן בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רב חנן בר אבא|°]] אמר לחבריא: נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] עביד, {{ירו&quot;מ-ביאור|אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב עושה}} ואמריתה קומי דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}, וקם ונשקי על פומי: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהיה אומר}} {{שוליים|ד_ז}}&quot;ברוך אתה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} שוחה; בא להזכיר את השם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} זוקף. {{ירו&quot;מ-ביאור|מזה שידע באיזה מילה רב שח או זקף, סימן שרב התפלל בקול.}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}ואנא אמרית טעמא: {{ירו&quot;מ-ביאור|למה זוקפים כשמזכיר שם השם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפניה לפסוקים|תהילים|קמו|ח}} &quot;ה' זוקף כפופים&quot; אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא {{ירו&quot;מ-הוסר|דלא}} דא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לזקוף בשם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אמר {{ירו&quot;מ-הוסר|אלא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|קרא}} &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שצריך להיות כפוף בשם}}. אמר רבי אבין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: אלו הוה כתיב &quot;בשמי ניחת הוא&quot; הוה יאות. לית כתיב אלא &quot;מפני שמי ניחת הוא&quot; קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא. רבי אבא בר זבדי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבדא|°]] מצלי בקלא. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה מתפלל בקול}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] כד הוה מצלי בכנישתא, {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה מתפלל בבית הכנסת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל בקול או בלחש|הוה מצלי בלחישה.]] וכד הוה מצלי גו בייתיה, הוה {{שוליים|ד_ח}}מצלי בקלא, {{ירו&quot;מ-הוסר|עד}} על מנת דילפון {{ירו&quot;מ-ביאור|שילמדו}} בני בייתיה צלותיה {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילתו}} מיניה. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-ביאור|בנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ובני}} בני בייתיה דאבא ילפי צלותא מיניה. ומאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] אמר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הטעם לשלוש תפילות ביום|כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות.]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילות לומר בשחר במנחה ובערב|בשחר צריך לאדם לומר:]] מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה. במנחה צריך אדם לומר: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב. בערב צריך לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה. רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית יט כז|בראשית וירא יט כז]]) &quot;וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'&quot;. ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: ([[תהילים קו ל]]) &quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot;. תפילת המנחה מיצחק אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[בראשית כד סג|בראשית חיי שרה כד סג]]) &quot;ויצא יצחק לשוח בשדה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפנות ערב}}&quot;, ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: ([[תהילים קב א]]) תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו תפילת הערב מיעקב אבינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית כח יא|בראשית ויצא כח יא]]) &quot;ויפגע במקום וילן שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי בא השמש}}&quot; ואין פגיעה אלא תפילה, כמה {{ירו&quot;מ-הוסר|דתימר}} דאת אמר: ([[ירמיהו כז יח]]) &quot;יפגעו נא בה' צבאות&quot; ואומר: ([[ירמיהו ז טז]]) &quot;אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי&quot;. ורבנן אמרי: {{שוליים|ד_ט}}תפילות מתמידין גמרו. תפלת השחר, מתמיד של שחר {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;. תפילת המנחה, מתמיד של בין הערבים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;ואת הכבש השני תעשה בין הערבים&quot;. תפילת הערב, לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם. הדא היא דתנינן: תפילת הערב אין לה קבע. {{ירו&quot;מ-ביאור|הכוונה שאין כנגד מה לקבוע אותה}} ושל מוספין כל היום. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת ערבית}}, עוד היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כנגד הקרבנות, ש}}קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. מאי טעמא? דרבי יהודה}}?  מדברי תורה למד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} דתני: [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;וחם השמש ונמס&quot;, בארבע שעות. אתה אומר &lt;span id=&quot;דף_ל_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף ל א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף כ&quot;ט. אנחנו מתחילים פרק ד', הלכה א', משנה. אומרת המשנה: '''תפילת השחר עד חצות''', כלומר עד אמצע היום. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. כלומר, מדובר על שעות זמניות כמובן. '''תפילת המנחה עד הערב''', כלומר עד יציאת הכוכבים. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה. כן, אנחנו יודעים שקורבן תמיד שבין הערביים, היו שוחטים אותו בשעה שמונה וחצי ומקריבים אותו בתשע וחצי, כלומר בעצם שעתיים וחצי לפני השקיעה. אז את השעתיים וחצי הם מחלקים לשניים, פלג. חצי מזה מוסיפים ליום. אז אם התחלנו בתשע וחצי, יש לנו עוד שעה ורבע, שעתיים וחצי מחלקים לשעה ורבע לכאן, שעה ורבע לכאן, אז בעצם קיבלנו אחת עשרה שעות פחות רביע, זה הזמן שמותר להתפלל מנחה. אחרי זה, זה כבר זמן של תפילת ערבית. '''תפילת הערב אין לה קבע'''. כן, הגמרא אומרת - יש כל מיני הסברים מה זה אין לה קבע, או שהכוונה שהיא לא חובה, או שהכוונה - אנחנו נראה בירושלמי - שלא מצאו על מה להסמיך את זה. '''ושל מוספים כל היום'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף כט עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתני' תפלת השחר עד חצות.''' שכן תמיד של שחר קרב עד חצות לרבנן ולר' יהודה אינו קרב אלא עד ד' שעות ביום והיינו עד סוף שעה רביעית שהוא שליש היום בזמן שהיום י&quot;ב שעות וכן הלילה ואותן שעות נקראו שעות זמניות וכן זמנה לעולם עד סוף שליש היום לפי ערך הימים כדאמרינן לעיל בפ&quot;ק גבי ק&quot;ש והלכה כר' יהודה

'''תפלת המנחה עד הערב.''' שכן תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב ור' יהודה סבר שקרב והולך עד פלג המנחה ופלג המנחה היא שעה ורביע קודם הלילה מפני שזמן מנחה קטנה מתחיל מתשעה שעות ומחצה שהם שתי שעות ומחצה קודם הלילה ופסק הלכה בזה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עבידו הרוצה לעשות כדברי חכמים ולהתפלל תפלת המנחה עד הערב יעשה ואם בא לעשות כדברי ר' יהודה שלא להתפלל מנחה אלא עד שעה ורביע קודם הלילה עושה ומשם ואילך יכול להתפלל ערבית ובלבד שלא יעשה פעם כך ופעם כך אלא לעולם יעשה כחד מינייהו שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה ואם עושה כדברי ר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר ששוב לא יתפלל מנחה באותה שעה

'''תפלת הערב אין לה קבע.''' שזמנה כל הלילה והא דנקט בלישניה אין לה קבע ולא קתני זמנה כל הלילה לאשמועינן דתפלת ערבית רשות לפי שהיא כנגד הקרבת איברים ופדרים שקריבין כל הלילה והנך רשות נינהו שכיון שנזרק הדם נרצה הקרבן ואע&quot;פ שנטמאו האברים ופדרים או שאבדו אינו מעכב ומיהו האידנא קבלוה עליהם לתפילת ערבית בחובה

'''ושל מוספין כל היום.''' אם אחרה אחר שבע סעות יצא אבל נקרא פושע וכן הלכה

'''גמ' כתיב לאהבה וגו'.''' שינה הכתוב מפ' הראשונה ולעבדו ללמד על התפילה

'''וכי יש עבודה בלב וכו'.''' ברייתא היא בספרי פ' עקב

'''יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת.''' תוספתא פ&quot;ג

'''יכול משבאו לגולה.''' התחיל לנהוג כן ולא מקודם

'''בכל שעה שירצה.''' דלא למדנו מדניאל אלא שלא יתפלל כל שלשתן רצופות זא&quot;ז וזמן קבוע לכל אחת מנין כבר פי' דוד וכו'

'''מרחיש בשפתותיו.''' ומשמיע לאזניו בלחש

'''על לבה.''' בכוונת לבה

'''מילתיה דחנן בר אבא פליגא.''' האי לאו הכא הוא דאיתמר ולא שייכא אדלעיל ובפ&quot;ק בהלכה ד' איתמר הכי אהא דדריש התם מכל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שאף בהזכרת השם צריך שיהא ראשו כפוף ועלה קאמר מילתיה דחנן בר בא פליגא וכו' עד כבר ניחת הוא ואיידי דאיירי הכא בדיני דתפלה מייתי לה כמו דאיתמר התם כדרך הש&quot;ס הזה

'''מצלי בקלא.''' כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו כדר' יונה

'''ובני ביתיה דאבא.''' כלומר כך היה נוהג ג&quot;כ אבא שילמדו בני ביתו התפילה ממנו

'''מאיכן למדו.''' דוד ודניאל מהיכן למדו לג' תפלות

'''כך תזכינו לראות במערב.''' כן צריך להיות

'''עוד היא.''' גם היא יש לך סמך לקבוע כנגד עיכול איברים וכו' ולפיכך זמנה כל הלילה

'''מדברי תורה למד ר' יהודה.''' לומר דתמיד של שחר קרב עד ד' שעות כדתני ר' ישמעאל וכו' ודריש בבקר בבקר ולפיכך תפלת השחר שהוא כנגדו ג&quot;כ עד ד' שעות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תפילת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ארבע שעות. תפילת המנחה עד הערב ר' יהודה אומ' עד פלג המנחה. תפילת הערב אין לה קבע, ושלמוספים כל היום ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה. אמרו לו תלמידיו מה מקום לתפלה זו אמר להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי רבן גמליאל או' בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה ורבי יהושע או' מעין שמונה עשרה ר' עקיבה או' אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשרה ר' אליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים. רבי יהושע אומר המהלך במקום הסכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה יי' את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך בא&quot;י שומע תפילה ותחנונים היה רוכב על החמור ירד ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים היה רוכב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים רבי אלעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה או' משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין  תפילת השחר עד חצות כול'· כת' לאהבה את י'י אלהיכם ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם· וכי יש עבודה בלב· ואי זו זו תפילה· וכן הוא או' אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך· וכי יש פולחן בבבל· ואי זו זו תפילה· יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת· פירש בדניאל וזימנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי וגו'· יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה· ת'ל וכוין פתיחין ליה בעיליתה נגד ירוש' יכול משבאו לגולה כן· ת'ל כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא· יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה· כבר פירש דוד ערב ובקר וצהרים· יכול יהא מגביה קולו ומתפלל· פירש בחנה וחנה היא מדברת על לבה· יכול יהא מהרהר בלב· ת'ל רק שפתיה נעות· הא כיצד מרחיש בשפתותיו· אמ' ר' יוסי בר חנינא מן הפסוק הזה את למד ארבעה דברים· וחנה היא מדברת על לבה· מיכן שהתפילה צריכה כוונה· רק שפתיה נעות· מיכן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו· וקולה לא ישמע· מיכן שלא יהא אדם מגביה את קולו ויתפלל· ויחשבה עלי לשכורה· מיכן שהשיכור אסור להתפלל· מילתיה דחנן בר אבא פליגא· דחנן בר ווא אמ' לחבריא נימר לכון מילתא טבתא דחמי' לרב עביד ואמריתה קומי שמואל וקם ונשק על פומיה· ברוך אתה שוחח· בא להזכיר את השם זוקף· שמואל אמ' ונא אמרית טעמ' י'י זוקף כפופים· אמ' ר' אמי לא מסתברא דלא אמ' אלא מפני שמי נחת הוא· אמ' ר' אבין אילו הוה כת' בשמי ניחת הוא· הוה יאות· לית כת' אלא מפני שמי ניחת הוא· קודם עד שלא הזכיר את השם כבר נחת הוא· ר' אבא בר זבדא מצלי בקלא· ר' יונה כד הוה מצלי בכנישתא הוה מצלי בלחישה· כד הוה מצלי בביתא הוה מצלי בקלא· עד דיילפון בני בייתה צלותיה מיניה· מאיכן למדו שלש תפילות· ר' שמואל בר נחמני אמ' כנגד שלשה פעמים שהיום משתנה על הבריות· בשחר צריך אדם לומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שהוצאתני מאפילה לאורה· במנחה צריך אדם לומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי כשם שזכיתני לראות החמה במזרח כך זכיתני לראות במערב· בערב צריך לומ' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה· כך תוציאיני מאפילה לאורה· ר' יהושע בן לוי אמ' תפילות מאבות למדום· תפילת השחר מאברהם אבינו· וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם לפני י'י· ואין עמידה אלא תפילה· כמה דתימר ויעמד פינחס ויפלל· תפילת המנחה מיצחק אבינו· ויצא יצחק לשוח בשדה· ואין שיחה אלא תפילה כמ' דתימ' תפילה לעני כי יעטוף ולפני יי' ישפוך שיחו · תפילת הערב מיעקב אבינו ויפגע במקום וילן שם · ואין פגיעה אלא תפילה כמ' דתימ' יפגעו נא ביי' צבאות · ואמ' אל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי · ורבנן אמרו תפילות מתמידין גמרו · תפילת השחר מתמיד שלשחר · את הכבש אחד תעשה בבקר תפילת המנחה מתמיד שלבין הערבים ואת הכבש השני תשה בין הערביים · תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם · הדא היא דתנינן תפילת הערב אין לה קבע ושלמוספין כל היום · אמ' ר' תנחומא עוד היא קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה מדברי תורה למד ר' יהודה · דתני ר' ישמעאל וחם השמש ונמס בארבע שעות · אתה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אומרת הגמרא: '''&quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם&quot;''' - וכי עבודה בלב? העבודה שבלב זה הקורבנות. זה אומר: זו תפילה. וכן הוא אומר: '''&quot;אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך&quot;''', כלומר האלוקים שאתה עובד אותו באופן קבוע, הוא יציל אותך. כן, וכי פולחן בבבל? זה אומר: זו תפילה. יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת? כבר פירש בדניאל: '''&quot;וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי&quot;''', כלומר שלוש פעמים ביום הוא כורע על ברכיו. יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה? תלמוד לומר: '''&quot;וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם&quot;''' - יש לו חלונות פתוחים לכיוון ירושלים כדי שיוכל להתפלל. יכול משבאו לגולה כן? כלומר רק שם הוא התחיל להתפלל. תלמוד לומר: '''&quot;כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא&quot;''', כמו שהוא היה עושה מן קדמת דנא, מזמן. יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה? כבר פירש דוד: '''&quot;ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה&quot;'''. יכול יהא מגביה קולו ומתפלל? פירש בחנה: '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;'''. יכול יהא מהרהר בלב, כלומר בכלל לא לבטא בשפתיים? תלמוד לומר: '''&quot;רק שפתיה נעות&quot;'''. הא כיצד? '''&quot;מרחיש בשפתותיו&quot;''', כלומר הוא צריך להניע את השפתיים, אבל לא להשמיע קול.

אמר רבי יוסי בר חנינא: מן הפסוק הזה את למד ד' דברים. '''&quot;וחנה היא מדברת על לבה&quot;''' - מכאן שהתפילה צריכה כוונה. '''&quot;רק שפתיה נעות&quot;''' - מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. '''&quot;וקולה לא ישמע&quot;''' - מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. '''&quot;ויחשבה עלי לשיכורה&quot;''' - מכאן שהשיכור אסור להתפלל.

אומרת הגמרא: המעשה של חנן בר אבא מלמד שאין חובה להתפלל בלחש, כלומר בלי שישמעו. מה הראיה? חנן בר אבא אמר לחבריא: '''&quot;נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרברב עביד&quot;''', אני אומר לכם משהו יפה שראיתי שרב עשה. אמרתי את זה לפני שמואל, וקם ונשקני על פי. כשהיה רב אומר '''&quot;ברוך אתה&quot;''' - היה שוחה, וכשבא להזכיר את השם - זוקף. עכשיו, אם רב אמר בלחש בלי להוציא קול, אז איך הוא ידע? אלא כנראה שרב התפלל בקול. אמר שמואל: ואני אסביר למה באמת הוא היה שוחה כשהיה אומר ברוך אתה, והיה זוקף כשהיה מזכיר את שם השם. למה? דכתיב '''&quot;ה' זוקף כפופים&quot;'''. אמר רבי אמי: '''&quot;לא מסתברא דא&quot;''', כלומר לא הגיוני, בדיוק הפוך צריך להיות, שהרי כתוב '''&quot;מפני שמי ניחת הוא&quot;''', משמע שצריך לכפוף בשם, לא לזקוף. אמר רבי אבין: אילו היה כתוב '''&quot;בשמי ניחת הוא&quot;''' - היית צודק, כי בשם צריך לכפוף, אבל '''&quot;לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא&quot;''', כלומר לפני שמזכירים את השם אז כורעים, אבל בשם זוקפים.

רבי אבא בר זבדי מצלי בקלא, היה מתפלל בקול. רבי יונה כד הוה מצלי בכנישתא, כשם היה מתפלל בבית כנסת, הוה מצלי בלחישה. וכד הוה מצלי גו ביתיה, הוה מצלי בקלא - הוא כן רצה שהבנים שלו ילמדו להתפלל, אז לכן בבית היה מתפלל בקול. אמר רבי מנא: באמת בני ביתיה דאבא ילפי צלותא מיניה, באמת כל הבנים למדו מאבא שלהם איך להתפלל.

שואלת הגמרא: מאיכן למדו ג' תפילות? רבי שמואל בר נחמני אמר: כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות. בשחר, בבוקר, וחכמים תיקנו כנגד כל אחד מהזמנים האלה ברכה מיוחדת. בשחר צריך לאדם לומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שהוצאתני מאפילה לאורה&quot;. במנחה צריך אדם לומר: &quot;מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, כשם שזכיתני לראות החמה במזרח, כך זכיתי לראות במערב&quot;. בערב צריך לומר: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה&quot;.

רבי יהושוע בן לוי אמר: תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו, דכתיב: '''&quot;וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'&quot;'''. ואין עמידה אלא תפילה, כמה דתימר: '''&quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot;'''. תפילת המנחה מיצחק אבינו, דכתיב: '''&quot;ויצא יצחק לשוח בשדה&quot;'''. ואין שיחה אלא תפילה, כמה דאת אמר: '''&quot;תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו&quot;'''. תפילת הערב מיעקב אבינו, דכתיב: '''&quot;ויפגע במקום וילן שם&quot;'''. ואין פגיעה אלא תפילה, כמה דאת אמר: '''&quot;יפגעו נא בה' צבאות&quot;''', ואומר: '''&quot;אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי&quot;'''. כן, רואים מכאן שבעצם &quot;לפגוע&quot; פירושו להתפלל.

ורבנן אמרי: תפילות מתמידין גמרו, כלומר למדו מקורבנות תמידים. תפילת השחר מתמיד של שחר, דכתיב: '''&quot;את הכבש אחד תעשה בבוקר&quot;'''. תפילת המנחה מתמיד של בין הערבים, דכתיב: '''&quot;ואת הכבש השני תעשה בין הערבים&quot;'''. תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה, ושנו אותה סתם, כלומר בלי מקור. הדא היא דתנינן: '''תפילת הערב אין לה קבע''', כלומר אין כנגד מה לקבוע אותה - זה הכוונה &quot;אין לה קבע&quot;. '''ושל מוספין כל היום'''.

אמר רבי תנחומא: תפילת ערבית עוד היא כנגד הקורבנות, כלומר זה לא שכמו שאמרת שאין לה במה לקבוע אותה - היא עצמה כנגד הקורבנות, שקבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים, שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. כן, אנחנו יודעים שאסור לשחוט בלילה, אבל קורבנות ששחטו ביום - אז את האיברים ופדרים שלהם מקטירים כל הלילה.

תנן: תפילת השחר עד חצות, ורבי יהודה אומר רק עד ארבע שעות. אומרת הגמרא: מאי טעמא דרבי יהודה? למה רבי יהודה אומר רק עד ארבע שעות? עונה הגמרא: מדברי תורה למד רבי יהודה, דתני רבי ישמעאל: כתיב '''&quot;וחם השמש ונמס&quot;''' - גם לגבי המן כתוב שהמן, כשחם השמש הוא נמס. אז זה בארבע שעות.

נעצור כאן כדי שלא נאריך יותר מדי.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף כט עמוד ב'''

{{שוליים|ד_ב}} '''יש להתפלל כנגד המקדש בכיוון ירושלים, שהתפילה היא הפולחן שבלב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שהתפילה היא פולחן, ולכן יש לכוון בה כנגד המקדש כדברי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_ג}} '''חייב להתפלל שלוש תפילות ביום ולכוון לירושלים בתפילתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדניאל שהתפלל שלוש פעמים ביום וכוון בתפילתו כנגד ירושלים, וכך הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_ד}} '''יש להתפלל בלחש, מניע שפתיו ואינו משמיע קולו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' הלכה כברייתא הנלמדת מחנה: &quot;רק שפתיה נעות&quot; - צריך להניע שפתיים ולא להשמיע קול, וכן נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן קא סעיף ב.

{{שוליים|ד_ה}} '''התפילה חייבת כוונת הלב ואמירה בהרחשת שפתיים בלא הגבהת קול.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי הלומד ממעשה חנה שהתפילה צריכה כוונה, שיש להרחיש בשפתיים ושלא להגביה קול בתפילה, וכן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף א.

{{שוליים|ד_ו}} '''שיכור אסור להתפלל, וצריך שיסיר שכרותו קודם התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צט סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרב שהיה מסלק שכרותו קודם התפילה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_ז}} '''באילו מקומות בברכות יש לכרוע ובאילו לזקוף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ז , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שכורעין ב&quot;ברוך&quot; וזוקפין קודם הזכרת השם, כדעת שמואל ורב, שכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע: שוחה ב&quot;ברוך&quot; וזוקף בעת אמירת השם.

{{שוליים|ד_ט}} '''תפילות שחר ומנחה נתקנו כנגד תמידי השחר והערביים, ותפילת ערבית נתקנה סתם ואינה קבועה כנגד קרבן.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ה , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=כט ב/&gt; ==דף ל עמוד א== &lt;קטע התחלה=ל א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק שתפילות היום נתקנו כנגד התמידים, ותפילת ערבית אין לה קבע כנגד קרבן קבוע, כדברי הירושלמי, וכן פסקו רמב&quot;ם (הל' תפילה א,ה-ו) ושו&quot;ע (או&quot;ח צח,ד).
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;58&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות? כשהוא אומר: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;כחום היום&quot;, הרי שש {{ירו&quot;מ-הוסר|שעות }}אמור; הא מה אני מקיים &quot;וחם השמש ונמס&quot;? בד' שעות. ואת דריש {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה שווה. במן נאמר}}: ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|וילקטו אותו}} בבוקר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבוקר&quot; ובקרבן תמיד של שחר נאמר}}: ([[במדבר כח ד|במדבר פינחס כח ד]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|את הכבש אחד תעשה}} בבוקר&quot; מה בבוקר שנאמר להלן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במן}} בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתמיד של שחר}} בד' שעות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש? דכתיב: וחם השמש}} בארבע שעין שמשא {{ירו&quot;מ-ביאור|בשמש}} חמין, וטולא {{ירו&quot;מ-ביאור|בצל}} קריר, בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין. אמר רבי תנחומא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחומא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}}: ([[בראשית יח א|בראשית וירא יח א]]) &quot;{{ירו&quot;מ-הדגשה|והוא יושב פתח האהל כחום היום}}&quot; מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל ברייה. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} מצלי בתלת שעין. רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מצלי בתלת שעין. רבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין. והא תנינן: {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות}}. {{שוליים|ד_י}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה! נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה. אי {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמי}} מעדות למד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שקרבן תמיד קרב עד שעה רביעית}}. ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מעשה שהקריבו את התמיד בארבע שעות|בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב,]] והיו מעלין להן  שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|טלאים. פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב, והעלו להן שני}} גדיים. {{ירו&quot;מ-ביאור|וגדי פסול לתמיד שנאמר את הכבש האחד תעשה בבקר, כבש ולא גדי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|והתעכבו לחפש עד שעה רביעית}}, באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים {{ירו&quot;מ-ביאור|שנבדקו ונמצאו כשרים}} בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד [[ביאור:עץ מסורת#רבי יודה בר בבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יודה בר בבא, על תמיד של שחר {{שוליים|ד_יא}}שקרב בארבע שעות. אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: אף בימי מלכות רשעה הזאת, {{ירו&quot;מ-ביאור|רומי}} היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית. מאי טעמא? דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמרו עד שעה שישית? דכתיב}} &quot;שנים ליום&quot;, חלוק את היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוא שתים עשרה שעות עד שעה שישית לתמיד של שחר, מכאן ואילך לתמיד של בן הערבים}} טעמא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}? &quot;שנים ליום&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכוונה שנים}} חובה ליום; &quot;שנים ליום&quot; שני פרקליטין ליום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן לשם היום; &quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן כנגד היום. הדא היא דתנינן תמן: {{שוליים|ד_יב}}תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום. ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיו עשרים וארבע טבעות מסודרים בשש שורות של ארבע כל אחד ממערב למזרח, שבהם היו מחזיקים את הבהמה לשחיטה}} והוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה סימן}} שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: תפלת המנחה ותפילת המוספין, {{שוליים|ד_יג}}תפלת המנחה קודמת. הוון בעון מימר, כשאין ביום כדי להתפלל שניהם, אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתדיר ושאינו תדיר תדיר קדם. וכן אמר}} רבי נתן בר טוביה[[ביאור:עץ מסורת#רבי נתן בר טוביה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ל_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף ל ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל'. נתחיל שני שורות לפני כן: למד רבנן תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. שואלת הגמרא מה טעמא דרבי יהודה? כלומר, למה רבי יהודה אומר ארבע שעות? הרי לכאורה עד חצות זה עדיין בוקר. עונה הגמרא מדברי תורה למד רבי יהודה, דתני רבי ישמעאל: כתיב &quot;וחמה שמש ונמס&quot;. כן, יש ברייתא בשם רבי ישמעאל שהוא למד מהפסוק לגבי המן.

עכשיו הברייתא אומרת שזה היה בשעה רביעית. אומרת הגמרא: '''אתה אומר בארבע שעות, או אינו אלא בשש שעות?''' כלומר, אולי זה שש שעות, מנין לך שזה ארבע שעות? '''כשהוא אומר כחום היום, הרי שש אמור''', כלומר &quot;חום היום&quot; זה שש שעות, &quot;וחם השמש&quot; זה ארבע שעות. הגמרא תסביר לנו יותר מאוחר למה. '''הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס''' - זה בארבע שעות.

'''ואת דריש''' - גזירה שווה. במה נאמר &quot;והלקטו אותו בבוקר בבוקר&quot;, ואמרנו שזה היה עד ארבע שעות, וקורבן תמיד של שחר נאמר בו &quot;את הכבש האחד&quot; - &quot;בבוקר&quot;. '''מה בבוקר שנאמר להלן בארבע שעות, אף בבוקר שנאמר כאן בארבע שעות'''. אז זה גזירה שווה, והרי תפילת שחרית היא כנגד קורבן תמיד של שחר, ממילא זה יהיה רק עד ארבע שעות.

שואלת הגמרא: והמן מנין שבארבע שעות ולא בשש שעות? אמר, דכתיב &quot;וחם השמש ונמס&quot;. &quot;וחם השמש&quot; זה בארבע שעין. למה? כי '''בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר'''. אני אומר &quot;חם השמש&quot; סימן שרק השמש חמה אבל הצל קריר. אז זה בארבע שעות, כי '''בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין''' - בשש שעות לא רק השמש חמה אלא גם הצל חם, כלומר אין מקום שהוא לא חם.

אמר רבי תנחומא: כתיב &quot;והוא יושב פתח האוהל כחום היום&quot;. כתוב על אברהם אחרי ברית מילה, ביום השלישי. '''מהו כחום היום? בשעה שאין צל לכל בריה''', כלומר באמצע היום שאין שום צל.

'''רבי יסא מצלי בתלת שעין''', כלומר רבי יסא התפלל בשעה השלישית. '''רבי חייא בר ווא מצלי בתלת שעין''' - גם כן הוא התפלל בשעה השלישית. '''רבי ברכיה חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין''', כלומר הוא התפלל יותר מאוחר. '''והא תנינן''' - עד שלוש שעות, שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות. '''הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה'''. הרי כשהם מתפללים תפילת שחרית גם קוראים קריאת שמע, וקריאת שמע הרי מותר רק עד שלוש שעות כמו שאמרנו. אז איך הוא עשה את זה? מתי הוא קרא קריאת שמע? עונה הגמרא: '''נימר, כבר קיבל מלכות שמים בעונתה'''. כלומר באמת הוא קם מוקדם, אמר שמע ישראל, אבל תפילה התפלל יותר מאוחר, חזר עוד פעם וקרא קריאת שמע אולי כדי לשמור סדר תפילה, אבל בעצם הוא כבר יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתה.

'''אי מעדות למד רבי יודה''' - הסבר אחר: הוא למד מעדות. כלומר, אנחנו אמרנו מקודם שרבי יהודה למד מהפסוקים; הסבר אחר הוא שמעדות למד רבי יהודה. במסכת עדויות כתוב שם עדות, אבל משם הוא למד שקורבן תמיד קרב עד שעה רביעית.

'''אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להן שני גדיים'''. פעם אחת שלשלו להם שתי קופות של זהב והעלו להם שני גדיים. עכשיו זה בקורבן תמיד כתוב &quot;את הכבש האחד&quot;, כלומר צריכים להיות כבשים. הם העלו גדי, וגדי פסול לתמיד. אז בעצם לא יכלו להקריב, והם התעכבו לחפש עד שעה רביעית - זו מסורת.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בארבע שעין שמשא חמין וכו'.''' כלומר דהיינו טעמא דדריש וחם השמש על ארבע שעות שאז השמש הוא בלבדו חם ובמקום הצל קר הוא

'''בשית שעין וכו'.''' ומפני ששתיהן חמין הן כלומר שאין הצל ניכר דרשו כחום היום על שש שעות וכדר' תנחומא דאמר מהו כחום היום בשעה שאין צל לכל בריה לפי שהצל הוא תחתיו

'''מצלי בתלת שעין.''' לפי שזמן קריאת שמע הוא וכדי לסמוך גאולה לתפלה

'''חמוניה.''' ראוהו שהיה קורא וכו'

'''והא תנינן וכו'.''' דאין לו שכר קריאת שמע אחר ג' שעות אלא כקורא בתורה ומ&quot;ט עביד הכי

'''נימר.''' שכך היה נוהג כבר קיבל מלכות שמים בעונתה וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה והיה ממתין להתפלל עם הציבור וקרא ק&quot;ש עם הברכות ולסמוך גאולה לתפלה

'''אי מעדות למד.''' ואי בעית אימא דמעדות למד ר' יודה לומר עד ד' שעות כמו ששנינו בפ&quot;ו דעדיות העיד ר&quot;י בן בבא על תמיד של שחר וכו' כדמפרש לקמן דעל אותו מעשה נשנית עדות זו

'''והיו מעלין להם שני גדיים.''' והם לא היו רוצין לשנות למה שהיו נוהגין להקריב טלאים לתמידין

'''וקפץ.''' החזיר ארבעים פרסה מא&quot;י

'''חלוק את היום.''' ויום הוא י&quot;ב שעות והחלק הראשון לתמיד של שחר

'''טעמא דר' יודה.''' דלא דריש הכי משום דמיבעי ליה לדרשא אחרינא כדדריש בספרי שנים ליום וכו' כנגד היום. נגד השמש

'''הדא הוא דתנינן תמן.''' בריש פ&quot;ד דתמיד

'''על קרן מערבית צפונית.''' שבבקר השמש במזרח וזורחת למערב ושם הוא כנגד השמש ובערבית השמש במערב ומאירה למזרח והיה נשחט על קרן צפונית מזרחית

'''והוא שיהא יודע וכו'.''' כלומר טעמא דהך מילתא הוא כדי שיהא ניכר וידוע איזה מהן כשחט בשחרית וכו' לפי שלפעמים הוו שוהין אחר זריקת הדס ולא הקריבו אברי תמיד. של שחר עד שנשחט של בין הערבים ושלא יתערבו והיה להם מקום שחיטתן לסימן

'''תפלת המנחה ותפלת המוסף.''' לא התפלל של מוסף עד שהגיע זמן תפלת המנחה תפלת המנחה קודמת

'''הוון.''' בני הישיבה בעון מימר דוקא כשאין שהות ביום כדי להתפלל שניהן שעד שיתפלל מוסף יעבור זמן המנחה אבל אם יש שהות ביום תפלת מוסף שקדמה היא קודמת למנחה וקאמר ר' זעירא דלא היא דכך קיבל בשם ר' יוחנן דלעולם תפלת מנחה קודמת וכן אמר ר' נתן בשם ר' יוחנן&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות · כשהוא או' כחום היום הרי שש אמור · הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בד' שעות · ואת דריש בבוקר בבוקר · מה בבוקר של להלן בד' שעות · אף בבוקר שלכאן בד' שעות · בארבע שעין שמשא חמין וטולא קריר · בשית שעין שמשא חמין וטולא חמין · אמ' ר' תנחומא מהו כחום היום · בשעה שאין צל לכל ברייה · ר' יסא מצלי בתלת שעין · ר' חייא בר ווא מצלי בתלת שעין · ר' ברכיה חמונה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין · והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה · אימר כבר קיבל מלכות שמים בעונתה · אי מעדות למד ר' יודה דמר ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי בימי מלכות יוון היו משלשלין להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני טליים · פעם אחת שילשלו להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני גדיים · באותה שעה האיר הקבה' עיניהם ומצאו שני טליים מבוקרים בלישכת הטלאים · על אותה שעה העיד ר' יודה בר אבא על תמיד שלשחר שקרב בארבע שעות · אמ' ר' לוי אף בימי מלכות רשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות שלזהב והיו מעלין להן שני כבשים · ובסוף שילשלו להם שתי קופות שלזהב והעלו להן שני חזירין · לא הספיקו להגיע לחצי חומה עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה וקפץ ארבעים פרסה מארץ יש' · באותה שעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית · מה טעמון דרבנן שנים ליום · חלוק את היום · טעמ' דר' יודה שנים ליום · חובה ליום · שנים ליום · מיני פרקליטין ליום · שנים ליום שתהא שחיטתן לשם היום · שנים ליום שתהא שחיטתן כנגד היום · הדא היא דתנינן תמן שלשחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית על טבעת שנייה כנגד היום · ושלבין הערביים היה נשחט על קרן  צפונית מזרחית על טבעת שנייה כנגד היום · והוא שיהא יודע אי זה מיהן נשחט בשחרית · ואי זה מהן נשחט בערבית · ר' חייא בשם ר' יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוסף · תפילת המנחה קודמת · הוון בעיין מימר בשאין ביום כדי להתפלל שתיהן אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהן תפילת מוסף קודמת · ר' זעירא בשם ר' יוחנן ואפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת · ר' נתן בר טובי בשם ר' יוחנן אפי' יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם, ומצאו שני טליים מבוקרים בלישכת הטלאים. על אותה שעה העיד רבי יודה בר בבא על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות'''. זה מה שהופיע במסכת עדויות - שהעיד רבי יהודה בר בבא שתמיד של שחר קרב בארבע שעות, ועל סמך זה רבי יהודה סובר שתמיד שחר קרב בארבע שעות.

'''אמר רבי לוי: אף בימי מלכות רשעה הזאת''' - כלומר בימי הרומאים - '''היו משלשלין להן שתי קופות של זהב, והיו מעלין להם שני כבשים. ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב, והעלו להם שני חזירים. לא הספיקו להגיע לחצי חומה, עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה, וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל. באותה שעה גרמו העונות, ובטל התמיד, וחרב הבית'''.

שואלת הגמרא: '''מאי טעמא דרבנן''' - כלומר אמרו שעד שעה שישית מותר, '''&quot;שנים ליום&quot; - חלוק את היום''', עד שעה שישית תמיד של שחר, מכאן ואילך תמיד של בין הערביים. ורבי יהודה אמר: לא, מה שכתוב &quot;שנים ליום&quot; הכוונה '''&quot;שנים ליום&quot; חובה ליום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שני פרקליטין ליום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן לשם היום'''. עוד הסבר: '''&quot;שנים ליום&quot; שתהא שחיטתן כנגד היום'''.

מה הכוונה? '''הדא היא דתנינן תמן''', גם כתוב שם במסכת יומא: '''תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית, על טבעת שניה כנגד היום'''. יש שם שלוש שורות של ארבע טבעות בכל שורה. את קורבן תמיד של שחר שחטו על טבעת שנייה בקרן צפון-מערבית, '''ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה כנגד היום'''. זה תמיד בבוקר, שהשמש זורחת במזרח אז הקרניים בעצם יפגעו במקום שבו שוחטים, וההיפך בשקיעה - שחטו בכיוון המזרחי, ששם בעצם הקרניים שהגיעו מכיוון מערב יפגעו, אז זה כנגד היום. '''והוא שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית, ואיזה מהן נשחט ערבית''' - זה הסימן, שחטו את זה בבוקר ואת זה בין הערביים.

'''רבי חייא בשם רבי יוחנן: תפלת המנחה ותפילת המוספין, תפלת המנחה קודמת'''. אעון בהון - כלומר אתם לומדים, זה דווקא כשאין ביום כדי להתפלל את שניהם, הוא צריך להחליט אחד מהם. '''אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת מוסף קודמת'''.

'''רבי זירא בשם רבי יוחנן: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפלת המנחה קודמת'''. למה? כיוון שזה תדיר ושלא תדיר, תדיר קודם - הרי תפילת מנחה זה תדיר. וכן '''רבי נתן בר טוביה בשם רבי יוחנן: אפילו יש ביום כדי להתפלל שניהם, תפילת המנחה קודמת'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד א'''

{{שוליים|ד_י}} '''עד איזו שעה זמן קריאת שמע של שחרית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות קריאת שמע, פרק א, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נח סעיף א , שו&quot;ע או&quot;ח סימן נח סעיף ו , סמ&quot;ג עשין י&quot;ח. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהודה שהזמן נמשך עד שעה רביעית, למד ממאורע קרבן התמיד שקרב עד שעה רביעית, ואם קרא מכאן ואילך לא הפסיד אלא כקורא בתורה..

{{שוליים|ד_יא}} '''קרבן התמיד קרב פעם אחת ביום, בבוקר, ואם נתעכב - קרב עד ארבע שעות ביום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ב , סמ&quot;ג עשין קצ. ''הכרעה:'' נפסק כרבנן שבסוגיה, וכן פסק הרמב&quot;ם שזמן שחיטת התמיד עד ארבע שעות ביום כנגד המעשה שהיה בימי מלכות רשעה שבו הקרבן קרב בשעה זו.

{{שוליים|ד_יב}} '''תמיד של שחר נשחט על קרן מערבית-צפונית ותמיד של בין הערביים נשחט על קרן צפונית-מזרחית, שניהם על הטבעת השנייה כנגד היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה יא , סמ&quot;ג עשין קצ. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא זו בירושלמי; הרמב&quot;ם פסק כן להלכה בהלכות תמידין ומוספין פרק א הלכה יא.

{{שוליים|ד_יג}} '''מי שהתפלל בסדר הפוך צריך להקדים בכל מקרה תפילת מנחה למוסף.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה יא , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רפו סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=ל א/&gt; ==דף ל עמוד ב== &lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שמנחה קודמת בכל מקרה מדין תדיר קודם לשאינו תדיר, כפסק הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;59&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דווקא}} לשעבר, הא בתחילה לא בדא! פתר לה בשלא הגיע זמן {{ירו&quot;מ-הוסר|התפילה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מנחה קטנה, שהיא עיקר}} כהדא דרבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון, {{ירו&quot;מ-ביאור|סעודה גדולה}} ומטא יומא לשית שעין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא זמן מנחה גדולה}}, עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע דווקא אם היה להם סעודה גדולה התפללו מנחה גדולה, אבל עיקר זמנה הוא מנחה קטנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: תפילת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה}}. וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע. תמן תנינן: {{שוליים|ד_יד}}תמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת. רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בעי: הכא את עביד {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מנחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קטנה בתשע ומחצה}}, שתי שעות ומחצה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפני השקיעה}}, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי תמיד של בין הערבים קרב בשמונה ומחצה, שלוש שעות ומחצה קדם השקיעה}} אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קמא ב]]) &quot;תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot; צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה. רבי יוסי בן חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]] היה מתפלל עם דמדומי חמה, כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום. אמר רבי יוסי בן חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר חנינא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|ויהא}} יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לב ו]]) &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא&quot; מהו לעת מצוא? לעת {{ירו&quot;מ-הדגשה|זמן}} מצויין של יום. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהשמש יוצאת או נכנסת}} אחוי דאימיה דרב אדא[[ביאור:עץ מסורת#יוחאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ד}} הוה מצייר {{ירו&quot;מ-ביאור| שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור| גלימה}} דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בצומא רבא {{ירו&quot;מ-ביאור|יום כיפור}}. אמר לו: כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן, {{ירו&quot;מ-הוסר|איממא}} יממא הוא  {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא דמדומי חמה}}.{{ירו&quot;מ-הוסר|הכא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מד כז]]) &quot;האומר לצולה חרבי&quot; זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ירמיהו נא מט]]) &quot;גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ&quot; כתיב ([[בראשית יא ב|בראשית נח יא ב]]) &quot;וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot;. אמר ריש לקיש[[ביאור:עץ מסורת#ריש לקיש|°]]: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול. דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק {{ירו&quot;מ-הדגשה|בצער}} בלא נר ובלא מרחץ. דבר אחר: שנער — שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר. דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים. דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}}? זה נבוכדנצר הרשע.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לא א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אומרת הגמרא: '''והתני: הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספים, יצא'''. כתוב &quot;אם הקדים&quot; - זאת אומרת זה רק בדיעבד, אבל לכתחילה - &quot;'''לשעבר, הא בתחילה לא בדא'''&quot; - צריך מוסף קודם.

'''פתר לה בשלא הגיע זמן''' תפילת מנחה קטנה שהיא עיקר. כלומר בעצם מה שאמרנו שאם יש את שניהם אז תפילת מנחה קודמת, זה דווקא כשמגיע תפילת מנחה קטנה שהיא עיקר תפילת מנחה. אבל קודם לכן בעצם מתפלל קודם כל מוסף.

'''כהדא דרבי יהושוע בן לוי מפקד לתלמידיו: אין הוה לכון אריסטון''' - כלומר יש לך איזו סעודה - '''ומטא יומא לשית שעין''', כלומר אתם רואים שעברתם את השעה השישית, כלומר הגיע זמן מנחה גדולה, '''עד דלא תסקון לאריסטון, תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון'''. כלומר, קודם תתפללו מנחה גדולה ורק אחרי זה תלכו לסעודה, כי אולי תשתכרו, אולי תרדמו וכולי. אבל מה שאמרנו שעיקר התפילה, תפילת מנחה, זה דווקא תפילת מנחה קטנה, עד הערב. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה.

'''וכמה הוא פלג המנחה? אחת עשרה שעין חסר רביע'''. כמו שאמרנו שהקורבן תמיד בין הערביים נשחט בשעה שמונה וחצי ומקריבים אותו בשעה תשע וחצי, בעצם עד סוף היום נשארו עוד שעתיים וחצי. את זה מחלקים לשתיים - זה שעה ורבע - ואת זה מוסיפים לתשע וחצי, קיבלנו אחת עשרה פחות רביע. אז עד אז זה נקרא פלג המנחה - הזמן שמותר להתפלל מנחה.

'''תמן תנינן: תמיד נשחט בשמנה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ערב פסחים, נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה, בין בחול בין בשבת'''. כלומר בין אם פסח חל ביום חול בין אם הוא חל בשבת, שוחטים בשעה שבע וחצי ומקריבים אותו בשמונה וחצי.

'''רבי ירמיה בעי: הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה, והכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה?''' כלומר, אם אתה אומר שתמיד נשחט בשבע וחצי ומקריבים אותו בשמונה וחצי, יוצא שיש שלוש וחצי שעות עד השקיעה. אז יוצא שזמן המנחה יותר גדול, כי פלג המנחה זה לא שעה ורבע מהזמן של ההקרבה, אלא אם יש לנו משמונה וחצי שלוש וחצי שעות, אז זה שעה ושלושת רבעי. זה הרבה יותר זמן. איך זה יכול להיות?

'''אמר רבי יוסי: לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערבים, אלא לקטרת'''. כלומר, לא כמו שחשבנו שהמנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים - כי התמיד פעם מקריבים אותו בשבע וחצי, פעם בשמונה וחצי, פעם בתשע וחצי - אלא בעצם תפילת מנחה הוקשה לקטורת. מה הראיה? '''מה טעם? &quot;תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב&quot;''' - ואת הקטורת תמיד היו מקטירים באותה שעה, בשעה תשע וחצי, כי אחרי שהקריבו את הקורבן, '''צא שעה אחת לעיסוקו, ואת עביד מנחה שתי שעות ומחצה'''. כלומר שעה אחת אתה מכין, ואז בתשע וחצי אתה מקטיר את הקטורת, ויש לך עוד שעתיים וחצי שזה נקרא זמן המנחה. וכמו שאמרנו לפי רבי יהודה, פלג המנחה - שעה ורבע מאותו זמן - עדיין מותר להתפלל מנחה, ואחרי זה כבר אסור.

'''רבי יוסי בן חנינא היה מתפלל עם דמדומי חמה''', כלומר ממש בשקיעה. למה? '''כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום'''. '''אמר רבי יוסי בן חנינא: יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה'''. הגמרא אומרת בבבלי שרב היה מקלל את מי שמתפלל בשקיעה, כיוון שסיכוי טוב מאוד שהוא גם יפספס. '''מה טעם? &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא&quot;'''. מהו לעת מצוא? עת זה זמן, '''לעת מצויין של יום''' - הזמן שהוא מצוין, ברור. אמצע היום הוא לא זמן ברור, לא מוגדר. הזמנים המצוינים זה הזריחה והשקיעה.

'''אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא''', כלומר אח של אמו של רב אדא שמר על הגלימה של רב בצום יום כיפור. ורב אמר לו: '''כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא''' - כלומר, שתראה את השמש בראש האילנות, תביא לי את הבגד המכובד שאני אוכל להיות חזן ולהתפלל תפילת מנחה.

אומרת הגמרא: '''ושמשא בריש דיקלי תמן, יממא הוא''' - זה בכלל לא, זה עדיין יום, זה לא מתקרב לדמדומי חמה. אז רב סובר כמו רבי יהודה, שזמן מנחה זה עד פלג המנחה.

'''אמר רבי יוחנן: &quot;האומר לצולה חרבי&quot; זו בבל שהיא זוטו של עולם''' - המקום הכי נמוך בעולם. '''אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה צולה? ששם צללו מיתי דור המבול''', כלומר כל מיתי דור המבול נסחפו לשם, '''דכתיב &quot;גם בבל לנפל חללי ישראל, גם לבבל נפלו חללי כל הארץ&quot;''', '''כתיב &quot;וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם&quot;'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף ל עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''והתני.''' בברייתא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין יצא ומשמע דוקא לשעבר אם עבר והקדים יצא בדיעבד הא בתחלה לא בדא אמרו שיקדים לתפילת המנחה וקשיא לר' יוחנן

'''פתר לה.''' ר' יוחנן להברייתא בשלא היה זמן התפלה כלומר שלא הגיע זמן להתפלל לא למנחה ולא למוסף שהיה קודם שש שעות ומחצה הלכך לא יקדים לכתחילה למנחה אבל אם הגיע זמן התפלה אפי' יש שהות ביום אלא שמתירא שמא יעבור השעה אח&quot;כ כגון שהיה הולך לסעודה גדולה וצריך להתפלל שניהם וכהאי דריב&quot;ל דלקמיה אז אפילו לכתחילה יקדים לתפלת מנחה כיון שכבר הגיע זמנה ואח&quot;כ יתפלל מוסף כהדא דר' יהושע בן לוי

'''מפקד.''' היה מצוה לתלמידיו אם הוה לכון אריסטון סעודה גדולה ומתייראים אתם שמא מתוך כך ימשוך הזמן ויעבור זמן המנחה ומטא יומא לשית שעין כלומר שהוא אחר ששה שעות שהוא זמן מנחה גדולה אז עד שלא תלכו לעלות לסעודה תתפללו מקודם תפלת מנחה ואח&quot;כ תלכו להסעודה והשתא שמעינן נמי מהא דאם הוא יום שיש בו מוסף וצריך הוא להתפלל שתיהם מטעם שמא ימשוך אז יקדים הוא לתפלת המנחה כיון שכבר הגיע זמנה היא קודמת ואח&quot;כ יתפלל מוסף

'''וכמה הוא פלג המנחה.''' דקתני במתני'

'''אחת עשרה שעה חסר רביע.''' כך הוא לשון התוספתא פ&quot;ג ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה וכמה הוא פלג המנחה אחד עשר שעות חסר רביע כלומר פלג המנחה דמתני' דבמנחה קטנה מיירי וזמנה מתשעה שעות ומחצה ולמעלה ופלג מנחה זו י&quot;א חסר רביע שהוא שעה אחת ורביע קודם הלילה

'''תמן תנינן.''' ריש פ&quot;ה דפסחים תמיד נשחט וכו'

'''הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה.''' דקאמרת פלג המנחה י&quot;א חסר רביע וא&quot;כ כל זמן המנחה שתי שעות ומחצה קודם הלילה שהוא מט' ומחצה ולמעלה והכא את עביד מנחה ג' שעות ומחצה דקתני תמיד נשחט בשמנה ומתצה ואם כן זמן מנחה שהוא כנגד תמיד של בין הערבים גם כן שלש שעות ומחצה הויא וקשיין אהדדי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;והתני הקדים תפילת המנחה לתפילת המוספין יצא · לשעבר · הא בתחילה לא · ברם פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה כהדא ר' יהושע בן לוי מפקד לתלמ' לתלמידין · אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תשקון לאריסטון תהוון מצלון דמנחתה עד דלא תשקון · וכמה הוא פלג המנחה אחת עשרה שעות חסר רביע · תנין תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה · ערב פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה בין בחול בין בשבת · ר' ירמיה בעי הכא את עבד מנחה שתי שעות ומחצה אמ' ר' יוסי הוקשה תפילת המנחה לתמיד שלבין הערבים אלא לקטורת · מה טעם תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפיי מנחת ערב · צא שעה אחת לעיסוקו עבד מנחה שתי שעות ומחצה · ר' יוסי בן חנינה היה מתפלל עם דמדומי חמה כדי שיהא עליו מורא שמים כל היום · אמ' ר' יוסי בן חנינא ויהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה · מה טעם על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא · מהו לעת מצוא · לעת מיצויו שליום · אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא · אמ' ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דנצלי דמנחתא · ושימשא בריש דיקלי תנין אימת הוא הכא · דמר ר' יוחנן האומר לצולה חרבי · זו בבל שהיא זוטו שלעולם · אמ' ר' יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול· גם בבבל לנפול חללי יש'· גם בבבל נפלו חללי כל הארץ· כת' וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם· אמ' ריש לקיש למה נקרא שמה שנער ששם ננערו מיתי דור המבול· דא' שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר· בלא מרחץ· דא' שנער שהן מנוערין מן המ' המצות בלא תרומה ובלא מעשר· דא' שנער ששריה מתים נערים· דא' שנער שהעמידה שוטא ועד להקבה ואי זה זה נבוכדנצר הרשע·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''לא הוקשה תפלת המנחה.''' לזמן שחיטת חמיד אלא לקטורת של בין הערבים שהיתה אחר הקרבתו של תמיד וכדכתיב תכון תפלתי קטרת וגו' מנחת ערב יצא שעה אחת לעיסוקו והקרבתו של תמיד והוא עד ט' שעות ומחצה ואז היו מקטירין קטרת ונמצא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה כדתנינן בתוספתא הכא: עם דמדומי חמה בשחרי

'''לעת מיצויו של יום.''' כשהשמש יוצא וזורח ומצוי הוא על הארץ

'''הוה מצייר גולתיה דרב.''' וכן הוא לקמן ובפ' בתרא דתענית היה תופסו ושומרו לגלימיה דרב ביה&quot;כ וא&quot;ל כשתראה השמש בראש דקלים שהוא סמוך לשקיעתו תתן לי ואני מתפלל מנחה דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה בין בשחרית בין במנחה

'''ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא.''' כצ&quot;ל וקושיא היא הא כשהשמש בריש דיקלי בבבל הוא יום גדול עדיין כאן בארץ ישראל דאמר ר' יוחנן וכו' שבבל זוטו של עולם שהיא במצולה ותחתיתו ועמקו והיכי עביד רב הכי והוא בבבל היה והלא זה הזמן בבבל אינו עם דמדומי חמה ולקמן משני לה רב כר' יודה ס&quot;ל דאמר עד פלג המנחה ולפיכך נהג כן דכשהשמש בריש דיקלי בבבל זמן פלג המנחה הוא בא&quot;י

'''בתשנוק.''' בצער מבלי נחת שאין להם לא נר ולא מרחץ

'''מן המצות.''' שלא נתתייבו אלא בא&quot;י

'''רב כר' יודה.''' כדפרישית

'''אין תעבדיניה כרבנן.''' וקאמר הש&quot;ס דהיינו טעמיה אם אתה נוהג בעצמך כדברי חכמים דאמרי תפלת המנחה עד הערב א&quot;כ זה הוא דלא כר' יהודה דהא ר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה כערב משוי ליה אבל אם תעשה כר' יהודה להתפלל מנחה קודם פלג המנחה בזה אף חכמים מודים שהוא זמן מנחה והלכך מוטב לנהוג כר' יהודה דהכל מודים בה: מנין לנעילה היכן הוא הרמז לתפלה זו דשלשה האחרות יש להן רמז אי למ&quot;ד אבות תיקנום אי למ&quot;ד כנגד תמידין ואברים ופדרים וכן מוסף כנגד קרבנות מוספין ולנעילה מנין&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה שנער? ששם ננערו מיתי דור המבול'''. '''דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ''', כלומר מתים בצער. '''דבר אחר: שנער — שהם מנוערים מן המצות, בלא תרומה ובלא מעשר''' - הרי לא היו מצוות גדולות בארץ. '''דבר אחר, שנער, ששריה מתים נערים'''. '''דבר אחר, שנער, שהעמידו שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואי זה? זה נבוכדנצר הרשע'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף ל עמוד ב'''

{{שוליים|ד_יד}} '''זמן שחיטת תמיד של בין הערבים וזמן מנחה קטנה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ג , רמב&quot;ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק א, הלכה ה , סמ&quot;ג עשין קצ &lt;קטע סוף=ל ב/&gt; ==דף לא עמוד א== &lt;קטע התחלה=לא א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרמב&quot;ם שתמיד קרב בשמונה ומחצה ומנחה קטנה מתחילה מתשע ומחצה, שכן אין זמן התפילה מוקש לזמן הקרבן.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;60&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|נהג}} כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזמן מנחה רק עד פלג המנחה. והרי הלכה כחכמים, ולמה רב נהג כרבי יהודה? סבר}} אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}} עבדינא כרבנן, לית [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודי. אין {{ירו&quot;מ-הוסר|תעבדינא}} עבדינא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}}, אוף רבנן מודו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מוטב לנהוג כרבי יהודה ולצאת ידי הכל}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת נעילה|מניין {{ירו&quot;מ-הדגשה|רמז לתפילת}} {{ירו&quot;מ-הוסר|לנעילה}} נעילה?]] אמר רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ישעיהו א טו]]) &quot;גם כי תרבו תפלה&quot;, מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. מחלפא שיטתיה דרבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]? תמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בריה דרבי פפי|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יהושע דסכנין[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע דסכנין|°]] בשם רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי דכתיב}} ([[משלי יד כג]]) &quot;בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור&quot; חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל, שאמרה: ([[שמואל א א כב]]) &quot;וישב שם עד עולם&quot;, והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה, דכתיב: ([[במדבר ח כה|במדבר בהעלותך ח כה]]) &quot;ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והוויין}} הוויין ליה חמשין ותרתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא חמישים}}? {{ירו&quot;מ-ביאור|ששמאל חי חמישים ושתים שנים}} אמר רבי יוסי בר רבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: שתים שגמלתו. ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שטוב להרבות בתפילה}}?{{ירו&quot;מ-הוסר|אי אמרה}} כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שלא ירבה תפילה}} ליחיד, הן {{ירו&quot;מ-ביאור|שאמר שטוב להרבות בתפילה}} לציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}} רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי מאיר|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מאיר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמואל א א יב]]) &quot;והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'&quot; מכאן שכל המרבה בתפלה נענה. אימתי הוא נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ד_טו}}בנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|עם שקיעת החמה}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|ד_טז}}בנעילת שערי היכל. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים וסיום עבודות היום שזה מבעוד יום}} אמר רבי יודן אנתורדיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן אנתורדיא|°]]: מתניתין מסייע לרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום, בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים: בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שתפילת נעילה נאמרת ביום}} אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא על כרחך נעילת שערי היכל}}. אחוי דאימא דרב אדא[[ביאור:עץ מסורת#יוחאי|°]] הוה צייר {{ירו&quot;מ-ביאור|שומר}} גולתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|גלימה}} דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] בצומא רבא. אמר לו: כד תיחמי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשתראה}} שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים. מחלפא שיטתיה דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]? תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שזה בסוף היום}}, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כא אמר בנעילת שערי היכל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי התפלל נעילה כשהשמש בריש דקלי שהוא מבעוד יום}} אמר רב מתנה[[ביאור:עץ מסורת#רב מתנא|°]]: על ידי דרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת}} נעילה מהו שתפטור את של ערב? רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נעילה פוטרת את של ערב. אמר לו רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] לרב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: היאך הוא מזכיר של הבדלה? אמר רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] לרבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: ולא כבר איתתבת? {{ירו&quot;מ-ביאור|הרי כבר הקשתי על דבריו}} אמר לו? בגין דאיתתבת {{ירו&quot;מ-הדגשה|בקושיה קלה}} תיבטל? {{ירו&quot;מ-ביאור|שיכול רב לתרץ שכוללים את ההבדלה בברכה האמצעית}} {{ש}} &lt;span id=&quot;דף_לא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לא ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;א. בדף הקודם הזכרנו שאח של אמא של רב אדא שמר על הגלימה של רב ביום הכיפורים, ורב אמר לו שכשהשמש תהיה בראש הדקלים אז שיביא לו את הגלימה שיוכל להתפלל מנחה. שואלת הגמרא, כלומר, בעצם שאלנו למה הוא לא התפלל עם השקיעה. עונה הגמרא שהוא סובר כמו רבי יהודה. שואלת הגמרא: איך הוא יכול דבר כזה?

עכשיו אנחנו בדף ל&quot;א. שואלת הגמרא איך הוא עושה דבר כזה, הרי ההלכה כחכמים. אז למה הוא נוהג כמו רבי יהודה? עונה הגמרא: '''אין עבדינא כרבנן, לית רבי יהודה מודי'''. כלומר רבי יהודה אומר לעצמו, אם אני אנהג כמו רבנן ואתפלל סמוך לשקיעה, כלומר אחרי פלג המנחה, אז לית רבי יהודה מודה. רבי יהודה סובר שאני לא עשיתי את זה חובה, אבל '''אין עבדינא כרבי יהודה, אוף רבנן מודו'''. גם רבנן מודים. לכן מוטב לנהוג כמו רבי יהודה ולעשות את זה הכל.

שואלת הגמרא: מנין רמז לתפילת נעילה? כלומר, מאיפה יש עניין להוסיף תפילות? אמר רבי לוי: '''גם כי תרבו תפלה'''. '''מכאן שכל המרבה בתפלה נענה'''. שואלת הגמרא: '''מחלפא שיטתיה דרבי לוי'''? כלומר, פה הוא אומר שלהוסיף תפילות זה טוב. ותמן אמר רבי אבא בריה דרב פפי, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: '''בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור'''. מה זה דבר שפתיים אך למחסור? כאילו מי שמוסיף בדיבור אז זה גורם חיסרון. '''חנה על ידי שריבתה בתפלה, קצרה בימיו של שמואל''', שהיא אמרה '''וישב שם עד עולם'''. כלומר, היא הוסיפה ואמרה וישב שם עד עולם. '''והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה'''. אז בעצם היא גזרה על שמואל לחיות רק חמישים שנה. איך רואים שבעת ימיו של לוי זה רק חמישים שנה? דכתיב '''ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה'''.

שואלת הגמרא: רגע, הרי שמואל לא חי חמישים, הוא חי חמישים ושתיים שנה. '''הוויין ליה חמשין ותרתין'''? עונה הגמרא: אמר רבי יוסי בר רבי בון: '''שתים שגמלתו'''. כלומר, בעצם במשקל הוא היה חמישים שנה. והכא אמר אכן שטוב להרבות תפילה. עונה הגמרא: '''כן ליחיד, הן לציבור'''. כלומר, ליחיד באמת אין עניין להרבות בתפילה, אבל לציבור הוא אומר שבאמת ככל שמרבים יותר בתפילה זה יותר טוב. כדאמר רבי חייא בשם רבי יוחנן, ורבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר: '''והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה''''', מכאן שכל המרבה בתפילה נענה כמו שהיא ביתה ונענתה.

אימתי הוא נעילה? מתי זה זמן נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב ורבי יוחנן. יש מחלוקת בין רב ורבי יוחנן. רב אמר: '''בנעילת שערי שמים'''. כלומר עם השקיעה. ורבי יוחנן אמר: '''בנעילת שערי היכל'''. כלומר, אחרי שמכוונים את הנר, שזה בעצם עדיין מבעוד יום.

אמר רבי יודן אנתורדיא: '''מתניתין מסייע לרבי יוחנן'''. כלומר, יש לנו משנה שמסייעת לרבי יוחנן, שבעצם מדובר בנעילת שערי ההיכל, באמצע היום עדיין. תנן, '''בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום'''. מה זה ארבע פעמים ביום? '''בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים'''. מתי הימים האלה? '''בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים'''. אז בכל אופן כתוב שהכהנים נושאים כפיים ארבע פעמים ביום. משמע שתפילת נעילה זה היה עדיין ביום. זה כמו רבי יוחנן. '''אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום'''? הרי השקיעה זה כבר מתחיל לילה אחרי זה. אלא על כורחך נעילת שערי היכל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גם כי תרבו תפלה אינני שומע.''' מכאן דבדין הוא שכל המרבה בתפלה נענה וכלומר אף תפלת נעילה לריבוי תפלה תקנוה

'''מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן.''' בריש פ&quot;ב דבכורים הוא אומר דאין שבח ברבוי תפלה כדדריש בכל עצב וגו' ודבר שפתים שמרבה להתפלל אך למחסור הוא כמו שמצינו בחנה

'''והלא עולמו של לוי וכו'.''' כלומר דאגב מפרש להפסוק עד עולם והוא היה חי נ&quot;ב שנה ומאי עד עולם דקאמר ומשני דשתי שנים שגמלתו אינם מן המנין דוישב שם אמרה

'''וכה אמר הכין.''' מ&quot;מ קשיא דהכא אמר דטוב הוא להרבות בתפלה

'''אי אמרה.''' אף דאמרה ר' לוי התם להך לא קשיא כאן ליחיד הוא דקאמר שם

'''הן.''' דאמר הכא לציבור הוא דטוב להם שירבו בתפלה כדדרוש מקרא דגם כי תרבו והתם ברבים משתעי

'''ר' חייא בשם ר' יוחנן.''' לא סבר לה להא דר' לוי אלא אפי' יחיד המרבה בתפלה נענה כדדריש מקרא דחנה משום דמיהת נענתה בתפלתה וזה היה ע&quot;י שהרבתה להתפלל

'''אימתי היא נעילה.''' האי נעילה שאמרו

'''בנעילת שערי שמים.''' שהוא בלילה בתחלתה בנעילת שערי היכל. שהוא ביום סמוך לחשיכה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;רב בר יודה חין תעבדינה ברכין לית ר' יודה מודי אין תעבדיניה כר יודה· רבנן מודו· מניין לנעילה· אמ' ר' לוי גם כי תרבו תפילה· מיכן שכל המרבה בתפילה נענה· מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן אמ' ר' אבא בריה דר' פפי ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי בבל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור· חנה על ידי שריבת בתפילה קשה בימיו שלשמואל שאמרה וישב שם עד עולם· והלא אין עולמו שללוי אלא חמשים שנה הויין ליה חמשין ותרתין· אמ' ר' יוסי ביר' בון שתים שגמלתו וכה אומ' הכן אוי אמרה כן ליחיד בן לעיבור· ר' חייא בשם ר' יוחנן ר' שמעון בן חלפתא בשם ר' מאיר והיה כי הרבתה להתפלל אל י'י· מיכן שכל המרבה בתפילה נענה· אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמ' אמרין מיתפלגון רב ור' יוחנן רב אמ' בנעילת שערי שמים· ור' יוחנן אמ' בנעילת שערי היכל· אמ' ר' יודן ענתירדיא מתניתא מסייעא לר' יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום· בשחרית· במוסף· במנחה· ובנעילת שערים· בתעניות ובמעמדות· וביום הכיפורים· אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום· אחוי דאימא דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא· אמ' ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דניצלי נעילת שערים· מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמ' בנעילת שערי שמים· וכה אמ' בנעילת שערי היכל· אמ' ר' מתנה על ידי דהוה מאריך רב בצלותיה סגין הוה מגיע לנעילת שערי שמייה· נעילה מהו שתפטור שלערב· ר' אבא ורב הונא בשם רב נעילה פוטרת שלערב· אמ' ליה ר' אבא לרב הונא היאך הוא מזכיר שלהבדלה· אמ' ר' יונה לר' אבא היאך יהו שבע פוטרות שמונה עשרה· אמ' ליה ולא כבר איתתבת· אמ' ליה בגין דאיתתבת תיבטיל·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אחוי דאימא דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא'''. פה זה סיפור כמו הקודם, רק הפעם לא מדובר על תפילת מנחה אלא על תפילת נעילה, כמו שאנחנו תכף נראה. כלומר, אח של אמא של רב אדא שמר על הגלימה של רב ביום הכיפורים, ורב אמר לו: '''כד תיחמי שמשא בריש דיקלי, תיהב לי גולתי דנצלי נעילת שערים'''. כלומר כשתראה את השמש בראש הדקלים, תביא לי את הגלימה שאני אוכל להתפלל תפילת נעילת שערים.

שואלת הגמרא: '''מחלפא שיטתיה דרב'''? הרי רב מקודם אמרנו שהוא אומר שנעילת שערים זה נעילת שערי שמיים. כלומר, תפילת נעילה צריכה להיות בשקיעה, ואילו כאן הוא אומר לו שיביא לו את הגלימה כשהשמש עדיין באמצע השמיים, שזה עדיין מוקדם, זה באמצע היום לכאורה. אמר רב מתנה: '''על ידי דרב מאריך בצלותא סגין, הוה מגיע לנעילת שערי שמים'''. כלומר, באמת רב היה מתחיל מוקדם להתפלל, אבל כשהיה מגיע לנעילה זה כבר היה השקיעה כי היה מאריך מאוד בתפילה.

שואלת הגמרא: נעילה מהו שתפטור את של ערב? כלומר, האם אדם שהתפלל נעילה, לדוגמה ביום הכיפורים, יהיה פטור מהתפלל ערבית? רבי אבא ורב הונא בשם רב: '''נעילה פוטרת את של ערב'''. אמר לו רבי אבא לרב הונא: '''היאך הוא מזכיר של הבדלה'''? כן, הרי במוצאי יום כיפור צריך להגיד הבדלה. אמר רבי יונה לרבי אבא: '''היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה'''? הרי ביום הכיפורים בנעילה מתפללים רק שבע ברכות, ובמוצאי יום כיפור צריך שמונה עשרה. אז איך תפילת שבע פוטרת שמונה עשרה? אמר לו: '''ולא כבר איתתבת'''? מה אתה מוסיף עוד שאלה? גמרנו כבר, פתרתי. אמר לו: '''בגין דאיתתבת תיבטל'''? כלומר, אתה שאלת קושיה קלה, בגלל זה הדעה של רב תיבטל? כי רב יכול בקלות לתרץ שכל עניין ההבדלה בברכה אמצעית, אז הוא פתר אותך. אז לכן הוספתי את השאלה שלי שהיא קושיה קשה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד א'''

{{שוליים|ד_טו}} '''זמן תפילת מנחה נמשך עד שקיעת החמה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ז. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שסוף זמן מנחה עם נעילת שערי שמים, כלומר שקיעת החמה, וכן פסק הרמב&quot;ם.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;61&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אדרבא}}, מה דאקשי רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בכל השנה אומרה בחונן הדעת ולא מתקבל על הדעת שישנו מהמקובל ודווקא}} מה דאקשי רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]], לא קשי יאות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפשר לתרץ}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}קל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה. רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] אמר לחברייא: מריי, מן כולכון שמעית, {{שוליים|ד_יז}}שאין נעילה פוטרת של ערב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: אין נעילה פוטרת של ערב. אמר רבי יוסי ברבי בון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: ותני רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}}: בכל יום {{ירו&quot;מ-הדגשה|חול}} אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יצחק בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק בר נחמני|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, {{שוליים|ד_יח}}מזכיר של שבת בנעילה. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ץ אמר}} רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_יט}}מזכיר של חנוכה במוסף. אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה. אף על פי שאין מוסף בחנוכה, {{שוליים|ד_כ}}מזכיר הוא של חנוכה במוסף. ראש חודש שחל להיות בתענית, הי{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ך {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} מזכיר {{ירו&quot;מ-הוסר|הוא }}של {{ירו&quot;מ-הוסר|רח}} תענית במוסף? {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי בתפילה אומרה בין גואל לרופא ובמוסף ליכא י&quot;ח, אז היכן אומרה}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] אומר: בהודייה. {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו על הניסים}} רבי אבא בר ממל[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר ממל|°]] אמר: בעבודה {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו יעלה ויבא}}. רבי אבינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבינא|°]] אמר: אומרה ברכה רביעית. אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית. וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]. במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בתענית ציבור שחל בראש חודש}}? רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר: קורין ברכות וקללות {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו כל תענית ציבור}}. אמר ליה רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה בטלתה קריאת ראש חודש}}, בגין מודעתין כי {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} תענית? רביעין על מעיהון, {{ירו&quot;מ-ביאור|שוכבים על בטנם מרעב}} ולא ידעין דהוא תעניתא!&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לב א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אמר רבי יוסי: '''מה דאקשי רבי אבא קשי יאות. מה דאקשי רבי יונה, לא קשי יאות'''. כי הרי בכל השנה אומרים שלא מקובל שישנו במקום שבע. לא נראה הגיוני שדווקא ביום כיפור ישנו, אבל מה דאקשיא רבי יונה זה לא קשה, כי מה הוא שאל? האח שבע פוטרים שמונה עשרה, אפשר שבגלל שאנשים בצום, אז חכמים הקלו עליהם שתפילת שבע תפתור שמונה עשרה. '''קל הקילו עליו משום תעניתו, שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה'''.

רבי אבא בר ממל אמר לחברייא: '''מריי, מן כולכון שמעית, שאין נעילה פוטרת של ערב'''. זאת אומרת מכל הדברים שאמרתם אני מבין שתפילת נעילה לא פוטרת את תפילת ערבית. וכן אמר רבי סימון בשם רבי יהושוע בן לוי: '''אין נעילה פוטרת של ערב'''.

אמר רבי יוסי ברבי בון: ותני רבי חייא: '''בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה, במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור'''. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושוע בן לוי: '''יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף על פי שאין נעילה בשבת, מזכיר של שבת בנעילה'''. כן, בשבת יש רק שלוש תפילות. אז אם אני מוסיף עכשיו תפילת נעילה בגלל יום כיפור, זה לא שייך לשבת, ואף על פי כן בתפילת נעילה יזכירו שבת.

'''אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור, אף על פי שאין נעילה בראש חודש, מזכיר הוא של ראש חודש בנעילה'''. אמר רבי סימון בשם רבי יהושוע בן לוי: '''שבת שחל להיות בחנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, מזכיר של חנוכה במוסף'''. בחנוכה אין קורבן מוסף, אבל אף על פי כן מזכירים של חנוכה במוסף. '''אוספין עליה: ראש חודש שחל להיות בתוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה, מזכיר הוא של חנוכה במוסף'''.

'''ראש חודש שחל להיות בתענית, היך מזכיר של תענית במוסף'''? כלומר, איך הוא אומר את זה? רבי זעירא אומר: '''בהודייה''', כלומר כמו שאומרים על הניסים במודים. רבי אבא בר ממל אמר: '''בעבודה''', כמו שאומרים יעלה ויבוא. רבי אבינא אמר: '''אומרה ברכה רביעית''', כלומר ברכה רביעית בפני עצמה. אמר רבי אבא: '''מה מצינו, בכל מקום אומרה ברכה רביעית, אף כאן אומרה ברכה רביעית'''. כלומר בכל יום רגיל אומרים את הברכה הרביעית בפני עצמה, אז גם כאן אומרה ברכה רביעית. '''וכן נפק עובדא כהדא דרבי אבא''', שאומרים את הברכה הרביעית.

שואלת הגמרא, במה קורין בתענית ציבור שחל להיות בראש חודש? רבי יוסי אומר: '''קורין ברכות וקללות''', כמו כל תענית ציבור, ובעצם מדלגים על ראש חודש. אמר ליה רבי מנא: למה ביטלת קריאת ראש חודש? '''בגין מודעתין כי תענית'''? כלומר, אתה אומר לקרוא כך בתענית, למה? כנראה כדי להודיע לציבור שזה תענית. איך הם יכולים לשכוח את זה? '''רביעין על מעיהון, ולא ידעין דהוא תעניתא'''! כלומר, הם רועבים ברעב, לא אכלו כל היום, והם לא יודעים שזה תענית? אמר ליה להודיעך שקריאת ברכות וקללות דוחה קריאת ראש חודש. כלומר ככה הלכה פשוט, ולא כדי להזכיר להם שהם בצום.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לא עמוד ב'''

{{שוליים|ד_יז}} '''תפילת נעילה ביום הכיפורים אינה פוטרת מתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ח , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכד סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יהושע בן לוי שאין נעילה פוטרת של ערב, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שיש להתפלל ערבית במוצאי יום הכיפורים כבכל מוצאי שבת ותענית ציבור.

{{שוליים|ד_יח}} '''יש להזכיר בתפילת נעילה של תענית ציבור שחלה בראש חודש את עניין ראש חודש, אף שאין תפילת נעילה בראש חודש עצמו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרכג סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כרבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי שמזכירים בנעילה מה שאין מתפללים בו בפני עצמו, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_יט}} '''חובת הזכרת &quot;על הניסים&quot; בתפילת מוסף של ראש חודש שחל בתוך חנוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפב סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שמזכירין של חנוכה במוסף של ראש חודש אף שאין מוסף מיוחד לחנוכה עצמו, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לא עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ר' יוסי מה דאקשי ר' אבא קשי יאות: מה דקשי ר' יונה לא קשי יאות: קל היקלו עליו משום תעניתא שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה· ר' אבא בר ממל אמ' לחברייא מריי מן כולכון ע' שמעית שאין נעילה פוטרת שלערב· ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אין נעילה פוטרת שלערב—· אמ' ר' יוסי ביר' בון ותני ר' חייא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה· במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור· ר' יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי יום הכיפורים שחל להיות בשבת אעפ' שאין נעילה בשבת מזכיר שלשבת בנעילה· אוספון עליה ראש חודש שחל להיות בתענית ציבור אעפ' שאין נעילה בראש חודש מזכיר שלראש חודש בנעילה· ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי שבת שחלה להיות בחנוכה מזכיר שלחנוכה במוסף· ראש חודש שחל להיות בתענית היאך מזכיר הוא שלראש חודש· ר' זעורא אמ' בהודיה· ר' אבא בר ממל אמ' בעבודה· ר' אבינא אמ' או' ברכה רביעית· אמ' ר' אבא מיצע בכל מקום אומרה ברכה רביעית· אף כאן אומרה ברכה רביעית· וכן נפק עבדא כהדא דר' אבא· במה קורין· ר' יוסי אמ' קורין בברכות וקללות· אמ' ליה ר' מנא בגין מודעתון בי תענית רביעין על מעיהון ולא ידעין דהיא תעניתא·&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;62&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
אמר לו: להודיעך שקורין ברכות וקללות. {{ירו&quot;מ-ביאור|שקריאה של תענית דוחה קרית ראש חודש שכך ההלכה ולא כדי להזכיר שתענית}} רבי יודן קפודקיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן קפודקיא|°]] אמר קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} בשם רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]]: קורין בראש חודש. קם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} עם רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] אמר לו: את שמעת מאבוך הדא מילתא? אמר לו&quot; אבא לא הוה אמר כן, אלא בעין טב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששם היו מקדשים את החדש, ושם נהגו שקורין בראש חודש ד}}על ידי {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה}} {{ירו&quot;מ-הוסר|דאינון}} אינון ידעין דהוא ריש ירחא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שהתקדש החדש}} {{ירו&quot;מ-הוסר|קורין ברח }}הא שאר כל המקומותקורין ברכות וקללות. ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: {{שוליים|ד_כא}}ראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|למפטיר}}? אמר לו: קורין בראש חודש. אמר רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] קומי רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|ומתניתא}} מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|ד_כב}}לכל מפסיקים {{ירו&quot;מ-ביאור|מסדר ההפטרות}}, לראשי חדשים {{שוליים|ד_כג}}ולחנוכה ולפורים. יצחק סחורא שאל לרבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין? אמר לו: {{שוליים|ד_כד}}קורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה. רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|ור'}} ורבי אבא בר זמינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא בר זבינא|°]] מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימי דמן חיפה|°]]: קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש, להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. בר שלמיא ספרא {{ירו&quot;מ-ביאור|בעל קורא}} שאל לרבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שישה בשל שבת ושביעי בשל ראש חודש}} אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש. {{ירו&quot;מ-ביאור|ואיזה סימן יש שראש חודש}} שאילתינהו לספרייא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא ידעו }}אמר לו:{{ירו&quot;מ-הוסר|אל}} {{ירו&quot;מ-הוסר|והדא}} הדא שאילתא דספרא. {{ירו&quot;מ-ביאור| זו שאלה של חכמים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ודאי בראש חדש שחל בשבת לא מוסיפים עליה נוספת שיקראו בה בראש חדש. אבל בחול שמוסיפים עולה בגלל ראש חדש עושים בו סימן}} [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן[[ביאור:עץ מסורת#אבדן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכול}} ליצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שרוצה יכול להתפלל ערבית ביום מפלג המינחה כרבי יהודה בר עילאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: משכני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל בי רבי יוסי אצל פונדק אחד. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כה}}של ליל שבת בערב שבתץ אמר רבי אמי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אמי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}}: רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} פליג, ולא הוה צריך מפלגא על הדא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף}} רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מודה בערב שבת}} למה? שכן מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דסלקון חומרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|שיירת חמורים}} מן ערב לציפורין ואמרו: כבר שבת [[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בן דוסא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חנינא בן דוסא בעירו. ווידא אמרה דא? {{ירו&quot;מ-ביאור|ועל מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} דאמר רבי חנינה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]]: משכני [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לי: כאן נתפלל אבא {{שוליים|ד_כו}}של מוצאי שבת בשבת. ואפילו {{ירו&quot;מ-הוסר|אף }}עלה לא הוה צריך מפלגא, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן[[ביאור:עץ מסורת#אבדן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא יודן}} אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: &lt;span id=&quot;דף_לב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לב ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
כן, אנחנו בשורה השנייה. רבי יהודה קפודקיא אמר קומי רבי יוסי בשם רבי יהודה בן פזי: '''קורין בראש חודש.''' כלומר אם יש תענית בראש חודש, אז שאלנו לפני כן מה קורין. אז הדעה הקודמת הייתה שקורין בתעניות. בא רבי יהודה קפודקיא ואומר לפני רבי יוסי בשם רבי יהודה בן פזי, קורין דווקא לראש חודש.

קם רבי יוסי עם רבי יהודה בן פזי. אמר ליה: '''את שמעת מאבוך הדא מילתא?''' אתה אומר את זה, האם ככה שמעת מאביך? אמר ליה: '''אבא לא הוה אמר כן''', אבא שלי לא אמר ככה, '''אלא בעין טב''', כלומר רק במקום שבו הם מקדשים את החודש, רק שמה נהגו לקרוא בראש חודש כדי לפרסם שראש חודש התקדש. כן? אבל שאר המקומות '''קורין ברכות וקללות''', כלומר כמו שביום תענית.

ירמיה ספרא שאל לרבי ירמיה: '''ראש חודש שחל להיות בשבת, במה קורין?''' אמר ליה: '''קורין בראש חודש.''' אמר רבי חלבו קומי רבי אמי: '''מתניתא אמרה כן''', כלומר יש משנה שאומרת ככה, דתנן: '''לכל מפסיקים, לראשי חדשים ולחנוכה ולפורים.''' כן? אז אם אתה רואה שמפסיקים לראש חודש, יש מחלוקת אם הכוונה שמפסיקים את הקריאה או מפסיקים את ההפטרה, אבל משמע שבעצם מפסיקים את ההפטרה. אז אם כן, בשבת לא קוראים את המפטיר הרגיל, אלא קוראים את המפטיר של ראש חודש.

יצחק סחורא שאל לרבי יצחק: '''ראש חודש שחל להיות בחנוכה, במה קורין?''' אמר ליה: '''קורין שלשה בראש חודש, ואחד בחנוכה.''' כלומר שלושה יקראו. הרי מעלים ארבעה עולים, אז שלושה יקראו של ראש חודש ואחד יקרא של חנוכה.

רבי פנחס ורבי סימון ורבי אבא בר זמינא מטו בה בשם רבי אבדומי דמן חיפא, הפוך: '''קורין שלשה בחנוכה, ואחד בראש חודש.''' למה? כי הרי רק בראש חודש קוראים ארבעה, בחנוכה קוראים רק שלושה. אז בעצם '''להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש.'''

בר שלמיא ספרא שאל לרבי מנא: '''הגע עצמך שחל ראש חודש של חנוכה להיות בשבת, ולא שבעה אינון קורין?''' כן, אז אם כן, אין לך משהו. הרי ביום חול אתה אומר לי קוראים את הראש חודש רביעי כי בעצם העולה הרביעי זה רק בגלל ראש חודש, אבל בשבת תמיד קוראים שבעה, כן? אז אין משהו שמסמן לנו שראש חודש. '''אית לך למימר, שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש''', הרי תמיד קוראים שבעה. אז אין סימן של ראש חודש. אמר ליה: '''הדא שאילתא דספרא.''' זה בעצם שאלה של תלמידי חכמים, של סופרים, אבל באמת לא קשה, כי כשאני יכול לבצע איזה סימן אני עושה כמו ביום חול, אבל בשבת שאני לא יכול, אני קורא רק את המפטיר בראש חודש.

רבי מפקד לאבדן אמוריה, כן? אבדן היה הכרוז שרבי היה מדבר והוא היה מכריז לקהל. אז רבי ציווה את אבדן, המורה שלו: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, ליצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כלומר מי שמתפלל ערבית, יכול להתפלל מבעוד יום, כן? מפלג המנחה כמו רבי יהודה. וכן רבי חייא בר ווה מפקד לאמוריה: '''אכריז קומי צבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כן? מפלג המנחה.

אמר רבי חנינא: '''משכני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אצל פונדק אחד. אמר לי: כאן נתפלל אבא של ליל שבת בערב שבת.''' כלומר הוא התפלל את תפילת שבת עוד לפני השקיעה, כן? כמו רבי.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מתניתא.''' דריש פ&quot;ד דתענית דקתני בג' פרקים וכו' ביום וכי אית לך למימר נעילת שערי שמים ביום הן אלא נעילת שערי היכל כר' יוחנן

'''מחלפה שיטתיה דרב.''' דהא לעיל קאמר נעילה בלילה זמן נעילת שערי שמים והכא אמר כד תיחמי שימשי בריש דיקלי וא&quot;כ זה הוא זמן נעילת שערי היכל

'''ע&quot;י דהוה מאריך רב.''' בתפלתו הרבה וכשהתחיל כשהשמש בריש דיקלי היה מגיע לזמן נעילת שערי שמים ועדיין היה עומד בתפלה

'''נעילה מהו שתפטר של ערב.''' למ&quot;ד דזמנה בתחלת הלילה א&quot;כ מהו שיוצא בה לתפלת ערבית שא&quot;צ להתפלל עוד של ערבית

'''היאך הוא מזכיר של הבדלה.''' הרי אין בה ברכת אתה חונן והיכן הוא כולל להבדלה

'''היאך יהו שבע.''' ברכות שבע של נעילה היך יהו פוטרות י&quot;ח של ערבית

'''א&quot;ל.''' ר' אבא לר' יונה ולא כבר איתתבת והלא כבר הקשיתי על זה מהבדלה ולמה לך תו לאהדורי בתר פירכי אחריני

'''א&quot;ל בגין דאיתתבת תיבטיל.''' בתמיה כלומר אם בשביל הקושיא דילך דאותבית עלה מהבדלה תבטל דברי רב דאמר דפוטרת של ערבית דהא לאו קושיא היא שהרי יכול לכלול להבדלה בכלל ברכות דנעילה

'''אמר ר' יוסי.''' לא היא דאדרבה מה דאקשי ר' אבא מהבדלה מקשי שפיר דהואיל וכל השנה אומר הבדלה בחונן הדעת אין לשנות הסדר אבל מה דאקשי ר' יונה היאך יהו שבע פוטרות י&quot;ח לאו קושיא היא משום דקל הקילו עליו מפני התענית שלא יהא צריך להאריך ויהיו ברכות שבע פוטרות שמונה עשרה

'''מריי.''' מוריי מכלכם שמעתי וקבלתי שאין תפלת נעילה פוטרת של ערבית ועכשיו שמעתי ג&quot;כ מר' סימון בשם ריב&quot;ל דאמר הכי וכן ר' יוסי בר' בון משום תני ר' חייא וכו' ובמוצאי יה&quot;כ ובמוצאי ת&quot;צ שחל להיות בשבת כדקאמר לקמן בר&quot;ח וכו' וכן היו מתענין בשבת כדתנן על אלו מתריעין בשבת ואיכא מ&quot;ד מתענין איכא למ&quot;ד מתריעין בענינו וכלומר שאע&quot;פ שיש בהן נעילה צריך להתפלל י&quot;ח של ערבית מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת

'''אע&quot;פ שאין נעילה בשבת.''' אי לאו יה&quot;כ אפ&quot;ה מזכיר של שבת בתפלת נעילה

'''אוספון.''' הוסיפו עלה עוד דאפי' ר&quot;ח שאינו חמור כשבת אם חל להיות בתענית ציבור שגוזרין על הגשמים ובא ר&quot;ח בתוכן ותפלת נעילה נוהגת בת&quot;צ מזכירין של ר&quot;ח בנעילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;אמ' ליה להודיעך שיקורין ברכות וקללות· ר' יודן קפודקיא אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' יודה בן פזי קורין בראש חודש קם ר' יוסי עם ר' יודה בן פזי· אמ' ליה את שמעת מאבוך הדא מילתא· אמ' ליה אבא לא הוה אמר כן אלא בעין טב על ידי דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בראש חודש· הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות· ירמיה ספרא שאל לר' ירמיה ראש חודש שחל להיות בשבת במה קורין· אמ' ליה קורין בראש חודש· אמ' ר' חלבו קומי ר' אמי ומתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים· ר' יצחק סחורא שאל לר' יצחק ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין· אמ' ליה קורין שלשה בראש חודש ואחד בחנוכה · ר' פינחס ור' סימון ר' אבא בר זמינא מטו בה בשם ר' אבדימא דמן חיפא קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש חודש · להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש · בר שלמיא ספרא שאל לר' מנא הגע עצמיך שחל ראש חודש שלחנוכה להיות בשבת ולא שבעה אינון קורין אית לך למימ' שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש · שאילתינהו לספרא אמ' ליה והדא שאילתא דספר · ר' מפקד לאבדן הו אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · אמ' ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ביר' יוסי אל פונדק אחד אמ' לי כאן נתפלל אבא שללילי שבת בערב שבת · אמ' ר' אמי ר' יוחנן פליג ולא הוה צריך מפלגה על הדא למה שכן מוסיפין מחול על קודש · ועוד דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין ואמרין כבר שבת · ר' חנינא בן דוסא בעירו ויידה אמרה דא דאמ' ר' חנינא משכני ר' ישמעאל ביר' יוסי אל פונדוק אחד אמ' לי כאן נתפלל אבא שלמוצאי שבת בשבת · ואפי' אף עלה לא הוה צריך מיפלגה דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה אכריזו קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים · דבית ר' ינאי אמרין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''היאך מזכיר הוא של ראש חדש.''' אתפלת נעילה קאי דקאמרת דגם בנעילה מזכירין של ר&quot;ח היכן הוא מזכיר

'''אמר ר' אבא.''' מסתברא כר' אבינא דמה מצינו בכל מקום בתפילת נעילה מזכיר מעין המאורע בברכה רביעית אף כאן בשל ר&quot;ח אומרה בברכה רביעית בנעילה וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא

'''במה קורין.''' בתורה בר&quot;ח של תענית

'''קורין ברכות וקללות.''' כמו בשאר ימים של תענית צבור

'''א&quot;ל ר' מנא בגין מודעתין די תעניתא.''' כך כתובה היא בסוף פ&quot;ב דתענית. כלומר אם בשביל להודיע להעם שהוא תענית אף שהיום ראש חדש

'''רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא.''' בתמיה כלומר הן נופלין על פניהם שכך היו נוהגין בר&quot;ח שהוא ביום התענית וא&quot;כ יודעין הן מהתענית אף שהוא ר&quot;ח ומה צריך עוד סימן להודיעם

'''א&quot;ל להודיעך שקורין ברכות וקללות.''' כלומר לא בשביל סימן להודיע להעם אני אומר כן אלא כך הוא הדין ולהודיעך שאין ר&quot;ח דוחה קריאת התורה ס&quot;ל תענית וקורין ברכות וקללות: קם ר' יוסי עמד ר' יוסי והלך לשאול מר' יודה בן פזי וא&quot;ל אם קבלת כך הוא מאביך שאתה אומר שקורין בר&quot;ח וא&quot;ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר&quot;ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר&quot;ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר&quot;ח לפי ששם בית הועד היה שב&quot;ד מקדשין החדש כדאמרינן פ' ראוהו ב&quot;ד א&quot;ל ר' לר&quot;ח זיל לעין טב וקדשיה הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ואין של ר&quot;ח דוחה קריאתן

'''ר&quot;ח שחל להיות בשבת במה קורין.''' להמפטיר

'''ומתני'.''' דפ&quot;ד דמגילה אמרה כן לכל מפסיקין לראש חודש וכו' דמפסיקין מהפטרה של פ' השבוע וקורין בשל ראש חודש

'''ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין.''' בתחלה בשל ראש חודש או בשל חנוכה

'''קורין ג' בראש חודש.''' דתדיר קודם והד' הוא קורא בחנוכה

'''ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הד' אלא מחמת ראש חודש.''' לפיכך קורא הרביעי בו

'''הגע עצמך בר&quot;ח של חנוכה שחל בשבת.''' והלא שבעה קורין בשבת וא&quot;כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר&quot;ח

'''עלה אדם על מטתו.''' אם התפלל של ערבית מבעוד יום ועלה על מטתו שוב אין מטריחין אותו לירד ולחזור ולהתפלל בזמנו&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-pm-below&quot;&gt;
'''אמר ליה והדא שאלתא דספר.''' כך היא כתובה בתענית שם ול&quot;ג הכתוב כאן שאילתינהו לספרא וצריך למחקו. וכלומר דרך בדיחותא השיב לו וא&quot;ל וזאת השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין שבעה ואי אפשר לעשות סימן לד' בשל ר&quot;ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול

'''מאן דמצלי.''' מי שהוא רוצה להתפלל של ערבית ולהקדים עצמו יתפלל ואף שעדיין עומד השמש ויום גדול הוא במוצאי שבת קאמר כדלקמן: משכני משך אותי ר' ישמעאל בר' יוסי אצל בית פונדק אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בע&quot;ש מבעוד יום

'''אמר ר' אמי ר' יוחנן פליג.''' על זה וקאמר הש&quot;ס ולא היא דלא הוה צריך לחלוק על זה דלמה לא יעשה כן להקדים של שבת שכן מוסיפין מחול על הקדש

'''ועוד דהא סלקין.''' החמרים ממקום ערב ששם היה ר' דוסא שרוי והם עולין לציפורי ואומרים כבר שבת ר' דוסא בעירו ומקדים לקבל עליו שבת מבעוד יום גדול

'''ווידה אמרה דא.''' ואם באיזה דבר שמעת שחולק ר' יוחנן עליו זה הוא מה דאמר ר' חנינא שאמר ר' ישמעאל בשם אביו ר' יוסי שכאן נתפלל של מוצאי שבת בשבת ועלה אפשר הוא דפליג ר' יוחנן

'''ואפי' עלה.''' והדר וקאמר דאפי' עלה לא צריך ר' יוחנן למיפלג דהא רבי היה מצוה לאבדן מתורגמניה להכריז דאף של מ&quot;ש הרוצה להקדים ולהתפלל יתפלל מבעוד יום וכן ר' חייא בר ווה וכו'
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי אמי: '''רבי יוחנן פליג.''' כן, רבי יוחנן חולק, אבל '''לא הוה צריך מפלגא על הדא'''. כלומר רבי יוחנן לא היה צריך לחלוק על זה, כן? כי בעצם גם רבי יוחנן מודה בערב שבת, כי יש מצווה להוסיף מחול על הקודש. '''שכן מוסיפין מחול על הקודש.''' ועוד, הרי אנחנו יודעים ממעשה שהיה, '''דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין''', כלומר שיירת חמרים היא באה מערב, מהאזור של החוראן, הם באו משם לציפורי, כן? כלומר ביום שישי. וכשהם הגיעו הם אמרו: '''כבר שבת רבי חנינא בן דוסא בעירו.''' כלומר הוא כבר קיבל שבת מוקדם.

אז אם כן, על מה אמר רבי אמי שרבי יוחנן חולק? '''על הדא דאמר רבי חנינה'''. על מקרה אחר. אמר רבי חנינה: '''משכני רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד. אמר לי: כאן נתפלל אבא של מוצאי שבת בשבת.''' על זה, אם רבי יוחנן חלק, זה על זה, כן? כי רבי יוחנן אמר לא מקדימים את התפילה של מוצאי שבת.

אומרת הגמרא: לא נכון, '''ואפילו עלה לא הוה צריך מפלגא''', כן? כי הרי רבי מפקד לאבדן אמוריה: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' הרי הוא הכריח, אמר שכל מי שרוצה יכול להתפלל ערבית אפילו מוקדם. וגם רבי חייא בר ווא מפקד לאמוריה: '''אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' כן, בעצם אז גם על זה רבי יוחנן לא היה צריך לחלוק.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לב עמוד א'''

{{שוליים|ד_כא}} '''ראש חודש שחל בשבת - מה קורא המפטיר בתורה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' קורין בענייני ראש חודש (פרשת פינחס - קרבנות המוספים), כלשון הירושלמי &quot;קורין בראש חודש&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_כב}} '''בקריאת התורה לראש חודש קוראים בפרשת פינחס את קרבן ראש חודש, ואין קוראים לפי סדר הפרשות הרגיל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תכה סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי &quot;לכל מפסיקין לראשי חדשים&quot;; כן פסקו הרמב&quot;ם, השו&quot;ע והסמ&quot;ג שקוראים בראש חודש בפרשת &quot;ובראשי חדשיכם&quot;.

{{שוליים|ד_כג}} '''ראש חודש שחל בחנוכה - סדר הקריאה בתורה מהו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' קוראים ארבעה בשל ראש חודש ואחד בשל חנוכה, כדעת הירושלמי, וכך נפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תרפד ב.

{{שוליים|ד_כד}} '''כמה קוראים לתורה בראש חודש שחל בחנוכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק יג, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תרפד סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כתנא קמא, שקוראים שלושה לחנוכה וקוראים רביעי לראש חודש, כפי שנפסק ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח תרפד,ב.

{{שוליים|ד_כה}} '''יש להתפלל תפילת ליל שבת של ערב שבת מבעוד יום, קודם השקיעה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רסז סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בן דוסא, שהיה מקבל שבת מבעוד יום מדין תוספת חול על הקודש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שמתפללין תפילת ערבית של שבת בעוד יום.

{{שוליים|ד_כו}} '''זמן תפילת ערבית של מוצאי שבת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רצג סעיף ג &lt;קטע סוף=לב א/&gt; ==דף לב עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לב ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי זירא שהמתפלל מבעוד יום צריך להבדיל קודם, שלא יהנה מהעולם הזה קודם שיבדיל.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;63&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|התפלל מבעוד יום ו}}עלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד. אמר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילת ערבית מבעוד יום|כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא.]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי כן להלכה}}, לית לך אלא כהדא ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכן}} רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מפקד לאמוריה: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: תניא תמן: תפילת הערב מהו? [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אמר: חובה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: רשות. אמר רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא. מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב. ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המעשה בתלמיד ששאל על תפילת ערבית|ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל]] את [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: {{שוליים|ד_כז}}רשות. בא ושאל את [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי: רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אמר לי: רשות! אמר [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}: {{ירו&quot;מ-הוסר|את הוא}} אתה אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך. והיה [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} יושב ודורש, ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי חוצפית המתורגמן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי חוצפית המתורגמן הפטר את העם! אמרו ל[[ביאור:עץ מסורת#רבי זינון החזן|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי זינון החזן: אמור {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הפסוק}} ([[נחום ג יט]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;התחיל}} &quot;כי על מי לא עברה רעתך תמיד.&quot; עמד ואמר התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, {{ירו&quot;מ-הוסר|ואמר לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד }}הלכו ומינו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא בישיבה. בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות. {{ירו&quot;מ-ביאור|מרוב שהיה טורח בלימוד, ויש אומרים שנעשה לו נס והפך שיערו לבן כאילו היה זקן, כדי שיראה מכובד יותר בתפקידו החדש}} והיה [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא? שהיה דור עשירי לעזרא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי}}. וכמה ספסלין היו שם? רבי יעקב בר סיסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר סיסי|°]] אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]] אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. כיי&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לג א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
דבית רבי ינאי אמרין: '''עלה אדם על מטתו, אין מטריחין אותו לירד.''' כלומר אם אדם כבר התפלל והלך לישון, לא מטריחים אותו לירד ולהתפלל מחדש. אבל לכתחילה שלא יתפלל, לא יתפלל מוקדם. אמר רבי זירא: '''כל מאן דהוינא עביד כן, הוינא מפחד בליליא.''' כלומר, אם הייתי מתפלל מוקדם והייתי הולך לישון ישר ולא הייתי חוזר ומתפלל אז הייתי מפחד.

אומרת הגמרא: '''לית לך אלא כהדא דרבי מפקד לאבדן אמוריה: אכריז קומי ציבורא: מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' וכן רבי חייא בר ווא מפקד לאמוריה: '''מאן דמצלי, יצלי דרמשא עד יומא קאים.''' לעמוד הכול בעצם הלכה שיכול להתפלל מוקדם, כמו שאמרנו עם פלג המנחה.

אמר רבי יעקב בר אחא: '''תניא תמן: תפילת הערב מהו?''' כן, רבן גמליאל אומר חובה ורבי יהושע אומר רשות. אמר רבי חנינא: '''אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא.''' זה כמו מחלוקת אחרת. '''מאן דאמר חובה, אין נעילה פוטרת של ערב''', כי זה חובה, כן? אז הנעילה לא פותרת את הערב כי ערב זה חובה. '''ומאן דאמר רשות, נעילה פוטרת של ערב.'''

מספרת הגמרא מעשה: '''ומעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע: תפלת הערב מהו? אמר לו: רשות. בא ושאל את רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא רבי יהושע אמר לי: רשות! אמר לו: למחר כשאכנס לבית הוועד, עמוד ושאל את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל: תפלת הערב מהו? אמר לו: חובה. אמר לו: והא רבי יהושע אמר לי: רשות! אמר רבן גמליאל לרבי יהושע: אתה אומר רשות? אמר לו: לאו. אמר לו: עמוד על רגליך ויעידו בך.''' הרי יש מישהו שחולק עליך, מישהו אומר שאמרת לו שתפילת ערבית זו רשות.

'''והיה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו, עד שריננו כל העם, ואמרו לרבי חוצפית המתורגמן: הפטר את העם! אמרו לרבי זינון החזן: אמור''', כלומר תקרא את הפסוק על רבן גמליאל, כן, '''&quot;כי על מי לא עברה רעתך תמיד.&quot; עמד ואמר, התחילו כל העם ועמדו על רגליהם, הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריא בישיבה.''' כלומר מינו את רבי אלעזר בן עזריה במקום רבן גמליאל לנשיא. הוא היה רק '''בן שש עשרה שנה, ונתמלא כל ראשו שיבות.''' כן, יש שאומרים שמרוב שהיה טורח בלימוד, כלומר זה לא כמו שמופיע בבבלי שפתאום נעשה לו נס, אלא מרוב שהוא היה טורח בלימוד אז הוא היה זקן מרוב ההשקעה שהוא השקיע בלימוד.

'''והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה.''' שואלת הגמרא: '''וכי מה היתה יתידתו של רבי אלעזר בן עזריא? שהיה דור עשירי לעזרא.'''

שואלת הגמרא '''וכמה ספסלין היו שם?''' כלומר כמה אנשים היו בסוף. '''רבי יעקב בר סיסי אמר: שמונים ספסלין היו שם, של תלמידי חכמים, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר. רבי יוסי ברבי אבון אמר: שלש מאות היו שם, חוץ מן העומדים לאחורי הגדר.'''
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לב עמוד ב'''

{{שוליים|ד_כז}} '''תפילת ערבית - האם היא חובה או רשות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ו , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ג, הלכה ז , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ט, הלכה ט , טור או&quot;ח סימן רלה, טור או&quot;ח סימן רלו, טור או&quot;ח סימן רלז, סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לב ב/&gt; ==דף לג עמוד א== &lt;קטע התחלה=לג א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבן גמליאל שתפילת ערבית חובה, כדברי הרמב&quot;ם והטור; אף רבי יהושע הודה בסוף למעשה שהלכה כרבן גמליאל.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לב עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כל מן דהוינא עבד כן.''' כל זמן שהייתי עושה כך והתפללתי מבע&quot;י והלכתי לישן הייתי מתפחד כל אותו הלילה

'''לית לך.''' סתמא הש&quot;ס הוא דקאמר לה אין לך אלא כהאי דאמרי' לעיל שאפי' לכתחילה מותר להקדים ולהתפלל מבעוד יום

'''אתיין אילין פלגוותא.''' אם היא חובה או רשות כאלין פלגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה פוטרת לשל ערבית דלמ&quot;ד רשות פוטרת ולמ&quot;ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה

'''הפטר את העם.''' ותשתוק מלתרגם

'''לר' זינון החזן.''' חזן הכנסת שהוא ממונה על צרכי הצבור

'''אמרו לו אמור.''' יתחיל לומר מה דאמרו לקמיה מקרא הזה כי על מי לא עברה רעתך תמיד ועל שם שהיה מצער איתו בכמה וכמה פעמים

'''וכמה ספסלין היו שם.''' שהוסיפו בו ביום לפי שכולם היו באין לבית המדרש לשמוע וללמוד

'''כהאי דתנינן תמן.''' בריש זבחים ביום וכו' שכל הלכות הספיקות נשנו בו ביום&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עלה אדם על מיטתו אין מטריחין אותו לירד · אמ' ר' זעורא כל מן דהויט עבד כן הוינא מפקד בליליא · לית לך דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קיים · ר' חייא בר ווה מפקד לאמוריה כלל · אמ' ר' יעקב בר אחא תניי תמן תפילת הערב מהו רבן גמליאל או' חובה · ר' יהושע או' רשות · אמ' ר' חנינא אתיין אילין פלג' פלגוותא כאינון פלגוותא מאן דמר חובה אין נעילה פוטרת שלערב · ומאן דמר רשות נעילה פוטרת שלערב · מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את ר' יהושע תפילת הערב מהו אמ' ליה רשות בא ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו אמ' ליה רשות חובה · אמ' לו והא ר' יהושע אמ' לי רשות אמ' לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת · למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו אמ' לו חובה · אמ' לו הא ר' יהושע אמ' לי רשות · אמ' רבן גמליאל לר' יהושע את הוא או' רשות · אמ' ליה לאו · אמ' לו עמוד על רגליך ויעידוך · והיה רבן גמליאל יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לר' חצפית התורגמן הפטר את העם · אמרו לר' זינון החזן אמור · התחיל ואמ' התחילו ועמדו כל העם על רגליהם ואמרו לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד · הלכו ומינו את ר' לעזר בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות · והיה ר' עקיבה יושב ומצטער ואו' לא שהוא בן תורה יותר ממני · לא שהוא בן גדולים יותר ממני · אשרי אדם שזכו לו אבתיו · אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה · וכי מה היתה יתידתו שלר' אלעזר בן עזריה שהיה דור עשירי לעזרא · וכמה ספסלין היו שם · ר' יעקב בן סיסי אמ' שמונים פיסלים היו שם שלתלמ' חכמ' חוץ מן העומדין לאחורי הגדר · ר' יוסי ביר' אבון אמ' שלש מאות היו שם חוץ מן העומדין לאחורי הגדר · כיי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;64&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
דתנינן תמן: ביום שהושיבו את [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא &lt;/div&gt;בישיבה, תמן תנינן: זה מדרש דרש [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים, שהיו עשוין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אצל כל אחד ואחד, לפייסו בביתו. אזל גבי [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}}, אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר לו: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}אילין את חיי? אמר לו: ועד כדון את בעי מודעי? {{ירו&quot;מ-ביאור|רק עכשיו אתה יודע}} אוי לו לדור שאתה פרנסו! אמר לו: נעניתי לך. ושלחון גבי [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא חד קצר. {{ירו&quot;מ-ביאור|כובס}} ואית ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מרין [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} הוה. אמר לו: מי שהוא מזה בן מזה יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה, יימר למזה בן מזה: מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה! אמר לו: נתרציתם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף אני מסכים}} אני ואתם נשכים לפתחו של [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}. אף על פי כן, לא הורידוהו מגדולתו, אלא מינו אותו אב בית דין.&lt;br&gt;

== [[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ב]] ==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#רבי נחוניא בן הקנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל {{שוליים|ד_כח}}בכניסתו לבית המדרש {{שוליים|ד_כט}}וביציאתו תפלה קצרה. אמר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} לו: מה טיבה של תפלה זו? אמר להן: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה לפני ואחרי הלימוד|בכניסתו מהו אומר?]] יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור, ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת, שנאמר&quot; ([[תהילים טז י]]) &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת&quot; רבי פדת[[ביאור:עץ מסורת#רבי פדת|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]]: רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תפילה אחר התפילה|היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו.]] מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך. רבי חייא בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר אבא|°]] מוסיף: ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך. דבית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אמרין: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתעורר מברך מחיה המתים|{{ירו&quot;מ-הוסר|הנוער}} הנעור משנתו צריך לומר: ברוך אתה ה' מחיה המתים]] רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טוב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו. רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]] מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא. רבי יודן בי רבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן בירבי ישמעאל|°]] קבע ליה לאמוריה. דיימר בתר פרשתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|הדרשה}} כן. רבי תנחום בר איסבלוסטיקא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר איסבלוסטיקא|°]] מצלי: ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהיא רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם. רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מצלי: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי. אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]]: לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב.

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ג&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|[[תפילת_שמונה_עשרה_בנוסח_ארץ_ישראל_על-פי_גניזת_קהיר]]}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בנוסח זה, ברכת &quot;בונה ירושלים&quot; מאוחדת עם הברכה שאחריה, &quot;את צמח דוד&quot;, לברכה אחת שחתימתה &quot;אלהי דוד ובונה ירושלים&quot;, ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} 

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ו[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: מעין שמונה עשרה. [[ביאור:עץ מסורת#רבי עקיבא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי עקיבא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר: {{שוליים|ד_ל}}אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לג ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ג. אנחנו נתחיל מהמשנה, פרק ד' הלכה ב'. מתניתין: '''רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה'''. אמרו לו: מה טיבה של תפילה זו? אמר להם: '''בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי'''.

גמרא. אומרת הגמרא: בכניסתו מה הוא אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא אקפיד כנגד חבירי, ולא חבירי יקפידו כנגדי. שלא נטמא את הטהור, ולא נטהר את הטמא. שלא נאסור את המותר, ולא נתיר את האסור''', ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא. וביציאתו מה הוא אומר? '''מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כנסיות, ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות, שאני עמל, והן עמלים, אני שוקד, והן שוקדים, אני עמל לירש גן עדן, והן עמלים לבאר שחת''', שנאמר &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת&quot;.

רבי פדת בשם רבי יעקב בר אידי: רבי אלעזר היה מתפלל שלש תפילות לאחר תפילתו. מה הוא אומר? '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שלא תעלה שנאתינו על לב אדם, ולא שנאת אדם תעלה על לבינו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבינו. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו, ויהיו דברינו תחנונים לפניך'''. רבי חייא בר אבא מוסיף: '''ותייחד לבבינו ליראה את שמך, ותרחקנו מכל מה ששנאת, ותקרבנו לכל מה שאהבת. ותעשה עמנו צדקה למען שמך'''.

דבית רבי ינאי אמרין: הנעור משנתו צריך לומר: '''ברוך אתה ה' מחיה המתים'''. תראה, הוא קם מהשינה שזה כאחד עומד מן המת. '''רבוני חטאתי לך! יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתתן לי לב טוב, חלק טוב, יצר טוב, חבר טוב, שם טוב, עין טובה, ונפש טוב, ונפש שפלה, ורוח נמוכה. אל יתחלל שמך בנו, ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות. ואל תהי אחריתינו להכרית, ולא תקוותנו למפח נפש. ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. ותן חלקנו בתורתך עם עושי רצונך. בנה ביתך, היכלך, עירך ומקדשך במהרה בימינו'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''תמן תנינן.''' בפ&quot;ה דכתובות

'''א&quot;ל אילין את חיי.''' מאלו אתה מפרנס עצמך א&quot;ל ועד עכשיו עדיין לא ידעת מצערן של החכמים בפרנסתם

'''נעניתי לך.''' בדברים ומחול לי ונתפייס ר' יהושע

'''חד קצר.''' כובס אחד להודיעו שנתפייס ועם ר&quot;ג ויחזור לנשיאות ואית דאמרין ר&quot;ע בעצמו הוא שהלך להודיע לבה&quot;מ

'''מי שהוא מזה בן מזה יזה.''' מי שהוא רגיל להזות אפר פרה וכמו אביו כן [הוא] ודרך משל הוא כלומר מי שרגיל בחשיבות ונשיאות וירשה מאביו הוא ינהג הנשיאות

'''מי שאינו וכו'.''' כלומר בלשון תמיה וכי אחר שאינו רגיל בכך לא הוא ולא אביו יאמר לזה הרגיל מימך מי מערה ואפרך אפר מקלה ופסולין להזאה הן זה ודאי לא אלא מי שהוא מזה בן מזה הוא יזה: אמר לו ר&quot;א בן עזריה נתרציתם וכו' ואע&quot;פ כן לא הורידו לר&quot;א בן עזריה מגדולתו לגמרי אלא לאב&quot;ד מינו אותו ור&quot;ג חזר לנשיאתו

'''מתני' שלא תארע תקלה על ידי.''' שלא אכשל בדבר הלכה כדמפרש בגמרא

'''גמ' ונמצאתי מתבייש לעה&quot;ז.''' בפני חביריי

'''בבתי טרטיות וכו'.''' שעושין בו מיני שחוק ויכלו בהבל ימיהם

'''היה מתפלל שלש תפלות.''' של כל יום ויום ואחר כל תפלה מהו אומר וכו'

'''מחיה המתים.''' כעין נוסח הברכה שלנו המחזיר נשמות לפגרים מתים

'''קבע ליה לאמוריה.''' להמתורגמן שתרגם הפרשה כדרך שהיו נוהגין וקבע לו תפלה זו שיאמר אותה אחר שסיים הפרשה

'''לאל שחלק לי.''' כלומר דר' אבון מפרש להא דקאמר הודיה על חלקי דא&quot;צ להאריך כל כך כמו דתני בברייתא לעיל ביציאתו מהו אומר וכו' אלא דבהא לחוד סגי לצאת ידי תפלה זו שאומר מודה אני לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב ועוד שזה ג&quot;כ מעין הבקשה בכניסתו שעכשיו נותן הודיה על שחלק לו דיעה ולא נכשל בדבר הלכה ומעשה טוב שלא הקפיד כנגד חביריו

'''מתני' מעין שמנה עשרה.''' פליגי בה בגמרא מאי היא

'''אם שגורה תפלתו בפיו.''' שהוא למוד ורגיל בה. והלכה כר&quot;ע שמי שאין תפלתו שגורה בפיו או בשעת הדחק מתפלל שלש ראשונות ושלש אחרונות והביננו באמצע שהוא מעין כל הברכות האמצעות חוץ מימות הגשמים שאינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים וחוץ ממוצאי שבת וי&quot;ט שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דתנינן תמן ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה בישיבה · תמן תנינן זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמ' בכרם ביבנה · וכי כרם היה שם אלא אילו תלמ' חכמ' שהיו עשויין שורות שורות ככרם · מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד לפייסו בביתו · אזל גבי ר' יהושע אשכחיה יתיב עביד מחטין · אמ' ליה אילין את חיי · אמ' ליה ועד כדון את בעי מידע · או לו לדור שאתה פרנסו · אמ' לו נעניתי לך · ושלחון גבי ר' אלעזר בן עזריה חד קצר · ואית דמרין ר' עקיבא הוה · אמ' לו מי שהוא מזה בן מזה יזה · מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יימר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה · אמ' לו נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו שלרבן גמליאל · אעפ'כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין · מתני' ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה · אמרו לו מה טיבה שלתפילה זו · אמ' להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי · וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי · בכניסתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שלא אקפיד כנגד חביריי ולא חביריי יקפידו כנגדי · שלא נטמא את הטהור ולא נטהר את הטמא · שלא טוסור את המותר · ולא נתיר את האסור ונמצאתי מתבייש לעולם הבא הזה ולעולם הבא · וביציאתו מהו אומ' מודה אני לפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ובתי כניסיות ולא נתת חלקי בבתי תרטיות ובבתי קרקסיות שאני עמל והן עמילין · אני שוקד והן שוקדין · אני עמל לירש גן עדן · והן עמילין לבאר שחת שנ' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת · ר' פדת בשם ר' יעקב בר אידי ר' אלעזר היה מתפלל שלש תפילות · לאחר תפילתו מהו או' יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שלא תעלה שנאתינו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על לבינו · ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבינו ותהא תורתך מלאכתינו כל ימי חיינו ויהיו דברינו תחנונים לפניך · ר' חייא בר אבא מוסיף ותייחד לבבינו ליראה את שמך ותרחקינו מכל מה ששנאת ותקרבינו לכל מה שאהבת ותעשה עמנו למען שמך · דבית ר' ינאי אמרין הנעור משנתו צריך לומ' בא'י מחיה המתים · רבון חטאתי לך יהי רצון מלפניך י'י אלהיי שתתן לי לב טוב חלק טוב יצר טוב ונפש טוב ונפש שפלה ורוח נמוכה וסבר טוב · אל יתחלל שמך בנו ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות ואל תהי אחריתינו להכרית ולא תקוותינו למפח נפש · ואל תצריכינו לידי מתנות בשר ודם ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה · ותן חלקינו בתורתך עם עושי רצונך · בנה ביתך היכלך עירך ומקדשך במהרה בימינו · ר' חייא בר ווא מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהינו ואלהי אבתינו שתתן בליבינו לעשות תשובה שלימה לפניך שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא · ר' יודן ביר' ישמעאל קבע לה לאמוריה דיימר בתר פרשתיה כן · ר' תנחום בר איסכולסטיקא מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשבור ותשבית עולו שליצר הרע מלבינו שכך בראתנו לעשות רצונך את חפץ ואנו חפיצים ומי מעכב שאור שבעיסה גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו · אלא יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשביתהו מעלינו ותכניעהו ונעשה רצונך כרצונינו בלבב שלם · ר' יוחנן הוה מצלי יהי רצון מלפניך י'י אלהיי ואלהי אבותיי שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות ותצליח סופינו אחרית ותקוה ותרבה גבולינו בתלמידים ונשיש בחלקינו בגן עדן ותקנינו לב טוב וחבר טוב ונשכים ונמצא ייחול לבבינו ותבוא לפניך קורת נפשינו לטובה · וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי · אמ' ר' אבון לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

רבי חייא בר ווא מצלי: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן בלבינו לעשות תשובה שלימה לפניך, שלא נבוש מאבותינו לעולם הבא'''. רבי יודן בי רבי ישמעאל קבע ליה לאמוריה, דיימר בתר פרשתיה כן. כלומר, אחרי שהוא היה דורש, אז שתמיד יאמר את מה שאמרנו מקודם.

רבי תנחום בר איסבלוסטיקא מצלי: '''ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו, שכך בראתנו לעשות רצונך, ואנו חייבים לעשות רצונך, את חפץ, ואנו חפצים, ומי מעכב? שאור שבעיסה. גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח לעמוד בו, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשביתהו מעלינו ותכניעהו, ונעשה רצונך כרצוננו בלבב שלם'''.

רבי יוחנן הוה מצלי: '''יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה שלום וריעות, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותרבה גבולנו בתלמידים, ונשיש בחלקינו בגן עדן, ותקנינו לב טוב וחבר טוב, ונשכים ונמצא ייחול לבבינו, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה'''.

אמרנו במשנה שרבי נחוניא בן הקנה אומר ביציאתי - שאלו אותו מה אתה מתפלל, אז הוא אמר שהוא מתפלל בכניסה וגם ביציאה. אז אומרת המשנה: '''וביציאתי אני נותן הודייה על חלקי'''. אמר רבי אבון - מה זה &quot;על חלקי&quot;? '''לאל שחלק לי דיעה ומעשה טוב'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ג', משנה. מתניתין: '''רבן גמליאל אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה'''. '''רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה''', כלומר לא שמונה עשרה שלמות, אלא רק מעין שמונה עשרה - הוא אומר בהמשך בגמרא מה הכוונה. '''רבי עקיבא אומר: אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמונה עשרה. ואם לאו, מעין שמונה עשרה'''. כן, אתה רואה, אדם שהתפילה שגורה, הוא רגיל והיא יוצאת לו מהפה בחלקות, אז יגיד שמונה עשרה, אבל אם הוא לא מצליח - אז יגיד מעין שמונה עשרה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד א'''

{{שוליים|ד_ל}} '''מי שאין תפילתו שגורה בפיו רשאי להתפלל תמצית של שמונה עשרה ברכות במקום הנוסח המלא.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לג א/&gt; ==דף לג עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שאם אין תפילתו שגורה בפיו יתפלל מעין שמונה עשרה, כפי שהביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_כח}} '''יש לומר תפילה קצרה בכניסתו לבית המדרש שלא יארע תקלה על ידו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כהוראת הירושלמי בעניין נוסח הכניסה לבית המדרש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_כט}} '''יש לומר תפילה קצרה בכניסה לבית הכסא ובצאתו לומר הודאה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כג , רמב&quot;ם, הלכות ברכות, פרק י, הלכה כד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ח , סמ&quot;ג עשין כז. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש להתפלל בכניסה &quot;שלא אקפיד כנגד חבירי...&quot; ולומר הודאה ביציאה, וכך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;65&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; ולמה שמונה עשרה? אמר רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד ([[תהילים כ ב]]) &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|פרקים}} הן? אמור לו: ([[תהילים ב א]]) &quot;למה רגשו גוים&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי אשרי ולמה רגשו גוים זה פרק אחד, נמצא שיענך נאמר אחרי שמונה עשרה פרקים}}, מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית. אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב &quot;יענך ה’&quot; מכאן}} רמז לתלמיד חכם, שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך. רבי סימון[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן פזי|°]] אמר: כנגד י&quot;ח חוליות שבשדרה. שבשעה שאדם עומד ומתפלל, {{שוליים|ד_לא}}צריך לשוח בכולן. מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים לה י]]) &quot;כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot; רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] אמר: כנגד י&quot;ח אזכרות שכתוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}([[תהילים כט א]]) {{ירו&quot;מ-הוסר|&quot;בה בו}} &quot;הבו לה' בני אלים&quot;. אמר רבי הונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קושיא על מספר הברכות בתפילה|אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|והא}} תשע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עשרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכות}} אינון?]] אמור לו: של מינים {{ירו&quot;מ-הוסר|כבר }}קבעוה חכמים ביבנה. התיב רבי אלעזר ברבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר ברבי יוסי|°]] קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא כתיב ([[תהילים כט ג]]) &quot;אל הכבוד הרעים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף הוא שם קדוש, ולמה לא תקנו ברכה כנגדו}}? אמר לו: והתני: כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|נמצא שבתחילה היו רק שמונה עשר, ועם ברכת למינים — ואחר כך חלקו את של דוד ובונה ירושלים, כך נהיו תשע עשרה ברכות}} אית לך מספקא לכל חדא וחדא מנהו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} אדכרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינה נהגת, וכנגד אל הכבוד שהוא אדכרה שנהגת, תקנו ברכת למינים}}. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי פנחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: כנגד י&quot;ח פעמים שאבות כתובים {{ירו&quot;מ-הדגשה|יחד}} בתורה אברהם יצחק יעקב. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} י&quot;ט הם, אמור לו: ([[בראשית כח יג|בראשית ויצא כח יג]]) &quot;והנה ה' נצב עליו&quot; לית הוא מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי יעקב לא מוזכר שם בפירוש}}. אם יאמר לך אדם: {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם כך, הא}} י&quot;ז הם, אמור לו: ([[בראשית מח טז|בראשית ויחי מח טז]]) &quot;ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק&quot; מינהון. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף ששמו של יעקב לא מוזכר, כיוון שיעקב אומר ויקרא בהם שמי, כאילו כתוב יעקב}}. רבי שמואל בר נחמני[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: כנגד י&quot;ח ציוויין שכתוב בפרשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|עשית ה}}משכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שני{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|פרשת פקודי}} אמר רבי חייא בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא בר ווא|°]]: ובלבד מן ([[שמות לח כג|שמות פקודי לח כג]]) &quot;ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן&quot;, עד סופיה דסיפרא. שבע של שבת מניין? אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}} שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים. אמר רבי יודן אנתוריא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן אנתוריא|°]]: כנגד {{ירו&quot;מ-הוסר|ז}} שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. תשע של ראש השנה מניין? אמר רבי אבא קרטוגנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא קרטוגנא|°]]: כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה, וכתיב בסופה: ([[שמואל א ב י]]) &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;. כ&quot;ד של תעניות מניין? רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורבי שמואל בר רב נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר רב נחמן|°]] תרוויהון אמרין: כנגד כ&quot;ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה &quot;רינה&quot; ו&quot;תפילה&quot; ו&quot;תחינה&quot;. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]]: יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? בין &quot;גואל ישראל&quot; ל&quot;רופא חולים&quot;. ומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא}} אומר? &quot;ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר ([[תהילים קז כ]]) &quot;ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה', העונה בעת צרה. רבי ינאי ברבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|בשם ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם בית רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]: {{שוליים|ד_לב}}{{ירו&quot;מ-הוסר|אומר }}ב&quot;שומע תפלה&quot;. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: {{שוליים|ד_לג}}אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. איכן הוא אומרה? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בשם רב הונא[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לד א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
גמרא. ולמה שמונה עשרה? כלומר למה מתפללים שמונה עשרה ברכות? אמר רבי יהושוע בן לוי: '''כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;'''. כלומר בעצם התפילה תתקבל. עכשיו, אם יאמר לך אדם הרי יש תשע עשרה פרקים, אמור לו &quot;'''למה רגשו גוים'''&quot; - למה רק זה? זה לא פרק נפרד, כי זה המשך של &quot;אשרי&quot;, זה אותו פרק. אז זה נשאר שמונה עשרה. '''מכאן אמרו: המתפלל ולא נענה, צריך תענית'''. כי כתוב בהמשך &quot;כי יענך ה' ביום צרה&quot;. וגם מכאן למדו שתלמיד חכם צריך לומר לרבו &quot;תשמע תפילתך&quot; - כמו שכתוב &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;, כאילו שהוא אומר תשמע תפילתך.

רבי סימון אמר: '''כנגד י&quot;ח חוליות שבשדרה'''. כלומר למה תיקנו שמונה עשרה ברכות? כנגד שמונה עשרה חוליות שבעמוד השדרה, '''שבשעה שאדם עומד ומתפלל, צריך לשוח בכולן'''. מה טעם? זה דכתיב &quot;'''כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך'''&quot;.

רבי לוי אמר: '''כנגד י&quot;ח אזכרות שכתוב &quot;הבו לה' בני אלים&quot;'''. יש שם שמונה עשרה פעמים שם השם. אמר רבי הונה: אם יאמר לך אדם - הרי תשע עשרה ברכות אינון, יש גם כן המינים כמנין? אמור לו: '''של מינים קבעוה חכמים ביבנה''' - זה תוספת מאוחרת.

התיב רבי אלעזר ברבי יוסי קומי רבי יוסי: והא כתיב &quot;'''אל הכבוד הרעים'''&quot; - הרי גם זה שם קודש, אז אמרו תקנו ברכה כנגדו? אמר לו: והתני '''כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים, ושל זקנים ושל גרים במבטח לצדיקים, ושל דוד בבונה ירושלים'''. כלומר נמצא שבהתחלה באמת היו שבע עשרה ברכות ולכן צירפו. יותר נכון, בהתחלה צופפו את הברכות, וביחד עם ברכת המינים יש שמונה עשרה. לאחר מכן חילקו את &quot;של דוד&quot; ו&quot;בונה ירושלים&quot;, ואז בעצם קיבלנו תשע עשרה, וככה יש לך ברכה כנגד כל אחת מהאזכרות שאינה נהגית, וכנגד &quot;אל הכבוד&quot; שזה אזכרה שנהגית - כן אומרים אותה, אומרים &quot;אלוקים&quot; - אז כנגדה תקנו ברכת המינים. כלומר בעצם בהתחלה כדי להגיע לשמונה עשרה צופפו, ולאחר מכן כדי לאפשר שיהיה גם ברכה כנגד &quot;אל הכבוד הרעים&quot; הוסיפו את המינים.

רבי חנינא בשם רבי פנחס: '''כנגד י&quot;ח פעמים שאבות כתובים בתורה אברהם יצחק יעקב'''. כלומר שמונה עשרה פעמים כתוב אברהם יצחק ויעקב ביחד. אם יאמר לך אדם - הרי יש תשע עשרה, תגיד לו: לא, מה שכתוב &quot;'''והנה ה' נצב עליו'''&quot; - אמנם זה הכוונה ליעקב, אבל זה לא נחשב כי יעקב לא מוזכר בפירוש. אם יאמר אחד - האם כך יש שבע עשרה? אמרו לא, &quot;'''ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק'''&quot; - זה כן נחשב, כי הרי &quot;ויקרא בהם שמי&quot; זה כלומר לשמו של יעקב, כי למרות שהוא לא מוזכר בפירוש, כיוון שיעקב אומר את זה - זה כאילו כתוב יעקב.

רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן: למה שמונה עשרה ברכות? '''כנגד י&quot;ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני''' - פרשת פקודי. אז שמונה עשרה פעמים כתובה המילה &quot;צוו&quot;. אמר רבי חייא בר ווא: '''ובלבד מן &quot;ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן&quot;, עד סופיה דסיפרא''', כלומר עד סוף הספר.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לג עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''גמ' ולמה.''' תקנו שמינה עשרה ברכות וכנגד מי הן

'''עד יענך ה' וגו'.''' וסוף המזמור יהיו לרצון אמרי פי שזה רמז על סיום ברכות התפלה ומהאי טעמא נמי אומרים פסוק זה אחר תפלת י&quot;ח

'''תשע עשרה הן.''' המזמורים

'''למה רגשו גוים לית היא מינון.''' אינו מן המנין בשני עצמו דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא

'''מיכאן אמרו.''' מרמז הפסוק יענך וגו' שהוא אחר י&quot;ח מזמורים למדו גם כן שהמתפלל ולא נענה צריך תענית וזהו יענך ה' ביום צרה

'''רמז לת&quot;ח וכו'.''' שלפי שאחר י&quot;ח כתוב יענך לשון נוכח וזהו רמז שצריך לומר לרבו אחר שהתפלל י&quot;ח תקובל ותשמע תפלתך ולפיכך כתוב לנוכח ולא כתיב ענני ה' וגו' ומדרך ארץ להתלמיד שיאמר לרבו כך

'''אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון.''' ברכות התפילה אינם אלא י&quot;ז וזהו כדתני בתוספתא ומייתי לה למאי דמסיק לקמן דתנינן כולל של דוד בבונה ירושלים וא&quot;כ לא הוו אלא י&quot;ז קודם שתקנו ברכת המינין

'''אמור לו של מינין כבר קבעוהו חכמים ביבנה.''' ומשלים לי&quot;ח ברכות

'''והכתיב אל הכבוד הרעים.''' והרי זה ג&quot;כ הזכרה הוא ולמה לא תקנו עוד ברכה אחת נגד שם הזה

'''א&quot;ל והתני כולל וכו'.''' בתוספתא סוף פ&quot;ג ומייתי לה נמי לעיל בפ&quot;ב בהלכה ד' וכלומר וליטעמיך תקשי לך דהשתא הוו להו טפי דהא למאי דהיו כוללין מעיקרא גם של דוד בבונה ירושלים בחדא ברכה ולא הוו אלא י&quot;ז ולפיכך תקנו ברכת המינין להשלים י&quot;ח והשתא שחזרו ונהגו לחלק לשל דוד ושל בונה ירושלים לשתי ברכות והוו להו י&quot;ט אלא היינו טעמא מהאי קרא גופיה דפרכת מיניה כדמסיק ואזיל

'''אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה.''' כלומר מפני שזה השם אל הכבוד יש לך בו ספק אם לקבוע נגדו ברכה או לא לפי שאינו מהשמות שאינן נהגין ולפיכך מעיקרא לא הוו מהדרי אלא אחר י&quot;ח כנגד י&quot;ח אזכרות הבלתי נהגין ומחמת דהוה מספקא להו אחר כך שמא יש לקבוע ברכה גם כנגד שם הזה אל הכבוד וגו' הלכך מספקא אמרו לכל חדא וחדא מינהון משל דוד ומשל בונה ירושלים אדכרה בפני עצמה והשתא הכל ניחא וכן למאי דנהגי נמי האידנא לומר י&quot;ט ברכות

'''אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן.''' עם הפסוק והנה ה' נצב עליו שמזכירין בו ג&quot;כ אבות אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק

'''אמור לו.''' זה הפסוק והנה ה' וגו' לית הואי מינהון מפני שלא כתוב בו יעקב

'''אם יאמר לך אדם.''' א&quot;כ מעתה שבע עשרה הן לפי שפסוק ויקרא בהם וגו' ג&quot;כ לא הוזכר בו בפירוש יעקב

'''אמור לו.''' דשאני הפסוק הזה ויקרא וגו' דהוא ודאי נחשב מינהון הואיל וכתיב בו ויקרא בהם שמי הוה ליה כמו שם יעקב ג&quot;כ מפורש בו

'''כלילי של שבת וכיומו.''' לסימנא בעלמא נקט כלומר כולל ענינו בברכה רביעית כמו שמזכירין מעין המאורע בשבת בברכה רביעית&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;מתני' רבן גמליאל או' בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה · ור' יהושע או' מעין שמונה עשרה · ר' עקיבה או' אם שגרה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשר · ולמה שמונה עשרה ר' יהושע בן לוי או' כנגד שמונה עשרה מזמורות שכת' מראשו שלתילים עד יענך י'י ביום צרה · אם יאמר לך תשע עשרה הן · אמור לו למה רגשו גוים לית הוא מינון · מיכן אמרו המתפלל ולא נענה צריך תענית · אמ' ר' מנא רמז לתלמ' חכם שאדם צריך לומ' לרבו תשמע תפילתך · אמ' ר' סימון א' כנגד שמונה עשרה חליות שבשזרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן · מה טעם כל עצמותיי תאמרנה י'י מי כמוך · אמ' ר' לוי כנגד שמונה עשרה הזכרות שכת' בהבו לי'י בני אלים · אמ' ר' חונה אם יאמר לך אדם שבע עשרה אינון · אמור לו שלמינין כבר קבעו חכמ' ביבנה · התיב ר' אלעזר ביר' יוסי קומי ר' יוסי והכת' אל הכבוד הרעים · אמ' ליה והתני כולל שלמינים ושלפושעים במ' במכניע זידים · ושלזקינים ושלגרים במבטח לצדיקים · ושלדוד בבונה ירוש' · אית לך מספקא לכל חדא וחדא מינהון אדכרה · ר' חנינא בשם ר' פינחס כנגד שמונה עשרה פעמים שאבות כתובין בתורה · אברהם יצחק יעקב · אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן אמור לו והנה יי' נצב עליו לית הוא מינהון · אם יאמר לך אדם שבע עשרה הן אמור לו ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק מינון · ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יוחנן כנגד יח' ציוויין שכת' בפרשת משכן שיני · אמ' ר' חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך עד סופיה דסיפרא · שבע שלשבת מניין · אמ' ר' יצחק כנגד שבעה קולות שכת' בהבו ליי' בני אלים · אמ' ר' יודן עטתוריא כנגד שבעה אזכרות שכת' במזמור שיר ליום השבת · תשע שלראש השנה מניין · אמ' ר' אבא קרטיגניא כנגד תשע אזכרות שכת' בפרשת חנה · וכת' בסופה יי' ידין אפסי ארץ · עשרים וארבעה שלתעניות מניין · ר' חלבו ור' שמואל בר נחמן תרויהון אמרין כנגד עשרים וארבעה פעמים שכת' בפרשה שלשלמה רינה ותפילה ותחינה · ר' זעירא בשם רב ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע · איכן הוא אומרה בין גואל יש' לרופא חולים · ומהו או' ענינו יי' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה יי' עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת מצוקה ויצעקו אל יי' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם · באי' עונה בעת צרה · ר' יניי בשם ר' ישמעאל בשם בית ר' יניי אומ' בשומע תפילה · ר' יונה בשם רב אפי' יחיד שגזר תענית על עצמו צריך להזכיר מעין המאורע · איכן הוא אומרה · ר' זעירא בשם רב הונא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בפרשת משכן שני.''' כלומר בפ' פקודי והאי שני כמו שני דברים הכפולין על שם שכתוב בו שני פעמים משכן זא&quot;ז ויש בפרשה זו י&quot;ח פעמים צוה ה' עד סוף הספר והיינו דקאמר ובלבד מן ואתו אהליאב כלומר דלא מחשבינן הציווי שנאמר שם בפסוק ובצלאל בן אורי וגו' כי אם מכאשר צוה ה' וכו' הכתובים אחר הקרא דואתו ואילך עד סוף הפרשה&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

שואלת הגמרא: '''שבע של שבת מניין'''? כלומר מאיפה לנו המקור לשבע ברכות שמברכים בתפילה בשבתות? אמר רבי יצחק: '''כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו לה' בני אלים'''. &quot;קול ה' בכוח&quot; וכולי - יש שבע פעמים. רבי יודן אנתוריא אמר: '''כנגד שבעה אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת'''. כלומר שבע פעמים מוזכר שם השם.

עכשיו, '''תשע של ראש השנה מניין'''? אומרת הגמרא, אמר רבי אבא קרטוגנא: '''כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה'''. בפרשת חנה שהיא מתפללת, אז מוזכר תשע פעמים שם השם. '''וכתיב בסופה: &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;'''. יש גם הסבר בבבלי שהיא נענתה בעצם בראש השנה, אבל פה כתוב הסבר אחר - שבעצם כתוב בפסוקים &quot;ה' ידין אפסי ארץ&quot;, ומתי דן את העולם? בראש השנה.

'''כ&quot;ד של תעניות מניין'''? רבי חלבו ורבי שמואל בר רב נחמן תרוויהון אמרין: '''כנגד כ&quot;ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה &quot;רינה&quot; ו&quot;תפילה&quot; ו&quot;תחינה&quot;'''. שלמה מתפלל, ומזכיר שם רינה תפילה תחינה - אז זה מופיע עשרים וארבע פעמים.

רבי זעירא בשם רבי ירמיה: '''יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע'''. הוא כן מזכיר את העניין של התענית, למרות שהוא יחיד ולא בציבור - הוא לא אומר עשרים וארבע ברכות. '''איכן הוא אומרה'''? אומרת הגמרא: '''בין &quot;גואל ישראל&quot; ל&quot;רופא חולים&quot;'''. '''ומה אומר'''? &quot;'''ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת, כי בצרה גדולה אנחנו'''&quot; - בדומה כמו שאנחנו נוהגים להגיד היום בתעניות. &quot;'''אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו, כי אתה ה' עונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. שנאמר &quot;ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם&quot; ברוך אתה ה', העונה בעת צרה'''&quot;.

רבי ינאי ברבי ישמעאל בשם בית רבי ינאי - שלא אומרים את זה כברכה נפרדת, אלא בתוך &quot;שומע תפלה&quot;. כלומר, יחיד אומר את זה כמו שאנחנו נוהגים היום בתוך שומע תפילה.

אמר רבי יונה בשם רב: '''אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע'''. '''איכן הוא אומרה'''? אמר רבי זעירא בשם רב הונא... כמו שבשבת אנחנו אומרים כבר בערב - אנחנו אומרים בערב, בשחרית, במנחה - אז גם בתענית, למרות שבעצם הוא קבע שמתענה רק למחרת, רק ביום, הוא מתחיל מהבוקר, אבל בכל זאת כבר בלילה הקודם הוא יזכיר את העניין של התענית, כמו שאנחנו נוהגים בשבת שכבר מהערב אנחנו מזכירים ששבת. כמובן שבת זה כבר מתחיל מהערב, אבל התענית - ככה הגמרא אומרת שהוא צריך להזכיר כבר בערב, למרות שהוא עדיין לא התענה, את העניין של התענית.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לג עמוד ב'''

{{שוליים|ד_לא}} '''חובה לכרוע בברכת אבות בתפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה יב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיג סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שיש לשוח בכריעה בברכת אבות בלבד (ולא בכל הברכות), כדעת ריש הסוגיה המצומצמת לפי המקובל בהלכה, וכן הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_לב}} '''היכן מוסיפים תחנונים ובקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה בתענית ציבור.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יונה בשם רב שמוסיפים בברכת &quot;שומע תפלה&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע (או&quot;ח תקסה, א)..

{{שוליים|ד_לג}} '''יחיד שקיבל עליו תענית חייב לומר &quot;עננו&quot; ותפילת התענית.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א &lt;קטע סוף=לג ב/&gt; ==דף לד עמוד א== &lt;קטע התחלה=לד א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי ירמיה שאומרה בברכת שומע תפילה, כמובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע או&quot;ח סימן תקסה סעיף א, ולא כרבי מנא שסבר לאומרה בין גואל לרופא.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;66&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל התפילות}} כלילי {{ירו&quot;מ-הוסר|של }}שבת וכיומו. {{ירו&quot;מ-ביאור|שמזכירים שבת בכל התפילות ומתחילים מבערב}} אמר רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: אנא, דלא בדקתה {{ירו&quot;מ-ביאור|לא היה ברור לי}} אין כהדא דרבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בין גואל לרופא}}, אין כהדא דרבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי ישמעאל בר' יוסי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי ישמעאל ברבי יוסי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה בשומע תפילה}}. סלקית לסידרה, {{ירו&quot;מ-ביאור|נכנסתי לשיעור בישיבה}} ושמעית {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} רב חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית, צריך להזכיר מעין המאורע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}התיב רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: והא מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: בכל יום אדם מתפלל י&quot;ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור! מן מה ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} מתניתא פליגא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שבתענית ציבור אומר י&quot;ט ברכות}}. הוי כן איתתבת, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומרה ברכה לעצמה}} בין גואל ישראל לרופא חולים. אמר רבי אחא בר יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי אחא בר יצחק|°]] בשם רבי חייא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא דציפורין|°]]: {{שוליים|ד_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#הוספת &quot;רחם&quot; בתפילה בתשעה באב|יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע.]] {{ירו&quot;מ-הוסר|מהו}} מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הו}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ומר? &quot;רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} עתיד לבנותה, כאמור ([[זכריה ב ט]]) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.&quot; רבי אבדימא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדימא דציפורין|°]] בעי קומי רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}}: איכן אומרה? אמר לו: ועדיין אין את{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה יודע}} לזו? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקומן של הוספות מעין המאורע בתפילה|כל דבר שהוא ל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}בא, אומרה בעבודה.]] וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה, ומתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר: מעין שמונה עשרה}}. איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|שבע }}מעין {{ירו&quot;מ-הוסר|יח}} שמונה עשרה? רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקצר ואומר רק}} סוף כל ברכה וברכה. ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ברכה אמצעית, אומר בה}} ראש כל ברכה וברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחותם שומע תפלה}}. אית תניי תני: שבע מעין י&quot;ח, ואית תניי תני: י&quot;ח מעין י&quot;ח. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבע מעין י&quot;ח, מסייע לשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר י&quot;ח מעין י&quot;ח, מסייע לרב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] שלח לרבי נחום[[ביאור:עץ מסורת#רבי נחום|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד הוה}} גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי בר' ישמעאל|°]], אמר לו: איזהו {{ירו&quot;מ-הוסר|מעין }}שבע מעין י&quot;ח דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}? אמר לו: [https://he.wikipedia.org/wiki/{{ירו&quot;מ-הדגשה|תפילת_מעין_שמונה_עשרה}}: הביננו,] רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו. אמר רבי חגי[[ביאור:עץ מסורת#רבי חגי (אמורא)|°]]: אם היו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחורף שצריכים לבקש על ה}}גשמים אומרים: גשמי ברכה, אם {{ירו&quot;מ-הוסר|היו}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|היה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קיץ שצריכים לבקש על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}טללים, אומרים: בטללי ברכה, כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה, כאמור: ([[ישעיה סה כד]]) &quot;והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע&quot;. ברוך אתה ה' שומע תפילה&quot;. ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות, ואומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר התפילה}} ([[תהילים כח ו]]) ברוך ה' כי שמע קול תחנוני&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן חנניה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהושע {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גם בתפילה קצרה מוסיף ברכות ראשונות ואחרונות|המהלך במקום סכנה]] {{שוליים|ד_לה}}מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: ([[תהילים כח ט]]) הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה', שומע תפלה ותחנונים.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. אמר}} רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: ובלבד שלא יהא כקורא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לד ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ד.

אמר רב מנא: לא היה ברור לי, אין כהדא דרבי ירמיה - כלומר לא היה ברור לי, שאומר את זה שבתענית הוא צריך להזכיר ברכה רביעית, כלומר ברכה נוספת נפרדת, והוא אומר את זה בין גואל לרופא. אין כהדא דרבי ינאי בשם רבי ישמעאל ברבי יוסי, שהוא בעצם אומר את זה בתוך שומע תפילה. לא היה ברור לי מה ההלכה.

'''סלקית לסידרה''', כלומר נכנסתי לשיעור בישיבה, '''ושמעית רב חונה בשם רב: אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע'''. כך אמר רב חונה בשם רב. שאפילו יחיד צריך להזכיר את זה, ועל זה '''התיב רבי יוסי: והא מתניתא פליגא'''. מה זאת אומרת? הרי המשנה חולקת. '''בכל יום אדם מתפלל י&quot;ח, במוצאי שבת, ובמוצאי יום הכיפורים, ובמוצאי תענית ציבור'''. עכשיו אם הוא מקשה, סימן שכנראה לפי הדברים של הרב צריך להוסיף עוד ברכה, על הקושיה שלו, הרי לי חושש תשע עשרה אם אתה מוסיף עוד ברכה. אז זה לא כמו רבי ישמעאל שאמר שאומרים את זה בשומע תפילה, אלא כנראה מוסיפים ברכה נפרדת.

'''מן מה דמר רבי יוסי מתניתא פליגא''', משמע שבתענית ציבור אומר תשע עשרה ברכות, ולכן בעצם אם המשנה אומרת שתמיד מתפללים שמונה עשרה אז בעצם הוא חולק על המשנה. '''הוי כן איתתבת''', באמת הוא הגיע למסקנה שאומרה ברכה לעצמה '''בין גואל ישראל לרופא חולים'''.

'''אמר רבי אחא בר יצחק בשם רבי חייא דציפורין: יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע'''. מה הוא אומר? &quot;רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים, עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה ביד עריצים. ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים. ולישראל עמך נתת נחלה, ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה, ובאש את עתיד לבנותה&quot;, כאמור: '''&quot;ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה&quot;'''.

'''רבי אבדימא דציפורין בעי קומי רבי מנא: איכן אומרה?''' אמר לו: עדיין אין את יודע לזו? כן, הרי '''כל דבר שהוא לבא, אומרה בעבודה''', כל דבר שהוא לעתיד, אומרים את זה בעבודה כמו שיהיה ויבוא. '''וכל דבר שהוא לשעבר, אומרה בהודאה''', אומרים את זה כמו על הניסים - מודים בהודאה. '''ומתניתא אמרה כן: ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא'''.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אנא דלא בדקתה.''' אני שלא היה הדבר בדוק וברור לי אם נוהגין כהדא דר' ירמיה לעיל דאומרה בין גואל לרופא ואם כהדא דר' ינאי בשם ר' ישמעאל דאומרה בשומע תפלה עד דסלקית לסדרה [לבית] המדרש ששם סדר הישיבה ושמעית דאמר רב הונה בשם רב וכו'

'''התיב ר' יוסי.''' והשיב ר' יוסי על זה הא מתני' הך ברייתא שהובאה לעיל בהלכה א' בכל יום וכו' ומדקתני נמי במוצאי ת&quot;צ מתפלל י&quot;ח אלמא דאין יחיד מתפלל אפי' בתענית ציבור כ&quot;א י&quot;ח ברכות בלבד

'''מן מה דאמר ר' יוסי מתני' פליגא הוי איתותבת בין גואל וכו'.''' וכן הוא בפ&quot;ב דתענית כלומר מדשמעית דר' יוסי הוה מקשה על הא דאמר רב הונא בשם רב אפי' יחיד וכו' מהאי ברייתא ומאי קושיא אלא לאו ש&quot;מ דקבעוהו ליחיד לומר בין גואל לרופא לברכה בפני עצמה ולא דכוללה בשומע תפלה או בברכה רביעית והלכך הוה מקשה ר' יוסי והא שמעינן דלעולם יחיד אינו מתפלל כ&quot;א י&quot;ח ברכות בלבד וש&quot;מ דשמיעא ליה דקאמר הכי בשם רב וכר' ירמיה

'''ואדיין אין את לזו.''' וכי מסתפקא לך עדיין להאי מילתא הא כללא הוא כל דבר שהוא להבא אומרים אותו בעבודה שהיא ברכה דרך בקשה להבא וכל דבר שהוא דרך הודאה על שעבר אומרים אותו בברכת הודאה וכיון שזו דרך בקשה היא רחם ה' אלהינו אומרים אותה בעבודה

'''ומתני' אמרה.''' נמי הכי בפ' הרואה ונותן הודאה וכו' אלמא כל דבר שהוא דרך תחנה ובקשה כוללו בברכה של להבא

'''איזו היא שבע.''' במתני' קתני סתם מעין שמנה עשרה וברייתות מחולקות הן כדלקמיה אית תניי תני וכו' ומפרש הש&quot;ס דפליגי בפלוגתא דרב ושמואל

'''מאן דאמר שבע מעין י&quot;ח מסייע לשמואל.''' כדקאמר לקמן דמתחיל באמצעיות הביננו וכו' שהן ששה מראש כל ברכה ומסיים ואומר כי מפוזרים אתה מקבץ וכו' עד בא&quot;י שומע תפלה ובזו כולל מסוף שאר האמצעיות הרי אחת וג' ברכות ראשונות וג' אחרונות הרי שבע מעין שמונה עשרה לשמואל ולרב דאמר אומר כל סוף ברכה מהאמצעיות בא&quot;י חונן הדעת וכן כולם הרי י&quot;ח מעין י&quot;ח

'''אם היו גשמים.''' בזמן גשמים אומר ברך שנותינו בגשמי ברכה. וכן הוא בתענית וכאן ט&quot;ס הוא. ובזמן הקיץ שהוא זמן טללים וכו': (כאן הוא מקום המתני' שכתוב בספרי הדפוס לקמן בטעות)

'''מתני' ר&quot;א אומר העושה תפלתו קבע.''' שדומה עליו כמשאוי ולשון קבע אומר חוק קבוע עני להתפלל וצריך אני לפטור ממנה ובגמרא פליגי בפירושה

'''מתפלל תפלה קצרה.''' ומהו אומר הושע השם וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;כלילו שלשבת וכיומו · אמ' ר' מני · אחא דלא טיקתה אין כהדא דרב ירמיה · אין כהדא דר' יסא בשם ר' שמעון סלקית לפדרה ושמעית רב חונה בשם רב אפי' יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע · התיב ר' יוסי והא מתניתא פליגא בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור · מן מה דמר ר' יוסי מתניתא פליגא הוה כן איתתבת בין גואל יש' לרופא חולים · אמ' ר' אחא בר יצחק בשם ר' חייא דציפורין יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע מהו או' רחם יי' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך יש' ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים וליש' עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה כי באש היצתה ובאש אתה עתיד לנחמה כאמור ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה · ר' אבדימא דציפורין בעא קומי ר' מנא איכן אומרה · אמ' לו עדיין אין את לזו · כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה · וכל דבר שהוא לשעבר אומרה בעבודה בהודאה · ומתניתא אומרה ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבוא · · אי זו היא שבע מעין יח' · רב אמ' סוף כל ברכה וברכה · ושמואל אמ' ראש כל ברכה וברכה · אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה · ואית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה · מאן דמר שבע מעין יח' מסייע לשמואל · ומאן דמר יח' מעין יח' מסייעא לרב · ר' זעורא שלח לר' נחום גבי ר' יניי ביר' ישמעאל אמ' ליה אי זו היא מעין שבע מעין יח' דשמואל · אמ' ליה הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חליינו ברך שנותינו · אמ' ר' חגיי אם היו גשמים אומר בטללי ברכה · אם היו טללים אומ' בטללי ברכה · כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך וישמחו כל חוסי בך בבניין עירך ובחידוש בית מקדשך כי טרם נקרא אתה תענה כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע · באי' שומע תפילה · ואו' שלש ברכות ראשונות ושלש אחרונות · ואו' ברוך יי' כי שמע קול תחנוני · ר' לעזר א' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים · ר' אבהו בשם ר' אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בכל פרשת העיבור.''' אפי' בשעה שהן פורשין לעבירה יהיו צרכיהם גלוים לפניך לרחם עליהם ואין הלכה כר' יהושע אלא התפלה שמתפללים במקום הסכנה היא צרכי עמך מרובים וכו' כדאמר בגמרא ומתפלל אדם אותה כשהוא מהלך ואינו מתפלל לא ג' ראשונות ולא ג' אחרונות וכשיעבור מקום הסכנה ותתישב דעתו צריך לחזור ולהתפלל תפלה כתקנה אם לא עברה עונתה

'''גמ' ובלבד שלא יהא קורא כאגרת.''' זהו קבע דקאמר ר&quot;א שלא יאמרה כקורא אגרת בעלמא ולא בלשון תחנונים&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

תנן, רבי יהושע אומר: '''איזהו מעין שמונה עשרה?''' שואלת הגמרא איזה הוא מעין שמונה עשרה? '''רב אמר: סוף כל ברכה וברכה'''. כלומר, ברוך אתה ה' חונן הדעת וכו', ברוך אתה ה' וכו'. רק את הסוף של כל ברכה. '''ושמואל אמר: ראש כל ברכה וברכה''', שאומר רק את ההתחלה של כל ברכה. בתוך זה הוא יוצר בעצם ברכה אחת. כלומר אומר שלוש ראשונות, אומר שלוש אחרונות, ובאמצע אומר ברכה אחת שהיא בעצם כוללת את כל הברכות כולם. איך הוא עושה אותה? הוא פשוט לוקח את ההתחלה של כל ברכה וברכה, ובסוף הוא חותם שומע תפילה.

'''אית תניי תני: שבע מעין י&quot;ח'''. יש דעה שאומרת, יש ברייתא שסוברת שבכל יום מתפללים שבע מעין שמונה עשרה, '''ואית תניי תני: י&quot;ח מעין י&quot;ח'''. ועכשיו הכל מאוד ברור. '''מאן דמר שבע מעין י&quot;ח, מסייע לשמואל''', כי שמואל אמר שאומר ברכה אחת באמצע, שהוא אומר את ההתחלות של כל ברכה וברכה, אבל בעצם ביחד יש רק שבע ברכות. '''ומאן דמר י&quot;ח מעין י&quot;ח, מסייע לרב''', שבעצם הוא אומר שמונה עשרה ברכות, רק מקצר בהם, שבכל אחת הוא אומר את הפתיחה ואת הסוף שלה, אבל בפועל יש שמונה עשרה ברכות.

'''רבי זעירא שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי ברבי ישמעאל''', כלומר רבי זעירא שלח לרבי נחום כשרבי נחום היה אצל רבי ינאי ברבי ישמעאל. '''אמר לו: איזהו שבע מעין י&quot;ח דשמואל?''' מה זה בדיוק השבע מעין שמונה עשרה? אמר לו: '''הביננו, רצה תשובתנו, סלח לנו, גואלנו, רפא חליינו, ברך שנותינו'''. כלומר לא, אפילו לא אומר את כל ההתחלה, אלא רק אומר ממש מילה אחת מכל ברכה וברכה.

'''אמר רבי חגי: אם היו גשמים אומרים: גשמי ברכה''', כלומר אם זה בחורף שצריכים לבקש על גשמים, '''אם טללים, אומרים: בטללי ברכה''', אם זה בקיץ צריך לבקש טללים. '''כי מפוזרים אתה מקבץ, ותועין עליך לשפוט, ועל הרשעים תשית ידך, וישמחו כל חוסי בך בבנין עירך, ובחידוש בית מקדשך, ובצמח דוד עבדך, כי טרם נקרא אתה תענה''', כאמור: '''&quot;והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע&quot;. ברוך אתה ה' שומע תפילה'''. זה בעצם הברכה האמצעית של מה שאמרנו, שהוא אומר שבע מעין שמונה עשרה. '''ואומר ג' ברכות ראשונות, וג' ברכות אחרונות''', כלומר שלוש הראשונות אומר אותן כמו שהן, גם שלוש האחרונות אומר כמו שהן, ורק באמצע כמו שאמרנו הוא מכיל את כולם בברכה אחת, '''ואומר &quot;ברוך ה' כי שמע קול תחנוני&quot;'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ד', מתניתין. רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים. רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: &quot;הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה', שומע תפלה ותחנונים&quot;. רואים שתפילה קצרה זה לא הביננו. זה תפילה שאין לה לא שלוש הראשונות ולא שלוש האחרונות, אלא תפילה מאוד קצרה. הגמרא אומרת שאחרי שהוא מגיע לביתו אז צריך להתפלל את תפילת שמונה עשרה, אבל מי שהתפלל הביננו הוא בעצם לא צריך.

גמרא. תנן: '''רבי אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים'''. '''אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת'''. כלומר נכון שגם מי שלא מתפלל בתחנונים יוצא ידי חובה, אבל ודאי שלא יקרא את זה כמו שהוא קורא איגרת, בלי לשים לב אפילו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד א'''

{{שוליים|ד_לד}} '''יחיד המתפלל בתשעה באב חייב להזכיר &quot;מעין המאורע&quot; בתפילת העמידה בברכת &quot;רחם&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה יד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן תקנז. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי; הרמב&quot;ם והשו&quot;ע פסקו שיחיד מזכיר נוסח &quot;רחם ה' אלהינו&quot; בברכת בונה ירושלים, ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו.

{{שוליים|ד_לה}} '''תפילה שנעשית קבע (כקורא באיגרת, ללא חידוש וכוונת תחנונים) אינה תפילה כשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לד א/&gt; ==דף לד עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אליעזר במשנה כפי שבואר בירושלמי בשם ר' אבהו ור' אחא, שהתפילה צריכה להיאמר בכוונת תחנונים ולא כקריאת מכתב יבש, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;67&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
באיגרת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: צריך לחדש בה דבר בכל יום. אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום. אמר רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]]: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי. לית לך אלא כיי ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] בשם רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: {{שוליים|ד_לו}}ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת. [[ביאור:עץ מסורת#רבי אליעזר בן הורקנוס|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] היה מברך ברכה חדשה בכל יום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יוסי ציידניא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי צידוניא|°]] בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_לז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת היכן אומרים יהיו לרצון אמרי פי|לפני תפלתו הוא אומר:]] ([[תהילים נא יז]]) &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך&quot;. {{שוליים|ד_לח}}ולאחר תפלתו הוא אומר: ([[תהילים יט טו]]) &quot;יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי&quot;. רבי יודן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יודן|°]] אמר תרוויהון קומי צלותיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|היה אומר את שתיהן לפני התפילה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מחלוקת בנזכר שכבר התפלל|היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל,]] רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: {{שוליים|ד_לט}}חותך, {{ירו&quot;מ-הדגשה|ומפסיק אפילו באמצע ברכה}}. ושמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אינו חותך. רבי שמעון בר ווא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] אומר בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ולוואי {{שוליים|ד_מ}}שיתפלל אדם כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפילה מפסדת. רבי זירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זירא|°]] בעי קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: לית מילתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל? ולא אגיביה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוא סבר כרבי חנינה, דכד}} אתא רבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבהו|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. רבי חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר חמא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}} לא אמר כן, אלא בעיין קומי רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: ספק נתפלל ספק לא נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? {{שוליים|ד_מא}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, {{ירו&quot;מ-הוסר|למה }}שאין תפלה מפסדת. היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול, {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו? אמר}} רבי חונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]: {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}איתפלגון רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] ורב ששת[[ביאור:עץ מסורת#רב ששת|°]]. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: {{שוליים|ד_מב}}גומר את הברכה, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמעיקר הדין, אף בשבת היה צריך להתפלל שמונה עשרה}}. הכל מודים ב&quot;חונן הדעת&quot; שהוא גומרה. והא כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי, ד[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אמר: תמה אני היאך בטלו &quot;חונן הדעת&quot; בשבת! {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}אם אין דיעה, תפלה מניין? אמר רבי יצחק[[ביאור:עץ מסורת#רבי יצחק|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}}: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות, שנאמר: ([[שמואל א ב ג]]) &quot;כי אל דיעות ה'&quot;. אית דבעי משמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[משלי ב ה]]) &quot;אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא&quot;. רבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רב חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר חמא}}: כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] כד הוה נפיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|לדרך רחוקה שיצטרך}} לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} רבי מנא[[ביאור:עץ מסורת#רבי מנא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} כד הוה אזיל מסחי {{ירו&quot;מ-ביאור|כשהיה הולך לרחוץ}} במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה. {{ירו&quot;מ-ביאור|מסר צוואה שמא ימות}} רבי חנינא בריה דרבי אבוה[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בריה דרבי אבוה|°]] ורבי שמעון בר אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר אבא|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: כל החולי בחזקת הסכנה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה, מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך. מאי בכל פרשת העיבור? אמר}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] בשם רבי אסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסא|°]]: כל מה {{ירו&quot;מ-הוסר|ששץ}} ששליח ציבור {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}עובר לפני התיבה. {{ירו&quot;מ-הוסר|ותובע}} תובע צרכי עמך לפניך. רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]] רבי לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי לוי|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם מנחם דגלייא[[ביאור:עץ מסורת#מנחם דגלייא|°]]: זה שעובר לפני התיבה, אין אומר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ים}} לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיש בלשון זו כמה משמעויות}}, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו! {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן: מאי תפילה קצרה}}? אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, ([[תהלים כח ו]]) &quot;ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|בא&quot;י}} ברוך אתה ה' שומע תפלה. רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] אמר: {{שוליים|ד_מג}}הלכה כאחרים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות. אית תניי תני: {{שוליים|ד_מד}}מתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמונה עשרה}} ואחר כך תובע צרכיו. ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהילים קב א]]) &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot;, ואחר כך &quot;ולפני ה' ישפוך שיחו&quot; ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח כח]]) &quot;לשמוע אל הרינה&quot;, ואחר כך &quot;אל התפילה&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל ל}}דברי חכמים, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדאמר}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לה א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''אמר רבי אחא בשם רבי יוסי: צריך לחדש בה דבר בכל יום'''. צריך להגיד משהו, אפילו קטן, העיקר שיהיה חדש בכל תפילה. אומרת הגמרא: '''אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום'''. כלומר אחיתופל היה מחדש שלוש שורות לגמרי חדשות. '''אמר רבי זירא: כל זמן דהוינא עביד כן, הוינא טעי'''. כלומר הייתי אני כן מסוגל, אבל כשאני עושה את זה הייתי טועה. '''לית לך אלא כיי דמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת'''. זה בעצם ההלכה. לא צריכים להשתדל לחדש משהו, העיקר לא לקרוא כמו איגרת.

רבי אליעזר היה מתפלל תפלה חדשה בכל יום. רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום. רבי יוסי ציידניא בשם רבי יוחנן: לפני תפלתו הוא אומר: &quot;ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך&quot;. ולאחר תפלתו הוא אומר: &quot;יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי&quot;. '''רבי יודן אמר תרוויהון קומי צלותיה''', הוא אמר לפני התפילה.

אומרת הגמרא: '''היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל''', מה יעשה? '''רב אמר: חותך''', כלומר מפסיק אפילו באמצע הברכה. '''ושמואל אמר: אינו חותך''', אלא מסיים את הברכה ורק אחרי זה מפסיק. '''רבי שמעון בר ווא אומר בשם רבי יוחנן: ולוואי שיתפלל אדם כל היום, שאין תפילה מפסדת'''. כלומר אין דבר כזה תפילה שהולכת ריקם. תפילות פועלות גם אם לא היום, זה יפעל בעתיד. יש גם איזה מקום בישן שכתוב שיש איזה רגע מסוים שכל תפילה מתקבלת, אז כיוון שאנחנו לא יודעים בדיוק מה הזמן הזה, לכן יש עניין להרבות בתפילות.

'''רבי זירא בעי קומי רבי יוסי: לית מילתיה דרבי יוחנן אמר, ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל?''' כלומר, האם רבי יוחנן לא סובר שאם יש לו ספק אם התפלל שלא יתפלל, '''ולא אגיביה''' - ולא ענה לו. למה הוא לא ענה לו? כי הוא באמת סובר שלפי רבי יוחנן הלוואי שיתפלל כל היום, אז אם יש לו ספק - מצוה שיתפלל.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לד עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''כל זמן דהוינא עביד כן.''' לחדש בה דבר הייתי טועה בתפלה עצמה הלכך לית לך אלא כהאי דאמר ר' אבהו וכו'

'''חותך.''' פוסק ואפי' באמצע ברכה

'''לית מילתיה דר' יוחנן אמרה.''' וכי לא כך אמר ר' יוחנן ספק נתפלל וכו' והיאך אמר שמעון בר ווא בשמיה ולואי שיתפלל אדם כל היום

'''ולא אגיבה.''' ולא השיב ר' יוסי לקושיא זו משום דלאו הכי הוא אתא ר' אבהו וכו' כלו' ר' אבהו הוא דאמר כן בשמיה אבל ר' חנינא לא אמר כן אלא ששאלו זה לפני ר' יוחנן ספק וכו' והשיב להן ולואי וכו' ויחזור ויתפלל

'''הכל מודים.''' אם פתח בחונן הדעת ונזכר שהוא שבת גומרה ולא פליגי אלא אם לא נזכר עד שאמר ברכה שלאחריה או בשאר הברכות

'''ואתיא כרבי דאמר תמיה אני וכו'.''' הלכך בחונן הדעת לכ&quot;ע גומרה

'''כל הדרך בחזקת סכנה.''' ומתפלל תפלה קצרה כשהולך באיזה דרך שיהיה וכר' ינאי כשהיה יוצא לאכסניא כלומר מעירו לעיר אחרת דרך אכסנאי היה עושה צוואה בתוך ביתו מפני שהדרך בחזקת סכנה

'''במרחץ שהיא ניסוקת.''' מפני שיש מרחץ בלא הסקת אש שמה אלא מביאין מים חמין ורוחצין בהן ומרחץ שהיא ניסוקת ותחתיה אש היא בחזקת סכנה

'''כל החולי בחזקת סכנה.''' כשנפל למטה ומתפלל תפלה קצרה

'''כל מה שש&quot;צ.''' לתפלה קצרה הוא דמפרש ולא כר' יהושע דמתני' אלא יאמר כפי מה שש&quot;צ עובר וכו' בזה הלשון יאמר ג&quot;כ הוא

'''זה שעובר לפני התיבה וכו' בא וקרב.''' על שם עשה קרבינו ללחום נגד המקטרג כדמפרש ואזיל הלכך די זה המתפלל תפלה קצרה כשאומר כל מה שש&quot;צ וכו' שהוא תובע הכל

'''אחרים אומרים.''' זו היא תפלה קצרה צרכי עמך וכו'

'''רב חסדא אמר.''' צריך שיאמר עמה ג' ברכות וכו'

'''מתפלל.''' אדם תפלת י&quot;ח ואח&quot;כ יבקש צרכיו הפרטיות

'''ישפוך שיחו.''' שהוא צריך בפרטות

'''לשמוע אל הרנה.''' משמע מה שכל אחד ואחד מרנן ומבקש צרכיו ואל התפלה היא סתם תפלה השוה לכל

'''דברי חכמים.''' אבל דברי חכמים לאו הכי הן אלא כהא דאמר ר&quot;ז דיחיד תובע צרכיו בשומע תפלה: במקום שהוא מיוחד לתפלה בבית הכנסת

'''מקום בית הכנסת.''' צריך לייחד לו מקום מיוחד שלא יתפלל פעם במקום הזה ופעם במקום אחר ואפילו באותו בית הכנסת&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;באיגרת · ר' אחא בשם ר' יוסי צריך לחדש בה דבר בכל יום · אחיתופל היה מתפלל שלש תפילות חדשות בכל יום · אמ' ר' זעורא כל זמן דהוית עביד כן הויתא טעי · ולית לך אלא כיי דמר ר' אבהו בשם ר' אלעזר ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת · ר' אלעזר היה מתפלל תפילה חדשה בכל יום · ר' אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום · ר' יוסי ציידניא בשם ר' יוחנן לפני תפילתו הוא או' יי' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך · לאחר תפילתו הוא או' יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואלי · ר' יודן אמ' תרויהון קומי צלותיה · היה עומד ונזכר שהתפלל · רב אמ' חותך · ושמואל אמ' חותך · שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום · למה שאין תפילה מפסדת · ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי · לית מילתיה דר' יוחנן אמירה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל · ולא אגיבה · אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל · ר' חנינא לא אמ' כן לא בעניין קומי ר' יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל · אמ' לון וולואי שמתפללין כל היום למה שאין תפילה מפסדת · היה עומד ומתפלל בשבת ושכח שלשבת והזכיר שלחול · ר' חונא אמ' איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת · חד אמ' חותך את הברכה · וחרנה אמ' גומר את הברכה · הכל מודים בחונן הדעת שהוא גומרה · ותיא כן דר' אמ' תמיה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה מניין תפילה · אמ' ר' יצחק גדולה היא הדיעה שהיא ממוצעת בין שתי הזכרות שנ' כי אל דיעות יי' · אית דבעי משמעינה מן הדא אז תבין יראת יי' ודעת קדושים תמצא · מתני' ר' אליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים · ר' יהושע או' המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהן לפניך · בא'ו' שומע תפילה ותחנונים · ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא כל הדרך בחזקת סכנה · ר' ינאי כד הוה נפיק לאכסניא הוה מפקד גו ביתיה · ר' מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת הוה מפקד גו ביתיה · ר' חנינא בריה דר' אבדן ר' שמעון בר אבא בשם ר' יהושע בן לוי כל החולי בחזקת הסכנה · ר' אחא בשם ר' אסא כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך לפניך · ר' פינחס ר' לוי ר' יוחנן בשם מנחם דגלייא זה שעובר לפני התיבה אין אומ' לו בוא והתפלל אלא בוא וקרב · עשה קרבינו עשה צרכינו עשה מלחמ' מלחמותינו · פייס בעדינו · אחרים אומ' צורכי עמך יש' מרובין ודעתן קצרה אלא יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבות' שתתן לכל ביריה ובריה צרכיה ולכל גויה וגויה די מחסורה · ברוך יי' כי שמעת קול תחנוני · בא'ו' שומע תפילה · רב חסדא אמ' הל' כאחרים · רב חסדא אמ' שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות · אית תניי תני מתפלל ואחר כך תובע צרכיו · ואית תניי תני תובע צרכיו ואחרך מתפלל · מאן דמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו תפילה לעני כי יעטוף ולפני יי' ישפוך שיחו · ומאן דמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל לשמוע אל הרינה ואחר כך אל התפילה&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''אתא רבי אבוה בשם רבי יוחנן: ספק נתפלל ספק לא נתפלל, אל יתפלל. רבי חנינא לא אמר כן, אלא בעיין קומי רבי יוחנן: ספק נתפלל ספק לא נתפלל?''' מהו? שאלו את רבי יוחנן מה לעשות, '''אמר לון: ולואי שמתפללין כל היום, שאין תפלה מפסדת'''. אז הוא סבר ככה, לכן הוא לא ענה לו.

'''היה עומד ומתפלל בשבת, ושכח של שבת והזכיר של חול''', הוא התחיל להגיד את הברכות האחרונות של כל יום. אז מה הדין? '''רבי חונה: איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת. חד אמר: חותך את הברכה, וחרנא אמר: גומר את הברכה'''. כי הרי מעיקר הדין גם בשבת אתה צריך להתפלל שמונה עשרה, אלא רק בגלל עונג שבת קיצרו לנו את התפילה, ואותה דדינא צריך להגיד שמונה עשרה. אז לכן הברכות משוייכות בשבת, לכן יסיים את הברכה.

אומרת הגמרא: '''הכל מודים ב&quot;חונן הדעת&quot; שהוא גומרה'''. כלומר לגבי חונן דעת כולם מסכימים, גם מי שאמר שחותך את הברכות, חונן דעת יגיד את כולה. '''והא כרבי, דרבי אמר: תמה אני היאך בטלו &quot;חונן הדעת&quot; בשבת! אם אין דיעה, תפלה מניין?''' אומר רבי, כדי להתפלל צריך דעת, אז איך ביטלו את חונן דעת?

'''אמר רבי יצחק: גדולה היא הדיעה, שהיא ממוצע בין שתי אזכרות''', של הקדוש ברוך הוא. כלומר המילה דעה מופיעה בין שני שמות של השם, '''שנאמר: &quot;כי אל דיעות ה'&quot;''' - אל ודעות, אל זה השם, ביניהם מופיע דעות. '''אית דבעי משמעינה מן הדא: &quot;אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא&quot;'''. כלומר מופיע בין השם לבין אלוקים המילה דעת.

'''רבי שמעון בר אבא בשם רב חנינא: כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה כד הוה נפיק לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה''', כלומר יוצא לדרך ומצווה על אנשי ביתו - כותב צוואה. מדובר כמובן בזמן שלהם שהכל היה סכנה, אז הוא כתב צוואה. '''רבי מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת, הוה מפקד גו ביתיה'''. כלומר, בתי המרחץ - זה בעצם היה, מתחת למרחץ היה מקום שהיו מסיקים עצים, אז היה משטח מלא מים ומעליו עמודים, ועל העמודים היה משטח של עץ עם חורים, אנשים היו הולכים על העצים האלה ובעצם היו מקבלים את האדים - זה היה מרחץ, מרחץ של ניסוקת. אז כשהיה הולך למרחץ כזה, היו אומרים לו לכתוב צוואה כי זה מסוכן.

'''רבי חנינא בריה דרבי אבוה ורבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושוע בן לוי: כל החולי בחזקת הסכנה'''.

תנן: '''רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה מעין י&quot;ח ואומר: &quot;הושיעה ה' את עמך את ישראל, בכל פרשת העיבור, יהיו צרכיהם לפניך&quot;'''. מה זה &quot;בכל פרשת העיבור&quot;? הבבלי אומר: אפילו בשעה שאתה מתמלא עברה, כלומר אתה כועס על עם ישראל, תקבל את התפילה. אבל פה הגמרא אומרת משהו אחר. '''אמר רבי אחא בשם רבי אסא: כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיבה, תובע צרכי עמך לפניך'''. כלומר, למרות שאני מתפלל תפילה קצרה, זה יהיה כאילו התפילה הארוכה של שליח ציבור, שהוא עובר ותובע את כל צרכי עמך לפניך.

'''רבי פינחס רבי לוי ורבי יוחנן בשם מנחם דגלייא: זה שעובר לפני התיבה, אין אומר לו בוא והתפלל, אלא בוא וקרב'''. החזן נקרא &quot;קרוב&quot;, כי בלשון הזה יש לשון קרבה: '''קרבנו, עשה קרבנינו, עשה צרכינו, עשה מלחמותינו, פייס בעדינו!''' כמו קורבן, יש במילה הזאת עניין של קרבה.

תנן, מהי תפילה קצרה? '''אחרים אמרי: צורכי עמך ישראל מרובין, ודעתן קצרה, אלא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתתן לכל בריה ובריה צרכיה, ולכל גויה וגויה די מחסורה, &quot;ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני&quot; ברוך אתה ה' שומע תפלה'''. '''רב חסדא אמר: הלכה כאחרים'''. '''רב חסדא: אמר שלש ברכות הראשונות ושלש האחרונות'''. כלומר, לא כמו שאמרתי בהתחלה, גם כשהוא אומר את התפילה הקצרה חייב להגיד את השלוש ראשונות ושלוש אחרונות.

'''אית תניי תני: מתפלל ואחר כך תובע צרכיו''', יש ברייתא שקודם כל מתפלל ורק אחרי זה מבקש את הצרכים הפרטיים שלו. '''ואית תניי תני: תובע צרכיו ואחר כך מתפלל'''. '''מאן דמר מתפלל ואחר כך תובע צרכיו: &quot;תפילה לעני כי יעטוף&quot;, ואחר כך &quot;ולפני ה' ישפוך שיחו&quot;''', כלומר הבקשות האישיות הוא אומר אחר כך. '''ומאן דמר תובע צרכיו ואחר כך מתפלל: &quot;לשמוע אל הרינה&quot;, ואחר כך &quot;אל התפילה&quot; דברי חכמים''', כלומר קודם כל רינה - הבקשות האישיות, ואחרי זה תפילה.

אבל לדברי חכמים, כדי - אמר רבי זירא בשם רב הונא, יחיד תובע את צרכיו בשעת תפילה, כלומר באמצע התפילה שם הוא מבקש את כל הצרכים האישיים שלו.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לד עמוד ב'''

{{שוליים|ד_לו}} '''בעת התפילה יש להימנע מלקרוא את נוסח התפילה כקורא מתוך איגרת, אלא בכוונה ובחידוש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה טז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צח סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי יוחנן שהזהיר &quot;ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת&quot;, כפי שהובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה למעשה.

{{שוליים|ד_לז}} '''יש לומר &quot;ה' שפתי תפתח&quot; לפני תחילת תפילת שמונה עשרה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיא סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי, ואומרים פסוק זה קודם התפילה כדי שיפתח הקב&quot;ה את פיו לתפילה כתקנת הירושלמי, וכך הכריעו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_לח}} '''אין לומר &quot;יהיו לרצון&quot; ורק פסוק &quot;ה' צורי וגואלי&quot; קודם התפילה, ולא לאחריה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ב, הלכה ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכב סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כסתם התלמוד שאומרים &quot;יהיו לרצון&quot; לאחר התפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שלאחר תפילת שמונה עשרה אומר &quot;יהיו לרצון אמרי פי&quot;.

{{שוליים|ד_לט}} '''מי שנמצא בתפילה ומתבקש להיפסק בפני אדם חשוב או שר, האם רשאי להפסיק אף באמצע ברכה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדעה הראשונה שחותך ומפסיק אפילו באמצע ברכה, כדברי רבי יוחנן ש&quot;ולוואי&quot; תדיר יעשה כן, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מ}} '''מי שבספק אם התפלל תפילת חובה, האם יתפלל שוב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי חנינא בר חמא שיתפלל, כמובא בירושלמי &quot;שיתפלל אדם כל היום שאין תפילה מפסדת&quot;, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שבספק חייב לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה.

{{שוליים|ד_מא}} '''המתפלל בשבת ושכח והזכיר תפילת חול - כיצד ינהג באמצע התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קז סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שחותך באמצע הברכה וחוזר לנוסח שבת, כדעת &quot;חד אמר חותך את הברכה&quot; - כן פסקו רמב&quot;ם ושו&quot;ע (או&quot;ח קז,א).

{{שוליים|ד_מב}} '''בברכת &quot;אתה חוננתנו&quot; במוצאי שבת האם משלימים ברכת &quot;חונן הדעת&quot;.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה ז , שו&quot;ע או&quot;ח סימן רסח סעיף ב , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק שגומר את הברכה כדעת רבי, שהרי בלא דיעה אין תפילה, וגדולה היא הדיעה שהיא ממוצעת בין שתי אזכרות; כך פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע..

{{שוליים|ד_מג}} '''כשעבר לפני התיבה מקום שנוהגים שלא לכפול תפילת שמונה עשרה בציבור (מפני מחלוקת) – אומר שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונות בקול, ובאמצע יורד לפני התיבה בלחש.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ד, הלכה יט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קי סעיף ג , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרב חסדא בשם אחרים כפי שהובא בסוגיה, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה, שכן כך יוצא ידי חובת ציבור מבלי לגרום למחלוקת.

{{שוליים|ד_מד}} '''האם יש להתפלל שמונה עשרה תחילה ולאחר מכן לתבוע צרכיו, או להיפך.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק א, הלכה ב , רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיב סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט &lt;קטע סוף=לד ב/&gt; ==דף לה עמוד א== &lt;קטע התחלה=לה א/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כדעת תנא קמא שמתפלל שמונה עשרה תחילה ואחר כך תובע צרכיו, כמבואר בדברי חכמים בסוגיה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שאין להוסיף בקשות באמצע הברכות אלא בסמוך לחתימתן או לאחר גמר התפילה.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;68&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] &lt;/div&gt;בשם רב הונה[[ביאור:עץ מסורת#רב הונא|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|א}}: {{שוליים|ד_מה}}יחיד תובע צרכיו בשומע תפילה. רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]] ורבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_מו}}צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות כ כא|שמות יתרו כ כא]]) &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבא אליך וברכתיך}}&quot;. &quot;אשר תזכיר את שמי&quot; אין כתב כאן, אלא &quot;בכל המקום אשר אזכיר&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|זה בית הכנסת}} אמר רבי תנחום בר חנינא[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר חנינא|°]]: {{שוליים|ד_מז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מקום קבוע לתפילה בתוך בית הכנסת|צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל,]] ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמואל ב טו לב]]) &quot;ויהי דוד בא עד הראש אשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ישתחוה שם לאלהים&quot; אין כתיב כאן &quot;אשר}} השתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הוסר|אין כתיב כאן }}אלא &quot;אשר ישתחוה שם לאלהים&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיה רגיל להשתחוות שם}}. רבי יסא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אסי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] ורבי ברכיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ברכיה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}: רבי חלבו[[ביאור:עץ מסורת#רבי חלבו|°]] מטי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבדומה דמן חיפא|°]]: {{שוליים|ד_מח}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#המתפלל צריך להסב פניו לכותל|צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל.]] מה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו לח ב]]) &quot;ויסב חזקיהו פניו אל הקיר&quot;. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות# ויסב חזקיהו אל הקיר|באיזה קיר נשא עיניו?]] רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: בקיר של רחב נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יהושע ב טו]]) &quot;כי ביתה בקיר החומה&quot;. אמר לפניו: &quot;ריבונו של עולם, רחב הזונה, שתי נפשות הצילה לך, ראה כמה נפשות הצלת לה! הדא היא דכתיב: ([[יהושע ו כג]]) &quot;ויבאו הנערים {{ירו&quot;מ-הדגשה|המרגלים, ויציאו את רכב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה. ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו}}&quot;.{{ירו&quot;מ-הוסר|וגו'}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בר יוחאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן יוחי: אפילו היתה במשפחתה מאתים אנשים, והלכו ודבקו במאתים משפחות, כולהם ניצולו בזכותה. אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב: &quot;ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, וימצאו מאה וחמשים אלף, ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר}}.&quot; על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! רבי חיננא בר פפא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חנינא בר פפא|°]] אמר: בקירות בית המקד נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[יחזקאל מג ח]]) &quot;בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם&quot; {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיתמר עליה}} בני אדם גדולים היו, ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם. והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנתן לי נפשי}}! רבי שמואל בר נחמן[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמואל בר נחמני|°]] אמר: בקירה של שונמית נשא עיניו שנאמר: ([[מלכים ב ד י]]) &quot;נעשה נא עליית קיר קטנה&quot; אמר לפניו&quot; ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחיית{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} את בנה. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}תתן לי נפשי! ורבנן אמרי: בקירות לבו נשא עיניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו ד יט]]) &quot;מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי&quot;. אמר לפניו: ריבונו של עולם, חיזרתי על רמ&quot;ח איברים שנתת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן. על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי!&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד' יחזיר את פניו; ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היה יושב בספינה או באסדא, {{שוליים|ד_מט}} יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תני: היה רוכב על החמור, {{ירו&quot;מ-הוסר|ירד }}אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, {{שוליים|ד_נ}}מתפלל במקומו. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אומר: בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי יודה בן פזי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בן פזי|°]] בשם רבי יהושע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]]: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה הנשיא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי. אמר רבי יעקב בר אחא[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אחא|°]]: תניי תמן: {{ירו&quot;מ-ביאור|אם התפלל}} לכל הרוחות אין מחזירין, {{ירו&quot;מ-ביאור|שיסיט עצמו לכיוון אחר}} חוץ מרוח מזרחית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כד}}אמר רבי יוסי בר אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי ברבי בון|°]]: בתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובדי עבודה זרה היו אבותנו וכתיב}} ([[יחזקאל ח טז]]) &quot;אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש&quot;. תני: {{שוליים|ד_נא}}סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אל ה'&quot; {{שוליים|ד_נב}}העומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מח]]) &quot;והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם&quot;. העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה&quot;. העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית, שנאמר: ([[מלכים א ח מד]]) &quot;והבית אשר בניתי לשמך&quot;. העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[מלכים א ח ל]]) &quot;והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת&quot; נמצא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד. הדא הוא דכתיב: ([[ישעיהו נו ז]]) &quot;כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים&quot;. רבי יהושוע בן לוי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהושע בן לוי|°]] אמר: {{ירו&quot;מ-הוסר|ריבל}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[מלכים א ו יז]]) &quot;הוא ההיכל לפני לפנים&quot;. היכל שכל הפנים פונין לו. עד כדון בביניינו, בחורבנו מניין? {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך לפנות אליו בתפילה}} אמר רבי אבון[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שיר השירים ד ד]]) &quot;בנוי לתלפיות&quot;. תל {{ירו&quot;מ-ביאור|חורבה}} שכל הפיות מתפללין עליו.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לה ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ל&quot;ה. אומרת הגמרא רבי אבא ורבי חייא אמרו בשם רבי יוחנן '''צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה'''. מה הטעם? דכתיב &quot;בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך&quot;. לא כתוב אשר תזכיר, כלומר כל מקום שתזכיר את שמי, אלא מקום אשר אזכיר את שמי, שזה המקום שקבוע להזכרת שם השם שזה בית כנסת.

אמר רבי תנחום בר חנינא '''צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל'''. ומה הטעם? דכתיב אצל שמואל &quot;ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחווה שם לאלוקים&quot;. אין כתיב אשר השתחווה לאלוקים אלא אשר השתחווה שם. כלומר הכוונה כבר קודם הונהג ככה.

רבי יסא, רבי חלבו ורבי ברכיה. רבי חלבו מייתי בה בשם רבי אבדומה דמן חיפא: '''צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל'''. כלומר שלא יהיה מישהו מפריד, צריך להתפלל צמוד לכותל. מה הטעם? דכתיב &quot;ויסב חזקיהו פניו אל הקיר&quot;. עכשיו, באיזה קיר נשא עיניו? רבי יהושע בן לוי אמר '''בקיר של רחב נשא עיניו''' דכתיב &quot;כי ביתה בקיר החומה&quot;. הוא בעצמו הזכיר את רחב.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''אשר ישתחוה.''' משמע שהכין לו מקום מיוחד שישתחוה שם

'''באיזה קיר נשא עיניו.''' משום דכתיב הקיר בה&quot;א הידיעה וגרסי' להא לקמן בסנהדרין פ&quot;י בהלכה ב'

'''אבותי שקירבו לך וכו'.''' כדכתיב ויהי לשלמה שבעים אלף נושא סבל וגו' וכלם גרים היו כדאמרי' בפ' הערל באותה שעה נתוספו וכו'

'''בתתם ספם את ספי וגו'.''' פסוק הוא ביחזקאל ודריש ליה לשבח שבני אדם גדולים היו וכו' והיו מקרבין ביתם לבית המקדש כדי שיהו יכולין לשמוע הכל והנביא אמר להם זה בתוכחה ואפי' כן היה הקב&quot;ה מעלה עליהם וכו' וזהו מיתורא דקרא והקיר וגו' אלא כלומר ועם כל זה הקיר שביני וביניהם מקרבן אצלי

'''כל השבח הזה.''' של בית המקדש

'''מתני' היה רוכב על החמור ירד.''' ואין הלכה כסתם משנה זו וכדאמרו בגמרא הלכה כרבי דתוספתא ובין שיש לו מי שיאחוז חמורו בין אין לו לא ירד מפני שאין דעתו מיושבת עליו כשירד

'''יחזיר את פניו.''' כדאמר בגמרא

'''באסדא.''' עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד ומשיטים אותן בנהר ובני אדם הולכין עליהם ובלשון מקרא הוא רפסודות כדאמר בגמרא

'''גמ' תני.''' בתוספתא פ&quot;ג

'''תניי תמן.''' ברייתא זו חפשתי אחריה ולא מצאתיה ונראה דעל מתני' דפ' החליל קאי דקתני התם הגיעו לשער היוצא מזרח הפכו פניהם ממזרח למערב ואומרים אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל וכו' כדמייתי האי קרא אבתרה וה&quot;ג לכל הרוחות הן מחזירין חוץ מרוח מזרחית כלומר כשהיו מחזירין פניהם לא היו מקפידין אלא שלא יחזירו כנגד רוח מזרחית מפני שכך אומרים אבותיהם היו פניהם קדמה וכו' ואנו ליה עינינו ואיידי דאיירי כאן בהחזרת פנים מייתי נמי להא

'''אמר ר' יוסי בר אבון וכו'.''' כלומר דאגב מפרש הכתוב משום דהוה קשיא ליה כפל המקרא אם אחוריהם אל ההיכל איני יודע שפניהם קדמה שהרי ההיכל היה במערב הלכך דריש דה&quot;ק בתחלה לא היה אלא אחוריהם אל ההיכל כלומר שהפכו עצמן מהיכל ה' ומלעבוד את ה' ועדיין לא היו עובדין ע&quot;ז ממש ולבסוף ופניהם לעבוד קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש

'''תני.''' בתוספתא שם

'''הדא הוא דכתיב כי ביתי וגו'.''' ודריש לכל העמים לכל מקום של העמים כדאמר בריש הברייתא העומדים ומתפללין בחוצה לארץ הופכין פניהן כלפי א&quot;י ומתכונין אל בית קדשי הקדשים

'''אמר ריב&quot;ל.''' כתיב הוא ההיכל לפני ודריש לפנים היכל וכו'

'''תל שכל הפיות מתפללין עליו.''' שיחזור לנו ובכל הברכה והתפלה וכו'&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;דברי חכמ' · ר' זעורא בשם רב חונה יחיד שומע צרכיו בשומע תפילה · ר' אבא ר' חייא בשם ר' יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה · ומה טעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי · אשר תזכיר את שמי אין כת' כאן אלא בכל מקום אשר אזכיר · אמ' ר' תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל · ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כת' כאן אלא אשר ישתחוה שם לאלהים · ר' יסא ר' חלבו ר' ברכיה ר' חלבו מטו בה בשם ר' אבדומא דמן חיפא צריך אדם להסב פניו בתחילה לכותל להתפלל מה טעם ויסב חזקיהו פניו אל הקיר · באי זה קיר נשא עיניו ר' יהושע בן לוי אמ' בקירה שלרחב נשא עיניו כי ביתה בקיר החומה · אמ' לפניו רבונו שלעולם רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך ראה כמה נפשות הצלת לה · הדא היא דכת' ויבאו הנערים וגו' · תני ר' שמעון בן יוחי אפי' היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחות כולהם ניצולו בזכותה · אבותיי שקירבו לך כל הגרים האילו על אחת כמה וכמה · ר' חיננא בר פפא אמ' בקירות בית המקדש נשא עיניו בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותיי · והקיר ביני וביניהם · בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם · והקב'ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש · אבותיי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה · ר' שמואל בר נחמן אמ' בקירה שלשונמית נשא עיניו של נעשה נא עליית קיר קטנה · אמ' לפניו רבונו שלעולם השונמית קיר אחת עשתה לו לאלישע והחיית את בנה · אבותיי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי · ורבנן אמרי בקירות ליבו נשא עיניו מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי · אמ' לפניו רבונו שלעולם חיזרתי על רמ&quot;ח איבריים שבי ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן על אחת כמה וכמה תיתן לי נפשי · מתני' היה רכוב על החמור ירד · ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו · ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את ליבו כנגד בית קדשי הקדשים · תני היה רכוב על החמור אם יש לו מי לאחוז בחמורו יורד ומתפלל למטן · ואם לאו מתפלל במקומו שיהא לבו מיושב · ר' יודה בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה · אמ' ר' יעקב בר אחא תניי תמן לכל הרוחות אין מחזירין חוץ מרוח מזרחית · אמ' ר' יוסי בר אבון מתחילה אחוריהם אל היכל י'י ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש · תני סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות הרי אילו מתפללין בחוצה לארץ הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל · ומה טעם והתפללו אליך דרך אשר נתת לאבותם · היעומדין ומתפללין בארץ יש' הופכין את פניהן כלפי ירושלם · ומה טעם והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה · היעומדים ומתפללין בירושלם הופכין פניהן כלפי הר הבית · שנ' והבית אשר בניתי לשמך · היעומדין ומתפללין בהר הבית הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים · ומה טעם והתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת · נמצאו העומדין בצפון פניהן לדרום · העומדין לדרום פניהם לצפון · העומדים במזרח פניהן למערב · למערב פניהן למזרח · נמצאו כל יש' מתפללין אל מקום אחד · הדא היא דכת' כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים · אמ' ר' יהושע בן לוי הוא ההיכל לפניי לפנים · היכל שכל הפנים פונין לו · עד כדון בביניינו · בחורבנו מניין · אמ' ר' אבון בנוי לתלפיות · תל שכל הפיות מתפללין עלוי&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר לפניו: '''ריבונו של עולם, רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך''', רק את שני מרגלים, '''ראה כמה נפשות הצלת לה'''. עדיין דכתיב &quot;ויבואו הנערים&quot;. תני רבי שמעון בן יוחאי אומר: '''אפילו הייתה במשפחתה מאתיים אנשים, והלכו ודבקו במאתיים משפחות, כולם ניצלו בזכותה'''. הרי הבטיחו לה שלא יפגעו, היא ביקשה והם הבטיחו לה שלא יפגעו במשפחה שלה. אז אפילו אם היה מאתיים אנשים והתחתנו עם מאתיים משפחות, כולם ניצלו בזכותה. '''אבותי שקרבו לך כל הגרים האלו, על אחת כמה וכמה'''! כתוב שכשבנה שלמה בית המקדש מצאו מאה וחמישים אלף גרים, ועשה אותם שבעים אלף נושאי סבל, שמונים אלף חוטבי אבן. כלומר הרבה מאד גרים התגיירו. אז - אבותי שעשו את כל הנפשות האלה לך - על אחת כמה וכמה שתקבל את התפילה שלי.

רבי חיננא בר פפא אמר '''בקירות בית המקדש נשא עיניו'''. הוא הזכיר את בית המקדש. דכתיב &quot;בתתם ספם את סיפי, ומזוזותם אצל מזוזותי, והקיר ביני וביניהם&quot;. החז&quot;ל מסבירים מה הכוונה: בעצם מדובר על בני אדם גדולים היו, שלא היו יכולים לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה, והיו מתפללין בתוך בתיהם, והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש. אבותי שעשו לך את כל השבח הזה - על אחת כמה וכמה שתקבל תפילתי.

רבי שמואל בר נחמן אמר '''בקירה של שונמית נשא עיניו''', שנאמר &quot;נעשה נא עליית קיר קטנה&quot;. אמר לפניו: ריבונו של עולם, השונמית קיר אחת עשתה לאלישע, והחיית את בנה. '''אבותי שעשו לך את כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה תתן לי נפשי'''.

ורבנן אמרי '''בקירות לבו נשא עיניו''', דכתיב &quot;מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי&quot;. אמר לפניו ריבונו של עולם, '''חיזרתי על רמ&quot;ח איברים שנתת בי, ולא מצאתי שהכעסתיך באחת מהן, על אחת כמה וכמה תינתן לי נפשי'''.

אנחנו בפרק ד' הלכה ה' במשנה. '''היה רוכב על החמור, ירד; אם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו'''. כלומר לכיוון ירושלים. '''ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים'''. אפילו אם הוא לא יכול להחזיר את פניו, מספיק שיכוון. '''היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים'''. שם הרי הוא לא יכול לכוון את הרוחות, גם לא יכול לעמוד, אז יכוון את לבו כנגד קדשי הקדשים.

תני: '''היה רוכב על החמור, אם יש לו מי לאחוז בחמורו, יורד ומתפלל למטן; ואם לאו, מתפלל במקומו'''. רבי אומר: '''בין כך ובין כך מתפלל במקומו, שכך לבו מיושב'''. כלומר, אדם שמישהו אחר מחזיק את החמור שלו, הוא תמיד מפחד אולי יגנבו לו, לא יהיה מיושב, עדיף שישב על החמור ויתפלל.

רבי יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי: '''הלכה כרבי'''. שמתפלל על החמור. אמר רבי יעקב בר אחא: '''תני תמן: לכל הרוחות אין מחזירין, חוץ מרוח מזרחית'''. כלומר לכיוון מזרח ששם השמש זורחת, זה נראה כאילו שמתפלל לשמש. כדאמר רבי יוסי בר אבון, מה שכתוב בתחילה עובדי עבודה זרה, &quot;'''אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחויתם קדמה לשמש'''&quot;. כדי שאנחנו לא נתפלל לכיוון השמש כמו עובדי עבודה זרה, לכן גם אם בן אדם לא יודע לאיזה כיוון להתפלל, יתפלל לכל הכיוונים חוץ מלכיוון מזרח.

תני: '''סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, הרי אילו מתפללין כלפי למעלן''', שנאמר &quot;והתפללו אל ה'&quot;. '''העומדים ומתפללין בחוצה לארץ, הופכין את פניהן כלפי ארץ ישראל'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם&quot;. '''העומדין ומתפללין בארץ ישראל, הופכין את פניהן כלפי ירושלים'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה&quot;. '''העומדים ומתפללין בירושלים, הופכין פניהן כלפי הר הבית''', שנאמר &quot;והבית אשר בניתי לשמך&quot;. '''העומדים ומתפללין בהר הבית, הופכין פניהן כלפי בית קדשי הקדשים'''. מה הטעם? דכתיב &quot;והתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים ושמעת וסלחת&quot;.

'''נמצא העומדין בצפון, פניהן לדרום, העומדין לדרום, פניהם לצפון, העומדים במזרח, פניהן למערב, למערב, פניהן למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד'''. הדא הוא דכתיב &quot;כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים&quot;. רבי יהושע בן לוי אמר: &quot;הוא ההיכל לפני לפנים&quot; - '''היכל שכל הפנים פונין לו'''. עד כדון בבניינו, כן, זה בזמן שהוא בנוי. מאיפה לנו שגם בחורבנו צריך להתפלל לכיוונו? אמר רבי אבון: &quot;בנוי לתלפיות&quot; - '''תל שכל הפיות מתפללין עליו'''.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד א'''

{{שוליים|ד_מה}} '''יחיד רשאי לשאול צרכיו הפרטיים בברכת שומע תפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ו, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קיט סעיף א , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כרבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן שהיחיד תובע צרכיו בשומע תפילה, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_מו}} '''יש לקבוע מקום מיוחד לתפילה ולהתפלל בו דרך קביעות.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף יט , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי שיש לייחד מקום קבוע לתפילה, כדברי רבי תנחום בר חנינא, וכן הובא ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מז}} '''יש לקבוע מקום קבוע לתפילה בבית הכנסת.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף ט , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף יט , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, שיש לייחד מקום קבוע לתפילה, שנאמר &quot;אשר ישתחוה שם לאלהים&quot; - מלמד שהיה רגיל שם, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.

{{שוליים|ד_מח}} '''יש להסב פנים לכותל בעת התפילה.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סעיף כא , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' נפסק כדברי הירושלמי שצריך אדם להסב פניו לכותל בהתפלל, כמו שעשה חזקיהו, וכן הביאו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע להלכה.

{{שוליים|ד_מט}} '''הרוכב על חמור בשעת תפילה, אם יש לו מי שיאחוז בבהמתו ירד ויתפלל למטה, ואם לאו יתפלל כשהוא רוכב.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ב , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ד. ''הכרעה:'' נפסק כברייתא בירושלמי, שהובאה להלכה ברמב&quot;ם ובשו&quot;ע כלשונה.

{{שוליים|ד_נ}} '''לאיזה כיוון יש להתפלל כאשר אדם הולך בדרך או עומד במקום שאינו יודע לכוון.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה א-הכל , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ד , סמ&quot;ג עשין יט. ''הכרעה:'' הלכה כרבי שהמתפלל בעמידה מתפלל במקומו לכל הרוחות ואין מחזירין אותו, חוץ מרוח מזרחית שאין מכוונים אליה זכר לעובדי עבודה זרה שהיו פונים אחוריהם להיכל ופניהם קדמה; כן נפסק ברמב&quot;ם, שו&quot;ע וסמ&quot;ג..

{{שוליים|ד_נא}} '''סומא או מי שאינו יכול לכוון את הרוחות - לאיזה כיוון יתפלל.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צד סעיף ג. ''הכרעה:'' נפסק כלשון הירושלמי שיתפלל כלפי מעלה ויכוון ליבו לאביו שבשמים, שנאמר &quot;והתפללו אל ה'&quot;.

{{שוליים|ד_נב}} '''המתפלל צריך להפנות פניו כלפי ירושלים והמקדש בהתאם למקום עמידתו.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ג &lt;קטע סוף=לה א/&gt; ==דף לה עמוד ב== &lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;. ''הכרעה:'' נפסק כירושלמי, וכן פסק הרמב&quot;ם (הלכות תפילה, פרק ה הלכה ג) שהעומד בחוץ לארץ מפנה פניו לארץ ישראל, ובארץ ישראל לירושלים, ובירושלים למקדש, בהתאם לפסוקי מלכים א ח, ואין בזה מחלוקת בבלי.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;69&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
{{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון}}, בקרית שמע, ובתפלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתפללים על בנין ירושלים}}. {{ירו&quot;מ-הוסר|בברכה}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|המזון שאומר}}: בונה ירושלים. בתפילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: אלהי דוד ובונה ירושלים. בקרית שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאומר}}: פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם. כתוב אחד אומר: ([[הושע ה טו]]) &quot;אלך ואשובה אל מקומי&quot;. {{ירו&quot;מ-ביאור|משמע שהשכינה בשמים.}} וכתוב אחד אומר: ([[מלכים א ט ג]]) &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;. הא כיצד {{ירו&quot;מ-הדגשה|יעשה}}? פניו למעלה {{שוליים|ד_נג}}ועיניו ולבו למטה. ואם לאו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדתנן: ואם אינו יכול להחזיר את פניו}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קודש הקודשים של מעלה ושל מטה|יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים.]] לאי זה בית קדש הקדשים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי חייא רבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]]: כנגד קדשי הקדשים של מעלן. [[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון בן חלפתא|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי שמעון בן חלפתא אמר: כנגד בית קדש הקדשים שלמטן. אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}} הקדשים של מעלן, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[שמות טו יז|שמות בשלח טו יז]]) &quot;מכון לשבתך&quot; מכוון כנגד שבתך. ([[דברי הימים ב ג א]]) &quot;הר המוריה&quot; רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]]{{ירו&quot;מ-הוסר|י}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם הוריה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם יראה יוצאה לעולם. ארון, רבי חייא רובא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם אורה יוצאה לעולם. וחרנה אמר: שמשם ארירה {{ירו&quot;מ-ביאור|קללה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לגוים}} יוצאה לעולם. דביר, רבי חייא[[ביאור:עץ מסורת#רבי חייא רבה|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור| (הגדול) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} ורבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}, חד אמר: שמשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|מגפת}} דבר יוצא לעולם. וחרנה אמר: שמשם דיברות יוצאין לעולם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}}: היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים. היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[דברי הימים ב ב טו]]) &quot;ונביאם לך רפסודות אל ים יפו&quot;&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו|ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ד_ו&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בציבור ולא ביחיד}}‎. וחכמים אומרים: בחבר עיר {{שוליים|ד_נד}}ושלא בחבר עיר. [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר משמו {{ירו&quot;מ-ביאור|של רבי אלעזר בן עזריה}}: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין. {{ירו&quot;מ-ביאור|אם יש ציבור המתפלל תפילת המוספין, היחיד פטור, לפי ששליח הציבור פוטרו; אבל במקום שאין עשרה מתפללים, או אפילו כשיש עשרה, אלא שלא התפללו תפילת המוספין בציבור, חייב היחיד להתפלל אותה.}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי ביבי[[ביאור:עץ מסורת#רב ביבי|°]] בשם רבי חנה[[ביאור:עץ מסורת#רב חנא|°]] {{ירו&quot;מ-הוסר|אמר }}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה{{ירו&quot;מ-הוסר|א}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריה. מילתיה דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר כן. דשמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסמכתי על תפילת הציבור}} אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי. מיליהון דרבנן פליגן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יעקב בר אידי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יעקב בר אידי|°]] בשם רבי שמעון חסידא[[ביאור:עץ מסורת#רבי שמעון חסידא|°]]: {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף, אלא}} ברועים ובקייצים {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינם יכולים להגיעה לבית הכנסת, וגם אינם יודעים להתפלל}} ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א מתניתא. לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין {{ירו&quot;מ-הדגשה|להתפלל בעצמם, אף שיש חבר עיר שהתפללו}}. מילתיה דרבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר כן, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: אני ראיתי את רבי ינאי[[ביאור:עץ מסורת#רבי ינאי|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} {{ירו&quot;מ-הוסר|ואין}} אין חבר עיר בציפורין? את שמע מינה תלת. את שמע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מינא  מקום}} של ציפורין {{ירו&quot;מ-הוסר|בציפורין}}{{ירו&quot;מ-הדגשה|כציפורין}}. {{ירו&quot;מ-ביאור|שכל דבר השייך לעיר נחשב כעיר, שאף שהשוק היה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי, שאם לא כן, מה ראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורין?}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה, חלוקין&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לו א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;

==דף לו (התחלה)==


&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
בברכת המזון, בקריאת שמע, ובתפילה מתפללים תמיד על בניין ירושלים. בברכת המזון אומר '''בונה ירושלים'''. בתפילה אומר: '''אלהי דוד ובונה ירושלים'''. בקריאת שמע אומר: '''פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם'''.

כתוב אחד אומר &quot;אלך ואשובה אל מקומי&quot;, וכתוב אחד אומר &quot;והיו עיני ולבי שם כל הימים&quot;. הא כיצד? כן, כיצד בן אדם צריך להתפלל? אם השכינה בשמיים צריך לכוון לשמיים, אם השכינה בבית המקדש בירושלים צריך להתפלל לכיוון ירושלים. אז מה יעשה? '''פניו למעלה ועיניו ולבו למטה'''. בעצם יעשה שילוב של שניהם.

'''ואם לאו, יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים'''. עכשיו הרי אמרנו שהשכינה גם למעלה, אז מה יעשה, לאיזה בית קדשי הקדשים - שלמעלה או שלמטה? רבי חייא רבא: '''כנגד קדשי הקדשים של מעלן'''. ורבי שמעון בן חלפתא אמר: '''כנגד בית קדש הקדשים שלמטן'''. אמר רבי פינחס: '''לא פליגין, בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדש הקדשים של מעלן'''. הם בעצם באותו מקום, אחד מהשני. מה הראיה? דכתיב &quot;מכון לשבתך&quot; - מכוון כנגד שבתך. כלומר בית המקדש בארץ מכוון כנגד בית המקדש שבשמיים.

&quot;הר המוריה&quot; - למה הוא נקרא כך? רבי חייא רובא ורבי ינאי, חד אמר שמשם הוריה יוצאה לעולם, כן, הרי אברהם אבינו זכור לטוב שם, וחרנה אמר שמשם יראה יוצאה לעולם.

ארון - למה הוא נקרא ארון? רבי חייא רובא ורבי ינאי, חד אמר שמשם אורה יוצאה לעולם, וחרנה אמר שמשם ארירה, כלומר קללה על הגויים, יוצאה לעולם.

דביר - למה הוא נקרא דביר? רבי חייא ורבי ינאי, חד אמר שמשם דבר יוצא לעולם - מגפת דבר, כלומר שלא קיימו את התורה ולא שמרו מצוות ופגעו בעם ישראל וכולי והחריבו את בית המקדש, וחרנה אמר שמשם דיברות יוצאין לעולם.

למדנו במשנה: '''היה יושב בספינה או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים'''. אמר '''היא אסדא, היא אסכריא, היא רפסודות'''. זה סירה, הכל אותו דבר, כמו שכתוב &quot;ונביאם לך רפסודות אל ים יפו&quot;.

זה פרק ד' הלכה ו', מתניתין: '''רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר'''. כלומר לא מתפללים תפילת מוסף אלא בחבר עיר, במקום מרכזי שהציבור מתפלל, בדרך כלל חבר עיר הכוונה תלמיד חכם גדול הדור או גדול המקום, אבל פה הכוונה בציבור. '''וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר''', כלומר גם בציבור וגם יחיד מתפלל תפילת מוסף. '''רבי יהודה אומר משמו: כל מקום שיש שם חבר עיר, היחיד פטור מתפילת המוספין'''. אם הציבור מתפלל אז היחיד פטור מתפילת מוסף, אבל אם הציבור לא התפלל אז היחיד כן חייב, ככה משמע.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לה עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''בברכה.''' בברכת המזון ובברכת מעין ג'

'''בק&quot;ש.''' בברכת ק&quot;ש

'''הא כיצד פניו.''' כביכול למעלה ועם כל זה עיניו ולבו למטה להחזירה לבנינה: פיסקא ואם לאו וכו'

'''שמשם הוריה יוצאה לעולם.''' מב&quot;ד שבלשכת הגזית

'''ארון.''' תיבת ארון קדריש

'''שמשם ארירה יוצא לעולם.''' לעכו&quot;ם

'''דביר.''' במלת דביר דקרא על בית קדשי הקדשים קא דריש

'''שמשם דבר יוצא.''' לעכו&quot;ם

'''וחרנה אמר שמשם יוצאין הדיברות.''' שהיו כתובין בשני לוחות הברית ומונחין שם

'''היא אסדא.''' דתני הכא היא אסכרא דתנינן בפ' הספינה היא רפסודות בלשון המקרא

'''מתני'.''' אין תפלת מוספין אלא בחבר עיר. בחבורות העיר כלומר בציבור ולא ביחיד

'''בחבר עיר וכו'.''' בין בציבור בין ביחיד

'''רבי יהודה אומר משמו.''' של ר&quot;א בן עזריה וכו' ואיכא בין ת&quot;ק לר' יהודה ביחיד הדר בעיר שאין שם עשרה דלת&quot;ק אליבא דר&quot;א בן עזריה דאמר לא תקנוה אלא בחבר עיר יחיד זה פטור ולר' יהודה משמו אין היחיד פטור אלא כשהוא במקום עשרה שהש&quot;צ פיטרו והלכה כחכמים

'''גמ' הלכה כר' יודה וכו'.''' דאין היחיד פטור מתפלת מוספין אלא במקום שיש חבר העיר

'''מילתיה דשמואל אמר כן.''' ואף שמואל שמענו ממילתיה דס&quot;ל כן דאמר מן יומי לא התפללתי מוסף משום שסמכתי על הש&quot;צ שמוציא ידי חובתי אלא פעם אחת שמת בנו של ריש גלותא והיו כל העם טרודין ולא היו יכולין להתפלל בצבור ואז התפללתי תפלת מוסף ביחיד אלמא דהיכא דמצלו צבור היחיד פטור הוא ממוסף אבל בלאו הכי לא וכר' יודה

'''מיליהון דרבנן.''' הני דלקמן פליגין עליה דשמואל דאמר ר' יעקב בר אידי דברועים ובקייצים שומרי מוקצת התאנים האי מתניתא. כלומר דלאינהו הוא שאמרו שהש&quot;צ מוציא ידי חובתן לפי שאלו הן בשדה תמיד ואינם בקיאים בתפלה וא&quot;כ לא אמרו אלא ברועים ובקייצים בלבד הא שאר כל האדם חייבין להתפלל מוסף ואפילו במקום שיש חבר עיר דלא כשמואל

'''את שמע מינה תלת.''' וקאמר הש&quot;ס דמהאי דאמר ר' יוחנן ש&quot;מ תלת מילי לדינא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;בברכה · בקרית שמע · ובתפילה · בברכה בונה ירושלם · בתפילה אלהי דוד ובונה ירושלם · בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו יש' ועל ירושלם · כת' אחד או' אלך ואשובה אל מקומי · וכת' אחר או' והיו עיני וליבי שם כל הימים · הא כיצד פניו למעלה ועיניו וליבו למטה · ואם לאו יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים שלמעלן · ר' שמעון בן חלפתא אמ' כנגד בית קודש הקדשים שלמטן · אמ' ר' פינחס ולא פליגין בית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים שלמעלן · מכוון לשבתך · מכון לשבתך · מכוון כנגד שבתך · הר המוריה ר' חייא רובא ור' ינאי חד אמ' שמשם דבר יוצא לעולם · וחרנה אמ' שמשם יראה יוצאה לעולם · ארון · ר' חייא רובא ור' ינאי חד אמ' שמשם אורה יוצאה לעולם · וחרנה אמ' שמשם ארירה יוצאה לעולם · דביר ר' חייא ור' ינאי · חד אמ' שמשם דבר יוצא לעולם · וחרנה אמ' שמשם דיברות יוצאין לעולם · היה יושב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים · היא אסדא היא אסכריא · היא רפסודות · ונביאם לך רפסודות אל ים יפו · מתני' ר' אלעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר · וחכמ' אומ' בחבר עיר ושלא בחבר עיר · ר' יהודה או' כל מקום שיש שם חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין · ר' ביבי בשם ר' חנה הל' כר' יודה שאמ' משום ר' אלעזר בן עזריה · מילתיה דשמואל אמ' כן דשמואל אמ' אנא מן יומיי לא צלית דמוספא אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא ולא צלו ציבורא וצליית · מילתהון דרבנן פליגן דמר ר' יעקב בר אידי בשם ר' שמעון חסידא ברועים ובקייצים · הא מתניתא לא אמ' ברועים ובקייצים · הא שאר כל אדם חייבין · מילתיה דר' יוחנן אמ' כן דמר ר' אבא ראיתי את ר' יוחנן עומד ומתפלל בשוקי שלציפורין ומהלך ד' אמות ומתפלל שלמוסף ואין חבר עיר בציפורין · את שמע מינה תלת · את שמע שלציפורין בציפורין · את שמע מינה חלוקין&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''מילתיה דר' יוחנן.''' וכן שמענו מדר' יוחנן שאמר שראה לרבו ר' ינאי שהיה עומד ומתפלל שחרית בשוק של ציפורי והלך ד' אמות וחזר ומתפלל שם מוסף ומשום שצריך להפסיק מעט בין תפלה לתפלה כדלקמן ומיהת שמעינן דלא כשמואל דכי אין חבר עיר בציפורין ודאי דאיכא ואפ&quot;ה התפלל מוסף ביחיד

'''את שמע מינה של ציפורין בציפורין.''' כלומר חדא דשמעינן מינה דשוק של ציפורי הוי כמו שאם היה בציפורי גופה ולמאי נ&quot;מ להא דאמרינן בסוף פ&quot;ק דכתובות על מתני' א&quot;ר יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה והכשירה ר' יוחנן בן נורי לכהונה ע&quot;פ רוב העיר כשירין כדמפרשינן התם טעמא דבקרונה של ציפורי הוה עובדא והוה תרי רובי רוב הסיעה ורוב העיר ופליגי אמוראי התם כשפירש ובעל דחד אמר אם פירש מן העיר אז הוי כפירש מן הקבוע וכמחצה על מחצה היא ולא אזלינן בתר רובא אבל אם פירש מן הפלטיא והוא שוק של צפורי הואיל ורה&quot;ר היא לא הוי כקבוע ואזלינן בתר רובא וחד אמר דאף אם פירש מן השוק הוה ליה כפירש מצפורי גופה ולא אזלינן בתר רובא והשתא קאמר הכא דהואיל והעיד ר' יוחנן דר' ינאי לא ס&quot;ל כהא דשמואל משום דראה אותו מתפלל מוסף בשוק של צפורי ואף שיש שם חבר העיר והרי בשוק היה המעשה ולא בתוך העיר אלא ש&quot;מ דשוק של ציפורי כציפורי גופה הויא וה&quot;ה לדינא דהתם דשדינן שוק של ציפורי בתר ציפורי גופה לחומרא ואם פירש משם לא אזלינן בתר רובא&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

אמר רבי ביבי בשם רבי חנה: '''הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה'''. אומרת הגמרא מילתיה דשמואל אמר כן. ושמואל אמר: '''אנא מן יומיי לא צלית דמוספא, אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלו ציבורא וצלייתי'''. כלומר, אני מעולם לא התפללתי תפילת מוסף כי תמיד סמכתי על תפילת הציבור, אלא יום אחד מת הבן של ראש הגולה, ולא התפלל הציבור, והתפללתי אני ביחיד. זה כמו שאמר רבי יהודה, שאם יש ציבור היחיד פטור, אבל אם אין ציבור היחיד חייב.

אומרת הגמרא מיליהון דרבנן פליגן, אפשר לראות שחכמים חולקים. דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא: '''ברועים ובקייצים הא מתניתא'''. כלומר לא נאמר ששליח ציבור מוציא בתפילת מוסף את הציבור, אלא רק את הרועים והקייצים שאינם יודעים להתפלל, נמצאים בשדות, אז הם פטורים מתפילת מוסף כי הציבור התפלל. אבל '''לא אמר ברועים ובקייצים, הא שאר כל אדם חייבין''' להתפלל בעצמו.

אומרת הגמרא מילתיה דרבי יוחנן אמר כן, גם דברי רבי יוחנן מוכיחים אותו דבר. דמר רבי יוחנן: '''אני ראיתי את רבי ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף'''. אין חבר עיר בציפורין? הרי ציפורי תמיד היה בה ציבור שמתפלל. אומרת הגמרא: את שמע מינה תלת, מכאן אפשר ללמוד שלושה דברים מהעדות של רבי יוחנן.

את שמע מינה - שוק של ציפורין כציפורין. כי אם נגיד שהשוק לא נחשב חלק מציפורי - הרי בשוק לא היה מניין, בציפורי היה מניין - אלא כנראה שהשוק נחשב חלק מציפורי, שכל דבר ששייך אליו נחשב כעיר, שאף שוק שהיה מחוץ לציפורי נחשב כציפורי. שאם לא כן, מה הראיה ממה שהיה רבי ינאי מתפלל בשוק של ציפורים? הרי שם לא היה מניין.

עוד דבר: את שמע מינה - חלוקין על רבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה, שיחיד במקום חברו פטור. אתה רואה שיחיד חייב, כרבי ינאי שהתפלל ביחידות.

עוד דבר, ואת שמע מינה, שאדם מתפלל, מהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. כלומר לא צריך לעשות משהו באמצע, יכול להתפלל, ללכת ארבע אמות ולהתפלל מוסף. אמר רבי אבא: ולא רק דוקא עד שהלך ארבע אמות, אלא אפילו כדי שיעור הילוך ארבע אמות - מספיק אפילו זמן של הליכה.
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לה עמוד ב'''

{{שוליים|ד_נג}} '''בעת תפילה יש לכוון עיניו ולבו כנגד בית קדשי הקדשים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ד , שו&quot;ע או&quot;ח סימן צה סעיף ב. ''הכרעה:'' נפסק כרבי פינחס המיישב שאין מחלוקת בין רבי חייא רבא לרבי שמעון בן חלפתא, שבית קדשי הקדשים שלמטן מכוון כנגד בית קדשי הקדשים שלמעלן, וכן פסקו הרמב&quot;ם והשו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;70&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
על [[ביאור:עץ מסורת#רבי יהודה בר אילעאי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאמר משום [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן עזריה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בן עזריא. {{ירו&quot;מ-ביאור|שיחיד במקום חבר עיר פטור, אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב להתפלל מוסף.}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שיעור הפסק בין תפילות סמוכות ולאחר התפילה|{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}את שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף.]] אמר רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות, אלא {{שוליים|ד_נה}}אפילו שהא כדי הילוך ד' אמות. רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]] אמר: צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|בתפילת מוסף מענין היום}} שמואל[[ביאור:עץ מסורת#שמואל (אמורא)|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אין צריך לחדש בה דבר. {{ירו&quot;מ-ביאור|שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] בעי קומי רבי יוסי[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוסי בר זבידא|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}}: מהו לחדש בה דבר? אמר לו: אפילו אמר: ונעשה לפניך את חובותינו, תמידי יום וקרבן מוסף, יצא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי שילא[[ביאור:עץ מסורת#רב שילא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נתפלל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביחיד}}, ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] הוו יתבין. מן דמצלון {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שהתפללו ביחיד}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|באה תפילה במנין}} קם רב נחמן בר יעקב[[ביאור:עץ מסורת#רב נחמן|°]] מצליא.  אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי, ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר רב שילא[[ביאור:עץ מסורת#רב שילא|°]] בשם רב[[ביאור:עץ מסורת#רב (אמורא)|°]]: נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין, מתפלל עמהן. {{ירו&quot;מ-ביאור|דיחיד כלפי ציבורה, כמאן דלא צלי דמי.}} רבי אחא[[ביאור:עץ מסורת#רב אחא|°]] ורבי יונה[[ביאור:עץ מסורת#רבי יונה|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, מתפלל עמהן. לא נתפלל של שחרית, ובא ומצאן מתפללין של מוסף, {{שוליים|ד_נו}}אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}} שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן, יתפלל; ואם לאו, אל יתפלל. באי זה אמן אמרו? תרין אמוראין, חד אמר: באמן של האל הקדוש, וחרנא אמר: באמן של שומע תפילה. {{ירו&quot;מ-ביאור|רואים שהם התפללו במוסף תפילה רגילה רק הוסיפו מעניין היום}} אמר רבי פינחס[[ביאור:עץ מסורת#רבי פינחס|°]]: ולא פליגון: מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של האל הקדוש, בשבת; {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש שם רק שבע ברכות}} ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר באמן של שומע תפילה, בחול. תמן תנינן: [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{ירו&quot;מ-הוסר|שץ}} שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי הונא רובא דציפורין[[ביאור:עץ מסורת#רבי הונא רבה דצפורין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|ד_נז}}הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילת מוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דראש השנה, כיוון שהיא תפילה ארוכה ואין העם רגילים בה}}. רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]] ורב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] הוו יתבין תמן באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשהשליח ציבור התפלל}}. מן דצלון, {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרי שהסתימה התפילה}} אתת צלותא. {{ירו&quot;מ-ביאור|אחרת}} קם רב חסדא[[ביאור:עץ מסורת#רב חסדא|°]] מצליא. אמר לו רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ולא כבר צלינן? אמר לו: מצלי אנא וחזר ומצלי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף על גב}} דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; 

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף לו. נתחיל בשורה השלישית.

הגמרא אומרת שמה שרב אמר '''צריך לחדש בה דבר''' - במוסף. כלומר הם נהגו לקרוא את תפילת שחרית פעמיים, פעם אחת בתור שחרית, פעם בתור מוסף. אז אומר רב צריך גם לחדש משהו שהוא מעניין היום. שמואל אמר '''אין צריך לחדש בה דבר'''. כלומר יכול לחזור על זה פעמיים בדיוק אחד לאחד ויוצא ידי חובת תפילת מוסף.

'''רבי זעירא בעי קומי רבי יוסי מהו לחדש בה דבר'''. כלומר, לפי רב שאמר צריך לחדש בדבר מעניין היום - מה זה הדבר הזה? מה דוגמא? אמר לו '''אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא'''.

אמר רבי שילא בשם רב: '''נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן'''. כלומר, הוא סובר בעצם שיחיד כנגד רבים זה לא נחשב. כלומר, אם אדם מתפלל ביחיד והוא מוצא מניין אז בעצם הוא מתפלל איתם, כיוון שהתפילה שלו בתור יחיד אינה נחשבת כלום לעומת המניין.

'''רבי זעירא ורב נחמן בר יעקב הוו יתבין'''. כלומר, אחרי שהסכימו להתפלל ביחיד, '''אתת צלותא''' - הגיע מניין שהתחיל להתפלל. '''קם רב נחמן בר יעקב מצליא''' - התחיל להתפלל איתם. '''אמר לו רבי זעירא ולא כבר צלינן''' - הרי כבר התפללנו. אמר: אין בעיה, '''מצלי אנא וחזר ומצלי'''. התפללתי, אמנם אני חוזר מתפלל עוד הפעם. כן, '''דמר רב שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין''' - כלומר אם הוא התפלל ואחרי זה מצא עשרה בני אדם מתפללים אז הוא מתפלל עמהם. למה? כיוון שיחיד כלפי ציבורא כמאן דלא צלי דמי - כאילו לא התפלל בכלל.

'''רבי אחא ורבי יונה בשם רבי זעירא: נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף מתפלל עמהן'''. עכשיו '''לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף''' - אז אם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור, כדי לענות אחריו אמן - יתפלל, ואם לאו - אל יתפלל.

עכשיו '''באיזה אמן אמרו?''' יש מחלוקת אמוראים, '''חד אמר באמן של האל הקדוש''', וחרנא אמר '''באמן של שומע תפילה'''. אמר רבי פינחס: ולא פליגון - מאן דמר באמן של האל הקדוש, בשבת, ששם אין שומע תפילה. ומאן דמר באמן של שומע תפילה, הכוונה בחול. יש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת. יש דעה שאומרת שבעצם צריך על כל הברכות שנמצאים באמצע השמונה עשרה - יש לנו את השלוש הראשונות, שלוש אחרונות, אבל באמצע כל הברכות של הבקשות הוא צריך לענות עליהם אמן. אז בשבת שבעצם לא אומרים, יש רק שבע ברכות, אז אין את כל הברכות, אין את אתה חונן דעת וכולי. אז לכן הוא אמר שבלבד שיענה לאמן של אל הקדוש, אבל ביום חול הוא צריך לענות על כל האמנים מאל הקדוש עד שומע תפילה. זה אחד ההסברים, ויש כל מיני הסברים למחלוקת הזאת.

'''תמן תנינן: רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן'''. רבי הונא רובא דציפורין - שהיה רב של ציפורין - '''אמר בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל''', כלומר שהחזן מוציא גם את הבקיאים, '''באילין תקיעתא''', כלומר בתפילות של מוסף של ראש השנה. כיוון שזה תפילה ארוכה ותפילה לא רגילה, אנשים לא רגילים אליה. אז אפילו אדם שהוא בקיא בתפילות - אדם שיודע לקרוא ואדם שהוא בקיא - אז גם אותו החזן יכול להוציא, בניגוד ליום רגיל. ביום רגיל חזן מוציא רק את אלה שלא בקיאים, אבל בראש השנה הוא מוציא את כולם.
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לו עמוד א'''

{{שוליים|ד_נה}} '''האם המתפלל תפילת מוסף חייב לחדש בה דבר מעניין היום.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק י, הלכה טו , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קה. ''הכרעה:'' נפסק כשמואל שאין צריך לחדש דבר, אלא שאם רצה לחדש - אפילו אמר &quot;ונעשה לפניך את חובותינו תמידי היום וקרבן מוסף&quot; יצא, כדברי רבי יוסי בר זבידא.
&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד א&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''ולא סוף דבר וכו'.''' הא דאמר ומהלך ד' אמות לאו דוקא הוא אלא אם שהא כדי הילוך ד' אמות בין תפלה לתפלה סגי

'''צריך לחדש בה דבר.''' בתפלת מוסף שמתפלל מיד אחר של שחרית דוקא אם יחדש בה דבר ואם לאו הוי כמתפלל וחוזר ומתפלל תפלה אחת

'''ושמואל אמר.''' א&quot;צ דתפלה אחרת היא לחובת היום בפני עצמה

'''אפילו אמר ונעשה.''' אם לא חדש בה דבר בנוסח ברכה האמצעית אלא זה בלבד שאמר יהי רצון שנעשה לפניך וכו' וסיים במקדש השבת יצא

'''נתפלל.''' חוזר ומתפלל עמהן כדי להתפלל עם הציבור

'''אתת צלותא.''' דצבורא

'''נתפלל של.''' שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף. והצבור הוא שמתפללין בזה אין חילוק אם יכול לגמור עד שלא יתחיל הש&quot;צ או לא משום דחובת מוסף ג&quot;כ עליו כמו עליהם ומתפלל עמהן

'''לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין מוסף.''' והוא רוצה להתפלל של שחרית בזה יש חילוק דאם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר וכו' דהואיל ואינו מתפלל תפלה שמתפללין הצבור אל יתחיל להתפלל עמהן אם לא יכול לגמור קודם שיתחיל הש&quot;צ ויגיע למקום שצריך לענות אמן אחריו

'''באיזה אמן וכו'.''' לאו אהכא קאי אלא משום דגרסי' להא לעיל פ&quot;ג בהלכה ב' בזה שנכנס לבהכ&quot;נ ומצאן עומדים ומתפללין אם יכול להתחיל ולגמור כדי שיענה אמן ובאיזה אמן וכו' מייתי לה הכא כדרך הש&quot;ס הזה וכלומר דהכא דבמוסף איירי ואין מוסף אלא בשבת וי&quot;ט אם כן באמן דהאל הקדוש הוא הכא דהא מסיק לעיל דלא פליגי

'''תמן תנינן.''' בשלהי ראש השנה וגרסי' שם נמי להא

'''הלכה כר&quot;ג באלין תקיעתא.''' באלו הברכות של ר&quot;ה יום תקיעתא דהש&quot;צ מוציא את הרבים ואף למי שהוא בקי משום דאוושי ברכות טובא&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;עלוי ר' יהודה שאמ' משום ר' אלעזר בן עזריה · את שמע מינה שאדם מתפלל ומהלך ארבע אמות ומתפלל שלמוסף · אמ' ר' אבא ולא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפי' שהוא כדי הילוך ארבע אמות · רב אמ' צריך לחדש בה דבר · ושמואל אמ' אין צריך לחדש בה דבר · אמ' ליה אפי' אמ' ונענשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא · ר' שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עימהן · ר' זעורא ורב נחמן בר יעקב הוו יתבין מן דמצלון אחת צלותא קם רב נחמן בר יעקב מצליא · אמ' ליה ר' זעורא ולא כבר צלינן אמ' ליה מצלי אנא וחזר ומצלי · דמר ר' שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עימהן · ר' אחא ר' יונה בשם ר' זעורא נתפלל שלשחרית ובא ומצאן מתפללין שלמוסף מתפלל עמהן · לא נתפלל שלשחרית ובא ומצאן מתפללין שלמוסף אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל · כאי זה אמן אמרו · תרין אמוראין חד אמ' באמן שלהאל הקדוש · וחרנה אמ' באמן שלשומע תפילה · אמ' ר' פינחס ולא פליגון מאן דמר באמן שלהאל הקדוש בשבת · ומאן דמר באמן שלשומע תפילה בחול · תמן תנינן רבן גמליאל או' שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן · ר' הונא רבא דמפטרין בשם ר' יוחנן הל' כרבן גמליאל באילין תקיעתא · ר' זעורא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא מן דצלון אחת צלותא קם רב חסדא מצליא · אמ' ליה ר' זעורא ולא כבר צלינן · אמ' ליה מצלי אנא וחזר ומצלי · דנחתין מיערבאי לתמן ואמרין בשם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הוו יתבין תמן.''' בבבל היו יושבין בעת תפלת הברכות דר&quot;ה ולאחר שהתפללו כבר בפני עצמן הגיע שעת תפלת הצבור וקם רב חסדא וחזר והתפלל עם הצבור

'''דנחתין מערבאי ואמרין תמן בשם ר' יוחנן וכו'.''' כן הוא בר&quot;ה בני א&quot;י שירדו לכאן אמרו ששם שמעו מר' יוחנן דפסק הלכה כר&quot;ג בברכות דר&quot;ה והואיל ואנא לא כוונית בתחלה בתפלה לפיכך אני חוזר ומתפלל&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-dinim&quot;&gt;
'''📜 הדינים העולים מדף לו עמוד א (המשך)'''

{{שוליים|ד_נז}} '''בתפילת מוסף של ראש השנה שליח הציבור מוציא ידי חובה אף את הבקיאים.''' ''פוסקים:'' רמב&quot;ם, הלכות תפילה, פרק ח, הלכה י , שו&quot;ע או&quot;ח סימן קכד סעיף א , טור או&quot;ח סימן תקצא &lt;קטע סוף=לו א/&gt; הדרן עלך תפלת השחר ד. ''הכרעה:'' הלכה כרבן גמליאל דיבנה, כמפורש בירושלמי, שהשליח ציבור מוציא את הבקיאים באילין תקיעתא לפי שהתפילה ארוכה ואין העם רגילים בה; ורב חסדא שחזר והתפלל בעצמו לא חלק על העיקרון אלא רצה תפילה בעצמו, וכן נפסק ברמב&quot;ם וטור ושו&quot;ע.
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-daf-head&quot;&gt;ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-runnum&quot;&gt;71&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: הלכה כ[[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} באילין תקיעתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהחזן מוציא גם את הבקיאים, זה דווקא למי שכיוון}}. ואנא דלא כוונית {{ירו&quot;מ-הדגשה|לצאת בתפילת השליח ציבור, לכן אני עצמי מתפלל}}. הא אילו כוונית, הוינא נפיק ידי חובתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחזרת השליח ציבור}}. אמר רבי זעירא[[ביאור:עץ מסורת#רבי זעירא|°]]: ויאות {{ירו&quot;מ-ביאור|אמר רבי יוחנן שהלכה כרבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כל תנאי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבן גמליאל דיבנה|°]]&lt;nowiki/&gt;רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}}, רבי הושעיא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אושעיא רבה|°]] תני לה בשם חכמים. {{ירו&quot;מ-ביאור|בסתם להראות שהסכימו לדבריו}} רבי אדא דקיסרין[[ביאור:עץ מסורת#רבי אדא דקיסרין|°]] {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: והוא שיהיה שם מראש התפילה. אמר רבי תנחום בר ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי תנחום בר ירמיה|°]]: ומתניתין אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}}: סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם.   &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק תפלת השחר&lt;/strong&gt;

==פרק חמישי - אין עומדין ==


&lt;!-- לחצן-ליידן --&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/הדפסה עם ליידן (פרק חמישי)|📜 '''כתב יד ליידן עם פני משה''']]}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק חמישי#דף לו ב|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_ברכות_פרק חמישי.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]


==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א|ירושלמי ברכות, פרק ה, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_ברכות_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;

==דף לו (סוף)==
= {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|ברכות| לו| ב|משה לונץ=113|שדה יהושע=|קנייבסקי=109|סירלאו=66|פולדא=44|תולדות יצחק=140|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} &lt;br&gt;&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt; אין עומדין להתפלל אלא {{שוליים|ה_א}}מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכונו את לבם. אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו; ואפילו נחש כרוך על עקיבו, לא יפסיק.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר רבי ירמיה[[ביאור:עץ מסורת#רבי ירמיה|°]] בשם רבי אבא[[ביאור:עץ מסורת#רבי אבא|°]]: {{שוליים|ה_ב}}הבא מן הדרך, אסור להתפלל. ומה טעם? דכתיב: ([[ישעיהו נא כא]]) &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot; {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהליכה לגלות כשיכרות שהדעת לא מיושבת}} רבי זריקן[[ביאור:עץ מסורת#רבי זריקא|°]] ורבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמרו בשם [[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|°]]&lt;nowiki/&gt;רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: {{שוליים|ה_ג}}המיצר, אסור להתפלל. לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין דכתיב: &quot;לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין&quot;. תני: {{שוליים|ה_ד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להתפלל ולהיפטר מחבירו מתוך דבר של תורה|לא יעמוד אדם ויתפלל,]] לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן, אל יפטר אדם מתוך חבירו, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה. שכן מצינו בנביאים הראשונים, שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר[[ביאור:עץ מסורת#רבי אלעזר בן פדת|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}: חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות. אמר לו רבי יוחנן[[ביאור:עץ מסורת#רבי יוחנן|°]] {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}: עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר: ([[ירמיהו נא סד]]) &quot;ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו&quot; ולמה אמר עד הנה דברי ירמיהו לפני סוף הספר? לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש, יכול בחורבן בית המקדש חתם? תלמוד לומר: &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot; במפולת של מחריביו חתם, לא חתם בדברי תוכחות. {{ירו&quot;מ-ביאור|ושאר הפסוקים אינם דברי נבואה אלא סיפור דברים על מה שכבר התנבא}} והכתיב ([[ישעיהו סו כד]]) &quot;והיו דראון לכל בשר&quot;! בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_לז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt;&lt;div class=&quot;noprint&quot;&gt;{{מרכז|[[ביאור:ירושלמי מאיר/דיני מסכת ברכות/פרק חמישי#דף לז א|📜 '''הדינים העולים מדף זה''']]}}&lt;/div&gt;  

&lt;div class=&quot;yerum-bm-print&quot;&gt;
'''רבי זעירא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא'''. אז רבי זעירא ורב חסדא ישבו במקום שבו התפללו. שליח ציבור התפלל, '''ומן דצלון אתת צלותא''' - אחרי שסיימו את התפילה הגיע עוד מניין להתפלל שם. '''קם רב חסדא מצליא''' - התחיל להתפלל איתם עוד הפעם. '''אמר לו רבי זעירא ולא כבר צלינן''' - הרי התפללנו, היה פה חזן, שמענו אותו. '''אמר לו מצלי אנא וחזר ומצלי''' - אני התפללתי, אמנם אני חוזר להתפלל עוד הפעם. למה? '''דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם רבי יוחנן''' - כלומר, למרות שהגיעו שליחים מארץ ישראל לבבל, והם אמרו בשם רבי יוחנן '''שהלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא''', כלומר הלכה כרבן גמליאל בתפילת מוסף, שאפילו בקיאים החזן מוציא אותם - זה דווקא אם האדם, אפילו בקיא, התכוון לצאת ידי חובה בתפילה של החזן. אבל '''אנא דלא כוונית''' - אני לא התכוונתי לצאת בתפילה הקודמת, אז לכן לא יצאתי, לכן אני חייב להתפלל עוד הפעם. '''הא אילו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי''' - באמת, אם הייתי מתכוון הייתי יוצא.

'''אמר רבי זעירא ויאות''' - כלומר באמת הלכה כרבן גמליאל. מה הראיה? '''דכל תנאי תני בשם רבן גמליאל''' - כלומר, כל המשניות שמופיע אצלנו בשם רבן גמליאל, '''רבי הושעיא תני לה בשם חכמים''', כלומר בסתם משנה, כדי להגיד לנו שככה הלכה.

'''רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן: והוא שיהיה שם מראש התפילה'''. כלומר, כדי לצאת ידי חובה זה לא מספיק לבוא באמצע התפילה ולשמוע חלק מהחזן, אלא צריך להיות כל התפילה, כלומר לשמוע את החזן לאורך כל התפילה, להיות שמה ולהעלות אמן על כל הברכות.

'''אמר רבי תנחום בר ירמיה: ומתניתין אמרה כן''' - אפשר גם לראות את זה מהמשנה. '''כדתנן סדר ברכות: אומר אבות וגבורות וקדושת השם'''. אתה רואה שיש סדר והוא צריך להיות בכולם. כלומר, אותו אדם שרוצה לצאת ידי חובה צריך להיות בכל התפילה.

'''הדרן עלך פרק תפילת השחר'''.

מתחיל עכשיו מסכת ברכות פרק ה' הלכה א'. מתני': '''אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם'''. יש דעה שאומרת שזה מה שאנחנו עושים היום - כל הפרקי, פסוקי דזמרה שאנחנו אומרים לפני התפילה, כל ההכנות, זה בעצם מה שהחסידים הראשונים היו נוהגים לעשות. '''אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק'''. כמובן, אם הוא יודע שזה נחש ארסי, זה כבר עניין של פיקוח נפש, צריך לפעול בהתאם. צריך גם לזכור שללכת או לזוז - כל דבר כזה לא נקרא הפסקה. הפסקה זה דיבור, אבל אם הוא רק זז משם אז אין בעיה. אנחנו רואים את זה בהמשך הגמרא.

גמ': '''אמר רבי ירמיה בשם רבי אבא: הבא מן הדרך אסור להתפלל. ומה טעם?''' כלומר כי הדעת שלו לא מיושבת. איפה אנחנו רואים איזה רמז לזה? '''דכתיב לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין'''. עם ישראל יצא לגלות, ואז מדמים אותם לשיכור. כלומר, רואים מכאן שאדם שהולך באיזשהו מקום הוא לא מיושב, וכמו ששיכור אסור בתפילה, גם הוא יהיה אסור בתפילה.

'''רבי זריקן ורבי יוחנן אמרו בשם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: המיצר אסור להתפלל'''. כלומר, אדם שיש לו צרות, כואב לו או רע לו, לא יתפלל. אומרת הגמרא: '''לא מיסברא אמר כן, אלא מן הדין קריין'''. כלומר, הוא אמר את זה מפסוק, יש לו רמז מהפסוק '''לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין'''. כלומר, אנחנו יודעים שעם ישראל יצא לגלות והם בעצם היו בצער על החורבן, צער על הגלות, והנביא מדמה אותם לשיכור. כמו ששיכור אסור בתפילה, כן גם אדם שהוא מיצר אסור בתפילה.

&lt;/div&gt;


&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-head&quot;&gt;כתב יד ליידן — דף לו עמוד ב&lt;span class=&quot;yerum-leiden-src&quot;&gt; · פני משה (דפוס וילנא)&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-grid&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;'''הא אילו כוונית הוינא נפק ידי חובתי.''' כלומר דקמ&quot;ל דאפי' במי שהוא בקי אמרו כן והלכך קאמר ואני שבקי אני ואלו כוונתי בתפלתי בתחלה הייתי יוצא ידי חובתי ועכשיו שלא כוונתי הש&quot;צ הוא שמוציאני

'''ויאות.''' האי פיסקא דפסקו כר&quot;ג שפיר הוא ואע&quot;פ דרבים פליגי עליה משום דכל תנאי הוא דתני להא בשם ר&quot;ג אבל ר' הושעיא בברייתא תני לדר&quot;ג בשם חכמים דאמרי הכי והלכה כרבים

'''והוא שיהיה שם.''' מי שהוא רוצה לצאת ידי חובתו בזה שהוא שומע מהש&quot;צ צריך שיהיה שם מראש התפלה וישמע הברכות על הסדר

'''ומתני' אמרה כן.''' וממתני' נמי שמעינן כן דקתני סדר ברכות וכו' אלמא דצריך שיהו נאמרין כסדרן אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום וזכרונות ושופרות: הדרן עלך תפלת השחר&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-leiden-text&quot;&gt;תפילת השחר עד חצות· ר' יהודה או' עד ארבע שעות· תפילת המנחה עד הערב· ר' יהודה אמ' עד פלג המנחה· ותפילת הערב אין לה קבע· ושלמוספין כל היום· ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה· אמרו לו תלמידיו מה מקום לתפילה זו· אמ' להן בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי· וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי· רבן גמליאל או' בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה· ר' יהושע או' מעין שמונה עשרה ר' עקיבה או' אם שגורה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה· ואם לאו מעין שמונה עשרה· ר' ליעזר או' העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים· ר' יהושע או' המהלך במקום הסכנה מתפלל תפילה קצרה מעין שמונה עשרה ואו' הושיעה י'י את עמך את יש' בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך· בא'י שומע תפילה· היה רוכב על החמור ירד· ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד קדשי הקדשים· היה רוכב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים· ר' לעזר בן עזריה או' אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר· וחכמ' אומ' בחבר עיר ושלא בחבר עיר· ר' יהודה או' משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין·
ר' יוחנן הל' כרבן גמליאל באילין תקיעתא ואתא דלא כוותה · הא אילו כוותה הויא נפיק ידי חובתי · אמ' ר' זעורא ויאות כל תעניי תבו בשם רבן גמליאל · ור' הושעיא תב לה בשם חכמ' · ר' חדא דקיסרין בשם ר' יוחנן והוא שיהיה שם מראש התפילה · אמ' ר' תנחום בר ירמיה ומתניתא אמרה כן סדר ברכות זו אבות וגבורות וקדושת השם&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-side&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;yerum-bm-print yerum-bm-cont&quot;&gt;
'''(המשך הביאור)'''

'''תני: לא יעמוד אדם ויתפלל, לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלין, אלא מתוך דבר של תורה. וכן אל יפטר אדם מתוך חבירו'''. כלומר, אדם שרוצה להיפרד מחבר שלו, '''לא מתוך שיחה, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר של תורה'''.

'''שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר: חוץ מירמיהו''' - כלומר, הנביא ירמיהו זה הנביא היחיד שבעצם לא סיים בנחמה, אלא סיים בדברים רעים, '''שחתם בדברי תוכחות'''.

'''אמר לו רבי יוחנן: עוד הוא בדברי נחמות חתם''' - גם הנביא ירמיהו בעצם בדברי נחמות חתם, שהרי כתוב בנביא ירמיהו בפרק נ&quot;א, למרות שבעצם זה לא סוף הנביא ירמיהו, כתוב שם: '''ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו'''. כלומר כתוב באמצע, לא בסוף הספר, לפני סוף הספר כתוב &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot;.

אז אומר רבי יוחנן: '''לפי שהיה ירמיה חוזר ומתנבא על בית המקדש''' - הרי סוף הספר מדבר על החורבן. '''יכול בחורבן בית המקדש חתם?''' כלומר, את הנבואה שלו הסתיים בחורבן. '''תלמוד לומר עד הנה דברי ירמיהו''' - כלומר, '''במפולת של מחריביו חתם, לא חתם בדברי תוכחות'''. ולא בחורבן בית המקדש, כמו שכתוב &quot;עד הנה דברי ירמיהו&quot;, פה הסתיימו בעצם הנבואות שלו. אז מה זה שאר הפסוקים? שאר הפסוקים אינם דברי נבואה, אלא סיפור דברים, כלומר בעצם מתאר את מה שהיה.

'''והכתיב והיו דראון לכל בשר''' - הרי ככה הנביא ישעיהו מסיים. &quot;דראון לכל בשר&quot; זה נבואת זעם, לא נבואת נחמה. אומרת הגמרא: '''בעובדי כוכבים ומזלות היא עסיקינן'''. כלומר, זה מדובר על הגויים.
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0odz388iqyz28hmgwlpzopabsyuxk5b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Naorius</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755191</id>
    <revision>
      <id>3084012</id>
      <parentid>3082454</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:40:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>/* הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3084012</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2239" sha1="9yvjudvrrlt35skomdq8rhzpnxe8ael" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:09, 6 בספטמבר 2026 (IDT)

== תקצירי עריכה ==
נא לא לציין שינויים עקרוניים בטקסט כ&quot;תיקון שגיאות&quot; סתם. אם זה באמת סתם תיקון שגיאת כתיב או תקלדה, זה אכן מתאים. אבל החלפת גרשי וגרשיים לטיניים בעבריים וכדו' אינן שגיאות אלא עצלנות של העורך (עצלנות שברוב המקרים היתה מוצדקת בזמנו, לפני שהגרש והגרשיים העבריים וכדו' נוספו למקלדת). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

:הנחתי שתיקון העקביות של הטקסט  זה דבר שונה מהחלפת התווים בטקסט שלא היו בו גרשיים עבריות לפני כן כלל, סליחה על האי־הבנה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 18:25, 10 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אכן, ועבודתך מבורכת לדעתי. חזק ואמץ. פשוט עדיף תקצירי עריכה בהירים ונהירים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:27, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

== הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי ==
שלום ר׳ [[משתמש:Nahum|נחום]], אני מקווה שיום הכיפורים עבר עלייך בטוב.
רציתי לשאול לגבי טקסטים חסרים כמו פרקים כ״ה, כ״ז וכו׳ של פירוש [[אור החיים]] הקדוש על ספר דברים. האם יש סיבה מסוימת שפרקים אלו חסרים שקשורה לדרך העובדה באתר, או שמא פשוט לא העתיקו את הטקסט ממקורות אחרים?
בנוסף רציתי לשאול לגבי ארגז חול אישי שבו אוכל לעבוד על טיוטות וכדומה. האם יש קונבנציה מסוימת כיצד לפתוח דף כזה?
בברכה, [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 10:40, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9yvjudvrrlt35skomdq8rhzpnxe8ael</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084016</id>
      <parentid>3084012</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:28:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי */ עדיין לא עשיתי ניתוח לשינוי מין וצורת הפנייה אליי היא בזכר, תודה</comment>
      <origin>3084016</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2237" sha1="5cg18v4uddid0ks9hjt9xv8u6v3tm4j" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:09, 6 בספטמבר 2026 (IDT)

== תקצירי עריכה ==
נא לא לציין שינויים עקרוניים בטקסט כ&quot;תיקון שגיאות&quot; סתם. אם זה באמת סתם תיקון שגיאת כתיב או תקלדה, זה אכן מתאים. אבל החלפת גרשי וגרשיים לטיניים בעבריים וכדו' אינן שגיאות אלא עצלנות של העורך (עצלנות שברוב המקרים היתה מוצדקת בזמנו, לפני שהגרש והגרשיים העבריים וכדו' נוספו למקלדת). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

:הנחתי שתיקון העקביות של הטקסט  זה דבר שונה מהחלפת התווים בטקסט שלא היו בו גרשיים עבריות לפני כן כלל, סליחה על האי־הבנה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 18:25, 10 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אכן, ועבודתך מבורכת לדעתי. חזק ואמץ. פשוט עדיף תקצירי עריכה בהירים ונהירים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:27, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

== הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי ==
שלום ר׳ [[משתמש:Nahum|נחום]], אני מקווה שיום הכיפורים עבר עליך בטוב.
רציתי לשאול לגבי טקסטים חסרים כמו פרקים כ״ה, כ״ז וכו׳ של פירוש [[אור החיים]] הקדוש על ספר דברים. האם יש סיבה מסוימת שפרקים אלו חסרים שקשורה לדרך העובדה באתר, או שמא פשוט לא העתיקו את הטקסט ממקורות אחרים?
בנוסף רציתי לשאול לגבי ארגז חול אישי שבו אוכל לעבוד על טיוטות וכדומה. האם יש קונבנציה מסוימת כיצד לפתוח דף כזה?
בברכה, [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 10:40, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5cg18v4uddid0ks9hjt9xv8u6v3tm4j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084018</id>
      <parentid>3084016</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:35:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3084018</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2939" sha1="8w82tuhbku8bprb7scrserbgwf8u7z9" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:09, 6 בספטמבר 2026 (IDT)

== תקצירי עריכה ==
נא לא לציין שינויים עקרוניים בטקסט כ&quot;תיקון שגיאות&quot; סתם. אם זה באמת סתם תיקון שגיאת כתיב או תקלדה, זה אכן מתאים. אבל החלפת גרשי וגרשיים לטיניים בעבריים וכדו' אינן שגיאות אלא עצלנות של העורך (עצלנות שברוב המקרים היתה מוצדקת בזמנו, לפני שהגרש והגרשיים העבריים וכדו' נוספו למקלדת). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

:הנחתי שתיקון העקביות של הטקסט  זה דבר שונה מהחלפת התווים בטקסט שלא היו בו גרשיים עבריות לפני כן כלל, סליחה על האי־הבנה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 18:25, 10 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אכן, ועבודתך מבורכת לדעתי. חזק ואמץ. פשוט עדיף תקצירי עריכה בהירים ונהירים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:27, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

== הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי ==
שלום ר׳ [[משתמש:Nahum|נחום]], אני מקווה שיום הכיפורים עבר עליך בטוב.
רציתי לשאול לגבי טקסטים חסרים כמו פרקים כ״ה, כ״ז וכו׳ של פירוש [[אור החיים]] הקדוש על ספר דברים. האם יש סיבה מסוימת שפרקים אלו חסרים שקשורה לדרך העובדה באתר, או שמא פשוט לא העתיקו את הטקסט ממקורות אחרים?
בנוסף רציתי לשאול לגבי ארגז חול אישי שבו אוכל לעבוד על טיוטות וכדומה. האם יש קונבנציה מסוימת כיצד לפתוח דף כזה?
בברכה, [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 10:40, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
: לגבי פירוש אור החיים, הוא הועלה במקורו ממקור שהיו עליו זכויות יוצרים ולכן חלקים ממנו נמחקו. החלקים שנותרו אצלנו הם ממקור שאין עליו זכויות יוצרים. זו הסיבה.
: לגבי ארגז חול אישי, מקומו הוא תחת דף המשתמש שלך, כך: &lt;nowiki&gt;[[/ארגז חול/]]&lt;/nowiki&gt;
: הוסף את הקוד הנ&quot;ל לדף המשתמש שלך וייווצר לך קישור לארגז חול אישי.
: תודה לך והמשך עבודה פורייה ומהנה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8w82tuhbku8bprb7scrserbgwf8u7z9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084021</id>
      <parentid>3084018</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:43:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>/* הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי */ תגובה</comment>
      <origin>3084021</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3303" sha1="j42x77m7qp2bvdrxilni2zrxc8b78gq" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:09, 6 בספטמבר 2026 (IDT)

== תקצירי עריכה ==
נא לא לציין שינויים עקרוניים בטקסט כ&quot;תיקון שגיאות&quot; סתם. אם זה באמת סתם תיקון שגיאת כתיב או תקלדה, זה אכן מתאים. אבל החלפת גרשי וגרשיים לטיניים בעבריים וכדו' אינן שגיאות אלא עצלנות של העורך (עצלנות שברוב המקרים היתה מוצדקת בזמנו, לפני שהגרש והגרשיים העבריים וכדו' נוספו למקלדת). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

:הנחתי שתיקון העקביות של הטקסט  זה דבר שונה מהחלפת התווים בטקסט שלא היו בו גרשיים עבריות לפני כן כלל, סליחה על האי־הבנה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 18:25, 10 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אכן, ועבודתך מבורכת לדעתי. חזק ואמץ. פשוט עדיף תקצירי עריכה בהירים ונהירים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:27, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

== הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי ==
שלום ר׳ [[משתמש:Nahum|נחום]], אני מקווה שיום הכיפורים עבר עליך בטוב.
רציתי לשאול לגבי טקסטים חסרים כמו פרקים כ״ה, כ״ז וכו׳ של פירוש [[אור החיים]] הקדוש על ספר דברים. האם יש סיבה מסוימת שפרקים אלו חסרים שקשורה לדרך העובדה באתר, או שמא פשוט לא העתיקו את הטקסט ממקורות אחרים?
בנוסף רציתי לשאול לגבי ארגז חול אישי שבו אוכל לעבוד על טיוטות וכדומה. האם יש קונבנציה מסוימת כיצד לפתוח דף כזה?
בברכה, [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 10:40, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
: לגבי פירוש אור החיים, הוא הועלה במקורו ממקור שהיו עליו זכויות יוצרים ולכן חלקים ממנו נמחקו. החלקים שנותרו אצלנו הם ממקור שאין עליו זכויות יוצרים. זו הסיבה.
: לגבי ארגז חול אישי, מקומו הוא תחת דף המשתמש שלך, כך: &lt;nowiki&gt;[[/ארגז חול/]]&lt;/nowiki&gt;
: הוסף את הקוד הנ&quot;ל לדף המשתמש שלך וייווצר לך קישור לארגז חול אישי.
: תודה לך והמשך עבודה פורייה ומהנה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::אם כן, האם אפשר פשוט להעתיק את הפרקים החסרים ממקור בנחלת הכלל כמו [https://www.sefaria.org.il/Or_HaChaim_on_Deuteronomy?tab=versions המהדורה המנוקדת] (Vocalized Edition) מספריא?
::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 12:43, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>j42x77m7qp2bvdrxilni2zrxc8b78gq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084024</id>
      <parentid>3084021</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:49:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי */ תגובה למשתמש Naorius ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3084024</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3608" sha1="qb9fkc90hzf05s42ntz7m0fqqka2tw1" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:09, 6 בספטמבר 2026 (IDT)

== תקצירי עריכה ==
נא לא לציין שינויים עקרוניים בטקסט כ&quot;תיקון שגיאות&quot; סתם. אם זה באמת סתם תיקון שגיאת כתיב או תקלדה, זה אכן מתאים. אבל החלפת גרשי וגרשיים לטיניים בעבריים וכדו' אינן שגיאות אלא עצלנות של העורך (עצלנות שברוב המקרים היתה מוצדקת בזמנו, לפני שהגרש והגרשיים העבריים וכדו' נוספו למקלדת). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

:הנחתי שתיקון העקביות של הטקסט  זה דבר שונה מהחלפת התווים בטקסט שלא היו בו גרשיים עבריות לפני כן כלל, סליחה על האי־הבנה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 18:25, 10 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אכן, ועבודתך מבורכת לדעתי. חזק ואמץ. פשוט עדיף תקצירי עריכה בהירים ונהירים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:27, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

== הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי ==
שלום ר׳ [[משתמש:Nahum|נחום]], אני מקווה שיום הכיפורים עבר עליך בטוב.
רציתי לשאול לגבי טקסטים חסרים כמו פרקים כ״ה, כ״ז וכו׳ של פירוש [[אור החיים]] הקדוש על ספר דברים. האם יש סיבה מסוימת שפרקים אלו חסרים שקשורה לדרך העובדה באתר, או שמא פשוט לא העתיקו את הטקסט ממקורות אחרים?
בנוסף רציתי לשאול לגבי ארגז חול אישי שבו אוכל לעבוד על טיוטות וכדומה. האם יש קונבנציה מסוימת כיצד לפתוח דף כזה?
בברכה, [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 10:40, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
: לגבי פירוש אור החיים, הוא הועלה במקורו ממקור שהיו עליו זכויות יוצרים ולכן חלקים ממנו נמחקו. החלקים שנותרו אצלנו הם ממקור שאין עליו זכויות יוצרים. זו הסיבה.
: לגבי ארגז חול אישי, מקומו הוא תחת דף המשתמש שלך, כך: &lt;nowiki&gt;[[/ארגז חול/]]&lt;/nowiki&gt;
: הוסף את הקוד הנ&quot;ל לדף המשתמש שלך וייווצר לך קישור לארגז חול אישי.
: תודה לך והמשך עבודה פורייה ומהנה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::אם כן, האם אפשר פשוט להעתיק את הפרקים החסרים ממקור בנחלת הכלל כמו [https://www.sefaria.org.il/Or_HaChaim_on_Deuteronomy?tab=versions המהדורה המנוקדת] (Vocalized Edition) מספריא?
::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 12:43, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::: כן, לצורך השלמת הפרקים החסרים (שים לב שגם בפרקים שישנם יש לפעמים חוסרים שמסומנים בתבנית &quot;להשלים&quot; או &quot;לא נשלם&quot;). [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:49, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qb9fkc90hzf05s42ntz7m0fqqka2tw1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084025</id>
      <parentid>3084024</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:50:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי */ תגובה למשתמש Naorius ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3084025</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3832" sha1="sw1bmv9t469liqh3oerhnpwtt8y80l3" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:09, 6 בספטמבר 2026 (IDT)

== תקצירי עריכה ==
נא לא לציין שינויים עקרוניים בטקסט כ&quot;תיקון שגיאות&quot; סתם. אם זה באמת סתם תיקון שגיאת כתיב או תקלדה, זה אכן מתאים. אבל החלפת גרשי וגרשיים לטיניים בעבריים וכדו' אינן שגיאות אלא עצלנות של העורך (עצלנות שברוב המקרים היתה מוצדקת בזמנו, לפני שהגרש והגרשיים העבריים וכדו' נוספו למקלדת). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:22, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

:הנחתי שתיקון העקביות של הטקסט  זה דבר שונה מהחלפת התווים בטקסט שלא היו בו גרשיים עבריות לפני כן כלל, סליחה על האי־הבנה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 18:25, 10 בספטמבר 2026 (IDT)
:: אכן, ועבודתך מבורכת לדעתי. חזק ואמץ. פשוט עדיף תקצירי עריכה בהירים ונהירים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:27, 10 בספטמבר 2026 (IDT)

== הבהרה בנוגע לטקסטים חסרים וארגז חול אישי ==
שלום ר׳ [[משתמש:Nahum|נחום]], אני מקווה שיום הכיפורים עבר עליך בטוב.
רציתי לשאול לגבי טקסטים חסרים כמו פרקים כ״ה, כ״ז וכו׳ של פירוש [[אור החיים]] הקדוש על ספר דברים. האם יש סיבה מסוימת שפרקים אלו חסרים שקשורה לדרך העובדה באתר, או שמא פשוט לא העתיקו את הטקסט ממקורות אחרים?
בנוסף רציתי לשאול לגבי ארגז חול אישי שבו אוכל לעבוד על טיוטות וכדומה. האם יש קונבנציה מסוימת כיצד לפתוח דף כזה?
בברכה, [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 10:40, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
: לגבי פירוש אור החיים, הוא הועלה במקורו ממקור שהיו עליו זכויות יוצרים ולכן חלקים ממנו נמחקו. החלקים שנותרו אצלנו הם ממקור שאין עליו זכויות יוצרים. זו הסיבה.
: לגבי ארגז חול אישי, מקומו הוא תחת דף המשתמש שלך, כך: &lt;nowiki&gt;[[/ארגז חול/]]&lt;/nowiki&gt;
: הוסף את הקוד הנ&quot;ל לדף המשתמש שלך וייווצר לך קישור לארגז חול אישי.
: תודה לך והמשך עבודה פורייה ומהנה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:35, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::אם כן, האם אפשר פשוט להעתיק את הפרקים החסרים ממקור בנחלת הכלל כמו [https://www.sefaria.org.il/Or_HaChaim_on_Deuteronomy?tab=versions המהדורה המנוקדת] (Vocalized Edition) מספריא?
::[[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 12:43, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::: כן, לצורך השלמת הפרקים החסרים (שים לב שגם בפרקים שישנם יש לפעמים חוסרים שמסומנים בתבנית &quot;להשלים&quot; או &quot;לא נשלם&quot;). [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:49, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
::: רק למען הסדר הטוב אבקש לא להעתיק משם אלא את מה שחסר אצלנו, תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>sw1bmv9t469liqh3oerhnpwtt8y80l3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Naorius</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755229</id>
    <revision>
      <id>3084020</id>
      <parentid>3081005</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:40:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084020</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21" sha1="iyx0i8xyj4e24xjdcb4hat1iiknp6w4" xml:space="preserve">[[/ארגז חול/]]</text>
      <sha1>iyx0i8xyj4e24xjdcb4hat1iiknp6w4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על חטא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755503</id>
    <revision>
      <id>3083979</id>
      <parentid>3083418</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T21:14:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3083979</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25063" sha1="9dkv1ds1lon41o38pdvu6lay9ywe2a0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח אשכנז ==
{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם 
וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים 
הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|על חטא}}

== נוסח עדות המזרח ==

{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}

{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן / רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב 
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ / וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}

{{רן|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ
וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ
וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ.}}

{{הור|על סדר א&quot;ב}}

{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|אֹ}}נֶס.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דַעַת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גִ}}לּוּי עֲרָיוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|דַ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חֹ}}זֶק יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|יֵ}}צֶר הָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|כַ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}רְאִית הָעָיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|נֶ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|סֵּ}}תֶר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַיִם רָמוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|פִ}}תְחוֹן פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|צַ}}עֲדֵי רַגְלַיִם לְהָרָע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|קְ}}פִיצַת יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}גָגָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|תְ}}שׂוּמֶת יָד.}}

{{הור|סימן: על סדר תשר&quot;ק}}

{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}נְאַת חִנָּם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רַ}}גְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|רְ}}כִילוּת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|קִ}}שּׁוּי עֹרֶף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|צַ}}וָּאר עָתָק.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עֹל.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶצַח.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|סִ}}קּוּר עָיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּא וּמַתָּן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|לְ}}שׁוֹן תַּרְמִית.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|כְ}}נֵסִיָּה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|י}}וּהְרָא.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת רַעְיוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זִ}}לְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|וִ}}יעוּד עֲבֵרָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|ה}}וֹצָאַת דִּבָּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|דְ}}בָרִים בְּטֵלִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גַ}}אֲוָה וָבוּז.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|גִ}}לְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|אֲ}}כִילַת אִסּוּר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים שֶׁל גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ וּנְשָׁמָה לְנִשְׁמָתֵנוּ.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ שֶׁגָּרַמְנוּ פְּגַם וּמוּם בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים שֶׁל אֲחֵרִים וּבְגוּפָם וְנַפְשָׁם וְרוּחָם וְנִשְׁמָתָם וּנְשָׁמָה לְנִשְׁמָתָם.}}

{{רן|עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל לָאו הַנִּתַּק לַעֲשֵׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עֹלָה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם תָּלוּי וְאָשָׁם וַדָּאי.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוֹת אַרְבָּעִים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם גִּלְגּוּל בְּדוֹמֵם וְצוֹמֵחַ וְחַי בִּלְתִּי מְדַבֵּר. וְחַי מְדַבֵּר.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּל מִינִי יִסּוּרִים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּל מִינִי עֳנָשִׁים.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק. 
עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, 
בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּם קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּם קוּם עֲשֵׂה. 
בֵּין שֶׁגְּלוּיִם לָנוּ וּבֵין שֶׁאֵינָן גְּלוּיִם לָנוּ. 
אֶת שֶׁגְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אָמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹדִינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, 
וְאֶת שֶׁאֵינָן גְּלוּיִם לָנוּ, הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנֶיךָ, 
כִּי הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. 
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}}}}

כִּי אַתָּה סוֹלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֲלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.

== נוסח תימן ==

{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}

{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן / וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב 
אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ / וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}

{{רן|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ
וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ
וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ.}}

{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁגָגָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּגָּלוּי.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן.}}

{{רן|וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עֲשֵׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתָּק לַעֲשֵׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם לֹא תַעֲשֶׂה.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבָּן.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת.
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין. חָנֵק וְהֶרֶג, שְׂרֵפָה וּסְקֵלָה. 
עַל הַגְּלוּיִם לָנוּ, וְעַל שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ. 
גְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, 
וּשְׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ חָטָאנוּ עַל כֻּלָּם, 
וְאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת. 
כַּכָּתוּב: הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}}}}

כִּי אַתָּה סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וּמַחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.

== נוסח איטליה ==

{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא כָל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}

{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן / וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב 
אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ / וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}

{{רן|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ
וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ.}}

{{הור|על סדר א&quot;ב}}

{{רן|עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|אֹ}}נֶס.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|בְ}}לִי דַעַת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|גָּ}}לוּי.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|דַ}}עַת וּבְמִרְמָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר הַלֵּב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|וִ}}דּוּי פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חֹ}}זֶק יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טֻ}}מְאַת שְׂפָתַיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|יֵ}}צֶר הָרַע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|י}}וֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|כַ}}חַשׁ וּבְכָזָב.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרַע.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}רְאִית הָעַיִן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|נֶ}}שֶׁךְ וּבְמַרְבִּית.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|שִׂ}}יחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עֵ}}ינַיִם רָמוֹת.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|פִ}}תְחוֹן פֶּה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|צַ}}עֲדֵי רַגְלַיִם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|קְ}}פִיצַת יָד.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רָ}}צוֹן.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}גָגָה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|תִ}}מְהוֹן לֵבָב.}}

{{רן|עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עֹלָה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבָּן.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה.
עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה וְכָרֵת.
מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם וְכָרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם. 
אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק, וּמַלְקוּת אַרְבָּעִים.
מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, 
בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם וַעֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם וַעֲשֵׂה. 
בֵּין שֶׁגְּלוּיִם לָנוּ וּבֵין שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ. 
הַגְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ,
וְשֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ, כְּבָר לְפָנֶיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים.
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: 
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}}}}

== נוסח רומניא ==

{{רן|מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם
וּמַה נַּזְכִּיר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
הֲלֹא כָל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. }}

{{רן|אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם / וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן / וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב 
אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ / וְאֵין נִסְתָּר רָז מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.}}

{{רן|וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתִּסְלַח לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ,
וְתִמְחֹל לָנוּ עַל כָּל עֲוֺנוֹתֵינוּ,
וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ.}}
{{הור2|בחלק מהמקורות, לאחר כל {{צ|וְעַל חֵטְא…}} נוספו כרפריין המילים {{צ|סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ}}.}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|אֹ}}נֶס. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|בִ}}טּוּי שְׂפָתָיִם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּ{{סי|גָּ}}לוּי. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|דִ}}בַּת לָשׁוֹן הָרָע. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|הִ}}רְהוּר הַלֵּב. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|וְ}}עִידַת זְנוּת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|חִ}}לּוּל הַשֵּׁם. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|טִ}}פְּשׁוּת פֶּה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|יֵ}}צֶר הָרָע. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|כַ}}פַּת שֹׁחַד. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|לָ}}שׁוֹן הָרָע. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|מַ}}שָּׂא וּבְמַתָּן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת גָּרוֹן. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|סִ}}קּוּר עָיִן. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|עַ}}זּוּת מֶצַח. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|פְ}}רִיקַת עֹל. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|צְ}}דִיַּת רֵעַ. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|קִ}}שְׁיוּת עֹרֶף. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּ{{סי|רִ}}יצַת רַגְלַיִם לְהָרַע. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|שְׁ}}גָגָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּ{{סי|תְ}}שׂוּמַת יָד.

עַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו אָשָׁם. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו חַטָּאת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו עֹלָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו מִיתָה. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת. {{ש}}
עַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו מַכַּת מַרְדוּת. {{ר1}}
וְעַל חֵטְא שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עָלָיו מַלְקוּת אַרְבָּעִים. {{ש}}
עַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחָנֵק. {{ש}}
עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. {{ש}}
עַל הַגְּלוּיִם לָנוּ וְעַל שֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ. {{ש}}
עַל הַגְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר אָמַרְנוּם וְהוֹדִינוּם לְפָנֶיךָ. {{ש}}
וְשֶׁאֵינָם גְּלוּיִם לָנוּ כְּבָר לְפָנֶיךָ הֵם גְּלוּיִם וִידוּעִים {{ש}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: {{ש}}
הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃{{ממס|דברים כט כח}}

[[קטגוריה:וידויים מזמן חז&quot;ל]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>9dkv1ds1lon41o38pdvu6lay9ywe2a0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755562</id>
    <revision>
      <id>3083971</id>
      <parentid>3083638</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T19:15:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3083971</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5609" sha1="06p8uoo2okytwwg9lhkqlng5t46mx6v" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''הוריות פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/הוריות/פרק ג|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ב|הוריות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;הוֹרָה כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ, שׁוֹגֵג וְעָשָׂה שׁוֹגֵג, מֵבִיא פַּר; שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד, מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג, פָּטוּר; שֶׁהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ, כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין לַצִּבּוּר:&lt;קטע סוף=א/&gt;
 
{{המשנה|ב|ב|הוריות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִתְכַּפֵּר לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ; הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר, מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר. שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּבִים, עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת:&lt;קטע סוף=ב/&gt;
 
{{המשנה|ג|ב|הוריות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֵין חַיָּבִין, אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה. אֵין בֵּית דִּין חַיָּבִין, עַד שֶׁיּוֹרוּ בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת; וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, עַד שֶׁיּוֹרוּ עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת:&lt;קטע סוף=ג/&gt;
 
{{המשנה|ד|ב|הוריות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֵין חַיָּבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. אֲבָל חַיָּבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה, וּמְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה. אֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה? פְּרֹשׁ מִן הַנִּדָּה; וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, לֹא תָבוֹא אֶל הַנִּדָּה:&lt;קטע סוף=ד/&gt;
 
{{המשנה|ה|ב|הוריות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֵין חַיָּבִין עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְהַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הַנָּשִׂיא חַיָּב בְּכֻלָּן, חוּץ מִשְּׁמִיעַת הַקּוֹל; שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא דָּן וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;
 
{{המשנה|ו|ב|הוריות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת, הַיָּחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פַּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה, הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה, וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה, וְשָׂעִיר לְחַטָּאת:&lt;קטע סוף=ו/&gt;
 
{{המשנה|ז|ב|הוריות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אָשָׁם תָּלוּי, הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָּבִין, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִים. אָשָׁם וַדַּאי, הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּבִין, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְהַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּבִין; אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמָה הֵן מְבִיאִין? קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|הוריות ב]]
[[קטגוריה:מסכת הוריות|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>06p8uoo2okytwwg9lhkqlng5t46mx6v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו נמל חיפה (גבולות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1755623</id>
    <revision>
      <id>3083990</id>
      <parentid>3083941</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T04:19:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3083990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2688" sha1="fmjwim0na45a0an00onn7ed2i4h87vf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו נמל חיפה (גבולות), תשכ&quot;ד-1964
=== צו המכריז על גבולות נמל חיפה ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1541|צו נמל חיפה (גבולות)|1602)); ((תשמ&quot;ג, 85|תיקון|4414)); ((תשס&quot;ה, 234|תיקון|6353)), ((344|ת&quot;ט|6363)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיפים 20(ב)]] [[+#32|ו-68(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+|סעיף 3]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מצווה לאמור:

@ 1. גבולות נמל חיפה (תיקון: תשמ&quot;ג, תשס&quot;ה)
: גבולות נמל חיפה יהיו:
: (1) '''בים''':
:: לאורך הקו הנמתח מנקודת ציון 197.908/748.696 לנקודת ציון 198.850/749.634 וממנה לנקודת ציון 198.850/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/751.500 וממנה לנקודת ציון 206.504/751.500, כמסומן בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:20,000, והחתומה ביד שר התחבורה ביום ט&quot;ז בכסלו התשס&quot;ה (29 בנובמבר 2004), שהעתקיה נמצאים במשרדי הממונה על מחוז חיפה.
:: כדי להסיר ספק נקבע כי המים הכלולים בתשריט נמל חיפה (אזור מפעל הקישון) כאמור בפסקה (2)(ב) להלן, גם הם בתחום הים של נמל חיפה.
: (2) '''ביבשה''':
:: (א) כמסומן בקו מרוסק בתשריט של נמל חיפה מיום כ&quot;ב בכסלו התשמ&quot;ב (18 בדצמבר 1981) ועל פי רשימת הגושים והחלקות מיום כ&quot;ו בניסן התשמ&quot;ב (19 באפריל 1982) החתומה ביד שר התחבורה ביום י&quot;ח באלול התשמ&quot;ב (6 בספטמבר 1982) והנמצאת במשרד הממונה על מחוז חיפה.
:: (ב) במקרה של סתירה בין התשריט ורשימת הגושים והחלקות הנזכרים בפסקת משנה (א), יקבע המסומן בתשריט.

@ 2. ביטול
: בטלים:
: (1) צו נמל חיפה (גבולות), תשט&quot;ו-1955;
: (2) צו נמל חיפה (גבולות) (אזור מפעל הקישון), תשט&quot;ו-1955;
: (3) צו נמל חיפה (גבולות בים), תשכ&quot;א-1960.

@ 3. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו נמל חיפה (גבולות), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ' בתמוז תשכ&quot;ד (30 ביוני 1964)
&lt;חתימה&gt; ישראל בר-יהודה שר התחבורה</text>
      <sha1>fmjwim0na45a0an00onn7ed2i4h87vf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084013</id>
      <parentid>3083990</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T07:48:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084013</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2679" sha1="0apzwck7wex4pyrym3a1psa608kf81c" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו נמל חיפה (גבולות), תשכ&quot;ד-1964
=== צו המכריז על גבולות נמל חיפה ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ד, 1541|צו נמל חיפה (גבולות)|1602)); ((תשמ&quot;ג, 85|תיקון|4414)); ((תשס&quot;ה, 234|תיקון|6353)), ((344|ת&quot;ט|6363)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכויותי לפי [[+#32|סעיפים 20(ב) ו-68(ב)]] [[חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ&quot;א-1961]], [[+|סעיף 3]] [[לפקודת הנמלים]], [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|והסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], אני מצווה לאמור:

@ 1. גבולות נמל חיפה (תיקון: תשמ&quot;ג, תשס&quot;ה)
: גבולות נמל חיפה יהיו:
: (1) '''בים''':
:: לאורך הקו הנמתח מנקודת ציון 197.908/748.696 לנקודת ציון 198.850/749.634 וממנה לנקודת ציון 198.850/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/751.500 וממנה לנקודת ציון 206.504/751.500, כמסומן בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:20,000, והחתומה ביד שר התחבורה ביום ט&quot;ז בכסלו התשס&quot;ה (29 בנובמבר 2004), שהעתקיה נמצאים במשרדי הממונה על מחוז חיפה.
:: כדי להסיר ספק נקבע כי המים הכלולים בתשריט נמל חיפה (אזור מפעל הקישון) כאמור בפסקה (2)(ב) להלן, גם הם בתחום הים של נמל חיפה.
: (2) '''ביבשה''':
:: (א) כמסומן בקו מרוסק בתשריט של נמל חיפה מיום כ&quot;ב בכסלו התשמ&quot;ב (18 בדצמבר 1981) ועל פי רשימת הגושים והחלקות מיום כ&quot;ו בניסן התשמ&quot;ב (19 באפריל 1982) החתומה ביד שר התחבורה ביום י&quot;ח באלול התשמ&quot;ב (6 בספטמבר 1982) והנמצאת במשרד הממונה על מחוז חיפה.
:: (ב) במקרה של סתירה בין התשריט ורשימת הגושים והחלקות הנזכרים בפסקת משנה (א), יקבע המסומן בתשריט.

@ 2. ביטול
: בטלים:
: (1) צו נמל חיפה (גבולות), תשט&quot;ו-1955;
: (2) צו נמל חיפה (גבולות) (אזור מפעל הקישון), תשט&quot;ו-1955;
: (3) צו נמל חיפה (גבולות בים), תשכ&quot;א-1960.

@ 3. השם
: לצו זה ייקרא &quot;צו נמל חיפה (גבולות), תשכ&quot;ד-1964&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ' בתמוז תשכ&quot;ד (30 ביוני 1964)
&lt;חתימה&gt; ישראל בר-יהודה שר התחבורה</text>
      <sha1>0apzwck7wex4pyrym3a1psa608kf81c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו נמל חיפה (גבולות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755628</id>
    <revision>
      <id>3083991</id>
      <parentid>3083951</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T04:30:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3083990]</comment>
      <origin>3083991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3543" sha1="a0mkssap8x427ghaqh4up1ragbkib8m" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו נמל חיפה (גבולות), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||צו המכריז על גבולות נמל חיפה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 1541|צו נמל חיפה (גבולות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 85|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4414.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 234|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6353.pdf}}, {{ח:תיבה|344|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6363.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיפים 20(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|ו־68(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|גבולות נמל חיפה|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה}}
{{ח:ת}} גבולות נמל חיפה יהיו:
{{ח:תת|(1)}} '''בים''':
{{ח:תת}} לאורך הקו הנמתח מנקודת ציון 197.908/748.696 לנקודת ציון 198.850/749.634 וממנה לנקודת ציון 198.850/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/751.500 וממנה לנקודת ציון 206.504/751.500, כמסומן בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:20,000, והחתומה ביד שר התחבורה ביום ט״ז בכסלו התשס״ה (29 בנובמבר 2004), שהעתקיה נמצאים במשרדי הממונה על מחוז חיפה.
{{ח:תת}} כדי להסיר ספק נקבע כי המים הכלולים בתשריט נמל חיפה (אזור מפעל הקישון) כאמור בפסקה (2)(ב) להלן, גם הם בתחום הים של נמל חיפה.
{{ח:תת|(2)}} '''ביבשה''':
{{ח:תתת|(א)}} כמסומן בקו מרוסק בתשריט של נמל חיפה מיום כ״ב בכסלו התשמ״ב (18 בדצמבר 1981) ועל פי רשימת הגושים והחלקות מיום כ״ו בניסן התשמ״ב (19 באפריל 1982) החתומה ביד שר התחבורה ביום י״ח באלול התשמ״ב (6 בספטמבר 1982) והנמצאת במשרד הממונה על מחוז חיפה.
{{ח:תתת|(ב)}} במקרה של סתירה בין התשריט ורשימת הגושים והחלקות הנזכרים בפסקת משנה (א), יקבע המסומן בתשריט.

{{ח:סעיף|2|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים:
{{ח:תת|(1)}} צו נמל חיפה (גבולות), תשט״ו–1955;
{{ח:תת|(2)}} צו נמל חיפה (גבולות) (אזור מפעל הקישון), תשט״ו–1955;
{{ח:תת|(3)}} צו נמל חיפה (גבולות בים), תשכ״א–1960.

{{ח:סעיף|3|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו נמל חיפה (גבולות), תשכ״ד–1964“.

{{ח:חתימות|כ׳ בתמוז תשכ״ד (30 ביוני 1964)}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>a0mkssap8x427ghaqh4up1ragbkib8m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084014</id>
      <parentid>3083991</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T08:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3084013]</comment>
      <origin>3084014</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3467" sha1="3737y854y24md8eayhvr79cppyc3ahi" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו נמל חיפה (גבולות), תשכ״ד–1964}}
{{ח:קטע3||צו המכריז על גבולות נמל חיפה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ד, 1541|צו נמל חיפה (גבולות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1602.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 85|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4414.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 234|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6353.pdf}}, {{ח:תיבה|344|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6363.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכויותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיפים 20(ב) ו־68(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|גבולות נמל חיפה|תיקון: תשמ״ג, תשס״ה}}
{{ח:ת}} גבולות נמל חיפה יהיו:
{{ח:תת|(1)}} '''בים''':
{{ח:תת}} לאורך הקו הנמתח מנקודת ציון 197.908/748.696 לנקודת ציון 198.850/749.634 וממנה לנקודת ציון 198.850/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/754.400 וממנה לנקודת ציון 202.000/751.500 וממנה לנקודת ציון 206.504/751.500, כמסומן בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:20,000, והחתומה ביד שר התחבורה ביום ט״ז בכסלו התשס״ה (29 בנובמבר 2004), שהעתקיה נמצאים במשרדי הממונה על מחוז חיפה.
{{ח:תת}} כדי להסיר ספק נקבע כי המים הכלולים בתשריט נמל חיפה (אזור מפעל הקישון) כאמור בפסקה (2)(ב) להלן, גם הם בתחום הים של נמל חיפה.
{{ח:תת|(2)}} '''ביבשה''':
{{ח:תתת|(א)}} כמסומן בקו מרוסק בתשריט של נמל חיפה מיום כ״ב בכסלו התשמ״ב (18 בדצמבר 1981) ועל פי רשימת הגושים והחלקות מיום כ״ו בניסן התשמ״ב (19 באפריל 1982) החתומה ביד שר התחבורה ביום י״ח באלול התשמ״ב (6 בספטמבר 1982) והנמצאת במשרד הממונה על מחוז חיפה.
{{ח:תתת|(ב)}} במקרה של סתירה בין התשריט ורשימת הגושים והחלקות הנזכרים בפסקת משנה (א), יקבע המסומן בתשריט.

{{ח:סעיף|2|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים:
{{ח:תת|(1)}} צו נמל חיפה (גבולות), תשט״ו–1955;
{{ח:תת|(2)}} צו נמל חיפה (גבולות) (אזור מפעל הקישון), תשט״ו–1955;
{{ח:תת|(3)}} צו נמל חיפה (גבולות בים), תשכ״א–1960.

{{ח:סעיף|3|השם}}
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו נמל חיפה (גבולות), תשכ״ד–1964“.

{{ח:חתימות|כ׳ בתמוז תשכ״ד (30 ביוני 1964)}}
* '''ישראל בר־יהודה'''&lt;br&gt;שר התחבורה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3737y854y24md8eayhvr79cppyc3ahi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:הברוש</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755631</id>
    <revision>
      <id>3083975</id>
      <timestamp>2026-09-21T20:34:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083975</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="49l9fvmty5bc9x9qattt228ggsp2df1" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:34, 21 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>49l9fvmty5bc9x9qattt228ggsp2df1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:הברוש</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755632</id>
    <revision>
      <id>3083976</id>
      <timestamp>2026-09-21T20:34:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3083976</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-51170-48</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755633</id>
    <revision>
      <id>3083977</id>
      <timestamp>2026-09-21T20:35:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|מגן אברהם על אורח חיים קכז}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3083977</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="174" sha1="to2kb1fxqoid07ld0huzber6cvy338n" xml:space="preserve">{{תודה|מגן אברהם על אורח חיים קכז}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:35, 21 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>to2kb1fxqoid07ld0huzber6cvy338n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור החיים על דברים כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755634</id>
    <revision>
      <id>3084017</id>
      <timestamp>2026-09-22T09:30:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כד|כה|כו}}&quot;</comment>
      <origin>3084017</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68" sha1="cr25dlipc43zn163f6s1u4xloia7ufg" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כד|כה|כו}}</text>
      <sha1>cr25dlipc43zn163f6s1u4xloia7ufg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084022</id>
      <parentid>3084017</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:46:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084022</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="342" sha1="h7dhynk4ijs0tbgklru4z08b2mt32xv" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כד|כה|כו}}
===פסוק ב===
'''אם בן הכות''' וגו' — אמר '''בן''' בחירי&quot;ק, רמז שצריך להתבונן בו, לדעת אם יכול לסבול הארבעים. אבל אם אמדוהו לפחות מכן, אינו לוקה אלא לפי מה שאמדוהו.</text>
      <sha1>h7dhynk4ijs0tbgklru4z08b2mt32xv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084023</id>
      <parentid>3084022</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T09:47:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3084023</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="360" sha1="a15f3x7nz4j2jdg0teb422uesaolo40" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כד|כה|כו}}
===פסוק ב===
'''אם בן הכות''' וגו' — אמר '''בן''' בחירי&quot;ק, רמז שצריך להתבונן בו, לדעת אם יכול לסבול הארבעים. אבל אם אמדוהו לפחות מכן, אינו לוקה אלא לפי מה שאמדוהו.
{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>a15f3x7nz4j2jdg0teb422uesaolo40</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Naorius/ארגז חול</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755635</id>
    <revision>
      <id>3084019</id>
      <timestamp>2026-09-22T09:39:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף ריק</comment>
      <origin>3084019</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור החיים על דברים כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755636</id>
    <revision>
      <id>3084033</id>
      <timestamp>2026-09-22T10:34:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כו|כז|כח}} =פסוק א׳= &lt;b&gt;וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;/b&gt; טַעַם זִכְרוֹן זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן, נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יט:) שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַש...&quot;</comment>
      <origin>3084033</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9550" sha1="6nvk4xbguowehkl0gmjtigiqb3jds1p" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כו|כז|כח}}
=פסוק א׳=
&lt;b&gt;וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;/b&gt; טַעַם זִכְרוֹן זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן, נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יט:) שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב, דִּכְתִיב (משלי כא:ל) ”אֵין חָכְמָה וְגוֹ׳ לְנֶגֶד ה׳“, וְהוּא אָמְרוֹ ”וַיְצַו מֹשֶׁה“ וּלְפָנָיו שֶׁהוּא רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשָׂה שֶׁגַּם הַזְּקֵנִים יְצַוּוּ וְיַזְהִירוּ עַל הַדָּבָר לֵאמֹר ”שָׁמוֹר“ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;שָׁמוֹר&lt;/b&gt; לְהָעִיר כִּי בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (מכות יג:) הוּא שֶׁאָמְרוּ אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב כַּיָּדוּעַ.
=פסוק ג׳=
&lt;b&gt;לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא.&lt;/b&gt; רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ: אִם הַחִלּוֹתָ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, וְזוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ׳, וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ לִרְמֹז אֶל הַתּוֹרָה וְכוּ׳, וְאֵין הַכָּתוּב מִתְיַשֵּׁב לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים. וְיֵשׁ לְהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ &lt;b&gt;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ לָךְ&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת ”לָךְ“ אַחַר שֶׁאָמַר ”אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר“ וְגוֹמֵר, הַדָּבָר מוּבָן שֶׁאֲלֵיהֶם הוּא הַדָּבָר.
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; כַּוָּנַת הַכָּתוּב, לְפִי שֶׁקָּדַם מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כִּי בִּיאַת הָאָרֶץ לֹא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (דברים ט:ה) ”לֹא בְצִדְקָתְךָ“ וְגוֹ׳, אֶלָּא ”בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִים וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים“ וְגוֹמֵר. לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ כָּאן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן תִּהְיֶה בִּיאָתָם לָאָרֶץ בִּזְכוּת עַצְמָם, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא תֵּבַת ”לָךְ“ הָאָמוּר לְבַסּוֹף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ”לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא“, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה בִּיאָתְךָ לָאָרֶץ ”אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ לָךְ“, פֵּרוּשׁ, לְמַעַן שֶׁאַתָּה רָאוּי וְלֹא תִצְטָרֵךְ לִזְכוּת בְּרִית אָבוֹת, וְהָבֵן:
=פסוק י״ד=
&lt;b&gt;וְעָנוּ הַלְוִיִּם.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ – וְהִתְחִילוּ, שֶׁהֵם יַתְחִילוּ לְדַבֵּר וְהָעָם יַעֲנוּ אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ”וְיָתִיבוּן“, וְלִדְבָרָיו ”וְעָנוּ הַלְוִיִּם“ תְּשׁוּבָה לְהַעֲמָדַת יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה עַל הֶהָרִים, שֶׁהוּא לְהַשְׁמִיעָם אֲמָרוֹת הָאֲמוּרוֹת מִפִּיהֶם ”בָּרוּךְ אֲשֶׁר“ וְגוֹ׳ וְ”אָרוּר אֲשֶׁר“. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”וְיַכְרְזוּן לֵוָאֵי“, וְקָשֶׁה לִי הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ”קוֹל רָם“, וְאוּלַי כִּי הַהַכְרָזָה תִּהְיֶה בְּקוֹל, לְבַד הֲרָמַת קוֹל בַּמַּאֲמָר עַצְמוֹ.
=פסוק ט״ו=
&lt;b&gt;וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ.&lt;/b&gt; וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בְּכָל הָאֲרוּרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, הֵעִיר ה׳ בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָשִׁיבוּ זֶה, לֹא שֶׁהַלְוִיִּם יִצְטָרְכוּ לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“, אֶלָּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב הוּא שֶׁמְּצַוֶּה שֶׁיַּעֲנוּ הָעָם וְיֹאמְרוּ אָמֵן, וְאֵין עַל הַלְוִיִּם לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“ וְגוֹ׳:
=פסוק ט״ז=
&lt;b&gt;אָרוּר מַקְלֶה וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא בָּחַר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת לוֹמַר עֲלֵיהֶם הָאֲרוּרִים אֶלָּא אֵלּוּ. גַּם בַּעֲרָיוֹת לָמָּה לֹא יִחֵד הָאֲרוּרִים אֶלָּא לְאֵלּוּ, וַהֲלֹא יֵשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרִים כְּאֵלּוּ וְהֵם הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ.
וְאוּלַי כִּי לֹא אָמַר כָּאן אֶלָּא הָעֲבֵרוֹת הַטְּמוּנִים וְהַנִּסְתָּרִים, וְלָזֶה רָשַׁם בָּרִאשׁוֹנָה וְאָמַר &lt;b&gt;וְשָׂם בַּסָּתֶר&lt;/b&gt; כִּי הָעוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה מִתְגַּלֶּה הִנֵּה נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה. וְכֵן מַה שֶׁאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר מַקְלֶה&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ קָלוֹן בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה. וְכֵן הַשָּׂגַת גְּבוּל הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִכָּר. וְכֵן מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדֶּרֶךְ אֵין רוֹאֶה. וְכֵן הַטָּיַת מִשְׁפַּט הַשְּׁפָלִים. וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל אֲחוֹתוֹ וְחוֹתַנְתּוֹ, כֻּלָּם אֵין הֶרְגֵּשׁ לְזוּלַת הִמָּצְאוֹ עִמָּהֶם לַחְקֹר בּוֹ. וְכֵן מַכֶּה רֵעֵהוּ דִּקְדֵּק לוֹמַר בַּסָּתֶר. וְכֵן לוֹקֵחַ שֹׁחַד וְגוֹ׳, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בֵּית דִּין שָׁקוּל וּבָא אֶחָד וְהִכְרִיעַ בִּסְבָרָתוֹ בִּשְׁבִיל שׁוֹחַד, גַּם זֶה הוּא מִדְּבָרִים הַמְּסוּרִים לַלֵּב וְאֵין הֶרְגֵּשׁ לַזּוּלַת.
וְטַעַם שֶׁכָּתַב &lt;b&gt;אָרוּר שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה&lt;/b&gt; בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו לַאֲחוֹתוֹ, לוֹמַר כִּי כָּל כָּךְ מְרֻחָק הַדָּבָר שֶׁל אֵשֶׁת אָב וְאָחוֹת כְּשׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה שֶׁהוּא דָּבָר זָר וּמְתֹעָב לְטֶבַע אֱנוֹשִׁי:
=פסוק כ״ו=
&lt;b&gt;אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁכַּוָּנָתוֹ לוֹמַר עַל דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁעַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא מְדַבֵּר, וְכֵן פֵּרְשׁוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לז.). לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעַם אָמְרוֹ ”יָקִים לַעֲשׂוֹת“, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים“ לְבַד אוֹ ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה“ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וּמַה גַּם מִי שֶׁאֵין סִפּוּק בְּיָדוֹ לְקַיֵּם, כְּגוֹן אֵין לוֹ שָׂדֶה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ אוֹ אֵין לוֹ עֶבֶד לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אָרוּר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא יָקִים עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה לֹא אָמַר ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים“ אוֹ ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה“ אֶלָּא ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים לַעֲשׂוֹת“, פֵּרוּשׁ, יָקִים בְּלִבּוֹ הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹתָם כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ.</text>
      <sha1>6nvk4xbguowehkl0gmjtigiqb3jds1p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084036</id>
      <parentid>3084033</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:38:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3084036</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9551" sha1="mtxrmmor9p0akcfwxot73215qjg9bu0" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כו|כז|כח}} 
=פסוק א׳=
&lt;b&gt;וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;/b&gt; טַעַם זִכְרוֹן זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן, נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יט:) שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב, דִּכְתִיב (משלי כא:ל) ”אֵין חָכְמָה וְגוֹ׳ לְנֶגֶד ה׳“, וְהוּא אָמְרוֹ ”וַיְצַו מֹשֶׁה“ וּלְפָנָיו שֶׁהוּא רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשָׂה שֶׁגַּם הַזְּקֵנִים יְצַוּוּ וְיַזְהִירוּ עַל הַדָּבָר לֵאמֹר ”שָׁמוֹר“ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;שָׁמוֹר&lt;/b&gt; לְהָעִיר כִּי בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (מכות יג:) הוּא שֶׁאָמְרוּ אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב כַּיָּדוּעַ.
=פסוק ג׳=
&lt;b&gt;לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא.&lt;/b&gt; רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ: אִם הַחִלּוֹתָ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, וְזוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ׳, וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ לִרְמֹז אֶל הַתּוֹרָה וְכוּ׳, וְאֵין הַכָּתוּב מִתְיַשֵּׁב לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים. וְיֵשׁ לְהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ &lt;b&gt;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ לָךְ&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת ”לָךְ“ אַחַר שֶׁאָמַר ”אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר“ וְגוֹמֵר, הַדָּבָר מוּבָן שֶׁאֲלֵיהֶם הוּא הַדָּבָר.
&lt;b&gt;אָכֵן&lt;/b&gt; כַּוָּנַת הַכָּתוּב, לְפִי שֶׁקָּדַם מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כִּי בִּיאַת הָאָרֶץ לֹא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (דברים ט:ה) ”לֹא בְצִדְקָתְךָ“ וְגוֹ׳, אֶלָּא ”בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִים וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים“ וְגוֹמֵר. לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ כָּאן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן תִּהְיֶה בִּיאָתָם לָאָרֶץ בִּזְכוּת עַצְמָם, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא תֵּבַת ”לָךְ“ הָאָמוּר לְבַסּוֹף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ”לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא“, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה בִּיאָתְךָ לָאָרֶץ ”אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ לָךְ“, פֵּרוּשׁ, לְמַעַן שֶׁאַתָּה רָאוּי וְלֹא תִצְטָרֵךְ לִזְכוּת בְּרִית אָבוֹת, וְהָבֵן:
=פסוק י״ד=
&lt;b&gt;וְעָנוּ הַלְוִיִּם.&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ – וְהִתְחִילוּ, שֶׁהֵם יַתְחִילוּ לְדַבֵּר וְהָעָם יַעֲנוּ אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ”וְיָתִיבוּן“, וְלִדְבָרָיו ”וְעָנוּ הַלְוִיִּם“ תְּשׁוּבָה לְהַעֲמָדַת יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה עַל הֶהָרִים, שֶׁהוּא לְהַשְׁמִיעָם אֲמָרוֹת הָאֲמוּרוֹת מִפִּיהֶם ”בָּרוּךְ אֲשֶׁר“ וְגוֹ׳ וְ”אָרוּר אֲשֶׁר“. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”וְיַכְרְזוּן לֵוָאֵי“, וְקָשֶׁה לִי הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ”קוֹל רָם“, וְאוּלַי כִּי הַהַכְרָזָה תִּהְיֶה בְּקוֹל, לְבַד הֲרָמַת קוֹל בַּמַּאֲמָר עַצְמוֹ.
=פסוק ט״ו=
&lt;b&gt;וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ.&lt;/b&gt; וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בְּכָל הָאֲרוּרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, הֵעִיר ה׳ בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָשִׁיבוּ זֶה, לֹא שֶׁהַלְוִיִּם יִצְטָרְכוּ לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“, אֶלָּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב הוּא שֶׁמְּצַוֶּה שֶׁיַּעֲנוּ הָעָם וְיֹאמְרוּ אָמֵן, וְאֵין עַל הַלְוִיִּם לוֹמַר ”וְאָמַר כָּל הָעָם“ וְגוֹ׳:
=פסוק ט״ז=
&lt;b&gt;אָרוּר מַקְלֶה וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא בָּחַר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת לוֹמַר עֲלֵיהֶם הָאֲרוּרִים אֶלָּא אֵלּוּ. גַּם בַּעֲרָיוֹת לָמָּה לֹא יִחֵד הָאֲרוּרִים אֶלָּא לְאֵלּוּ, וַהֲלֹא יֵשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרִים כְּאֵלּוּ וְהֵם הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ.
וְאוּלַי כִּי לֹא אָמַר כָּאן אֶלָּא הָעֲבֵרוֹת הַטְּמוּנִים וְהַנִּסְתָּרִים, וְלָזֶה רָשַׁם בָּרִאשׁוֹנָה וְאָמַר &lt;b&gt;וְשָׂם בַּסָּתֶר&lt;/b&gt; כִּי הָעוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה מִתְגַּלֶּה הִנֵּה נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה. וְכֵן מַה שֶׁאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר מַקְלֶה&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ קָלוֹן בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה. וְכֵן הַשָּׂגַת גְּבוּל הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִכָּר. וְכֵן מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדֶּרֶךְ אֵין רוֹאֶה. וְכֵן הַטָּיַת מִשְׁפַּט הַשְּׁפָלִים. וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל אֲחוֹתוֹ וְחוֹתַנְתּוֹ, כֻּלָּם אֵין הֶרְגֵּשׁ לְזוּלַת הִמָּצְאוֹ עִמָּהֶם לַחְקֹר בּוֹ. וְכֵן מַכֶּה רֵעֵהוּ דִּקְדֵּק לוֹמַר בַּסָּתֶר. וְכֵן לוֹקֵחַ שֹׁחַד וְגוֹ׳, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בֵּית דִּין שָׁקוּל וּבָא אֶחָד וְהִכְרִיעַ בִּסְבָרָתוֹ בִּשְׁבִיל שׁוֹחַד, גַּם זֶה הוּא מִדְּבָרִים הַמְּסוּרִים לַלֵּב וְאֵין הֶרְגֵּשׁ לַזּוּלַת.
וְטַעַם שֶׁכָּתַב &lt;b&gt;אָרוּר שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה&lt;/b&gt; בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו לַאֲחוֹתוֹ, לוֹמַר כִּי כָּל כָּךְ מְרֻחָק הַדָּבָר שֶׁל אֵשֶׁת אָב וְאָחוֹת כְּשׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה שֶׁהוּא דָּבָר זָר וּמְתֹעָב לְטֶבַע אֱנוֹשִׁי:
=פסוק כ״ו=
&lt;b&gt;אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁכַּוָּנָתוֹ לוֹמַר עַל דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁעַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא מְדַבֵּר, וְכֵן פֵּרְשׁוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לז.). לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעַם אָמְרוֹ ”יָקִים לַעֲשׂוֹת“, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים“ לְבַד אוֹ ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה“ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וּמַה גַּם מִי שֶׁאֵין סִפּוּק בְּיָדוֹ לְקַיֵּם, כְּגוֹן אֵין לוֹ שָׂדֶה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ אוֹ אֵין לוֹ עֶבֶד לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אָרוּר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא יָקִים עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה לֹא אָמַר ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים“ אוֹ ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה“ אֶלָּא ”אֲשֶׁר לֹא יָקִים לַעֲשׂוֹת“, פֵּרוּשׁ, יָקִים בְּלִבּוֹ הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹתָם כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ.</text>
      <sha1>mtxrmmor9p0akcfwxot73215qjg9bu0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אור החיים על דברים כז</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755637</id>
    <revision>
      <id>3084034</id>
      <timestamp>2026-09-22T10:36:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>/* תבנית:פרשן על הפרק אינה עובדת כראוי */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3084034</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="233" sha1="murdojk8fi35p58kt55j4k0qliwvnc8" xml:space="preserve">== {{פרשן על הפרק}} אינה עובדת כראוי ==
ר׳ [[משתמש:נחום|נחום]], אשמח לעזרה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 13:36, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>murdojk8fi35p58kt55j4k0qliwvnc8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084037</id>
      <parentid>3084034</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T10:39:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תבנית:פרשן על הפרק אינה עובדת כראוי */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3084037</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="496" sha1="q1dmb88qt2lsglxux0v3emkrs5yu90c" xml:space="preserve">== {{פרשן על הפרק}} אינה עובדת כראוי ==
ר׳ [[משתמש:נחום|נחום]], אשמח לעזרה. [[משתמש:Naorius|Naorius]] ([[שיחת משתמש:Naorius|שיחה]]) 13:36, 22 בספטמבר 2026 (IDT)
: צריך לרענן את הדף, על ידי ביצוע עריכה פיקטיבית ושמירה. עשיתי את זה והתבנית עכשיו עובדת. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:39, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>q1dmb88qt2lsglxux0v3emkrs5yu90c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור החיים על דברים כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755638</id>
    <revision>
      <id>3084043</id>
      <timestamp>2026-09-22T11:22:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כז|כח|כט}} =פסוק א׳= &lt;b&gt;וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ”וּנְתָנְךָ“ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ”יִתֶּנְךָ ה׳“, כִּי מֵאָמְרוֹ ”וּנְתָנְךָ“ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל...&quot;</comment>
      <origin>3084043</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38571" sha1="tw0pielazuk1tseyy1qcdcp1bhhuxyd" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כז|כח|כט}}
=פסוק א׳=
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ”וּנְתָנְךָ“ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ”יִתֶּנְךָ ה׳“, כִּי מֵאָמְרוֹ ”וּנְתָנְךָ“ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם. וְאוּלַי שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא ”תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳“, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת לִזְכּוֹת שֶׁה׳ יְדַבֵּר בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ.&lt;/b&gt; עוֹד יִמָּשֵׁךְ לְךָ מֵהַשְּׁמִיעָה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן הַחֵטְא הָרָמוּז בַּשְּׁמִירָה, גַּם תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, וְעוֹד לְךָ ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ וְגוֹ׳.
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּגֶדֶר מַעֲלָתָם עַל הַדְּבָרִים שֶׁמִּמָּקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה שְׁמִיעָתְךָ אוֹתָם כְּפִי עֵרֶךְ הַמְּדַבֵּר אוֹתָם שֶׁהוּא ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְעוֹד &lt;b&gt;לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד,ה) הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמּוּבְחָר הַלִּמּוּד הוּא לְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּשְׁמַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ”אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע“, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ”אִם שָׁמוֹעַ“ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ“, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.
וְאָמַר עוֹד &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹסָף עַל יִעוּד ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ עוֹד לוֹ בְּרָכוֹת אֵלּוּ בִּשְׂכַר תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִשִּׂיגוּךָ&lt;/b&gt; יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט ראובני פרשת ויקרא) כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו רַחֲמִים, עַל הַדּוֹפֵק עַל רַחֲמָיו יְמַלֵּא ה׳ מִשְׁאֲלוֹתָיו לְהָרִיק עָלָיו טוֹבָה כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֶלָּא שֶׁבְּהַגָּעַת הַטּוֹב הַהוּא לְמַטָּה יִשְׁפְּטוּ סַנְהֶדְרֵי מַעְלָה אִם רָאוּי, אִם אֵינוֹ רָאוּי לֹא יַגִּיעוֹ. לָזֶה אָמַר ”וְהִשִּׂיגוּךָ“ הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בְּבָתֵּי דִּינִים שֶׁלְּמַטָּה.
&lt;b&gt;וְהִנֵּה&lt;/b&gt; תִּמְצָא שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יט:) דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּל הָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה נְכָסָיו מֻצְלָחִים.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt;, צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי אֲשֶׁר נִכְנַס אֶצְלוֹ אֲרוֹן הַתּוֹרָה, מַה עָצְמוּ פְּרִי בִטְנוֹ בִּזְמַן מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) שֶׁאִשְׁתּוֹ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתָיו יָלְדוּ כְּאֶחָד שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא וְכוּ׳, (בבא מציעא קז.), וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו מֵהַחֵטְא:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברי הימים ב כ:כב) ”וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ וַיִּנָּגֵפוּ“, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פמ״ז) אֵין רִנָּה אֶלָּא תּוֹרָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא (תענית כד:) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס – &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר &lt;b&gt;וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם (בראשית לד:ל).
=פסוק ט׳=
(ט-יא) &lt;b&gt;יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן עַד ”יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב“ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ”לִשְׁמוֹר“, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳.&lt;/b&gt; וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו&lt;/b&gt; לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ”קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ”אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל“ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד,ו) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ”קְדוֹשִׁים“, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ”יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ“. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת &lt;b&gt;לוֹ&lt;/b&gt; לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ”וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ“. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר (במדבר כג:כג) ”כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב“ וְגוֹ׳ (במדבר רבה כ,כ).
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ“&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת אֵין צֶלֶם אֱלֹהִים עוֹבֵר מֵעַל פָּנָיו, וְכָל הַנִּבְרָאִים אָדָם וּבְהֵמָה מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְּתָעֵב מַעֲשָׂיו מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּכְמַאֲמַר קַיִן (בראשית ד:יד) ”וְהָיָה כָל מוֹצְאִי“ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ.&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד הָרִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה וְיִעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׂכַר כָּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה&lt;/b&gt; וְלֹא אָמַר ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי לְפִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָאָדָם עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת לֹא יִדְבְּקוּ בּוֹ כּוֹחֵי הָרַע, שֶׁמִּזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַבָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ מִבְּחִינַת הָרַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה“ (בראשית מט:ג) וְיֶעֶרְבוּ לְךָ הַדְּבָרִים. לָזֶה אָמַר בְּיִעוּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt; שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַנּוֹתָרִים אַחֲרֶיךָ לְמִדָּה טוֹבָה וְלֹא לְמִדָּה רָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בִּפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ&lt;/b&gt;, לוֹמַר שֶׁמִּצַּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָם לִשְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה כַּכָּתוּב לְמַעְלָה.
=פסוק י״ב=
&lt;b&gt;יִפְתַּח ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן מַתְחִיל יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת עַד לְבַסּוֹף, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְווֹת ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת מִתְפַּתְּחִים צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע וּמִתְיַחֲדִים הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
&lt;b&gt;וְאָמַר יִפְתַּח ה׳&lt;/b&gt; לְךָ בְּכִנּוּי, שֶׁמַּבְטִיחוֹ ה׳ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילוֹ לְבַד. הַכַּוָּנָה, הֲגַם שֶׁיְּסוֹבְבוּ אֲחֵרִים לִסְתֹּם, בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק יִפָּתַח אוֹצַר הַטּוֹב, וְשֵׁם הַטּוֹב הוּא סוֹד הַנָּהָר, וְהוּא סוֹד (משלי י,כה) ”צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם“. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;אֶת הַשָּׁמַיִם&lt;/b&gt; הוּא סוֹד הַשְׁפָּעָה עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ”וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ”וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ”וְהִלְוִיתָ“.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה&lt;/b&gt;, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, ויצא) בְּפָסוּק (ירמיה ל:י) ”וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב“ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ”אַל תִּירָא“ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ”וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה“. הַטַּעַם &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת.&lt;/b&gt; וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ”כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת“, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ &lt;b&gt;לִשְׁמֹר&lt;/b&gt; בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ”לִשְׁמֹר“ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ”וְלַעֲשׂוֹת“ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ”וְהוֹתִירְךָ“ עַד סוֹף.
=פסוק ט״ו=
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ”וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר“, וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt; הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר (ירמיה ט:יא) ”עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי“, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן &lt;b&gt;וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt;
=פסוק כ״א=
&lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וּקְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת עַד ”וְאַתָּה תִהְיֶה לְזָנָב“, הֵם כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו&lt;/b&gt;, הֲרֵי שֶׁקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם עַל בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּכָל הַקְּלָלוֹת שֶׁהֵם רָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהָעֲבֵרוֹת. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהָעוֹבֵר אֲפִלּוּ עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ חֵלֶק רַע שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּק בְּנַפְשׁוֹ לְטַמְּאָהּ, וְהוּא סוֹד תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְחֵלֶק הָרַע נִקְרָא דֶּבֶר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספות שבת פט. ד״ה תורה) בְּפָסוּק (חבקוק ג:ה) ”לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר“, שֶׁיְּדַבֵּר עַל ס״מ הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא דֶּבֶר. וְיָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחוֹת הָרַע הֵם עֲנָפָיו שֶׁל ס״מ וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. גַּם קִלְלַת שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת וְכוּ׳ הֵם דְּבָרִים הַמְסוּבָּבִים מֵהָעֲבֵרוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (שבת נה.) אָמַר רַבִּי אָמֵי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, כִּי הֶעָווֹן יוֹלִיד תַּחֲלוּאִים בַּגּוּף כְּאָמְרוֹ (ירמיה ב:יט) ”תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ“ וְגוֹ׳.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א ו:) שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת יִסְתַּתְּמוּ פִּתְחֵי הַהַשְׁפָּעוֹת, בְּסוֹד (איוב יד:יא) ”וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ“.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֶּנְךָ ה׳ נִגָּף&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה יְסוֹבְבוּ הָעֲבֵרוֹת, כָּרָמוּז בְּפָסוּק (קהלת ח,ט) ”אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ“, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת הָרַע אֲשֶׁר לוֹ דְּבוּקָה בּוֹ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ”יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ אֶת הַדָּבֶר“, וְכֵן כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן יְסֻבְּבוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת“&lt;/b&gt; (דברים כח:מו), כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נִרְשֶׁמֶת עַל מִצְחוֹ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.&lt;/b&gt; כִּי נֶפֶשׁ אָדָם רַע עַל יְדֵי שֶׁדְּבוּקִים בָּהּ חֶלְקֵי הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹלִידוּ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּאֵר הֵיטֵב דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה“ (בראשית מט:ג). גַּם זֶה הוּא סוֹד מִיתָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם וְעַל כָּל דּוֹרוֹת הַבָּאִים מִמֶּנּוּ מִטַּעַם שֶׁכָּל הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ טָעֲמוּ מָוֶת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא סוֹד עָרְלַת אָדָם. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם&lt;/b&gt;, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק חֵלֶק הָרַע עִם הָאָדָם יִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה לָזֶה עַד עוֹלָם, וְצָרִיךְ עֹצֶם רַב לְנַקּוֹתוֹ מִנַּפְשׁוֹ.
=פסוק מ״ז=
&lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וְהַבָּא אַחֲרָיו עַד אָמְרוֹ ”אִם לֹא תִשְׁמֹר“ הוּא כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁרָשַׁם בְּפָסוּק (דברים כח:נח) ”אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת“ וְגוֹ׳; וְאָמַר &lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה, לָזֶה ”וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּרָעָב וּבְצָמָא“ וְגוֹ׳, אַתָּה פָּרַקְתָּ עֹל הַמִּצְוָה מֵעָלֶיךָ – יִתֵּן אוֹיְבֶיךָ עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. וָעֳנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד פְּרִיקַת עֹל מִצְווֹת עֲשֵׂה. אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִטְרֹחַ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּן.
&lt;b&gt;וְגָמַר&lt;/b&gt; אוֹמֶר &lt;b&gt;אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, לְהוֹדִיעַ כִּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה הוּא מַעֲנִישׁ, וְכָלַל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות יסודי התורה פרק ב), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְכוּ׳ מִצְוָה לְיִרְאָה וְכוּ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ”אִם לֹא תַעֲשׂוּ“, כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (דברים כז:כו) טַעַם שֶׁלֹּא יְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶלָּא לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ וּכְשֶׁיַּשִּׂיג לַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;אוֹ&lt;/b&gt; אֶפְשָׁר שֶׁפָּסוּק זֶה בָּא לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא כו:כג) ”וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי“, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם אַחַר כָּל הָאָמוּר לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳ לְיִרְאָה ה׳ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַחַר שֶׁהֵבִיא עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו נוֹרָא מְאֹד כִּי רָאָה אֲשֶׁר יִסְּרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּפְלִיא ה׳ עוֹד בּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳ תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה. &lt;b&gt;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ – לְבַל יֹאמַר אָדָם אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִדּוֹתָיו כֻּלָּן מִדּוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, מִדּוֹתָיו יִמְנָעוּהוּ מֵהַאֲרִיךְ עוֹד בַּצָּרוֹת וְיִרֶף יָדוֹ. לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי שִׂמְחָה הִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֵין הַטֶּבַע קָץ מֵהַשְּׂמָחוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב (משלי יא:י) ”בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה“. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לט:) בְּפָסוּק (מלכים א כב:לו) ”וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה“, שֶׁהָיָה בַּאֲבֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה לִפְנֵי ה׳. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”יָשִׂישׂ ה׳“ – יֶחְדֵּי מֵימְרָא דַה׳ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין וְכוּ׳, וְדִקְדֵּק ”יָשִׂישׂ“ פּוֹעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים. אַף עַל פִּי כֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, אֶלָּא שֶׁיּוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דָּרַשׁ הַכָּתוּב.
&lt;b&gt;וְרָאִיתִי&lt;/b&gt; לְהָעִיר, לָמָּה לֹא נֶאֶמְרוּ נֶחָמוֹת בַּקְּלָלוֹת הָאֵלּוּ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בַּקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי (ויקרא כו:מב-מד). גַּם יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל הַקְּלָלוֹת וְלֹא הִסְפִּיק קְלָלוֹת שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי?
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; כִּי הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הַקְּלָלוֹת, לְפִי שֶׁקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי נֶאֶמְרוּ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן נֶאֶמְרוּ כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאִם חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל חֵלֶק הַמַּרְשִׁיעַ. לָזֶה בָּאוּ קְלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ וְנֶאֶמְרוּ כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְנִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בֵּין בְּעֵרֶךְ יָחִיד מַמָּשׁ בֵּין בְּעֵרֶךְ חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים בְּעֵרֶךְ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֵס לָהֶם יָחִיד. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, &lt;b&gt;יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק&lt;/b&gt;, זֶה כְּנֶגֶד חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהֵם רַבִּים יֹאמַר לָהֶם לְשׁוֹן יָחִיד מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר גַּם כֵּן ”אִשָּׁה תְאָרֵשׂ“ וְגוֹ׳, ”בַּיִת תִּבְנֶה“ וְגוֹ׳, סְתָמוֹ בְּיָחִיד מַמָּשׁ.
&lt;b&gt;וּמֵעַתָּה&lt;/b&gt; הִרְוַחְנוּ לָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה בָּהֶם, כִּי לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה אֶלָּא בַּקְּלָלָה שֶׁהֵם לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא יַעַזְבֵם לְכַלּוֹתָם וְשֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם בְּרִית אֲבוֹתָם גַּם יִזְכּוֹר הָאָרֶץ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיְּחִידִים מֵהֶם כִּי יַרְשִׁיעוּ – אֵשׁ תֹּאכְלֵם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה ה׳ לְאַבֵּד עִיר מִיִּשְׂרָאֵל וּלְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְהִיא עִיר הַנִּדַּחַת (דברים יג:יד-יט), וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָדָם כִּי יַרְשִׁיעַ לַהֲמִיתוֹ בְּבֵית דִּין, וּמַה נֶחָמָה יֵשׁ לָזֶה אַחַר אָבְדוֹ. וְכֵן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים כְּשֶׁהִזְכִּיר ה׳ רִשְׁעַת מִשְׁפָּחָה אַחַת וְשֵׁבֶט אָמַר (דברים כט:יט) ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“ וְגוֹ׳ וְלֹא הִזְכִּיר נֶחָמָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן בַּקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ לֶהֱיוֹתָם לִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל.
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וְהִתְמַכַּרְתֶּם&lt;/b&gt;, כִּי אַחַר שֶׁקָּדַם לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד לֹא הִקְפִּיד לִגְמֹר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי הַדְּבָרִים מוּבָנִים שֶׁעַל רַבִּים שֶׁבַּיְּחִידִים הוּא אוֹמֵר, וְהָעֵד ”לְאֹיְבֶיךָ“ לְשׁוֹן יָחִיד.
&lt;b&gt;וְאִם&lt;/b&gt; תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל קְלָלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב כָּל הָעוֹנֶשׁ הֶחָמוּר אֶלָּא לִיחִידִים אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא, אוֹ הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁחֶטְאָם גָּדוֹל וְנִלְמַד מֵעוֹנֶשׁ הַיְּחִידִים אֵין לָנוּ הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה שֶׁיִּזְכּוֹר ה׳ אֶת בְּרִית הָאָבוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי לוֹמַר שֶׁגַּם הַכְּלָלוּת יֵעָנְשׁוּ כָּזֶה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה לְבַל יָפֵר ה׳ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁב אֶת שְׁבוּתֵנוּ.
&lt;b&gt;נִמְצֵינוּ&lt;/b&gt; אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַמְּבַטֵּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (מנחות מא.) שֶׁאֵין מַעֲנִישִׁים עַל עֲשֵׂה אֶלָּא בְּעִדָּן רִיתְחָא, יֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן מִילָה וּפֶסַח. גַּם הַמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִכְפּוֹר בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לְבַל עֲשׂוֹת אוֹתָם – אֶת זֶה יְקַלֵּל ה׳ וִיכִינֵהוּ לְפֻרְעָנוּת כְּכָל הַכָּתוּב.
=פסוק נ״ט=
&lt;b&gt;מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.&lt;/b&gt; אָמְרוֹ &lt;b&gt;נֶאֱמָנִים&lt;/b&gt; נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָהֶם רְפוּאָה טִבְעִית שֶׁיּוּסְרוּ בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמָנִים בִּשְׁלִיחוּתָם, מֵהֶם לֹא יָזוּעוּ, עַד בֹּא דְּבַר ה׳ לָסוּר מִמֶּנּוּ.</text>
      <sha1>tw0pielazuk1tseyy1qcdcp1bhhuxyd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3084044</id>
      <parentid>3084043</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T11:23:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naorius</username>
        <id>46426</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3084044</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38572" sha1="07tww3tewadsqc5rs6diduwfchcd8zm" xml:space="preserve">{{פרשן על פרק|אור החיים|דברים|כז|כח|כט}} 
=פסוק א׳=
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ”וּנְתָנְךָ“ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ”יִתֶּנְךָ ה׳“, כִּי מֵאָמְרוֹ ”וּנְתָנְךָ“ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם. וְאוּלַי שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא ”תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳“, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת לִזְכּוֹת שֶׁה׳ יְדַבֵּר בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ.&lt;/b&gt; עוֹד יִמָּשֵׁךְ לְךָ מֵהַשְּׁמִיעָה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן הַחֵטְא הָרָמוּז בַּשְּׁמִירָה, גַּם תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, וְעוֹד לְךָ ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ וְגוֹ׳.
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּגֶדֶר מַעֲלָתָם עַל הַדְּבָרִים שֶׁמִּמָּקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה שְׁמִיעָתְךָ אוֹתָם כְּפִי עֵרֶךְ הַמְּדַבֵּר אוֹתָם שֶׁהוּא ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְעוֹד &lt;b&gt;לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד,ה) הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמּוּבְחָר הַלִּמּוּד הוּא לְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ &lt;b&gt;אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּשְׁמַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ”אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע“, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ”אִם שָׁמוֹעַ“ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ”כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ“, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.
וְאָמַר עוֹד &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹסָף עַל יִעוּד ”וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן“ עוֹד לוֹ בְּרָכוֹת אֵלּוּ בִּשְׂכַר תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִשִּׂיגוּךָ&lt;/b&gt; יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט ראובני פרשת ויקרא) כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו רַחֲמִים, עַל הַדּוֹפֵק עַל רַחֲמָיו יְמַלֵּא ה׳ מִשְׁאֲלוֹתָיו לְהָרִיק עָלָיו טוֹבָה כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֶלָּא שֶׁבְּהַגָּעַת הַטּוֹב הַהוּא לְמַטָּה יִשְׁפְּטוּ סַנְהֶדְרֵי מַעְלָה אִם רָאוּי, אִם אֵינוֹ רָאוּי לֹא יַגִּיעוֹ. לָזֶה אָמַר ”וְהִשִּׂיגוּךָ“ הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בְּבָתֵּי דִּינִים שֶׁלְּמַטָּה.
&lt;b&gt;וְהִנֵּה&lt;/b&gt; תִּמְצָא שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יט:) דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּל הָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה נְכָסָיו מֻצְלָחִים.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt;, צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי אֲשֶׁר נִכְנַס אֶצְלוֹ אֲרוֹן הַתּוֹרָה, מַה עָצְמוּ פְּרִי בִטְנוֹ בִּזְמַן מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) שֶׁאִשְׁתּוֹ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתָיו יָלְדוּ כְּאֶחָד שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא וְכוּ׳, (בבא מציעא קז.), וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו מֵהַחֵטְא:
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברי הימים ב כ:כב) ”וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ וַיִּנָּגֵפוּ“, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פמ״ז) אֵין רִנָּה אֶלָּא תּוֹרָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא (תענית כד:) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר &lt;b&gt;יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס – &lt;b&gt;יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה&lt;/b&gt;, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר &lt;b&gt;וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם (בראשית לד:ל).
=פסוק ט׳=
(ט-יא) &lt;b&gt;יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן עַד ”יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב“ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ”לִשְׁמוֹר“, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳.&lt;/b&gt; וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו&lt;/b&gt; לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ”קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ“, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ”אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל“ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד,ו) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ”קְדוֹשִׁים“, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ”יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ“. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת &lt;b&gt;לוֹ&lt;/b&gt; לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ”וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ“. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר (במדבר כג:כג) ”כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב“ וְגוֹ׳ (במדבר רבה כ,כ).
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ“&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת אֵין צֶלֶם אֱלֹהִים עוֹבֵר מֵעַל פָּנָיו, וְכָל הַנִּבְרָאִים אָדָם וּבְהֵמָה מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְּתָעֵב מַעֲשָׂיו מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּכְמַאֲמַר קַיִן (בראשית ד:יד) ”וְהָיָה כָל מוֹצְאִי“ וְגוֹ׳:
&lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ.&lt;/b&gt; הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד הָרִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה וְיִעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׂכַר כָּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה&lt;/b&gt; וְלֹא אָמַר ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ“, לְפִי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי לְפִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָאָדָם עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת לֹא יִדְבְּקוּ בּוֹ כּוֹחֵי הָרַע, שֶׁמִּזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַבָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ מִבְּחִינַת הָרַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה“ (בראשית מט:ג) וְיֶעֶרְבוּ לְךָ הַדְּבָרִים. לָזֶה אָמַר בְּיִעוּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה &lt;b&gt;וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ&lt;/b&gt; שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַנּוֹתָרִים אַחֲרֶיךָ לְמִדָּה טוֹבָה וְלֹא לְמִדָּה רָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;בִּפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ&lt;/b&gt;, לוֹמַר שֶׁמִּצַּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָם לִשְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה כַּכָּתוּב לְמַעְלָה.
=פסוק י״ב=
&lt;b&gt;יִפְתַּח ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; מִכָּאן מַתְחִיל יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת עַד לְבַסּוֹף, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְווֹת ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת מִתְפַּתְּחִים צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע וּמִתְיַחֲדִים הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
&lt;b&gt;וְאָמַר יִפְתַּח ה׳&lt;/b&gt; לְךָ בְּכִנּוּי, שֶׁמַּבְטִיחוֹ ה׳ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילוֹ לְבַד. הַכַּוָּנָה, הֲגַם שֶׁיְּסוֹבְבוּ אֲחֵרִים לִסְתֹּם, בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק יִפָּתַח אוֹצַר הַטּוֹב, וְשֵׁם הַטּוֹב הוּא סוֹד הַנָּהָר, וְהוּא סוֹד (משלי י,כה) ”צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם“. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;אֶת הַשָּׁמַיִם&lt;/b&gt; הוּא סוֹד הַשְׁפָּעָה עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ”וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ”וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה“, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה&lt;/b&gt;, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ”וְהִלְוִיתָ“.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה&lt;/b&gt;, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, ויצא) בְּפָסוּק (ירמיה ל:י) ”וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב“ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ”אַל תִּירָא“ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ”וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה“. הַטַּעַם &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְלַעֲשׂוֹת.&lt;/b&gt; וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ”כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת“, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ &lt;b&gt;לִשְׁמֹר&lt;/b&gt; בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ”לִשְׁמֹר“ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ”וְלַעֲשׂוֹת“ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ”וְהוֹתִירְךָ“ עַד סוֹף.
=פסוק ט״ו=
&lt;b&gt;וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר &lt;b&gt;אָרוּר אַתָּה בָּעִיר&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ”וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר“, וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt; הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר (ירמיה ט:יא) ”עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי“, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן &lt;b&gt;וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.&lt;/b&gt;
=פסוק כ״א=
&lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וּקְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת עַד ”וְאַתָּה תִהְיֶה לְזָנָב“, הֵם כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ &lt;b&gt;כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו&lt;/b&gt;, הֲרֵי שֶׁקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם עַל בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּכָל הַקְּלָלוֹת שֶׁהֵם רָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהָעֲבֵרוֹת. וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהָעוֹבֵר אֲפִלּוּ עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ חֵלֶק רַע שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּק בְּנַפְשׁוֹ לְטַמְּאָהּ, וְהוּא סוֹד תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְחֵלֶק הָרַע נִקְרָא דֶּבֶר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספות שבת פט. ד״ה תורה) בְּפָסוּק (חבקוק ג:ה) ”לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר“, שֶׁיְּדַבֵּר עַל ס״מ הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא דֶּבֶר. וְיָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחוֹת הָרַע הֵם עֲנָפָיו שֶׁל ס״מ וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. גַּם קִלְלַת שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת וְכוּ׳ הֵם דְּבָרִים הַמְסוּבָּבִים מֵהָעֲבֵרוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (שבת נה.) אָמַר רַבִּי אָמֵי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, כִּי הֶעָווֹן יוֹלִיד תַּחֲלוּאִים בַּגּוּף כְּאָמְרוֹ (ירמיה ב:יט) ”תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ“ וְגוֹ׳.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א ו:) שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת יִסְתַּתְּמוּ פִּתְחֵי הַהַשְׁפָּעוֹת, בְּסוֹד (איוב יד:יא) ”וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ“.
וְכֵן אָמְרוֹ &lt;b&gt;יִתֶּנְךָ ה׳ נִגָּף&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, גַּם זֶה יְסוֹבְבוּ הָעֲבֵרוֹת, כָּרָמוּז בְּפָסוּק (קהלת ח,ט) ”אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ“, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת הָרַע אֲשֶׁר לוֹ דְּבוּקָה בּוֹ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ”יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ אֶת הַדָּבֶר“, וְכֵן כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן יְסֻבְּבוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרָעָה.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;”וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת“&lt;/b&gt; (דברים כח:מו), כִּי הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נִרְשֶׁמֶת עַל מִצְחוֹ.
וְאָמְרוֹ &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.&lt;/b&gt; כִּי נֶפֶשׁ אָדָם רַע עַל יְדֵי שֶׁדְּבוּקִים בָּהּ חֶלְקֵי הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹלִידוּ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּאֵר הֵיטֵב דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ”רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה“ (בראשית מט:ג). גַּם זֶה הוּא סוֹד מִיתָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם וְעַל כָּל דּוֹרוֹת הַבָּאִים מִמֶּנּוּ מִטַּעַם שֶׁכָּל הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ טָעֲמוּ מָוֶת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא סוֹד עָרְלַת אָדָם. לָזֶה אָמַר &lt;b&gt;וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם&lt;/b&gt;, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק חֵלֶק הָרַע עִם הָאָדָם יִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה לָזֶה עַד עוֹלָם, וְצָרִיךְ עֹצֶם רַב לְנַקּוֹתוֹ מִנַּפְשׁוֹ.
=פסוק מ״ז=
&lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ וְגוֹ׳.&lt;/b&gt; עֹנֶשׁ זֶה וְהַבָּא אַחֲרָיו עַד אָמְרוֹ ”אִם לֹא תִשְׁמֹר“ הוּא כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁרָשַׁם בְּפָסוּק (דברים כח:נח) ”אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת“ וְגוֹ׳; וְאָמַר &lt;b&gt;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳&lt;/b&gt;, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה, לָזֶה ”וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּרָעָב וּבְצָמָא“ וְגוֹ׳, אַתָּה פָּרַקְתָּ עֹל הַמִּצְוָה מֵעָלֶיךָ – יִתֵּן אוֹיְבֶיךָ עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. וָעֳנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד פְּרִיקַת עֹל מִצְווֹת עֲשֵׂה. אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִטְרֹחַ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּן.
&lt;b&gt;וְגָמַר&lt;/b&gt; אוֹמֶר &lt;b&gt;אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt;, לְהוֹדִיעַ כִּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה הוּא מַעֲנִישׁ, וְכָלַל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות יסודי התורה פרק ב), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְכוּ׳ מִצְוָה לְיִרְאָה וְכוּ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ”אִם לֹא תַעֲשׂוּ“, כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (דברים כז:כו) טַעַם שֶׁלֹּא יְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶלָּא לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ וּכְשֶׁיַּשִּׂיג לַעֲשׂוֹת.
&lt;b&gt;אוֹ&lt;/b&gt; אֶפְשָׁר שֶׁפָּסוּק זֶה בָּא לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא כו:כג) ”וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי“, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם אַחַר כָּל הָאָמוּר לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳ לְיִרְאָה ה׳ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַחַר שֶׁהֵבִיא עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו נוֹרָא מְאֹד כִּי רָאָה אֲשֶׁר יִסְּרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר &lt;b&gt;תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת&lt;/b&gt; כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּפְלִיא ה׳ עוֹד בּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
וְגָמַר אוֹמֶר &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳ תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ&lt;/b&gt; – זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה. &lt;b&gt;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳ – לְבַל יֹאמַר אָדָם אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִדּוֹתָיו כֻּלָּן מִדּוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, מִדּוֹתָיו יִמְנָעוּהוּ מֵהַאֲרִיךְ עוֹד בַּצָּרוֹת וְיִרֶף יָדוֹ. לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי שִׂמְחָה הִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֵין הַטֶּבַע קָץ מֵהַשְּׂמָחוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב (משלי יא:י) ”בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה“. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לט:) בְּפָסוּק (מלכים א כב:לו) ”וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה“, שֶׁהָיָה בַּאֲבֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה לִפְנֵי ה׳. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ”יָשִׂישׂ ה׳“ – יֶחְדֵּי מֵימְרָא דַה׳ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין וְכוּ׳, וְדִקְדֵּק ”יָשִׂישׂ“ פּוֹעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים. אַף עַל פִּי כֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, אֶלָּא שֶׁיּוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דָּרַשׁ הַכָּתוּב.
&lt;b&gt;וְרָאִיתִי&lt;/b&gt; לְהָעִיר, לָמָּה לֹא נֶאֶמְרוּ נֶחָמוֹת בַּקְּלָלוֹת הָאֵלּוּ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בַּקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי (ויקרא כו:מב-מד). גַּם יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל הַקְּלָלוֹת וְלֹא הִסְפִּיק קְלָלוֹת שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי?
&lt;b&gt;וְנִרְאֶה&lt;/b&gt; כִּי הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הַקְּלָלוֹת, לְפִי שֶׁקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי נֶאֶמְרוּ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן נֶאֶמְרוּ כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאִם חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל חֵלֶק הַמַּרְשִׁיעַ. לָזֶה בָּאוּ קְלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ וְנֶאֶמְרוּ כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְנִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בֵּין בְּעֵרֶךְ יָחִיד מַמָּשׁ בֵּין בְּעֵרֶךְ חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים בְּעֵרֶךְ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֵס לָהֶם יָחִיד. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר &lt;b&gt;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ&lt;/b&gt; וְגוֹ׳, &lt;b&gt;יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק&lt;/b&gt;, זֶה כְּנֶגֶד חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהֵם רַבִּים יֹאמַר לָהֶם לְשׁוֹן יָחִיד מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר גַּם כֵּן ”אִשָּׁה תְאָרֵשׂ“ וְגוֹ׳, ”בַּיִת תִּבְנֶה“ וְגוֹ׳, סְתָמוֹ בְּיָחִיד מַמָּשׁ.
&lt;b&gt;וּמֵעַתָּה&lt;/b&gt; הִרְוַחְנוּ לָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה בָּהֶם, כִּי לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה אֶלָּא בַּקְּלָלָה שֶׁהֵם לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא יַעַזְבֵם לְכַלּוֹתָם וְשֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם בְּרִית אֲבוֹתָם גַּם יִזְכּוֹר הָאָרֶץ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיְּחִידִים מֵהֶם כִּי יַרְשִׁיעוּ – אֵשׁ תֹּאכְלֵם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה ה׳ לְאַבֵּד עִיר מִיִּשְׂרָאֵל וּלְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְהִיא עִיר הַנִּדַּחַת (דברים יג:יד-יט), וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָדָם כִּי יַרְשִׁיעַ לַהֲמִיתוֹ בְּבֵית דִּין, וּמַה נֶחָמָה יֵשׁ לָזֶה אַחַר אָבְדוֹ. וְכֵן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים כְּשֶׁהִזְכִּיר ה׳ רִשְׁעַת מִשְׁפָּחָה אַחַת וְשֵׁבֶט אָמַר (דברים כט:יט) ”וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ“ וְגוֹ׳ וְלֹא הִזְכִּיר נֶחָמָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן בַּקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ לֶהֱיוֹתָם לִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל.
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ &lt;b&gt;וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;וְהִתְמַכַּרְתֶּם&lt;/b&gt;, כִּי אַחַר שֶׁקָּדַם לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד לֹא הִקְפִּיד לִגְמֹר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי הַדְּבָרִים מוּבָנִים שֶׁעַל רַבִּים שֶׁבַּיְּחִידִים הוּא אוֹמֵר, וְהָעֵד ”לְאֹיְבֶיךָ“ לְשׁוֹן יָחִיד.
&lt;b&gt;וְאִם&lt;/b&gt; תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל קְלָלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב כָּל הָעוֹנֶשׁ הֶחָמוּר אֶלָּא לִיחִידִים אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא, אוֹ הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁחֶטְאָם גָּדוֹל וְנִלְמַד מֵעוֹנֶשׁ הַיְּחִידִים אֵין לָנוּ הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה שֶׁיִּזְכּוֹר ה׳ אֶת בְּרִית הָאָבוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי לוֹמַר שֶׁגַּם הַכְּלָלוּת יֵעָנְשׁוּ כָּזֶה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה לְבַל יָפֵר ה׳ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁב אֶת שְׁבוּתֵנוּ.
&lt;b&gt;נִמְצֵינוּ&lt;/b&gt; אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַמְּבַטֵּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (מנחות מא.) שֶׁאֵין מַעֲנִישִׁים עַל עֲשֵׂה אֶלָּא בְּעִדָּן רִיתְחָא, יֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן מִילָה וּפֶסַח. גַּם הַמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִכְפּוֹר בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לְבַל עֲשׂוֹת אוֹתָם – אֶת זֶה יְקַלֵּל ה׳ וִיכִינֵהוּ לְפֻרְעָנוּת כְּכָל הַכָּתוּב.
=פסוק נ״ט=
&lt;b&gt;מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.&lt;/b&gt; אָמְרוֹ &lt;b&gt;נֶאֱמָנִים&lt;/b&gt; נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָהֶם רְפוּאָה טִבְעִית שֶׁיּוּסְרוּ בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמָנִים בִּשְׁלִיחוּתָם, מֵהֶם לֹא יָזוּעוּ, עַד בֹּא דְּבַר ה׳ לָסוּר מִמֶּנּוּ.</text>
      <sha1>07tww3tewadsqc5rs6diduwfchcd8zm</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>